הרב יעקב יקיר - ראש בית המדרש 'תורת המדינה' | מערכת המשפט על פי התורה

ערב טוב לכולם. א אנחנו נעסוק היום במשפט התורה בישראל, במערכת המשפט של התורה. א הייתי נותן כותרת מדברי הנביא ישעיהו. הנביא שהיה אומר אדוני שופטינו אדוני מחוקקינו אדוני מלכינו הוא יושיאנו כלומר הקדוש ברוך הוא הוא גם השופט הוא גם המחוקק והוא גם המלך ואנחנו ננסה קצת להבין את כל ה הגדרות הללו שעכשיו הנביא אמר א לפני שאני מתחיל חיל אז אני בא עכשיו מסדר ערב שלכם וממש שמח איזה כיף לחזור לבית מדרש אמנם לא למדתי בקרם ביבנה אבל אבא שלי למד בקרם ביבנה קיבל היום את המל הבוגרים וכן למדתי אצל אחד מעמודי התוברך של קרם בבנה מורי ורבי זכר צדיק לברכה הגאון רב מוש דימנטמן אז באמת שהשיעור יהיה לעילוי נשמתו בעזרת השם השם הוא לא היה יכול לעמוד ככה קשור עם כל הכבלים שיש לי פה. בסדר? אבל ננסה להתגבר. בסדר? אז עוד פעם אז אנחנו אומרים א השם שופטינו השם מחוקקנו השם מלכינו הוא יושיענו. ואני רוצה קצת עוד לפני שאנחנו נכנסים ללמדנות ולמה שקורה היום קצת להקדים הקדמה. תראו, לפני בערך 220 שנה באיר המבורג היה רב גדול שקראו לו, הרב רפאל הכהן קץ, ה היה הרב של המבורג והרב רפאל הכהן קץ חי בעולם בזמן של תקופה שנקראת אמנציפציה האמנציפציה היא תקופה שבה העולם משתנה לגמרי אם תרצו בצרפת אחד ההוגים של האמנסיפציה אומר, אנחנו נשלול מהיהודים כאומה את כל הזכויות שלהם וניתן להם את הכל כיחידים. דהיינו היהודים אם הם רוצים לגור בצרפת צריכים להיות אזרחי צרפת, להפסיק להיות קהילה, להפסיק להיות איזשהוא גטו כזה שיש לו עצמאות ואוטונומיה שיפוטית. ולהתחיל להיות נשפטים אצל השופטים הצרפתים. אומר הרב רפאל הכהן קץ כך. ואף בימי החושך והאפלה בכל יתות החירום ושנות הגירושין בכל זאת לא שר שבט מודה ומחוקק מבין רגליו. אתה אוי לדור שכך להה בימיו. לא נשאר שם ושארית למשפטי השם הישרים ודין ישראל לא יזכר עוד בארץ. כלומר בעצם רק אני אתן עוד איזה מידע הדפים שלפניכם מה שקראתי עכשיו עוד לא נמצא כש הדפים יהיו לפניכם אני אגיד לכם פשוט א כנראה הבאתי לכם איזה משהו למשמר אז אמרו לי לקצר בסדר אבל זה זה אפשר בעל פה באמת >> בסדר אז עוד פעם שימו לב טוב חשוב מאוד להבין לפני 220 שנה אומר לנו הרב של המבורג תקשיבו בימים שלי קרה מה שלא קרה עד היום נכון אתם לומדים מסכת סנהדרין רואים במשניות את הנפילה איך מסמוכים אנחנו עובדים עוברים לכל מיני זבלות ולכל מיני רואה בקר ומה שאתם לא רוצים והרכאות שבסוריה היו דברים כאלה נכון אבל מצב שבו אין לנו משפט בכלל שבאים הגויים ואומרים תשמעו נגמר אתם לא שופטים זה לא היה זה קרה בימים שלי ככה הוא בוכה באותו בערך בגיל 80. ולמה אני מקדים את הדבר הזה? כי באמת זה שינוי מאוד מאוד מהותי. כשאנחנו מדברים על משפט התורה, אנחנו מדברים על מסכת סנהדרין, צריך להבין עד אותו הזמן באמת החיים היהודיים גם בגלות התנהלו על פי משפט התורה. הייתה לקהילות יכולת לשפוט. ולפני כ-200 שנה עסק הזה נחתח ועד היום אנחנו בתוך הבלאגן הזה ונגיע לו אליו גם במדינת ישראל. אז זה הקדמה ראשונה. הקדמה שנייה אני רוצה להביא בשם אחד הגדולים שעסקו בהשבת המשפט שחלמו על זה שמדינת ישראל תתנהל על פי משפט התורה. ואני מדבר על הרב הראשי הרב יצחק אייזיק הלוי ארצוג, כן, הסבא של הנשיא שלנו. והרב הרצוג, אני אביא בשמו שני עניינים. העניין אחד הוא נושא א הוא כותב בידיון של הרבנות הראשית משנת תשח. הרב הרצו כותב כך אחינו ואמנו אנו מתעדים לקראת המדינה היהודית העומדת להיוסד כלומר אנחנו עוד לפני קום המדינה ממש מעט לפני קום המדינה אנחנו מתכוננים אומר הרב הרצוג ברוך השם בציון בית חיינו האפשר מדינה יהודית מלכות ישראל בלי תורת ישראל הרי זה יהיה ארס וחורבן פנימי חס ושלום למען לא יעלה על דעת מישהו בישראל ובעמים כאילו אנחנו נשיאות התורה בארץ התורה הרבנות הראשית לישראל מעלימים עין מזאת עלינו להחליט כבר עכשיו לעיין ולהתעסק בהתוואת תוכנית לתחוקת המדינה במסגרת התורה כלומר אומר הרב הרצוג תקשיבו, אנחנו הולכים להקים מדינה, אנחנו הולכים לקבל עצמאות. זה לא יכול ללכת אם זה לא יתנהל על פי התורה, על פי המשפט של התורה. אנחנו צריכים לכתוב חוקה. כן? הוא קורא לזה תחוקה. כלומר, לקחת את התורה, לעמול ולראות איך מנהלים מדינה עם משפט של תורה. ככה הרב הרצוג לפני קום המדינה והוא עמל על זה הרבה מאוד. יש לו כמה ספרים שנקראים תחוקה לישראל. מכירים? שמעתם עליהם? הרב הרצוק בתחוקה לישראל כתב תקנות, כתב כל מיני הסברים, הרבה הרבה דברים. מה לעשות? החלום שלו לא התקבל. ומדינת ישראל החליטה שהיא לא מתנהלת על פי התורה אלא בעניינים מסוימים של דיני המעמד האישי, מה שקשור ליוחסין, גירות, משפחה. ואחרי שקמה המדינה מזמינים את הרב הרצוג לחנוכת בית המשפט העליון, אותו ואת הרב אוזיאל. ואז הרב הרצוג אומר כך, אנחנו הרבנים הראשיים לא השתתפנו בפתיחת בית הדין הגבוה. לא מפת סיבה כלשהיא, כלומר, לא היינו חולים, לא היינו עסוקים, אלא מטעמים. הוא אומר פה שזה של פרינציפ, כן? מילה קצת ארוכה יש לנו פרינציפ. לא באנו בגלל פרינציפ. למה? כי בחלומינו אומר הרב הרצוג, ממשלת ישראל הזמנית, שזה הממשלה הראשונה, נפגשת עם הרבנות הראשית לארץ ישראל ואומרת לה, "רבותינו, תקנונו בעצה טובה על פי התורה. אבל הוא מסיים, אבל מה היה? איך התפתחו הדברים? התורה נשכחה, ירשה, שפחה גבירתה. כלומר, היה חלום מאוד מאוד גדול שכשאנחנו מגיעים לעצמאות, כשאנחנו מקימים מדינה, שאנחנו חוזרים לארץ, נחזור גם למשפט שלנו, למשפט של התורה. והיו אנשים גדולים כמו הרב הרצוג ועוד מעט נזכיר, עוד אנשים גדולים כמוהו. שעסקו בדבר הזה, הכינו את הדבר הזה, כיוו מאוד שזה יקרה. אבל בסוף איך אומר הרב ארצוק? ירשה שפחה גבירתה. כן. אם שבוע שעבר היה יורצייט של יהודי קדוש שהיה ראש השבת מרכז הרב, הרב יעקב משה חרלפ, זכר צדיק וקדוש לברכה. והרב חרלב גם כשהוא מדבר על הדבר הזה הוא אומר עצמאות זה לא רק בגוף זה לא רק ברגליים זה לא רק בכל מה שקשור לבניין של המערכות של הכלכלה והביטחון עצמאות זה דבר ראשון לחזור לה כי מי גוי גדול אשר לא אלוהים קרובים אליו כדוני אלוהינו בכל קורנו אליו ומי גוי גדול אשר לא חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנוכי נותן לפניכם היום חוקים ומשפטים צדיקים זה עם ישראל א הרב צפי יהודה גם דיבר במזמור יט המפורסם שלו בתשכז אהב מאוד את מדינת ישראל אבל הוא אמר יש גם כמה דברים שהם לצערנו חילול השם ואחד מהם זה שהמשפט לא מתנהל על פי משפט התורה. וא את הפתיחה הזאת אנחנו נסיים בעוד דבר של יהודי גדול, בעל הציץ אליעזר, הרב אליעזר ולדנברג, שכתב ספר חשוב שנקרא הלכות מדינה. מכירים? כן, ספר גדול, שלושה חלקים וגם הוא התעורר בעצם באותה תקופה. הספר הזה יצא בתשיב באותה תקופה אבל לבוא ולהגיד חבר'ה אפשר לסדר מדינה אפשר לסדר את המשפט כולו על פי התורה אל תגידו 2000 שנה לא היינו לא לפני 200 שנה זה רק נגמר אל תשכחו זוכרים את הרב מהמבורג 200 שנה זה זמן זה נכון העולם קצת צעד קדימה אבל אפשר אפשר להתגבר עליהם והוא בא ואומר, אני כנו קינתי קנאה גדולה למשפטי תורת אלוקים ואני רוצה להראות לכולם שאפשר לנהל את המדינה שלנו על פי התורה והוא א מלמד אותנו פסוק ופירושו פירושו על פי הגרא הפסוק אומר בי מלכים ימלוך ורוזנים יחוקקו צדק בשרים יסורו ונדיבים כל שופטי צדק. אז יש לנו פה מלכים, רוזנים, שרים, נדיבים. המלכים ימלוך, הרוזנים יחוקקו. כן, נתקשר למה שדיברנו קודם עם ישעיה הנביא. שרים יסורו, כן? יש להם שרה ונדיבים הם שופטי צדק. כלומר הכל על פי התורה. גם המחוקק גם המלכים שצריך להבין מה הוא מדבר פה. מלך, סנהדרין, על מה אנחנו מדברים? בעזרת השם בהמשך השיעור נדקדק נדיבים. והוא בעצם פ הגאון פה בא ופורט לנו שזה מהמחוקק אל השופט אל השוטר כל המערכה על פי התורה בסדר אז זאת הייתה איזה פתיחה אולי נשלים אותה אתם יודעים אנחנו חיים בתקופה שהיא כולה משפט כל הזמן בלאגן משפט הפיכה משטרית מהפכה שיפוטית מה שאתם לא רוצים זה לא סתם. זה לא סתם. חבר'ה. הגמרא אומרת במסכת מגילה שהסדר של הברכות בתפילת המידה זה הסדר של הגאולה שלנו. ושאחרי שהקדוש ברוך הוא מקבץ גלויות הוא משיב את המשפט. החלום הזה שאנחנו מדברים עליו של הרב הרצוג ושל הציצץ אליעזר ושל הרב עוזיאל ושפחה ירשה גבירה הוא הולך להתממש הרבה יותר מהר ממה שנראה לנו הרבה הרבה יותר מהר ממה שנראה לנו הבלאגן סביב המשפט זה בגלל שבאמת הגיע הזמן שאנחנו נחזור לעצמאות הרוחנית שלנו גם והמשפט התנהל על פי התורה והתהליכים הללו קורים. אז בואו אנחנו ננסה להבין מה זה אומר, מה זה משפט של התורה, איך זה קורה. אז דיברנו פה על מחוקק ושופט. מי זה המחוקק? אז אצלנו היום מה אתם אומרים במדינת ישראל? מי זה המחוקק? >> כנסת ישראל. יש לנו ועדת חוקה, שב ראש ועדת חוקה, שמחה רוטמן. אתמול בדיוק אמר שהוא חוקק עכשיו 100 חוקים מאז שהוא יושב על הכיסא שלו בתור יושב ראש ועדת חוקה. מה זה חוק? כלומר, הוא הוביל אותם בתהליך החקיקה. תהליך חקיקה זה תהליך ארוך. בסוף מצביעים על זה במליעה. זה המחוקק שלנו היום. אה לא פשוט. אתם יודעים, יש בית משפט שאומר שהוא המחוקק. הוא יכול לפסול חוקים. מי המחוקק? בסדר. אז אצלנו זה הרבה יותר פשוט. המחוקק זה למה הוא המחוקק כך כתוב נכון איך כתוב בתורה שלנו ויר ראשית לו כי שם חלקת מחוקק צפון משה רבנו זה המחוקק ובאמת יש לנו חוקה אתם יודעים במדינת ישראל יש חוקה או אין חוקה חבר'ה אין חוקה יש חוקה אין חוקה אז אין באמת שאין כשכתבו את מגילת העצמאות אמרו שתוך שישה חודשים תהיה חוקה בן גוריון החליט שלא נראה לו ועד היום אין יש כבר מזה 20 שנה ניסיונות של המכון הישראלי לדמוקרטיה לטעון שמגילת העצמאות שבה כתוב שעוד שישה חודשים נעשה חוקה היא החוקה אבל זה לא באמת אז אין לנו חוקה למה אין חוקה כי לא הסכמנו עליה טוב אבל אנחנו יש לנו חוקה יש לנו תורה משה רבנו הוא המחוקק ומי ביחד איתו הוא המחוקק חבר'ה מי עוד מחוקק? מחוקק תקשיבו טוב, זה אומר שאתה יכול להמציא חקיקה. זה אומר שאתה [‏צחוק] אתה המקור. בסדר? אתה לא רק מפרש, אתה לא רק דן במה שהיה, מפלפל, לומד כל וחומר, לא יודע מה אתה אתה מחוקק. זה לא, זה לא תכונה פשוטה. משה רבנו המחוקק. מי עוד איתו מחוקק, חבר'ה? מי? סנהדרין הגדולה, רק סנהדרין הגדולה הם המחוקקים. כן? בואו נראה את זה רגע בפנים. א משה רבינו, אתם יודעים אה אנחנו מכירים שתי מערכות שהוא מינה. אחת בעצת יתרו, נגיע אליה בהמשך. היא נתמנתה עוד שהיינו בהר סיני, אחרי שהוא ירד מהר סיני ביום הכיפורים, אלה שופטים, הם לא מחוקקים. זה לא מחוקקים. בסדר, הם שופטים. מה שופט עושה אם הוא לא בבג"ץ? רואה מה כתוב בחוק ודן לפי מה שכתוב בחוק. בסדר? לא, אני אנחנו אני לא סתם משתמש בדוגמאות האלה כי זה יעזור לנו להבין את מה שאנחנו לומדים. בסדר? שופט אמור לקבל את החוק ולפסוק לפי החוק. בסדר? לא כל שופט הוא מחוקק. השופטים שרי אלפים שרי 100 שרי 50 שרי עשרות שופטים הם לא מחוקקים מה שמשה רבנו ציווה אותם לפי זה הם דנים מאוחר יותר כשאנחנו יוצאים מסיני שמונה חודשים אחר כך העם כמתוננים הספסוף התאבות אהבה משבנו אומר הקדוש ברוך הוא לא יודע מה אתה רוצה ממני עזוב אותי לא יכול אנוכי הראיתי את כל העם הזה אנוכי יליתי ואם ככה תעושה לי הורגן לי נהרוג ואז הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו אין בעיה ויאמר אדוני אל משה אספלי 70 איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושותוטריו ולקחת אותם אלו אל מועד והתייצבו שם עמך וירדתי ודיברתי עמך שם והצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשו איתך במשעם ולא תיסא אתה לבדך. אז פה הקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו, קח 70 איש, הם יהיו איתך, אני אאציל מן הרוח גם עליהם. ומפה למדה המשנה שאתם מכירים במסכת סנהדרין. סנהדרין גדולה הייתה של 71 שנאמר אספלי 70 איש מזקני ישראל ומשה על גביהם. הגמרא אומרת במסכת סנהדרין שאיך משה רבנו בחר את ה-70 אישה הללו. בשעה שאמרנו הקדוש ברוך הוא למשה אספה לי 70 איש אמר משה כיצד איך אני אוסף 70 אברור שישה מכל שבט ושבט נמצאו שניים יתרים כן יצאו לי 12 *פל 6 כמה זה 72 יותר מדי אברור חמישה מכל שבט נמצאו 10ה חסרים כן יהיה לי רק 60 אברור שישה משבט זה וחמישה משבט זה הרי אני מתין קינה בין השבטים אז מה אני אעשה מה עשה בירר שישה שישה מה זה בירר שישה שישה שהגמרא אומרת אומרים של רבנו מה זה בירר שישה שישה חשוב מאוד חבר'ה >> כן אבל מה זה אומר ממה מה זה שישה שישה מאיפה >> מכל שבט מי בחר אותם השבט >> משה שימו לב טוב את הגוף המחוקק משה רבנו המחוקק זה מלמעלה לא השבט בוחר לא דמוקרטיה לא רצון העם מחוקק משה רבנו בירר שישה שישה בסדר ואז מה הוא אומר מה הוא עושה אה הביא 72 פתקים 70 כתב זקן שניים יני חלק בללן נתנן מקלפי אמר להם בואו תלו פתקכם כל מי שעלה בידו זקן אמר לו כבר קידשך שמיים מי שעלה בידו חלק אמר לו המקום לא חפץ בך אני מה אעשה לך בסדר אז ככה הוא אז עוד פעם בואו נראה עוד פעם המחוקק 70 זקנים שמו שרבנו בוחר למדנו פה עוד יסוד הם צריכים להיות מכל השבטים בסדר הם מכל השבטים א הרמב"ם פסק שהם צריכים להיות גם משבט לוי. הנציב אומר שפה אפריים ומנשה היו שבט אחד בחשבון הזה. בסדר? ככה הנציב אומר על הספרי. אז עוד פעם משה רבנו בוחר כל השבטים שואל הרן רגע למה צריך כל כך מסובך שמשה רבינו יצטריך כל כך הרבה פתקים לכתוב? יקח 12 פתקים. בסדר לכל השבטים כן אני אקרא רגע את הלשון של הרן 10ה מהם יכתוב שישה חמישה שניים יכתוב חמישה ויתן לשבטים להגריל הרי אנחנו לפי שבטים נכון יש שישה מכל שבט אומר הרן לא טוב בסדר ברורה השאלה של הרן חבר'ה אומר הרן זה לא טוב למה דניר אליי שהסנדראות עצמן יטלו פתקיהם שאם ואם היה השבטים עצמם בוררים לעצמן הייתה מחלוקת ביניהם לפי כך בררן משה רבנו עליו השלום הראויים לשכינה כלומר בואו נחשוב רגע את ההצעה של הרן מה היה קורה אוקיי שני שבטים קיבלו רק חמישה נכון זה אומר שהיה להם שישה מועמדים יש עכשיו מתוך השישה לבחור חמישה מי יבחר השבט מה זה שייך בכלל לא שייך הקדוש ברוך הוא בוחר אותם בסדר לכם לכן אומר משה רבנו, אני שם בכלל פי שמות וכל מי שהקדוש ברוך הוא בחר בו הוא המחוקק. אז עוד פעם שימו לב טוב, פתרון מאוד מעניין. בעולם של תורה, בעולם של אמונה, בעולם שיש בו השם מחוקקנו, כן? אנחנו מדברים על המחוקק, אז יש אפשרות ליצור מחוקק. מי בוחר אותו? הקדוש ברוך הוא. ולמה הוא המחוקק? כי הוא נבחר. כי הקדוש ברוך הוא הציל עליו מן הרוח. זה לא שהוא החליט שהוא ממנה את עצמו להיות המחוקק. בסדר? זה המחוקק. בסדר? עכשיו שימו לב טוב. בואו נבין קצת א מה זה אומר. מה זה אומר? אז הרב התורה אומרת פסוקים שהם פסוקים מאוד חשובים. אנחנו לא רגילים בהם כי אנחנו לא חיים במצב כזה שבו יש מחוקק לצערנו. אומרת התורה, ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר השם ושמרת לעשות ככל אשר יראוך על פי התורה אשר יראוך ועל המשפט אשר אמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל המחוקק הזה אתה לא זז ממנו ככל אשר יראוך לא תסור כן אם אני אקרא את הלשון של הרב הרמב"ם בספר המצוות אומר לנו הרמב"ם במצוות עשה קעד ציוונו לשמוע לבית הדין הגדול ולעשות כל מה שיצוו בו מאיסור והתר עכשיו תקשיבו טוב ואין הבדל בזה בין הדבר שהסברו או שיוציאו בהקש מן ההקשים שהתורה נדרשת בהם או הדבר שיסכימו עליו שהוא סוד התורה תורה או לפי עניין מן עניינים שיהיה דעתם שהוא ישר ושבו חיזוק לתורה הכל אנו חייבים לשמוע אותו ולעשות ולעמוד על פיהם ולא נעבור ממנו אז שימו לב טוב מה זה אומר הסברו חבר'ה מה זה אומר הסברו מה סברה מה זה אומר עד עכשיו הם לא קיבלו מרבותיהם זה לא כתוב בפסוק סברה שלהם כן עוד מעט נראה את זה מפורש זה מחוקק בסדר? מחוקק זה אומר עד היום לא שמענו, לא ידענו. יש כל מיני סברות בכל מיני בתי מדרשות. זה לא מעלה ולא מוריד. כלומר, זה כן מעלה ומוריד לעניין הדיון של התורה, של עולם התורה. אבל זה לא מחוקק, זה לא קובע. כן. אני בא אליכם מבית מדרש שנקרא תורת המדינה. אנחנו עוסקים בשבת המשפט. אנחנו משתדלים לברר סוגיות שנוהגות לזמן שלנו. יש לי פה, אני אחרי זה אראה לכם שתי סוגיות שעסקנו בהם בזמן המלחמה. אחת עוסקת בשחרור חתופים בשעת מלחמה. מה אומרת התורה? מה העקרונות? מי קובע? איך מייסמים? ואחת עוסקת בלקיחת זרע מחללים. שתי סוגיות שהיו במהלך המלחמה עלו כל הזמן ונידונו. טוב, אז אנחנו בתורת המדינה, ברוך השם ישבנו על זה בסדר בוקר. זה לא חבר'ה שהם בחורים, זה חבר'ה שהם עובריכים מבוגרים. וכתבנו בכו וכתבנו בכו. זה מאוד טוב, זה מצוין. זה אפילו אולי יגיע למחוקק והוא יוכל לקרוא את זה. אבל מה שאנחנו כתבנו זה לא מחוקק. זה לא קובע. כשיהיה מחוקק הוא יקבע. בסדר? אז אז אז אומר אומר אומר פה הרמב"ם גם מה שהם סוברים גם מה שהם למדו במידות שהתורה נדרשת או מה שהם חושבים שזה על פי סודות התורה או שהם עושים עכשיו חיזוק לתורה כלומר הם מתקנים איזושהיא תקנה אתה חייב לשמוע. כן, אני קורא עוד פעם את הרמב"ם בהלכות ממרים. בית הדין הגדול שבירושלים הם עיקר תורה שבעל פה והם עמודי ההוראה ומהם חוק ומשפט יוצא לכל ישראל ועליהם הבטיח התורה. יש לכם את זה כבר לפניכם עכשיו לעמוד ארבע יש לכם ארבע בסדר שנאמר על פי התורה אשר רוחה זו מצוות עשה וכל המאמין במשה רבנו ותורתו חייב לסמוך מעשה הדת עליהם ולהישאן עליהם כל מי שאינה עושה כהוראתן עובר בלא תעשה שנאמר לא תסור בסדר אז זה המחוקק בגד הגדול הוא לא כל כך עוסק במשפטים, הוא לא דן כל כך הרבה. יש כמה דברים שהמשנה אומרת שהוא דן, הוא דן שבט שהוא דח, אבל עיקר העניין שלו זה לא לדון. הוא לא משפט, הוא מחוקק. הוא הראשות המחוקקת. ו אומר לנו הרמבם בהלכות ממרים, תסתכלו בפרק ד' הלכה א' כשהוא מדבר על זקן ממרה, אומר הרמב"ם שהוא נידון, אני בשורה השנייה במודגש אפילו הוא אומר מפי הקבלה ואמר כך קיבלתי לרבותיי והם אומרים כך נראה בעינינו שהדין נותן הועיל ונשא ונתן עליהם בדבר ועשה או שהורה לעשות הרי זה חייב ואני צריך לומר אם הם מורים מפי הקבלה שימו לב טוב זקן ממרה אומר שמעתי מרבותיי שזאת התורה ויין הגדול אומר לו לא נכון מאיפה אתם יודעים סבור תגיד לו מה מה זה מה פירוש הוא אומר שיש לו קבלה מרבותיו אומרים כן אבל סברה אחרת הוא ממרה הוא חייב למה? ועשית ככל אשר יורוך לא תס התוספות יום טוב פה מדייק במשנה שם שימו לב טוב לומר ששני בית דינים אינם בתי דינים שבירושלים כן באזהרה ובהר הבית אינם רשאים להראות מליבם אלא מה שקיבלו ושמו יאמרו ולא זולת הגענו כבר לירושלים היה לנו ספק הגענו לבית דין שבתח הר הבית פתח חזרה בתי דינים גדולים אם הם לא שמעו הם לא יכולים להגיד יש להם סברות זה מאוד יפה ללימוד לדבר בלימוד זה לא הוראה מי יכול להגיד בסברה בית דין הגדול שיושב במשקת הגזית רק סנהדרין הגדולה כן א אני אשלים את הדברים שלו בתפארת ישראל שמעו רצונו לומר אם הבית דין של הבית שמעו וקיבלו אומרים להם דאין רשאים לומר דבר מסברה רק הבית דין הגדול זה המחוקק בסדר אז בואו בואו בואו רק נסתכל דבר מאוד חשוב כשאנחנו מדברים על המערכת של התורה ואנחנו רוצים שיהיה לנו מחוקק המחוקק הוא ממש משה רבנו הוא בית דין הגדול שבירושלים הוא יכול לומר הוראות מסברה וכולנו מצווים ללכת עם החקיקה שלו. בואו אני קופץ לרגע מבי דין הגדול שבירושלים שבשקת הגזית אלינו. מה אתם אומרים? יש היום מחוקק חבר'ה אה לא לא שמחרות אני מדבר עכשיו בעולם התורה יש מחוקק לא אתם אומרים אז בואו נראה בסדר יש מחוקק בסדר אני אתן לכם דוגמה היא לפניכם הוא לא מרבה לחוקק המחוקק הזה אבל יש יש דוגמאות וגם עכשיו אנחנו בתוך תהליך שאנחנו חלק ממנו של חקיקה תורנית. יש תקנות של הרבנות הראשית, של הרב הרצוג שהזכרנו קודם ושל הרב עוזיאל, משנת תשד. זה לא היה בירושלים בלשקת הגזית, אבל זה כן היה במועצת הרבנות הראשית לישראל. תשד עוד לפני המדינה יש רבנות ראשית. מרן הרב הקים אותה. הם הרבנים הראשיים הם מתקנים תקנה. וכדי לתקן את התקנה הם קוראים להרבה רבנים מכל מיני ערים כדי שהם יהיו איתם במעמד הזה של תיקון התקנה והתקנה הזאת עד היום דנים על פיה הם היו מחוקק תיקנו תקנה כן מה הם תיקנו שלמרות שלמדנו מסכת כתובות שחיוב מזונות הילדים הוא רק עד גיל שש קטנים קטנים ולמעלה מגיל שש רק מחלימים את האדם אבל הוא לא חייב חיוב כמו שאנחנו מגדירים חיובים ממוניים בא התקנה הזאת ואומרת אדם חייבות בניו ובנותיו עד גיל 15 וואו חייבת אותו פתאום מגיל שש עד גיל 15 הוראת קבע של תשע שנים מאיפה הכוח אומר אומר לא רוצה מה ככל אשר יראוך מה זה הדבר הזה אתם בכלל לא בית דין הגדול בסדר אז בואו תראו רגע את ה את הלשון של הרב הרצוג והרב עוזיאל שם אני א את הנושא של התקנה אמרתי לכם אני עכשיו בעמוד חמש בפסקה המתחילה ואמנם יש לכם מודגשת ואמנם חס ושלום אומרים הרבנים שנדמה עצמנו לרבותינו הגאונים נוכי הנפש מתקני התקנות הנל זכותם יגן עלינו על כל ישראל אבל יפתח בדורו כשמואל בדורו ובכל דור ודור היו מתקנים תקנות כנגד עושה הבלה ולתיקון העולם ולעמיד במשפט ארץ ולמה נגרה אנחנו כשהשעה צריכה לכך ובפרט כשהתקנה הזאת תהג גם תקנת הקהילות. בוא ננסה להבין מה זה אומר תקנת הקהילות. אז אומר אומר א אומרים פה הרבנים אני מסכם תראו את הסיכום שלהם שאם בית הדין מתקן ביחד עם הקהילות כלומר אנחנו לא לבד אלא הבאנו את רבני הקהילות אנחנו לא רק המועצת זה תופס. מסכן הוא מביא פה את שלום מורחי הכהן מברז'ן בקונטרס תיקון עולם ואז הם מסכמים תסתכלו רגע ואנינו אתה מסכמים כשם שמאז ומעולם עד היום הזה היה כוח בית דין של ישראל יפה לחייב את האב בחיוב משפטי גמור ולחופו בממונו וכל הכפיעות האפשריות החוקיות לפרנס בניו נותיו עד הגיל של שש שנים כך יהיה מעתה יהלך כו יפה לחייבו בחיר משפטי גמור לחופו ממונו וכל הכפיות האפשריות החוקיות לפרנס בניו נותיו עד הגיל של 15 שנה זאת התקנה בעיקר הדאורייתא בברכת התורה והארץ ותפילה לצור ישראל להציל את שרת ישראל אחרי שישועה ולמהר גאולה כן זה בסוף השואה תקנה ודנים על פיה בתי הדין שלנו פה בארץ לא רק בתי הדין גם בתי המשפט למה כי המחוקק כנסת ישראל לא מחוקק של התורה מחוקק של המדינה אמר שדיני מזונות הילדים דנים על פי דין תורה אז מה זה דין תורה אומר לך המחוקק תקשיב דין תורה זה מה שכתוב בתורה ואם הרבנות הראשית לישראל תקנה תקנה בתור מחוקק זה התורה אז התקנה שלה מבחינתנו היא כמו חוק של מדינת ישראל למה כי כשהחוק אומר תפסוק בדיני מזונות הילדים ילדים על פי התורה. אז התורה היא לא רק תורה שבכתב ולא רק תורה שבעל פה, אלא גם תקנות הרבנות הראשית לישראל. ככה זה עובד. בסדר? הפרשיה הזאת א מאוד מעניינת תשד. היום היא מנסת בחללו של עולם. היום כשאנחנו פה יושבים יש ועדה של דיינים שמינה נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב דוד יוסף שדנה בתקנה הזאת בפירוש שלה באיך צריך לדון אותה בבוחנת את כל המדיניות של מזונות הילדים למה לא נרחיב עכשיו זה נושא לשיעור בפני עצמו בסדר וגם היא תהיה יהיה מחוקק גם היא תקבע תקנה זה כתב ההשמחה שלה בסדר אז שימו לב טוב דבר מאוד מעניין רגע אבל אבל זה לא בית דין הגדול איך יש להם כוח לחוקק אמרנו בית דין שיושב ב בירושלים בש בפתח האזרה הוא לא יכול להגיד דברים כאלה מה הפשט אז בואו תסתכלו רגע בדברי א הרב רבברום שפירה הרב הראשי לישראל זכר צדיק לברכה ראש ישיבת מרכז הרב בעמוד שש אומר לנו רב אברום שם הוא דן זה מאמר שלו בתחומין שם הוא דן בתוקף החוקים של כנסת ישראל האם יש להם תוקף על פי התורה או אין להם תוקף על פי התורה יש לנו לנו סימן בחושן משפט סימן ב שאומר שהקהל יכול לתקן תקנות ואומר אברום חוקי הכנסת הם בוודאי לא נפלים מתקנת הקהל באיזה עיר יש לנו מדינה הכנסת יכולה לחוקק חוקים לתקן תקנות בתנאי שהם לא סותרים את התורה איך תדע אומר בבורם יש לי בדיקה פשוטה אם אתה רואה חוק שכל הנציגים הדתיים התנגדו אליו סימן שהוא נגד התורה אין לו תוקף אם הנציגים הדתיים אמרו שזה בסדר אז יש לו תוקף תוקף של תקנת הקר אומר רב אברום כשאנחנו מתקנים תקנה של מועצת הרבנות הראשית ואנחנו רוצים שיהיה לה כוח אם אנחנו נקבע אותה בחקיקה נקבע אותה בחקיקה. אז הכוח שלה יהיה לא בגלל שאנחנו בית הדין הרבני הגדול, לא בגלל שאנחנו סנהדרין גדולה, אלא בגלל שהקהל יכול לתקן תקנות. בסדר? הם כגון גדול שבדורו, כך כותב שם הרמה, הם כמו בית דין הגדול. הקהל כמו בית דין הגדול. רגע, לא הבנתי. הקהל אמרנו בית דין הגדול מנשמיא איך זה קשור לקהל הקהל בתקנות שהוא מתקן יש לו כוח של בית דין הגדול כך כתב רמה בתנאי שזה לא נגד התורה אז בעצם אם אנחנו מדברים על התהליך שאני עכשיו מדבר איתכם עכשיו על הוועדה הזאת של הרב הראשי מה היא רוצה לעשות היא רוצה לקבוע החלטה במדיניות של מזונות הילדים ולבוא למחוקק של המדינה ולהגיד לו תחוקק את זה המהלך שעושים. למה? כי אז יהיה לזה תוקף. כי כרגע המחוקק שלנו, של התורה הוא עוד לא שלם. בסדר? ברור, חבר'ה. כלומר, אני אתן אולי עוד דוגמה מגמרא. הגמרא שהזכיר פה אה הזכיר פה רבום ש שהקהל יכול לתקן תקנות זה אנחנו יודעים שרשאים בני העיר להשיא על קיצתם. יכולים לתקן תקנות בעלי מקצוע בני העיר אבל במקום שיש בו אדם חשוב אם תיקנו תקנה בלי האדם החשוב זה לא לוקח כן יש גמרא הגמרא שם אומרת בבטרא שבמקום של רבא של רבא השוחטים תיקנו תקנה שמי שישחוט לו ביום שלו יקראו לו את העור של הבהמה הוא יפסיד בסדר והיה אחד שלא שמע לתקנה, שחט ביום שלו שלו קראו לו את העורות. הוא טבע את המי שקרא לו לבית דין אמר לו אתה מעזיק. הגיעו לפני רבה, חייב אותו, אמר לו, "רשעים מנהר להשי על קיצ קיצתן אומר לו, לא לא תקשיב, יש פה את רבה, הוא אדם חשוב, התייעצת איתו בתקנה? לא התייעצת איתו בתקנה, לא התייעצת, התקנה לא לוקחת. בסדר? ככה הגמרא. תקנה צריכה להיות עם אה ביקורת, עם איזשהיא עין בוחנת של אדם חשוב. כן, אם כבר מדברים על אדם חשוב. זכיתי ברוך השם להכיר הרבה מזקני תלמידי חכמים. מורי ורבי הרב דרוקמן היה אדם חשוב. מה פירוש אדם חשוב? אדם חשוב זה אומר שהוא איש תורה שמכיר היטב את המציאות. הוא מעורב במציאות. תבוא לדבר איתו, להגיד לך גם לא רק את הבית מדרש, אלא גם מה קורה במציאות. דע לחבר את שני הדברים האלה ביחד. היה מיוחד מאוד בזה. לא פעם בתורת המדינה הגענו אליו התייעצנו איתו והוא דן איתנו לא רק בתורה אלא גם במדינה. אז אז זה המהלך. בסדר? זה המהלך של המחוקק. עכשיו אנחנו במצב שאין לנו כוח משל עצמנו. אין לנו בית דין הגדול, אבל יש לנו אפשרות ביחד עם הקהל לחוקק. בעזרת השם שהועדה הזאת תשלים את אה את עבודתה ותצא בשורה ממנה לישראל וגם נשלים את החקיקה. טוב, אז א אז בעצם דיברנו על המחוקק ואני רוצה כרגע לדבר על השופטים, בסדר? שופטים. מה מה ההבדל בין מחוקק לשופטים? חבר'ה, אנחנו כבר יודעים, נכון? השם איך אמרנו? איך איך פתחנו את השיעור, חבר'ה? השם מחוקקנו. כן. השם מלכינו, השם שופטנו, הוא יושיאנו. אנחנו עכשיו בשופטים אז השופטים, כמו שאמרנו, הם לא המחוקקים. הם דנים על פי החוק. כן? מי בוחר אותם? מי בוחר את השופטים, חבר'ה? איך ממנים שופטים? אז יש לנו פסוק, יש לנו פסוק שאומר, אבו לכם אנשים, כן? מכירים את הפסוק ואשימם בראשיכם. ככה אומר משה רבינו לעם ישראל. חכמים, עונבונים ידועים לשבטיכם וסימ בראשכם. והמערכת הזאת של השופטים מה עניינה חבר'ה למה מננים שופטים מה תפקיד מערכת המשפט אה חבר'ה אתם לומדים סנהדרים מה מה התפקיד שלהם החוקים במציאות >> מה זה מה זה אומר מה החוקים מה זה אומר שאם אתה ואני יש לנו בעיה נלך אליהם מה מה הנקודה >> יש חוקים שהם כוללים צריך לתרגם אותם כל מעשה לגופו >> כל מעשה לגופו אתה אומר נכון זה בוודאי נכון אתה אומר לתת התכח חסות אבל בואו נראה מה אומר הרמב"ם תסתכלו בעמוד שבע יש לכם המצווה קעו שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך היא שציונו למנות שופטים ושוטרים שיכריחו לעשות מצוות התורה ויחזירו הנוטים מדרך האמת אליה כורחם ויצבו לעשות הטוב ויזהירו מן הרע ויעמידו הגדרים על העובר עד שלא עם מצוות התורה ועזירותיה צריכות לאמונת כל איש ואיש מה כתוב פה ברמבם חבר'ה משטרה שופטים שוטרים עוד מעט נגיע אליהם מה מה הם עושים מה מה תפקיד בית הדין חבר'הים >> תפקיד בית הדין שמה >> משיחים על קורה >> שעם ישראל ישמור את התורה והם גם קופים על זה כלומר הם לא באים לדון בן אדם לחווירו בנזיקין הם עושים את זה כמובן בהלוואות, גזלות, חבלות, זה לא עיקר העניין. הם גם את זה יעשו, אבל יש להם גם מדיניות. מה המדיניות שלהם? שעם ישראל ישמור על התורה. כן, אולי רגע נסביר, בואו נסביר לרגע. אתם יודעים, גם אנחנו היום חיים בתוך מציאות של מדינת הלכה, נכון? חבר'ה, מה אתם מסתכלים עליי? כאילו על מה אני מדבר? כן, מדינת הלכה של אהרון ברק. כלומר אני לא צוחק, אתם לא קורא לא קוראים פסקים הוא מחדש הרבה הלכות ובהלכות שלו הוא מחייב את מי? את כולם. לדוגמה, אם הוא יחליט שלעשות תפילה בהפרדה, זה נוגד את עיקרון השוויון. אז כולנו נצטרך ליישר קו עם ההלכה הזו כי יש לו דת היא דת הכפירה של השוויון ושל הליברליזם והרבה הרבה ערכים שהוא מאמין בהם והוא בא בתור בית משפט וכופא אותם הוא פוסל חוקים של הכנסת למה כי הם נוגדים את מה את הערכים שהוא מאמין בהם בסדר אני נותן את זה כדוגמה הזכרתי קודם בצמך רוטמן הוא באמת דמוקרט הוא מאמין דמוקרטיה מה זה דמוקרטיה חבר'ה >> שלטון העם הוא חבר שלי הוא גם למד פה בסדר למד פה חבר שלי הוא באמת דמוקרט אני לא אני איש תורה אני הרבה יותר קרוב לאהרון ברק ואני באמת חושב שיש דברים שזה לא תלוי במה עם בוחר יש ערכים שהם למעלה מה שאנחנו בוחרים כמו שהוא חושב יש הבדל ביני לבינו לי יש מחוקק שדיברנו עליו קודם והוא חושב שהכזית מוח שלו זה המחוקק של כולנו בסדר וזה קצת מעורר תמייה בחברה דמוקרטית בסדר אז אז אז זה לא זה לא לוקח אבל העיקרון אני רוצה להסביר את העיקרון העיקרון נתתי את זה בתור דוגמה מה הדוגמה הדוגמה אומרת הדבר הבא תקשיב יש בית משפט ויש לו אחריות לשמור על קיום של ערכי היסוד. ערכי היסוד שלנו זה תורה. ובית המשפט אומר לך הרמב"ם זה התפקיד שלו לדאוג שלא היו משפטי התורה תלויים ברצון איש ואיש. עכשיו שימו לב טוב זה דבר מאוד מעניין תראו איתי רגע את הרמב"ם. הבאתי פה כמה דוגמאות אני קצת מדלג ואני אחזור אחר כך. תראו את הרמב"ם בסנהדרין פרק א' הלכה א'. שופטים אלו הדיינים הקבועיים בבית דין ובעלי דינים באים לפניהם שוטרים אלו בעלי מקל ורצועה והם עומדים לפני הדיינים המסבבים שימו לב טוב בשווקים ברחובות ועל החנויות לתקן את השערים המידות ולהקול את כל מעובד כלומר מה תפקיד אחד של השוטרים שהם עובדים אצל הדיינים מה הם צריכים לראות שמה קורה המסחר נעשה באמונה נסעת ונתת באמונה אין א בלאגן בשערים כן במחירים במידות אם מישהו מאוות טפל בו דבר אחד דבר שני תראו צניעות הרמבם בהלכות יום טוב חייבים בית דין להעמיד שוטרים ברגלים שיהיו מסבבים ומחפשים בגנות ובפרדסים ועל הנערות כדי שלא יתקפצו לאכול ולשתות שם אנשים ונשים יבואו ל ידי עבירה אז שימו לב טוב פה הרמבם לא מדבר על השווקים אלא על הגנות והפרדסים והנערות, כל המקומות של הבילויים בחגים לראות שהעסק שם לא מתבר לנו מצד הצניעות. וגם בהלכות גניבה אותו דבר. הרמב"ם שם מדבר על החנויות ועל האוזניים ועל המידות ועל השערים. כלומר שימו לב טוב מאוד חשוב כל הרמבם האלה מה מאוד בולט בהם חבר'ה איפה השוטרים מסתובבים >> איפה >> ב >> בברשות הציבורית בסדר הם מסתובבים ברחוב הם מסתובבים בפראזיה שלנו ואיך איך נראית הציבוריות שלנו לא נכנסים אליך הביתה. לא כתוב שהם נכנסים אליך הביתה. הם כן דואגים שהפרסיה שלנו תהיה יהודית, תהיה ישרה, תהיה צנועה, שהעסק צריך. בסדר? אז אז אז זה בית דין. זה בית דין. לפי מה הוא שופט? לפי המחוקק. והוא אחראי לראות שהתורה מתקיימת בישראל. ועוד דבר מאוד מאוד חשוב, אני חוזר לאחור לרגע בתניי מצווה. יש לנו מדרגות ב ב בתי דינים. יש לנו בית דין של שלושה, נכון? של 23. לפי הגודל של המקומות יש לנו בית דין של 71 כל מה שדיברנו וזה בתי דינים שהם מדורגים. יש לנו בית דין של השבט. טוב, אז א אני רוצה להוסיף פה עוד משהו מאוד מאוד חשוב. תראו את החינוך איתי ביחד בסוף העמוד. לכאורה שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך. אתם לומדים סנהדרין. איזה פרק לומדים? ראשון. אז יש סמוכים, נכון? אז אם אין סמוכים, יש מצווה או אין מצווה? מה אתם אומרים? למענות שופטים ושוטרים אם אין סמוכים? אומר החינוך, בואו תשמעו, מעניין מאוד. וזאת אחת מן המצוות המוטלות על הציבור כולם שבכל מקום ומקום. וציבור הראוי לקבוע ביניהם בית דין. ולא קבעו ביטלו עשה זה אבל הונשם גדול מאוד כי המצווה הזאת עמוד חזק בקיום הדת ויש לנו ללמוד מזה שאף על פי שאין לנו היום בעוונותינו סמוכים שיש לכל קהל וקהל שבכל מקום למנות ביניהם קצת מן הטובים שבהם שיהיה להם כוח על כולם להכריחם בכל מיני הכרח שיראה ביניהם בממון אפילו לבגוף על עשיית מצוות התורה ולמנוע מקרבם כל דבר מגונה וכל הדומה לו אומר אומר החינוך גם אנחנו מצווים תדעו לכם שזה אם אני חוזר לרבה של המבורג כתוצאה מה-220 שנה שדיברנו עליהם אנחנו בבעיה גדולה כולנו נוח לנו לחיות בלי בית דין לעשות מה שאנחנו רוצים בלי שאף אחד מכריח אותנו אבל אומר אומר לך החינוך תקשיב זה מצווה שימות גדול בקיום הדעת כולנו מצווים שופטים ושותוטרים תתנה לך בכל שעריך גם כשאין סמוכים למה כי ככה זה בעולם כל דבר שהוא קיומי הוא מוכרחה מי רוצה עכשיו לנשום אנחנו נושמים אם לרצות או בלי לרצות, מה אתם אומרים? >> גם בלי. >> גם בלי, נכון? למה? כי אם לא נושמים מתים. בסדר? כלומר כל דבר שהוא קיומי הוא מוכרח. הוא לא תלוי בבחירה כל כך. אז גם פה אומר לנו, אומרת לנו התורה, שופטים ושוטרים, תיתן לך, כדי לקיים את התורה צריך מישהו שהוא יש לו כוח עליך. הוא קובע, הוא שומר על הציבוריות, כמו שאמרנו, זה לא תלוי רק בך, רק ברצון. ולכן אומר החינוך, כולנו חייבים בזה. בסדר? עכשיו השופטים האלה, כמו שאמרנו קודם, זה דבר מאוד מעניין. בשונה מהמחוקק הבו לכם אנשים. כלומר, אתה רוצה למנות בית דין ב במקום שיש בו רק שלושה דיינים. ב-23 בשבט מי בוחר אותם? השבט. אבו לכם אנשים אבל זה לא עוצר ככה נכון? אבו לכם אנשים חכמים ונבונים יודעים לשיכם והסימם בראשכם. אבו לכם והשימם. אומר הספרי אתם בוחרים אבל אני ממנה. הציבור בוחר את מי? את החכמים והנבונים והידועים ומביא רשימה למשה רבינו ומשה רבינו ממנה. כלומר זה לא מינוי של הציבור. הציבור שותף בבחירה של האנשים אבל משה רבנו הוא זה שמניעה. בשונה מהמחוקק. זוכרים את המחוקק? המחוקק זה הכל משה רבנו. אספלי 70 איש. כולם נבחרו אחד בקפי של הקדוש ברוך הוא. פה לא. פה אהבו לכם אבל אני אני מסים אותם כן תראו רגע א א המלבים אומר שהנקודה היא המלבים אומר שהנקודה היא שלדעת שהם נבונים וידועים זה מצוין זה אפשר לדעת השבט יודע יודעים כל מיני לקהילה יודעת מי התלמידי חכמים שלה נכון מאנשים הגדולים שלה אבל הדת שנראה אלוקים זה ואתה תחזה צריך חיזיון משה רבנו צריך משהו שהוא מעבר למה שהציבור רואה לכן יש פה את השיתוף פעולה הזה ולכן אומר המלבים כתוב אהבו לכם ועשינים אומר הציץ אליעזר זה המודל של מינוי דיינים הציבור ממליץ ואם ניקח את זה להיום תלמידי החכמים הגדולים ממנים בסדר הציבור ממליץ תלמידי החכמים הגדולים ממנים טוב, אנחנו ב-113 דקות, חבר'ה. יש לי המון מאוד מה להגיד לכם, אז אני אוותר על חלק מהדברים, אבל אנחנו נמשיך עוד קצת, בסדר? מקובל? אוקיי. א אנחנו מגיעים כרגע לשמיכה, בסדר? אנחנו מגיעים כרגע לשמיכה. השמיכה. משה רבנו סומך מה זה השמיכה אז תראו את התורת חיים בסנהדרין בדף יד למדתם בטח על רבי יהודה בן בבה תמה דמילתא נראה לפי שהשמיכה נמשכת איש מפי איש עד משה רבנו שנתן הקדוש ברוך הוא עלה את רוחו עליו והוא שמח את יהושע וזקנים ונתן מרוחו עליהם אני קצת מדלג. נמצא שכל הסומך את חברו משפיע עליו קצת מרוח הקודש הבא ונמשך עליו ממנו יתברך ונראה דלאך ידינים הסמוך נקראים אלוקים כן אלוהים חול בסדר למה יש פה שימו לב טוב לא כזה התמוח לא תורה של אדם יש פה רוח אלוקים משה רבנו נשמח מת הקדוש ברוך הוא נתן רוחו עליו והצלתי מן הרו הרוח סמוך אחרי סמוך אחרי סמוך ולכן אין צמיכה בחוץ לארץ כי השכינה לא שורה בחוץ לארץ בסדר ככה אומר התורת חיים אני רוצה א כרגע להיכנס לנקודה מאוד עקרונית בשמיכה ובא נסיים בעזרת השם אמ א הנקודה הזאת היא נבחנת דרך חידוש השניה שזה שיעור בפני עצמו אבל אנחנו רק נתבונן קצת בכוח הזה של הסמוכים של מי הוא בסדר ידועים ומפורסמים דברי הרמבם שאיך מחדשים את השמיכה חבר'ה מכירים את הרמב"ם >> כן בדיוק אז הרמבם אומר טוב מאוד בואו בוא נראה יש לי הבאתי פה שלושה רמבמים בכל מקום הרמב"ם אומר לשון קצת אחרת אז צריך להבין מה הוא מתכוון בסדר בואו תראו הרמב"ם דבר ראשון בהלכות סנהדרין פרק רביעי אומר לנו הרמבם נירים לי הדברים מה זה אומר אם הרמבם אומר נרים לי >> כן סבורה לא בבלי ירושלמי לא ספרי בסדר לא בתורה נראים לי הדברים שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנוע דיינים ולסמוך אותם הרי אלו סמוכים ויש להם לדון דיני כנסות ויש להם לסמוך על החיים אז מי יכול לסמוך כל החכמים שבארץ ישראל כן מפורסם מי היה סמוך חבר'ה >> בית יוסף כן מי שמח אותו הרבי שלו מי היה הרבי שלו >> מרי ברב בדיוק בסדר על פי הרמבם הזה אמנם פה הרמבם כותב נהרים לי הדברים ובמשנה הוא גם כותב שהדבר צריך להכריע אבל הם ככה עשו. בסדר? אז פה הוא אמר כל החכמים שבארץ ישראל. בפירוש המשנה אומר הרמב"ם שאם תהיה הסכמה מכל התלמידים והחכמים. רגע סר גם את התלמידים חבר'ה זה גם אנחנו לא רק החכמים גם התלמידים. בסדר? למנות איש בישיבה כלומר שיעשו ראש. כן? זה הרמב"ם בפירוש המשנה הוא יהיה סמוך. אז היה לנו כל החכמים פה יש לנו את התלמידים ואת החכמים ותראו את הרמב"ם בבכורות בפירוש המשנה הוא כבר ביאירנו בתחילת סנהדרין שנקרא בית דין בסתם אלא סמוך בארץ ישראל בין שהיה סמוך מפי סמוך או בהסכמת בני ארץ ישראל טוב אז צריך כבר את כולם קודם היה לנו חכמים תלמידים וחכמים עכשיו בני ארץ ישראל למנות ראש ישיבה לפי שבני בני ארץ ישראל הם אשר נקראים קהל והשם קראם כל הקהל ואפילו היו עשרה אחדים ואין חוששים למישהו זהם בחוץ לארץ אז עוד פעם אז לא הבנתי אז מי סומך חבר'ה החכמים ככה הרמבם כתב בהלכה התלמידים וחכמים כך הוא אמר בסנר בפירוש המשנה כל בני ארץ ישראל כך הוא אומר בבכורות מה הוא רוצה אז בא א רב מאיר שמחה במשך חוכמה ומסביר לנו את הרמב"ם אומר לנו מאיר שמח תסתכלו במשך חוכמה במצוות החודש הזה לכם ראש חודשים אומר פה ככה בספר המצוות לרבינו העריך רבינו ורמבן שם השיג יוין שם מכירים את המצווה הזאת קנג מצוות קידוש החודש. הרמב"ם במצוות קידוש החודש שואל שאלה פשוטה. איך אנחנו מקדשים חודשים? איך אנחנו עושים חגים? הרי אין לנו סמוכים. החודש הזה לכם הרמב"ם ביאר לך למשה ואהרון בית דין צמוכים. אתם יכולים לקדש את החודש? אז שואל הרמבם אז מה הפשט? אז איך אנחנו היום מקדשים את החודשים? אין לנו סמוכים. אומר הרמב"ם, אתה יודע מי מחדש את החודשים? זה היהודים שבארץ ישראל הם חדשים חודשים ויש לנו הבטחה מהקדוש ברוך הוא שתמיד יהיה יהודים בארץ ישראל כי אם חס ושלום לא היה יהודים בארץ ישראל אומר הרמבם אז ימחו אותו האומה חלילה לאן מעשות הדבר הזה כך כותב הרמבם שם כלומר אומר הרמבם מי מקדש את החודשים לא בית דין גדול גדול לא בית דין 10ה יהודים שבארץ ישראל הם מכנשים את החודשים רגע אבל אנחנו בכלל יושבים בבבל בגולה תלמידי חכמים גדולים כן אבל אנחנו בחול והקהל הוא בארץ והוא רגע אבל לא הבנתי מה 10ה יהודים הם לא למדו הם לא תלמידי חכמים הם לא הם לא דיינים מה פירוש הם מחדשים את החודשים מה מה הרמבם מתכוון דרך אגב מה אמר הרמבן על השאלה הזאת הרמבן אמר מה פתאום ברור שהיו זמנים שלא היהודים בארץ הוא מביא פסוקים להוכיח את זה. אז מי מקדש? אומר הרמבן. אה זה כבר יש פתרון פשוט. היה יהודי שקראו לו רבנו הלל נשיע והוא ידע שאנחנו הולכים להיות בגלות והוא סידר לנו לוח עד שמה יקרה גמר אלפ >> לא עד שיבוא אליהו שכידוע הוא סמוך נכון? אליהו שמוך וכשהוא יבוא אז הוא ישמוך והוא יסדר את החודשים בסדר כ עוד פעם אז שימו לב הרמבם אומר מי מקדש את החודשים מי הסמוכים עשרה היהודים שבארץ ישראל והרמבן אומר לו מה פתאום רבנו הלל נסיע הוא סידר את את החודשים אומר אומר המשך חוכמה ככה בואו תשמעו ואשת בית דין סמוך מוכף בארץ ישראל אנו מקדשים חודשים על פי חשבון היינו שאנו יודעים שבני ארץ ישראל מקדשים יום זה לראש חודש על פי חשבון עם והטעם שאם אין בית דין סמוך תלג בבני ארץ ישראל והוא שיטת רבנו בפירוש המשניות ובחיבור כן ביד החזקה בהכרע כי אם רצו ישראל שבארץ ישראל לסמוך זקנים הרי הם מוסמחים אם כן בקידוש החודש סגי בחשבון בני ארץ ישראל שחזינה שדין סמוך אם יש לה לקיבוץ הכללי להסמיך סקינים כמו בית דין סמוך וזה נכון בסיעתא דשמיא והיינו ראה כי דיני שמיכה הם אדומים להלכות קידושי החודש ובזה צר הוא טעם הקושיות והמוכות אשר יר הרמבן נעסור רגע פה אז אומר אומר לנו המשך חוכמה תשמע יש פה שתי סוגיות מאוד דומות אחת לשנייה איזה קידוש החודש סמיכה והרמב"ם לשיטתו. מה לשיטתו? הרמב"ם שהוא סובר שבאמת החכמים, התלמידים והחכמים, בני ארץ ישראל יכולים לסמוך. לכן הוא סובר ש בקידוש החודש הם אלה שהם מקדשים את החודש. למה? כי הקיבוץ הכללי יש לו דין סמוכים. מה מה הוא מתכוון? מה מה הוא אומר פה? אומר את הדבר הבא. מי באמת הם הסמוכים? זה כלל ישראל. הקהל. מה זה אומר כלל ישראל? זה אומר תקשיבו, יש לנו תורה שבכתב, יש לנו תורה שבעל פה. תורה שבעל פה זה הקהל. זה תורה שהיא כאילו חיי עולם שנתה בתוכנו. בסדר? עכשיו לא סתם הרמב"ם כתב החכמים התלמידים והחכמים כל הקהל כי באמת מי שקובע זה החכמים בפועל אבל מאיפה הכוח שלהם בא כי הם עיני העדה הם העיניים של הקהל הם המנהיגים של כנסת ישראל הם המנהיגים של הציבור הציבור יש לו כוח של שמיכה יש שלב רוח אלוקים ששורה חיי עולם שנטע בתוכנו זה בא לידי ביטוי בתלמידי חכמים שמנהיגים אותו בסדר לכן הרמב"ם כתב מקום אחד החכמים מקום שני עם התלמידים מקום שלישי כל בני ארץ ישראל וממילא כשיש ציבור בארץ אז יש לנו כוח לקדש את את המועדות הרמבן אומר לו הרמבן אומר זה נכון שיש לנו כוח כזה של סמיכה אבל הוא בתורה שבכתב הוא לא בתורה שבעל פה. הסמיכה היא לא מתורה שבעלפה. הסמיכה היא מן שמיה. היא לא מקרבנו היא בחרבנו מכל העמים הקדוש ברוך הוא. ולכן מי סמוך? מי ששמכו אותו משה רבנו ותלמידיו. אתה רוצה לתקן את השמיכה? אליהו. כן. החתם ספר אומר אליהו הנביא יכול להתגלות לאדם באורח שכל. יכול לבוא לעמוד על סטנדר ולתת שיעור. כך כתוב בגמרא בעירובן. עבר בגוף תן שיעור ואז זה אותו אליהו סמוך והוא יסמוך כבר אומר אתה מסובך בתשובות אז עוד פעם בזה אני מסכם בנקודה הזאת של הסמיכה יש פה איזה דקות בין הרמבם לבין הרמבן הרמבם הרמבם אומר תקשיב השמיכה שהיא בעצם כל המקור של המחוקק זה נכון שזה משה רבנו התחיל אבל זה בקרבנו יש לנו את הכוח הזה, את הקדושה הזאת ואם כל תלמידי החכמים שהם יונקים את כל כוחם מהציבור מכלל ישראל ישמחו יש לנו סמוך. הרמ"בן אומר לו השמיכה היא לא בקרבנו היא בבחירה האלוקית בנו היא באה מנשמיה. אתה רוצה סמוך, אין פתרון, אין עצה ואין תבונה עד שיבוא מישהו שמשה רבנו שמח אותו כשהקדוש ברוך הוא שמח אותו. מה אתם אומרים? מי יותר ראלי? הרמב"ם או הרמ"בן? >> רלי מה יותר פשוט לעשות? >> סברת החינוך זה הרמב"ם. >> מה? >> סברת החינוך זה הרמב"ם. >> למה? >> זה שייך בכל זמן. >> ברור שזה שייך בכל זמן. אבל זה יקרה. מה אתה אומר? מה יקרה קודם? יבוא אליהו אנחנו נקים א סמוכים מה אתה אומר שיסמו >> אתה אומר עדיף אליהו זה יותר הרמבן יותר מעשי אתה אומר אני חושב שאתה צודק טוב בסדר כתוב הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא בעזרת השם ושיב לאבות על בנים ולב בנים אותם נסיים באיזה דרוש אומר הרב חרלפ מה זה והשיב לאבות על בנים ולב בנים על אבותם אומר יקום דור של בנים שיגידו לאבות שלהם איך הייתם כאלה אלה רשעים. איך השקתם אותנו? איך לא לימדתם אותנו תורה? איך מנעתם ממנו את המזון של הנשמה שלנו? יעמידו אותם למשפט. כבר רואים את זה, חבר'ה, כבר רואים את זה. יש בכל מיני מקומות של אנשים שלא למדו כלום שהם מתחילים להניח תפילין. המנהל לא נראה לו כל כך כן נראה לו. התלמידים באים אומרים אני על זה באמת דברים מפתיעים. אנחנו לא מספיק מעותקנים. אנחנו ב במקומות שאנחנו נמצאים לא מסתובבים בכל כל מיני מקומות כאלה זה קורה אז באמת אנחנו אה מסכמים אז עסקנו היום במערכת המשפט של התורה דיברנו על המחוקק כן השם מחוקקנו הסברנו דיברנו גם על השם שופטנו השם מלכנו לא דיברנו לא הספקנו בסדר? כלומר, יש פה עוד הרבה מה לדון ביחס שבין המשפט שדיברנו עליו עכשיו שהוא של בית דין הגדול ושל כל הבתי דינים שדיברנו עליהם לבין המלך. גם המלך היה שופט. רואים את זה בתנ"ך ב1 מקומות אבל לא ניכנס לזה היום. זה מי שירצה סתכל בדפים ירצה יכתוב לי נדבר. המשפט בישראל כי מי גוי גדול אשר לא אלוהים קרובים עליו כשם אלוקינו בכל קוראנו עליו ומי גוי גדול אשר לא חוקים משפטים צדיקים ככל התורה הזאת אשר אנוכי נותן לפניכם היום חבר'ה זה המשימה שלנו זה המשימה שלנו שלנו אני מתכוון אנשי בית המדרש להשיב את המשפט להשיב את המשפט זה אומר ללמוד סנהדרין ולשוב את עצמנו מה העקרונות שעולים, איך מייסמים, איך אפשר להתקדם, לברר סוגיות, לפתוח אותם וזה יקרה, זה יקרה הרבה יותר מהר מה שנראה לנו. המשפט של הראש הוא צולל. כמו שאמרתי כבר קודם, כשנקים את הסנהדרין הגדולה, תהיה מדליה לאהרון ברק. לא, אני לא צוחק בחצינות. תהיה לו מדליה הוא חשבה לרעה. הקדוש ברוך הוא חשבה לטובה. דהיינו הוא בא ואמר לנו תקשיבו יש ערכים של תורה צריך לעמוד עליהם לא הכל דמוקרטיה יש ערכי יסוד של קודש צריך להעמיד אותם מה זה משפחה מה זה צניעות מה זה אמונה מה זה שבת צריך להמיד את הערכים האלה זה לא כל הלה בבלה מה שכולם רוצים דמוקרטיה לא זה לא עובד ככה בסדר הוא פתח לנו את הדלת הוא מסכל לנו את את הדרך מוציא את האבנים בשביל משפט התורה שם זה ילך אז חזקים וברוכים בעזרת השם יש לי פה עוד דבר אחד קטן שאני רוצה להגיד לכם א צילמתי לכם פה מודעה שמתפרסמת השבוע בעיתון בסדר שאנחנו בתורת המדינה ביחד בשבע עושים תחרות כתיבה נושאת פרסים פרסים טובים 5,000 שק מקום הראשון ראשון יש גם 3000 ו2000 בסדר אפשר להירשם לתחרות מי שרוצה זה תחרות כתיבה של מאמרים תורניים הנושא זה קבורת חללים במלחמה היא אזום פתיחה עם הרב ויצן אביו של המייח ישראל השם מקום דמו שנפל בקרם שלום בשמחת תורה ועם צביקמור אבא של איתן מור וגם גם להסביר שם מה בדיוק הפרטים של האירוע הזה. אז אני אשאיר את זה פה. יש מישהו שרוצה יכול לתלט את זה בלוח מודעות. יש פה טלפון לפניות למי שצריך וגם ברקוד שאפשר לסרוק. מי שרוצה להירשם. בסדר? מי לוקח? חבר'ה כבוד. ואני משאיר לכם פה א שני ניירות עמדה כמה עותקים שלהם של תורת המדינה כמו שדיברנו קודם על קריחת זרה מחללים. ועל שיכור חתופים. אני אשמח אם תקראו תבינו על מה אנחנו מדברים בשבת המשפט. שזה לא רק לא רק כל מה שדיברנו פה, אלא זה הפיתוח של התורה בבית המדרש. בבית המדרש להבין מה התורה אומרת, מה הערכים שעומדים בבסיס הסוגיות, כמו שדיברנו עכשיו, חזקים וברוכים. เ