הרב יעקב אריאל - שיעור כללי ט' שבט התשע"ו

‏k kete gx ת שתים אין שלוש שנים צפות אנשים לאים בתוך הבית ם נכנסים יוצאים בלילות א אחלא נכנס ידע שלוש שנים שם היו שם שלוש שנים רצופות הי יכל בות בע מה ש השכנים שי בלי שומים רואים כל הלילה אל רואים ות ערב בוקר קיצור גם לפעמים רחשים אז לכן הד כללי שפחות או יותר ג רמר אנחנו שכרנו וד לא המחזיק עצמו גדרה הוא זקי אות אחרים ובאים שני אנשים שני דיירים שגרו בבית ום אומרים אנחנו גרנו כ אנחנו גנו יום בלילה צים לילה יש מחלוקת הבי ורבא מי הם הדים שדים הבי אומר ש שכנים רבא אומר ש האדם עצמו מי שגר שם הוא לא הנדבה הנדבה זה החזי המחזיק ש שזה בית שלו אלא השכירים שלו מחלוקת הלכתית רבח ולק ל הבי אומר שכים לא לא יודעים ש הב אומר שאדם שאומר גרתי במקום לא נאמן לי בהמשך אמר רגים רבשי אח גים הםס דוד מדו ח זילו הבו לי ריתה אם הם לא יעידו שהם גרו כאן שלוש שנים אני אגיד להם המערער אתם יודעים שרתם פה בית שלי והיא לא שמתם שחר דירה שמתם לא וא גזלן לא מגיע לו אני דורש מכ סחר דירה של השנים האחרו לכן הם נוגעים בדבר כי הם מעוניינים כ שפמו צכ דירה העניינים שהדירה תהיה רשותו של המחזיק שאז לא צךש פעם שנייה לאי אח ים שיזה אוים שמשהו כ דים ים דבר סקינה י ג בתה רו אין צוחקים אי חק שם עדיין אם כבר שמו סחר דירה אז הם יוגים דבר ם שלא שמו אדם הכסף ידיהם קית גם למה אנחנו נשלם למי שהוא הבעל הבית מ אם בית המשפט יפסוק הבעל הבית של לו אםב סוק שמה ש מחזיקו בל הבית שן לו לנו נו אין הגיע ל אנ צ א כסף בידינו ניתן לכל מי שמשפט ח אנחנו כן מדים ששלוש שנים גג את החוזר תבנו עם המחזיק החנה הזאת אין לה גה בדבר םדים שהחזיק שלוש שנים צפות גלאסו דיו ש הראשונים פים מה חדשה שהוא מפרש הקודמות אמר מחזו והי אמר אםב שנים מדיירים שגו סוחרים אזמר שנים מדים מדים פחות או יותר לא ב100 א שו גם לחשים ואכן ים אז אם בא הר תו שיביאו אד שהוא גר יום ולילה נה כלומר בעצם מ בב הבית כ יש כאן שאלות שונות מה אמר אנחנו הות השונות את הרמבם וה מזוה רוכלים מחזרים בירות פזו אם המער הוא אדם שקום הוא רוחל מחזר בירות מגיע תים חופות ווא במת הוא לא בר בבית הזה והוא רח מגיע כלם שהוא בדק הוא הוא לא ראה כ אותו פעם היה פעם בחודש מגיע ועובר את הבית ושקל ורש עבודה לא חשב אז מכן הוא לא טוען טענה הוא הוא אומר הוא חושב בתומו שמת המחזיק חזיק פה שמחזיק טוען ואין לו שום פה להשיב למר לא נכון אנחנו דת אתה קת ב שלוש שנים ום הלילה תוכיח ונה בח חוז חוזרים חזרה בתחלה ש שאם זה חנות אז צריכים כאן שש שנים שות שהיה כאן בימים מרזות השם אומר ד סתו שסר ר צריך שיב ברי אומר אני אני יודע ש בר שהשכנים אומרים זה בערך אני יודע שלא בעצם פ הבי התוספות רבם שם אי יודעים בלילות אך כוב דרשת התב חוקרים את הידים אזמה הדים אים ראינו אותם פה ושם מסתמכים עדות כזאת לא חוקרים אותם ושים אותם כמים אי כן ודאי בקיצורוש השאלה מה מרדות רמה הרמבם יש שוחד נו לא ם פירוש חדש בד אומר הרמבם אמל השדה הד פירות אין הריס יד עלי וכן זה סוג חברים א קרון הריס לא כ י ש רוצה הריס מד ש פירות הפירות פירות סוכר אם לקח כות ידו מזלי כל מי ש ז בידו זה מכיות שאם צגמ אומרת אומ שד בעדים משקף הגמרא א אחר מקום אחר לגרי ח ח ה מתיים כשרים פסולים שם הנו ש נוג בדבר פסול אוביקטיבי לא קש בקשר לכות דו הרק ש גם כן שאם העד דבר הנושא שלנו חזקת הבת ה ד שדם חסר שלוש שנים או ש שחרה של שנים חזקה ח אמר שמה לא שכן ביום לילה םו שהוא בריאן בריא לא שמה לא ג ביום בלילה או שמה שו ם לא שחנו בום בלילה ש ש בלילה ש לא שכ בלילה כלומר הפיי שמש אולי לא או אפילו זה הסוחרים לפי שרבא אומר אלו שהזכירו להם הם אומים אולי לא הו בות גם כן ה ט להחזיק עוד תים ששנים גמורות ביום לילה או ישראל זה מרזו אל מרזו לא תן בר תן שמע אפילו בדים אמרו לנו הסכינו נו דנו ביום בלילה כ שמרנו קודם שסים דבר ש אמר בחות דות ש הכסף למים פה הרמבם לא מבחין הדברים אומר אם יבוא בלילה צרי סוכים י פ לא מכ הכסף ד לאד בכ דים אם נמנים לאנמים פה ת מזהם באו ארו לנו זכיר מסתבר מסבר ר כורה מתמנים כס מזה ובכל זאת הוא אומר אם יבוא השדה ימר יבו דים שם ביום בלילה הם אמרו לא שם יום בלילה יבו דים אחרים אני לא שמח עליהם לא ממי ם לא אז אם הם פסולים בכלל בכללים דבר אם הכסף אז הם נוגים בדבר אם הכם אז הם נאמנים לא אני לא מאמין להם י שמ זה תמיד בהן ו חזיק שידו לו ב המחזיק מהש הר מק בחזות אבל הוא לא כמ רשבם שאפילו עם הידים בדרב שהידים אומרים שזה ששכרנו בכל זאת הוא יכול להגיד להם אני לאמין לכם שת בס לא בד בהם חזיק מה את עשה צווים אז הוא מנמק מנמק ת לו שכר מדובר פה שהכסף שילמנו כבר פסולים אב פסולים בכלל לא צריך ר ש פסולים קיצור דבר רמבם פה פרש ד אפילו ת שזוכרים גם סוכים מעידים שר בלילה יכול לטאון לא יבוא דים שב תם ממק מדוע אמ סוכים ים זהו בהם לא ב לא ט אם הוא לא טועה אנחנו לא ט הגמר אמרא ש שם אוכלים אוכלים בירות אנחנו נים לו זה הרמ זה אומר שתבין מה הוא אומר אז הסוכרים לא מנים בם ארק אם ש ש שנים ך טענה אפיו הא בשמ הרשב ש בברי גם שמ גם שמה אז אנחנו מקבלים את ה נרא מזי מה ש אומרת שדר בירות שחנו טוענים להם זה לא שאנחנו טונים להם הם טוענים ה שמע בר ככ אמ חוש אבל עדיין קשה מה התגבר הוא שמה אולי הרי מדים שו גם ביום לילה ה צריכים למר שכס ידיהם שח בכלל ר מסביר גמר הגס מה הגון ו מביא את הרמ שהזכיר את זה שסוכר שנתן סכר עלומי ו עדו מסיל נכון פה הוא לא כיוון ש אמר כות עדוד אז הרם סומך דו שדובר כא שכסף ד שבוא פני זה סוכן עצמם הרמבם יש שם אומר שהן שומר ש ש בסוכן עצמן זה בג להם לא לא גיע הקס דל כיוון ש עדות על עצמם לא דן מה בכח ג אבל הם לא נוגעים בדבר כיסו גם הפירוש ה משנה עדיין ו הסבר מדוע טענת שמע ש הרוכלים התענה ומדוע האנשים הסכרים לא דמ אשני רמבם או קשה שאומר שסים ים בהם ד מה שהם עצמם שמר בקיצור חבה מדובר כאן הם הרי ים מעצמם אנחנו נוכ נכון שהכסף דהם והם לא נוגעים בדבר אבל הם ים מעצמם על כךם כן שעידו עלמים שו ב מהנים ה עצמם קום קשה אומר שד שאמ נכון שכאן ן הכס אב אומר שהם פסולים ם עצמם בדבר רק אומ תלוי מה טען המר אם המרה אומר אני אז א צ ודים אחרים הוא שוק לא אומר ממנים השאלה למה אפילו למה לחות עדות הרב לא אמר את הבחנות האלה לחות עדוד שהרב אמ שני מניים זה תלוי כמר אומר שאני לא מאמין להם אולי לא ו שלא אז הם כן געים דבר גם ווח של שאלות שלא ים ים ברמ אנו ננסה לפלס דרך הרמבם כאן אומר ככ מגן למד מהדו גת בדומה זה חוז ברי הגמרה שאומרת שג דבר הכסף זה ךכ ח תורות מה אותון המחזיק אני זה בית שלי בית שלי שלוש שנ החזקת הוא הולך הזכיר אז איזה איזה חזקה זא גי חת פרות זה שזכ חרים ום שלבו לו שכר כל חודש ח פרות זה כו בחקלאות אדם מגדל יש לו פרות וכ אותם זה אחזקה בבית הפירות זה שכר דירה אבל הוא לא כ שכר דירה א איזה החסקה זאת הוא לא כל ו זה ביה ח הרמבם ל כל מקום שליחות חסו הי הם גרו כם בשליחותו סוכים ש נכון שה הוא עצמה עדיין לא נהנה בפועל אבל לא מחזיק יד הקסם צא מדיהם ים שאן ד אפשר לומר שהם שומרים לו על הבית אולי זה הפירות משלמים לו אמר שם לא הוא משל להם הוא משלמים לו מחזיק קהם שמ שמשלים לו הרב אמר שלא משלים קורות יש מהש ש השכר מדם מה שמ שם מחזיקים בשכר רב הכסף מדם נכן הוא מוכן הוא זמן לשלום תשלומים אנו אז הבול זא איך נמין שות את הבית הבול ז איך נמי שם אורים נו חוזה עם המחזיק ברור חתמנו חז מחזיק וכסף מופקד זכותו א ברנו עליו יתכן שהם שמעו שם בעיים חיטו לא ש שלם את הכסף נכון שהוא דיבר איתם אתמר ד היום לא שמו עליו אדם יש בקרקע שמישהו שלוש שנים לא משלם לו והוא אדם מחזיק כסף ולא מה של ולא טוב הדין מה הדין ב אדם כותב פירות כל חודש וא הקרות שם במקרה הי לא חזקה כ לאכול את זה ממש לאכול ים לאכול הרב ממין שבעל הבית כוף ושמה מקר אמן את מאמין כשאדם כותב בעצמו הביים כותב בעצמו שמקר פה הרב אומר לא הסוחר כותב ואם הפים שלו כפ אתנו במקר בסדר סוף סף ס זכותו הסוכרים לים שלו אבל אז הוא נהנה מהכתף הוא לאנה כלום יש לו הריסים ה גם הריס גם מה הריס לא נאמן בעידוד אבל הריס שלו אדם לקח את יש לו חזיק בקק וביד הריס ואריס וכס לבות ריס לתת לכל חודש חלק מהיבול לא נתן לו הכל ס ב אותו דרבן הדיש שליחים של קוד שלוחות קמתו כין שהם באים מכוחו הוא הזכיר להם וחים שעליהם לו והכסף מוכן מזומן ים הם כמו שוחים אוכו הוא מחזיק בידיים ש הוא כן בגלל שלא רוצים רוצים בטוחים שים פעמיים חזי את הכסף עדיין ים שלוס ה כמד כאילו הוא גר שם שמצ מקום שלח כמו הרבן כ מספי את העניין החים מבני שליחות הם שליחים שלו משחות א ן שליח שליח שבאמת משלם השליחות שלו שליחות שליחות סם אבל ח ח כ עכשיו מכאן א אם הסחים שוחים שלוותו יש חתירה יה עולה קצות לשאלה הזאת לא בסגה שלנו מה זה שליח שליח נקרא כאילו הוא עצמו כמותו כמו המשלח הוא ידו ארוכה של המשלח ידו כידו רגלו כ רגלו זה ש השחרים גרו שם בשליחותו זה נקרא שהוא גר שם הידיים שלו הרגליים שלו הגוף שלו הוא ישב שם הוא הוא שכב שם הוא אכל שם הוא לך שם והוא אותו זה לא שר הוא במקום המשלח מה שהוא עושה נזכה זכותו ש המשלח שח מיש מקדש אישה ש הוא מקדש הוא נזכר משלח ש הקידושים משלח או הגירושים תרומה ש שליח פריש תרומה התרומה ששליח פריש מתייחס ם לי אחרי זה ח למשיבות קסות גם בשלה הזאת כתבינה נקרא שהמשלחת מה קורה שהמשלחת ה משליח תן מנה שלך ל גת לאשתו ו הגר בארץ אחרת ת מ מנת הים לארץ ישראל ובינתיים המשלח השתטה אז השליח ע לאישה מזת הגיה שותה ברדל א ששליח עומד קו שליח יצא ש הגט נתזה הונם שותה אב השליח יכול קיבל מנוי המשלח לעבוד במקומו הוא מפ כוחו ל ששליח שותה השליח עובד במקומו ואמר ששליח לא במקום שליח שליח פועל בשמיו ואמה שההוא עושה זה עבור המשלח אבל בעצ המשלח ה מגרש ששליח אם המשלח השתתה השליח לא יכול רך חו ברמבם הור שמח חות גירושים אומר שהמח הזאת מחות המוראים עוד כמה סיבות השס מחלות המוראים קידושים מה מחלוקת קידוש י יוד הרב אמר שליח נסה אדם ש שליח קדיש אישה אז ה שליח ד כל קדושים צריכים שני משליח שליח קדש האישה קח הבת השה והשליח מקדש אשה תגידי ה שפלוני שח שלו והוא עד אחד ועוד עד אחר יחד שני ד השליח נעשה את מה לך הוא שלו אם הוא המשלח עצמו הוא גופו משלח אז הוא יכל אדם קדיש אישה וד אחד פני ד אתה ב דבר אתה מקדשין ש לא כליח שליח שק מדוע כ השליח אומר ליח הוא ה המשלח הוא הוא המשלח כ ש המשלח גם סר שילה ממש ובידע שנס אז הרב אמר שלי הנס מהמה שילה רב סובר שהשליח הוא לא במקום הוא לא המשח עצמו הוא פועל בשביל השליח הוא אדם אחר הוא אדם זר אין לו שום קשר לנושא הזה הוא התבקש ה משלח לקדש באישה הוא את השלחות שלו והוא עצמו לא משלח הוא רק פועל בשבילו כ חות א בשי אומרים לא הוא לא חודה כי הוא ה משלח ו כמותו גופו השאלה הזאת מה גד שו מחלוקת ה מח המורים אגב זה ההלכה היא שליח עשאה שמע השליח אינינו במקום שליח רק פועל בשביל אם נפרש שמחלוקת שם ביניהם ישלה הז הור סמח גד שז המחלוקת המחלוקת י שילה הא בשאלה הזאת האם השליח מחז עח כמ מח הספי שמח אז פירוש יפה אבל מוכש קצות מ הזאת אמרתי הואי את החקירה הזאת רממה הוא שמח על פי החצות נסה לפרש מחלוקת אוספ אך הלי קודם שליחם שליח קח הה חסוף קצת אחרות ות מצ זה כמה דת הרמבם ז אשתור בגוש תורה מחלק ברמבם שאמרנו ה שמח חלוק הי זזה שח ר ששליח נסא זא אומרת ששליח מחח ש אז כטו הרמבם מה ישה הרמבם אין ספק לפי הרמבם צריך לפרש את המחלוקת אחרת מה המחלוקת מהמחלוקת בשי השני צריך להגיד שרב סו גם כן שכולם סוברים סו ששליח איננו במקום משלח אפש כ ורים ששח שכ לכן פ הרמבם אשח השתתה השליח ושליח ומד ומד במקום שליח הוא ידע הוא ידוע המשלח הוא המשלח עצמו כמותו שיכול כמותו המחוק ר בשי היו קשה ס גם אמר ששליח עובד מקו המשלח סדות זה תשת לא תהיה תהיה אשתו ה לא תהיה אשתו פירוש תגידי אני אומר לרח קדשת לפלוני הוא רק שליח נכון שהשליח הזה יש לו מעמד כי לא משליח זה כאילו ני השליחות אבל הם באמת הוא הוא המשלח האם אשתו האשה זהיה אשתו היא עשו להתחתן עם אחותה עם איתה עם אמה מה הקשר זה פעולה אחת פעמית לקדש אותה וזה הכל אין לו שום מעמד אחר אדם ש סדות נכון שיש לו דין כאיל הוא המשלח הוא שליח כמותו אבל הוא ממש ותו קצות את עצמו במקום אחר שם מפורסמת א אומר שכ כמותו השליח העומד הוא גופו של משליח גם ששליח לא יח תפילין ש משבח ד לקצות קצות הראשון בחות שליחות שקדוש ברוך הואה מתחיל צדת אותו ששות קטנות ו מוכנים מישהו יה קטנה אני יודע קצת ללמוד ש אותו האם שליח יכול להניח פ כם שליח צה פל בשבילי פ בשבילי צ שא אפשר ברור כ שא אפשר אז זה ברור ששליח איננו המשלח זה ברור גם למ שש כמותו כמותו עניין ה שליחות כאילו הוא אבל לא גופו של שליח ווא משליח אז ו פסו דו צריכים למ בוגד חדש אז דברנו נוגע ב נוגע זה מי שחשוב יש מגיה יש ל תועלת יש מצבים שאדם הוא בעל דבר הוא לא נוגע הוא בעל דין הוא בעל הדין בכל זאת כיוון שהוא לא אין לו נגיעה הוא לא נגיע שאלה מה דינו של בעל דין שלא גיע האם התורה פסה בעל דין שהוא בעל דין אתה בעל דין זה גם קצת מקום אחר גגי לשם ג שאלה מה זה גדר בדבר פסול ליד עצמו יש נוגע בדבר יש לו נגיעה יש לו תועלת זה הפסול שלו א עצם הוב שהוא בפסול דוע ל עצמו דם אל עצמו הוא פסול גם כשהוא מעיד חובתו זה שודד ג יש גמרא כמה קרות בש אומרת אדם קרוב אס עצמו קרוב פסול דו בגלל ש נוגע אח פסול חי בגל שהוא נוגע בדבר הר אך פסול ח גם לחובת אחיים לא רק לטובת אח גיע משה ואהרון ש פסול דות משה פסול דות רון פם גם כן בפרק תעי משה רון משה רון פסו דות אחד לשני ה עכשיו ששקר נוגע בדבר אדם קשה גיע בדבר היה לו איזה עניין בעולם הזה איזה רווח קספי מישהו מה מה הניגן שיש לו הוא אח שלו התורה פסה אח כרו משפחה התורה פסלה גם לחובת האח כי אדם ק את עצמו גם עצמו ש מד לחובתו לאמן זה שהודעת בדי כמ דין גמ זה מגדר אחר גדר התחייבות לא מדן דמנות עצמי חידוש הלכה חדש קצות מקום אחרת ותד אם למר שאדם כל עצמו זה דין ש עצמו פס גם כשלא נוגע עצם עובדה שהוא עצמו הוא לא הוא לא יכול להיות מצד בעניין צד זה וקא מי שיש לו רבח ג בלי רבח זה הפשט רבשי אומר אם שלוחו ם כמותו ויש לו דין כאילו השלח נכון אין מגיה בדבר היא לא תהיה אשתו אבל הוא עכשיו הוא עכשיו הוא המקדש איך יכול להיות גם מקדש גם עת הוא בל דבר הוא מקדש כרג בכת הדין ן שהדין אומר ש משלח שהשליח הוא כמו המשלח אז יש לו דין משלח כרגע לעניין כמו שישו משלח לגבי קידושים יש לו פסול גם לגבי דו ורב אומר לא רב אומר אם הוא נובע בדבר הוא פסול הוא לא דבר לאות אשתו מה פסול פה המחלוקת בין רב ורבי של היא בשאלה לא בג שליחות כמו שהיה וסה חים מגד אח גד עידות מה הדין בעל דין המחלו אחלוק אחרת האם בעל דין שרק לפי הדין הוא בעל דין לא בעל דין באמת הוא רק בכ שיש לו שהדין אומר ששל ותו יש לו דין בעל דין האם דין בעל דין יש לו דין שפסול לעידוד או לא אב איך שלא יהיה מישהו פסול עדות סובר שיש לו דין בעל דין בר שלא נוגע בדבר בעל דין פסול עדות קרוב וקרוב פסוק זה את ה כתוב לא בגלל שהוא נד אם הבנו את הנקודה הזאת נוכל להגיד שהבי רב שד יש מחלוקת הב ורבה במסכת הכמה סיו את המחלוקת הב חק זומ את זומם את יתד שדו זמו הם העידו בחודש ניסן וזו בחודש תשרי אן זומן זהש הוא שקרן הבר שקרן שני ד ש שהוא היה איתם באותו יום במקום אחר התברר שהוא שקרן הוא פסול זה שזה אומ פסל דות דמנט מאיזה רקע פסל ד דות מפרע מניסן אוז חק גע שזי אם באמצע בן ניס תחתם השטרות דוות האם ושפ כל השטרות כל הדיות הכל פסול כי שקב בניסן מכיוון ש אומנם הוא שקר בניסן אבל תפסנו אותו רק בתשרי הוא פסו כ לך איזה פסו רק מכב זה מחלוקת אב ורב הבפר נפס נסב נפס בר ש רשע התורה רשע אז כל הדות ש מניס תשרי כולם להיות פסולות וא רשע ה רשע כבר אז ורשע פסו רב אמר מכש עץ זומן חידושי מה ךות ה סמור אין לך לחידושו זה קש ד ל יש חשה זמה זה יסוד גדול לאש מחלוקי בתרון אם יש הכחשה שני שים הזמה אחרונים מנים רשים ים מה זה הכחשה מה הכחשה יש שני דורים לבה ראינו את הוםו ל 100 שק שנינו אתכם שם הנו אתכם שם באותו יום באותה שעה ראינו גם כן שלא דברו על ש אח באותו מקום בותה שהים פך לאמ לא ה ה ים ראינו אותו גונב ראי אותו עולה סולם לוקח מ אומר נכון הסולם למטה היינו בות מקום איתכם הוא לא עלה סולם הוא לא גנב שקר הדבר מי מ למן אף אחד ש שים התורה אמרה עדים נמנים יש פה שניים ומרים גנב לא גנב בגנב הזה יצא זקן חזר אחורה ששי אין עדות ברורה עליו יש שני יש ארבעה עדים שניים אומרים שהוא עשה את המעשה עשה את המעשה זאת הכחשה הכחשה גוררת ש ששני גדים שכולים מי שעדיף ח בזמה אנחנו אומרים אם עדים ונ יוםיום מסוים שם זה מקום מסוים באותו יום אותה שעה הייתם תן מקום אחר לגמרי לא יכול לראות שם זה תין הזמה ארים שתים הראשונים פסולים שקרנים ועשית ושש גנב ישלמו את הגנבה מה שכל ורגו גנ מגיע לעונש מה יש מה זה עשה זה בקשה שים שקולים אזמה חולים ים זה בחידוש אין בזה גון הגון זה רגע מספיק חזק לחייב את הדים הראשנים בתשלומים בעונש הגוים שראינו אותו רוצח וא לא רצח הם רגו עד ד כך התורה המינה לאחרונים שהראשונים חייבים איתה לכן התורה חידשה פה הלכה חדשה שהראשונים סונים שקרנים חייבים ואחרונים נים אז אומר רב מהח ס סוכן למה אתה אומר ש הרשים הזים פסולים ואחרונים נמנים אולי הפך התורה גזרה מה זת הכתוב חידושו אז עד רגע זה לא ידענו שן שום דבר הם קשרים לך הם קסומים יש זה ג מסוים אבל הענין הזה לא גל שכל אבל להכריח באח צמאים ומחייב את הראשונים בעונש עונש מוות זה צריכ ח מהב ו באטו צמח אומר כן הביך ול על הרוא אומר גו אין בכ הרמבן ו אומר זה החינוך אומר את זה הטו כל הראשונים אומרים את הס ולכה הרמבן וחינוך פרוש התורה הטורוס הלכה בסמן ה יש כשש יש הכחשה יש כאן אובייקט יש יש ארבע ידים שני ים על אובייקט שהיה לא היה שקוים אבל כיש זוממים לא אוביקט העדים המזינים בכלל לא מעדים היה רצח הייתה גניבה ן דבר אחד אתם הייתם מקום אחר אתם הייתם שם הייתם תם מקום אחת אתם משקר יוצא שלפי הות המזינים האובייקט הוא עכשיו לא לא קיים האובייקט זה הדים אתם הייתם מה קורה איתנו על השניים האלה אין ד אין אין הקרשה שוכרים שדד הרשון אם יש הקרשה מה אם יש הקרשה אז הזמה בפת ת רא לא הזמה הזמה פושה שאין כאן האובייקט שלנו עכשיו זה לא הנידון הנידון לא צ בכ א לא ד בנידון היה עוד ותו מעניין הנידון פה זה העדים עדים אומרים שראינו עדות ובאים היורים במקום מסוים ח אומרים אתם שקרנים לא הייתם שם הייתם איתנו אוביקט יש רק יש שני דים ואין מחלוקת מה מה יכו נגיד תכם מקום אחר אתם לא אתם דים עצמכם שימו לב כמה צ אדם אומר על עצמו הזמר מנסה נלי לא ה אך היתי ש תי מקום שראיתי לא בכ הוא כיו עכשיו בעל דין הגול עכשיו הוא אם הוא שיקר או לא שיקר אז ה אומר לא שידרתי אמרתי אמת אדם אדם מין אומרים לו אתה משקר אומר אומר מה בטח ש מי אומר שוא משקר הוא צד הוא בעדין כן אנחנו מח פ שבעל דין לא נ עצמו בכל כאדם בא מ דות אז יש שני דברים דוד על האובייקט ום הסובייקט על עצמו שמ אני ראית אז שיש הכחשה חשים ומים הים ה אובייקט האדם הזה אם היה לא ה הה גניב לא הה גנבה ים על עצמם ל הסובייקט שאנחנו שם הכל שחו בזמה האובייקט לא קיים האובייקט הוא הנידון העדין ול זה לא כול זמם אנחנו אנחנו היינו שם אנחנו היינו במקום שחיינו נחנו זה החלק הזה לא מתכוון ן הב סובר שהעץ שאומר על עצמו יתי וראיתי לא נמן כי הדיון הדיון עכשיו לא מה אתה ראיתה אתה לא יכול להגיד עצמך שדבר אנחנו מרגים ש שקרן אתה אומר לא שקרן הוא צ לא מה זה הבא אומר אבא אומר שקולים הם זה כתוב חידושו למה שבא אדם אומר ש מזים אומרים אנחנו ראינו את העידוד והיינו שם גם שעמם שהיינו שם זה חלק עידוד שלהם והם נמנים אז צדדים צ הכתוב נעמי קצת יותר ונאמר מה שורש המחלוקת ב רב עלבה הז בעל דין שש אתה אתה צד ב והוא אומר אני הייתי שם בדיו א הוא לא נוגע בדבר ישש נכון התוצאה היא שאם לא נמיין לו הוא חייב חייב חייב לשות זה התוצאה אבל עצם הילדות שההוא אומר אני הייתי שם אין ש גי דבר אומר אני ראיתי אות לא רוצח ראיתי אותו גונב ראתי לא הוא לא צ עצ מח ורב אדם שאומר אני לא צת בעניין לעצמו אמ אני ראיתי ח לא היית שם לא ראיתי לפי רבא הוא נאמן לא נאמ בעל דין שאין לו נגיעה בדבר המחלוקת הב ורב השאלה הזאת בעדין שאן זה אין לו נגיה בדבר האם הוא מה רב סומר בעל דין פסול לעדות על עצמו סליחה רב נמ הב אומר יש אני ראיתי הידות הזאת לא קה אם הוא אומר לך שאתה צד בעניין אתה ב לאמ שאתה שאתה ראית שת את הד ראית את הזה אתה בלי עצמך לא יכול אתה לא יכול להייד לעצמך רב אמר יכול הוא נאמן לעצמו אני הייתי ראיתי לזה את הכתוב אמר שמים נכונים אמר צא סברה אבל אבל פי הכרת הכתוב הייתי מאמין לש קו הענין של הנוקה באים סוחרים מחזיקים את הכסף ביד אין גיה מה מה מה אומרים גם שם גלי אומר עליהם המר לא ברת לי אתם קים הם בעלי דין שלא נמנים או מכיון שאן מגיע ל נמנים זה ר רבא מקבל את דותם רב לא מקבלם רב רגשי רק החיים אם הם סוכים פסולים עכשיו מה עושה הרמבם הרמבם ס מהבית ודגים ה נפס פה פוסק ר כי פה כ הרמבם של הרמבם מה אומר הרמבם הרמבם יכנוס מהרם חו תת אפילו באו אדד הזכיר ביום ובלילה טען בז אמר יבואו דים יביים שד ב בלילה סוכים להביר י ו בתבי ד בהם ואין גלו מחסי הוויכוח ששב על עצמ עליהם המר אתם לא גרתם שם עכשיו הופך אותם לצד אין נגיעה הכס כמ שאומר דו הכסף מזה הם לא גים אבל הב אומר אתם משחים אתםם פה לא נכון לא אומר הרמבם ש בהן מחזיק מהחזיק אומר הם מה אתה רוצה מהם הם לא צטו בעניין שלחם גור שמה הם קרו בשבילי אני אצד פה הם לא צד אני לא ודדו ו להגיד אתם הם לא הוא רוצה שיו לו חה מחזיק אתה ש ש אני מתווכח איתם הם טוענים שגעו פה ואני אומר שם לא גו כשאני אומר שהם לא גרו פה אני דורש עידוד עד שם געו פה יוצ כן ש הרמבם כאן אומר שמר שלכ כ הבזה צ המקום שבעל הדין אומר אתם צ ד טובה כןדי אתם שקרים תביאו דו שדעתם בלילה והמחזיק אומר לו הם לא צד פו אני הצ אומ אתה אל תתערב ד לך אני רואה נצא שהמחזיק טוען שהמראה טוען אני תולע אותם הם בלי הדין שלי ואני רוצה מהם הוכחה של מה שם אוורים באמת ר שהפך לבעלי דין הם לא דים צפים מדת אחרת מה החילוק הזה בין הום ללילה מה סוף סוף מה מקושת הליך משנ של החילוק בין היום ללילה בלילה בסר אבל המש שמניים ים יכול ב בות ל אם הוא בעל דין הוא לא אם הוא בעל דין הוא לא נאמן על כלום אם הוא בעל דין אז לפי רבז הוא לא נאמן על כלום למה צריך שהוא יתן ואז זה ענין אנו רב שו סובר כך הרמבם פוסק מהב שזה אומר פ י פי הב הלכב שס אומרת שמה שאם לא נאמן סתם אילא נאמן אמר תי שלא נמן כי כ כל דוס ב ה מפגיש פה זה תלוי באמת איך הד ש ב התובע הוא זה שקובע מ מי יצא לא המחזיק יכול להגיד התובע זה גם הב שאם הטובע אם הטובע לא כלום אז במ הם יכולים לא צד עניין הם לא בעלי דין אבל ה מודה לרבה שלא כל אדם הוא בעל רק אם הטובע מש בעל בעצמה שת אנחנו טובים רואים שילדים זועמים הופכים אותם בילדים ומים שהם שקרו כלומר בלי טענת הטובע שאומר אתם צד פה א תנ ש באמת כי הגזה הספרה של רבא אדם בא ואומר ראיתי עדות אז אז הוא אומר גם ראיתי חלק ממה שראית זה עדיין לא צד כש הוויכוח הוא אחר ש אומרים אתם שקרנים לא הייתם שם עכשיו תחיל גונן אומים הינו שמה מתחיל לגור על עצמם כמר כל עוד לא היה ככה באמת לכ בחשה מודב ש שני שים כי בהכחשה שני בשה שני שים הם לאוביקט הם לאוביקט שאנחנו הופכים אוק כ מקס שלנו הטובע חזיק לא יכול לומר אני רואה בדן הטובע שאומר אני וב כם שאתם תגידו את האמת ואני אומר שתם משקרים שב אומ אחלוק ורב האם כל דים ישם חסת ממות מצ בלי אזה הד שראו או לא פה במקרה שלנו תלוי מהמה התוב אם התובה אומר אני אומר שאתם שקרנים אז הוא דורש ם דות אז הד כים דות הם צריכים להוכיח שמת קודם לא קודם לא אמר את זה אין גם הביה מודה שאם התודע לא אמר פוש שאני חושד לכם שהם שקרנים ה לא שקל כשהוא חושד בהם אז הוא אומר ל בני דין הכד הוא לא חושד להם הוא לא ט הם הם לאצות בעניין ר זה לא אוטומטית שכל עד לפי הב הוא ה צד העניין עד צומן מגלן שאנחנו יושבים בו ש שקרן אז הבי הופך להיותם גם פה כשבא שתם שני ורים חוצים המת לא עשה בעדים אובייקטיבי כשהתובע המראה שואל אני טוען שאתם משקרים אתם משקרים אומר אתם קסת בעניין נכון בלי נגיעה יש נגיעה עם קוח כסם שלמו כולם אבל כס דיהם אז כ ות צד בעניין א זה יקו ויכוח א בכ ז נצ הרב אומר רוצה להגיד הב מודה לרב שאם אם הם שהוא לא אומר אזם לא צ ואז ז הם נבנים כ מוד לרבם נמנים ם לא צ אבל כשהוא אומר אתם משקרים אני חושב בכם שהייתם בדלות עכשיו הם צריכים להגי לעצמם לא נכון גם צריכים עצמ הח ור על עצמם הרמבם וש מבחין מתי אדם נמן עצמו אם אדם אם הוא לא צד בעניין אז הוא הוא נמן האוביקט הוא מעיד על הבית הזה אנחנו יודעים שהבית ש גרנו פה בלילה ין לנו ג ב כשהוא אומר להם אתם לא גרתם פה בלילות נכו ות פשוט רשב שהוא בריא בריא אל גם שמע זה אוכלים אוכלים אנחנו לא יכולים היינו פה ברנו רים ש אנח לאים אין לנו מס ה ב אבל לא ראינו אותכם יש לרוכלים טענה לא ל ב לא יודעים אולי לא בל עכשיו הביטוח ון הרזה יושה יפה ברמבם המ ומ החשה אין שמקנה סשה נפס השס אש מקשה לדוש קשה גם פה מה אומר הרמבם כיש החשה זמ ביחד אין הכשה אין הזמה הזמה זה הזמה נטו ר יש ג הכשה לא הזמה יש חשש שה הרי פה הרי פה אם יזמו את אם יזמו את את הסוכ וא שלא הו שלוש שנים הייתם איתנו בספרד לא פה בכלל ספם מה הדין זה הזנ נכון ישו כ בהלכה שכל עדו צ עידוד שאתה יכול להזימה אבל אחרי שהגיד שה שיזמו אותם ש פה גם תהי החשה כי א נו פה אזז הבית שלי שלי הבית ס אז כל הזמה כזאת הא גם החשה מי שחשה זמה א זה הקרשה לא הז זה הקרשה הרזים אותם אם תזים אותם הקרשה זשה חריפה מאוד אמרנו קודם הרי פה זה תמיד איך איך רואים אותה כשאדם בא ואומר אני אני אני ראיתי עידות עדותו כוללת בתוכה גם על עצמו כולו צ הוא לא צד בעניין רק ש צד נגיה צד עוד צד וד צד בעניין אז בקרה כזה שהוא לא צ ן אז הוא נאמר לי משוה אם אתה אומר אם אתה הופך אותו לץ זומן אתו אתה אומר שהוא גם מלך לא היה אז גם אז אז אתה ופך גם החשה וא אתה הופך את הזמה שגם לא רק שהוא שהוא משקר שלא היה שם גם לא היה הדבר לא היה אבל זה תוצאה תוצאה מאז צר הכחשה לא הכשה ז הכשה זן ביחד זה שומרים שני דברים גם לא הייתם שמה וגם הדבר לא היה זה נקרא זמן אבל אבני רק מ מזים אותם את הגוף שלהם שהם ים שם קשה היא תוצאה מן ההזמה זאת זה זה הזמה לא קשה זה מה לפי מה אומר הבית מהכלל אם אתה הופך אות צד ומר שהם את אומר שלקח אם הם אומרים שהיו שם שלא היו שמה אומר אתה עושה אותם ברשעים אז ה למד עצמם ה תוצאה מזה שהקשה זה תוצאה אחרת זה לא זה ההזרה היא ה זה ה קוח על עלעל גופם היו שם או לא היו שם הם ראו לא אם בתוצאה מזה