הרב יעקב אריאל - כ"ז שבט תשע"ד

סמ הרב ח סוך לישיבה ני רבות יש כל בר דעת פה לא ר ש כבר חודש וחצי בגשם מי רבנים גיד לא להגיד לא תגיד מה שך לרבנים שכל ישר חודש וחצי חודש שבת בגשם לחו לי רק קצת בוץ תעניות סיבוך ים לשות בתורה בתורה נשמר מצות היה ונם מנה גדולה בהתחלה של גדול תפילה לא צריך וס הסוגיה שח אחת הסגות העמוקות בפרק הזה ג מסכת אבל אפש לפוס נקודה אחת יסודית למטה אמרר ראשון חיה מי שני ב גופו למונו שני ח שלישי גופו ומונו ש מנפ א קפושי שגם חי קר פו שהוא ם פתרו פשעו שני גופו חיב הראשון השני לא כך פושע גופו חייב לעמוד עמד אמ פתו אומר רשי בעמוד ב ודמה דיבורי ברשי אומר רשי ראשון ושהוא נב שי נפל הראשון נפל מעצמו לא ב הסיבה החיצונית הוא לא נזק לא פשיע קח גופו מזיק בממונו וממון שוא צק ד פל בשב הק אז מפה הוא השם אדם הזמו ה לקרבו מחיל מי רופת השם הקד שהיה בו משבר שהוא השם בכך זה זה בור הקד השברים נמצאים ברחוב וגו נזק בא אדם תקל אז נתקל בגופו הוא חייב מדן אדם מה אתם הזה חייב בין גופו של שני בין ממונו של שני אבל אבל ממונו אם אדם נקל בממונו בשברים של הקד שלו אז זה פטור משום שש אדם כלים כתוב אז חייב על גופו שלי אבל לא על כלה שלי גופו של חייב כי סליחה א ראשון חי ראשון נפל אז בעצמו הוא פושע אז ויש כאן שני דברים גופו ממונו גופו אז הוא חייב גושני בן גופו במונו זהז לשני שנפל ח גופו ממו כ אב ת תקה פושע יש כן שתי מחלוקות א ק פושע הבור ש נכרע ע ידי תקלה אז הוא חייב עליו א מח זק ר מעצמו פושע הוא הכל הכן שתי מחלוקות על גופו האם הוא פושע על ממונו כיוון שהוא הפקיר ממונו אז יוצא שהשבר שנשברו הם כללו שלו ואז זהבור זה בור שללא שלו זה הוא תו שני אומר רשיו אנוס הגופה אומר חי כז בידיים שר לו לעמוד הוא לא עמד השני דנוס השני לא נפל בע השני נפל מתקל בראשון אז הוא אנוס אז הוא פתור על הנפילה אבל אבל הוא חייב א גופו חייב מזים ידיים שוד לא עמד השני חיב זכה שלישי גופו משום שיכול לא אמר גמ מקשה כוח עומק הסוגה כאן במסקנה חוזרת בה בעצם חוזרת למסקנה הראשונה אז אומר רשי אלמ רבה המרב לא חייב רשון מסכם אונו ש בשי פ שו כן רשי המ חוזר אנחנו בנחה שהראשון שנחל הוא פושר הקל מעצמו רש עכשיו אומר שמה חוזר שרבא אומר שראשון לא השם כקלה פושר אז ה הרב לא בכ בראשון זמו ששני ולא חלק מראשון לשני אזיקי זה גופו ר רישון הופו מזי זק שני הווא עמד הוא לא חייב לדי נפילה פש הוא חייב לדי זה שהוא הוא יכול לעמוד וא לא עמד אז הוא אז הוא דם מהזה לשני השני שנפל מקח ראשון אפילו אין לו לעמוד כ מחי ולה כראשון כ פוש פי משני רשי כאן לקח דבר מוזר רשי ע אומר שהראשון הוא לא חייב הואה קושי הראשון לא קושה אבל בכל זאת או יחס השני הוא קצת פושט ד פושט פה שני קח רישון ודאי מזיק הראשון וד קא אדם מזיק ושני מסתי גב בור ר שפי המסקנה שלרב אומר כך הראשון שני השנים כי נתק לא פוש אבל הראשון בכל זאת לא הגברים חיצוניים הוא נפל מעצמו קצת אשמ יש בכך אז הוא אמ לא חייב צ תפילה הוא חייב ל זה שהיה צריך לעמוד לעמד ואז הוא חייב דין אדם מה זה ואם מישהו נפל נתקל בו נפל הוא חייב בין הגופות שלשני י ממונו של השני כי הוא אדם אדם מהזה חייב גם ממונו אבל השני שפחות אשם מתקל ראשון אזנו גמור א אדם הזה בור הגוף של כמו בור אז הוא חייב גופו של שלישי סור שלך הכלים רשי א רשי בחומ ד ש הראשון לא השם אומר קצת השם מה זה הקצת הזה מה או שהוא השם א שלא השם שני אומר רשי הראשון מת ו השם אבל הוא חייב מהכול לאמ ם שני ח למה השני רק בו למה השני לאדם מה זה לא עמוד ולא עמד זה הקושות שכל הראשונים ים לקש למה בכלל יכול לעמוד ולא עמד יכול להיות אדם המזי הוא יכול להות לאמ מהוא לא אמד לא בסדר אדם מזיק במה שלא עשה אל תגיד יכול עשה לא עשה כן היה יכול למה לא אדם אחרי מה זה אדם מהזה אדם מולד לעולם בין ישן אז אם הוא לא יכול לעמוד הוא נוס אבל הוא יכול לעמוד הוא לא עמד אז הוא השם אבל ראשני מדו הראשון נקרא דם מהזה נקר כבור ר הראשון עדיין שוכב מה הרשון שניהם שוכבים אז מה אכפת מה השני הראשון ודע זה יש בור למה השני הוא רק בור ולא אדם תקל בשני השני תקל ראשון הוא יכול ה לעמוד כראשון שיכול לעמוד גם הוא יכול לעמוד לא עמד אז הראשון נקרא גם זיק וחייב על מזקי שני בן קופו ממונות השני נקרא בו ח של שלישי לא של שלישי למה מה הבדל הוא פחות השב כ הראשון עדין ח מה הוא פחות השם כ מה פחות השם בגלל זה הוא הוא יכול לעמוד לא עמד הסיבה לח הראשון הא לא בגלל נלה השם חמד א לא עמד מה מה אתה רואה את רואים כ דבר שר קורה אחד בשני הראשון שנפל בפשיעה מסויימת וא אום אנוס א פיה מסוימת אז יש לו דין ו יש לו דין אדם מהזה השני אומר גם כן יכול לה אבל זה שהוא אמר זה מכוח נפילת אונס פת אונס עדיין הגדרנו מידים אבל לא הבנו מה הפשט מהריון מהו מדוע אם אם יכול למד ולא עמד מה חפת נפל עומס נו פשי יכול לעמוד ולא עמד אדם אחראי הוא שכה ברחוב שאנשים עבים ככלים שחורים בלילה אף אחד לא רואה אותו אז מה הב סוף סוף יכול לעבוד ולעמד השאלה אם אני יצרתי נזק או רק אני מציאות של נזק בסדר המילים רוות אבל מהרון יכול לעמוד לאזה אחריות זה מה זה אדם זה לא אדם מהזה אבל השאלה זה יכול לעמוד ולתקן משהו שאני יכולתי לתקן משהו שלא אני אשר יכול לתקן משהו ש א יכול לעמוד במה זה עצמו לא סיבה כן ות אדם זה זה רק אפשרות לתקן את הקלקול אז אם הקלקול נבע באשמתו אז זה שיכול לתקן הוא השם אבל אם אם הקלקול לאשמתו אז יש ו לתקן יכול לתקן אבלק השם חז מה זה הוא פושע או לא פושע נוס ה פושע הוא נוסק נוס הוא פשע אז ח רבי יהודה הלס רשי הלכה רבי יהודה ב שק ל משה אמה זה קצת משה כן גבים יותר שת רשי אז ראה כמה מסות קודמות תכח עב הביע פשי אורנוס פסוק שרבי אמר שפיו פשר נשבר בצורה בלתי רציונלית סתם פשרה כן הוז נתקע מהקל ואח נשבע שוב נוסו הפסוק כתי נרה לא תעשה דברח נה דבר שהנערה הזאת ננסה אישש הוא חייב סכילה היא פטורה כי הנוסה צקה דברן שומע לה לאלא השמה פטו מכ ל שס יש גמראה אחרת בדף ר רה אדם שנשבע מתוך עומ שוא חשב מה שמר הוא ראה איזה משהו מסוים חשב שהדבר הזה חש זה זהב בוזה מצופה כמו זהב הוא נשבע של זהב צ ברך בכל לא זהב משהו אחר הוא הוא נשבע הוא נשבע מתוך טעות אי אפשר לא לדות ב תע ככך פשוטה עוץ שכל אחד אתת אז הוא אנוס טור מכ השבו א ש קח נכונה אבל רק ס את העוז וא אמר י הפסוק האדם האדם שאדם נשבר ת האדם אם הוא לא הה אדם אז השבוע השבוע לא שבוע הוא בפטור מהו כאן שאדם עונס פטור עונס פטור בגלל שהוא לא היה אדם אדם לא הכרתו ם לא שהוא אדם בהכרה מלאה יודע מה שהוא עושה ואז הוא מה שהוא עושה זה נקרא שהוא אדם אדם שבדי הקרה בטעות כזו זה לא הוא לא אולא ה אדם קשר הראש שלו לא עבד בצורה הנכונה האדם זה הראש שלו ש חושב הוא לא חשב נכון בגלל שהייתה טעות אמיתית אוביקטיבית זה לא הדה למה צרי פסוקים למהות הפסוק קם קסו לשמ כאן נודעים שכ הזכ יש מגדי אונס יש עונש שרק פותר עונש יש עונש שאומר שח מעשה לא נעסה מהד הז בצ תיד שחוק רב שמואל ד מ מש צדין הם קשה לקרבן לקורבן כי הש הצדים לא לא נוגח צומו ונסים אותו מריבים אותו מציעים אותו ג משגים אותו וכך גורמים לו שיעשה דבר שבכ לא רוצה אבל גשו אותו בעצם ואז הוא אנוס אז האם הוא הרג אדם האם הוא השם ש הרג אדם הוא לא השם א מחלוקת רבי שמואל מה מחלוקת האם העונס אומר שלא הוא עשה את זה או שעונש אומר הוא עשה את זה ו עונש הוא לא חיב סקילה אבל כמובן הוא לא ראוי לעלות מזבח אבל לא ראוי זה ברור שאפשר אפשרת אחרת אבל רואים כאן ש בעונש יש שתי אפשרויות אפשר להגיד שהעונש המעשה נעשה אבל רק אין עונש כי אדם לא אשן אפש להגיד שהמעשה בחל לא היה שימו המילה האדם בשבילו זה האדם הוא לא ה אדם לא הוא מה שאדם עושה בד מחשבתו הוא היהה נוס שלצ לחשוב אחרת ממה שהוא בת היה רוצה לחשוב זה לא הוא אז המס לא עסה אותו לנר עושה דבר זה רק אומר ש מגיע לעונש נרה מספת מ מה עשה דבר אין נרה מספ מנרה לא תעשה דבר ני פשוט שני דינים שונים בונס זה ח עכשיו נראה סוגיה נזיר מהרב נזיר וא בית הקברות מה הוא דוע אסו ז המתים אבל הוא נכ ושם נזר נזירות הנזיר הנזיר נמצא בתות מדויק גם זה אפשרות אחת שזר שם פשרות הזאת נזיר עכשיו מטרים בו שמע נזיר צא משם מהוא ב ש מקות מגיע למות אבל שצריך רק הוא שהה שם זמן ש להיכנס או שמיד שהוא תפסו אותו ואמרו לו אתה אתה נזי יוצא לא יצא מיד החל מקות הי צריך שעילה או לא כגון גון שנכנס בשידה תיבה ומגדל הוא לא נכנס ת הוא נכנס תוך הרגז הלקה כזאת עץ ארון כזה נכנס לתוך הארון לקחו אותו ל הוא לא נכנס בעצמו כניסו אותו אבל לא בכוח הוא מרצונו הטוב נכנס לתוך שידת ו מגדל וחבריו נסאו אותו וכניס תוך תוך לתוך בית הקברות ובא חברו פרת ה מזיבה משם יותר בבית הקברות הוציאו את המכסה של הארון וח בעצם הוא נכנס י טהור כס טהרה עכשיו פתאום בגלל חברות פרת ה מזיבה הוא נמצא עכשיו בות שלא שלא באשמתו לא קשה במערכות וא שיתוף פעולה אבל בלי בלי שהוא עשה מעשה המעשה נעסה מאלי כי שה יש יש גם איסור להיכנס לבית המקדש זה הפוך נזיר טהור אסור טמ תבות אדם טמא אסור להכנס למקדש גם שם מה אדם ש נכנס למקדש על ידי שידת דל הקמ נכנס ושם פרו מזיבה ועכשיו נצא בית מקדש מטרו ב צה צ הוא לא יצא מיד א שוא היה טמא ונפל עליו שרץ במקדש מה הוא היה טהור במקדש וא נפל עליו שם שרץ מדבר טור כזה יש אתזה יש מק הוא נכנס לבית המקדש שמרת זה מקרה אחר שונה נכנס למקדש אדם טמש בתוך שיטת מדל משם פרו את המסיבה ועכשיו הוא נמצא טמא ב המקדש רו שמע תצה צד נשתה האם זה שייה או לא כיג שיה ב שם צ שיה צ שתחיה ואם אם הוא רק אם הוא שהה זמן מסוים אז הוא חייב מלכות אז לא שעה הוא לא חייב אבל הברא בחו בית הקברות בנזיר לא הו דין כמו שיש דין שהיה בית המקדש רק אז חייב גם בית התברות בנזיר אותו דבר פ מה השאלה למה יש חרקות הוא נכנס את הקברות מרצו הלא הוא הוכנס ל א משנה שיה לא שהיה איזה מלכות יש לו הרי אם לוק עשה מעשה הוא לא עשה שום דבר ה הוכנס ת מקדש שני מקדומים אדם שהוכנס ת המקדש בן אדם נזיר שהוכנס לבית כברות הוכנס אס ם שמעשה ה מה שלא יוצא משם כשד לזה זה שלא יצא משם זה מעשה זה מעשה את כבר רואים ש דמיון מסוים שיכול ה לצאת לא יצא יכל לקום לא קם כאן ששם דו יותר אומר משני המלך נראה תוספות כל שתחילת הדבר מעשה עף ש בהתר חשוק מעשה אם עשה איסור אחר כך בלתי מעשה כ אדם עשה בת מעשה הה בהתר אבל תוצא מעשה הראשון שלו אחר כך נוצר מצב שהוא עובר עבירה בלי מעשה משוך נזיר שנכנס בבית הקברות בשד דב הוא בא חברו פר מזיבה לוקח שיה אבל שאין מעשה בשהיה שבתחילה גיתות קבות מזה ת הוא הרי נכנס ל של נכון הוא לא נכנס ות הוא נכנס מרצונו לתוך שידת הד זה ההס יותר מה אס כנס ס לתוך הרגז הרגז ה בחופות הכל בסדר נכנס בהתר עכשיו לקחו אותו עם ארון הזה הכניסו ית הכות זיבה עכשיו הוא נמצא באמת בלי מעשה הוא רק שוהה אבל השיה שלו עכשיו היא המשך מהמעשה שהיה בהתחלה אז ה אז אומר מצרפים אתנסה הראשון אם השיח חקר וכאן השי שיכול לצאת לא יצא אז יחד וים את זה במעשה והוא לוקר את זה אח כולנו עכשיו שר הניק זה אדם עשה מעשה נכנס לתוך שיתו נגדל היה מעשה ועכשיו בסוף זה בלי מעשה אבל אם היה בית המקדש נפל שרס מת הוא נתמ שם שם ברור שכתוב אישה כ הוא לא עשה מעשה מתי אני אומר שהוא חייב על שיתו רק כשהיה מעשה שוא נכנס לתוך השמידה ואחר כך הכנס את המקדש אבל הש טהור בח שרץ ו דבר שם כתוב מלך כול נמ בו שח שרץ כולם לא גימר למה מהש בקרן נורא אחד הפרשים האחרונים על נסי שם שואל הי ש דבר מסי ש בו כ לא לא יודע מה י חרו סה בתר כ ורה לא רואת את זה ה פשוט אב אומר אותו במקרה הראשון הוא עשה מיסה שנכנס לתוך נכון שהמיס היה מיסה שאין לו שום קשר לתוצאות במשך אבל זה מיסה מסה ביתר תוצאה מאותו מעשה אחר כך הוא היה בת הקברות שם י באמת משיה בלי מייסה אבל אם ש לכיש התוצאה היא חלק ממה שהיה בהתחלה אבל שרץ שד הכ רגעה וד אתמ כחלא היה קשר זה שהוא נכנס לשיטת בר מגדל בהתר במקום בח ברות מה אתה מקשר את זה מה ש אחר כך הברות נשאר מה הקשר לא הוא הוא שואל בצדק מה הקשר המש מלך שיש קשר כומר לפי המשני מלך לא יתכן שאדם יפטר ע על שיה במעשה אם בהתחלה היה כן מץ המשני המלך מחייב לא לכניסה לתבה פה אף עלפי שאין מעשה דש עלפי שתחילת ביתו לבית הקברות הייתה על ידי ח בקודם אומר בהתר ההיתר היה כזה היה בתח תבר המגדל לא ההיתר היה כס מד אז למה הוא כותב שתחילת ביאתו נכון זה תחילת בתו תחילת התו תחילת התו איזה מ בתוך ממגדל כניס אותו ש ב טרקטור טרקטור סודם נסמכו פשם פתח את הדלת נכון הדל שפתח את הדלת אבל הם זה מצצ מודרני שכנס ממכונית בות פ מדובר שהכניסו שגד אג הזה באמת ש על מטוס הר עובדה יש לתשובה האם מותר לרחף מטוס מעל הרבית בלי הסוגיה הז אבל יו שעושה פים שח הרב אם הוא הלך ליד הורות אם הוא הלך ליד הבית כברות וחבר שלו דחף אותו אזמה ש מנוס הוא עשה מעשה לא עשה מעשה זה כמו שץ הוא עשה מעשה שהמעשה הזה בסוף זה שהביא אותו ת הק אם הוא הלך על ס את הכות שהגדר הוא עשה ככה ששל אז לפי המלך מה אומר גם שריה בסימן נבי רח מכיים אדם לבוש כיים ר בומ בקיצור הוא לרוש כיים ואמרו לו זה כילא בתזה כין ור הוא נשאר לא פשט חיב כלש למה הוא לא לבשן בהתחלה לבש הזה בהתר הוא לא י ועכשיו כשהוא לא פושט יכול לפשט ופשט כאן מצטרף את השיה כש עכשיו עם המעשה הראשון וחייב אז ה גם פטלית אומר קיצור הסברה הזאת שמשה צברה שומרת מצרפים כילים זה כמו המקדש לא כלין לא מקדש לא כילים סתם בגלל השהיה לא בגלל המעשה כן הוא לא עשה מעשה למה הוא לאכן מעשה זה השהייה כ לא לא כן למה ל זה שהמה שיה זה ב מ מה זה עושה זה פסיביות בגוה אדם לבוש בגה עד עכשיו הוא לא היה לא ידע אזה אבירה בכ הוא לבוש את תפשוט הוא יודע שומע ולא פושט הוא יכול לפשט לא פושט זה מהסה בדק כמו כאן יכול לעבוד במה זה שוגג ומזיד וזה יש חילוקים אבל גם המיס זה אותו דבר מי זה בהתר שוגן זה מיס בהתר הוא לבש בגד בהתר ה שמה מיס מיס אסור אפשר להגיד ש אין ריה מהרטבה מהקיים לכאן בסדר אפשר לח אבל יש הגיון אחד בכל המקרים האלה שמצרפים מעשה בהתר עם תוצאה של שייה פסיבית שהיה במשך אם הגישו אותו באמת בטו טומ המצב שלבש לא נקרא מעשה נכון זה בדיוק כך זה שיכול לא אמד ד לא מספיק רק הצריך מיס עשו נבי הרשי התחיל אמר שפי מסכנה של רבה ש כן נקרא לפוש אז הוא אנוס השאלה איזה גדר אונש זה עונש שזה לא נעשה מיס בכלל עונש שפתו מה שאמרנו עכשיו אם זה אונס כזה שלא נסם מזה בכלל אז א צרך את האמ שזה הוא כון שהוא שהוא נפל הוא יכול לקום לא קם גרם נז מישה נתקל בו על עצם השהיה של השכיבה שההוא לא קם זה לא מספיק צריך היה מיס בהתחלה נכון שהוא בהתחלה הוא הך הוא הלך ברחוב זכל אבל כאן השאלה העקרונית האם זכל פושה ול פושה כלומר אם נתקל הוא אנוס הוא לא השם אז כאילו לא הוא לא הוא ה את עצמו הוא נפל מישה הפיל אותו אם מישהו הפיד אותו אז הכול בד מיזהר הוא הפיד אותו בד מזהר הוא שוכב בד מיזהר לא חיו זה ד ששני רשבי סובר שנתקל אנוס ה אונס הראשון זה השני העונס הראשון זה לא עונס גמור כ זה עונס שאדם נתקל מעצמו ולכן זה רק עונש שפותר אותו בעונש אבל לא פותר אותו לגמרי שחר כ הצטרך מעשה להגי שהוא פטור הוא לא פטור הוא אדם מז השני שנתקל במישהו אחר זה גמור כאן אומר הוא בכלל לא הוא לא נפל ה הוא לא נפל מישהו הפיל אותו זה שכב הפיל אותו זה שכב ולא קם זה הפיל לשני אז השני אם כן הופל אז הוא לא עשה כלום אז נכון שאאחר שהוא שכב יכול לקום לא קם אבל ב מ אזמה הוא לא ידע מה זה אתה יכול להגיד שהוא בוא מה זה בוא בוא גם אם אתה לא חפרת רק גילית ר פתח בתות ם פה אתה ב שבים אתה יכול אתה בוא בוא פתוח לא אתה לא אותו אב אתה יכול לכסות אותו תכסה אותו תקום אתה לא קם אז כ פותח בו אך אך אני קורה בוני פותח בוד ממ ממנו הוא עצמון ממנו אז הוא ג ממנו הוא יכול הגוף ש הוא יכול להייד עצמו הגוף שלו זה המון שלו זהזה אדם לא מפקיר גופו מפקיר מפקיר חרסים אדם מפקיר חרסים חר מפקיר אותם גופו לא מפקיר את מפקיר גופו זאת אומרת הגוף שלו בת הגוף שלו שני דברים יש לו האדם שבו והממון שבו והוא יכל את הממון שבו לאסוף ולא איפה ראינו איפה ראינו בור בלי מעשה ה פה פותח ב זה לא בדיוק פותח פותח גם לי מעשה זה שכל זה חידוש נכון שור ה שור מה המעשה שקניתי אותו אני זכר אני חייב בעצם זה ב מעשה דוגמה כן לבור מעשה אבל זה דוגמה ש עכשיו הוא שם סכינו מס ראש הגב פ מצוין לא סכינו זה כבר הבו עשה מה דבר שם הוא לא עשה שום דבר מצויה אבל מה היה מעשה בהתחלה יה דוח שאינה מצויה והוא לא הרים אותם מה נפלו ברוח שאינה מצוייה והיה לו זמן להרים לא הרים שם שם אני אומר שזה יש אזה ש אם אפילו ברוח שה מציה הוא יכול לא נשבו והוא לא הפקיר אם הוא הפקיר בתו לא היה מעשה לא היה מזה אבל לא הכיר אבל לא היה מעשה ויש שיה שהו חייב מי שלמ אנוס וא לא הבכיר אז הוא חייב חימו ו שמואל זהור קרן ש ורגל יוכיחו כן אבל שעל ממוני אני חייב בלי לעשות שום דבר רק מצד שיש פה ממון שלי לא מנתי נזק אז אם אני רובץ ברחוב זה ממון שלי ואם אני יכול לקום ואני לא קם לא מנעתי נזק שמרנו למה נ למה נערה ור ניטור ורו נערה זה דבר למה ה לאשה נכון אן ספ נרה גם לאש בכלל רנו שני דינים התורה רבתה ן עונס פעמיים פעם אחת אחד נרה עצמה יש דן צוד הנרה נו הנוסה בכלל הא היתה מישהו מנס אותה מה היא בכלל ששתה מהה אין פשיט אין קוח מי עשה בלמד שני פסוקים שני גדרים ס בלמד דין אלך דין אחר לכן ה חשה פעמיים פטור מאונס פעם אחת כדי להגיש שפטור מונס ופעם אחת שזה לא עשה אתה צודק מאוד שנערה גם לא עשתה מעשה ס צודק אבל התורה צ שני דינים לכן צריך לחור פע מים פעם אחת דין אח פעם דין שני מה מה הינח הנחה שנח כל הזמן היא שאדם המזיק זה אדם שיזי במיס בלי מיס לא שדם מהזה אדם סתם נמצא ברחוב ולא עשה שום דבר לשל כמקרה השני ש עכשיו שהוא שמקרה שהופר על ידידי ראשון אז הוא לא עשה מ אז זה לא נקרא אדם מה זה הנחה זו פשוטה בדף י עמוד ב רואים שם שגלי מהשד מה זה שם אומרת שם חמישה שו ספסל ד בשורה השלישית חמישה שישבו הספסל ושברו אחרון שלא שברו חד ישרש בכל חיו כי הוא הוסיף עוד משקל ואז הוא חיה החמישה היו כל אחד 50 קילו הספסל הזה יכול להחזיק 250 קילו חמישה בן אדם 50 קילו הספסל סי בא עוד אחד ים עוד 50 קילו ברשב אומר פ ורב היה אדם שמן לא שם שמן הוא נשען עליהם אז יוצא ש הוא גר בשביה שנה ששבר לא כנס לאשך העניין מה רואים כאן מה הוא עשה זה מה הוא עשה הוא לא עשה הו הוא רק נשען או נשן לי אז מה עושה אז למה למה הוא חייב עשה מיסק הוא בא ועשה מעשה הוא בא תיישר הוא בא ונשר זה לא נש מיד לא מ שנשבר תוך שעתיים נשבר תוך שעה נשבר בהמשך השבירה הייתה בהמשך בגלל ש אזה וד כמו משנ למלך שהוא עשה פעולה תוך שמתחילה להפעיל ל נכון השבירה היתה מאליה אבל הוא עשה מזה שבא ל אבל השאלה ה ם מה כתוב בגמרא שאם היו ים לקום ולא קבו הו חייבים שו הו ב וש הי הם יכו לקום הוא לא קם הרי הם לא עשו מס אז ג ישו בהיתרו ד ישו בהיתר ואחר כך נוצא מצב שעוד אחד עושה משקל יה כ יש ד בין אי מעשה לבין המשקל של זה שני דיים שונים ח חק ד אם מעשה אדם ש באחור לא עושה כלום אדם שש ספסל ו לא עושה כלום אבל המשקל שלו המשקל כן עושה מעשה זה יותר מפסיביות סם לא אדם בחור נפל פה מדובר באדם שיושב סל נכון גם ב מעשה המשקל שלו קורה מכך שהס ך להש שגמר אומרת תוך שעתים זה לו להש בעצם הפעילו איזה ילה שהיה רק יכלו לקום תוך שעתיים ודאי שהמעשה הזה לשבת על ספסל שם אני לא יקום תוך שעתיים אני גם זוכה מכ אחר שזה אמרתי דבר יש לפי המיש למלך זה לפי המיש למלך זה פשוט אז זה גם כן גם כן ר משני מלך ם כ אפשר להגיד שם קצת אחרת בשיל זה משקל משקל ישלו גדר אחר עכשי קרא אח גם כ רזה דווד עמוד א אדם ראש הגג אדם עלה ראש הגג וב רוח מצוה והוא נפל חייב ארבה דברים בושת ו כ לא התקבל אבל נזק סר ו של בושת ה הרוח הוא לא עשה דבר הוא נפל מאליו הרוח הילות גם פה הרוח הילות הוא עלה הוא עלה לגב הוא עלה לגב במעשה אם ג אמר מה גרם לנזק המשקל שלו זה לא כמו אדם חול זה ססום הה סי לחלוטין פה הוא נפל במשקל שלו ד הבתי ו עוד שי דוגמאות שאדם מזיק חייב שיש צירוף של מעשה בהתחלה ואחר כך אי מעשה אבל מצרפים את המעשה בהתחלה י מעשה בהתחלה להמשך ומ שמעשה ראשו בהיתר אבל אם אחר כך התוצאה מהמעשה בהיתר בלי שהוא עשה מעשה נוצר נזק הוא נחשב ד עולה לדק ברוח מצוייה זה מצ רוח מצוה כבר מעשה פשי הוא לא יכול ליפול זה כבר מעשה פשייה אבל וח ו מצוין לא ייפול וח מצוין לא ייפול נפל בריזה בא בריזה אבל יש קושיה במסכת שבת ישב אחד פתח לא מר הי צי בתוך הבית ומישהו ישב לפתח בת הפתח שצב הרח צדע יש ש מו כי הראשון וד לא סתן את הפתח הראשון פתח אולא יב בצידו הראשון מלה את הפתח הציג המצות בא השני ישב על ידו כלפי חוץ זאת אומרת השני כבר לא עשה שום פעולה אף מי שרשו אלך לו הראשון חייב ושני פטור הז דומה ו שומו ונמצא אתש בתו השני פתור פתור מותר פטור מותר אחח שבת שכב פטור מותר למה לא כשהראשון קם נמצא ששב השני הוא זה של צק עצמי אין פעולת אין פעולת מה אין פעולה איזה מלא אין פעולת כמו כן כמו ן הוא שוכב על הפתח פה יש נזק יש צדה בנזק אין צדה כבר הייתה צדע זה לא שמירת ניצוד אם אמר שסד זה רק הפעולה הראשונה אתה תוד אם שדע זה הפולה נשרת כל ל שהוא ממשיך זה צד אטו רגע אם הראשון יקום הוא יהיה פתור מחטאת הוא ישב ולא בא השני אחרי חצי דקה אומר מה עשיתי צמתי הלך הוא לא עבר על חטאת הוא כבר עשה את הפעולה זה לא אומר נכון צדה אחת מספיקה אבל עכשיו אבל השאלה אין בצדה עוד פעולות יש ו איסור דורת להישאר ש הנושא שלך אתה אומר מוזכר בפוסקים מה זה צידה צדה זה חד פעמי הצש לדוגמה אדם נכנס ללות גולות ת דב חלו ו הדלת תה דלת יכול לברוח אבל לא ברחו הוא סגר זה נקרא ש שהוא צד לא לא צד הרבה וסים אומרים שהוא צריך לול שתי דלתות שלא יהיה מצב ש אתה ומר כ אתה דוכה שבת זה גם מלך ח מלכת מחשבת זהו שבת יפה אמרת וזורו שבת חמו יותר לכן אין ריה שבת אין רה שבת גם בכ ת מעשה זה מעשה נכון ששבת צך ך בשב זורה אנחנו הוא כמט עשה כלום הוא עשה משהו פה הוא לא עשה כלום הוא ישב בפתח ישיבה תמימה הישיבה שלו השבה פסית הז היא שצדה אז זה למה אני אמר ש שבת מחשבה לבד רצון לבד שבת ס לחה צריך מעס אין מעסה פה אין כלום מס הוא עשה הוא שישר ה בהתר אחר כך הראשון סלק השני ממשיך לשבת הוא ממשיך לשבת איזה מהש איזה מלכה יש פה חוץ מהמחשבה אבל מלכה אמר שאין פה אכ הוא פטור מה אם בישיבה שלו כ הוא לא הר פימי שמח שאמר שמיס הראשון סר המשך מיס בהתחלה הוא התיישב הוא עשה מס להתר עכשיו אתה עושה המשך שלא עושה כלום אבל בהתחלה אז קשה אפשר להגיד שק חומר אם בשבת שלא צריך הגדרות חמורות כ מספיק משכל כי חייב אותו בח מותר מזי חומר כו גיד שיש רק אחד שישב על הפתח יש עליו עכשיו חובה דאורייתא לקום שאלה טובה שאלה טובה כש שכן כי כ לפי הגדרה בחקירה שחקרנו קודם אם הוא ממשיך וח אם הוא לא אם הוא לא ק הוא חיב ח חו בגל כל שניה הירו ב חשרה אתה צודק בתר צריך כח מיס רצ כל חטאת מס נוסף יש מיס רע לכן שבת זה נזיר בנזיר התרה מספיקה בשבת צריך מס חטא צריך מס טוב א אלה לענות עזה אפשר זה יה כתוב ישב הראשון בלא מילה ישב השני הו מילה השני חיו והראשון הרשון לא סתם הש פ זה לא סתום מה זה לא סתום זה פתוח אז רואים שאפילו ברגע הצידה זה היה לכיוון השני אפילו ברגע הצידה מישהוא פסיבי פה הוא לא נחשב ציד צריכים אותו צריכים את שניהם אבל השני עשה את הסגירה האחרונה לא השני זה כמו פתח סר כמו פתח סר שעשני יכול לברוח והוא תנת בתח עצר אז רואים שבן אדם שעומד הוא לא נקרא פועל אלא הוא נקרא קיר הוא נקרא אבל הצ הוא לא התחיל בכלל כרגע שעצי בזכות שניהם הצי שמר שצ עכשיו שניו אתה וזה עכשיו שני שסו אמר שישיבה של הראשון צ שמקר לא ה שניני עשה כלום פה המקרה השני הראשון עושה עכשיו הראשון בחלה לא עשה כלום אבל עכשיו כשהשני מצרף שניהם יחד סדים אם כי בכל זאת כן שהפתח פתוח יכול לצאת אז הוא לא נשב כל הצדה נעשה כולה לגש ראשון לא עשה כלום כן מהס הציד רג השני כי החי לברוח ח לא יכול לברוח אם השני יקום השני יחזור בו הד צ זה שני גלא צד זה ת כנס אותו רצ הקושיה הזו ב שת הראש ה מעריך מאוד לכן ציתי ר קטע אחד מרש הרש ח ל רשי מסנה אומר הש מסקנה דהלכה ה דרבנן שמואל לכה כת שקו שני בו הראש גם הראשון הוא בו גם הראשון הוא בו שני בו ולא כמו ש ש שהראשון הוא אדם ושני בו ופטורים הקים ש פורים המונ אז בן אדם נוסו קיות אונס כן אומר מה רשי אומר קצת פושה לא קצת פושה מה זה ספרות ספרות חוקות אומר ש נתקל אנוס הו שניהם אנוסים ושניהם פטורים ושניהם ושניהם בו כך אומר ואז הגמרה פשוטה הם בור בגלל שיכלו לקום לא קמו אז הם בור זה הכל הראש מחת הסוגיה היותר פשוט מקשה על הראש מי שצו המשנה כאן הראשנה משנה בדף שני כדרים שחים זכר זה נק ראשון ראשון כש חר כך משנה אחר זה בחמתו קורתו נשבר קדו של זהו של זה טו של זהזה גם ראיתי מי שחד הפוסקים ראיתי שני פסיקות אחד תמוה ביני הרב ימינו ההלכה הזאת הלכה מס היא ששתי מכוניות נוסעות המכונית הראשונה עצר סרת פטע והשנייה סבה זיך היה פ החוק השני השני של מר רשו היה הוא עשר צ פ כי החוק מוסיף גם את חוות שמירת החה אז ראיתי אחד פס אומר שלפי ההלכה היא לא כמ החוק דין תורה הש הראשון ראיתי פסק כל דנ בשני הבני אדם הולכים זה בקורתו זה בחביתו זה זה בני אדם מכונית ממונעת זה לא בני אדם כאן צריך חק כאן הצודק החוק שאומר שהנושא השני חש מרחק בחשבון שרשון הוא לא יספיק לא יספיק צ גם אחרי גם אם ב אדם לא של שמר מח בכל ז נתקל בכל זאת חייב בדין איזה דין בדין מה אם הוא שמ מרחק הוא נתקל ש מר אם הוא נתקל סימן שהוא לא שמע מרח ליפה במגן שצ בחציה ומישהו ועצרתי כחוק ואז מישהו שהבי אחרי נכנס ואז אני דחפתי ני הפלתי את האדם הזה קר ו נו אני חייב אני אני התידם אני פתי לפי החומ לא לא פתחו בסדר על האדם ל הביטוח ל הנזק הנזק ביטוח שביטוח הש לא השני החורים בביטוח ב הזקה צריך ות עצמי יכול תב ככה תב וא על הזה נו בנתין אתות עצמית צליחה אלף שק שנס אחורים ש כ הרב אומר שלא צריך לשמור מרחק פ א אומר היום ה שמירת מרחק קורה בחבית כי מספיק שהוא יזהיר אותו אז הוא יוכל לעמוד ברגע א רחבים יכול להזהיר אותו גם להזהיר לא יספיק גם מקאם כס קק ור אדום אז הוא הזהיר הוא הזהיר אוטומטית הוא מזהיר ובכל זאת לא מספיק כ כ אין יכולת אנושית תוך שבים שנייה לעצור את המכונית השנייה מבלי שיס הראשונה לכן ריך ממונה על חוק צודק שצריך לשמור מרחק בתורה יש יכולת בתורה לא צריך לשמור מרחק נכון כ יכול מספיק כי בקורה הזמן הזמן ההזרה מספיק כדי יוכל לעצור פה הזמן הזרה לא מספיק ע כל נים אז הגמר דנה בד מחלוקת רבי יוחנן רב יוחנן ורב נחמן ורב יצחק אז רב מר הוא חייס הוא כתו הח ש עמוד עמד זה לא קשור ר תנא היה בעל כ הראשון הוא בעל הבית בעל חבית אחרון שקורה פטו מי עמד ב חיה מה שד כתף ווא חיו א כתף כון אדם שהולך וא מכתף כתוב כן קטן חייב זהיר לא ש פוש אבל לא קיצור ן יש הבדל לפי רבי יוחנן בכל אופן ש יכול הייה שמ כתף גמר מסבירה שלר שהוא חייב שלא זי לא ש דוש קיב ומו לפי מה שפסק הראש כרב הוא מסי דפ שואח ר בו כרכשת קור ד בכתף מחז משום חיוב זה הגמור ואמ חיב עלי חביות אל החי צרי אומר ש מדוע ראשון שיכול להזיר לא הזהיר ועצר חייב הרי הקורה שלו שברה את החבית זה בור בבורמה רשי להגיד דע מה זה אבל לראש זה בור ה אדם ש שנצר עמד הכתף זה אוכל לא השם כ אדם וא ידע ש שהוא צריך הקורה עמדה להשמת הוא קצת חיזק אותה ומ לשנייה צ הזה נשב גם הוא חייב שנ הרי זה בור כש האמת היא שהכו מ יצאת בשיק מכובסת כד שיזה אותה ד בעגל ושם ים פרץ קרץ גם לייסוד גדול חדש בכל הסוגיה שלנו ממש יסוד גדול מאוד אומר ב בקטע שקש דת ב חי פירוש בחל ידיים אפ חשב הד מזח למה האדם הזה לאשה ביד יש לומר לגבי המידה ל קור במידה שק וץ רבנו פרץ ציירה זה עמידה העמידה זה מיסה הוא מחדש גדול מאוד מייסה זה לא אדם שוכה ועומד נכון שם שוכל זה לא מיזה ועומד זה מיזה אבל לפעמים זה הפוך כשאדם הולך בקסב מסוים זה הליך אם הוא נעצר זה מיסה המידה זה מיסה ולכן הוא חייב מזה זה לא זה לא נזק פסיב נזק אקטיבי כמו הלכות שבת מה כמו הלכות שבת ב בך כך מיחדים אזח שהמידה עצמה האזה מרב יוחנן פוש אז ישש במיד פשי מה שלא הזיו כפיה הזא לומר ד כתף כלא מזיר ככה יכ מזיר גם המידה לכתף צ ז זה לכן אז הוא חש כדו שזה מסומר גם לכתף זה גם כן אפילו אוכ גם כ זה אזהיר זהיר לא הזרה ה הזרה בצוף מעשיה אח עולם אדם ז שוקים בנין מתז זקים בנין זה אחד בחברו ח שנפל בחברו משפט מלה אח ש מתי נקרא אדם מזיק ש מתי בור לא אדם רקה מץ היה באותו מצב כלומר אדם ש בחו אם היה מת אם המות נשאר אותו מצב המידה לאת משנה ו זה נקרא לא אדם אדם גם כשהוא חי אבל הוא שוכב כמו מת לא הוא בקרה הוא יכול לקום כל רגע אבל כרגע הוא לא קם הוא מת הוא כ מת אין כאן עשייה במינים אחרות אדם חי וא פעיל דם מת הוא לא פעיל המיתה מפסיקה את הפעילות של אנושית ע ידי אדם שאדם מת יותר אין יותר ינות אנושית זה לא מקרא מיתה לא נקראת מס וכל דבר שקורה בזמן שאדם מת אז גם בחיים שלו לא נקרא מיס שכיבה על מיטה שה ברחוב לאזה כי זה כמו מגמ היה שוכ ו שחו כת אבל הז הוא לא השם כל מקם כ אדם הזה בתו ש ב אדם מת אדם מת לא יכול לעמוד אם היה מת היה נופל ים העמידה זה חיים אדם עומד זה חי זה מס אזה זה אבדל שוכב לא זה נקרא זה לא אדם בכלל זה גוף גוף מת אדם גוף מת הוא לא עוזה שום דבר כן זה רק בוא אבל אדם אדם חי שעומד לרות זה לא מיזה אבל המידה הזאת היא שאדם חי כי אדם מת לא יכול למות מת נופל בעצם מה שהוא אומר זה שאני סטטי אבל אני מפעיל אנרגיה כדי להישאר סטטי אני עושה מעמד סבי דבר יש תשובה שלחת י בס מסי גם את הסס צבי הס שלו אומר החלק שבי אותו אדם מחזיק סכין ביד ומשחרר את היד וסכין נופל ושוחט ושוחט זה קרא שחיטה אוכי שחיה צריך מסה אדם בטת ידיים סכן עם הברזה אתה עושה משהו עשית משהו משחרר את הברח לא פסת את הברזה ביד יחור עצרת ביד פתחתי פתחת האם זה כח גברה זה נקרא כ גברה כן זה לא כתוב קבים מה לא כדו למה מה ההבדל אם אדם מחזיק את את החור של החבית ביד שלו במת מה קורה ה היד מרפת מים נופלים עליהם מה שהוא עשה שהוא ריפה זה מסמת סח אבל צא את הפקק ש צא הפקק עשי את העס אז הומ שאדם פתח את היד שלו בסכין ופל לא מדרש כולת שאומר תינוק שבא לעולם ד קפוצות שהכל שלי אדם מת יוצא עולם פשט ידיו אמר הכל שלכם אני אני יוצא עולם הזה ב כלום הכל שלכם ם אמ פותח את הידיים שלו אגב זה לא בדיוק כ שגי לכם זה לא בדי כל כך אבל הרעיון נכון מה כ אדם מת כל השרירים מתרפים ואז מהקור ל העיניים צמות למה מה שחית העניים פתוחות זה שרירים אדם מת השרים מתרפים עדיין נופלות נופלות קיצור מת פרושו הפסקת הפעילות שאדם וכל נעשה הדם צ פ מיש לפי הגדרה שלו זה לא פעולה שרו שאדם עושה משהו פעולה פרוש דבר מס של חיים מהמה שעשה מסה של מת זה לא מיסה הגדרה נפלאה של פרץ חות מחות לכת תרוץ נפ גם תרוץ יפה אז הוא עכשיו לפי זה אפשר גם תרס ם מעצמי אדם יושב על הפתח נ אדם ישב הפתח זה לא של הקיסם של הכיסא באמת מה קורה לופ יפול כי הכיסא צריך איזה ש משקל מת פה מה שישב לפתח וסוגר את הפתח ונשאל קיר כ באמת מה קורה ישר כ יוצא זה לא נקרא בס לא נקרא בס אדם ישל הפתח לה את הפתח הקדוש תופס את כל הפתח מה שני אומר הח יחיד גדול שצו ל הדין הזה של אצלי זה רק בן אדם ישב לפתח ישר לפתח למה מהזה הפתח ומד זה לאכ מת נקרא שהוא צד כי אם היה ומד במת היה נופל ל המידה ה מה יש עדין יהיה פטור מצד מלאכת מחשב מה עדיין יהיה פטור מצד מלאכת מחשב בשבת אב חשב רא מטר כן זה נקרא מס פוסקים יון יש אבן העוזר פוסקים האם ה ידע להחזיק תולים מש בשבת שצרך חום בתוך שקית זם חבת השחי כדי שזה יהיה יתגרו שם בשבת אתה מחזיק ושיחת חקו וההגירה הזאת מגירה אותה מות אוס איזה מלאכה מלית רבנן בקיצור אדם מכניס את זה בשבת או זה הכניס קודם לפי ה פרס האמת אפש אפשר להבי אתזה אחרת אבל אניש שזה תירוץ שס א