הרב יהושע שפירא - ליקוטי מוהר"ן - ד' חשון תשע"ה

ל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו כמן שתי תותי אלה בקרבו ולמן ספר באוזני בנך ן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם דעתם כני הבה וכולי אניני מביא מחר הרבה גבולך הרבה מ זה הנושא בהמשך כי השם יתברך מחמת רחמנותו ברא את העולם כי רצה לגלות רחמנותו ואם לא היה בריאת העולם על מי היה מראה רחמנותו ועל כן ברא את כל הבריאה מתחילת האצילות עד סוף נקודת המרכז של העולם הגשמי כדי להראות רחמנותו וכאשר רצה השם יתברך לברוא את העולם לא היה מקום לבורו חמד שהיה הכל אינסוף לכן צמצם את האור לצדדים עלי ידי הצמצום הזה נעשה חלל הפנוי ובתוך החלל הפנוי הזה נתאוו כל הימים והמידות שהם בריאת העולם וזה חלל הפנוי היה ה מוכרח לבריאת העולם כי בלתי החלל הפנוי לא היה שום מקום לבריאת העולם קנל וזה הצמצום של החלל הפנוי אי אפשר להבינו ו להשיג כי אם לעתיד לבוא כי צריך לומר בו שמי הפכים יש ועין כי החלל הפנוי הוא לדי הצמצום שכביכול צמצם אלוקותו משם ואין שם כביכול כי אם לא כל אינו פנוי והכל אינסוף ואיין מקום לבריאת העולם כלל אבל באמת לעמיתו בוודאי אף על פי כן יש שם גם כן אלוקות כי בוודאי אין שום דבר בלדי חיותו על כן אי אפשר להשיג כלל בבחינת חלל הפנוי ד לעתיד לבוא אז כאן רבי נחמן פותח פתיחה שהיא בלשון המקובלים ממש בשפתם ובכל זאת הוא אומר את זה בלשונו הוא כמר יש פה גו [מוזיקה] מיוחד של לשון המקובלים אף על פי שהמילים ברובם הם מילים שכתובות לפניו בכל זאת הוא מתאר אותם בתאור יני לדרכו נתחיל מהתחלה כי השם יתברך מחמת רחמנותו בראה את העולם שזה עיקר המידות בספרים כתוב כדי לגלות את מידותיו וכאן רבי נחמן מדבר על מידת הרחמנות השם יתברך מחמת רחמנותו ברא את העולם כי רצה לגלות רחמנותו ם לא היה בריאת העולם על מי היה מראה רחמנותו על כן ברא את כל הבריאה מתחילת האצילות עד סוף נקודת המרכז של לם הגשמי כדי להראות רחמנותו זפה כמה וכמה סוגיות עמוקות נגע קצת בדברים ראשית שההסבר כאן הוא מתאים לאחד משני צדדים לכאורה שאלה יסודית על בריאת העולם שגם היא מכילה שני הפכים בשביל מי ברא הקדוש ברוך הוא את העולם אם תאמר בשבילו אז כביכול הוא חסר חס ושלום איך אפשר לומר דבר כזה אם תומר בשבילנו הרי לא היינו לפני שנברא העולם ואיך יכול להיות טעם לדבר שעדיין לא נמצא כלומר אנחנו שאנחנו נבראנו עם בריאת העולם לא יכולים סיבה לפני בריאת העולם לברוא את העולם כי עוד לא היינו אז ממה נפשך אין טעם לבריאת העולם לכן בריאת העולם זה פלא ובטעמים המנועים בדברי רבותינו פעמים רבות זה נראה שהם נוקטים כצד אחד והקושי לצד השני מתעלמים ממנה לא אכפת ודרך כלל איזה צד מתל ממנו הוא פחות קריטי מה שלא החרון זה שלא היינו להגיד חיסרון אצלו זה בלתי אפשרי אז פלפול הזה שאנחנו לא יכולים להיות הטם לבריאת עצמנו מזה מתעלמים כשאנחנו אומאים שהקדוש ברוך הוא רצה להראות רחמנותו למה הוא כל כך חשוב להראות רחמנותו זה הטעם לבריאת העולם יש רחמנות והוא רוצה להראות אותה ולכן הוא ברא את העולם מה כל כך חשוב מה זה לרחם יש מישהו מסכן זה מצב בדי אבדי ועכשיו צריך לעזור לו אז אדם שהוא טוב ל רואה מישהו מסכן אז הוא עוזר לו אז יותר טוב שיהיה מישהו מסכן כדי שאני אוכל לעזור לו או שאותו טוב שהוא לא יהיה מסכן בכלל כן אז לא ברור כל כך אתה באמת לתפוס את המסכנות כדבר שבדיעבד זה בתוך העולם הזה כי התפקיד שלנו פה הוא לעזור למסכנים לצאת מזה אז אנחנו דאי לא רוצים שיהיו מסכנים אבל אם לכתחילה העולם נברא עם מסכנים ונעזוב רגע את הטעם של הבריאה לגלות רחמנותו רק עצם זה שצ הקדוש ברוך הוא לכתחילה העולם נברא עם מסכנות אז מה הטעם במסכנות יש כלל גדול בפנימיות ש יש היפוך התמונה מהפנים לחוץ כשעולים למעלה ויורדים חזרה אז אומרים מה ראית עליונים למעלה עליונים למטה תחתונים למעלה יש היפוך של כל הסדר מקצה לקצה מה שנראה הכי תחתון הוא הכי עליון מה שנרא הכי עליון או הכי תחתון אלכן אומרים חזל שמפני מה עשה הקדוש ברוך הוא את האמות הקרות מפני שנתבע לתפילתם וזה היפוך סדר כי בעולם הזה המסכנות הזאת של הכרות שהיא מסכנות גדולה מאוד המסכנות הזאת היא סיבה להתפלל כדי לצאת ממנה אני מתפלל כדי לצאת מההכרות אבל לכתחילה הקדוש ברוך הוא ברא את ההכרות מפני הסיבה הפוכה בגלל התפילה הוא ברא את ההכרות היום אנחנו בגלל ההכרות מתפללים אבל הוא בגלל התפילה ברא את ההכרות זה עולם הפוך כלומר שאצלו המסכנות של ההכרות היא לכתחילה זה לא בגלל שהוא מבין את ה את ההפוך שיהיה איזה הפוך כאילו אם אם ההכרות היא כדי כדי שהתפללו למה כי זה מה שליד אותם להתפלל כי ג אתה צודק שהוא לקח בחשבון שבתוך העולם הזה אם אתה סובל אתה מתפלל ולכן הוא עשה אותך סובל כדי שתתפלל אבל ד הוא התפילה לקח זה בחשבון רצ שזה יהיה ככה נכון נכון אתה צודק עכשיו למה מה הסיבה לזה הסיבה זה כי אם יש קשר התפילה היא קשר המילה תפילה אפילו זה קשר כמו קשר של תפילין אם יש קשר כשהצד השני לא זקוק לו נעשות אז הקשר הוא לא קשר זה רק הדבקה בחוץ טליי זה לא משהו עצמי אם אני לא זקוק למשהו באופן קריטי אז גם אם יש לי אותו אין לי אותו כי מה שיש לי זה מבחוץ לי כי הפנים שלי בכלל לא זקוק לו כדי שהוא יהיה קשור אליי באופן שלם צריך להיות זקוק לו באופן ש כלומר להכין לו צורך וכלי כדי שיהיה קשר עצמי בלי זה גם אם יש קשר הוא לא עצמי לכן אנחנו רואים בעולם שכש ראובן עושה חסד עם שמעון אפילו שהוא יתן לו שפע גדול אם שמעון לא היה צריך צריך אותו אז הוא יכול להודות יכול לזה אבל ההודעה והחיבור הם מינימליסטי יחסית זה שאם הוא היה מאוד צריך משהו גם אם הוא קטן מאוד למשל אוויר לנשימה זה משהו מאוד זול לכולם יש אותו אף אחד לא צריך לתת לזולתו אוויר לנשימה אבל אם בסוף נתתי למישהו קצת אוויר לנשימה והוא היה זקוק לא אז הוא מרגיש שהוא חב לי את חייו זה ה זאת הסיבה שהמסכה בעלת מעלה עליונה כל כך הקדוש ברוך הוא ברא את המסכנות מפני שהוא ה בן בעצם לקשר עצמי וזה מעלת הרחמים על הטוב שהטוב הוא לא מביט אל השאלה עד כמה עמוק זה מתקבל בצד השני בעצם טוב לא כל כך מבית על הצד השני טוב זה שפע שנובע ו מתפשט החוצה כשאכלתי מה הצד השני מרגיש זה ממילא מכוון אותי לכך כהוא זקוק למשהו ואז זה כבר רחמנות רחמנות היא הקשר בין הנותן למקבל טוב זה המתנה והקשר בין הנתן המקבל יכול להיות דבר ט ביותר זה בכלל לא משנה הגודל אם אדם נותן לחברו מתנה ענקית אבל הוא לא כל כך צריך אותה זה הרבה פחות מאש הוא מצריך איזה מחמאה והוא נותן לו מחמאה עכשו נכון שהרבה פעמים מתנה ענקית היא פשוט יותר ממחמאה כאילו בעצם משודר בה איזה תשומת לב ואכפתיות וקשר שהוא הסיבה לתת מתנה ענקית אבל לא המתנה היא הסיפור אלא משהו יותר עמוק של הקשר למה נברא העולם העולם נברא בגלל שהקדוש ברוך הוא רצה את הקשר הזה את הקשר העצמי ואם תשאלו האם זה בשבילו או בשבילנו אז התשובה הפשוטה היא שכל מהות הרחמנות היא מניחה דילוג על הדואליות על השניות בין הנותן והמקבל כי מה זה קשר עצמי שאני לא רוצה להיות קשור אליך כנפרד כתלי כמשהו אחר ממך אלא להיות קשור אליך באופן עצמי אם אני רוצה שהקשר יהיה עצמי ממילא הרצון הזה בעצמו מדלג על השניות שביני לבינך והעולם נברא ממקום שאנחנו לא שניים אם הבורא ונברא הם שניים גמורים אז באמת או בשבילו או בשבילם אבלם הולכים למקום יותר עמוק שבעצם הכל אחד אם הכל אחד אז א' השאלה האם זה בשביל בשבילו או בשבילנו מתמוססת וב הטעם של ר העולם תגלה כ לגילוי רחמנות הינו לגילוי קשר שמדלג על השניות קשר עצמי מה תיקשר צ אם לא אם אנחנו לא זקוקים נעשות לקשר עם הקדוש ברוך הוא אז אמת מה שהשם אמר זהלא מחבר אותי בקשר עמוק לפחות כמו רחמנה או כשר אחר כלשהו האמירה שכאילו קורה כאן משהו אובייקטיבי שיש חיבור התפילין מחברות קשר עצמי ואני לא צריך להיות זקוק זה לעשות את כל החיבור משהו מכני כאילו יש איזה מכונה כזאת היא עובדת מצויין לא משנה המצב שלי היא תעבוד אז המכונה הזאת בעצמה היא מנותקת ממני כי לא משנה מה מצבי זה היא עובדת מחשב על אנשים שלא צריכים שוב זה שאתה חושב על זה שהם לא צריכים אתה רוצה לעשות מכונה שמתעלמת ממצבם לא משנה אם אתה צריך או לא צריך מצבך לא מעניין בן כוחו א יחבר אותך חיבור עצמי אבל מצבך לא מעניין זה כבר ניתוק מעצמי מצב מענין מצבי טוב זה לא זקוק לכלום איך אני מתחבר את ה מכו אי אפשר אי אפשר כי המילה מצבי טוב היא סותרת חיבור עצמי מה כי אם מצבי טוב אני לא זקוק לאף אחד אחר ואז גם אם הוא יבוא אני לא בעצם קשור אליו כי גם אם הוא ילך זה בסדר אם גם אם הוא ילך זה בסדר סימן שהעצמי שלי לא קשורה בו רגע ד רק שנייה כן מצבו של הקדוש ברוך הוא לא טוב עד שלא בר העולם חס ושלום לומר את זה זה בדיוק הקושיה שהגשנו איך אפשר לומר שהעולם נברא בשבילו מה הוא חסר למה למה הנקודה הז לא אנחנו דיברנו עכשיו עלינו נזקקים לא עליו אבל קשר שרק אחד זקוק לקשר אתה צודק האין סימטריה בין צורות ההזדקקות ואנחנו כאן דיברנו על צורת ההזדקקות שלנו כי בצורת ההזדקקות שלנו הוא חוץ מאיתנו ואז ההזדקקות שלנו קושרת אותנו קשר עצמי אליו אבל מצידו יתברך צורת ההזרקות כביכול שאי אפשר לומר ככה אבל רק לצורך הדיון הזה אנחנו אומרים כביכול גם כן כך היא אחרת לגמרי בואו ניקח את הדוגמה של איש ואישה האישה היייתה צל באיש עכשיו כשהיא נבראת היא נבנית אז היא זקוקה לקשר עם האיש והוא זקוק לקשר איתה אבל זה לא אותה צורה הוא זקוק לקשר איתה כי היא הוא עצמו היא הייתה חלק ממנו היא זקוקה לו כי היא לא כי הוא היה חלק ממנה כי הוא המקור שלה כי בלעדיו אין לו חיים הוא בלדיה אין לו חלק מעצמו היא בלעדיו אין לה כלום ליט ל מגרמה כלום זה לא אותה צורת הזדקקות שהוא זקוק לגלות את רחמנותו זה כאילו לבנות נקבה כדי להיות קשור את הפנים בפנים שזה קשר עצמי אבל גם כש יהיה קשר עצמי מה הוא יגיד זאת הפעם עצם העצמי בשר בשרי זה לא משהו נוסף אליי לכן אני הביה לא שניתי קודם שנברא העולם אחרי שנברא העולם הכל אותו דבר אין הבדל כי זה חלק ממנו אצלו באמת אין בריאה בכלל כל הבריאה זה רק מצידנו מצידו בכלל אין בריאה זה לא שלפני הבריאה ואחרי הבריאה קרה אייזה שינוי אני הביה לא שניתי שלאדם זה לא היה חסר כש נבה נכון חסידים אומרים בחריפות שהקדוש ברוך הוא אומר בבריאה ל לא טוב היות האדם לבדו האדם הראשון לא התלונן שרע לו הוא לא אמר לא טוב לי מאיפה הקדוש ברוך הוא ידע שלא טוב לו אז חסידים אומרים בחריפות שיוצע מעצמו כמו שלא לא היה טוב לכן הוא ברא את העולם ידע שגם לאדם לא טוב לכן הוא למה הרחמנות זה מעל השניות מה למה רחמנות זה מעל השניות למה רחמנות זה מעל הש החקה בגלל שהרחתי לצורך שהאחד לא יכול בלי השני וכשהוא מקבל מענה ממילא מסתבר שכיוון שהוא לא יכול בלדו אז זה דבר א זה קשר עצמי ור כל זה זה רק גונה על למה כאילו אם יש שתה אפשרויות לברוא את האדם או מסכן או לא מסכן אז עדיף מסכן כי אז הוא יותר קשור אך לא לא מסכן אין צורך לברא אותו כן בסדר אין טעם לברוא אותו לכן לא נברא אדם לא מסכין אין לא יש טעם אפשר להטיב לו בכל מקרה גם אם הוא לא מס לא אין בזה טעג כי אם הוא לא מסכן ואתה מטיב לו יוצא שבעצם מרשע הוא עומד בנפרד מהטבה שלך יוצא שהוא מנותק ולברוא מנותק זה נורא ביום אין רוע יותר גדול מזה לא לברוא בכלל זה גם אפשרות ויש המון שלא נבראו אינספור אינסוף לא נבראו ומה יותר טוב בברור מסכן מה ש ו לא זה גם זה טוב גם זה טוב כן קרו מה יותר טוב לברוא אותך מאשר לברוא אותי לא שנינו טובים לכן גם אתה נבראת גם אני נבראת גם אני נבראתי ולכן יש אין קץ עולמות שנבראו ואין קץ עולמות שלא נבראו פני שהקדוש ברוך הוא למעלה מיש ועין יש ועין זה שתי אפשרויות של הופעה קשור להמשך פה ה דיכוטומיה בין יש ועין היא צורך שלנו כי אנחנו לפני שהיינו לא היינו אז אנחנו מטולטלים בין העין לבין האש אבל אצלו יתברך לפני בריתנו ואחרי בריתנו זה דבר נצחי שניהם נצחים מפני שאצלו אין סתירה בין יש ועיין עכשיו אני רוצה להסביר פה בעיה בלימוד הבעיה שקוראת כאן בשיעור זה שחבק מלמד ברסל כי כל דרך החשיבה הזאת זה אם כי אני מודה שפה יחסית רבי נחמן משתמש בלשון קרובה יותר לחבד אני גם מודה שזה קורה לי גם במקומות שזה לא כך הרבה פעמים אבל פחות ועכשיו אני רוצה לחזור לשפה בר סבית שכל מה שאמרנו זה רק לנתח ניתוח שכלי דק וחד את הטענה שניתנת פה עכשיו מה קורא לברסלב שלומד את זה שהוא לא חבדניק שרוצה לפרוס לפרוסות דקות את כל הדיון הוא רק שומע שהקדוש ברוך הוא ברג אותו בגלל רחמנות הוא נמס וואו כל מה שהוא רצה זה לגלות אוי גבלד גבלד עכשיו מי גדול ממי מי שקורא את זה השם יתברך רחמת רחמנותו ברא את העולם ומשהו בקשיות הלב שלו מתפוגג הוא נעשה לב בשר במקום לב אבן או מי ש יודע לפלפל את כל הפלפול שאמרתי טוב זה עצמות תלוי בגוונים של אנשים תלוי איזה סוג מסכן אתה יש מסכנים כאלה יש מסכנים כאלה ואני רוצה להחזיר את הטעם הברסלבים ידוע ש דרשי רשומות דרשו שברוב זה נוטריקון לב בשר לא שמעתם רביח עצמו אומר ש ברסל זה לב בשר ב מה עוד פעם כתוב שיסור האבן י ל ב זה רבי נחמן אומר איפה זה כתוב חי מרן לא זכר אז א הלב בשר זה לעומת מוח חד יש לב בשר יש לב אבן זה משהו אחר לגמרי בחבד המוח מוליד את הלב בסוף העיקר זה להוליד את הלב כל המחלוקת זה איך מולידים את הלב שה לב בוער לעבודת השם לקרבת השם לאהבתו ויראתו ברסלב רק לקרוא שהטעם ש הקדוש ברוך הוא ברא את העולם זה מחמת שרצה לגלות רחמנותו זה כבר א ממיס קרחונים עכשיו מה הדרך שאנחנו צריכים לקרוא כל אחד צריך לבחון את עצמו יש אחד שרק לנגן את זה בניגון אני למדתי זכייתי ללמוד ליקוי מרן ליקוי הלכות זה ליקוטי הלכות עם א היום היום הזה פחות נודע אז הוא היה הרבה יותר נודע בעולם אז אמר דדי בן עמי שמעתם עליו זכיתי ללמוד איתו חבוטה היה כמה שנים אחרי שהוא חזר בתשובה אחותו הייתה גרה בקדומים אני למדתי אז בישיבה בקדומים והוא היה מגיע לאחותו כי הם היו שניים שחזרו בתשובה הוא היה זוד רווק ו והיינו לומדים ליקוטי הלכות עכשיו הוא זמר בעצמותו לא רק במקצוע הוא ניגון הוא ניגון מהמהלך אז הוא היה היה לומד הוא היה קורא בניגון עעם מתיקות נפלאה את הדברים וכמעט לא מתעכב קורה קורה קורה טיפה באיזה מקום מדברים טיפה ממשיכים לקרוא בניגון ו היה ב איזה מתיקות עצומה עכשיו זה לא מתיקות רק שהמנגינה היייתה מתוקה אלא המילים גם אם לא הכל הבנת בוודאי אם לא דקדק בכל דבר זה לא זה לא משנה עצם לשמוע שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בגלל רחמנותו זה נוגע ללב אני רק הסברתי למה זה נוגע ללב אבל זה נוגע ללב גם בלי הסבר לא צריך את ההסבר כדי שזה יגע ללב לפעמים גם ההסבר גורם לזה שהלב נכנס להולד להמתנה טוב נחזור אז כי השם יתברך מחמת רחמנותו ברא את העולם כי רצה לגלות רחמנותו ואם לא היה בריאת העולם אי היה מראה רחמנותו רחמונס כמעט כתוב פה רחמונס אתם שומעים את ה כי אם לא היה ואם לא היה בריאת העולם על מי היה מרת רחמנותו אולי הייתי פ אומר נבך ועל כן ברא את כל מתחילת האצילות עד סוף נקודת המרכז של העולם הגשמי כדי להראות רחמנותו עכשיו מה מה רבי נחמן אומר במשפט הזה מה הוא מוסיף שלא היה קודם ששוב אם אתם קוראים בנגו נפלא ומתוק אז לא צריך לדקדק בזה אל אני חבדניק שעניין זה בעולם הזה מה שהעניין זה בעולם הזה דווקא למה לגשמי כ לכ עד סוף אבל מיזה עד זה זה לא למה אתה אומר שרק צד אחד זה עניין כתוב שניהם של ות שכל אחד אז למה זה עכשיו חשוב מהש נוסיף של העולם הגשמי בשביל העולם הגשמי הזה אני אגיד לכם מה אני סבור אני סבור שאדם חושב שבעולם האצילות אין מסכנות הכל שלם אז עולם האצילות לא נברא בגלל הרחמנות הוא נברא מטעם אחר ורק העולם הגשמי נר בת הרחמנות אומר לא הכל זה רק בגלל רחמנות רחמנות זה לפני הצמצום כמו שהוא מיד מדבר זה לא במעבר מאצילות לביאה זה לפני הצמצום אש דבר שם כאילו לא שייך שם רחמנות אפשר לומר רחמנות אבל זה שך איל א הולך לדבר שם תלוי באיזה ספרים אתה עוסק לא אבל זה משגים שכולם מסכימים עליהם לא לדבר על רחמנות לפני הצמצום אז בבית מדרש שאתה מכיר הוא לא מדבר על זה על זה לא מסכם חסידים דיברו בחופש יוצא דופן לפני הצמצום זה הגיון כאילו זה ה זה המציאות כאילו ש באינסוף אנחנו לא מדברים כאילו זה לא רק חלל זה המהות זה ה אני מוכן להתווכח על זה שאלה אם רוצים להיכנס לזה מה לשמור את זה לטרס כולם ב אני אגיד לך משפט אחד שכולם אתה לא יכול לדבר אתה לא יכול שלא לדבר על האינסוף שלפני הצמצום כי כששאל אותך שאלות על האינסוף ש לפני הצמצום תהיה מוכרח להחליט או או ותצטרך לענות למשל האם האינסוף שלפני הצמצום הוא זה שיצר את הצמצום או שצמצום מישהו אחר יצר אותו הנה כבר דיברת ובשאלה הזאת זה רק פתחתי סדק שכבר הכל נכנס כי אם אתה אומר שזה הוא אז אתה כבר קשרת איזשהוא קשר בי לפני הצמצום אחרי הצמצום עכשיו רק נותר ללמוד מה הקשר אבל הקשר כבר קיים מוכרח להיות האמירה שמכאן ולמעלה אסור לדבר היא אמירה שמניחה שיש למעלה ממה שדיברתי כלומר כבר דיבר מה שזה אסור לדבר כיף חיים זה בדיוק הדבר שהוא מדבר פה כי אחרי זה הוא אומר שהחלל הפנוי יש בו יש ועין זהרת דסטר ואני אנחנו לא יכולים להכיל את זה אנחנו גם לא יכולים להגיד שזה רק עין או שזה רק אש אנחנו מוכחים לומר שיש שם סתירה שכדי להכיל אותה אני צריך להיות במקום אחר לגמרי מיכולת ההחלה שלי היום אבל כבר אמרתי משהו י לעשות ל אני מודה שהמקום בסכין החריפה חתכו אמרו אל תשאל על זה אל תדבר על זה אל תאפיל לשם כי אם תלך לשאלות האלה אתה תיפול בהכרח בהבנות מוטעות מגשימות או מנתקות לכן אל תיגע בזה זה גישה שיש בה א עומק גדול מאוד בעיניים כי לא כל דבר צריך לגעת כמו שסברה אתה לא תופס בידיים יש מקומות שאתה לא תופס עם הסברים והחסידים אומרים להסביר מקום שלא נתפס בהסבר ושגם אחרי ההסבר מבין שזה לא נתפס בהסבר זה העונג הכי עליון שיש המקובלים אומרים אבל זה לא נתפס בהסבר תישאר בחוץ אלו ואלו דברי אלוקים חיים נחזור מסכימים שזה ס ב נכון השאלה אם כדאי להסביר את זה או לא כמו למשל אהבה זה דבר שלא נתפס בהסבר חיים זה דבר שלא נתפס ב הסבר השאלה אם לכן כדאי להסביר כל מה שאני יכול כדי לחדד את אי ההסבר שבמושב או לא נגעת בו כי הוא בין כוחו בלתי מוסבר אבל הרב זה נוגע גם לאיך קוראים את הסעיף הזה בעצמו האם אני פשוט במנגינת דדי בן עמי קורא מנגינה נפלאה טעם גן עדן בלי להסביר טיפה הסברים אבל יחסית זה כמעט בלי להתחדד או שאני מסביר את כל ההסבר של אי ההסבר מה שרבי נחמן סה פה זה להסביר את אי ההסבר אבל בתמציתיות ברסלבית יחסית בכל זאת יש פה משהו חודי ב בסעיף הזה יותר לא פלא ש חבדניק מחר ללמוד את זה הרב בסופו של דבר שום דבר אפשר להסביר נכון יפה סביר יפה אז מה היחס גם גם מדבר על זה מינון זה מינון עד כמה אי אפשר להסביר אתה צודק שגם בין המקובלים יש דרגות איפה דיברו יש כאלה ש מחזות שמקובלים אחרים דיברו הם לא דיברו הם דיברו זה בקיצור נמרץ וכ שתלמידיהם שאלו דחו אותם אמרו בוא בוא נעסוק בשלנו לאק אי אפשר להסביר אתה מנסה להסביר אתה מגשים את זה אולי לא נכן בוודאי זה המקום של האיסור להסביר זה מה שאמרתי קודם שאתה תגרום או הגשמה או ניתוק אם תסביר אתה לא מוסבר הלא מוסבר משאיר קשר לא מגושם שזה פלא אם זה קשר אז כאילו זה כר כנו אם זה לא מגושם זה לא כר קנו אז זה כולל תרט דסתרי עכשיו אם אתה מסביר אז כאילו אתה חייב להכריע לכאן או לכאן ואפילו אם אתה אומר אני לא מכריע אבל כשאתה מסביר משהו בנפש נותן לה הכראה לכאן או לכאן ואז הוא עומ שמעו מנתק לכ אומרים לך אל תיגע תשאיר את זה ככה זה טוב כמו שזה מדבר על אהבה ועל חיים נכון בלי להעיר את זה לפעמים זה הרבה יותר נכון אתה יכול להסביר אהבה ואתה יכול לאהוב את מי אתה יותר אוהב את אלה שמסבירים אהבה או את אלה שאוהבים את ברסל אז צד אחד זה שהיה מקום לומר שרק ביאה ואולי רק עולם העשייה העולם השפל הוא מסכן ורק הוא נברא בגלל רחמנות אבל אצילות שמה יש שלמות אז היא לא נבראה בגלל הרחמנות לא הכל נברא אבג רחמנית מצד שני זה שהייתי חושב שהרחם מגיעה עד עולם האצילות עד עולם הבריאה אבל העולם השפל שלנו זה כבר הוא כל כך מסכן שרחמינינוב שממוצע דבר אתה מרוויח שברגע שאתה מאחד את מ עולם האצילות עד נקודה האחרונה התחתונה של העולם הזה הגשמי אתה ממילא חש באיזה חוש עליון ש בראות הדינים יות הפיס את מי שלפני הצמצום כי אם החלוקה בתוך העולמות עומדת לנגד עיניך אז היא הדיון הדינמיקה שקוראת בנפש זה בין תחתונים ועליונים אבל כש התחתונים והעליונים שזורים ביחד אז הדינמיקה היא בין כל מה שבתוך החלל הפנוי בתוך הצמצום ובין מה שבעל הצמצם כולל אצילות מה כולל אצילות כן אם העלם התחתון ואצילות הם בחד המחטא מאיז שהיא בחינה אז בבחינה הזאת הדינמיקה של הקשר היא בין כל החל הפנו למה שלמעלה אבל אם לא אז אתה נותר לדינמיקה שבין ביע לאצילות תודה רבה מה שתית