הרב יהושע שפירא - יש לך כנפי רוח - כ"א טבת

אסו כזה ן ו ד אם על יד לות נפשית עליונה רחב הרצון תוך כך נמשך לפנים דברי הנעה רשותיים יותר מהמידה הראויה אף על פי שצריך למהר לשוב בתשובה לחזק את קשר החיים בקדושה ולאחד את הנפרד בכל זה יהיה ליבו סמוך בטוח בהשם כי לא יתן לעולם מות לצדיק טיה החומרית שכיתה את העין הרוחנית תשוב בקפיצה מהירה לפי החשק הטהור של הרוחניות העגלה והאידיאלים הנצחיים אותיותיה של תורה ישו עיר בנשמתו מתוך החושך אנחנו מדברים שוב על תהליך ש של התעלות שמביא איתו איזה סיג איזה קושי איזה נפילה אבל עכשיו אנחנו מדברים על התעלות שכבר יצא אל הפועל עומת הפעמים הקודמות הסעיפים הקודמים ש עצם הרצון והתהליך של ההתעלות גרם קשיים כאן מדובר שכבר הייתה התעלות אדם כבר נמצא באיזה מקום עליון של עבודת השם של קרבה לשם של קומה רוחנית ובתוך כדי היותו למעלה לא רק תוך כדי ל מפני היותו למעלה יש איזה גסות שמתחברת לדוגמה שאדם שמח בסעודת שבת היה ועדיין יש מחלוקת על הפיוט ברבורים וסלה ודגים יש כאלה שנוהגים שלא לשורר אותו שאפילו בקדושת שבת השקיעה ברבורים וסלה בדגים ונראה להם איזה גסות יתר א להשיק פרוש בגן הזה בכל זאת ישראל רוב ישראל כן דמלי נוהגים לפיד את ה שיר הזה ונראה שהסיבה המרכזית היא שצריך להבין את ברבורים סלב דגים כמשל ולא כמשל שהרי רוב האנשים ששרים את זה אין לפניהם לא ברבורים ולא סלב דגיים בדרך כלל כן אל זה רק השלישי ברשימה כיוון שאיין להם לא ברבורים ולא סלב אז בעצם הם מבטאים את העיקרון שמצד גודל קדושת שבת היה ראוי ש להתפשט על עולם גשמי כל כך עשיר שיש בו גם ברבורים מוסלם אבל לא שהם עכשיו משבחים את שקיעתם בתוך הצלחת לי שזה גם רוב ה מפיית ממילא כך מרגישים כלומר לא צריך לאיין בזה כדי שזה יהיה המהלך הנפשי באופן טבעי כשאדם שר ברבורים וסלה דגים כיוון שאינם לפניו אז הוא מבין שמדובר על מעלת הרחבת הדעת בשבת שמתפשט גם לדברים גשמיים ף על פי כן האם יכול להיות שאדם פייד בו גורים וסלב ודגים ו יתעורר בו איזה תאווה גשמית שלא רק שלא מתאימה לשבת אלא אפילו סותרת את השבת האם כל אכילה כל סוג אכילה בשבת הוא מתאים לשבת קודש ברור ש ברור שאכילת שבת היא מעלה כמו שכותב רבי יהודה לוי שאנחנו מקיימים את המצוות ין הבדל בין אם הקדוש ברוך הוא ציווה לצום ביום הכיפורים או לאכול בשבת קדושת שבת יותר אליונה מקדושת יום הכיפורים למרות שקדושה זאת מתבטאת באכילה הקדושה הזאת מתבטאת בטענות שב מה אתה צודק אבל הקדושה של שבת יותר ליונ יום כיפור שזה בכרת וזה בסקילה נכון שלא האכילה בשבת היא ה היא האורייתא היא בסקילה שמי שלא אכל בשבת השו סקילה א קדושת השבת עליונה מקדושת יום הכיפורים קדושת השבת מתאפיינת ב אכילה שאין ב עונס כילה לעומת יום הכיפורים שמתאפיין בתענית שבו יש כ כאן יש הבדל וך אמ אז כשאדם בשבת קודש עסוק באכילה זה לא מבטיח שכל אכילתו תהיה עם שייכות לרוממות הקודש של שבת יכול להיות שאדם כן יהיה בהתרוממות של שבת בשמחה בטוב לבד ומשהו בגבולות הטבעיים שהוא שם לעצמו כדי לא להימשך להיגרר אחר ענייני החומר אלא להיות נתון ומסור לקומה הרוחנית מפני ש כולנו יודעים ש ההימשכות אחרי החומר היא פיתוי שעלול לגלגל אותנו למקומות שלם טובים אפילו עניינים המותרים ענייני הרשות אבל אם הם איזה שקיעה בחומר הרמבן מסביר שזה אפילו עבירה מדאורייתא שהמצווה קדושים תהיו נועדה למנוע מהאדם לזלול לסבו ממאכלים המותרים ולהגיד שני עשה את זה על פי תורה הרמבן אומר אם יעשה כן יהיה נובה רשות התורה וכדי למנוע את האפשרות שאדם יהיה נבל נבל הכוונה כאן מגושם גס שקוע באותו שאדם יהיה נבל ברשות התורה כדי למנוע שאדם יהיה נבל ברשות התורה לכן התורה מצוה קדושים תהיו אם כי לא כל אכילה מעבר לגבולות ך השב נבה הצ היינו צריכים לפטר את איגל מזמן אם אדם כמו דרכם של הרומאים שהיו יושבים ואוכלים אחרי זה מקיים כדי להמשיך לאכול ממש דולל וסובל אז זה ודאי חציית הקו של אווירה מדאורייתא של קדושים תהיו כל אחד יש לו את הגבול שלו איפה בדיוק הוא כבר מתהה מדיי על כל פנים יש דברים שהם רשות אלא שיכול להיות שאדם נמצא בשבת קודש ולא רק זה אולי בשמחת שבע ברכות של בנו יש לו קרבה גדולה עם המכונים ונמרים דברי תורה עליונים ונשגבים יש רוממות קודש ושמחה ושותים לחיים ויש איזה הרחבת הדעת והיא מביאה פתאום פתאום הוא מרגיש שכל הרוממות הזאת הייתה גם התבהמות מה זה רשותיים יותר כ הכוונה הזה מה זה רשי פסיק פשוטים יותר מהמידה הראויה כלומר הוא נמשך יותר מהמידה הראייה הראויה אחרי דברי הנעה רשותיים רשותיים זה כאילו מקטרים כן של רשות אז אם על ידי התעלות טפשית עליונה התרחב הרצון זה דבר טוב הקדושה בגלל שהיא מסמנת גבולות כדי לא להימשך אחרי העניינים הגשמיים אז סימון הגבולות שלה יוצר איזה מחסום שאדם לא יכול להתרחב בהתפשטות בלי הבחנה אלא שכשאתה יצר מחסומים אז גם ההתפשטות הנכונה הרבה פעמים לא זוכה למקומה הנכון לקלוע שאני בדיוק יהיה בגבולות המדוייקים של ההתפשטות של החופש שיל התרחבות ולא לשום נפילה ושום נפילה מדבר רשות אפילו זה אין צדיק בארץ שיעשה טוב ליכת כלומר שדייק בדיוק ב שלא ימעט ויכו את ההתרחבות הנצרכת ולא יעבור אותה בכלל אי אפשר לאדם לעשות טוב ולא לפספס את ה גבול הזה אז לכן כשיש לו התעלות נפשית עליונה יש לו יותר ביטחון שעכשיו ההתרחבות מתאימה לא מסוכנת והוא נותן לה להתפשט ובצדק נותן לה להתפשט יש דוגמה אולי מאוד מוחשית לעניין הזה זה התוועדויות העניין בהתוועדות זה התרחבות הרצון שהחסידות הרגילות המדוייקות נופלות ויש איזה התפרצות של לבה נפשית זה התוועדות אלא שהתוו הדיות הרבה פעמים גם מביאות את ה יותר מהמידה הראויה אנשים עושים שטויות אנשים פוגעים אחד בשני אנשים שותים מעבר למידה אנשים מדברים דברים לא מדוייקים לא נכונים לא מתאימים אפילו להתוועדות אז זה התוועדות שמדברים גם גם דברים שלא מתאימים להתוועדות ויש לזה נפק מינה להלכה התוססת אומר נפסק בשולחן ערוך שבפורים סת אומר את זה גם על חתונה מי שמזיק את חברו לא חייב לשלם אם אתה לא רוצה שיזיקו אותך בפורים תשב בחדר תינעל את עצמך פורים זה התרחבות הרצון עם הרבה פחות חסמים ואם מישהו מזיק כיוון שזאת ה סביבת עבודה הטבעית לא של פסק בשולחן ערוך ס אומרים את זה על כל חתונה כנראה שלא כמו המשנה הגדים שלנו גם לא כמו החסידים שלנו חתונות היו כמו פורים זה המשנה הראשונה מעשה שבאו בניו מבית המשתה למה קוראים לזה בית המשתה כי אכלו שם שם שוקו כי כל חתונה הייתה התועדות ונאמרו דברים מתוך זה הרחבת הדעת וגם עשו שטויות אותו סאת אומר מי שהולך לחתונה תודע אתה מסתכל אל אל תתבע אחר כך אף אחד כמובן להזיק ברצון זה איסור גמור מי שעשה את זה חייב אבל תוך כדי השמחה הקרה גם אפילו להלכה לא חייב רב זה דווקא בימים מסויימים או גם בתהליכים שבן אדם ע עצמו בלי קשר ב גם תהליכים הרב כל פעם מדבר על ימים שבהם אנחנו לוקחים את זה כי זה יותר מוכר לנו ובהיר שזה דוגמה טובה אבל זה רק דוגמה יכול להיות שאדם למד איזה סוגיה בגמרא או באמונה והיה לו התעלות נפשית עצומה תד הוא שמח זה מה שבית ל יכול כן מקומות שאומרים לך לאכול לא חייב לאכול לאש יש עוד נטיות סיפרנו אחד הסיפורים המופלאים ש אני אוהב מאוד אל הרב שך אמרתי לכם ש בהלווייה של הרב שך זה צל אני הלכתי להלווייה וסמטאות בני ברק צרות היו המונים המונים אז לא לא נדחפים הגעתי לאיזה שמתה פסתי הגעתי לאיזה שמטה ייתי ש מתחיל לה צפף נעמדתי ובקושי שמנו את העד שיש רמקול ברקע היינו רחוקים שמענו שיש איזה רמקול לא שמענו שום דבר ספים א זה הרבה זמן אז א חיפשתי מישהו ש זה נראה לי יהודי שעטוף בעיגול אז ניגשתי אליו שאלתי אותו הכרתם אותו ו ותה ככ אומר כ כל חייי זה זה הוא אז אמרתי לו אולי תספרו לי קצת אז עסקה טובה שעה וחצי עמדנו שמה הוא רצה להספיד ולא קראו לו להספיד וככה אני רציתי לשמוע הספדים ולא ש גם לא מבין יידיש ית שלום לא יודע אבל שעה וחצי הוא סיפר לי סיפורים על הרב שחר סיפורים מדהימים אחד הסיפורים שהיה יהודי אחד שהגיע מחוץ לארץ בשעת לילה היה לו אוטובוס מ למ רפוא בן גורה לתחנה ממרכזית בתל אביב כשהוא הגיע לתחנה ממרכזית בתל אביב כל ה אטובוסים בבני ברק הוא הלך ברגל לבני ברק הגיע מאוחר שתיים שלוש בלילה לבני ברק הוא לא הכיר המשפחה שליה צריך גיע להגיע אפילו לא בטוח ה בדיוק איפה אני לא יודע אבל גם הוא לא רצה להעיר אותם באמצע הלילה אז הוא חיפש אולי יש מקום מוער אולי מי שהכניס אותו ללון אז הוא בערה בקם ורב לך לבית פק לא יודע אפילו מי פותח לו רב שך פתח לו אז לא היו תמונות ולא היה אז הוא סיפר לו אז השך נתן לו לישון אצלו בבית המשיך ללמוד ו הוא ישב ופתאום הוא שומע איזה דפיקות רקיעות רגליים פק פק פק פק פק יש פנו מרוזה אז הוא עבר אז הוא הציץ הוא רואה בסלון את הרב שך רוקד באמצע הלילה וממלמל איזה שיר אז הוא מקשיב הוא שומע את הרב ש שר יש לי רשבם יש לי רשבם הוא למד מס דבר בבטר ו ככה הוא סיפר ליהודי שהתחיל את הלילה ב 11 בלילה היה לו רשבם מוקשה ישב עד ש בבוקר על הרשב ארבע שעות להבין את הרשב יהן ויין שלש בבוקר ה הרשב מבואר לפניו רוב שמחה הוא פצח בריקוד זה אדם שיש לו התעלות נפשית והיא מביאה חת אזה שמחה ושמח הקוד זה משהו לא אבל הרחבת הדעת הזאת יכולה אחר כך להבטל בעוד צעדים נגיד יכול להיות שזה שהוא סיפר ליהודי מה קרה היה היו אנשים שאצלם זה היה עלול להיות גם מסרך גאווה לא לחשות במשך כן אבל אתה יכול לציר דבר כזה שמתוך השמחה אז כבר המחסומים לא נשארים באותו מקום אבל כאן אבל לעומת מה שלמדנו בסכות הקודמות כ אנחנו מדברים על אדם שבאמת נמצא בתוך העולם העליון של התעלות נפשית אז הרב אומר ככה אף על פי שצריך למהר לשוב בתשובה אנחנו לא משאירים ככה אין אפילו בדיל של הגשמיות שאינה מחוברת לקדושה שהיא לא מוארת באור עליון אנחנו לא לא מוכנים בדיל אם אדם הנינ תם אני גדלתי אכבר כפר ההורים שלי לא היו עשירים אנשים פשוטים וגם לא עם איזה הבנה עניני אוכל הכל היה אוכל פשוט הכל היה וכסף גם לא היה הרבה אז לא אכלנו השוקולד לא היה אבל הרבה פעמים מה היה השוקולד הכי זול שוקולד לאפייה אז שוקולד מדי פעם חתכה מהמשבצות הגדולות שוקולד ואפויה ע אני הייתי מאוד סוף מזה געת הגעתי ל משפחה של אשתי ושם ם מעניני טעם יש שוקולדים גם עם כל השוקולדים של היום שלא היו לפני 30 שנה זה עדיין לאלה לאלה זה שוקולד עם קרם מנטה שוויצרי משהו גם קשרות מודרת אבל גם לילה לילה התעלות עליונה של הגשמיות עכשיו מי שטעם את זה והוא התרגל לזה אם תכניס לו פס קטן של שוקולד לבישול בתוך זה הוא מתמל ר כ זה מזעזע אותו לחשוב על זה כשאשתי רדה אותי אוכל ב ש בישו נפלה מהכיסא ארי זה התרגלה אבל בהתחלה זה ה פער עצום בין העולמות אז אם אתה אוהב משהו ויש לך חוש באיכויות גבוהות אתה לא יכול לסבול איכות נמוכה אפילו ששקט לבישול זה גם חו מתוק ושוקולד עדיין אתה לא יכול לסבול אותו כי זה לא נינות הטעם שאתה רגיל אז מי שיש לו חוש בעולם רוחני עליון אז גם דברי רשות שיש בהם גסות וא מזועזע מהם אפילו בדיל אפילו שיג דק הוא לא יכול לסבור אז לכן הרב אומר מיד ודאי שצריך למהר לשוב בתשובה אין כל ה אומר הקדוש ברוך הוא ותרה הם יוותרו מאוי למה כי הוא צריך לעבור מהפך כדי להתחיל להבין איכויות למה הרב כותב שצריך מה קרוא ממילא לפעמים לפעמים זה לא קורה ממי צריך איזה מאמץ אז כן אף על פי שצריך למהר לא רק לשוב בתשובה למהר לשוב בתשובה עכשיו כמובן אין כאן מדובר על לחץ ועל עצבנות שזה מושגים שהו מאוד רחוקים מתורת הרב וכל הזמן אנחנו פוגשים בדבריו שהוא מונע מאיתנו ללכת לכיוונים המוטעים הללו אבל מהירות והי איזה מגויסות פנימית טבעית מלאת אור זה וודאי שהתה הוא מיד ממהר על שור תשובה מדובר פה גם על גאווה מה מדובר פה גם על גאווה שבא בקה נראה לי שכן כי בסכנות שעברת אמר שזה גאוה זה לא חייבת להגיע גאווה זה לא רשות גאווה זה איסור וכאן מדבר דברי הנאה רשותיים גאוה גם אמרנו שחייבת להיות חלק מהתהליך הפסקה שעברה בר זה זה מקום אחר וזה מקום אחר כאן נראה לי שזה יותר הנאה גשמית ושהיא רשות גאבה היא איסו שוב בהתוועדות אדם רשע לעצמו לאכול מעבר למחסום הרגיל שיש לו האם בדון שלנו לאנשים כמותנו יש מחסומים בכלל זאת שאלה שלא ידענו בכ שאלה מסוג אחר בעצם הסיבה להתמכרות זה הטלות נפשית כאן לא מדובר כאן מדובר על סיק זה לא מדובר על אדם על סיטואציה מסויימת שהייתה איזה גלישה אבל אדם נמצא בהתעלות נפשית והיה מזה התרחבות והתרחבות הסירה גם איזה מחסום שהיה צריך להיות יכול להיות שאדם יש לו הערה הערה גדולה חרי זה בכל זת תשכח את ה את האור הזה כחד פעמי כן לא מחייב שברגע שיש לו הרה תמיד זה הערה שהייתה גם היא היייתה אחד פעמית היא נקבעת בנשמה לנצח התענג מזיו השכינה בעולם הבא לנצח נצחי זה לא נאבד אבל בתוך חיי העולם הזה זה יכול לשקוע ולא להופיע כי רשימו שזה תמיד יש וזה יכול לשכוח ולא להיראות זה סוגיה לקחת אות במקום אחר לגמי אז בואו נחסום לחזק מה זה לשו בתשובה לחזק את קשר החיים בקדושה ולאחד את הנפרד תראו מה הרב אומר מילים מיוחדות הוא לא אומר להימנע מגס הוא לא אומר חסום את החלק שצריך הוא לא שלילי שזה מחזק את מה שאמרנו שאיין פה לחץ או עצבנות אלא זה כמו אחד שגילה בתוך השוקולד השוויצרי האיכותי שלו איזה תלא של שוקולד לבישול והוא ממהר להסיר אותו כדי להמשיך להנות מהנאת צרופה זה משל גשמי והנמשל הרוחני שאדם היה שייך לעולם נפשי עליון ופתאום הוא רואה שנכנס איזה סיג של הנאה שהיא לא אסורה אפילו אבל בכל זאת היא משמת אותו והוא רוצה לחזור להתעלות הנפשית העליונה לחזק את קשר החיים בקדושה שזה החיים העליונים באמת זה השוקולד השוויצרי הוא רוצה שוב לטעום את הטעם האיכותי ולאחד את הנפרד כלומר שהנפש שלו פתאום חלק ממנה נחתך נגדע נקטה מפני שבמקום להיות מקושר עם ההתעלות הנפשית של הקדושה היא הלכה למקום אחר והוא לא רוצה שיהיה לו חלקים ש לא זוכים לרוממות שהוא היה בה אז הוא לוקח את החלק של הנפש שלו ומקשר אותה חזרה אל מקום האחדות של איפה שהוא באמת נמצא בו אמת הוא לא שואל את דבר רשת מה הוא לא שואל את הדברי הנעה הלה הוא אומר אפשר הוא מחייב לא לא לא לא לא למהר לשו בתשובה יש פה גם אני מתחרט על זה שזה היה יותר מהמד שלא שמתי לב שנכנס שוקולד לבישול הוא לא שם דגש על היותר מהמידה הראויה מה הוא לא שם דגש על היותר מהמידה הראוייה בדיוק על זה הוא חוזר בתשובה אבל על הדברי הנר שטים הוא אומר אפשר לקבל שבת קודש אוכלים אבל אם פתאום משהו תבם ולא השבת קודש עיר ה שמה אלא הפולק נהו אצלנו אז זה עכשיו אנחנו לא נמצאים בהתעלות נפשית מספקת כדי לחוש אנחנו הכלי שוקולד לאפייה רוב הימים אבל אם פעם אחת תאנה מיזה שוקולד שוויצרי ופתאום יבוא שוקולד לאפיס תגיד הופה מה קורה פה אבל הנקודה של יותר מהמידה הראויה אומרת שיש דברי הנהה רשותיים גם לא בשבת נגיד ש שהם כן במידה הראויה נכון נכון לא דומה לא בשבת קן בשבת לא דומה סעודת מצווה לסעודת חוליים אבל סעודת חוליים לא צריכה להיות רק כזאת שאתה אוכל את מה שיועיל לבריאותך באופן שהוא יהיה דוחה מבחינת הטעם שלו זה לא הדרכה אלא שיהיה גם וטעים במת תלוי יש בדברי רבותינו דוחות כאלה ואחרות אנחנו ודאי לא ש שיכים ליצירת אוכל לא טעים ודווקא לא לא שייכים ל במהלך כזה יש מקום כזה זה תרופה יש תרופה כזאת שהאוכל לא יהיה טעים לדווקא והיו דורות שהיו צריכים מאוד את התרופה הזאת אנחנו היום מאוד צריכים תרופה אבל תרופה הזאת לא מלנו אנחנו צריכים תרופה של איגל שהאוכל דווקא עדיין צריכים תרופה אנחנו צריכים תרופה את האוכל שגל אנחנו צריכים תרופה לאוכל שגל כי זה מחלה קשה ואף על פי כן לאכול דווקא אוכל לא טעים זה תרופה שאנחנו לא יכולים לקחת היא לא משפיעה עלינו כל זה יהיה כלומר אף על פי שצריך למהר לשור בתשובה לחזק את קשר הח עם קדושה ו לאחד את הנפרד שזה עיקר התשובה לחזור אל האור החיובי לא לשלול את השלילה להוסיף הצדיקים התורים אינם קובלים על הראשה אלה להוסיף את האור בכל זה יהיה אף על פי שהוא צריך את כל זה יהיה ליבו סמוך בטוח בהשם על מה סמוך ובטוח בשם כי הוא נבהה ונסו חור שכשאני התעלתי לקדושה זה גרם לי לחומריות אז רגע רגע רגע איזה מין קדושה זה היייתה אם זה מה שהיא גרמה לי זה יבהל יסוג אחור שהוא רואה שכשהוא עלה בקדושה זה גם חצה את הגבול אז הוא נבהל אומר רגע רגע אולי כל ההתעלות לקדושה לא היייתה בסדר הוא מתחיל להיות מבוהל חושש רב אומר לו לא נכון שצריך למהר לשום בתשובה ולחזק את קשר החיים בקדושה ולאחד את הנפרד להרים חזרה את מה שיצא אל תוך החיים העליונים הקדושים אבל לא מתוך פחד לא מתוך רשש אלא מתוך ביטחון מהשם כי לא יתן לעולם מות לצדיק מה פירוש לא יתן לעולם מות לצדיק יוצא ככ לומד הרב שחלקי זמנית כן יתן מות לצדיק זה למדנות תשימו לב בכלל ל אתה שומע שלעולם לא יתן מות לצדיק אבל זמנית כן יתן מות לצדיק ככה זה אתה צדק עכשיו התרו ממת בקדושה עכשיו ניתן לך התעלות והקדוש ברוך הוא יתן לשיג להיכנס אין צדיק בארץ ה שעשה טוב ולא יחתה ולא יתן לעולם אותה צדיק אז איך מתיישבים זה עם זה לעולם לא אבל איזה תפיסה של החטא כחלק מהצדק זה כןש איך זה מעודד אותי שזה הדרך אין אדם עומד על דברי תורה אין ם כ נכשל בהם אז אם נכשלת אתה בדרך זהלא מה שומר זה מה שהוא אומר כי לא יתן לעולם מות לצדיק זה אומר ש הוא לא יתן שזה זה רק זמני המשך הדרך הוא לא יצ נכון שזה רק זמני זה היה רק זמני וזה יחלוף ותהייה סמוך ובטוח שלא יתן לעולם אה אבל הנה אני נפלתי הרי לא אבל רק לא לא כתוב שלא יהיה שום נפילה רק שזה לא יהיה לעולם זה רק זמני והקדוש ברוך הוא יעזור לך שאחרי שאתה זכית למדרגה בעליונה למדרגה בקדושה של צדיק של צדיק שבע ייפול צדיק מי נופל שבע פעמים רשע לא נופל שבע פעמים הוא נופל פעם אחת שקע וטבע בתוך הביצה ומי נופל שבע פעמים צדיק כי הוא נופל וקם ואז הוא צדיק יותר עליון וגם שם הוא נופל וקם וגם שם הוא נופל וקם וזה לא לעולם אחר כך הוא הולך ומתאר הולך ומסתכל הולך ומתרומם ויש לו התרוממות כזאת שאחרי שבתחילת הדרך היה בה גם סיגים עכשיו הוא התרומם תרומות כזאת שאיין בה סיגים או שאין בה את הסיגים של קודם ויש בה סיגים יותר עדינים ולכן הוא סמוך ליבו בטוח בהשם שאני בדרך הנכונה קורא לו פה צדיק בגלל ההתעלות הזאתי ספציפית בגלל כן בגלל ההתעלות הראשונה התעלות הזאתי אז סימן שצדיק ולעולם לא כלומר יש מות לצדיק אתה צדיק ויש מוט לצדיק מוט התמוטטות אתה צדיק ויש מוט לצדיק זה מוט בט כן לא בתף בלא מוות אלא יש פה התמוטטות אבל זה לא לעולם ו מי לא יתן שזה יהיה לעולם הקדוש ברוך הוא לא ייתן שזה יהיה לעולם כי הוא דוחף אות אותך עוד למעלה אתה צדיק התמוטטת והקדוש ברוך הוא לא יתן שזה ימשיך ואת התשובה שאתה עושה אתה לא למד הקדוש ברוך הוא מסייע בתך לכן אתה בטוח אצל אצל הצדיקים היו באים להתייעץ כתוב בחבד נראה לי גם בעוד מקומות שאדם היה בא לומר שהוא עובד את השם הוא מרגיש שיש לו סיגים אז היו אומרים לו אם אדם מרגיש שיש לו גים עבודת השם סימן שהוא בדרך כי התלונה הזאת היא אופיינית למי שהתחיל לצעוד בדרך אם אין לך את התלונה הזאת שיש לי סיגים בעבודת השם סימן שאתה לא עסוק בעבודת השם הנאה מיותרת מתוך התרחבות הדעת אבל אפילו דברים יותר גויים ג פניות מחשבות זרות בתפילה למי מפריע מחשבות זרות בתפילה האם אלה שלא באים לשאול את הרבי על מחשבות זרות בתפילה זה בגלל שבתפילה שלהם אין מחשבות זרות לא אלא בגלל שזה לא מפריע להם כי הם עוד לא נמצאים במקום שהם מרגישים את הסתירה לא לא נמצאים במקום שמרגישים את הסתירה אז אין להם שאלה אז לכן אם מישהו בא לישון באת לישאול סימן טוב לך נתיה החומרית שכיתה את העין הרוחנית כן היייתה פה קהות יש פה רגישות מי שטעם יין הונגרי אותו כבר לא ירמו איזה יין שוודי שוקולד לאפיה לא הוא כבר לא כל זה לא אז הנטיה חומרית כי אתה את הנה כאן הוא כותב חומרית בפירוש שזה לא גאווה לא מדובר פה על גאווה או על קנאה שהם אסורות אלא הנטיה חורית שכיתה את עין חנית תשוב בקפיצה מהירה לפי החשק התעו של הרוחניות העליונה עכשיו מה הרב אומר פה אם אדם שקוע בתוך העולם הגשמי זה עולמו והוא רוצה לעלות לעולם הרוחני זה מהפח שצריך עוד חלקים בנפש ועוד חלקים בנפש וזה זה לא ברגע אחד אבל אם אדם היה שייך בעולם הרוחני או בכללות או באיזה שעה מסוימת ובתוך ה זה היה רק סיג הסיג הזה הוא לא תופס חזק לכן כשאתה משתחרר ממנו פלאק אתה קופץ חזרה למעלה אתה לא צריך להתעכב על זה הרבה ולעשות שוב לא למה הרב כותב מהר כי הוא מבשר לך שזה קן שזה לא דורש הרבה כי ה משיכה אחרי החומר לא היייתה עעם מכלול האישיות לפוטה מכל צד ופינה התה רק אזה יציאה מחוץ לגבול בעוד הנפש כולה נמצאת ובמות קודש אז אתה שם לב לזה אתה מחזיר את זה חזרה ואתה קופץ כי אין שמה אחיזה חריפה אתה לא קלו שם וזה בשורה טובה אתה שוב קפוצה מהירה עד כמה היא מהירה לפי החשק הטהור של הרכ כלומר ככל שיש לך תשוקה יותר תשוקה זה התנועה של הנפש נפש זה תשוקה נכון אם יש את נפשכם זה רצונכם תשוקות אז לפי עד כמה שהנפש שהתשוקה שלך היא שייכת אל הטהרה של הרוחניות העליונה אז כך אתה יותר מהר יותר רחוק קופץ מה החומריות אל מעלה העליונה כי החומריות מסתברת כזה עניין רגעי לא תופס וכנגדו יש עוצמה גדולה של אור זה החשק התור והאידיאלים הנצחיים אותיותיה של תורה ישובו לעיר בנשמתו מתוך החושך וכאן אנחנו חוזרים לחיוביות להרב להרבות את האור למה שהרב כתב לחזק את קשר החיים קדושה לאחזת הנפרד כי מה זה הטענות נפשית עליונה זה לחיות באידיאלים נצחיים מה זה אידיאל אידיאל זה שאדם רוצה טוב שלם שלא לפי קנה המידה של השיעבוד לתוך המגבלות של העולם הזה אלא בצד הרצוי איך שזה רצוי אידיאל זה הרצוי זה מה הייתי רוצה בלי להגביל את עצמי לתנאים של המצוי זה עצם הרצוי והד הנצחיים זה הרצוי במובנו הכי עליון הכי טהו מה שהכי הכי רצוי שהוא כבר בכלל לא משועבד לזה שיש לי תאבות גשמיות ושיש לי תנאי עולם הזה ואיפה האידיאלים הנצחיים אלה מתגלים באותיותיה של תורה למה זה קשור לעניין האותיות כי האותיות זה הקדמת הרמבן לתורה שהרמנו קוראים את התורה ק צורה הנמוכה של מהיא תורה שיש דרכים אחרות לקרוא את התורה את אותם אותיות אבל באופן אחר כמו שיש בחל שבראשית ברא אפשר לקרוא בראש תברא וגם אפשר שתי הילים האלה לקרוא גם אחרת וזה עדין מילים שיש להם מובן בעולם הזה אבל מה זה תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר זה 70 תיקונים שאת המילה בראשית קורים באופן אחר שאפילו לא תמיד יש לו משמעות א פשוטה בענייני העולם הזה לפעמים יש גם היפוך אותיות שבראשית למשל ירי בושת אחד ה תיקונים המפורסמים אז יש אפילו חילוף אותיות עכשיו למה כל זה שבעולמות הכי עליונים יש אותיות דבר השם שמיים נעשו מאמר ועשרה מאמרות נברא עולם הכל הכל הכל מתחיל מאותיות אשר האיחוד והאמונה בספר התניה מופיע בפרק ב' בעיקר דמנו שהכל הכל עומד לעולם השם דברך ניצב בשמיים שהדיבור האלוקי הוא ניצב והוא מעמיד את כל הקיום והאותיות אנחנו פוגשים אותם בצורה מורכבת ומתגלה בריבוי חיצוני אבל מצד עצם האותיות של זה הייחודים של המקובלים הם נוגעים בשורש של החיות האלוקית שזה האידיאלים הנצחיים וכנראה שהרב כתב את זה כב איזה נתלות נפשית עליונה ששחט ייחודים עליונים של המקובלים זה קשור ל אורות התשובה פרק ד סעיף א' מכירים את הפרק הזה שם ה מפק עולמות עליונים שכל הזמן והמקום הם רק איזה פסיק של השמש הגדולה של התשובה שמירה בלי מיצרים ושם הוא כותב על איחודים ועל כוונות אות ועולמות מתגלים כל עוד זה אידאל נצחי יש הוא לייר בנשמתו מתוך החושך נדמה לי שהסוף פה כמו שבדרך כלל הרב פה יותר ממה שהוא מלמד אותנו הוא מתאר את המקום שהוא היה בו ואת הלימוד שהוא לימד את עצמו באותה שעה ואנחנו אוחזים בשיפולי גלימתו ויונקים מהאור הגדול של מי ש היה במעלה עליונה גם בין המקובלים היה במעלה עליונה ונגבה ביותר א ובעצם נדמה לי שכאן זה סעיף שדיבר על אדם שהוא גם בין המקובלים במעלה עליונה וזה כערכו בכל זאת יש מה למשוך מזה לאנשים ככן וגם כן במובן מסוים יש כן לעולם התמוטטות לצדיק כי גם בארוחה הבאה צדיק כאילו אזה עוד פעם יהיה לו סיגים וגם ו שנאמר ילכו מחיל חי צדיקים אין להם מנוה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא כ מחי אל חי אנחנו נגררה לנו שאין להם מנוחה זה דבר רע אבל המהפכה בכל תפיסת האסטרונומיה אחת המהפכות הכי עמוקות אולי הכי עמוקה בנוגע לשאלה האם המצב הטבעי כמו שהיוונים חשבו זה שה חומר עומד אל אם כן יש לו סיבה לזוז או האסטרונומיה החדשה ש העומק העומקים שלה זה שהחומר הונה בטבעו שהתנועה היא דבר טבעי והעצירה היא דבר בלתי טבעי ואפילו היום זה בלתי אפשרי אתה לא יכול לעצור שום דבר הכל נע במהירויות כל כך גדולות אי אפשר לעצור אתה יכול לעצור משהו זה נעצר הוא זז עם כדור הארץ הוא זז עם כל הפלנטה שלנו עם כל שביל החלב שלנו הכל זז בתוך עצמו במהירויות עצומות בתוך עצמו מה לא רק במקרו גם במיקרו הוא זז כל האטומים בתוכו גם בתוכו הכל זז גם המיקרוקוסמוס שלו גם במקרו קוסמוס שלו אין עצירה אין דבר כזה לעצור אז צדיקים אין להם מנוחה לא בעולם הזה וולא בעולם ה כי הם שייכים לתפיסה האסטרופיזיקה ולא הישנה שכאילו מנוחה זה המצב הטבעי מנוחה זה מצב לא טבעי מנוחה זה מצב בלתי אפשרי בכלל למעלה זה היה נחמד אבל זה תנועה כאילו ככה אם הכל זז כל כך זה תנועה למעלה שיש בה איזה משהו שכאילו עצירה כדי לתפוס שו אם הכל זז כל כך מהר באמת איך אנחנו ישנים בסופו של דבר בשנה אנחנו זזים ב בו תופסים