הרב יהושע שפירא - יש לך כנפי רוח - ד' אדר א' תשע"ד

ביוד לא זוכר אני שס מה נותן ז סעיף י יפשר כוח חיים חיים טוב ל משתה תמיד העולם ש אמן כשבא האדם להטהר הוא מרגיש בבירור את קריר הברזל מפסיק בינו ובין קנו שמעו אל האור האלוקים ורואה הוא שהוא רחוק ממנו ולא עוד אלא שהוא מצטער בנפשו על אשר צימאונו איננו גם כן צימאון אמיתי חפץ הוא שירגיש את צערו של הצמאון שיחוש בנפשו אך היקר היקר האמיתי הוא נכסף ממנו בכלות הנפש ודון ליבו איננו מרגיש את זה בעצמו ה מתהלך כצל חושד את עצמו בקרנות והונאת עצמו אבל אם הוא גיבור באמת תהר לב ישר דרך לא ימות הוא אשור הוא יעשה את שלו ישפר מעשיו יתקן דרכיו יטהר מידותיו ירבה הלימוד והעיון יעורר הרגש על ידי העבודה שבלב על ידי תפילה וקהילה על ידי שירה וזמרה על ידי חברה טובים וישרים על ידי ישיבה קוה בארץ הקודש על ידי דיבור תמידי לשון הקודש עד אשר אור השם יעיר עליו ורווח לו צריך להסביר את קיר הברזל כשבא אדם להטהר מרגיש בבור את קיר הברזל כי הברזל כמו גם גן עדן וגיהנום הם אינם דבר נוסף על האישיות שבגלל שאני חטאתי אז הקדוש ברוך הוא יצר קיר ברזל בגלל שאני פשטתי אז הקדוש ברוך הוא נותן לי גיהנום זה לא דבר נוסף אז ברא שמציינת את זה כ דבר נוסף בא לחדד את הרכיב הזה כדי שהוא יהיה בהיר לפנינו ובאמת מה הכיר הברזל אם אדם עסק בענייני עולם הזה ו נקשה תרת משמ לענייני העולם הזה זהו קיר הברזל השייכות לענייני העולם הזה זה קיר הברזל מ השייכות לשם יתברך כי האדם נברא בטבע שהוא לא יכול להתקשר בלי קץ וסוף ובלי סתירות פנימיות יש מגבלת שייכות לאדם לאן אני שייך כמו שאדם הרבה פעמים נמצא בצער גדול הוא גומר שמינית ו יש כאן שבועה כזאת שלפעמים גם מגיע לידי ביטוי כזה זה או אחר חריף פחות חריף יותר תלוי גם בעומק החברות אבל יש כין שבועה כזאת לחברים שאנחנו לא נפסיק את חברותינו לעולם ואף על פי שאנחנו רואים שהמבוגרים שהם כאילו נשבעו על זה נש ככה ותם אבל לנו זה לא יקרה אתם מחייכים סימן שאתם לא מבינים על מה אני מדבר יש חברויות עמוקות שאדם אומר זה נוגע לי כל כך עמוק כל כך א חי שלא יכול להיות שזה יפסק הוא לא מתחשב בזה שהיכולת של השייכות שלו היא מוגבלת וכשהוא ירצה להשתייך לדברים חדשים משהו בזה ידהה יחלש לא רק ח שגם מתחלף פתאום ר את זה באור אחל אני לפני כנרה שישה שבועות 12 אני לא זוכר פעם ושישה שבועות התור שלי להיות אצל ההורים שלי שבת ושבת זה התור ו פעם שעברה א אחת לפניה אז היה היה א באופרה חבר ילדות ש חברים מאוד מאוד טובים נגשנו 25 שנה ומן שאני כזה זקן אולי יותר מאמינים אני לא מאמין ו כל אחד נמצא היום בעולם אחר ו הקשר אחר יש לו אחיינית פה בקהילה אז החתונה שלה אולי נפגש כן כ על כל פנים אז חגנו כל אחד היום תוב משהו אחר הגיע לדעות פוליטיות קצת שונות לא הרבה חזות קצת שונות דיות תורניות שונות לא לא המשכנו את המסלול יחד בכל זאת הגשנו יש איזה אהבת קדומים שמתעוררת אבל אם אתה שואל היום נו אז אז הוא החבר הכי טוב ש ואז חילוקי הדעות א יש קשר אישי עמוק אבל חילוקי הדעות גם יצרו את זה שמה שאני חפץ לבנות ומה שחבר חפץ לבנות זה לא ה נוח אז כל זה באנו לבטל את זה שהשיירה לעולם אחר אני גם על העולם הקודם מסתכל במבט חדש ולכן כשאדם נקשר לחיזו ד הי עלמה ואכפת לו מ המעמד שלו מההנאות שלו ממה הוא יאכל לארוחת בוקר מאיזה פינוקים איגל נותן לו ובכך וכך דברים אחרים בני העולם הזה זה בעצמו כר שבו זה המחשבות ל ארוחת בוקר הם סותרות את ההתמוססות הגמורה בשעת התפילה למה כי השייכות שלי מוגבלת ויש סתירה בין שייכות הזאת לזאת קדוש ברוך הוא אין סתירה הוא נותן את הרחת הבוקר נותן לכם לכל בשר כי לעולם חסדו והוא שמלה תפילה אבל אצלנו יש סתירה וזה קירה ברזל איפה הגבול בן השייכות לנדק מוחלט מהחומר גם הדבקות האלוקית טובעת מאיתנו לאכל ארוחת בוקר ואם אדם בא לארוחת בוקר בגלל הדבקות האלוקית אז הוא לא משתעבד אבל האם אין באוכל משהו שגם כשאתה בא לא משתעבד הוא מנסה לשעבד אותך כל מי שאכל פעם יודע את האמת הרב אם אם לאמא נגיד יש רה ילדים אז זה מוכרח שתאהב כל אחד בפני עצמו פחות מאשר אם הלה רק ילד אחד אתה רוצה לשמוע את האמת מעדיף שלא אמא שיש לה 10ה ילדים לא יכולה להתקשר לכל אחד כי נחלית גם אם היא רוצה ומתאמצת ו אומרת את זה ז רצית לשמע את האמת איפה איפה זה מתגלה בשעות מאוד קשות מרות אבל אמא שיש לה בן יחיד שהיא מאבדת אותו חרב עלי עולמה וקשה לה מאוד מאוד להתנחם אין לה במה להתנחם אמא עם עשרה ילדים שבדה בן אחד יש לה במה להתנחם זה לא דומה אי אפשר לעשות את זה אבל עדיף לא לשאול שאלות כאלה ולא לקבל תשובות כאלה למה אנחנו צריכים לכתת שמה זה לא מעשיר את החל זהות האמת הי שהשיחות שלנו באמת מוגבלת האם אני מצטער על זה שלהורים שלי יהיו עוד ילדים חוץ ממני לא אני לא מצטער זה למה זה שהאמא קשורה לבן יחיד קשר כל כך עמוק וא לא תמיד בשורה טובה ים בנים יחידים יש לי ידיד גדול שם מפורסם יש לו בת יחידה ו תלמיד חכם והכל יש לו בת יחידה צרנו עכשיו אשתו חולה מאוד הוא כולו עסוק מטפל באשתו ו אבת היחידה מרדה ב ורים עזבה את הארץ הלכה לאיזה כת נוראית ו עכשיו ההורים אין להם כלום כאב לב נוראי אבל הבת היחידה עשתה את זה גם כי היא לא יכלה שההורים יאחזו בה כל כך חזק זה טוב להורים וטוב טוב לאחים טוב לכולם שיש עוד אחים זה לא זה לא העצה הכי טובה שיהיה בנים יחידים לא צ אם כי גרמת ההתקשרות גם לת וגם למוטב יותר חריפה אז מה אבל זה לא משל זה לא המשל הזה הוא לא פה אותו דבר כי פה אנחנו כן רוצים להדבק ת ב דבק כמה שיותר בבן היחיד כאילו ב בשם יתברך כי הוא לא בן יחיד הכל כי באמת גם ארוחת הבוקר ממנו באמת גם חיז אלמה הוא ממנו אלא שהנפש שלנו מתקשה בכוונה תחילה לראות את זה ככה זה חלק מה אתגר והבחירה והשותפות שלה בדבקות האלוקית שהיא כל הזמן תצטרך לבחון ולהב יר לעצמה שרוצה את האלוקות פה ולא את החיצוניות טוב אז כל פנים מה שבאנו לומר זה ש מחיצת ברזל היא לא דבר נוסף אלא היא עצם ההיקשרות שלנו לחלק אחד ממילא מונעת ממנה את ההתקשרות לחלק אחר לכן כשבא אדם להיטהר אז ההתקשרויות שלו בחי זוד למה עומדות ו חוצצות בינו ובין ההתמוססות הגמורה בדבקות אלוקית צמ הוא אל אור האלוקים ור רואה שהוא רחוק ממ זה זה ה זה המחיצה שהוא רחוק למה הוא רחוק כי הוא הפנה את מבטו ואת שייכותו למקומות אחרים ולא עוד אלא שהוא מצטער בנפשו על אשר סימונו איננו גם כן סימן אמיתי ומי לא כואב את הכאב הזה בחריפות שהוא הוא צמ אבל הוא אומר אפילו הצימאון שלולא אפילו לבכות על זה שאני רחוק אני לא בוחה מכל הלב ה אותה סיבה עצמה למה אני לא בוחה את זה מכל הלב כי הצמאון לא שלם כי הצמאון הוא בעצמו שייכות פעם שמעתי מהסבא של דוד פרנק הרב שלי אומר כתוב זה השער לשר פיתחו לי שרי צדק אבוב מביה זה השר לשם צדקים כן מתחיל זה השער להשם ולא לא לא ברור על איזה שער הוא מצביע כאילו המשורר אומר זה השער להשם ולא כתוב איזה שערו מה זה השער להשם אומר פיתחו לי שערי צדק זה השער השם שאדם הוא כולו בקשה שיפתחו לו שערי צדק זה בעצמו השל השם למה שם עוד אפשרות להסביר את הפסוק אל זה פשט נפלא שעצם הבקשה של פתחו לי זה השר אז לענייננו אם לא היה לי כשרות אז הצמאון שלי היה בוער וצמאון בער הוא בעצמו כבר דבקות שוב למה צמאון לא לא הוא לא הוא מרגיש שהוא לא אמיתי כי ההתקשרות שלי לעולם הזה לא מאפשרת לי להיות צמא לגמרי לקדוש ברוך הוא לא רק שהיא לא מאפשרת להיות לגמרי דובו להיות לגמרי צמא לי אפשר מי שצמא לכוס קפה ט מי שצמא להנאות העולם הזה לא יכול להיות צמא כל כולו להשם כי השייכות שלנו צמונות שלנו מגבלים אבל הוא כן צמ לשם הוא מרגיש שוא צמ לשם למה הוא מרגיש שזה לא אמיתי כי הוא מרגיש שאם הוא היה באמת צמא היה הרבה יותר כואב לו שהוא צמה לכוס קפה אפשר לומר שאין כלים מספיק בשביל הסימון הזה כן לא אין כלי הוא לא מספיק משבים בנפש הנפש היא משבים מוגבלים לאן היא נקשרת לאן ה כוספת הכיסופים שלנו מוגבלים אנחנו לא יכולים לכסוף גם לזה וגם לזה וגם לזה וגם לזה עם כל הלב וכל הנשמה אין אין משאבים כאלה באישיות אנחנו חלקיים ובתוך חלקיים אנחנו וספים באופן חלקי ולכן אם אנחנו וספים לענייני העולם הזה אנחנו לא כספים כמו אדם ש אוהב מאוד מאוד את ההורים שלו אבל כשם החברים הוא שוכח להתקשר למרות שהם ביקשו ממנו מאוד להתקשר הוא שוכח לא בגלל שהוא לא אוהב אותם הטענה כאילו הוא לא אוהב אותם זה יכול להיות אם הוא בן יחיד ההורים עלולים לטעון טענות כאלה אבל יותר יחסית אם הם פולניים אזח אבל בן יחיד זה אם הם פולניים זה גם פולני גם בן יחיד וואו וואו וא אבל א אז ה הוא עסוק במשהו אחד הוא שוכח משהו אחר הוא עסוק בעולם הזה אז לא כל הלב הנשמה פנויים במה שהו לכן חסידים ראשונים היו שועים שעה אחת לפני התפילה כדי להיות קשורים וכספים לשם יתברך כ התפילה תבוא מתוך כיסופים אליו ולא מתוך חי זודי אלמה שלא מאפשר כיסופים אל להגביר את הצמאון אלוקות ואז הם היו יכולים ב מה ואז הם היו יכולים לכסף באופן מלא עם החנה כזאתי יותר מה זה מ אי אפשר מלא בעולם הזה לא אין במלכה גם ב מלכים לא אין אין בקדושה לא יאמין בכ ישים טול אנחנו חלקים אך אפשר מלא לחלק אי אפשר שבן אדם יהיה צמל להשם בלי שהוא יהיה צמל לקד כפה כאילו לא לשי את זה בצ סרפי אבל בלי שהוא צמ לנות עולם הזה א אפשר אי אפשר אין צדיק בארץ שעשה טוב ולא כתה אין דבר כזה בבל שם טוב ידוע אומר באותו הטוב מה החידוש מה חשבת שפעם תהיה מושלם האמתי שחשבת אבל ידעת שזה השליה לא כי הוא אומר שאפשר לבור כאילו השאלה שלך אי אפשר כאילו אתה מאוד מאוד מודאג בנוגע לאחרים לאיזה צדיקים האם הם יכולים או לא לא כי הרב אמר מקודם שאפשר לבוא אל אל הנות העולם הזה מהדבקות האלוקים ואז זה כן מכיל גם זה השעה אחת של אחרי התפילה ועדיין זה לא מ אין מהלה רציתי להבין לוודא לוודא וודא ש הצמאון הוא לא השתתפות מראה של עצם ההתקשרות לעולם הזה יוצרת בצימאון לקדוש ברוך הוא גם מתוך כאילו הרגשה של כ כן באופן מהופך מנוגד כן זה כוח בנפש שהוא שואב מזה מהקישור לעולם שוא בגלל שהעולם הזה מרחק אותו זה כמו סכר שמגביר את הזרימה של המים פותחים אותו אבל א אבל ההתקשרות עצמה היא מרחיקה אותנו מש אל בוא בואו חפץ הו שירגיש את צערו של הצימאון אומר בגלל שנקשרת לעולם הזה אני רוצה להרגיש את הצער ששכחתי את אבא הוא מרגיש שהוא לא מצטער כל כך אתה בא ואומר אמרת תחנו היום איתנו אמרת שמנו בגדנו אמרת על עצמך שאתה בוגד לא אתה מחיך כמה הרגשת מפורק לחלוטין כמו שהמילה הזאת ראוי שפרק אותה אתה נראה טוב ראוי שהמילה הזאת תפרק אותך אם אתה בוגד בהשם ראוי ש יפרק אותך וודאי שרוי ש יפרק אותך אז למה לא התפרקתי הוא אומר חפץ הנו שירגיש את צערו של הצימאון לפחות שני תפרק בטחנו שיחוש בנפשו איך העיקר האמיתי הוא נכסף ממנו בחלות הנפש ואחרי שאתה אומר תחנו כמו שצריך אז האשר של קדושה דסדרא יהייה אשרי אחר לגמרי משל פסוקי דזמרא נו ואיך נראה השרי הזה ושרי ה לדבו ליבו איננו מרגיש את זה בעצמו ואז כשאני לא חושב על זהמ למה למה אתם דוקרים בסדר אבל כשנעשה שקט למישהו לא דוקר אותך ואתה מסתכל על עצמך אז איזה סכינים אתה מכניס חכ הוא מתהלך כצל חושד את עצמו בשקר ונת עצמו אז זה עובד השם אמיתי שוא אומר בגדנו ו מחייך מבסוט חלס אבל אם הוא גיבור באמת מה זה גיבו באמת לא אחד ש מתפרק בלבד אלא אחד שהוא לא נכנה לזה שהוא לא מתפרק זה הגיבור במתה שהוא לא נכנע לזה שהוא לא מתפרק יש אדם שוא אומר רשמנו בגדנו והוא לא מתפרק אז הוא אומר אני סתם שקרן אני דפקתי על החזה שלי ואמרתי שאני בוגד וזה בעצמו היייתה בגידה שן כדג מותה כי בפנימיות הלב בכלל לא הייתי שמה וזה הכל שקר והונאה ושוב ממילא בגידה אין בגידה כמו הבגד בשל אז הוא נכנע למה הוא נכנע לאמירה שאתה רחוק ואיין לך שום קשר עם השם יתברך אתה ש קר ובוגד והוא נכנע לזה לדקירות שהוא דוקר את עצמו אבל אם הוא גבור באמת הוא לא נכנ א מה אמא בגנו א כן נכון שאני נקשרתי ואני אומר בגדנו וא אני יודע ש אני לא יכול את ה בגדנו להגיד מספיק כמו שצריך ואל אף על פי כן לא ימותו אשור הוא הולך בדרך שלו הוא יעשה את שלו ישפר את מעשיו יתקן דרכיו יתאר מידותיו אני פועל למען עבודה נקיה וטהורה כפיר כי רבה הלימוד ועיון יור הרגש על ידי העבודה של בלב על ידי תפילה והילה על ידי שירה וזמרה על ידי חברה טובים וישרים הוא עושה את שלו את הדברים הנכונים אה הלב לא תעורר ב הלב הרבי מקוצק היה אומר למה כתוב ויהיו הדברים האלה אשר נוחים מצבך היום על לבבך למה לא כתוב בתוך לבבך למה על הלב הלב הוא ים סוער אתה לא יכול לדעת מתי הוא יפתח אתה צריך לשים את הדברים על הלב שכשהם ייפתח זה מה שייפול פנימה משהו ציורי אבל יש בו אמת עמוקה מאוד כלומר נכון שלא בכל פעם שאתה יושב ולומד הלב פנוי מחי זודי הלב דבוק בשם אבל מי שלא ישב ולומד אז כשהלב שלו נפתח הוא נפתח לדברים אחרים ומי שיושב ולומד אז הלב נפתח ויותר ויותר הוא מתגבר בדבקות וצריך ורכ צריך להתחשב בגלים של הלב ולעשות את שלנו וכשיבוא גל הוא יקח אותנו לאלה לאלה וזה גם לא תפקידנו לנהל את הלב באותו חלק שלא בשליטתנו אנחנו צריכים סו שלנו ומה עם זה שהלב זה שמצוי בקרבנו מתנהג בדרך אחרת בסדר אז אנחנו צריכים לצייר לעצמנו איך היינו רוצים שהלב שלנו יהיה ובזה בעצמו אנחנו יותר ויותר שייכים לשם ולא לכאן הרב מוכרח שהלב יבטח האם הלב הוא רק נאול ו גם נפתח תמיד הלב גם נפתח מוכח בטח שאלה למה לא רק זה תמיד הלב פתוח גם עצבות ודכדוך זה לב פתוח למה הוא פתוח למסכות שלי לצל שלי לזה כמה נורא שאני שרוי בחושך זה הלב פתוח לחושך לכן העצבות תופסת חזק אם הלב לא היה פתוח לעצבות אז זה שאני אפילו לא מצטער די הצורך על הבגידה לא היה תופס אותי אז הייתי יכול לעוף למעלה אבל העצבות תופסת חזק הלב מאוד מאוד נפתח ליאוש וזה שהוא נפתח ליאוש זה בעצמו סגר אותו מלהיות פתוח לשמחה זה שאתה כל כך מתפעל מהטענות של היאוש וכל כך נמשך אל ה ציור שלו זה בעצמו מה שמבקיע ממך את השמחה על ידי שירה וזמרה יש רבי נחמ מברסלב יש תיאור כזה יזה בקוצי הלכות גם יבוי דברים ש אנשים רוקדים תאור זה לא רק אמת בפני עצמה זה גם משל להרבה מאוד הקשרים אחרים אנשים רוקדים יש אחד שבא ורואה את כולם רוקדים מבואס ועוד יותר מבואס מזה שכולם שמחים צו אז יש יש שבלול כולם מסביבו נהנים מהשמש והוא נכנס לתוך השבלול עכשיו זה שכולם נהנים מהשמש והוא בתוך השבלול זה מצער אותו עוד יותר אז מה הוא עושה נכנס עוד יותר עמוק תוך השבלול אם בהתחלה היה עוד טיפה קרני אור שהשתוללו השבלול אל כשהוא נכנס פנימה פנימה ז הכל חשוך לגמרי כמו אחד שנכנס למערה עגולה שמסתובבת לתוך עצמה ככול להיות שאתה נכנס יותר אתה לא רואה כלום מאומה אז הוא משתבלל לגמרי אז אדם בא כולם שמחים הוא כמו הרבה פעמים במשפחה אה יושבים כולם ושמחים ילד אחד נעלב אז הוא יושב לו בעצמו ומה אוכל אותו הכי הרבה שכולם שמחים הוא עצום זה זה הכי מצער אותו אז הוא משתבלל עוד יותר אז איך פותרים את זה אז לא תמיד זה טוב צריך פה להיות רגיש וכאן צריך להיות חכם מתי משתמשים בעצה הזאת של רבי נחמן ומתי לא אל הרבה פעמים שאבא בא לוקח את הילד על הידיים מדגדג אותו קצת קצת עושה לו צחוקים נותן לו את הממתק שכולם קיבלו והוא אמר שהוא לא רוצה סוף החושך נמס והוא עם כולם והשבלול התנפץ מחיצה התנפצה אזה הרבה פעמים יש לך דבע וכולם רוקדים והוא עומד בצד וא צו מתוסכל ומישהו בא שם לו קדימה תופס אותו לא נותן לו להשתבלל ובהתחלה הוא אומר מה פתאום אני שייך לשבלול שני ריקודים למה רוקדים במעגל כדי לצאת מהשבלונה שני ריקודים יצא מה שבלול ו הוא כבר שכח לאן הוא היה שייך קודם הוא שיה שייך לשמחה הוא אומר שצריך לחטוף את העצבות לתוך השמחה לחטוף את העצבות לתוך השמחה עשו זה נכון גם בתוך האישיות אדם משתבלל בתוך העצבות ואז הלופה בא ושהוא עצוב מזה שהוא עצוב אחר כך אם הוא דק אבחנה שבא ל כישרון ללופים לא כל אחד מאוד מוכשר לזה אז הוא עצוב מזה שהוא עצוב מזה שהוא עצוב מזה שהוא עצוב מזה שהוא צ ככל שהוא יותר דק הבחנה ויותר מוכשל אז השבלול הוא עם מעגלים יותר ויותר מתכנסים לתוך עצמה ו מה מה איך מטפלים בזה אז לא צריך לצאת מעגל מעגל עגל נכנסים לתוך הריקודים והתזמורת כבר עושה לך את הכל אתה לא צריך לדון עם העצבות במקומה אתה חוטף אותה לתוך השמחה עכשיו האם מי שנמצא שם מוכן לחטף או לא לא פשוט לפעמים הוא שרבן הוא לא מוכן כל אחד היה ילד שנעלב מדי פעם משתבלל או שיש אחד שלא עבר את החלק הזה בחיים אז כשאתה ילד נעלב ו משתבלל לפעמים כשחוטפים אותך עשים לך תה גדולה לפעמים אתה בונה חומה בצורה ולא לא מוכן תלוי בהרבה גורמים צריך בזה הרבה רגישות ותמונה לא תמיד אפשר לדעת מראש כל פנים ננ לנו שירה וזמרה חברה טובים וישרים אז בן אדם מתחיל להשתייך למקום הנכון אתה עצוב אתה לא מצליח להתפלל לך למקום שיש בעלי תפילה בוערים אבל למה זה לא יכול להות חווייה רגית זה לא זה לא לצאת משם זה להרגיש באותו רגע אזה זה חושד ובקרנות עונה את עצמו יש בתי מדרש שהם בתי מדרש לחשדנות ב הונאת עצמו ושקל כאילו שזה כל התורה כולה זה שתמיד אתה חשוב ואם תמצא את עצמך על ידי שירה וזמרה ועל ידי חברת ישרים אה זה אולי רק רגי לא באמת אתה קשור לזה לא באמת אתה שח לזה אתה שח לעצבות אתה שך לדכדוך אתה שך ל אתה מציג את זה מוח אבל אם משת מי שיגיד אולי אתה שקרן אולי אתה חושב שאתה בסדר גמור אבל באמת אם תסתכל על זה טוב תסתכל על זה באור שגם הדת הלבנה יש לה החורים אם עושים את זה בלי צחוק אז א מתפס ל זה ברצינות נכון אזל זה אמ חסידים שצנות אחת תוכה אלף תוכחות זה למלי אותה אל שאלף תוכחות שתה שקרן ואתה מזוייף וכל מה שאתה שמח בקדושה אפשר לחשוב מה כבר למדת כמה טהרת לב לך מה זה בית מדה של כוס זה לא ד זה גם יש גם אצל הניתוקים היו כאלה גם אצל החסידים היו כאלה באמת למור אותכם איש בצ עזב את קוץ בגלל השאלה הזאת על זה היה המחלוקת בגלל זה אנחנו פחות מים מה באמת אנחנו לא לומדים דיץ שכזה לא אנחנו לא לומדים קוצק כזה פעם שמעתי אמירה חדה בקוצק מותר אמירות חדות המירה חדה אבא שלי אמר לי שחסם הייו אומרים שמישה כשהוא היה צעיר לא היה קוצקר מיש כשההוא צעיר הוא לא קוצקר לא יוצא ממנו שום דבר ומי שכשהוא מבוגר הוא עדיין קוצקר אז לא יצא ממנו שום דבר אנחנו קוצ קאים אומרים את האמת לא מפחדים טוב מאוד אה חייבים לבוא לזה מתוך אותה הרגשה שאני בוגד כי ב בגדנו לא לא הרגשתי בגידה אם אני לא מרגיש שבגדתי אין לי אין לי על מה להתגבר עכשיו סוף את זה תן לשמואל בן שחר לנגן קצת עזוב את השאלה הזאת שירה וזמרה מאיפה אתה מה אתה בבגידה עדיין עזבנו את זה אנחנו כבר מזמן לא שמה הרב אבל למה זה עיקר ההכנה שלי לפורים זה פסוק אחד היש השם מקרבנו עם עין ויבוא המל שנים שנים זה עיקר ההכנה שלי לפ חודש עדר שם אני נמצא היום בערב בעזרת השם דבר ש יש את כל הסיבות בעולם לחשות בנו שאנחנו לא דבקים בשם באמת את כל הסיבות בעולם מה הסיבות בעולם זה שאתה בעולם הזה אתה בהלם אז זה הסיבות שבגללם אתה חשוד שאתה לא דבק בשם מי שפה בעולם הזה הוא בהלם ואם הוא בהלם אז הוא לא דבוק בשם באמת הוא לא כמו שהנשמה הייתה לפני שה ירדה לעולם וממילא זה לא אמת מי שהיה אצל הקדוש ברוך הוא לפני שרד ירד לעולם ומי לא היה שמה אז מאיפה הגענו אז מי שהיה אצל הקדוש ברוך הוא לפני שר לעולם הזה אותו כבר לא ירמו הוא טה מיין הונגרי אז אי אפשר בעולם הזה להגיד לו זה אמת זה א ד שיקרה זה לא על מדק שות פה ולעולם זה יהיה על מד שיקרה ולא על מד קשות אבל האמת היא שלהיות עובד השם על מד שיקרה זה אמת הרבה יותר עמוקה ומופלאה ומהירה ומלאה שירה וזמרה מלהיות עובד השם בעל מדות להיות עבד יושב בעלות זה שקר כי לא עבדת שום דבר כי לא התגברת ל שום נעלם כי לא ניפצת שום מחיצה זה זה אמת להיות עובד השם בעל מדגישות מה לא מה כי לא עבדת שום דבר הכל מלא אמת חוכמה ושהכל מאיר להיות זה אבל במקום החושך נראה אותך עובד זה האמת עוד רובת של האמת להגיד אבל שזה דווקא יותר אם זה לא היה דווקא יותר איזה טעם יש לברוא את העולם הזה גם את השאלה ו למה הסתגר מהחכמה לעבוד את השם שסגור בחדר וזה לא ואף אחד האם ההסתגרות של הקוצקר זה מה שלמדנו ממנו קודש כן הסתות של הקוצקר ז עוד שאלה כבדה לא בטוח שזה היה כד מה שהיו צל חסידים מסתגר כדי לבעור את האמת הפנימית אין כמו הבהרה של של קוצק אבל שנ בוער בקוצק לשון הספר אבל אחר כך שת הסתגרות לא י בדיוק מהנשמה זה לא שכל הזמן לימדו את רבותינו עעל שנות השתרגות בקוצק לא שמענו זה עוד סיפור לכאורה הוא גם עם צער גדול לא יודע בדיוק לא משם אנחנו נקים את הברה טוב עד כאן א