הרב יהושע שפירא - אל ה' ואל טובו - ט"ז סיון התשע"ו

טוב אנחנו עוסקים ב התגלות טוב השם בנפש האדם אה דנ לי ש כבר לפני לג בעומר קודם כל אני מתנצל בפני כל ה באים מרחוק ששכחתי 100 פעמים זכרתי אבל כל פעם שזה הגיע לכלל מעשה נשכח ממני להגיד שבשבוע שעבר אני לא אהייה כי אכי כיתן בן אז 100 פעמים אני כל הזמן אומר לעצמי אתה צריך לזה וכל פעם שזה הגיה לכון מעשה שכחתי אזה מחילה מ אלה ש אז נדמה לי שמלפני לג בעומר כבר לא לא עסקנו ב בעניין שלנו אולי אחרי זה עוד שיעור אחד אני לא זוכר על כל פנים אנחנו היינו עסוקים בטוב השם בנפש האדם כלומר אנחנו עסוקים במתנות האלוקיות שיש בנו וש לרוב שפעם עלינו אנחנו לא שמים אליהם לב ו הנושא שלנו עכשיו הוא נפש האדם יש עוד נושאים אבל ודנו בזה כבר כמה שיעורים אני רוצה לעסוק בעוד נושא אחד שיש לו מקורות רבים מספור בכלל בדברי רבותינו יש רבנו יונה מאוד חשוב על זה אלי אולי תזכרו לי להביא את רבנו יונה יש רבנו יונה ספר חוץ משערי תשובה הוא ספר דרכי תשובה גם בתוך שערי תשובה יש את זה אבל בדרכי תשובה יש עוד יותר יש בשער חשבון הנפש בחובת הלבבות אולי מישה מי לוקח על עצמו להזכיר לי ואחד המופלאים החת המקורות המופלאים הדבר הזה זה ההתחלה של ספר נפש החיים ני רוצה לעסוק בזה עכשיו אמנם זה עריכות גדולה מאוד ובעצם זה כל הספר בעצם בעצם זה כל הספר שכל הספר זה הפלא של איזה גודל מתנה נתן הקדוש ברוך הוא לאדם וזה את עצמו לדעת מי הוא ומה עושות פעולותיו ובעזרת השם מחר בערב תלו מוודאות על זה מחר בערב בעזרת השם נלמד ממר נתחיל ב-10 תשמעו טוב צהריים זה לפני שתיים כנראה 10 עד ש כמו שכבר למדנו לפני פורים זה מאמר נפלא מאוד על ארץ ישראל קשור גם ל לפרשת שלח אנחנו עושים את זה לכבד פרשת שלח א חיכינו ם זה לפרשה הזאת בעזרת השם הסעודה שלישית כנראה נדון בעוד קצד ב בדברים שמד במאמר הזה למה הבאתי את זה ש מהם ש לעניינים האלה לא זוכר למה טוב על כל פנים במידה לא מבוטלת כל ספר נפש החיים עוסק בעניין הזה במעלת הפלא אה כן עכשיו זכר איפה א שם מובא מקנט אחרון נלמד את זה אבל זה יהיה די במהירות בעזרת השם אני רוצה פעם להעביר את זה בערכות גדולה זה בתוך קונטרס אחרון של התניה יש נקרא צופו מאמר שנקרא דוד שאמר זמירות היו חוקיך זה אמר לו ארוך כמו פרק בתניה בערך א בר והוא מאוד מאוד דומה לנפש החיים נכתב לפני נפש החיים כנדה וא אבל נפש החיים כולו מתבסס עליו נקודת מבט עוד יותר חריפה לענייננו אז אני רוצה להתחיל נפש החיים מהתחלה ואם היה זמן וסיפק היינו עכשיו עוברים על כל נפש החים לפחות ביף אבל אין זמן ואין סיפק אז אנחנו נתחיל ו בעזרת השם אתם תשלימו כל אחד בזמנו כתיב ברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אותו ו כאן רבי חיים מוולוז'ין מתבונן בעניין הזה של צלם לפני שנרחיב אני רוצה להקדים ולומר שבעצם בפסוק הזה א מומצא מצומצת את המתנה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו בצורתה הכי מופלאה שיש שמה הוא נתן לנו צלמו אני אמרתי אלוקים אתם זה פסוק מזעזע זה שבכל יום שלישי אומרים אותו זה הרגיל אותנו לא להזדעזע כי אתה אומר כבר מגיל שאתה ו לא כל כך מבין מה שקורה וכשאתה מבין מה שקורה כבר אמרתי את זה הרבה פעמים לא נורא אבל להגיד אני אמרתי אלוקים אתם זה הפשט הוא שזה לפני חט אדם הראשון ש וברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים הצלם שהסתלק אחר כך במידה לא מבוטלת עם חטא אדם הראשון מאיפה אני יודע שאני אמרתי אלוקים אתה מדובר לפני חת אדם הראשון מה אכן כאדם תמותון אכן כאדם תמותון הכוונה היא שלמרות שאני אמרתי אלוקים אתם וממילא הייתם אמורים להיות נצחים ובכל זאת כדם תם מותו בגלל חטא עץ הדת וכן כתיב כי בצלם אלוקים עשה את האדם כלומר מה מה יש לאדם אלוקיות ומה היא האלוקיות הזאת מה הוא הצלם אלוקים הזה שהוא אנחנו הוא האדם זה בעצם כל הספר מבאר את זה בהרחבה עצומה אבל יש פה עיקרון אחד שחורזין הצלם הוא מדברים העומדים ברומו של עולם והוא כולל רוב סתרי פנימיות הזוהר רוב סתרי פנימיות הזוהר זה לעסוק מהוא אותו צלם כי כמובן פסוק הזה הוא נוגע בעניינים שאיין כדוגמתם להגיד שיש בנבא צלם של הבורא אין עוד משהו ששווה לזה כי להגיד שהקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בתוך הנברא זה להגיד שהנברא הוא נברא והבורא הוא בורא רק שיש קשר בין ודאי זה פלא עצום וודאי שלעומת כל ענייני העולם הזה להגיד שיש השראת שכינה זה באן ארוך מכל שאר העניינים בעולם ועדיין הוא משאיר את הנברא נברא ואת הבורא כבורא ומנתק לגמרי מהותית ביניהם אבל לומר שכי בצלם אלוקים ברא את האדם זה אומר שיש איזה מה שאיין הפה יכול להגיד ולכן זה תורת הסוד לכן אומר רוב סתרי פנימיות הזוהר עוסקים בפלא הזה אמנם כאן נדבר במילת צלם בדרך הפשטני הראשונים זה אני לא בא לגלות לך את כל הסתרים העליונים שהזוהר מבאר בעניין הזה אלא רק את ההשתקפות למה הוא מזכיר את זה כי מה שהוא יבוא לדבר כאן הוא לא מלוק ממה שכתוב ברוב סתרי פנימיות הזוהר אלא הוא השתקפות אבל בדרך הפשט של הסתרים העליונים שכתובים בזוהר הסתרים העליונים שכתובים בזוהר זה איך כל מה שנאמר פה מאיר בעולמות עליונים נסתרים שהעין הרגילה החיצונית שלנו בכלל לא יכולה לראות שמה ורק מי שהומר דרזין הוא יכול לראות את האורות כמו שהם בצורתם העליונה אבל איך הצורה העליונה הזאת משתקפת גם בתוך המציאות שלנו זה כמו שהפשטידה מילה הצל סליחה האדם של הזר זה הכלי כאילו הדם הכ לא אדם התי אדם הקני של העולמות לא של העולמות התחתונים אדם כללי של העולמות העליונים שכל העולמות הם רק איזה התפשטות של האדם הכללי שבסוף בעולמות הכי עליונים העולם הכי עליון נקרא אדם נכון בפנימיות שיש א בדרך כלל אנחנו מונים ארבע עולמות אבל האמת היא שיש עולם חמישי שזה עשייה יצירה בריאה אחרי זה עולם אצילות אבל לפני עולם האצילות יש אדם קדמון שמכונה אק בספרים זה תוך זה זה סתרי הזוהר שזה לאלה לאלה לאלה אנחנו לא עוסקים מזה בכלל רק מזכירים ש שהמילה הזאת אדם יש ברחל שהוא כותב שהמספר יש כל מיני מספרים חשובים ביהדות מה המספר הכי חשוב ביהדות טריג למה כי זה דמות האדם לכן זה דמות התורה ולכן זה דמות כל העולמות ומספר תריג הוא המספר ו כי זה דמות האדם כל המישורים שנדבר זה המספר ט אבל כל זה אנחנו לא רק מזכירים שיש דברים כאלה מה הוא לא הוא לא מזכיר מ אבל הרמבם ממור נבוכים זה פרק א' שלו זה לא זה לגמרי כמו שהוא מסביר פה לפרק א במורא אבל זה שהרם במורא התחיל מזה וגם הנפש החיים התחיל מזה זה נראה לי אלא שיש פה קצת גם היפוך מטרות כי הרמבם במורא דיבר על מילה צלם כדי לטהר את המחשבות גשמה אף על פי כן למרות שהוא טיהר גשמה אבל הוא גם אומר שיש במילה צלם דבר מאוד מאוד מהותי אבל לא הגשמה ולב שחיים פחות בא להציל גשמה והרבה יותר דבר על המהות של ה בורא שאיך שהוא נמצאת גם הצלם הזה נמצא גם בנבר אומנם כאן דבר במילת צל דרך הפשט הראשונים זל על פסוק נעשה אדם בצלמנו כדמותנו גם אולי אפשר להזכיר ללבד רבנו יונה וז רבנו בחי להדפיס את זה לצלם את זה הציתי הם אבל היה לי כזה טרוף טוב השם ירחם עלי לא לא לא כדי והוא כ מילת צלם ודמות כאן אינו כמשמעו כי כתוב מפורש אומת דמות חוו ר להגיד שאתה דומה לו מה זה שייך בכלל ומה דמות הרחול אלא פירושו דמיון מה באיזה דבר רמבם דווקא במורא אם כל מה שהוא בא להפשיט זה לא עכשיו אבל נדמה לי שהוא אפילו אומר יותר מזה אבל דמיון מה באיזה דבר אולי הייתי אומר שברמן זה יותר נשמע כמו דמיון מהותי באיזה דבר עוד פם אנחנו לא עסקים עכשיו בהשוואה הזאת אבל נחזור ל כמו דמיתי לקת מדבר שמה זה דמית לקת מדבר אחר כך באמת הרמבם שמה מחלק בין דמות לצלם אומר שדמות זה רק דמיון וצלם זה יותר מזה נכון מורה ולהפך מזה נזכרתי מזה נזכרתי ש הרמבם המורא נדמה לי מביא את הפסוק הזאת להגיד שזה נקרא דמיון ולא צלם וצלם זה משהו אחר מה כן לא אמר משהו אחר אומר ככה כבר חשבו בני אדם כצלם בלשון העברי מורה על תבנית הדבר וטהרו ותבנית הדבר וטהורות בצורתו ה חיצונית הממשית והביאם הדבר לידי הגשמה מוחלטת לפי שנאמר נעשה אדם צלמנו כדמותנו וחשבו כי השם כצורת אדם צורה תבנית חיצונית כלומר תבניתו ותור וחיו הגשמה מוחלטת ומינו בכך שזה מה ש הרמבם בא לציד כמו שאמרנו ונראה להם שאם יעזרו דזו יכחישו את הכתוב מפורש בתורה ואף יהיה בכח דלוקה אם לא יהיה גוף בעל פנים ויד כמו טעם בתבנית ובתואר כי אז הוא לא נמצ אלא שהוא יותר גדול הוא בעיר לפי דמיונה כלומר זה לא גוף גשמי כזה גוף גשמי אחר וגם החומר שלו א דם ובשר זהו תחליט מה שנראה להם שהוא רוממות ביחס להשם אבל מה שצריך להמר בשלילת הגשמות וקביעת אחדות אמיתית אשר אין לאמיתות כיים בהרחקת הגשמות תדע כל הוכחת כל זה מן המאמר הזה ואין ההרה כאן בפרק זה אלא בור מילת עניין צלם דמות טוב זה אחרי זה הרמבם ממשיך בחלק ב בעניין הזה ואומר כי הצורה המפורסמת אצל האמון אשר היא תבנית הדבר וורו שמה מיוחד בלשון העברי תואר אה זה לא זה לא דמות זה תואר אה שכחתי לא הנה הנה דמות דמות דמות דמות כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן כן אומר יפה תואר יפה מראה מה תוארו כתואר בני המלך כלומר שזה החוץ תואר זה התבנית החיצונית ואמר בצורה אמנותית יתרו בשרד ומחוגה יתרו ואלה שמות שאינם נורים על השם מתב כלל חס חלילה וחס כלומר שתואר בכלל לא שם אבל צלם נאמר הוא על הצורה הטבעית כלומר על העניין אשר בו נהייה הדבר ונעשה מה שהוא כלומר זה המהות וכאן הוא אומר שזה רק דמיון מה אז יש פה מחלוקת נכון עוד פעם נקרא זה צלם נאמר על הצורה הטבעית כלומר טבע עניינו של הדבר זה הכוונה הצורה הטבעית כלומר על העניין אשר בו נהיה הדבר ונעשה מה שהוא כאן הוא אומר שאפשר לתרגם ונעשה אשר הוא שזה עוד יותר חריף יש כאן יש כאן כל מיני תרגומים כן יש פה כוונתו נעשה עצם צוי מה שגורם לו טוב אבל זה נראה לי שעיקר הכוונה כאן ברור שהעצמי שלו מה שעושה את העצמיות שלו זה הצלם והיא אמיתו מחמת אותו אותו המצוי שזה הרבה יותר חריף אשר אותו העניין באדם הוא אשר בוא תהיה השגה אנושית ואחרי זה הוא מסביר שזה השכל ששכל יש רק לשניים לקדוש ברוך הוא ולאדם והשכל עושה את האדם למה שהוא כמו שכביכול הוא המדע הוא היודע הוא הידוע אז זה עכשיו ה מקובלים אומרים שכל זה נכון רק בדרגות מאוד נמוכות של גילוי אלוקות שלמ מזה בכלל זה לא נכון כמו ההערה המפורסמת הראשונה בספר התניה מה בפרק ב בתניה זה הרה הראשונה דמה הרה מפורסמת בתחילת התניה ש עכשיו ה אומר אבל דמות הוא שם מן דומה דמה והוא גם דמוי בעניין כי אומרות דמית היא נקראת מדבר כן זה בדיוק אות הפסוק שנזכרתי אין הדבר שהוא דמה לס פ ונוצה אל הדומה אבלו לאבלה דמתי לקת זה כמו שהיא אבלה גם אני אבל ככה וכן כל עץ בגן אלוקים לא דמה אליו ביופיו דמוי דימוי בעניין היופי שזה ממש מה שהוא אומר כאן צלם כלומר דמיון מה באיזה דבר זה הדמיון חמת למו קדמות חמת נחש דמיונו כרך סוף נטרוף כולם דמיון דימוי בעניין מסוים לא בתבנית בתואר חיצוני כלומר יוצא שלפי הרמבם צלם זה עצמיות הדבר ודמות זה בעניין מה ותואר זה בתבנית החיצונית וכאן הוא אומר שגם צלם זה בעניין מה ולא יותר אלא שהוא מביא ראיה על המילה דמות ולא על המילה צלם טוב ש מה עושה הרמבם מדבר עלי אננו עובדים יותר חיצוניים אז שם צורך ה חים בלל שפרת סד מדבר על מקומות כל כך ים שזה רק את זה אפשר להגיד רק לבעלי הסוד כי הרמבם ודאי לא היה מקבל את החילוק הזה צריך לאודות בזה אתה יכול להגיד פשט ים בר ברמבם ולא נשתנתה צורתו לצורת הקת רק שנדמה אז במקרה פעולותיו שהיה נ ונת כמו הכת מדבר הוא אומר שזה אבל הוא אומר זה שפשוט צפור בודד ה מעופף ממקום למקום כך הוא לפי הפשט הראשונים זל לא לא לא בו מי זה כאן פשטנות א טוב כן על דרך זה הוא עניין מילה צלם כי הם הדומים במשמע בצד מה כ הוא אומר שגם צלם זה ככה טוב יש כאן א אסתפק בזה אומנם להבין עניין אומרו וצלם אלוקים דיקה ולא שם אחר כשם אלוקים ידוע פירושו ומר למה זה לא צלם הבבה שזה אין דבר כזה בכלל ולא צלם כל לא צלם משר שמות רק צלם אלוקים שזה דיוק מאוד חשוב קריטי אסור להגיד צלם של שם אחר כי זה לא יהיה אמת בכלל רק צלם אלוקים כמו שהרב צוד היה מדקדק ולי יש לו פה מקור לזה צ היה מדקדק שמה שכתוב בזוהר ש קודש בריך הוא ורית חד אומר שאומרים את זה רק על קודש בריך הוא שזה שם בארמית אבל אף אחד משמות הקודש לא אומרים שזה ורית אחת קודש בריך הוא ורית אחת זה רק על שם שנתגלגל כבר בתרגום ובצורתו המתורגמת אבל וגם זה שם דרבון זה שם נמחק הקדוש ברוך הוא זה שם שנמחק אבל להגיד על אחד מהשמות שאיננו מחקים שהוא ואורית אחת זה אי אפשר בכלל שזה ממש דומה למה שנאמר כאן שלמרות זה ידיעות מאוד מאוד מאוד קריטיות כי הם אתה כל כך רגיל שכו שמי חת אחת שאתה כבר מאבד את ה ופתאום אומר לך לא לא לא לא לא זה רק פה אבל כל מה שאתה רגיל ל דבר על הקדוש ברוך הוא אבל לא במילה הקדוש ברוך הוא זה בכלל לא שייך ואסור להגיד שם זה הערות שמחזירות לשפיות אז הוא אומר זה רק שם אלוקים ולא שם אחר כי שם אלוקים ידוע פירושו שהוא מורה שזה צריך כן זה ה הכוונת הברכות שנפס בשולחן ערוך זה לא רק סתרי תורה זה נגלה של תורה מה זה שם אלוקים זה נגלה של תורה זה זה חוה הלכתית מה זה שם הביה זה נגלה של תורה ומה זה שם אלוקים זה נגלה של תורה זה לא סתרי תורה שהוא מורה שהוא יתברך שמו בעל הכוחות כולם כמו שמר בתור אור החיים סימן ה ועניין מה שהוא יתברך נקרא בעל הכוחות כי לא כמידת בשר ואדם מידת הקדוש ברוך הוא כי אדם כבונה בניין דרך משל מעץ הקדמה המפורסמת של המערל אין הבונה בורא ו ממציא אז מכוחו העץ רק שלוקח עצים שכבר נמצאו ומסדרים בבניין ואחר שכבר סדרם לפי רצונו אם שכוחו הוסר ונסתלק מהם אם כל ז בניין קם כלומר זה בלשון המהרל מקרי ולא עצמי ומר לא את עצם העצים עשה הנגר אלא רק את החיבור ביניהם הוא פעל את ה מקום שבו הם יהיו ואת הצורה שם ב לא את עצמם ולברוא את עצם הדבר זה אין בכוח בשר בדם בכלל חוץ מבצ לם אלוקים אבל את אתה בגילוי החיצוני אין לאדם שום אפשרות ליצור עצם של דבר היום יש לזה בפיזיקה חוק יסוד יסוד יסוד הפיזיקה איך קוראים לו חוק חוק שימור החומר והאנרגיה שאתה לא יכול לעשות שום דבר לא שיצור משהו שלא היה ולא לא שיאיין משהו שישנו שזה קשור אחד לשני אבל אפילו לעיין משהו שישנו אין שום אפשרות בשום פנים באופן שבעולם תשרוף תעשה מה שאתה רוצה זה נשאר קיים רק בצורה אחרת זה חוק שמור חומר ואנרגיה שאי אפשר בשום פנים ואופן למעט אפילו מיליגרם אחד מילימטר אחד חוץ מלשנות את צורתו אבל לא את עצם כיום וקל וחומר שזה מה שכתוב כאן שלא לברוא יש מ כל התחום שבין היש והעין הוא לא בתחום פעולתו של האדם ואפילו לא לעיין משהו אבל הקדוש ברוך הוא ולכן התורה מתחילה מהעניין הזה בראשית ברא שכל עניין הבריאה כמו שאומרים שם פרשטנד ועוד זה שם ייחודי שעניינו שזה יש מעין גמור כל אומרת עצם הדבר ולכן כן אם הוא יסלק את זה הבעל שם טוב המפוסל בתחילת שאר האיחוד והאמונה ב בתניה לעולם אשר ברכה ניצא בשמיים כי אם הוא יסלק את דברו מן השמיים ברגע אחד הכל נעלם ונעשה עין כי הוא לא ישנו מצד עצמו ישנו רק מצד דבר השם שמקיים אותו גם ברגע הזה כי דבר שנברא יש מעין אז מצד עצמיותו הוא עין אלא אם כן מקיימים אותו ולכן ה הבריאה היא עצמית ויא מסתלק הכוח האלוקי אין כלום כן מדמים לשם אלוקים שהוא לא כ שהוא בעל הכוחות כן זה נקרא בעל הכוחות זה בע זה בעל הכוחות זה בעל הכוחות שם הבה זה משהו אחר לגמרי שם הבה זה משהו אחר לגמרי היה הובה ויהיה ושווה אפילו אדון הכל זה לא בעל הכוחות בעל הכוחות זה שכל הכוחות שאתה רואה באמת הם לא לבדם אלא יש להם בייל ואם הביינים הולך אין כלום זה לא שיש כוחות והם עומדים לעצמם כמו שיש עץ והוא עומד לעצמו ורק הנגר מקרב את העצים זה לזה לא אם לא אז אין כלום אבל הוא ברך שמו כמו בת בריאת העולמות כולם בראם ומציאה הוא יתברך יש מעין וכוחו הבלתי תכלית כן מאז כל יום וכל רגע ממש כל כוח מציאותם סדרם וקיומם תלוי רק במה שהוא יתברך שמו משפיע בהם ברצונו יתברך כל רגע כוח ושפעת אוחל שביל הו היה היו יתברך מסלק מהם כוח השפעתו אף רגע אחת כרגע היו כולם לאפס וטוב לאין הגמור וכמו שיסדו אנשי כנסת הגדולה המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית היינו תמיד בכל יום לא הכוונה פעם ביום אלא בכל יום תמיד הכוונה בכל רגע ורגע מריגה היום שזה הפירוש האמיתי למרות שאפשר היה לפי פשת להגיד גם כאילו פירוש אחר ואז כאילו פעם ביום הקדוש ברוך הוא מחדש ואז יום שלם זה קיים לבדו אבל זה מי שלא מבין מה זה בריאה והוא מדמה בריאה לנגה אבל בריאה אמיתית אז ה מחדש טובו בכל יום אבל תמיד בכל יום רק שכל יום יש חידוש ובכל זאת זה צריך קיום כל במהלך כל היום אבל כל יום יש חידוש שמה שלא היה אתמול אבל כדי לקיים אותו צריך שיהיה צמידות היינו תמיד ממש כל ורגע וראתה מפורשת כמור לעושה הורים גדולים שלא אמר עשה אלא עושה וזהו שנקרא הוא יתברך שמו האלוקים בעל הכוחות כולם שכל כוח פרטי הנמצא בכל העולמות הכל הוא תברח שמו הבעל כוח שלהם שמשפיע בהם הכוח הוא גבורה בכל רגע ותלויים בידו תמיד לשנותם לסדרם כרצונו יתברך יש פה ארוכה אנחנו לא נעשות עכשיו העיקר לעניננו כן בדמיון זה כביכול רג כן כן בדמיון זה כביכול ברא הוא תברך את האדם אז מה זה צלם אלוקים שבע לכוחות כולם הוא נתן גם לאדם ות ב שגם באדם הוא בע לכחות גבל גל ג זה לא הבחירה זה לא הבחירה גם לו בוא בוא נקרא בוא נקרא מה מה לברוא מעין יש בפעולה הנראית לעיין עכשיו התגלה שיש חוץ מזה צלם אלוקים באדם צם אלוקים עכשיו באמת אתה צודק שזה לא לבד א באמת לבד שום דבר לא יכול לעשות גם נגר הוא לא יכול לעשות לבד אבל זה לא ותו לא לבד בסדר בוא בואו נחזור כן בדמיון זה כביכול ברא הוא התברך את האדם ושטו על ריבי רבן כוחות ועולמות אין מספר ומסרה בידו שיהיה הוא המדבר מדבר מלשון הנהגה מה כתוב המד המד המדבר המדביר לא הוא מדביר ע כמו ידבר אמים תחתנו זה ינהיג דבר אחד לדור שיהו שהוא המדבר טוב והמנהיג אותם על פי כל פרטי תנועות מעשיו דיבוריו ומחשבותיו וכול צ הנהגותיו אין לטוב ין חס ושלום כלומר מה זה בצלם אלוקים שד הקדוש ברוך הוא נתן לאדם שכשאתה עושה מעשה כל העולמות כולם אתה על הכוחות שלם לכן זה פסוק כל כך עיקרי כי במעשיו דיבוריו ומחשבותיו הטובים הוא מקיים ונותן כוח בכמה כוחות ועולמות עליונים הקדושים הוא מוסיף בהם שור כמו שכתוב ושים דברי בפיך לנטו שמיים וליסוד ארץ כבר אמרנו כמה פעמים שזה הפסוק המרכזי של נפש החיים והשימ דבריי פיך מופיע אחרי זה בשער ד' גם על עניין התורה שמה זה דברי בפיך לימוד התורה ושמ דברי בפיך כלומר שהקדוש ברוך הוא נתן את כוח הדיבור שכוח הדיבור כמו שמביא שם בעל התניה בשם הבעל טוב לעולם השם דברך ניצב בשמיים ואת לעולם השם דברך ניצב בשמיים הוא נתן לאדם ועשים הדברי של לאשם זה מה שדברי שניצבים בשמיים את זה שמתי בפיך כלומר שאם אתה אומר תורה כמו שאנחנו עושים ברגע זה ממש אז אם אף אחד לא היה מקיים עכשיו מצוות ולא לומד תורה מה שאנחנו ומדים עכשיו הי מספיק לחיות את כל חיות ולקיים את כל העולמות למה כי כוח הדיבור שלעולם השם תברך נצא בשמיים הקדוש ברוך הוא נתן בפינו ועכשיו ברגע זה ממש הלימוד תורה שלנו הוא המעמיד את כל העולמות אלא שברוך השם יש לו עוד מעמידים אבל זה לא טלוי אחד בלשני מה שאנחנו עושים זה ממית של כל העולמות למה כי אתה לעולם השם דברך נצר בשמיים הוא נתן בפינו וזה הפסוק ושים דבריי בפיך לנטוע שמיים וליסוד ארץ לנטוע שמיים וליסוד ארץ זה כמו בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ ואת זה נתתי פיך את הדיבור הזה שהוא המקיים והממד את כל העולמות ועל שם זה נקרא השם אלוקים בעל הכוחות כולם ואיך הוא בא ל הכוחות כולם בדבר מלך שלטון בדיבור וביחוד כלפי מעלה אבל גם כל מלך איך מלך מנהל את כל המציאות בכוח הדיבור וכלפי מעלה בנמשל זה לאן ארוך יותר נכון מהמשל שהוא לא רק מנהל את הכל בכוח הדיבור אלא גם מקיים ובורא מעין ליש בכל רגע ובכלל חלק מחלקי הרגע בדיבור לעולם השם דברך ואת הדוך הזה הוא שם בפינו וכל אחד שלומד תורה יש לו את זה בפי שזה לא רק לקיים את העולם אלא לברות את העולם כל רגע נכון אבל זה השאלה באיזה מובן זה נקרא לקיים באיזה מובן לברוא יש מקום כאילו מה מה שהבעל שם טוב מה שכתוב שם שיחזור להיות קנוף אפס ממש הצן למציאות כאילו לא הייה מעולם כלל ז כלו אם היהודים בעולם אם האדם בעולם מפסיק ללמוד תורה זה יחזור להיות כ חפץ ממש כמו ש יום השישי השישי בסיבה שאם לא היה מכירים את ה רבצ מייר זילברברג יש לו כמה פעמים שהוא מביא דבר נפלא בעיני מביא את זה מכמה ספרים שוא מביא כל וחומר שאם 30 יום קודם החג כבר החג מעיר ולמרות שהחג עוד לא היה הוא כבר מעיר אז 30 יום אחר החג שהחג כבר היה כבחור שהוא מאיר ספרה נפלאה בני אז עכשיו אנחנו 30 יום אחר החג אז ה ששבה שתלה הקדוש ברוך הוא את כל ה אם מקבלים את התורות אם לא אני מחזיר לתו בבואו הכוונה לא יפס גמור אז יוצא שעכשיו קיום העולמות במה זה תלוי ש הקדוש ברוך הוא ברא את העולמות הוא אמר אבל אני מפסיק אם לומדים תורה אז הם תקימו יוצא שעכשיו העולמות קיימים למה כי אנחנו לומדים תורה באמת בכור בגלל שיש הרבה אנשים שעושים את זה זה לא בגלל מישהו אחד מתחלק עכשיו שאלת החלוקה הזאת היא שאלה מאוד מאוד מאוד קריטית ומאוד עמוקה ועדינה ו עומק כל עבודת השם תלוי בה צריך להשבה על נכון אספר לכם סיפור שראיתי עכשיו איזה מרצה חרדי שהייתי צריך לראות את התמליל של ההרצאה שלו בגלל זה עניין לא לא חשוב עכשיו אז הוא הביא מס שהוא נסע הוא הוא בעצמו הוא בנם של קדושים הסבא שלו היה אדמור גדול סב רבא שלו וה סבא רבא ר רבא שלו זה הנועם אלימלך והוא נסע בארצת לנעם אלימלך תמיד הוא היה נוסע רצד לנעם אלימלך והוא גדל במשפחה עניה בתכלית העניות אחרי זה הוא זה ואספו אני מקווה שאני זוכר את הסיפור נכון אולי אני פה מערבב משהו לא חשוב העיקר הוא בהמשך אספו 500 דולר נסע לנועם אלימלך ליור צייט שזה הסבא שלו ובדרך הוא שומע שני חסידים אחריו ש מדברים ביניהם על זה ש כל ש אלפים מגיעים ביור צת למן מלך ואי אפשר להיכנס לציון ומתפללים מחוץ לציון חשו כל הכסף הזה אני אולך לסבא שלי ובסוף אני מחוץ לציון היה לו גמת נפש גדולה ירדו מהמטוס כנראה שמע את השיחה והוא ראה את העוגת נפש שלו אולי הוא אפילו ידע מי הוא יהודי בן 90 אז ה אמר לו אמר לו תדע לך שאני נוסע הכל ורצ את לנועם אלימלך ואני שם את היד שלי על הציר מגיע לציון שם את היד שלי נציר ואת היד השנייה ספר טילים ואני גומר את הטילים מההתחלה עד הסוף כשד שבה לציים שלחו איך זה אז הוא אמר לו שתראה הרי למה כולם נמצאים בחוץ כי מישהו נמצא בפנים למה שזה לא יהיה אני אם תחשוב ככה אתה תהיה בפנים אני חשב למה שזה לא יהיה אני ני דוחף דוחף עד שני הוא אומר נכון שבגיל 90 זה יותר קל פקחות אבל הוא אומר אבל אם תחשוב למה לא יהיה אני הוא אומ חשבתי למה זה לא היני והגעתי ו אתה אומר כולם מעמידים את העולם נכון שכל אחד מספיק אבל אם כל כך מד מי צריך אותי אבל אם כל אחד הוא ממין של העולם אז למה שלא יהיה אתה עכשיו באמת ליישב את זה אל נכון כאילו אז למה צריך כל כך הרבה מעמידים ידו מ ש הרבני נזר מספרים הוא נולד מזה ש האבא שלו לא היה לו ילדים הרבה מאוד שנים ו אז פעם אחת במוצאי פורים התגלו אליו בחלום הלילה אמרו לו ש בפורים היו כולם עסוקים במצוות היום והיה רגע אחד שכולם היו עסוקים במצוות היום ורק הוא ישב למד תורה ובזכות ז היוולד לו בן שעיר הנם של ישראל ו ו שנה עבה הוא נולד ל אב לנזר הגטן שהיה גאון עולמים ו אז יש גם זכות ככזאת אפילו בפועל לפי המיסה הז אבל אבל גם אם לא וחי מה אכפת לך שאחרים מעמידים את כל העולם אם אתה מעמיד את כל העולם אתה אומר אז אני מיותר אולי הם מיותרים עכשיו עכשיו באמת למה לעשות דבר שיש ספק אולי מישהו מיותר האמת היא שרק רק נגיד נימה במילתא ש כל אחד מעמיד את כל העולמות באופן שהוא יותר עליון מאשר אילולי הוא היה בפער של כמו יש מעין זה אין הדעת סובלת את הדבר הזה לרוב גו לא כלומר אם אני אסביר עוד פעם אם היו כל האנשים בעולם שלומדים תורה וכבר לומדים חוץ ממני ואני ברגע זה לא הייתי לומד תורה אז העולם היה במדרגה x ועכשיו שאני לומד תורה העולם במדרגה y וההפרש בין x ל y זה כמו ההפרש בין אש לעין כרימה כוח של לימוד תורה אמרנו כמו בריאה יש מעין ולהגיד שאחרי שיש כמה אז באמת השר מיותרים אז אז מה הטעם למה לתת לכולם כזה כוח שבסוף אין שום צורך בו אלא באמת שיש צורך ויש צורך לא רק סתמי אלא גם בעצם הכוח של שוטפות בריאת שמיים וארץ כמו יש מעיים יוצא שעל ידי זה שלמדתי עכשיו מילה אחת בתורה העולם התעלה לעומת מה שהיה לולי המילה הזאת בפר כמו שיש מעים וההבדל בין צדיקים לבינינו זה שהם מאמינים בזה כפשוטו ויש להם איזה מקום אז למה זה לא אני ש באמת זה אני המים אחרים זה פלא אבל גם הם אבל ודאי שבי בי אני זה שהקדוש ברוך הוא שם דבריי בפיו ליטו השמיים ולצו את ארץ ועיקר עיקר שאלת הציד קס וההתמסרות בעבודת השם תלוה בידיעה הזאת יש לזה איגרת של הרב איגרת איזה ש שא או גרת שא נכון יש פה עברות ש א זה ב בב כיש פ כן אל זה בכאן אין לך ג ש א ששואלים אותו איך לבוד השם הוא אמר הכל תלוי בזה הכל תלוי בזה אם אדם ככה מתבונן על העולם שכל מילה שלי בתורה מחייה את כל העולמות באופן שאם כל העולמות היו לולי זה על ידי המילה שלי זה כמו פר בין יש לעיין מה זה זה אתה לא יכול לישון בכלל בלילה אתה לא יכול להפסיק א בסדר אני אלך לישון א רק עוד מילה אחת כי זה הופכת ט אז רק עוד מ אתה לא יכול להפסיק כו א אבל מה זה אומר שזה מחייה את זה כמו עוד ישנ עם זה או יש ועין חורה לכן אמרתי זה פלא זה יש א יש בעני הה יש איזה המון המון מקורות נפלאים יש יש אן היה על זה על א מתן תורה אנחנו 30 יום אחר החג שכתוב א צרור לא א שפתותיו שושנים נוטפות ממו רובר אז חזל אומרים בגמרא בשבת שכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקדוש ברוך הוא התמלא כל העולם כולו בסמים אז אז כיוון שהתמלא בסמים לאן הדיבור הבאבא אלא מור עובר שפתותיו של ש נוטפות מור עובר ש כל פעם כל דיבור התמלא כל העולם כולו בסמן יש לך עניה פה כן זה שבת צ ח או צ ט זה בפרק שתי כל כן לא צדי פ פח או פט סליחה פ פט אני חושב אז אה אז הוא אומר שכיוון שנתמלא כל העולם כולו מסמים דיבור הבא להיכן בא אז אומרים חזל שהקדוש ברוך הוא מעביר אותו מביא אותו לאן מה כן שמור אותו לגן עדן מביא אותו לגן עדן מסכת שבת יש פה אז הרב מסביר שמה שזה ממש זה העניין של החשבון שאתה שואל עליו שכל רק רוצים מסכת שבת אולי קודם יש פה את זה אחרי זה לא זה לפני לפני זה סליחה זה [מחיאות כפיים] לפני איפה זה בגמ מה אתה רוצא עכשיו ראיתי שחסר פה חסר חסר פה פסק שפתותיו ששנים את רק תחפש בגמרא טוב לא חשוב אה לא דף ל זה הדרשה השנייה דף פח פח איפה כל דיבור דיבור שיצא מפ הקדוש ברוך הוא מתמלא כל העולם כולו בסמים מכיוון שדיבור ראשון התמל דיבור שני כן הלך הוציא הקדוש ברוך הוא רוח מצותי הראשון כן ש כן הנה ה זה מאוויר לא כתוב לאן מביר רשי אומר לגן עדן זה רשי זה לא הגמרא אז ד עושה הרב צל את החשבון שמה הקדוש ברוך הוא התכוון בזה שהוא התכוון בזה שכל דיבור בתורה כל נקודה היא כוללת את כל העולם כולו תמלה כל העולם כולו בסמים ולכן כל דיבור שלנו בעולם בתורה הוא כולל את כל העולמות כולם אלא שמיד הקדוש ברוך הוא מעביר את זה ואמר עכשיו תביא ב כל העולם כולו ורק לעתיד לבוא בגן עדן יהיה לך מספיק יכולת להכיל כל כך הרבה עולמות שכל עולם אחרי שהוא היה הדיבור הבא זה עולם יש מעין ולהכיל את כל העולמות היש מהעין הזה למה זה בגן עדן לא בגלל שהקדוש ברוך הוא לא רוצה לתת לנו את זה עכשיו אלא שאינו יכולות לקבל את זה כי העולם שלנו מתמ כלו בסמים וגן עדן הוא מקום שיש בו אפשרות לקבל עולמים עד אל חקר לכן הרב כל הזמן כותב עולמים עולמים נכון הרב כל הזמן כותב עולמים עולמים עולמים עולמים למה הוא כותב עולמים שכל חלק הוא מחזיק את הכל זה כמו ה dna בגוף שכל תא לא חשוב תא אור תא עצם עצב אתא רשתית של העין לא משנה איפה כל תא הוא כולל את הד של כל הגוף כולו וכאן זה כל רגע של בשים דברי בפיך ליטו השמיים סד הארץ הוא נט השמיים וסד הארץ של כל אחד ואחד רק שנקבל את כל האורות האלה כאחד אין לנו שום יכולת היום אבל אבל הקדוש ברוך הוא נתן לנו את זה אם היינו מקבלים את זה לא היינו עושים עוד לכן הוא מעביר ואז יש מקום לעשות עוד ורק לעתיד לבוא שמחר לקבל שכרם אננו נוכל לעמוד על כל זה אז עכשיו רק נקרא אשר בעצתי ישאל על דבר חיזוק של חיי הנפש לעבודת השם בשמחה ובגבורה קשה מאוד לבהר בדברים קצרים גם יסוד אחד מדני עבודה התורה וכל קר זוזי לדידי כבתי הוא רק לקבוע זמנים הגונים על חלק התורה הרוחני וכל מצוותיו זה צריך שתמיד תלמד את החלק הפנימי האמוני שלא יהיה מונח בקרן זווית ונתון רק לקרי הראית אלא להיות שקוע באיון פנימי בזה וממילא זרח אור הנשמה ורוח שמחה וגבורה פעים בלב הדורש את האמת ולא לב לב בכל זאת לא המנע הטוב להציב כלל גדול אחד אף על פי שגם הוא לא יובן בכל ומ קוקים על ידי שינוי לימוד מרובה מכל מקום כבר יהיה בזה בית יד לחפוץ בחשק אהבת השם יתברך בות ורותו הקדושה כי זה פשוט הוא שגם הירות שבאנשים אם יציעו לפניו שיכול כל עת לעשות חסד על כל העולם כולו הכולל בתוכו כל כך חוויות דן תכלית התעורר בשמחה ובגבורה לעשות טוב יגידו לך עכשיו אתה ראש ממשלה ואם אתה תחליט החלטה זה יעשה שיפור שכל העולם כולו יתוקן לדו אתה ראש ממשלה ליום אחד והחלטות שתחליט ישנו את כל המציאות לטובה ויפעלו אז מי ביום כזה לא קם על הבוקר עם כל ה אפילו ם שפל אנשים אפילו יהיה בדיכאון פתאום פר בגבורה ושמחה וכל העצלות רפיון אינו באם כיים מחוסר המנה בגודל הטוב שעושים ממש עם כל היקום בעסק התורה המצוות ועבודה ושכיחות המידות אשר עבור זה ירשם את עינינו בדברי קדושה עליון בעלי קבלת האמת ואחד מהם זה נפש החיים שאנחנו לומדים עכשיו אשר חיבו המשכיות להודיע ר גם המשכיות פה מה זה אולי זה מההקדמה של המורה נכון תפוחי זהב מסכיות כסף זה טוב להודיע את גודל לקראת העבודה ואיך מעלים על ידה את כללות ההוויה וכל פרטיה אמנם צריך הדבר להתקרב לציור השכלי כדי שיהיה זרו ז המיץ השמחה מבוססת וזה טוב אז הרב כאן מץ איך לצייר את זה שזה דורש הכרת המציאות באופן עמוק כדי לראות שזה באמת כך אבל בזה תלוי כל הציקס כי אם אדם רואה כך את זה אז הציקס ממילא בא הוא לא צריך להתגבר כדי להיות בגבורה ושמחה זה בעצ מדליק אותו אז רגע אזה רק בואו נגמור כאן וכמאמר זל כאמרם זל אל תקרא בניך אלא בוניך מה זה בוניך בוניך של מי של המציאות כולה בנך זה כאילו אתה רק חלק בוניך זה שאתה הבונה כי הם המסדרים עולמות העליונים כבונה המסדר ונותנים בהם רוב כוח יש פה בהיפוך זהו ברא אלקים את האדם צלמו בצלם אלוקים טוב רוצים להמשיך בזה עוד פעם הבאה בעזרת השם נעמוד פה צריך שבו הבא רבנו כן כן כן כן אתה ר שזה [מוזיקה] הולך