הרב יהושע מגנס - ר"מ בישיבת מרכז הרב | מצוות בניין בית המקדש

מכיוון שאנחנו לפני 10ה בתבת אז אמרתי שנדמר משהו לגבי בית המקדש ובניין בית המקדש אני כבר מודיע אני לא הולך לדבר עלייה להר הבית זה לא נושא זה לא הנושא בסדר בסדר? זהו אז נרגענו כולם אז כולם יכולים להרגע ומי שרוצה לצאת יכול יש מחלוקת בין הרמב"ם לרמבן במצוות בעניין בית המקדש בספר המצוות במצווה 20 ציוונו לבנות בית עבודה או יהיה הקרבה העברה אש תמיד ואליו יהיו הליכה ועלייה לרגע וקיבוץ בכל שנה כמו שתפאר והוא אמרו יתלב עשו לי מקדש ולשון הספרי ועוד הניתבאר שבניין בית הבחירה מצווה בפני עצמה וכבר ביארנו שזה הכלל הוא כולל חלקים ושהמנורה והשולחן והמספך וזולתם כולם הם מחלקי המקדש והכל יקר מקדש וכיחד הציווי בכל חלק וחלק אמרו במזבח מזבח אדמה תעשה איש בכתוב מצווה בפני עצמה חוץ מהצקדש וכולו אז הרמבם אומר שמצוות בניין בית המקדש זה מצווה לבנות בית המקדש אבל לבנות גם את החלקים את המזבח את המנורה המנורה השולחן המזבח הוא זולתם עם חלקי המקדש וצריך צריך לבנות את כולם. כולם בכלל מצוות בניין בית המקדש. זו שיטת הרמב"ם. במצווה לב לג הרמבן הרמב"ם מדבר על מצוות בגדי כונה והיא שציונו נצטוו הכהנים ללבוש בגדים מיוחדים לכבוד לתפרת ועל זה יש אריכות גדולה של הרמבן והרמבן אומר שזה לא נכון בגלל שמצוות בגדי כונה זה חלק מסדרי עבודת זה הכשר לעבודת הקורבנות ולכן זה לא מצווה בפני עצמה זה כל העניין של בגדי קונה זה כדי שיוכל לעבוד את לעשות את הקורבנות לעבוד את הקובנות איזה היך של עבודת הקורבנות זה לא מצווה בפני עצמה והמחלוקת ביניהם היא ברורה כך היא נראית שהמחלוקת ביניהם היא מה זה העניין הזה שכתוב שכהנים קדושתם בגדיהם עליהם קדושתם עליהם אין בגדי עליהם אין קדושתם עליהם וזה נחלקו הרמבם סובש זה דין בקדושת כונה בגדי כונה זה דין בקדושת כונה. כלומר מי שקדוש בקדושת כונה גם יכול לעבור עבודת בית המקדש אבל זה דין של עבודה של של קדושת הכונה. הרמבן סובר שזה לא דין של קדושת כונה אלא זה דין בעבודת הקורבנות. דהיינו מי שעובר קורבנות צריך ללכת עם בגדים מיוחדים. היסוד ברמבן לכאורה מבואר בגלל שהרמבן סובר ש בגלל שכל הדין הזה שבגדי כונה הוא רק בזמן שהם בבית המקדש לא מחוץ עלו אז יש להרחיב בזה אבל זה לא הנושא שלנו עכשיו הנושא שלנו זה על כלי המקדש על זה אני רוצה לדבר ומזה אני רוצה לדבר על העניין שבית המקדש בכללותו הרמבן כותב באותו דבר, באותו דיבור, כמו שאני חולק על הרמב"ם בעניין בגדי כהונה ואני סובה שבגדי כהונה זה לא מצווה בפני עצמה, אלא זה הר של עבודת הקורבנות. אותו דבר אני אומר על כלי המקדש. ולכן אצלי עשיית הארון הכפורת לשום עבדות. סליחה אה איך הוא אומר כאן לפני זה? ולכן לא נמנה אנחנו עשיית השולחן והמנורה במזבח מצווה משב צדבינו לשום לחם לפני השם תמיד וציונו אותנו באכשה העבודה הזאת שהיא לסום אותה בשולחן מתורה כן סודר לבניין זה ציוונו הדלקת הנרות והן תשמישי קדושה ולא הושב בעיני שכתב בו הרב שהם חלק מחלקי המקדש לפי שאין הכינים חלק מן הבית אלא עם שתי מצוות ואין מקבות זו מקריבים בבית אף על פי שאין בו כלים אלו דהיינו מה היא המחלוקת יש פרשות שלמות פרשת תרומה אחר כך פרשת א ויקל פגודה שמדברים על עשיית כלי המקדש ומברים איך עושים את המקדש את כלי המקדש הרמבם מונ אומר למה זה לא מצווה בפני עצמה מתעייג מצוות כי זה חלק ממצוות בניין בית המקדש וזה הסדר שכתוב בתורה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ואז מתחיל לדבר על על הכלים שבבית המקדש אז אומר הרמבם זה החליק מבניין בית המקדש בניין זה רק השלט לא בניין זה הכלים שיש פה גם הרמבן אומר מה פתאום זה שתי מצוות נפדות יש מצווה לעשות את בית המקדש, לבנות בית מקדש ויש מצווה אחרת שזה לעשות כזה להקריף בו קורבנות ומכיוון שלהקריב קורבנות לעבוד את העבודות להדליק את הנרות וכן את ה א הנרות והלחם הפנים והקורבנות בשביל זה צריך מזבח א צריך לעשות כלים אבל זה לא קשור ממצווה פניין בית המקדש. זוהי המחלוקת ביניהם. התוכן של המחלוקת. בסדר? יש אמרתי משהו שלא מובן אז תעצרו אותי. זה בסדר. עד כאן מובן? פשוט נכון? בואו פשוט. ה שוב זאת המחלוקת. הרןבן סובר שבגדי כונה זה הכשר לאמצעי והכשר תשמישי קדושה לעבודת הקורבנות והכלים הם הכשר לעבודת הקורבנות ולכן הם לא מצוות עשה הם תשמישי קדושה הם הכשר מצווה הם לא מצוות בכלל לא זה ולא זה הרמבם אומר לא ככה הרמבם אומר שתיהם מצוות בגדי כונה זה מצווה בפני עצמה ויש על זה מצווה בפני עצמה לעשות בגדי כהונה ושיחה שנצטוו כהנים ללבוש את הבגדים המיוחדים ולגבי כלים זה גם מצוות עשה זה לא תשמישי קדושה זה מצוות עשה אבל איזה מצוות עשה כאן הוא לא יכול להגיד כמו על על בגדי כהונה שהמצווה היא קדושת הכהונה זה לא קשור לכהנים אז אומר הרמבם לא זה פתרון אחר מה הפתרון? כלי המקדש הם חלק מבניין בית המקדש. בית המקדש זה בניין שיש בו את עבודות כלים אלו ואלו ואלו. אז חוץ ממה שמשתמשים בהם לצורך מצווה הם חלק ממצוות בניין בית המקדש. אז היה מחלוקת בין הרמב"ם לרמבן. לפי הרמבן הכל תשמישי קדושה אמצעים ולכן לא שייך למנות אותם כמצוות. לפי הרמב"ם הם כן מצוות. זה כדי להרבות קדושה. זה בגלל שזה חלק מבניין בית המקדש. הוא כלול הוא כלול בבניין בית המקדש. כל זה נובע ממחלוקת שהיא יותר עקרונית. הרמב"ם במצוות עשה מתחיל הוא ציוונו לבנות בית עבודה. כלומר הרמב"ם סובר שמצוות בניין בית המקדש זה שיהיה מקום לעבוד את השם זה לשון של הרמב"ם הוא שציונו לבנות בית עבודה בו יהיה הקרבה העברת האש התמית ואליו יהיה ההליכה ועלייה לרגל והכיבוץ בכל שנה כמו שהתבאר וזו שיטת הרמבם בכל עניין בית המקדש הוא לעבוד שם את העבודת המקדש. ולכן מכיוון שהבניין של בית המקדש הוא בשביל לעבוד, אז ממילא מאוד מובן שהכלים הם חלק ממצניין בית המקדש. כי גם הבית מקדש הוא בשבק בשביל לעבוד, מקום שיהיה בו עבודה. אז הכילים הם חלק מזה. מאוד ברור שיטת הרמב"ם. הרמבן לא סובר ככה. הרמבן איננו סוב שבית המקדש הוא בשביל לעבוד את השם. יש שני עניינים שונים. הרמ"בן על התורה גם בפרשת תרומה, אבל בהקדמה לרמבן של הרמ"בן לספר במדבר. אומר הרמ"בן הייתה שכינה בהר סיני. הייתה שכינה בהר סיני והשכינה הזאת צריכה ללוות את עם ישראל הלאה וזה עניינו של בית המקדש שאותה שכינה שהייתה במעמד אותה שכינה שהייתה במעמד הר סיני היא ממשיכה ללוות את עם ישראל ומה מקום השראתה בבית המקדש יש הלכה נוש נוספת דנוסף שבאותו מקום ששואת שכינה עובדים את הקדוש ברוך הוא וזה עניין הקורבנות כלומר זה שיש קובנות במקום השואת השכינה זה פועל יוצא יש השואת שכינה כיוון שיש השואעת שכינה אז יש שם גם קורבנות אבל הבניין הוא לא בשביל הקורבנות הבניין הוא בשביל השואת השכינה ממילא לפי הרמב"ם לפי הרמבן אז לא שיך להגיד שכלי המקדש הם כלי עבודהם חלק מעבודת המקדש מה זה שיך להגיד את זה בית המקדש הוא לא בשביל עבודה בית המקדש הוא בשביל בשביל השראת השכינה לכן זה ברור זה ככה עד כאן זה ברור שזו היה המחלוקת בין ככה נראה לפחות על פניו זו הי מחלוקת בין הרמבם לרמבם כלומר יש מחלוקת עקרונית מהו עניין של בית המקדש מה עניינו לפי זה אנחנו נעיין בדברי חז"ל שחז"ל מביאים ששלמה המלך רצה להכניס את ארון ברית השם לבית המקדש נסגרו השערים לא ועל זה שלמה אמר לך שעלות וזה לא עזר על זה שלמה המלך אמר שו שרים שיכם וזה לא עזר עד שהוא מה זכרה לדוד אבדך ואז נפתח השם מה הפשט בזה שיש שערים שלא נפתחים ולא נותנים להכניס את ארון ברית השם איך אפשר להבין דבר כזה מה זה איך זה עו מה זה מה המשמעות של דבר כזה אני בטוח שכולכם תמם על זה לא רוצה בא להכניס יש שם קודש קודשים זה מיוחד לעבוד בתשם לא רוצה מה זה לא רוצה לפי הרמבם זה מאוד מובן מה שחז"ל אומרים כאן בגלל שארון ברית השם הוא לא חלק מעבודת המקדש לא עובדים בו את בית המקדש אפילו ביום ון כיפור שמזים דם לפני ארון ברית השם שאין ארון ברית השם מזים במקום העיקר זה להזות את הדם להכניס את הדם פנימה ולעשות אותו בבית קודש הקודשים אבל ארון בית השם הוא לא חלק מהעבודה זה לפניו זה ציון מקום אבל זה לא חלק מעבודת המקדש לשום דבר ולכן לפי לפי הרמב"ם זה מאוד מובן מה שבית המקדש השערים ננעלו ולא רצו להיפתח לפי הרמב"ם זה פשט בגלל שתורה תורה יפה מאוד נחמד מאוד תורה נפלא מאוד בטח תורה זה נפלא מה מי מדבר שלא אבל כאן זה מקום עבודה כאן זה עבודת קורבנות עבודה מסוימת קורבנות מה פתאום להכניס שם את הרוןברית השם כשו שהוא לא קשור לעבודה ולכן לא רצה להכניס עד שבא ואמר כן פי דוד המלך וזה צריך להבין בעצם למה כן מה באמת השתנה למה דוד המלך יכול לשנות את זה לפי הרמבן שעיקר בית המקדש זה מקום השראת השכינה אז בדיוק הפוך כיוון שעיקר בית המקדש זה השואת שכינה נו אז מה יכול להיות יותר השועת השכינה מאשר ארון ברית השם? זה ודאי. אז לכן לא מובן מה פירוש לא רצה לא רצה לתת? יש פירוש של הרב זצל בעין היה וגם בעולת ראייה זה מובא שהרב אומר הוא לא נגיע כאן במחלוקת של הרמבם ורמבן כפי שאמרתי אבל הוא אומר הנקודה היא שיש בחינות שונות בעבודת השם יש עבודה של רצון רגש שאלה כמה הם קשורים זה בזה אבל כנראה שכן ויש עבודה של מוח זה שתי עבודות שונות ומה שבעצם כאן מתרחש שברגע שיש לך עבודת הקורבנות שעניינו זה הנפש ורצון אז אז זה עבודה אחת עבודת המוח של שכל של תורה זה עבודה אחרת ולכן השערים נסגרו עד שבא דוד המלך בשם דוד המלך שהוא שהוא בא בשם כלל ישראל בכלל ישראל לא עושים חילוקים בכלל ישראל יש את הכל אני לומד את הדברים בצורה סתמית אז זה הרבה יותר עמוק ממה שאני אמרתי אמרתי זה רק כדי שיהיה איזה דרך בהבנת הדברים אז על כל פנים אנחנו רואים שיש עיונים במושגים של התפקיד של בית המקדש. יש עיונים שונים שאנחנו יכולים לראות אותם גם להבין דברי חז"ל ולראות דברי חז"ל בצורות שונות. ויש עוד מקורות לכל הפיכוח הזה. ומה שאני רוצה לדבר איתכם הערב, אחרי שדיברנו על החלק הזה, אני רוצה לדבר איתכם על נקודה ש על הערה שראיתי בדברי הרב זצל. נעולה טויה שכרתי אחר כך זכיתי ראיתי שברוך השם כיוונתי לזה לדבר שרבינו רב ציודזצל ולכן אני רוצה לדבר איתכם על כך וזה בדיוק שתי התפקידים של בית המקדש השרואת שכינה ועבודת בית המקדש אבל זה יתן לכל אחד מהמימדים הללו איזה משמעות לדעתי זה מה שאני רוצה להגיד איך זה יצא אבל זה יהיה איזה משמעות עמוקה וגדולה שיאיר לנו את עינינו כי מאוד חשוב שאנחנו לפני שנמשיך בזה שנעמוד על נקודה אחת חיסרון בית המקדש הוא הוא חיסרון מהותי בעבודת השם של כנסת ישראל, של כולם. וזה מאוד משונה להגיד את זה. אני יושב כאן בישיבה, זוכה לשבת איתכם יחד בישיבה. קבוצה של בחורים, לומדי תורה, עובדי השם ולעבדו בכל לבבכם. איזו עבודה שבלב זוהי תפילה. איזו עבודה שבלב זוהי תורה כתוב באותו ספרי שניהם הכל זה עבודת השם ומקדישים זמנים ושנים לעבודת השם בגידוד בתורה ביראת שמיים בעבודת המידות ואז אני בא ואומר אבל עבודת בית המקדש חסרה לנו וואם אנחנו לא נבין את זה אנחנו נגיע חס ושלום לום לנקודה שנאמר שאפשר להסתדר בלי הנה יפה מאוד יש לנו גאונים יש לנו צדיקים תסתכלו בעיתון כל עיתון דתי לראוי לשמו יש הרבנים הגאונים האלו ורבנים הצדיקים האלו ויש הרבנים גאונים צדיקים כולם אז יש גאונים וצדיקים מה צריך יותר מואל ויסברג פעם אמר לי שיש שתי ישיבות ששם הוא טוב לו לעשות בריטות זה מרכז הרב ובסק למה בגלל שבשתי ישיבות האלו יש הרב מכבדים בכל מיני כיבודים הרב הרב הרב הרב ורבנו המרן ראש הישיבה זהו חוץ מזה אין תוארים הוא מרשה ישיב בשאר מקומות זה נורה היום הרב הגאון הגאון הרב הרב הגאון הצדיק הצדיק הרב הגאון אומר ואתה והם נותנים ואני אומר להם תניצת אני לא אזכור את הכל בעל פה אני אני יכול להתבלבל וחס ושלום זה יהיה נורא והיום אז אני צריך להגיד את התארים וזה מחלה איומה עם התארים באמת מחלה איומה של התארים אבל כולנו גדלנו מהאוירה הזאת של תערים ותארים ותערים וו וזה באמת מחלה איומה ואני יכול להגיד כמי שזכה בימיו להכיר כמה גונים וצדיקים שזה מצחיק מה שכולם כולם גאונים כולם צדיקים מה זה כן איך זה עובד אני הכרתי גוננים וצדיקים מה זה כאן אנשים חושבים שלא חסר כלום אבל רבותיי זה היה חטא שיש יש שאלה למה מגנצה שפיל בכינות של תישב למה נחרבו במעשה הצלב נחרבו הקהילות הללו ושוב ושוב ובזמן מתן תורה דווקא בראש חודש סיבן ובחג השבועות נחרובו עשה למה בגלל שהם אמרו שלא צריך את ירושלים מספיק מגנצה ושפיר וורמיזה יש שמספיק לא צריך לא צריך להיות יותר מזה וזה נורא והיום בכלל שמעתי מרבום זצל שהיה אומר אין דבר כזה מספיק בעבודת השם אין דבר כזה מספיק יצאנו מספיק אין מספיק עוד ועוד ו הפעם ראיתי לו שבאיזה ספר כתוב על בליל הסדר כתוב אה אילו אילו נתלנו תורה ולא הבינו לארץ ישראל דיינו אז מישהו כתב נו אז מכאן רואים שאם יש תורה לא צריך את ארץ ישראל אז ראיתי אצלו בבון כל כך כס איזה המעצ מה זה כאן בליל הסדר יגידו דיינו לא צריך יותר רוכניות יש לי רוכניות לא צריך יותר איזה דבר כזה מי יכול להגיד דבר כזה לא הבינו מה זה הדיינו ולא אני זוכר שמוד כעס על איך אפשר להגיד דבר כזה? ענייננו צריך להבין וכאן אנימר צבק במשפט אחד בתקציר ממש שהרב זצל אומר שמה שאומרים קורבנות לפני התפילה כי כל כוח התפילה שלנו נובע מזה שיש עבודת הקורבנות זה עבודת כנסת ישראל מתוך עבודת כנסת ישראל יש עבודת היחיד שלנו אבל זה הכל נובע מעבודת בית המקדש אז אין לנו עבודת בית המקדש אז חסר לנו עיקרון לעבודת השם חסר לנו מהות בעבודת השם ואנחנו צריכים ככה להכיר תוך זה שאנחנו נתגעגע לעבודת בית המקדש אז הקדוש ברוך הוא יזכנו שיהיה באמת מגע של העבודה שלנו לעבודת בית המקדש הרב זצל עומד בשינוי בנוסחות התפילה מי שלומד עולה רייה של הרב זצל רואה שהרב מדייק בלש לשון התפילה בנוסחות התפילה וכמובן בנוסחות הפסוקים כמו שמדייקים בסוגיה קשה בגמרא וכל דיוק וכל דקתוק יש לזה משמעות לפני פרשת התמיד אנחנו אומרים י רצון לפניך השם אלוקינו ואלוקי אבותינו שתרחם אלינו תמכו לנו על כל חטותינו ותכפר לנו על כל אבנותינו ותסלח לכל פשאינו ותבנה את בית המקדש במהירה בימינו ונקריב לפניך קורבן התמיד שיכפר בעדנו בסוף התפילה בסוף סליחה בסוף הקורבנות אנחנו מים 13 מידות שהתורה נתרשת בהם ואז אנחנו אומרים את אותה י רצון שאנחנו מכירים מהתפילה מתפילת המידה י רצון לפניך השם אלוקינו אבותינו שיבנה בית המקדש מר בימינו. הרב זצ לומד על ההבדל למה שם כתוב תבנה וכאן כתוב יבנה. מי שלא בקיא בלשון חוקי לשון תבנה זה נוכח אתה תבנה יבנה זה מעצמו זה נפעל. למה? אומר הרב זצל שיש שתי בחינות בבית המקדש. יש לנו צורך בבית המקדש בגלל שאנחנו אנשים עם מלא חסרונות. העולם שבו אנחנו נמצאים הוא מלא חסרונות וממילא יש לנו כישלונות. ולכן לפני עבודת התמיד שעבודת התמיד לא באה לכפר על שום דבר זה עולה וזה לא בא לכפר על שום דבר אז כתוב שם שתרחם עלינו תנחול לנו כל חטותינו תכפר עוונותנו תסך לכל לכל פשאינו למה אנחנו מזכירים את כל זה מה זה קשור לעבודת התמיד אז כאן הרב צ מסיר הסבר אומר הרב כי כשאין עבודת התמיד העולם יותר גס העולם החומרי הוא גס וכשעולם החומרי גס אז אנחנו חוטים כי זה המציאות שבה אנחנו נמצאים והיינו ברמחל בדרך השם שהוא כותב מפורש הוא לא מדבר על בית המקדש אבל הוא אומר שאחרי החטא של אדם הראשון העולם כולו ירד ונהיה מלא חטאים נהיה גס ומכיוון שעולם הוא גס ושפר כמט אי אפשר להיות פה בבלי לחתו אין דבר כזה ללא חטא אין מציאות כזאת ללא חטא בגלל שעולם גס מאזו מאז חטו של אדם הראשון שהוריד מטה מטה את מציאות החיים ולכן הקדוש ברוך הוא נתן לנו מצוות מעשיות כדי שנעלה בחזרה את החיים, נמתק את החיים, נתקן את החיים, נעשה את העולם עוד פעם לאציליים כמו שהיו בבית בגן עדן. זה אין לנו כוח לעשות עד כדי כך, אבל זאת תחילת הדרך. להעלות את החיים מ מהשחיטות שלהם, מהגסות שלהם. וזה על ידי קיום מצוות מעשיות. לכן אנחנו מקומר, לכן מקיימים מצוות מעשיות במעשה, בעולם המעשה, לא עולם המחשבה, עולם המעשה, כי אנחנו חייבים לתקן את העולם שבו אנחנו חיים. הרב זהצל אומר אותו דבר לגבי הקורבנות זה התפקיד של הקורבנות הוא מביא לזה יסודת גם מקבלה לא זה לא העבודה שלנו גם מוקדם מדי בלילה בשביל לדבר קבלה אבל הרב אומר דוש שומות הוא רומז את זה אז יש התפקיד של הקורבנות להרים את החיים ולכן כל זמן שאין קורבן התמיד אז העולם מוגס. אנחנו יש לנו חטאים, עוונות, פשעים אבל אם יהיה עבודת הקורבנות העולם יהיה החיים יהיו עדינים, אציליים ראויים לחיים. הרב זה ביטוי שהרב חוזר על זה בהרבה מאוד מקומות שכל העניין שלנו לעשות את החיים שיוויים להיות חיים חיים זה מתנה מהקדוש ברוך הוא מהשם יתברך שראויים לזה ועוים להיות חיים ולכן כשאנחנו מדברים על עבודת הקורבנות שהעבודה הזאת באה בשבילנו עבורנו לתקן בשבילנו את החיים זה מאוד מאוד מובן אומר הרב תבנה בית המקדש אני צריך את זה זה מאוד ברור לי מה התפקיד שלי כאן מה יהיהם יהיה בית המקדש אני אוכל להקבנות אני אוכל לתקן את החטאים אני יכול לרומם את החיים אז זה מאוד ברור לי ולכן תבנה את בית המקדש במהרה בימינו אני פונה לקדוש ברוך הוא באופן בגוף שני אני צורך אותך אני אני חייב חייב שתבנה לי בית מקדש. זה עבודת הקורבנות. אבל בסוף אחרי שמסיימים את כל עבודת הקורבנות עם ה-13 מידות שהתורה נדרשת בהם, אחרים שמסימים את כל מה שאפשר לעבוד את הקדוש ברוך הוא. אז אנחנו מגיעים לבחינה אחרת של בית המקדש. כלומר, גם אחרי הקורבנות יש עוד תפקיד לבית המקדש. אני אקריא לכם את הלשון בפנים, לשון עמוק, הדברים עמוקים וקשים, אבל אני אנסה לבאר אותם כמי שאני יכול להבין. אבל לפני כן אני רוצה שתשימו לב ל אנחנו רואים כל יום את זה בתפילה. אני לא יודע אם מישהו מכם שם לב לזה אף פעם. י רצון מפניך השם אלוקינו אלוקי אבותינו שיבנה בית המקדש מהר בימינו זה אפילו קטע חסונות מי שלא יודע מי שיבנה בית המקדש מהר בימינו ותן חלקנו בתורתך ושם נעבודך ביראה כמי עולם כשנים קדמוניות נכון זה מסודרה קדישה תחבירית זה מסודר לא חט לא הייתי שואל עוד פעם שיבנה בית המקדש ותן חלקנו בתורתך ושם נעבודך בקמי עולם שני כמ צריך להיות הסדר יבנה בית המקדש שם נעבודך בירקמי עולם כשנם כאן מניות ואז תן לך כן בתורתך נכון זה המפנה ההגיוני זה לא מה שאנחנו אומרים כל יום אנחנו אומרים כל יום שיבנה בית המקדש מר בימינו תן חלקנו בתורתך ושם נעבודך. מה איך זה עובד? איך זה מה הקשר בין הדברים? למה זה בנוי בצורה כזאת? אומר הרב זצל, חוץ מעניין עבודת הקורבנות שיש בבית המקדש, יש עניין של השואת השכינה. שני היסודות האלו שהרמב"ם והרמבן נחלקו מה אומר הרב שניהם נכונים ויש שתי בחינות של בית המקדש אז זה עוד לא מספיק הרב צריך להסביר לנו עדיין למה יבנה בית המקדש מה הפשט בזה אז מיד אני אני אביא את הדברים שלו כי הוא אומר משהו לא מה שהרמבן אומר הוא אומר מעבר לרמבן אז מיד אני אסביר את זה אני אנסה למיתב יכולתי הבנתי את דברי הרב נכון, אבל לפני כן אני רוצה שתבין, יש כאן איזשהי מחשבה וכאן אני רוצה לתת לכם כלל שאני לא מבין אותו כך ו שמעתי מרבב ומזצל פעם הוא דיבר על כל מיני חקירות וספרות בלימוד הוא אומר צריך לדעת שיש תבניות של מחשב מה פירוש לד שיטה בלימוד? הוא אומר יש תבניות של מחשבה שאת התבניות האלו אתה מלביש אותם כמעט על כל נושא ונושא. אז למשל הוא אומר א א שווה כסף ככסף. אז כולם מכירים את החקירה. מה זה שווה כסף ככסף? מה לומדים השנה? >> סנהדרת. >> סנהדר. אז שם אני צריך להיזכר איפה יש את זה גם כ גם שם יש ש כסף ככסף. אז כולם יודעים חקיבה האם באמת העיקר זה הכסף ושווה כסף כמו כסף או בעצם השווה כסף הוא הצורך והוא אומר כך תעבור עכשיו חצי שספק דאורייתא לחומרה למה ספק ספק אסור ספק אסור בגלל שבעצם הספק אסור או בגלל שאני רואה את הספק כאילו הוא ודאי ועוד ועוד בכל מקומות אתה הולך עם הומני אומר את זה בקיצור ואני לא מסביר את זה מספיק תבניות של מחשבה. רבותיי, גם בעולם האמונה, בעולם אנחנו קוראים לזה אמונה, מחשבת ישראל, לא משנה, צריך לשים לב שיש תבניות של מחשבה. התבניות האלו מאוד מאוד חשובות. א' אתה מבין יותר כי אתה רגיל לחשיבה הזאת. ב זה מראה על שהדבר הוא נכון בגלל שבמחשבת ישראל הדברים מאוד מופשטים בכל ענייני אמונה דברים מופשטים מאיפה אתה יודע איך לומר ומה לומר אלא כשאתה יודע שזו תבנית של מחשבה שחוזרת על זה שוב ושוב אז אתה יודע שזה מחשבה נכונה וישרה ודבר שלישי כפי שאמרתי מקודם אנחנו עולים חיים בעולם גשמי חומרי. האם הקדושה היא מנורחת בעולם שלנו? האם גילויים של קדושה מן השמיים? זה מקרי הראי לא משהו קבוע. או האם זה כביאות ה שמעתי מרב נוסל מענן זצל חתן של הרב זצל יש הרב צודה שהוא ה אומר ככה כל פעם למה בעל הניסים אנחנו אומרים על המלחמות למה אנחנו מבקשים על המלחמות מה אנחנו מודעים לקדוש ברוך הוא מלחמות מי צריך את זה אז הוא היה מביא ביתרו וישמע יתרו חותם משה את השאלוקים למשה וכולו ולישראל עמו מה שמוע שמה הובאה קריאת ים סוף מלחמת המלק אחרי קריאת ים סוף אז מי צריך את מלח מה החשוב במלחמת המלאג קריאת ים סוף הוא אומר לא בגלל שקריאת ים סוף זה יכול להיות דבר אחד פעמי זה לא שייך קרה עליהם מי אמר שזה שייך אליהם שבגלל זה אני צריך להידבק בהם אה הם נלחמים על זה אה מלחמת עמלק הם נלחמים על זה אדם נלחם רק על מה ששייך לו מה שלא שייך לו הוא לא נלחם אז המדרגות האלו הבחינות האלו שייכות אומר על זה אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על המלחמות לא בגלל עצם מלחמות אלא ההבנה שאנחנו לא מוותרים על מה שמגיע אלינו מה שצריך להיות אצלנו אנחנו לא מוותרים על אז אז כאן אני חוזר האם האם ענייני קדושה מוכניות זה מקרה קרה לפעמים אני יודע מה או שהוא חלק מהמציאות של העולם חלק מכם אולי הייתם בצבא אתם תלכו לצבא אתם תהיו במצבים מקווה שלא תהיה מלחמות שלא יהיה לכם אבל כשאתה נלחם אתה יש תפקידים יש הוראות איך להילחם מרגילים אתכם לזה מאוד חשוב זה חייב לעשות בדיוק אבל האם נשאר לך במוח מאחורי זה איך איך כתוב בפסוק הרב זצ מסביר את הפסוק גם כי אלך בגץ מוות לא להיררע הרי זה נורא היום אדם הולך והורג אנשים זה נורא היום לא אני עושה את זה כי אתה עמדי אני עושה את המלחמה רק בגללך בשם שמיים יש שנו את המחשבה הזאת רואים לנו או שאנחנו עושים כי זה מלחמה אז נלחמים אז זאת שאלה גדולה יש קדושה בעולם זה חלק מהמציאות של העולם או זה נכון לבית המדרש אולי בשבת קצת וזה מה שאנחנו אמרנו בהלל את הלך לפני השם בארצות החיים חיים בשווקים יש קדושה, מציאות של קדושה לכן תבנית של קדושה, תבניות של מחשבה במחשבת ישראל מראה שזה לא דברים אראים שאיזה דרשה שאומרים עכשיו איזה וט שאומרים זה לא וטים אמרו בשם הרב סולביצ'יק שהוא שומע ידוע שרב סולביצ'יקצל היה מדקדק בהכנת כל שיחה וכל דיבור שלו היה מקריא את הדברים מתוך מחברות לא היה מדבר בעל פה כי זה היה מדוקתק אצלו המילים איך לכתוב איך להגיד פע זה מאוד קשה אז אז הוא אמר לא מבין אמרו לי שיש בבנים שבן השמושס בערב שבת הם מכינים דושות אני לא מבין אני יודע שהפיעתון נברא בערב שבת בין השמשות אבל לא תורה תורה לא פורים בערב בין השמשות האם זה וטב זה הלכי חשיבה זה זה דרכי דבריכים רוחניות להכיר את העולם. המושג הזה שיש הצורך בקורבנות ועצם השת השכינה ואני אסביר את זה יותר בעוד רגע בלי נדר אנחנו מצאנו את המחשבה הזאת בעוד מקומות למשל תלמיד חכם אני שדי אני חומה ושדיאי כמגדלות יש שתי בחינות יש בחינה שהמציאות היא המציאות הזאת תלמיד חכם בעולם זה עולם עם תלמיד חכם או בלי תלמיד חכם כשאדם מתמלא תורה הוא אדם אחר לא בגלל שלומדים ממנו לא בגלל שרואים איך הוא מתנהג לא בגלל שהוא פועל ישועות יש מציאות של תלמיד חכם בעולם ויש מה שתלמיד חכם פועל הוא מלמד תורה עונה תשובות נותן ברכות סתום עושה כמה מופטים גם עושה הרבה דברים אבל זה לא עניין זה חלק ממנו אבל יש עניין גם עצם מציאותו בעולם יש התחנות עוד כמה דקות. בסדר אני רוצה לספר לכם סיפור נפלמות. היה רופא אחד שלמד במרכז הרב. הוא היה איזה סיפור ארוך ואני אקצה אני אגיד רק מה ששייך לנושא שלנו. יהודי מאוד יקר הלך לעולמו כבר יוסי קליימן אדם מיוחד במינו תלמיד חכם גדול. כל הישיבה רצתה ללמוד איתו חברו. היה מגיע רק בשעות הערב כי היה לומד רפואה כל היום. ובמקום ללמוד בספרים אז הוא היה בא ללמוד בישיבה היה קיבל את הצינים הכי גבוהים היה מיוחד במינו פעם אחת הוא קרא לי והוא אמר שהוא רוצה לשאול את רבבום שאלה הלכה והוא רוצה שאני אהיה שם בגלל שהוא יודע שאני רגיל יותר אצל רבבם והוא רוצה להיות בטוח שהוא שהוא התשובה שהוא מבין את התשובה אז כך זכיתי לסיפור הזה ניגשנו לרב אברהם והוא אמר אמר לו והרופא אמר לו יש לי בשערי צדיק מקרים ששני חולים הם סופניים הם מחוסרי הכרה ואין מה לעשות איתם וזה סבל בשבילם סבל בשביל המשפחה בהתחלה רב אבם חשב שהוא שואל שאלה תיאורטית כזאת אז הוא התחיל להגיד לו א כן זה יש צורות ש ואז פתאום הוא תפס שהוא מדבר למיסה אומר לו אני כהן אם אני אגיד לך ש לנתק אותו מהמכשירים אז אולי אסור לי לעלות לדוכן אני כהן אבל הוא מה שהחביע אני אגיד ל שמותר להפסיק למישהו את החיים אני לא עונה תלך לפלוני על מוני הוא אומר שהוא רב שירושלים שהוא יענה על זה בסדר לא משנה זה כבר לא משנה אז התחלנו לחזור ואז בפ אמר לא לא תחסרו אמר לי דוקר קל בוא תחסרו אתה אמרת לי הם חולים סופניים אין איזה כל בעצם אתה אומר אין משמעות לחיים שלהם סופנים מכוסי הכרה מה המשמעות של החיים אני אשאל אותך שאלה אם זה היה חופץ חיים גם היית שואל ככה שנינו נתנו חושנו נפלנו מהשאלה ככה חנוכ אה אמר רבום תשמעו למה כי אתה מבין עולם עם החפץ חיים או בלי חפץ חיים זה לא אותו עולם מחוסר הכרה יכול לדבר לא יכול לדבר לא משנה העולם עם החופץ חיים זה עולם אחר בלי החופץ חיים אז כן נכון תדע לך שכל יהודי הוא חפץ חיים קטן. אולי הוא בדיוק מהרהר בתשובה ואתה עוצר לו את המחשבה. הוא הקדים. הוא אומר, האם זה נכון ברפואה שגם אדם מחוסר כפרה ההכרה? זה אומר שהמוח עובד, חלקים שלו המוח עובד, הוא חושב רק הוא לא יכול להגיב. הוא אומר כן. ואז הוא אמר לו, "ואם זה היה חובץ חיים, צריך להגיד את זה. כל יהודי הוא חובץ חיים עצם המציאות שלו חובץ חיים בעולם זה עולם אחר אגב זה מאמר מוזכר כל הסיפור מאמר מוזכר בתוך המאמר מוזכר א כשרבום היה בסוף א ממש בשעות האחרונות שלו אז הרופאים באו לרבי יעקב ואמרו לו אנחנו יכולים להמשיך להנשים אותו אבל אין מה לעשות? הוא מחוסר הכרה והוא והוא סופני א ואנחנו לא יודעים כמה שעות זה או כמה ימים או שעות זה יכול למשל עוד אנחנו יכולים לעצור את זה אז רבי יעקב ידע את הסיפור ממני אז הוא מיד אמר מה זה עולם עם אבא שלי או בלי עולם אבא שלי זה עולם אחר מיד ענה ככה והמשיכו ואז רב אבום נפטר בסופו של דבר במקום לפני סוכות נפטר זה הסוותקות עצמו על כל פנים אני חוזר חזרה לנושא שלנו יש מציאות כזאת של התועלת שמקבלים מדבר ויש מצ עצם המציאות עצמה היא חשובה גם בלי תועלת מעשית תלמיד חכם הוא חשוב שהוא תלמיד חכם יש כוח של תורה בעולם נכון תלמיד חכם גם אמור ללמד תורה והוא הוא אמור לגלות תורה והוא אמור לתת הדרכות בתורה ועוד ועוד אבל החשיבות הגדולה שלו שהוא נמצא בעולם הרב כותב את זה גם לגבי סיפורי צדיקים בעדר היקר בעדר היקר הרב כותב את זה גם לסיפורי צדיקים שסיפורי צדיקים יש שני דברים יש דבר אחד שנלמד מהם אבל עצם הסיפור שהיו אנשים גדולים בעולם שעשו כך כך וכך זה עולם אחר. זה מציאות לא בגל תועלת. אותו שאלה יש לגבי בית המקדש לא כשאלה אלא שני הצדדים נכונים. יש הצד של בית המקדש שזה הקרבת הקורבנות. זה מה שהרמב"ם אומר בית עבודת השם. אבל יש עניין של עצם השואת השכינה. ולהשת השכינה אין גבולות. יבנה בית המקדש. אומר על זה הרב, הרוממות העליונה של אור הקודש העומדת למעלה מכל הגבלה, אפילו מאיזה תוכן מגביל מטרה, תכלית, כוונה. קדושה עליונה אין לה גבולות. אתה לא תגביל אותה לא בסיבות, מטרות, תכלית. למה? לא. היא נמצאת, היא קיימת. הבממות העליונה של אור הקודש עומדת למעלה מכל איזה יכולת לצייר איזה כלל, איזה מות קדושה כזאת. אנחנו לא יכולים להבין את זה. אנחנו לא יכולים לתפוס דבר כזה, מציאות כזאת של קדושה עליונה שבעצם אין לה מטרה, אלא עצם מציאותה היא גדולה מכל מטרה. ולכן שם אנחנו לא יכולים להגיד תבנה את בית המקדש, אלא יבנה כאילו מעצמו. אומר הרב רוממות קדושה כזאת מתנשאת למעלה מכל כוונה ומגמה וכולו וכולו אלא אנחנו מבקשים כאן שיבנה בית המקדש שהוא נעוץ אומר אומר הרב באור המקודש המקורי העליון שאין כל העולם כולו כל גבולי מגמותיו שהיא טוביו וכוונותיו כדאי לו כלומר שאנחנו מדברים על גילוי כזו של השכונה שכינה שאני לא יכול להגיד שיש איזה סיבה ישראל יורדים למצרים השכינה ידעה עמהם כדי לשמוע מרל מסביר כדי לשמוע עליהם עם ישראל יוצא ממצרים השכינה עמהם למה כדי לגול אותנו אבל יש שכינה כזאת שאתה לא יכול למצא לי כל כך גדולה וכל כך מופלאה וכל כך עליונה שאתה לא תמצא לה שום מטרה אלא עצם מציאותה האינסופית הבלתי מוגבלת הבלתי ניתנת להשגה זוהי עצם מציאותה שלמעלה מהכל כאן אני לא יכול לבקש מהקדוש ברוך הוא תבנה כאילו אני פונה אליו משהו שמובן לי שאני צריך אותו לא זה לא בשבילי יבנה בית המקדש ודאי על ידי הקדוש ברוך הוא אבל זה כמו הרב אומר זה כמו בריאת העולם לא היה אף אדם שם שביקש ושאל למטרה בריאת העולם ככה הקדוש ברוך הוא העולם נברא ככה זה עניין של בניין בית המקדש שאנחנו מדברים על שכינה כשהרמבן דיבר על שכינה הוא דיבר לשכינה של מתן תורה שבא להשרות על ישראל הרב זצק שהוא מדבר הוא מדבר על שכינה עליונה נשגבה שבדיוק כמו של עם ישראל אני אומר שיש מדרגה עליונה שאין לו גבולות הוא עלה במחשבה תחילה יש גם שכינה עליונה בממהמה כזאת אתה לא יכול להגביל אותה במשהו ועל זה אומר שיבנה בית המקדש ולכן אנחנו לא אומרים מיד ושם נעבודך מה ש לדבר על עבודה על מציאות כזאת עליונה שלמעלה מכל מה שאנחנו יכולים לעשות ה תן חלקנו בתורתך על ידי התורה נעדה גם מה היא דרכנו כשאנחנו נפגשים ולא נפגשים נוגעים מגיעים לקרבה, למציאות של קדושה העליונה שהיא למעלה מכל מה שהשכל האנושי יכול לדבר עליו ולהשיג אותו. זה התורה תגיד לנו. אז לכן נאמר תנחלקנו בתורתך ואז ושם נעבודך ביראה כמי עולם גשנים קדמניות. תודה רבה לכם. ‏am