הרב יהודה מלמד - ליקוטי מוהר"ן - כ"ב שבט תשע"ד

נחנו בו צריך לשמור את העין מכוח המדמה ואפילו מישהו טוב עין צריך לשמור מזה כמו שאנו רואים כי אפילו מי שיש לו ריה יפה יכול לטות על ידי שוא מרחוק ונדמה לו להפך מן האמת על כן צריך שמירה ירה ייתרה לזה והכוח המדה בא על ידי לשון הרע כי כוח המדמה הוא כוח הבהמיות כי גם בהמה יש לה זה כוח המדמה ה מוציא דיבה הוא נופל לביות לכן תגבר עליו כוח המידה מ שהוא כוח הבהמיות כי מוציא דיבה אוקסיל כשאדם סתלק ממנו נופל מאהבת השם יברך נופל לאהבת הבהמיות מבחינת כתה דעת מעסת סך מכן לי כהן הנו בחינת אברהם ואבי בחינת אתה כהן בחינת בקמץ הכהן ואז מתגבר עליו כוח ה מדמן שהוא כוח הבהמיות בבחינת דמוי מבלי הדעת נדמו הינו כוח המדמה אז האמת שאני חיפשתי את זה עכשיו כתי שיש א הה ה שמוס מה זה הצר הצ ה צ בסוף ה מביא טוב אז מה זה כוח המדמה פעם להזכיר שכ כוח המדמה זה לא בדיוק מה שאנחנו קוראים בשפה שלנו הוא כוח הדמיון למרות שיש קשר יש הרבה קשר אבל זה לא זה לא בדיוק מה שבספרים אמרו כוח המדן כוח הדמיון בדרך כלל נכסים לאפשרות של הבן אדם לדמיין מעבר למה שיש פה דברים שלא מציאותיים בהקשר הזה יותר מזכירים את המושג הזה הדמיון אבל כוח המדמה הכוונה ל לתפיסה של העולם בחושים זה במידה הרבה הכוח המדמה דך שעולם נתפס ב בעיניים בעיקר גם משאר החושים שיש לו מצד אחד התרשמות מאוד חזקה מאוד מוחשית מן העולם מצד שני זה יכול מאוד לבלבל יכול מאוד להטעות אם תרצו אזה דוגמה מאוד מאוד מאפיינת שכוח המדה מ זה מה ש מה שעושים בטלוויזיה כן טלוויזייה זה כל הע כל העניין שלו זה חזותי שבעיקר מה שכנים שמועברים זה מה שאפשר להראות שפעם פעם הרב יהושע אמר אה שנגיד שדנים על טלוויזיה אז אפשר להגיד טלוויזיה זה כלי ניטרלי למשל אפשר לעשות שיעור של הרב עובדיה יוסף דרך הטלוויזיה היה קשה נכון אלפים ועשות אלפים ראו את השיעור לביין א דווקא שמה דוגמים א כן מתא אבל הוא אמר רב יהושע זה לא זה לא טלוויזיה כילו להראות את הרב בד יוסף זה שיעור זה לא טלויזיה זה זה כמו זה כאילו לא לא באמת להשתמש בכלי הזה כי זה זה פשוט א לתווך בין מה שקורה שם לבין מי שלא נמצא שם שהוא רואים הכוח של הזה זה בעצם להשתמש בעוצמה של מה שאפשר להראות בחושים וככה באמת לעורר לא משנה מה ממילא אנחנו רואים לפעמים אנחנו רואים באופן ן חריף איך ש אפשר להגיד להבליט משהו ונורא נורא להטעות אפילו בצורה וה של שקר אפילו זה שקר בוטא כן אפשר לראות תמונה שהיא מאוד חלקית ומאוד לא רואה את כל ההקשר וכו אבל אפילו אם לא אפילו אם יש איזה ישרות נגיד עדיין מה שאפשר להראות הוא הוא לא מגיע לתכנים מעבר לרף מסוים זה ה זה מאוד בולט ב במכשיר הזה א כאילו הרבה מהחולים שקשורים אליו הם קשורים לנקודה הבסיסית הזאת שכוחו הוא החזותיות וכמה שחז יות תהיה יותר חזקה יותר צבעונית יותר נגיד מעוררת אז כוח המדה בד מסימת בלי מכשירים כמובן אבל זה אותה יכולת שלנו להתרשם מן המציאות בצורה מוחשית בצורה תמונתי חזותית שהיא מצד אחד א שוב ב כוח מצד שני יש בה הרבה הרבה הטיה יכולה ממש להעבר להעבר את העיניים כאילו זה אחד רואים אבל דווקא הראיה יכולה להסתיר לבלבל אם יש משהו שיכול נורא להרשים נורא לתפוס א בעצם זה לא זה כמו הסיפורים בן עזרא שהוא בא פעם עם ה בגדים שלו היה מסתובב היה כזה הולך מכום למקום היה נודד בדיוק מה היה הרקע אוליזה אולי גם קשור כלכלי לא יודע אז א אנחנו עשים אותו שם בקצה השולחן נותנו לו שם שריות וזה בסוף זכו אותו משהו אחרי זה הוא בא עם חליפה עם לבוש מחוב כ סיגר את עצמו לא יודע כמו שכתוב ויגלח ו ויגלח ויחלף סמות ויבוא אל פרעה כן אז הוא בא כל כולו מלכות כל כולו זה גםד אדם תעיר פני אז בכל אופן זה אבן עזר טוב זה כבר אני מושי קיצור ואז שמו אותו בראש השולחן או בזה תנו לו מנה יפה נחנו מכירים את הסיפור אז הוא לקח את המרק ושפך לתוך החליפה כולם שאלו אותו מה אתה עושה אומר באתי בלי חליפה לא נתנו לי מרק עכשיו לא נתנו לי מנה כזאת עכשיו באתי אז כן נותנים אז בעצם לחליפה נותנים לא לי אז צריך להכיל את את החליפה חריף חכם דוגמתו אז זה מאוד בולט שאנחנו נגיד יכולים להתרשם מלבוש ממראה עיניים כזה ו הרבה פעמים זה בכלל לא קשור זה מאוד מתאה זה מאוד ההפך מן המציאות אבל העין עושה את שלה ואגב אפילו אם אדם יודע את האמת אפילו דע מדע את האמת זה לא עוזר לו כי האמת ר נראית לו דבר כזה נמצא באיזשהו מקום בשמיים והמה שהוא רואה בעיניים זה נראה לו הדבר המוחשי אז אולי זה לא בדיוק אבל זה כן נושה ידוע שכל הפרסומאים למיניהם הם מאוד מאוד מוכים בדיוק בנקודה הזאת כן איך ל איך להרשים את הדמיון איך בעצם לעקוף את השכל ולהרשים את הדמיון וככה להצליח להשפיע להשפיע על אנשים אז זה כוח של מתאה אז אפילו מישהו טוב עין שיש לו עין טובה יש לו ראייה טובה צריך לשמור מזה כמו שאנו רואים שאפילו מי שיש לו ראיה יפה יכול לתות על ידי שרואה מרחוק ממ להפך מן האמת לכן הוא מתכוון פה באופן גשמי נכון לפחות כמשל שמי שלו ראיה יפה הכוונה שהוא רואה טוב אז יכול לתעות למה בגלל שהוא רואה רחוק דווקא כשרואים רחוק לפעמים זה נראה מבלבל נכון לפעמים אתה הולך נגיד בדרך מסתכל רחוק נראה חתול אתה מתקרב זה סלע זה סלע בסוף זה חתול כאילו מרחוק אתה לא לא מבחין ושמר פה קצת שדווקא מי שרואה טוב עוד יותר אולי יכול לתות מי שרואה לא טוב אז הוא אז הוא הוא הוא אומר זה מטושטש אני לא רואה מי שרואה טוב אז כבר יש לו איזה התחלה ש תפיסה אז הוא כבר יכול לקרוא או לראות כ זה כמו גף שאתה רואה שם של רחוב אז אם זה קרוב אתה קורא טוב אם זה לגמרי רחוק אתה אומר אני לא יודע מה כתוב שם אם זה קצת אז אתה ממציא איזה משהו ליד מתבלבל כזה אז דווקא בגלל שאתה רואה יחסית טוב כן זה לא כמו דבר רחוק לגמרי אבל מי שישו ריה מאוד טובה יכול יותר להתבלבל אז אולי זה גם הערה גם מבחינה רוחנית שדווקא מי שיש לו ראייה טובה הוא יכול לחתור עמוק דווקא ה אפשרות הזאת יכולה לגרום לו לטעויות שלא יהיה לבן אדם שלפחות יודע שהוא לא יודע על כן צריך שמירה יתרה לזה והכוח המדמה בא על ידי לשון הרע כי כוח המדמה הוא כוח הבהמיות כי גם בהמה יש לזה הכוח המד אגב המשפט הזה הוא הוא מאוד אני חשב הקדמה שאמרנו מאוד עוזרת להבין אותו כי בהמה בודי לא יכולה לכתוב סיפורים דמיוניים כן לא יכולה להמציא זה היא לא נמצאת שמה אז באיזה מובן יש לה כוח הדמי כמו שאמרנו שבמובן של שהיא חיה את החושים אין לה מעבר זה מאוד חזק אצל לגמרי בעצם לכן אפשר להטות אותה איך אנחנו עושים מלכודות לבעלי חיים שהם רואים משהו מפתע ו משחים אליו ובסוף נופלים ואין להם שכל לחשוב שבעצם שיש לפעמים פער בין מה שאתה רואה לבין מה שבאמת אצל אדם יש שכל וברמות פשוטות הוא יודע להשתמש בו מה שאני רואה זה לא זה לא מה שבאמת נכון בוא החתולים כלבים אפילו המכוניות ברחוב הם עדיין לא מבינים מה מה הקטע שלהם ם מבינים שזה מסוכן אבל הם לא מבינים באמת מה שיש להם בטבע זה יותר א אז זה לאדם יש את זה אבל לבהמה אין את זה בכלל בהמה אפשר להגיד היא כולה כוח המדמה וגם באדם כשכוח המדמה שולט עליו זה בעצם הנפש הבהמית שולטת עליו זה לא קשור לדמיון בכלל מה שהוא מתכוון פה מה שאנחנו יכולים לדמיין ולהמציא דברים זה אחד מהתכונות של הדבר הזה כי באמת יכולת להמציא קשורה לזה שאתה יש לך כוח שהוא לא תלוי בביקורת שכלית אתה יכול לחשוב על דברים ש כן את הדוגמה המפורסמת של הרמבם ש שאדם יכול לדמיין ספינת ברזל שהי רצה באוויר תרא לזה דבר הזה אין לו שום מציאות זה פלא שהרם דווקא אמר דוגמה שאנחנו היום יש אותם מעשים בכל יום אז שמה במפרש כותב אם מתכוון בלי מנוע כל אופן התמונה הזאת אפשרית אבל הוא רצה להגיד שאדם יכול לדמיין משהו שבכלל לא מציאותי בזמנו היו עם שטיחים טוסים לא כנראה הרמבם אצלו השטיחים היו יותר התנהגו על פי חוקי הטבע עכשיו כאדם מפעיל את הכוח הביקורת השכלית שלו זה אומר לא יכול להיות שספינתו תרוץ באויר לפחות תנאים ה האלה וכוח הדמיון זה האפשרות שלו בסדר לא לחשוב על להמציא עכשיו זה גם המעלה שיש בכוח הדימיון אין ספק שיכול גם לחשוב א על דברים כאילו חדשים הדברים לא צפויים יכול באמת לפעמים גם לעלות על רעיונות דוע היה סופר זול ורן שהוא כתב א על ספינה מתחת למים כתב על טיסה ח ואז היה ני לגמרי ואחרי זה הגשימו את זה גם היה לא יודע אם הגיעו לכזה עומק אבל גםג צוללות וגם אז לא היה צוללות לא היה חדלות אחרי זה זה היה כל אחד דמיון יש מעלה שהוא יכול פים להרחיב את האופקים שלנו לדברים שלא היינו חושבים עליהם או סתם לפעמים לשע שית אדם אבל זה קשור לאותה תכונה כו הייתי אומר זה אחד הענפים של כוח הדמיון יכולות גם להמציא שלי בהמה אין לה את זה אבל אבל זה שוב זה הכוח שלא כפוף לביקורת שכלית ללכת אסוציאטיבי זה הבדל בין סופר לביין השמדה שי שמדה הפרק השני צריך להיות המשך הגיוני של הפרק הראשון סבר לא חייב להיות המשך הגיוני של הפרק הראשון הפך יש צד ש צריך להיות הפתעה לעומת הפרק הראשון צריך להיות איזה רצף אבל זה רצף מסוג אחר נכון דווקא ככל שהוא סופר יותר אומן אז ד פעם הוא צריך כאילו להפטיר אז זה כוח המדמה אז זה צורה אחרת של מחשבה בעצם זה צורה אחרת של קשרים של דברים במת כל עלם הספרות והשירה וודאי המדייה החזותית היא כולה מופנת לכוח המד רק כמה כמה בוטא כמה הדין כן שורים הגדולים אז באמת גם דיברו על כוח המדן זה לא דבר שצריך א פירור מחשבתי שכתבו עליהם אבל כדי באמת לפגוש את הזה צריך כאילו אבל זה באמת במקומות הרבה יותר עדינים הרבה יותר עמוקים אז זה כוח ה מדם יכול לעתות הרבה במת פה כתוב במ צריך אולי להזכיר את זה כי בתורה הזאת לפחות במשפטים ה שאנחנו נפגוש אותם היום מוזכר בצורה בקשר שלילי כחד כן אמרנו שאני לא זוכר מאיפה אבל שפעם אחת אומר שזה היצר הרע כילו לראות את החיצוניות של המציאות פה יש פה שמעתי מאבי ששמע ממונת שרב נחמן אמר על עצמו ואמר אז שהמשיך לנשב כוח על מדמה ברור וזך נקר דברב יול מרנד בעצמו שוא שהוא שקיבל עצ מיתו ברור המדמה לחדשו דמות מת למילתא מילתה עוד יפה חס ושלום המת עוד מעט יהיה כוח המדמה כמו שאנחנו מכירים אותו אז בכל אופן אז יש כוח לבדם ברור וזך כי באמת זה כלי עצום אם משתמשים בו נכון כמו הראיה הראיה היא דבר נפלא רק יכולה מאוד להטות מה כן נכון ביד הנביאים הדמה נכון מזכיר באמת בהמשך פה את רוח הנבואה עכשיו הוא אומר מי שמוציא דיבה הוא נופל הבהמיות וא כן תגבר עליו כוח למד שוא ככח המיות זוא מביא ראיה אבל גם מסברה זה מובן שמוציא דיבה זה מי שרואה את הדברים באופן חיצוני מה זה מוציא דיבה הוא רואה מישהו עושה משהו לא בסדר והוא מסתכל עליו בעין רעה זה רע עין כן גיד לשון הרע על מישהו זה בעצם מסתקל עלי בעין רה והוא מוציא עליו דיבה בעצם הוא מסתכל על הדברים בחיצוניות שלהם כי הלימוד זכות בא מזה שרואים את ה נקודה טובה ש אפילו אם יש 99 נקודות לא טובות יש אחת טובה א אם יש 999 נקודות לא טובות יש נקודה אחת טובה אפילו מלאך אחד מנץ מני א' להגיד אדם יושרו אז הוא פודא אותו מרדת שחת אז הוא רואה את הנקודה המהותית לא את כל החיצוניות ובעל לשון הרע רואה את החיצוניות אני אספר לכם שפעם א באמת הקשר שתמיד ככה התחבר לי אחד סיפר ליתי במילוים בחור מאוד ערקי מלאד דתי מה שמכונה אמר שאבא שלו אוסף את כל העיתונים כל הכתבות נגד החרדים כדי להוכיח שהחרדים לא בסדר משהו כזה שהם לא בסדר כן ככה הוא סיפר לי ספר אזה כנות כזאת כילו אוסף כדי לאסוף ראיות אז אמרתי לו זה לא ראייה שחרדים לא בסדר זה ראיה שעיתונים לא בסדר למה יש כל כך הרבה כתובות קדב תחשוב כמה כתובות יש באדם כן אז ה כלומר המוציא דיבה זה לקחת הרבה פעמים נגיד כשומרים ביקורת על ציבור כאילו מסתכלים על כל הצדדים שלו ה שם לב שכשיש בויכוחים אז אורים הם ככה וככה וככה וככה זה קצת מה שזה מה ש הדוגמה הזאת גם כן כאילו וסף את כל הדברים הבעייתיים או לפחות אלה שהם הציגו אותם כבעייתיים אבל כשאתה מתווכח עם מישהו תתווכח לא עם הצל שלו תקח עם האורות שלו כו לא חוכמה להגיד אני חולק עליו בגלל ש כמו שלא חוכמה נגיד לפעמים יש בקורת לחברה החילונית כי הנוער לוקח סמים ו ומתעלל ומשתקף חר כך דוקרים אחד את השני כל הכבוד זה גם מסתכל רק על הצל ולא יש שמה גם דברים אחרים אם אתה רוצה להתווכח תתווכח עם הדברים ה העמוקים יותר הערכיים יותר הפנימיים יותר אפשר להסביר את הקשר בין הצה לבין האור למה באמת הבעיות האלה קיימות אבל בכלל כשרוצים לפגוש מישהו לא צריך לפגוש את הצל שלו צריך לפגוש את האור שלו ו המוצי דיבה הוא פוגש את הצא מסתכל על הצל זה הדמיון לרות החיצוניות זה באמת אולי כמו מצב מסוים של חשכה נכון שאפילו רואים כפשוטו את הצל של הבן אדם אפילו א ב איפה נמצא התאורה איפה אתה נמצא אתה רואה בעיקר הצללית אתה לא רואה את הבן אדם שור סור אז זה מה שקורה למוציא דיבה הוא רואה צללית הוא לא רואה את הבן אדם לא רואה את הצלם אלוקי וזה כוח המד שואה רק את ה רק את מה ש חושים ברגע הראשון מרים אז ממילא אין לו דעת כי מוציא דיבה הוא קסיל כשאדע מסתלק ממנו נופל מאהבת השם יתברך פ ונופל אהבת הבהמיות כי יש לאדם כוח אהבה אז אם הוא מתרומם מזכך את עצמו אז האהבה הזאת חוזרת למקום הגבוה והמקורי שלה לאהבת השם אב הוא לא מזכך את עצמו אז ההוה הזאת נמשכת לדברים ה החיצוניים המוחשיים המיידיים אז כשאדם מוציא דיבה אז הוא באמת נופל לאהבת הבהמיות להבדיל באמת בין מדרגות של של קודש אולי אפילו של קודש קודשים אבל בזמנו שמעתי ככה הערה חריפה מהרב יצחק בן שחר על הפרשה של המעשה של ה אחרי יוסף אז כתוב ויכיר יוסף את אח והם לא הכירו אז הוא שאל למה הם לא הכירו אות באמת תמיד שאלה כזאת ש נכון שהוא כנראה היה נראה נבוש אחרת וזה אבל מצד שני בטח הקול היה אותו קול ו היו כל כך ברמזים גם נכון כל הזמן מתפלים למה הוא מכיר אותם כל כך טוב הוא מתעסק איתם כל כך איך אף אחד לא נכש אפילו בתור אפשרות ו שהוא עונה ל השאלה אומר כתוב איך כתוב הקרנה הכתונת בנך היא ויכיר ויאמר חיה רה חלתו כלומר הם בעצם מטאו את יעקב בעצם אמר כשמישהו נכנס למקום של שק של הטיה אז אז הוא בעצמו נכנס לשם למרות ש הם עשו את זה רק בשביל לבלבל לבלבל את יעקב הם ידעו את האמת אבל תה כאילו לא הולך לגמרי עם האמת אז בסוף אתה ך הוא הסביר שכאילו כאילו זה הסיפור ג אומר בצורה אחרת הסיפור שסיפרו ליעקב הוא גרם שיוסף האמיתי יצא מטוה חבריה שלהם פשוט לא יכלו לראות אותו וזה זה אגב נכון כפשוטו כי יוסף שהם פגשו יכול להיות שהם ידעו שהוא רציני אבל עדיין החראה שלהם היייתה שהוא מסוכן אז היוס שהם פגשו שו זה לאלא יוסף אמיתי את יוסף ה אמיתי הם לא פגשו אז לכן גם אחר כך כשהם רואים את הדמות הזאת אז הם ודאי רואים את הדמות החיצונית הם לא יכולים לחשוב שיש פה דמות אחרת תוך כדי מבה אמת אני חושב ש אולי הם לא יעלו על דעתם שהוא התנהג ככה כ מבחינתם הוא לא היה שייך למקום כזה יכול להות שגם לכן לא ידוע ם הזכרת שם שמיים כ הרי מצד אחד הוא קצת צד שני יש בו המון גינות כל ההתנהגות שלו מוד לפני שהוא מתג לא לא מספיק היה מצויר להם שככה כנראה שבאיזשהו מקום כן אבל הם הסתירו את זה מש הם הכריעו טוב אז כאילו הם עובדו על עצמם בסוף ככה הוא אומר קצת הרב יצחק וכ שהדת הסתלק ונופל מבת השם ברך ונופל אהבת הבהמיות מבחינת כתה הדעת מסתה ומסחר מכן לי ינו בחינת אברהם הוא אבי בחינת אתה כהן שזה נאמר על אברהם אבינו אז יש קשר בין דעת לבין אהבה כי כהונה קשורה לאהבה אברהם הוא אבי ואברהם נקרא כהן מבחינת וקמץ הכהן אתם רואים יש פה עוד זן אין בהקדמה תיקונים תיקון ותת בתיקון עין אזה לא לא יש מצווה לשמוע לדברי חכמים אז להגן בזה אבל נראה שהרמז הוא ש בטוי וקמץ הכהן נדרש גם מלשון הניקוד קמץ הניקוד קמץ כנראה גם רומז ל מידת אהבה בכלל זה ידוע בהרבה גם ספרים של הרב שהכהנים הם יותר הבחינה של החסד לבים מבחינה של דין מקומ אזה כהן זה הבחינה של אהבה אבלים מנגנים כזה וזה נשמעים יותר רקש כן דבר בהמשך על הנגינה אבל אדרבה אולי ננסה להתבונן בזה בהמשך כ אומר שעל ידי להכניע הכוח המדמה זה על ידי ניגון נו אז זה דין או חסד לא גם ניגון אבל זה משהו של שהיצירתיות של נגינה הבאה מהמד כ אה כן אבל נגנה טובה זה אפשר להגיד שזה מדם מבורה כ את המקום הנמוך שלו ואז מתגבר עליו כוח המדמה שהוא כוח הבהמיות מבחינת נדמו המי מבלי הדעת כן כשאין דעת יש דמיון דמו הינו כוח המדמה ו עניין אחד וזהו הכוח המדמה הוא מבקש תמיד כלי לשכון שם מלכן מחזיר תמיד לשרות על פי שונה הלכות כן על פי של שונה הלכות ל כן ה מחדשים דבר בתורה הו חידוש נ מתכוון מלשון אשכנז בליך כי הוא בא מכוח המדמם שהוא מדמן מילתא למלטה זה יפה הך שהר שבו יותר מהטוב פה אני אומר יש משהו חריש ביחס למדנים שהם אומרים פלפולים ופלפול יש כן זה יפה זה נאה אוא אומר זה בא מכוח המדמה והרע יותר מהטוב אומר אומ לכן אלו החידושים מזיקים הפרנסה כ על ידי חידושי תורה נבראים שמיים וארץ כמו שכתוב נאמור לציון המיתה אל תקרא אמי אלא אמי מה אבד שמי והר במילולי ן אף אתם עבדים שמיא והר במילולי כתוב ושים דברי בפיך צ תיך תו השמיים וסוד הארץ אמור ציון המ עדי זה באים כל ות וברכות לעולם כמו שכתוב יפתח השם לך את הצבוע הטוב וא השמיים אז ק שדך ידי שי תורה אמיתיים אך כש החידושים על ידי כוח המדמה עדיין נבראים רקים דשב זה בזוהר שם ולדם בא ראב לעולם רב שיש בהם גם כן טוב שהם דברי תורה שהם מבחינת צובה אך מחמת שהרע יותר מהטוב על כן הרע גובר והטוב מתבטל מכנ לא נודע כי באוו קרבנו שמתגבר חס ושלום בחינת שבע שבע שני הרעב על בחינת שבע שני השבה שו בבחינת התגברות הרע על הטוב עד שהי ניקר הטוב בני הרע מבחינת ולא נודע בקנה אחרי שברנו זה באיזה הזדמנות גם בלימוד הזה שזה הפשר של כלו זה מה שהיה חלום פרוה עד שבא יוסף למה ח למה תי פהים רוחו כי החלום נגמר בחלום של פרעה הרע מנצח את הטוב זה הבצל של החלום הפרעות הרעות אוכלות את הטובות השיבולים זה ולא נודע גם לא נשאר מהמהם כלום וזה זה מה שהוא אומר שגם החידושי תורה שבאים מכוח המדה ם כמו חלום פרעה למרות שיש בהם טוב אבל הרב עובר על הטוב עכו זה חריף ך לומר שיש סיכוי שהבית מדרש התאי יחלוק על ה דברים האלה ו אבל מה מה באמת כוונתו ש ברור שהרבה פעמים מה שמניע את הלימוד את הלמדנים זה ה החוש האסתטי כן הרצון להגיד איזה רעיון יפה ולפעמים באמת יש התנגשות בין האמת לבין החוש האסתטי הרבה פעמים שפוסק הוא מנמק את עצמו אחרת ממי שנותן ממי שנותן שיעורים אומ ש שהי גריז שוא היה יושב בבית עוטף חידושים על הרמבם באים לשאול אותו הוא לא היה כנראה לא היה ראש ישי רשמי הגריז הבן שלרב חיים היה בירושלים והיה איתו ס ממנו הרב שמעון רוזובסקי ה אחד מהראשי ישיבה החשובים זה חידוש שרב שמואל הב פעמים עובדים מה אז הוא אז הוא אמר שמאז שהוא נהיה שב הוא הפסיק להגיד דברים נכונים משה כזה ף הפסיק להגיד א דברים נכונים למה כי הוא צריך להגיד שיעור אז בשיעור צריך להגיד איזה מהלך מילך גלייך אז א אז זה הסכנה עכשיו אני אומר על מה היה הוויכוח ש בישיבות יגידו שעדיין שהטוב מרובה עלם יגידו בודאי זה חיסרון דע עושה את זה רק בשביל שזה יפה לא מחפש את האמת חש שגם אצלהם ספרו על איזה גדולים שם כתבו הרמון חידושים בסוף היו יכולים למחוק אותם רד מ שהם ראו שזה סותר בסוף צאו אתזה לא התיישב להם מקור אחד ם ה כולים למחוק את כל החידושים חשב מעליו כן גיד בחבל זה יפה החידושים אבל הם יגידו זה איך ורים זה המחיר של ה אלה ש מתמסרים מתעסקים בתורה ורוצים לעשות אותה גם בחביבות בעונג אז היה הסברה שלהם נחמן פה באמת א פה הזכרנו את זה נכון שכינת סופרים את הרבה חוכמה שהיא גם תגרום לחוכמת סופרים תסרח אז אפשר להגיד שרב נחמן מ הערה שלו גם על הפלפול נכון שבזכות אהבת ה היפה וכולי אז אדם מגיע להרבה הבנות וחלק ם אפילו כונות אבל סוף סוף מהזה זה כאילו עושה ולול על העין זה כאילו מסתיר את האמת כאילו במקום שאדם יעסוק בור האמת אז הוא עוסק ב רצון למצוא את ה משעבד להנאה הזאת אזה שעבוד דק אבל אומר איזה שעבוד זה אולי מיש אומר שיש לו רייה יפה בן אדם ממלטה למלטה זה ד כאילו כחה פוסקים הלכות לא לא נגד כמובן שלא אלא ם איזה עם איזה מניעה איזה מוטיבציה עושים את זה וזה גם משפיע על התוצאות כין א אדם מחפש את האמת אז דימוי למנטה למינט זה מה שמר פה שנתן קיבל מרבו לחדש ודמות מלתא למילתא או בלי טעות ולהפך חס ושלום זה גם פת כתוב שאין אדם דן לדמות מילת למילתא בעצמו אלא אם כן כבה מרבו ורזה שבה או בכלל על המידות שהתורה נדרשת בהם אז מעניין שמה ש ממנו קיבלה מרבו לא הכונה שהוא קיבל את הדרשה מרבו קיבל מרבו את היכולת להשוות מלטה למלטה בלי לטעות אז זהזה ישרות כאילו כלומר האם ההנאה החוש האסתטי הרצון ל משהו יפה הוא מסתיר את האמת אז זה בעיה אם זה לא מסתיר את האמת אז את רבה א זה כוח חיובי זה חריף זה חריף תלוי באשרות של האדם כן שאני הרבה פעמים חושב שש לתת זה אבל שנגיד החזון איש ה מאוד בולט שהוא היה וזה באמת היה קצת שונה מה רבה להחיל לימוד אחרות זה מאוד בולט אצלו חיפוס האמת חזוניש דיבר על זה שחבל שהניחו את לימוד המרשה כנראה שמתכוון שגם המרשה הוא דרך כזאת ללמוד באופן מאוד אמיתי מאוד מדון לא ככה לא חווייה חדשה אבל שהרבה זמן היה לי הרגשה שתמיד כשחיפשתי הייה לי איזה קושיה בתוספות אז היה אפשר סיכו למצוא אותו ברש אולי מרץ חיות לפים אחד הלה הקטנים היו צפו את כלם ביחד כן קות מפרשים אבל במרשה כמעט שלא אף פעם וקח זמן להבין שמרשה מה שהוא בעיקר עושה הוא לא שואל שאלות שהרבה פעמים הם באות מסברה שלנו אלא הוא שואל שאלות מתוך התוספות כאילו הוא כאילו מחשבן את התוספות מתוך של התוספות לכן רק אם אתה נכנס עמוק בתוך התוספות אתה יכול להגיע לשאלות של המרשה אם אתה עומד עם הספרה שלך ושואל אז יש סיכוי כי ה מוח שאלה שקשורה לדברים של ויש סיכוי שמישהו ישאל אותה אבל מרשה זה רק אם קראת מדויק את התוספות זה המרשה צריך אזה סבלנות וכולי אחר כ גם נבין את המרשה עצמו אז זה בכל אופן זה מה שחזון איש חינך שכאילו משקיע במינה במסקנה במינ מסקנה להגיד שגם הגרה הוא ודאי סוג למוד הזה שהוא חלה גם כן על הרבה מלמד דורו אנחנו פה מאזנים את התמונה ידוע היה לא מהשיטה של ברסלב אז הגרה ודאי שצורת הלימוד שלו היייתה לא של פלפול הוא היה נגד ולא רק שהוא היה נגד ש יש פלפול מאוד מאוד קיצוני פעם הרב אסמן אמר לי ש שהם היו עושים חיבורים של דברים שאיין שום קשר ביניהם זה היה חוכמה כמו הדרנים כממה שעושים הדרנים שעושים קושיה ממסכת נידע צריך תביא תורות מסכת ברכות ואז מקשים משבת מתרצים עירובין אולי אפילו חייבים את הכל מהדף הראשון נגיד ככל המסכת יש סיכוי לי שנצ משהו מישה יודע כן אבל אני שאתה צריך זה עכשיו מצד אחד אני אומר היום דווקא בעולם של היום היו אומרים שזה טוב מאוד הדבר הזה כי זה פותח את המחשבה סיור מוחות את יודע אבל בצעד שני זה ברור שזה אומר שמרם שיף לפעמים נשארו שריות זה הפלפול שעליו היה מחלוקת מאוד גדולה בעם ישראל שם היו מאוד מאוד חריפים וקשרו דברים ש לא היה שום מחויבות מה זה הבדיחות האלה שבן אדם נתלש לו הדף של הגמרא אז הוא חיבר את הדף ש חיבר את הדף שלפני הדף שאחרי כאילו ברצף אחד קשה ר כל הסתדר זה קיצוניות זה למדך כמה ישראל בחים וחכמים ומרקים אבל א אז זה קצה אחד אבל נגיד גם נגיד אורים ותומים הוא לא היה כזה אבל הגרה הוא גם לא היה כמו הורים ותומים כן עוד יותר כאילו עסק בעיקר בדייג את המקורות ולהבין בדיוק מה כתוב וזה גם הוא לפעמים יש ו איזה זה אבל בסך הכל שורת הלימוד שלו היא כזאת אנחנו הרי בשנה הזאת זוכים לפגוש את תלמידו הגדול הנחלה דוד כן הוא לא תלמידו תלמידו של תלמידו כן שהוא גם באותו באותו ס נו אז יכול להיות שרבי נחמן אני לא יודע היה אולי כן נותן מה זה מה זה ללמוד בלי כוח המד כלומר במובן השלילי כן למרות שגם האחרים כאילו ני שרר סלנטר למד זכות על אחים קודם כל גדולי עולם כנראה שגם לפלפול יש את המקום שלו גם קצת פלפול לא הפלפול החרי אישראל סלנטר אמר שהיה מבעלי ר וכל החינוך שלו זה היה לי אשרות ולי אמת ומר ש בהתחלה היהה נגד הפלפול אחר כך הוא נהיה ביד למה עכשיו היה לו סברות עמוקות מאוד למה ביד ספרה אחת זה זה סרה שאני זוכר פעם סברה שראיתי בזמן האחרון סמרה אחת בגלל שהוא אמר שהרבה פעמים דווקא דרך הפלפול מגיעים לאמת צריך לראות זה בלשון שלו אבל זה כאילו דווקא כשאתה חושב על הדבר ה הלא צפוי יש סיכוי שדווקא זה כאילו מוציא אותך ממחשבה מצומצמת דבר שני הוא אמר שזה חשוב לעבודת המידות כלומר אדם מחפש מקום להתגדר בו עכשיו אם תתן לו את הפלפול להתגדר עם הפלפול אם לא הוא אומר לא זה לא ייעלם הכוח שלו הכולא ידע שהוא עובד אם הפלפול אז הוא יודע עכשיו אני הולך לפלפל אבל אם אם הוא לא אז כאילו הנגיעות הסובייקטיביות ישפיעו באופן שאפילו לא ידע שהם משפיעות ם יזיקו הרבה יותר זה חשבון של בעל מוסר הרב נצל אמר גם כן הסביר למה יש פלפול כזה גדול למה הוא התרחב כל כך אז אמר כי עם ישראל רצה מרחבים רוחניים איפה היה צריך למצוא אותם בלימוד אמונה אבל בישיבות לא למדו אמונה אז עשו את זה בגמרא ככ הוא מסביר הסבר קצת פחות חריף אבל גם אז מה זה חידושים טובים מה חידושים טובים חידושים טובים איפה או כתוב לא הוא לא אומר שיש בהם טוב או טובים לגמרי טובים לגמרי שהוא אומר ש אה שיש חיפוש של האמת חיפוס של ישר סו להביא דוגמה שוב אני לא אומר שאחרים לא ם זה מאוד בולט כאילו גם מבחינה חינוכית אלה שיותר היו בהברקה כזאת אז אם אתה גאון כמותם וישר כמותם אז אתה באמת יכול ללכת בעקבותם אם קצת פחות אז יש תיקו שאתה תחכה את ההברקה ותישאר בלי ה לא מבוסס מאלה שהזכרנו הם יותר אפשר ללכת בעקבותם נאל פה על החזון אש עצמו שמר למה לא לומדים מרשה מה יש מרשע טוב פלוני ואלמוני והרבה גדולים כשלא מבחינת החינוך של הלומד אז אמר שר עושה משהו שהרבה לא עושים ש שמרל אמר שילמדו את הראש אבל בישיבות לא פסקו כמ אבל העיקר זה לחפש את האמת י שבאותו אופן יש ביקורת של האדמור האמצעי שמה שמחפשים התפעלות כום לחפש את הדביקות מצד עצמם עצם הדבקות מחפשים את ההתפעלות אזה כמו כמו גם זה דומה מאוד שבמקום לחפש את האמת שבלימוד שמילא היא נגת מחפשים את התענוג זהזה זה ההטיה שיש פה טוב רק הייתי אומר אולי בכל אופן אסיים בטוב שכמו שיוסף לקח את החלום של פרעה ובסוף פתר אותו טוב הרי אומר שהטוב נבל בתוך הרע אבל אדרבה בסוף הטוב יציל את הרע זה היה הפתרון המיוחד של יוסף ולכן פרעה קיבל אותו יותר מכל הפתרונות האחרים זוכרים שדיברנו על זה מ שלפני חנוכה לכן הוא אהב את הפתרון הזה יותר מכל הפתרונות האחרים כי אצל כל הפתרונות האחרים זה נגמר ר אצל יוסף זה נגמר טוב אז מן הסתם כל הפלפולים האלה בסופו של דבר הטוב שנמצא עמוק בתוכם ישוב ויתגלה בעזרת השם