הרב יהודה מלמד - ליקוטי מוהר"ן - י"ז טבת תשע"ה

חמים מנהגים נקרא מ תנינ נקרא מ ות י קצת נגענו באיזה שבוע שעבר זה נראה כאילו זה היה לפני הרבה זמן היה אז התענית רה בתבת תחבר לעניין של התענית אות י ועל ידי כלליות בן ותלמיד על ידי זה מישהו אש חי ונו ההפך שקוראים רוע מזל שלימזל הוא יכול לקבל בעת האכילה הערת הרצון לות בן ותמיד זה כבר את המשפט זה מי שיודע להדריך גם בן וגם תלמיד בן להגיד לו שהוא לא הסיק בכלל תלמיד להגיד שהקדוש ברוך הוא בכל מקום ובאות ט הוא אמר שצריך לכלול אותם שגם לבן שאומרים לו שהוא לא מסיג בכלל צריך להגיד שיש לו קצת הסגה כדי שיהיה לו קצת יחס וגם לתלמיד שאומרים לו שהוא שיש לו השגה צריך להזכיר לו שלא הכל הוא משיג ו שלכל אחד יהיה את שתי הבחינות שכל אחד ידע שיש לו שייכות שיש לו חלק שיש לו איזה אפשרות לפגוש הערה מהור האלוקי ומצד שני שידע שעוד יש הרבה גבוע מעל גבוה וכל זה זה גם קשור למי ש יודע להדריך אומ פשב לצדיק כן שיודע כול שהצדיק יותר גדול אז ההדרכה שלו יותר רחבה ויותר מתאימה גם לאנשים דרי מעלה גם דרי מטה אז מישהו איש חיל הוא יכול לקבל בעת האכילה הערת הרצון נו שיאיר לו הרצון בעת האכילה וישתוק ויחשוף מאוד אליו יתברך מרצון מפולג בלי שום ידיעה שלא ידע כלל מה הוא רוצה ככה באמת הבנו שכיוון שיש לו יחס לאורות המקיפים זה בעצם ההשגה גם של וגם תלמיד זה כאילו מלמדים אותם שיהיו לא רק עם מה שהם משיגים עכשיו שגם יהיה להם יחס להשגה שהיא מעבר למה שהם משיגים עכשיו והמצב הזה שהוא מתאר זה ממש מפגש עם אור מקיף כי מה קורה אדם מרגיש השתוקקות מאוד גדולה לקדוש ברוך הוא בלי שום ידיעה ש לא ידע דל מה הוא רוצה יש פה איזה הערה של רצון שהיא למעלה מהחוכמה לא מרגיש איזה געגועים כיסופים מי ש יכול אפילו להסביר מאיפה זה בא מה בדיוק ה אפילו אולי מה באופן ספציפי אז זה כמו שאולי קח משל מהעולם שלנו של ישיבה נגיד שאדם נכנס לבית מדרש או לספריה וורה הרבה ספרים הוא מרגיש שהוא נורא משתוקק ללמוד משהו אבל הוא לא עוד אין לא ספציפית ל עכשיו רוצה ללמוד חומש רוצה ללמוד גמרא ה רוצה ללמוד איזה ספרים של אמונה איך ה יוצא בזה לא יודע הוא יודע שהוא רוצה מאוד א יש לו איזה געגוע כזה ויכול להיות אפילו געגוע יותר כללי אפילו לא רק דווקא בתוך ספרים בכלל יש לו איזה געגוע שלא יודע אפילו לאיזה ביטוי ספציפי הוא היה רוצה להלביש אותו איזה מילים אפילו מסויימות היה רוצה להרביע אותו ממצב כזה וזה קורה דווקא בעת האוכל שזה לא מובן מאליו כי הרב פעמים אנחנו מרגישים באוכל את האוכל אז כאילו כנראה מה שקורה לו זה שהוא נפגש עם הניצוצות שיש באוכל שוב בגלל שהוא יש חיל בגלל שהוא בלו הכי מכוון ל המקומות האלה העמוקים יותר הפנימיים יותר אז גם כשההוא אוכל הוא הוא מרגיש את זה בלי בלי שאפילו ידע טוב זה מדרגה גבוהה נשמע נכון מדרגה נראה שהוא מדבר כמו צדיקים מתוך הניסיון ואיתו זה בחינת הארת הרצון משפט לפניכם וזה בחינת ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו בעיתו זה בחינת הערת הרצון אל איך זה רומז בעיתו על הערת הרצון בחינת כעת י אמר ליעקב ולישראל מה פע ליהן כמו שאמרו רבותינו זל עתידים צדיקים שהם מחיתם לפנים ממלאכי השרת כעת כעת זה כמו בעתו ומה זה רומז למדרגה מאוד גבוהה שצדיקים יהיו למעלה מה מלאכי השרת ממשיך ואומר מחיצה זה בחינת מקיפים שם המחיצה של השכל כן נכון זה גם באופן הר מוחשי כאיל אדם יש את מה שהוא משיג ויש את מה שמעבר למה שהוא משיג אתה יכול כאילו לסמן את זה במעגל אז המעגל הזה הוא כמו הגבול בין מה שהוא משיג לבין מה שהו מעבר ממה שהוא משיג ולעתיד יהיה מחיות המקפל הצדיקים למעלה עם מקיפים של מלאכי השרת ואז יהיה השגתם מבחינת מה מבחינת מה פעל אין שוב זה קשור גם לפני כן שהוא אמר שיש השגה של בחינת מה אתם רואים באות א לפני אות ט נמצא שבן ותלמיד מבחינת רימה דרמת הנו ההשגה של מה מבחינת מה חמית מה פשפשת בבחינת היה מקום כבודו זה השגה של בן כילו השגה של מה זה השגה של דברים שהם למעלה למעלה מההשקה אז הצדיקים ישיגו השגה של בחינת מה בחינת מה פעל אל אין להם יחס לדברים הכי נעלמים וזו ההערה של בחינת מה בחינת הערת הרצון שהוא למעלה מן הכל יותר מכל מה שאדם יכול לתפוס להבין להחכים החוכמה יותר מזה זה הרצון נכון זה גם מבוטה בספירות שיש את החוכמה בינ ודעת ואחר כך את החס גבורה תפארת שזה המידות אבל למעלה מזה זה הכתר הכתר זה הרצון מי אמר הרבה אמרו נכון הקטר זה המדרגה של הרצון אז זה זה למעלה מן החוכמה למלה מכל הצ הכתר כי נמו כאילו הלכ הקטר הוא הכי גבוה ז אומר שזה קר קטר חוכמה בינה דעת מלכות זה הכי נמוך האמת שזה באה לספור אותם ביחד יצא 11 אבל אז אולי מורידים את הדעת דספ סופר גם וגם מה הגספר כן קטר חוכמה בינה ודעת חסד גבה תפר נצ סות מלכות מה כן דלא רק זה היא נחשבת תר בקולט זה בלי כן הוא אומר ביחד כאילו סופרים או את זה או את זה אתה מכיר ככה קטע חוכמה בינה בת ליהו לא ופתח סליחה ככה זה כתוב לא מ כן צד שני דע זה מאוד משמעותי שאומרים שזה החיבור בין ה מוכרן למידות נכון חבד דעת בחבד הנה חבד מזכירים את הדעת חוכמה בן הדעת חבד זה אחי כאילו אלי זה המחלוקת מעניין אייך עשו אצל ברסלב יש קצת ש היה מתאים שיספרו את הכתר ולא אתת ה אבל זה רומים שזה זרקו את הד צידה רזקו אותם לאן אז ו דעת הצידה חבד הרי גם מקשרים את זה לאותיות של השם אז הי זה החוכמה א ה זה הבינה נכון לפי זה באמת לא סופרים את ה ו את הדעת ו זה דעת ו זה דעת אבל זה השח לא ו זה ה אבל זה ו זה ה כל המידות אה מסו נכון י זה החוכמה ה זה הבינה ו' זה כל המידות אבל הנ החינם אתה אומר אפשר לצרף את זה גם לדעת בתור שמקשרת בין המוח למידות והיה אחרונה זה מלכות לא הה ה אחרונה זה מלכות אז מה עם הכתר זה הקצו של י ידוע נ לכן ממילא זה מובן שאפשר לספור ואפשר לא לספור כאילו זה קשור אבל זה גב ב זה מתאים לסוגיה שלומדים עכשיו בגמרא שזה 10 ועשירי יהיה קודש זה זה הכתר אולי זה החוכמה אבל בגמרא מוזכר שיש ספק לא ידעים נכנס מישהו הזה לפני ה אומינה לפני הות שספק בכלל לא מתסריט שצריך לאסר גם את הסירי גם מת ה-1 אז העשירי זה ה החוכמה ו1 זה הכ כשרבי עקיבא קושר קטרים לתורה כן עלפי זה שש מקיפים מה כן נכון הרבה פעמים אמרו שהוא קבן או שהוא דורש את התגים ם אמתי מישהו אמר ויש דברה בזה מישהו שהוא גם תלמיד חכם וגם צריך חוקר אבל דווקא הסמורה הזאת יש בה משהו שאומר שכושר קטרים הכוונה שהוא נותן כבוד לאותיות כ כי באמת בגמר רואים שהוא לא דרש את התגים הוא דרש את האותיות יותר מרבי ישמעאל רבי עקיבא רבי ישמעל הרבי פעמים אומר דברה תורה ישוו בני אדם רבי עקיבא מדייק בצורת הכתיבה הרבה יותר דוקא הוא דורש את האותיות אז קושר כתרים לאותיות הכוונה הוא נותן לכל אות כתר נראה לי הסברה לה יש בה משהו מערית של חזוניש זה שהזכרתי טוב אז בכל אופן איך הגענו לזה גיד על זה עוד משהו אה זה כבר סיפרנו ש שפעם הרב יצחק היה ב בשחם זוכר את זה לא הרב יצחק היה בשכם כשיצר היה בשכם הזמינו אותו לעשות דיוון עם הרב חנן פורת זכרונו לברכה על ה בקיצור על תפיסת עולם ו ללכת עם המדינה נגד המדינה וכולי ואז חנן הריך לדבר חנן הריך לדבר על ה כל מה שקורה עכשיו כל המשמעות קומת ישראל וצריך להתיחס את זה לכבד את זה ואז הרב צחק היה צריך להגיב לא עשו פינג פונג כאילו אמר דרשה ואחר כך הוא חק אמר כל מה שהוא אמר זה הכל רק בה אחרונה של השם רק צריך יש עוד א אני מיודע שבעיני זה לא כזה זה מחמאה דווקא דבר על ה אחרונה כן זה הדרגה כאילו הכי עליונה כמעט הכי עליונה היה אחרונה לא כאילו הכי למטה דווקא לא אבל היא הכי למעלה כש מבחינת המימוש נכון ההבדל בין גלות לגאולה זה אם יש גם את הא של מה לא א מה זה לא הג למה מצד הרב יצחק אתה אומר בסדר למה זה זה כאילו זה כאילו לעשות ככה כן אבל אני אומר למה אבל אני אומר מצד שני זה דווקא מחמאה כי נגיד כיתה א תחילי וכולי שראשי נמלא טל אז טל זה 39 ואם אני לא מתבלבל אז זה דווקא הצירוף של יכו שפתוחים אם הה האחרונה זה יהיה מ נכון ברור אז רשי נמלטה על קבוצות סה לילה מה הכוונה שהוא נמצא לא במקומו לא בביתו גלות כי אין לו את היה אחרונה הה אחרונה זה שיש גם גאולה זה פשוט שהשכינה מגלת בתחתונים אז זה באמת דבר גדול זה רק מהעתיד לבואך לר בעלה כן נכון גם קשור לזה גם מה זה תשובה השוב ה גם הכוונה להשיב את הה' הזאת ככה הרבה דורשים מה אתה אומר שד ברוך הגבר עשה לו משפט אז הרפון ב למשפט להעיד לטובתו מה כן משפט ואמר לה שהוא לא התכוון בכלל במעשה כל מה שהוא כלמה ש ש זה בעולם העציב כ אוא אמר לשופטים אמר שופטת אז היאמ שמעתי אז היא שאלה את ה זה נכון אמר לה כןא שאלה אות מה זה עצילות אז שיש לו תורה שלמה זה אם היא רוצה לשמוע ה אמר שה רוצה לשמוע ואז הוא שש שלם אציל באמת רגע זה ברוך ה רגע מה שמעת אתמול שסיפרו על הדבר הזה או שמעת את השיעור עצמו שלוד הסי וואו אגב מה שהוא אמר בזמן האחרון זה זה מחזק את זה קצת למרות שדווקא שם אמר שבעולם האצילות לא עושים דברים כאלה אבל זה מחזק את זה שהוא לא מדבר במישור רגע אתזה תענה משפטית ששירה בעולם העצבות כילו סיפור יפה מה זה תענה משפטית שזה היה בעולם האצילות כן שזה לא מעשי שהוא לא מתכוון למשהו מעשי מתכוון להגיד איזה שורש גבוע יש לזה גם זה יכול לבלבל חלק מהאנשים אבל אפשר להתבלבל ממחילה גם מדברים אחרים כן אם זה מבלבל אפשר טוב אז כל זה שרצינו להזכיר את העניין של הרצון שוא למעלה מהכל הכוונה למעלה מהחוכמה מתוך הדברים אתה שומע שמו שהחוכמה זה דבר מאוד גדול כל כל היש קשור לעניין של החוכמה הרצון זה כבר עניין של כמעת עין והוא מתגלה בעת האכילה בבחינת ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו בעיתו דיקה בבחינת הערת הרצון שהוא בחינת מה בחינת כעת יאמר ליעקב לישראל מה וכולי בחינת מקיפים נל שהם בחינת מה שזהו בחינת ההרת הרצון כנל כן אז ואתה נותן להם בתוכ לם בעיתו מה זה בעיתו כמו כעת מה זה כעת זה שימר מה פלל ישיגו מקיפים מאוד גבוהים יותר מהמלאכים שזה ממש הערת הרצון ומה שמתגלה הרת הרצון בעת האכילה דווקא לא אז אנחנו ככה ניסו להסביר את זה לא מסביר את זה מפורש דע כי מי שרוצה לח לחגור מותניו להיות מפרנס ניתן פרנסה לתלויים בו צריך שיהיה איש חי ולא יהיה ההפך שקוראים רוא ה מזל שלימה זה כי צריך שיהיה לו קצת ממשלה כי כל הפרנסה נמשך מהמלכות כמו שכתוב במלך אילנה די חזית די רבה ותקיף וכולי ומזון לכולה ב נטו מלכה כל הפרנסה באה מהמלכות אל כן מי שרוצה לקבל פרנסה צריך שיהיה לו קצת ממשלה כדי שיהיה לו איזה שייכות עם המלכות נגיד שגם אני חושב שהוא כדרכו בעצם מדבר כמו שאמרתם בעולם האצילות מדבר בעולמות רוחניים אבל מן הסתם הדברים הם חורזים גם בעולמות העניינים גם בעולם הזה בעולם הזה זה די פשוט ואני אומר זה אפילו אולי לא כל כך הרגילים לחשוב על זה אבל זה פשוט שכל עניין של מלכות זה הנושא ה של פרנסה יש לזה כמה סימנים אחד זה שכתוב שאבי גאיל אומרת לדוד שהוא לא יכול עדיין לדון את נבל כמורד ממלכות אז למה היא אומרת עדיין לא יצא טבעך בעולם מה הפשט לא יצא טבעך בעולם שעדיין אין מטבע עם השם שלך עם הצורה שלך איך ש איך שיעשו מן הסתם עם השם אולי יותר נתאים לנו שזה ביטוי למלך שמלך הוא קובע את המטבעות עד הזמן החור אז ממש אפילו היה או את השם שלו או את הפרצוף שלו נכון גם אז יהיה את ה החתימה של יודע נגיד בנק ישראל כן יהיה איזה ור שכל ההגדרה של המטבע זה מלכות אם אין מלכות כמעט אי אפשר לדבר על כסף כי אני אוציא איזשהו שטר או איזשהו אפילו חתכת מתכת ויגיד תתנו לי בעד זה א לא יודע מה סחורה אז מה פתאום להגיד שהדבר הזה זה שווה משהו שצריך בשבילו לתת סחורה זה רק אם יש איזה הסכמה כללית שזה שווה משהו וזה אפשרי רק שיש איזה מציאות של מדינה או מלכות שקובעת את זה זה בלתי אפשר זה גם פשוט על פי הניסיון שאם אם יש מלכות מסודרת וזה אז הפרנסה טובה ואם לא אז לא אחד הבעיות שבאפריקה המצב הכלכלי קשה שהשלטון שם מאוד רעוע בהרבה מקומות כמצב הכלכלי קשה זה שובלי שני זה הרבה גורמים אבל זה אחד הסיבות היותר מרכזיות נניח שאפילו המערב רוצה להשקיע זה כל ההשקעות מתעדות להם כי פתאום יש זה מלחמת אזרחים פתאום יש אפ אחה פתאום יש פה פתאום יש שם אז לא מאוד קשור ל לעניין של המלכות מה שק עשם באומן המטבע שלהם ירד בח ברוסיה ברוסיה באוקראינה כי יש שם איזה מלחמה נכון כן אם כי גם רוסיה נפגע רוסיה רוסיה זה לא מתאים למה ש רוסי נפגע הרבה יותר מהמתג זה הרובל זה שירד זה שלהם כן לא אגב זה גם לא בגלל המלחמה ישירות אלא בגלל הסנקציות וגם בגלל שירד הנפט נכון כן מכמה דברים נכון ככה זה יצא טוב זה דווקא דוגמה שמלכות שמלכות נפגעת בלל שאין מלכות האמת זה נכון שמה המלכות היא גם לא היא לא לא כלו שצריכה להיות מלכות שם לא הייתה מלכות לא הייתה כלכלה ברור החד לשות הרסר חלופין למה אתה לא יכל לשות מש נכון אז מלכות בילאו אם אין מלכות אז מחליפים אורז על על סוכר זה מה שעושים כשאין מלכות כאילו אפשר להשתמש במטבעות ככה היה באמת במלחמות זה מה שאמר במלחמות אנשים נתנו תפוחי אדמה משהו אחר זה לא שוה לקחת כסף מה אתה עשה עם הכסף כל מיני מצבים קשים כן חוזרים ל זה המלכות זה התפקיד של המלך גיד רקו עוד משהו אחד מני החול שהיה איזה הוג דות מאוד חשוב לייני המשפט שאמר שהגדרה של השופטים זה הוא דיבר כבר על המלכות השיטות ה דמוקרטיות שההגדרה של ה במה השופט צריך להתעסק הוא באמת צריך סק בהרבה דברים אבל בשני דברים הוא לא צריך להתעסק מה שקשור לחרב ולאר זה הוא לא צריך להתערב כלומר השופט לא יכול להגדיר אם א יוצא נו מלחמה או לא יוצא נו ממלחמה וגם הוא לא יכול כנראה להגיד כמה מיסים יאספו ובמה ישקיעו אותם אם השופט מתערב גם בזה בטלה חס וחלילה הפרדת הרשויות כןכ אותן במדינתנו כן זה קשור העוגה כתב את זהזה ג דעות לא יודע אנגלי או קאם באמת אני פגשתי א זה מישהו טען שפה יש בעיה כבר עם הנושא הזה אם כן אני מודה שזה על העניין של ארנק זה לא פשוט כי ברור שי ך סוכים ממון שודאי שהשופטים ריך מהמלחמה מה זה למלחמה כן מה שסיפרתי כן כן אבל גם זה מוגבל כי אומר אפשר להילחם אבל אם להרוס בתים זה לא פשוט להפסיד שם זה צריך להיות מידתיות וכן הלאה וכן הלאה תיל החמור רק זה גם כן ברור שיש לזה גבולות אבל א אז אז רק נזכרנו בזה שזה קשור למלכות הארנק מה רצית להגיד תבת טוס זה הדוגמה הכי טובה לכ שמלכות יורד כסף כי ה זרקה את הכסף שלה בירושלים אה נכון אז פעם בחוצות השלי נכון ועל כן מי שרוצה לקבל פרנסה צריך שיהיה לו קצת ממשלה כדי שיהיה לו איזה שייכות עם המלכות שוב אני אומר אין ספק שהוא מדבר בעיקר באופן פנימי שיהיה לו מלכות שיהיה לו לא יודע איזה גיבור הכובש את יצרו לא מושל ברוחו מ לו חדיר אבל באמת זה גם כפשוטו שמי שרוצה פרנסה צריך שהיה לו איזשהו אנוגה אם הוא כאילו הסכר מקודם יש לי מזל כן מה זה יש לי מזל זה גם ביטוי מוכר הוא לא מדבר על משהו מדבר על משהו שיש לו איזה משמעות בשפה שלו אחד שהוא כאילו נגרר כזה נסחב כזה שום דבר לא לא לא מתוכנן שום דבר לא מאורגן וברור שכדי שיהיה פרנסה צריך א וזה בבחינת לעת האוכל גוש יהלום אין הלום אלא מלכות כילו בשביל האוכל צריך מלכות אין הלום אל מלכותך דרשו את זה אה שדוד אומר מי אני ומי חיי כי אביני הלום בהפטרה של שמיני כן כשהוא מודל לקדוש ברוך הוא על כל מה שהיה איתו ו ואז הוא מתפלל על בית המקדש פרק וז שם בשמואל ב אז י שמה את הביטוי הלום הכוונה בפשטות שהוא זכה להלום להיות מלך אז הלום זה מלכות זה מה שדרשו חזל שכש בועז אומר לרות גוש יהלום כאילו ש הולך פה להיווצר איזה עניין של מלכות אז ה רבי נחמן דורש שגם יש קשר בין האוכל לבין הלום כי צריך שהיה לו ממשלה ב בחינת מלכות לעת האוכל כ על ידי זה נמשך הפרנסה כנ מל כן כשהבעל רואים פה שזה גם כפשוטו כשהבעל חוגר מותניו נגד אשתו הוא מחייב עצמו לפרנסה כמו שכתוב בכתובה ונה אפלח ועוקר וזון אז נותנים לו קצת ממשלה כמו שכתוב ומשול בך כדי הממשלה יכול להמשיך הפרנסה כנה כן אומר יש קשר בין הממשלה של הבעל לבין זה שהוא מפרנס חוגר מותניו כמו שאמר לפני כן באמת זה גם כפשוטו ש זה הסיבה שלכאורה גם במציאות יכול להיות שש אפשר להגיד סיבות יותר חיצוניות שיש שם דיוון כאילו למה לפחות בדורות הקודמים הדור הזה זה בן נמצא ובירורים אבל למה כאילו היה מין נורמה כזאת שהאיש הוא במעמד יותר אה יותר מושל כזה כן מה גרם לדבר הזה אז הסבר אני חושב הכי נמוך זה כאילו יותר חזק אז פשוט הוא הטיל את חיתתו אבל הסבר יותר גם לא פנימי אבל יותר ישר כזה זה שהוא היה אחראי על הפרנסה אז הי הייתה תלוייה בו טוב יש עוד מימדים כן אבל זה גם הסבר פשוט שהוא כאילו הוא המפרנס וכאילו אישה בלי בעל בעצם כמעט לא היה לה קיום כלכלי אפילו וממילא זה הה והוא ימשול בך עכשיו באמת כבר בגמרא מוזכר שיכולה אישה שתאמר לבעלה אני ניזונת ואני עושה כלומר רואים ש היא רוצה עצמאות אז אז היא אומרת מעשה יהיו לי עצמי ומצד שני מוותרת על זה שתן לו מזונות פוא זה קצת הערה על דורנו שלפעמים יש כאלה שבאים מצד ה תביעת השוויון אז הם אומרים שמה פתאום שהוא ימשול אבל אז הם צריכים גם לומר שאם ככה זה צריכה לפרנס את עצמה ולא תמיד לא תמיד הם מקבים בזה כלומר זה שהוא צריך לפרנס זה ברור אבל שוויון כן זה משתלה קצת אבל גם באמת גם נין הפרנסה אחד הפרדוקסים שרים עליהם בדור שלנו ש בחלק מהחבר חברה אחרית אומרים ב חברת הלומדים אז הכתובה מתהפכת זה שהאישה מפרנסת שההוא יושב ולומד והיא מפרנסת דווקא במקומות הכי הכי כאילו איך קוראים לזה שמרניים הכי הכי זה דווקא שמה האישה מפרנסת מה הבל מפרנס ברוחניות כן חשבתי שפעם באמת גם גם אצלהם באופן עמוק האיש הוא אחראי היא כאילו עובדת אצלו כמו שיש מנכל ויש מישהו שעובד אצלו אז כאילו אם אם יהיה בעיה אז הוא צריך לא לישון בלילה ולא הי זה לא מעט ה אח שלך לקוץ פס אשתו לילא הכתובה אמ לו כובס בקוש אני הלכתי לבדוק עניין איך מגיעים לאמת ואז נראה איך עושים את זה כן כל העשרים כל מי שצריך תן פרנסה יותר אנשים רבים התלויים בו הוא צריך שיהיה לו יותר ממשלה כדי שוכל להמשיך הפרנסה די המלכות כנל שוב גם כ כפשוטו והמלכות מקבל פרנסה מקבל הפרנסה סליחה מבחינת הידיים שיש בים החוכמה דיינו הרמזים שבחינת ידיים כמו שכתוב נתתי ידי ואין מקשיב פרש רשי אנו רמזים כי כש החכם מגלה חוכמתו לפי אומר איזה דיבור שמרמז בו רמזים לתלמידיו יינו מה שאי אפשר לברר בפי בפירוש רק על ידי הרמזים שיש בדיבור הם מבינים כוונתו כאילו מה עושים כשאי אפשר להסביר במיילים אז א אז פעם החברות שלי שהוא גם גסי אמר לי תסביר עוד פעם אבל הפעם בלי ידיים אז אם הייתי זוכה את התורה הזאת הייתי אומר לו תשמע אני חיב חיבת הידיים יש דברים שאי אפשר בלי הידיים עש מתכוון כפשוטו לא שוב גם הידיים פה זה זה רמז לידיים עליונות אבל זה גם כי פשוטו שלפעמים אי אפשר לדבר אז עושים מח ולו נכון במחו טוב אז נעצור פה אבל אולי זה שוב מחזיר אותנו למושג של המקיפים כן כי ה הרמזים האלה זה שוב מקומות גבוהים ופנימיים שמשם מקבלים את ה את הפרנסה ושם המלכות מקבל את הכוח שאכילה זה מגלה את הרצון זה סתם סופ שפעם אחת רבנו ישב ולמד ואז הביאו לו אוכל אז הוא אכל טיפה וחזר ללמוד אז הביאו לו שוב אכל טיפה חרבים ככה כמה פעמים ואז הוא אמר שיש שתי בחינות של צדיק יש צדיק שאוכל בשביל שיהיה לו כוח ללמוד יש צדיק ש במדרגה יותר גבוהה שהוא לומד בשביל שיהיה לו דעת איך לאכול אמר הם חושבים שאני צדיק במדרגה שאני רוצה ללמוד בשביל שלי לדעת איך לאכול אבל אני רוצה להיות איש פשוט אז אני אוכל בשביל שיה לי פח ללמוד יפה טוב