הרב יהודה מלמד - ליקוטי מוהר"ן - ו' חשון תשע"ה

אם המשטרה היייתה שומעת לי מה שצריכים לשמוע לי אבל אז היה צריך לסגור עכשיו את הר הבית לכולם עד תקופה משמעותית כדי שיבינו שמה שהיה לא יחזור על עצמו אחר כך אם היינו זוכים אז היה צריך לעשות הפרדה כמו מערת המכפלה שיהיו שעות רק לערבים שעות רק ליהודים כשיש יהודים ערבי אחד לא נמצא שם שוטרים וזה ישמרו על הכללים אבל בלילי בלי ערבים שיש ערבים בלי יהודים זה גם שינוי לטובתם מבחינת שלא יהיה חיכוך אין מפגש עו לא הגענו למות המשיח ש יותר טוב יצחק וישמעאל באים ביחד אפשרות פחות חריפה הרב יש אפשרות יותר טובה לפתוח את הבית ליהודי כן זה לא ריאלי שרות יותר חריפה זה סליחה פחות חריפה יותר ראלית זה שיעשו יסגרו לה הרבה זמן ויגידו מעכשיו מי ש מי שמתנהג שם לא לפי הנימוס החוצה אין יותר צעקות אתם יודעים שזמן אחרון ערבים כנראה בתשלום צועקים כל הזמן אין צעקות מי שצועק בחוץ גם יהודי מי שצועק החוצה אבל אין יותר הלוואי שמשהו תנה טוב אנחנו למדנו תורה ז אני חושב שאולי בגלל שאנחנו מתחילים אזמן חדש אז נתחיל את זה שוב אחרי זה שוב קצת מתחילה יותר בזריזות אבל נלמד א שוב בתורה הזאת באמת אה לפי לפי השם של התורה לפי הפסוק מק שנתיים ימים הפר חולם וכולי עכשיו זה גם מתאים כי עוד מעט פרשת מקס חנוכה נכון בשבת חנוכה הוא היה מדבר רב נחמן וגם בשבת בשבועות וגם בראש השנה נכון שלוש פעמים היה מדבר שבועות הרבה פעמים היה מדבר חנוכה בראש השנה בין שני הימים ך היה נוהג היה גם עוד דיבורים אבל חלק גדול מי ש איפה שכתוב את ה איפה שכתוב את הזמנים של הדרשות רואים שחלק גדול זה מהזמנים האלה זה היה שלושה בחינת שלושה רגלים כן שהיו באים אליו טוב כי מרחמים מנהגים היינו מישהו רחמן והוא יכול להיות מנהיג הוא יכול להיות מנהיג וצריך לדע איך להתנהג עם רחמנות כ על רשעים או על רוצחים גזלנים אסור לרחם זה ממש אקטואלי כן מה ש ראינו גם עכשיו הרשעים הל צחים גזלנים אסור לרחם וכן מי שיודע איך להתנהג עם הרחמנות אז ה יכול לרחם על תינוק של ארבעה ימים תן לו מאכל הצריך לגדול לגדול ולא לקטן כזה לקטן כזה צריכים זונו רק על ידי חלב דווקא על כן צריך לדע איך להתנהג עם הרחמנות שלקט כזה צריכים לרחם ניתן לו חלב דיקה ולגדול מאכל צריך לו לכן על כל אחד ואחד צריכים לרחם מה שצריך לו כן הז מניק זה מי שיש לו אהבת הבריאות אהבת המונהגים דואג לכולם אוהב את כולם אבל רחמנות היא צריכה להיות בגבול רחמנות הולה להיות בלי גבון אז זה שני סוגים של בלי גבון אחד זה שהוא ירחם גגם על הרשעים ועל ה הצרכים ואחד שהוא ירחם גם על מי שצריך אבל יתן לו שפע שלא מתאים לו עכשיו רצא שדווקא חסד מאוד גדול הוא הוא הוא יוצא דין הרי כש מרחמים על רשעים אז זה בעצם זה אכזריות ואפילו כש שמרחמים על אדם שראוי לרחמים אם נותנים לו משהוא לא מתאים לו אז זה מזיק לו מזיק לו גב מימד נוסף א צ רועים במקום הזה אז זה גם בנושא של הר הבית זה גם קצת א זה אגב עוד סיפה שאני לא חושב שצריך לפתוח אותו רק ליהודים כי זה גם א ברור שזה מקום כזה עם קדושה כזאת שצריך כלים לקבל אותה ולכן זה לא פשוט כאילו להגיד נגיד שזה טכנית היינו עושים איזה הסכם עם מישהו ונכנסים לשם וזהו לא לא פשוט שזה ככה לא צריך א צריך כלים כאילו אם זה בא לא בזמן אז זה לא מתאים באמת השאלה רגישה ועדינה מה בדיוק שייך מה בדיוק לא שייך אבל זה ודאי שייך גם לסוגיה הזאת שגם כשהגיעו מופיעה גם כשאנחנו הולכים נפגשים עם השכינה צריך להיות מתאים למדרגה שלנו מתאים לכלים שלנו אם יבוא משהו שעדיין יותר מהכלים שלנו אז יכול לעשות גם א יכול לעשות גם נזק מצד שני גם הפוך בוא ניקח את המשל לכיוון השני גם שאם הקטן הזה כבר הגיע למצב שהוא צריך לאכול כל מיני דברים צריך לאכול לחם נגיד נכון יש שלב שהתינוק יכול לטום טעם דגן אז אם תתן לו אז רק חלב זה בעיה כאילו הרחמנות צריכה להיות בשיקול דעת איפה המקבל נמצא לא רק לרחם עליו ולתת לו כאילו את הדבר הכי עדין והכי והכי קל גם בזה לא צריך להגזים צריך לתת לו מה שהוא צריך אם הגיע הזמן שהוא צריך יותר כמו אם תלמד מישהו שהוא יכל כבר למוד גמרא את למד אותו רק משנה זה בעיה אבל הפוך למד מישהו שהוא יכול לללמוד משנה רק משניות למד אותו גמרא זה גם בעיה כן עוד פם ילד קטן שראוי ללמוד משניות לומד אותו גמרא אז זה לא זה לא בזמנו אז זה ייצור אצלו תסכול או חוסר איזון או חוסר פרופורציות יש כאלה מיוחדים שרועים לזה אבל בדרך כלל זהזה זה לא לא יהיה טוב אבל מצד שני מגיע הזמן ללמוד גמרא ותלמד אותו רק משנה לא אומר שתלמד אותו משנה צריך משנה כל החיים תלמד אותו רק משנה אזה גם בעיה כי יש לו כבר בשלות להבין יותר ואם הוא לא יקבל שפע מתאים לכלים שלו אז יהיה לו חסר חסר הרבה או מי שראוי ללמוד פנימיות ולא תלמד אותו אז גם זה בעיה לא ראוי ותלמד אותו זה גם בעיה כ צריך תמיד ניזהר משניהם שבוע קצת למדנו שאיך נדע האם זה פועל עליו להיות יותר טוב זה אחד הסימנים הם השפע הזה פוה עליו להיות יותר טוב יותר יותר מוסרי יותר צדיק באמת ש שוב נכון על צדיק הזה יוד גליט שהשם ישלח לו רפואה שלמה אז לכאורה שאם הכל היה תלוי בו הוא באמת צדיק עליון גם בין אדם לחברו גם בין אדם למקום שוא עושה הרבה חסדים זה משפחה שהוא מאמץ עוד לפני אפילו משפחה שלו עצמו הוא מגדל ילדים אני חושב שלי אשתו שהי אלמנה אז היה לו הרבה סיעתה דשמיא השאלה אם הדור במדרגה שלומ הוא טוב רחמן כזה הוא רק משה רבנו הוא היה מנהיג ישראל והוא יהיה המנהיג לעתיד כי מה שהיה הוא שיהיה השורש הפנימי של ההנהגה זה משה רבנו בכל הזמנים יש משה רבנו של הדורש בעצם הצדיק של כל דור דו אני חושב כן שהוא בבחינת משה כי משה רבנו היה לו רחמנות באמת על ישראל ומסר נפשו בשביל ישראל והשליך נפשו מנהגת ולא היה חושש על עצמו כלל א זה מנהיג שהוא הכל רק לטובת הציבור אין שיקולים אישיים אין אינטרסים רק לטובת הציבור וגם בא נשב לאזן שלא תחשוב שהצמיג שאדם כאילו שומר על עצמו לא זה ודאי לא השיקול המנהיג הוא מסתכל רק מצד המונהגים רק הם מעניינים אותו ללכן לפעמים למשל אדם רוצה המון להשפיע אבל הוא מבין שזה לא מתאים למקבלים אז הוא ישפיע פחות כלומר לפעמים להשפיע פחות זה יציאה מה אגואיסטיות בדרך כלל אנחנו מבינים שאדם ישפיע הרבה זה כאילו להשתחרר מהחשבונות שלי ורק לתת אבל לפעמים רק לתת הרבה זה בעצם להיות כאילו מצד הנטייה הטבעית לתת להתגבר עליה ולהתחשב מה שהמקבל צריך זה זה מנהיג אמיתי כי השם יתברך אמר לו וצך לגוי גדול והוא לא השגיח על זה כלל רק אמר אם תיסה חטאתם הוא היה רחמן הוא מנהיג אמיתי אפם לומר שוב בהקשר לזה שהוא לא רצה לעבור לאיזשהו מדרגה אחרת חדשה וזה אלא הפך רצה לפי לפי המקבלים לפי המדרגה של ישראל להנהיג אותם אם שכתוב שבגלל בגלל שולי ככה באמת כל הדברים להתחדד כתוב שהקדוש ברוך הוא אומר לו כי לא ילה בקרבך כם קש פ אתה כתוב ש שאם הוא ייעלה בקרבו אם השכינה תשרה בעם ישראל אחכ את העגל אז מה יכול לקרות שאם יחטאו אז הוא יכלם אז היה צריך למעט את הופעת השכינה כתוב שנטלו מהם את הקטרים יש גם זה מופיע גם בהקשר של חטא המרגלים אבל מופיע גם שאפילו הנבואה של משה לא היייתה באותה מדרגה במשך הרבה שנים עכשיו לכאורה כשהקדושים לו ושחה לגוי גדול אז יכול להיות שלא היה צריך אז למהט את כלומר אם משה רבנו היה מסכים כביכול תאורטי ה היה אומר עכשיו יבנו יבנו את העם רק משבט לוי אולי אפילו לא רק מלוי אולי לוי כי הם היו צדיקים כ מלוי אולי רק במשפחת משה אז היה באמת מדרגה יותר גבוה של אנשים אז לא היה צריך את הכאילו אלה בקרבך כי המדרגה הזאת הייתה יכולה לשת את השכינה כמו שהיה קודם אז משה רבנו אומר אני מעדיף ללכת לפי הכלים של המקבל לפי עם ישראל גם משמעות הוא להשפיע פחות שיהיה פחות שפע פחות שכינה אבל שעם ישראל יוכל לקבל מה שהו בעצם מתבונן עמוק זה מה שהוא הכריע הכריע שיהיה פחות שכינה שיהיה פחות השראה אלוקית עכשיו לא שלא יהיה בכלל חס וחיל אבל שיהיה במדרגה פחות לפי מה שהם יכולים לסבול לפי מה שם יכולים לקבל ושזה יהיה מתאים למקבלים האלה הנוכחים שלא ל לא להחליף אותם לא בשביל להגדיל את השפע להחליף את הכלים לשבור את הכלים לא שוברים כלים והוא לא השגיח על זה כלל רק אמר תס חטאתם כ היה רחמן ומנהיג אמיתי והיה עוסק ביישובו של עולם שיהיה עולם מיושב מבני אדם כי עיקר האדם הוא הדעת מה מתקשר כזה שעשק בשו של עולם לכל הרחמנות שזה הרחמנות לעשות טוב לעולם להשפיע הטבע להשפיע שפע לעולם שמנו בקרון שום ישבו ש עולם לך אם ישיבו של עולם זה להביא אנשים לעולם להוליד ילדים אז תגיד ל משה רבנו וליד רק שניים אז תראה מיד מה שהוא אומר כי עיקר ויה עוסק בישבו ש עולם ש עולם יושב בבני אדם כי עיקר האדם הוא הדעת ומי שאין לו דעת אינו מן הישוב ואינו מכונה בשם אדם כלם רק הוא בדמות רק הוא בחינת חיה בדמות אדם משה רבנו לה רחמנות והיה עוסק ביישוב העולם שהיה עולם ושמולי מבני אדם היינו בני דע קנן שזה מה שהוא עשה כל הזמן שהשפיע דעה לעם ישראל שוב לפי דכ אמרנו השפיע דעה אבל מצד שני לפי יכולת המקבלים כי הוא פתח לנו אור הדעת כמו שכתוב אתה הוראת על הדעת כי השם הוא ה אלוקים כי משה פתח את הדעת ג לנו כי יש אלוקים שלית בארץ אתה עם ישראל אומר משה רבנו הורת על הדעת כי השם הוא אלוקים איך איך עם ישראל הורא לדעת משה רבנו הרה לו בגלל לנו כי יש אלוקים שליט בארץ א מזכיר בעל פה זה כתוב בהמשך קצת ש שהעולם צריך להיות מיושב בבני אדם זה לומדים כי לא טוב בראה לשבת יצרה כמו שאומרים פשט חזל דרשו מזה שיש עניין ל של פרובו גם אומרים זה שייך גם באישה חלק אומרים שמ שאישה לא מצבעת באופן ספציפי על פורבו אבל לשבט יצר הרע כן לכן זה שייך גם למי שחצי או הבד חציו בין חורין שתה לא אומר טוב הוא פטור מהמצווה כ לא יכול לקיים כי המצווה הזאת היא מצווה יותר כללית שייכת גם למי ש שלא יכול לקיים כיו גם לדאוג שיגיעו למצב שאפשר לקיים טוב אז לא טובר לשבת יצ הרע אזה צריך ליישב את העולם אבל מה אומר רב נחמן שעיקר ה ישוב העולם זה שיהיו בני דעת ואם לא בני דעת אז זה לא יישוב אזה מסביר פרשת פרשת השבוע הקודמת פרשת נוח שלכן היה מבול כ ראתם יש באמירה הזאת משהו מאוד טובעני בסדר שעיקר האדם זה שיש לו דעת אם אין ללא דעת אז הוא חייה בדמות אדם זה לא זה לא נקרא ישוב העולם אז אין טעם לקיים עולם כזה אין טעם לקיים עולם כזה זה לכאורה מה שהיה במבול כיכי הדור המבול היו כאילו חיה בדמות אדם לא ה בסדר לא ראשי הדורות מה שכתוב שמהם נולד נח ואחר כך שם ואברהם וכולי אבל כאילו כל האנושות שמה היייתה בבחינת חיה בדמות אדם אז ממלא זה לא יישוב העולם אז כאילו המבול הוא רק מממש את המצב ואף על פי כן לכאורה ההבטחה שיש אחרי המבול זה ש ש באמת המגמה היא שהעולם התיישב ב בבני דעת אבל יותר לא הוסיף עוד להקות חשר עשיתי שגם אם הם לא כל כך בני דעת אבל הקדוש ברוך הוא לאט לאט יביא אותם לשם אולי בדור המבול זה היה כאילו מן תביעה גם המצב היה מאוד חריף גם אמת ש שהקדוש ברוך הוא הופיע בעולם אז ש מאוד חריף שי אפשר ככה להמשיך הבטחה שאחרי המבול גם בעקבות המבול זה שיותר לא יהיה באופן הזה אלא באופן של 10 דורות או 20 דורות או 100 דורות או 1000 דורות כאילו עד שיגיעו לבני דעת כלו ערך הפים זה מידת ערך הפים נכן ערך הפים זה שקדוש ברוך הוא לא מיד לכאורה זה עומק הרחמנות כאילו גם המבול לפי זה זה רחמנות למרות שזה מורה קשה קטסטרופלי אז זה רחמנות מצד עומק העניין שצריך שהעולם יתיישב בבני אדם ולא להשאיר את המצב הזה שזה הה מין מצב של א חייתי כזה אבל ההנהגה שאחרי המבול זה הנהגה של רך הפים זה שלהגיע לדעת לאט לאט וזה מה שכתוב להודיה כמה רך הפים לפניו שכל הדורות היו מכסים הבאים עד שבא אברהם שומר עכשיו וילך יש זמן עד שיבוא אברהם ואז קיבל שכר כולם למה כי אברהם נותן משמעות לכולם כ הוא יש לו דעת בגל שיש לו דעת אז כ כל המציאות נהית בעלת ערך וממילא הוא גם לאט לאט ישפיע גם את הדעת לכל המציאות כי עיקר הרחמנות הוא כשישראל עם קדוש נופלים חס ושלום בעוונות רחמנה נטלה כי זהו הרחמנות הגדול מכל מיני רחמנות כי כל הייסורים הקשים שבעולם אינם נחשבים כלל כנגד המשי הכבד של אוונות חס ושלום נו זה בעצם הייסורים הכי גדולים זה הייסורים הכי גדולים אני חושב ש בטח כבר אמרנו את זה אבל אפשר להזכר עוד שזה תירוץ לצדיק ורע לו רשע וטוב לו נכון שאומרים צדיק ורע לו מה הכוונה נגיד אין לו מה לאכול אין לו פרנסה וזה רשה וטוב לו זה שיש לו שפע כלכלי וזה כוח וכולי אז אני חושב רבי חסדה רסק ש אומר משהו בכיבוד הזה א כ זה מבואר ממש הייסורים הכי גדולים זה עבירות אז הרשע לא טוב לו כאילו יש לו כל מיני דברים אבל באמת מת מת בפנים והצדיק נו לו הרבה דברים אבל יש לו מצוות אז טוב לו כי הוא לפי הערכים האמיתיים של הטוב אז באמת צדיק וטוב לו רשע ורע יכול להיות שאולי זה גם מיישב צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור צדיק וטוב לו צדיק גמור שצדיק שאינו גמור הוא לא מבין את זה כלומר הוא לא מספיק רואה את זה כו יש לו קצת איזה יחס איזה הרגש בחיצוניות אז הוא מרגיש שרע לו אפילו שואל למה צדיק וטוב לו הוא כל כך פשוט לו כל כך בהיר לו שהעיקר זה אם יש מצוות אם יש קרבת השם אוין אז באמת טוב לו לגמרי הסיפור ל זושה נכון ש שלחו לשאול אותו איך הוא מקיים מברך על הרע כ השם מברך על התורה כתוב ש שלו השם ברך על הטובה ו מי שאל רבי אלימלך לא מי שאל לרבי שמלקה רבי שמלקה ואחיו הם שאלו אז אמר תלכו לרב זושה איך לברך על הרע אז הוא אמר אני לא יודע אף פעם לא היה לי רע אולי כל יום לא הה יודע מה יכל מחר אבל לאמר אף פעם לא ה לירה אז אני לא יודע איך לפרש את הפסוק הזה מאמר הזה אזה לכאורה צדיק וטוב לו ולפי זה גם רשע ורע לו זה רשע גמור רשע וטוב לו זה רשע ואינו גמור אז יכול להיות שרש הסבר קצת זה שרש וטוב לו זה רשע שהוא יודע ש שזה לא לגמרי העיקר מה שהוא מתעסק כל הזמן מבין שיש גם איזה חשבון אחר לכן קצת טוב לו כי קצת יש לו יחס לרוחניות קצת לט דרשה כי כשישראל נופלים בעוונות חס ושלום זהו מסאי כבד מאוד שאי אפשר להס כלל המסי הכבד הזה מבחינת כמסע כבד ש בדו ממני כי מי שיודע קדושת ישראל מאין הם לקוחים יודע רוחניות ודקות של ישראל הוא יודע שישראל חוקים לגמרי מעוון ואין עוון שייך להם כלל כלל לא לפי גודל קדושתם מ שורשם וגודל דקות ורוחניות ל כן כל הייסורים שבעולם אינם נחשבים ל משוי כנגד המסי הכבד של אמונות חס ושלום רחמנא ליצ אפילו כשיש לאדם ייסורים כאילו במובן הרגיל אם אין בהם עוונות אינם נחשבים לייסורים כלל זה בבחינת ייסורים בלא עוון שכשאין בהם עוון עינם איסורים כל זה באמת המבט באמת זה לא זהלא זה לא זה לא הערך לא הערך שבאמת נשקל וכוון שהוא מסתמן לא מדבר רק מצד ההבנה התאורטית אלא גם מצד ה עומק התודעה והרגשה שבאמת אצל מבט כזה הייסורים לא לא תופסים עיקר הייסורים רק שנופלים בעוונות חס ושלום זו ייקר הרחמנות לרחם על ישראל ם קדושים המסו הכבד של עוונות כילו לפני שמדברים על להענש לא להענש כאילו עצם זה שיש לבן אדם עלעל הגב שלו את העול של העבירות זה הרחמנות הכי גדולה כן כן זה העונש הכי גדול ב כ לפי זה באמת לא צריך להעניש אז למה צריך להעניש אולי לא צריך אבל אולי ברק שמישהו שלא מבין את זה זה ש מזכיר לו את זה ש אמרנו בזמנו ש אפשר לקרב את זה אל הלב כאילו מצד המת זה מבט עמוק מבט פנימי כאילו כולנו צת מרגישים אותו אבל להיות שמה לגמרי זה גוף ה זה גוף התשובה להיות שמונחים לגמרי אבל א זה ידוע בחוש שאם אדם יכול להיות לו איזה קושי או איזה צער אז אם הוא עושה את זה בהקשר של א ד נניח אדם צריך מתעסק מתקן איזה משהו בזה והוא בשביל תיקון הוא צריך ככה נגיד להשקיע הרבה מאמץ ווא סוחב דברים והוא עובד עם האצבעות וכל זה וכל ה עושה מתוך מחשבה אז אפילו שאחר כך הגוף שלו כולו כואב וכל זה ולי גם האצבעות שלו אני יודע כל מה שהוא עשה כדי להוציא את הכלי כראוי אפילו קצת מי שנגיד מבשל וזה אז לפעמים גם מרים דברים מאוד חמים וקצת נכוה וזה מתכוון מתוך כוונה כן אז אפילו זה אז הוא מרגיש מבסוט ואפילו אפילו יש לו איזה תחושת סיפוק שלא רק שהוא מתאמץ ל אפילו אפילו קצת צבל אפילו קצת כאב לו בשביל זהזה אפילו עוד יותר הרגשה טוב אבל אם הוא נגיד זה קרא לו בטעות או אפילו קרא לו מרשלנות אז פתאום האצבע נגיד קבל קביעה אז פתאום זה יכב הרבה יותר איך זה קרה לי למה עשיתי את זה אם נגיד עשה את זה כי צריך אגיד אדם רצה להציל מישהו להציל מישהו מהאש אז בשביל להציל אותו הוא נגיד פתח איזה דלת שהיא רותחת והוציא אותו החוצה עכשיו יש לו כבייה בידיים מרגיש זה הזכות שלי שיש קבייה שהצלתי אותו אבל אם הוא היה סתם לא נזהר הוא לא תיזהר תיזהר בכל אופן ז אומר זה טיפש אני אז כאילו ההרגשה הנפשית שמתלווה לכאב ואין ספק שהיא חלק מאוד גדול מה מהכאב אז זה קצת אומר קרב אל השכל קרבל הדוגמה של איך זה שעיקר הייסורים זה העוון ל כן משה רבנו עליו השלום יכול להות שנפלו ישראל באיזה עוון היה מוסר נפשו עליהם מתפלל באדם כגון במרגלים חצה כי ידע שלפי קדושת ישראל ודקות הם רחוקים מעוון ירושליים ניסא כלל המסע הכבד של וון קנן זה שוב מתחבר למה ש אמרנו פה שהוא אף על פי שבפועל חטו אבל לא להסתכל על מה שהם מפועל להסתכל על מה שהם בכוח זה שוב חלק מהרחמים אמיתי שלא מסתכל רק על איפה שהמקבל נמצא עכשיו על ממה שהוא יכול להיות מה שהוא יכול לצמוח אליו כלומר כאילו לא נמצא רק את אומר ש יכול להיות שתי קצוות או חסד של לתת שפע בלי שום קשר למקבל או דין גמור לתת רק לפי מה שיש עכשיו רחמים זה בעצם זה עומק החסד שוא נותן לו לפי הכלים שלו אבל כדי להביא אותו למקום יותר גבוה זה בעצם מנות אמיתית אז זה גם היחס אל המקבל זה מה שמשה רבנו ש מצד אחד הוא לא דן אותם ממידת הדין ואומר שכיוון שהם לא לא במדרגה הנכונה אז באמת ראויים לכלות חס ושלום מסכת נפשו עליהם מצד שני הוא לא אומר טוב או שישארו שמה אלא הוא מאמין שהם בסופו של דבר יגיעו לאן שהם יגיעו ודווקא בגלל זה רוים לחיים אולי הזכרנו זה גם כן הסבו שיכל להות שלכן אברהם אבינו מתפלל על סדום זה לא רק מצד שיש לו רחמנות על כל העולם ברור ש יש את הבחינה הזאת אבל מצד שהוא אמר שאולי יש צדיקים בעיר זה האמין שאם יש צדיקים אז לאט לאט הם ירימו את כל סדום זה ככה וב זמן סכ לנות טוב ואי אפשר להם כלל לסע את המסע הכבד של העוון אז זה כאילו ישראל מצד העומק שלהם גם אם זה לא בפועל אי אפשר לש כלל למסע הכבד של העוון לכן פרוים לתפילה באמת מהיכן באים לעוונות חס ושלום רק על ידי איש שאין לו דעת בס תראו שזה מין מעגל כזה כי להיות בלי דעת זה גוף הדבר הכי חמור זה להיות לא להיות בן אדם ש שזה בעצם להיות עם עוונות אבל מה מביא ל מה מביא המצב הזה זה גוף על ידי שאין דעת כן אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנס ברוח שטות וזו רחמנות הגדול מן הכל שצריכים לרחם עליו להכניס בו דעת מבחינת אשרי משכיל לדל כי אין אני אלא מן הדעת צריכים לרחם עליו להכניס בו דעת אז אלי נעשים מזה גם ובכן כמו שאומרים בחבד שלכן אומרים בישיבות שבאמת א טוב לבחור שלומד שהוא גם ילמד עם אחד משנה א' שהוא שנה ב שנה א' שנה א' עם אורחים או כל אחד עם חבר שלו בעצם יגיד בהמשך שהעיקר זה לא רק להתמלא אלא גם כל הזמן למלא את העולם בבני דעת אז א' ש להשפיע למי שאפשר ובהמשך הוא אומר אפילו אם אדם לא מצא מישהו שהוא בעמדה מובהקת של משפיע וזה אז אחד משפיע על השני אתה לומד עם חברותה בעצם יש פה צד שאתה כל אחד מבין את זה זה גם צורך גדול זה מעורר זה אבל בעצם זה גם כדי להשפיע כל אחד יכול לתת משהו לחבר שהחבר לא יכול להשיג לבד כבר אמרתי שחלק מה החסד זה לא כתוב פה מפורש אבל מסתבר שצריך להשלים את זה שחלק חסד שאחד עושה לשני זה שגם יהיה מיש מוכן לקבל כן כאילו הדבר הכי גדול שאדם יכול לעשות זה למלא את העולם בבני דעת אבל זה שוא למד אותם אבל כדי שיהיה אפשר ש ששי למד אותם צריך שהם ילמדו ממנו או נגיד בין חברים דבר חסד הכי גדול שחבר יכול לעשות לשני זה לתת לו דעת אבל כדי שהוא יתן לו דעת צריך שהחבר יהיה מוכן לשמוע ממנו וזה במציאות זה חסד לא פחות גדול כ זה אפילו נון יותר קשה טוב עד כאן אז שוב שבאמת מה שאנחנו עובדים מפלים שיהיה לרפואתו של יהודה ישע בן ברנדה השם כ איך יודע יושע בן ברנדה ‏si no