הרב אריאל - כ"א טבת

‏ja d י הגמרא יה אדם שיה בקופר אדם שרצה גם ך ה כ כו משור שח אלוהים ופר אדם שחייב בדברים שח כופר מקר כלש ישות עליו על השור לי השור עליו ר על האדם רשי ייה הנח גופ לא נזיד לא התרו זה בקלה לא בגלות קשר לרש קשר פסוק בתורה סווש ות כופר מנפ רוצח אסור לרקות במד אדם שרצח אסור ות בקופ בן שרצח בדון בן בשגד אם רצב גדול וא חייב מיטה אם רצ ש חות ואין תחליף אין כופר התורה כא תורש עונש עונש חמור עלד עצמו אם זה רצח זי חניתה שגח כופר לא קיים אני וצמה ש לך לכן צריך להגיד דוב כאן לא ב רגיל לא צח או בשגד שם יש עונש אחר אלא במקום שאין עונש או התורה אר חו כופר במקום עונש מקום שאין עונש ד מגיע לעונש לא צז שמגיע למי שרס זי בלי התרה ופשיעה חמורה שעליה ךל גלות פשיעה חמורה שר חמור מש גל התורה לא קצורה קה זה לא אומר שאין הרב פ אנשים ים התורה אמרה משהו אז הוא זקמ צות הוא זקא אין דבר כזה זא אדם שעבר ברח הוא זקא התורה לא דברה מהשיר שול דעת ך על המלך שמלך בד הוא זה שקוצר את ונש שדם עונש ממון ממון חצוי קורבן משפחת הקבן אדם נרצח נשב לחש מ פנס אות אז ישקו אמר שיתן כופרן הכופר זה מקום שז שזה בקשו הנה ה שאם ש רצז בלי התראה חי ממ המחזק חו פעמים חזקיה מכ אדם מהז ה מקמה אדם חייב מזיק מישר שזי עונס רצון חמון כך ממון חד בממון לא ח חמון א מכי אדם תחלוק בו בין ש מזיק בן ש מקוון חמון אפ רמון כשם ש מזיק מזיקים התורה חייבה את המזיק בן אר בן ישן בן דול בן שוג מתכוון כ פתה אותו מפי שהוא רצח בן זים מהז קודם שהוא חייב זמון דהיינו הכלל שכיל דר מני חל לא למקום שאדם חיב מיתה א לא חה אלא הירה שהוא עברה חמורה שעליה עונש מיתה גם אם לא נהנה שמיטה אבל העבירה החמורה הזא חמורים זה מישור אחר הוא לא חייב המון כי הפטו חרש אומר שב ג אזה הוא לא בגלות בקטל אל הוא חמורה שמגיע לעונש אז לא עונש מ אבל זה עבירת מוות עביה עבירת רצח מגיע לטו ג לא משחרר לא ממון כא ופ זהש רשי הכל סתירות רשי עצמו במסכת כוז כ ים שכשיש הגרה חמורה של רצח אלה ות רשי ומרזה דף ימח ג די אומר רשימו רשבי ומר אש חו בשור בש חומר ואש משור חומר ואש חומר בשורש השור כופר חייב חיב סוג של כופר בין חורים זה כופר וב זה 30 של אב אז כן אז חומר ושור ואש שהשור משלל כופר וחייב משל ואש קטו למה אש קטו אומר רשי אש לא חב בשריפת הדם ש לברוח אם כפות הו שז חייב מביא חייב מיתה וק דב ממנ כ פה רשי דבר במסי אם כ דבר בכך ש שורף אדם ד אש לא ברור גם שו ש חיצו לא ברור שזה ממש ודש מוות כמו רוצח ידיים כום שצב הלכה שהתחדשה בממונות א לגבי רצח עשנו בסוגה שלא בר שוחי מיתה אלא זה עבירה חמרה עבירה של של רצח אבל לא חתה ממשה רש גיד שכל דבר שרש סובר ששו שצב זה כמו שור ידיים וחי מיתה אז פה זה מה ש שפטו כר אז שנו כאן על כופר שך יו כ אם מזיד מן כו ואם זה שוגג גלות כן כופר איך ותן כופר ממון חיצוני בדרך כלו דף ג שוס אומר שם על שור ואדם פו ו אמר רב שור ואדם לגור ענין זיגים חדים עניין ארבע דברים בבלדות אדם חייב ש תו כופר שב שו חייב פתורים הז שו חייב כופל האדם פתו לומ רשי אדם שחו חייב א יחשוב עבו טועים ופרנו כתובים אומר רשי אדם ברקתו ו ד רוב כתוב ת חזקיה שולא אדם לכן אדם פסו נו אם הוא חיב תה ואם הוא לא חיב תה ה חזקי את כלכל הקים כולם מתכון לא מתכון שזי כולם פטורים מממון פה זה ממון פה זה ממון זה לא כפרה הגמרא פה מדברת על ממון כופר כופר ופרופ כופר כופר כופר כופר כמה דברים יש זיקן ארבע דברים לדות אחר כ ני כופר ל שור חייב אדם ובור פטורים אדם ח כופר למה אומר רשי למה דבר כלל נני לאו פ חזקיה קופר תו ש שקיד הקידמה כולל כל האפשרות גם המזי גם שודד ד שם אח ח ש חוזר אותם כונות ח ג שם בר באש צ הגמרא שדח י המקור בגמרא שם מדיק גדי בכים דו אחכ גדי כפו לו סמון משנה מוכרת לנו מ שני היה גדי כפו סמוך ו ס בחיו א תפות לו פטור למה פטור שעל האב חיב מתה קפות אומר רשי ה פותו חיה לגלילי חיים אחר אומר רשי בהמשך אבל כפות לא כתוב אפילו גדחה עב ק דרמה לא ו בו שלא נר ח שוגים פטורים פה כתובות ג את הגמרא פה קושיה אכל ז הגמרא ן חזק מופיע בשס מקומות א רשפו בכל מ רשי בפירוש קובע כלל שאין חיוב כופר מקום שאדם הרג בןר במזיד שו ש פטו ב אג ד ה התורה אמרה שלא יתכן שרשי ס יומר שאפילו בזמן שאין דילי מיתה בזמן הזה יש די בהתרעה הוא חיה מיתה אבל אין בית דין שיהרוג אותו אז אין מקום לח ו כופר התורה אמרה את כופר נפש רצח שישחרר אותו מורת כוף פה אני לא משחרר אותו אני מליש אותו בכל זאת מכיון זקים דר מ וא הרי מגיע לו עונש מוות גם אם לא מצאים בו את עונש המוות מגיע לעונש מוות לכן הוא פטו קו גם אם הוא לא חייב מיתה ממש רקי הרה משוג כתוב ב אז מה בעצם הגמרא הקושי מה הגמרא אומרת ש אדם חי בכופר כו מי ש הגבר אומר את זה שהגמר כא לא הולכת חזקיה את הגמרא אש פרש הגמרא כאן לאלא סוברת חזקיה חזקה מסב שוגג פטור אבל הגמרא כאן יכולה הגמרא כופר לטעים אחרים שסוברים שרק במזיד פטו אבל בשוגג חייב זה שואלת שמי שהרג אדם שוגג י חב כופר אז מובן אומר רשי לא אומר רשי אומר כס תקט זהלא רו גם רשי צי שרשי רשב ש רשב שהגמרא כל השאלה רק על שחולקים עלת וחס שהם זמים שכשלא חיה מד ממש אז כן אפשר חות ממון וכח א את רצח אבל כ שי עכשיו כל ה זה התה קושיה שיהיה אדם חיה בקמ אומר כתוב עלה וב לה רק בשומר שגמרה כאן היא שלא צריכים כ מני צ מותש ור אחר עלה ולא על האדם אין כופר ב כופר רק בשור בספרה ה ש זה לא אדם עצמו ר זה השו שלו זהזה אחריות עקיפה התורה אומרת שגם ביומד ר הבעלים צריכים לחוש אחריות עצומה ששוב בם הרג אדם לכן כופל זה כשאדם לא רצח ב ידיו א אדם שרס ו ידיו זה לא שח מכו ש משס עולם פרך תן לו תן לו ודש שאתה חושב המלך להרוג אותותו אבל לא כופר זה גזרת הק מיוחדת שכופר קיים רק ש אז אמר שכל ח במסכת דף י דף י לפני החכ ד ג אחרי שלמדנו כאור ש שו אדם ה מעליו למה רשי חזקיה מה רשי אומר אכו ש פותרת אדם מסיבה אחרת לגמרי מעמיד את סוגיות ש הסוגיות שם סוות אתנ חזקיה הסוגיות שם כמ כתנ חזקיה כי הוא אומר שסוגי שם סובר את הת חזק למה להדחק למה להדחק פה בקושה אני נדחק עכשי מה לפני שתרצה עליו דםר לפי החולקים חזקיה אז הקושיה לגמרא למה הגמרא פה לא מתרצת כמו ת דבי חזקיה תנא מה ישרת סו למה אני לא אומר אחרי שג תנה אמרה הן חזקיה הופיע בכמה מקומות כמעשה או עיקרון של הרן ש עצמו מביא חזקיה שמה למה מביא חזקיה על הטרפה אותו עיקרון של הרש מה שהוא אומר שרזה את הקושיה של לפני התירוץ מה הקושיה שש מה הקושיה אבל מה שהוא אומר גם נכון התירוץ למה התרוץ הוא עליו התרוץ הוא עליו ולא על האדם אז עכשיו אפשר אפשר לומר שהגמרא שזה שהגמרא לא תרצה לא הביאה נתן די חזקיה כדי לתרץ אלא הביאה גזירת הכתוב זה בגלל שהא לא סוברת אתת דבי חזקיה זה לא אומר גוש ד שגי בצורה פשוטה כתובות ד מקומות בש שמא סתס לפסוק כ כמו שאתה אומר הפוסקים לא הם מבינ שג רק בקושי אבר באמת כ מוסר אל הגמרא לאר רשי אובר מה רשי אומר רשי רשי פרשה למה לא להדחק דת יחיד בקושה פה הבנתי אחרת אל אחר כך הגמרא לא אומרת ר ש בגמרא למה רשב לא אומר רש אומר בקושה אז רשי מכניס סתמית כמו שהוא ס שק הרש לא לקט ד פסיקת הלכ מפר לפ בצה חוקה כןש רשי קש מה ב חזקיה לא חילקת הוא מתחיל בש ונספר הכונס פ פות פיו לא שלא רשיו לרשימון המקור לכל הדין הזה חזקיה לדים אתזה מ מלא יסון שינצו אנשים ו שער סון אם היסודת אז אין חיוב לדות כי כי השם הוא רצח אותה א הוא לא צח שני אנשים הנצים קפו שרה בטעות ועל זה למדו שאם יש אסון ולא יהיה אסון אז הוא משלם ארם יש אסון הוא לא משלם ממה שמע שאפילו אם לא התקר לא חת בכל זאת התורה בקרה אותם מדי לדות כ התורה אמרה ש כ לר שלא צ אכד לארוב מה צריך אדם כופר לי אומר יושע רשי כופר לא שח חזק כופר כפרה כופר זי ו או גם הוא לא צרי קר ש יש לו כפרה במיטה או בגלות אבא מזיד לאתרו קוא בגלות בסדר שתחייב קופ כפרה הוא צריך כפרה אם הה עונש מוות או גלות יש לו כפרה אבל אין לו נשמ אין גלות אדם הזה צריך ר משהו לשור לו משה צך כפרה אז ה למר ש חי כופר חצ רלב דם ח מ אפילו כופר ש ר ש מכאן הוא הדין אשת אדם שייך למרשו שחצה זה כמו שאדם ש ש מכניס גורם חדש שאם כופר זה כפרה יש לומר שכפר לא נפטרת ג דר כאלו זה רק חיוב המון לא כפרה סקן הבחי הבחלה בת כמה דרגות ש רוב המסכת עוסקים בחיו במ זיגים אדם מזיג גם לזה יש אפשר מש לפצות את ה את הניס מי לפצות זה ששם שם בנזק המזיק חייב לכן המזיק צריך לפצות את הני זה פשוט כן זה זה רוב החי בממון יש ול כנס ול כנס זה לא בדיוק בגלל שנקרא מזק מזק נקרא אבל זה לא זה הקנס לא חופף את הנזק או פחות מהנזק או יותר או חצי נזק או כפל חמישה או באונס 50 כסף אין קשר בין הנזק לבין העונש זה עונש עונש זה עונש בני עצמו העונש זה חיוב על המזיק ולא פיצו זק אבל בכל זאת הקנס י הקנס הולך הקנס זל שכל זאת יהיה לו גם פיצוי או פיצוי כפול גניבה או פיצוי אב חמישה א או עונס שלשה ה פיצוי אגב מה מוסגר א אחת התות החמורות של המשפט המודרני בעולם כולו שאדם שנדפס רה פלילית גנב ענס וכדומה אז ן ברוצח דן בקושה מה הכלא זה הפתרון מה עם הקורבן מה עם הקורבן איפה הוא הוא ק בכלל הוא לא צד הוא בכלל לא אפ לא תמיד יודע שרח ח משפט אפל תוכים להודיע לו ואם הוא בא בית המשפט סף הפה שלו מגרשים אותו ו מה אתה מתערב אתה שר בבית ש בשק מה נהיה לך אנחנו אנחנו המדינה טובעת אתה הפושע הפשה שלו ניש אותו אבל אתה מה זה נגע לך אתה רוצה פיצוי אחכ גמ משפט תקח ורדי פרטי תוציא כסף ת משפט משלך ואז הבנק יות יש לך אנחנו אנחנו משור אך אתה משור אך זאת התפיסה היום במשפט המודרני הוכה היתה יותר מודרנית מכל המודרנים האלה אבל הקורבן זה העיקר פיצוי הקורבן גנבת לו מכוני צ לו שתי מכוניות לא הכי טוב אין אחת המשאית אן אבה וחמישה הנס האישה היא צריכה היא צריכה טיפול היא צריכה לה כל החיים שלה היא צריכה קת טראומה הא צריכה שיקום צריכה טיפול זה גדו בריבו זה חלק מהריקוד חוץ מהנזק ריפוי ריפוי גבוי נפשי תשלם לה לא 10,000 שקל כמו ש לפעמים לא 10,000 ש 100,000 200 אל חצי מיליון זה תשלם חס ש כודי טוב ל חצי מיליון שקל קח עוד חצי מליון תן לאישה זה זה אז אז הכנס זה כן עונש אבל עונש גיע ל לקורבן ווזה בכלל לא חופף זה יכולות יותר י פחות שקרובה אני יכול למחול ותר על הכנס אין כנס כופר זה חיוב כפרה על ה על הפושה נכון גם הכופר ניתן לקורבן אוא בהכרח קבל כ מת אז הוא כ לא קבל הוא לא קבל קופ תן רק ברצח הקוב כ מת הוא פיצול לא קבל זה פיצו גם משפחה י כסף אמרנו קודם שש אשו פתום אלמנה אז יש מישהו שיכנס אותה זה לא זה הכנה פה הכל פה לא מ המחילה כופר זה חיוב של ה ש הרוצח כפרה על עצמו זה החיוב כולו רק על ה אדם בלי קשר לקורבן נכון אם כבר את הקו תן יורשי הקורבה אבל זה לא בגלל כופר זה קורבן הוא צריך לתת כסף ל הרציני חפר על הפשע החמור שהוא עשה אז זה כ ממון נכון זה מתבטא בממון אז לאכ ממון מה גם שאדם הרג אדם אפשר להגיד ש אפשר לות נזק שק זה שוי אדם גמ שיש דיעה כזו שיש לאדם שו מסוים אבל בדך כל מה זה שוי אדם הקופ זה לא שו של אדם יש מחלוקת בגמרא כופר מעודדים לפי המזיק אוב הניזק מברוקה שמים את הקוב מבי המזיק כמה הוא שווה הוא שה את הש שלו כי מהכי מה הרעיון מגיע לו לש מוות ה מג לא הרגו אותו בגל שהוא לא סח בידיו המשור שלו הרג או שני מבי התרעה וכדומה אז הוא אז הוא חייב אז הכופר זה חיוב עליו זה ח שוא וזה לא בכלל שובי הקורבן כאילו שפ ור גשמים אותו כמה הוא שווה הואצי פיצוי עצמו זה כובה אז זה לא חיוב ממון כנס זה ממון זה חיוב ממון שמה החיוב מתחיל כן קשר לקורבן אבל פה זה לא קשור לקורבן בכלל לאמ ןזה חיוב מסוג אחר זה חיוב כמו מלכות כ כמו מת כמו מיטה זה עונש כפרה שהוא צריך לכפר זה כמו קורבן גם קורבן כסף א זה חיו מאוד אדם חל שבת צריך להביא סרה כ כמה מאות שקלים אצ כ זה עולה כסף אבל לא הכסף זה החיוב החיוב זה הקורבן ניח יש לו כבסים בחינם כבסים בחינם אם כן זה כופר זה ממ בכלל לאש מני זה גדר אחר הפני ש לא המציא את זה כי יש גם אפשר לומר משהו אחר ז ת בשלה ד דות ש רואים הסברים שונים אחד הברים זהמ ש ישוע אומרת לא כרי לא אשור כי אדם לא אדם כישור ך כמה לאישור עלפי מי ש שביזה אדם אז לא הורישו כ משל את הכופר כי אדם ש מש את הכופר לא הור אדם ש שור ש דברים אז אומרת לא הרי השור שכופר כ שאין שכופר ס כ אדם ש קשה מה ה חובר אומר לאי אדם כרו ששור מש כופר ואדם לא מש כזה מה זה כולה קל יותר זה חומרה את הכו שכו זה ב נין זה לא שהשור חמור יותר מאדם האדם חמור יותר בל שאדם בגלל שהוא חייב לשמ ג כ כופר שוג בטור פי חזקיה חזקיה לכן אזז המובן חומ שו משם כופר אדם שרג ושוקד לא משם כופר הוא מבי ליח לא מפמ ופר לא ר מה הוא בכלל חולק על כל ההנחה כשת קושה שאדם פטור מכופר כדר לא זא סיבה חנ שזק חזקיה פ ב מה שג לוק לידם מי ש שלנו הפטור שאדם מכופר עליו אבל תוס לא בקיצור פטור האדם מכופר בג עליו אומרים לפני כן לא שום דבר מני זאת לא הסיבה קנ אין ש חזקיה אלא אחח כ המרשל המרם התוספות שלא רק ש בכלל אין פתו כקו ש שני הסברים המרם אומר הקיצור לא בדיוק אומר כ פושו שיש תי סיבות נפרדות כון מי ש שרף גדיש רק את העבד אז כ שני דברים על העבד הוא חייב מיתה על הד ממות זה שני מישורים שונים התנקשו יחד במעשה אחד מכיוון שאתה דן אדם נפשות העב לא ד אותו נות זה כשיש שני שתי סיבות נפרדות שרו זמנית סיבה אחת שני שני מישורים משפטיים שונים הסיבה התה אחת הוא שרף את הקדיש אבל יש כם שתי תוצאות שונות אחת זה במישור הפלילי של רצח אדם חד משור אממי של שרת קדיש או ת קדיש בשבת שני מישורים שונים המס אחד אבל יש מישור אחד שחלו שבת ומישור אחר זה הנזק שם הוים ק דר אומה שהתורה דיברה עליה זה ש כנסו אנשים פו אישה הרה סו ילדיה לא יהיה אסון אבל אם אסון ימש אם אסון חי מיתה או מגיע לו עצון הוא שייך למישור של חיוב מיתה בין אם מזיד אחל מיתה לא מזיד אז הוא שייך לעבירה החמורה של מיתה ושני אמנם זה זה מעשה אחד הוא הרג את האישה אבל צו ידיה כן שני שני דברים שונים חיוב מיטה לאישה חיוב מבון לבלדות דם אותו גוף אבל שתי חיובים שונים חיוב מיתה לאישה וחיוב אמו ל הבעל על ה על הבלדות שלו כל המקרים ש ר בן דוד שני דברים נפרדים שהם יוצאים ממעשה אחד אבל פה מה זה כוק הרג אדם אז מגיע לו עונש מוות ו מגי לכופר זה לא שני הרצח עצמו על אותו עבירה יש ק אחד לא שתי דברים שונים זה עבירה אחת ועונש אחד ומש קופר זה לא שני דברים פה לא שך כמר שזה שני דברים מתנגשים שני מישורים שונים דנת מישור אחד אתה מפקיע אותו מישור פה זה אותו אדם אותו דבר אותה אוירה אותו מישור אחרונים אומרים מה ש שכ בשיל ש כפרה כפרה סו שם בדיוק אם כססה שלנו שהטור מש עליו ולא כן יש כאן שתי שאלות על רשי שאל אתש למה רשי מביא בכלל פטור של יהודת חזקי הוא פטורי אחרי שהגמרא אמרה שללה לאדם למה רשי נשאר עדיין בהסבר השב מינה שכרן חזקי כןן שתי שלות שות א כל אחד לחו הקצו ס שלנו כח הוא לא עושה בשלה שלנו הוא רק עושה בשלה אחרת ג מה זה כדר אכ ח בשמיים כלב ריבש יכול ך קציה לשמיים אי תפס מפקיד השאלה ה מה הדין בקדר המד שפטור מה זה קטור הסברנו שמת הסברתי את זה בצורה שזה ש זה שני מישורים משפטיים כשדם זה משפ משפטי אחד אינך יכול לדוש מפי אח מה שהצעתי קודם להבדיל שמשפט ה כללי שיש דין פלילי ין אזרחי הפלילי דן בצ פלילי חישור אחר לגמרי התורה כן חדה התורה אמרה שהד הפלילי הוא גם מזרחי אב אבל ברצח ברצח שאן התורה בכל העבות האחרות באונס בגניבה וכדומה שמה הדין הפלילי וחבלות הכל ה גם זח ורצח ם התורה מבחינה רצח שייך למישור אחר לא שייך למישור הממוני כופר לא שייך בכלל דנים ברצח בעונש רצחנו וש מב עונש אחר זה לא מישור ממוני אז לכן שדני במשור הזה עכשיו ד ישמ מו זה לא פטור קדר זה לא פטור ק פירושו עיסוק בנושא אחד שמונה ממיתה וש נושה אה אבל בעצם הנזק הוא נזק אדם שרף קדיש נכון חלי שבת או או השרת העבד אז דנים אותו עכשיו בחילול שבת דנים אותו ברצ רצח האבן אבל מה עם הכסף הנזק הוא חייב גם לפ התורה יכול לקבוע אותו חכך בבי אזרחים אבל זה ש התורה אמרה אחרי שעתה ד במישור הפלי זה המישור היחיד של המקום ד אותו אי אפשר אות עכשיו במשור ח הוא שייך למשור אחר אבל זה לא אומר שפטור דמינה שהוא יתפוס אם הניזק יתפוס כסף בכמות של הנזק מכן חלקו הפוסקים זה נכון לא הש אומר ככה רש אומר אחרת הומ שכל אחמים התפיסה לא מריגה נס התורה ובמו כתב רשי למה מקום מיתה נמי רסו גם חיב מיתה עדיין ח שלמים שאין כוח לשו שתיים שמיים צ ששלם לא לא זה שמים תפס לאפי ב שמיים עכשי ד ע דף ע ע שנ מחר בשבת גנב חשבת רנו מה שך לחייב אותו ממון א הוא חייב לח שבת ת קטוב אמרח קטוב אומר לוקות סנה בנתי אות לך אדם גנב גנב בעל חייל שור וסה ומכר אותו בשבת איך מכר אותו ה הלך ל מישהו שקנה ממנו ואותו קונה אמר לו קח תאנה תאנה שלי זה תשלום עבור המכירה יוצא שהבחירה נעשה תוך כדי חיבו שבת הוא כתב תאנה כתיבת התאנה זה ה תשלום עבור ה עבור הס שור כמה תאנה שרה שור לא יודע אלקרון הוא מחר עידני חו שבת אש ד שהוא כתב תאנ בשבת וזה המחיה שלו אז המכירה המכירה נעשתה פה זה פשיט אבל א חיו את זה אזר ב די לא שח שחר מחיר הרי אם הוא אדם כתב תאנה בלי רשות ה כ לסבו אותו על גניבה לא כ בר אז איך אז איזה תשלום היה פה עבור מחיה התה מכי פו המוכר מכר את את הסל וקיבל תמורה התמורה הז לא תמורה בכלל גם אםה גונב את הנה שווה שטבוע מ כי זה חו שבת נכון יש לו כסף ביד הכסף הזה לא קיבל תמורת הבחירה כי את הכסף הזה זה זה כסף שהוא כאילו לקח אותו בעצמו אין לו חיוב אי אפשר לחייב אותו ע הכסף הזה זה כסף שהוא לקח אותו בעצמו כאילו הוחשך אוכמה תנן עשה תורה אפילו בלימו שהתורה אמרה שתנן זונה מכיל כלב לא את השם זח מחו התורה אמרה פשו השלם לזונה תננה נתה לכבש תנן היא לא יכולה להת קורבה עכשיו מה הדין הג דוגמה מאוד מוזרה אבל רק להמחיש ם דברים הם הו באלמו והבטיח לשה נתן לשה תורת כנן עבור הזה שובא בעצם הרבי שבא למוחי שריפה אם התה תת אותו לדין חי נם הפטור אז למה הכב הזה שהוא נתן לזה תמורה עבור הז איך אפשר לומר ל זה תמורה כמו שנה בשבת הוא ה לא תמורה הרי הי לא יכו דזה זה כסף שו התעלה זה כסף שה לא יכו לתב דן את הכסף הזה הכסף שהגיע לידיה בבלי חיול סתם מקה זכת בשמיים זה נ זה לא הנ ו אומר רשי גלא ני הואי לאשור בכל זאת הגמרא אומרת אפילו אחי כי נח מה מה זה לר זה לא נכון לומר שהכסף הזה ה כ בחינם בלי קשר נכון שהתה טובעת אותו בדין תן לי נ שלך פ לי הוא הה פטור הוא לא פטור בגלל שלא מגיע לה הוא מחייב לה זה חוב ב ש בית הדין לא דן בזה דן אותו בשריפה עכשיו לא דן בכם ממוני אם הא תתפוס את הכסה הזה יש שאלה מפורש אם שלם ק בעמוד הבאות רוש כצ ל לתת זה שמיים לא היה עומד בחצר תנן לא מתנה ח בחירה הפים שמים כל הדיים ש זה לא פטור בעצם זה פטור טכני אנחנו עסוקים בעונש אחד לא דנים אותו עש אבל זה לא פתור כלפי ש הוא חייב עדן ניזק או הטובע כל מי שוען י יכול לתפוס תפסת לא יצום לא יהה ה אם לא ידים תראה דו א ע שמה שאלה אם לא יכולים לדון בדין החמור עדיין נפטרו אותו מהדין ה כן כן מה שגם אם לא מוות כן שהאוירה שהוא עבר המישור המשפטי הפלילי החמור הזה אז הוא הוא מופקע בחינה טכנית קה מדינ מונות לא שפטור הוא הופקע הוא שייך לשו מה הפירוש הוא לא חשמה א לא בתו זה פש מלך ח מלך סדר עוש חמור אחרס עולם מדת פרך או משהו המישור המשפטי הזה הוא מישור פלילי חמור של ודש מוות גם אם לא יהיה עש ודש מוות אל הדיון מתקיים במישור החמור הזה של ששח תחום של אולש מב לא צריך שיה ש מספיק שידונו אותו בעבירה ש מגדרת כעבירה חמורה שעליה הרון שור נשמ זהמ חס לכן אין חיוב המד אבל לא פטור הוא חייב ממוד הוא גנב הוא שרף הוא חייב תנן לא פתו כ אכ זה ם כ המרשל מרשל אומר חילוק הלא אווא את הרשל יה הבדל בפ הקצות בין זה פועל לבין רק אמרנו הוא נידון באווירה חמורה כי בפועל שגי שחמור כך זה עצמו גם כ גם תשלו מה זה תשלו תשלו ש מוציא כסף קיש של אדם מסוים שתה הורג אותו אתה הוצאת את הכסף הכיס שלו הוצאת את הכיס מהאדם מהזה כיס מהאדם זה אדם הכיס שלו רקת אותו אוצת אותו בכיס שלו מה זה מה מה זה דם למות כל הכסף ש פה אז הוא שלם הרשל אומר הרשל קצ המרשה שאם הנש מעוות גם הניש ו עונש ממון ואז אי אפש כ אבל אם ם חזקיה שלו רק דנים אותו באווירה חמורה אז כאן עוד ממון עדיין קיים לשלא ד אותו בפועל הוא חייב כן פוס סולה קושיה שס אליה קשורה למה שאמר ישוע כפרה עניין מסייף אבל כרגע מה הוה קצת אצדק את הדברים הלה כשזה כמעט מסם כ הראשונים שתפיסה מורי כאן את הבדל מה שרשי עשה רשי אומר יה אדם חייב בכופר בזי בגלות מה שנו חייב זקיה נכון זה פטר אותו מממון אבל הוא לא פטו גם אם יתפוס מהם יתפוס האדם אדם הרג הרג ח מיתה אם תפסו כופר ממנו לא יוציא כל כופר וא כ קיים אלא מה שהוא פטור מגע דרמן מה פטור כזה פטור תכי לא פטור מותי הוא חייב בעצם רק לא דנים אותו אז רשי לא בא להגיד שפתו דם רשי בא לומר כ שרשי עצ עודר את הסברה הזאת במקומות אחרים ראינו שנ סה תור במ שרשי אומר שוא אח לשמיים הפטור הזה של ת חזקיה שהוא לא חייב לשלם כשהוא שהוא נידון ש דנים אותו באווירה החמורה הזאת זה לא פתו מהותי שהוא לא חייב ל שלם הוא חייב לשלם רק אם דו אות נ ש אם אם המשפחת הנרצח תתפוס כופר בשובי האדם א צ זה ו בשובי האדם או בשובי הנזק איזה נזק רצח אדם לא מדבר על א רצח אדם אבל הצו מדבר על לא על הבד כל מש גדיש גדיש אגב שם באמת 30 שלב שרשי רשי ר שח השאלה הז יש כאיש כ כופות דל אם תפסו מסוכה קצת וזה קופר קופ בצורת קנס לכן זה קצת שונה בקנס יס לא מ וצח הדם רוצח הדם אז זה הפשט פה זה שיכול לתפוס בוצה המשפחה יכולה לתפוס את הכופר מה מהרוצח יתפוס כופר לא יוצא ממ כי הוא חייב כופר זה שהוא זה שהוא פטור זה רק פטור לא פטור לא דלים הוא חייב ד אותו בירה חמורה של רצח לכים המונ אבל אבל הכלים אזה חיו כש חיש כמ שמקים אחרים כמו שח משר בשבת אז הוא אם הניזק יתפוס את הכסף של הביש סו יתפוס 30 יכולות גם כן יכול להות כל מקום שיש קדר בפנ מקום שאין עונש מוות כ ש עונש מוות אז המרש רוצ להגיד שהוא כבר פטול גם גם שילם כסף אבל מקום שאיין ונש מוות אדנים באווירה חמורה של ונש מוות שם יש חמון שם תפיסת וים זה צפש רש והגמרא אומרת ל אדם שהתורה פטרה לגמרי לקוף בכ לתפוס יצ זה הש איך זה יכול ברש רשי דיבר על מזיד רשי דיבר דווקא על מזיד לפי שזה היה אבל מזיד בלי התראה אבל היה אפשר לדבר בשוקן גם חמן כומר הוא לא אומר שח גלות שוח גלות גלות זה כמו הנשמע מה זה גלות אדם נקלט ששב את יודע מה בגלות אני רוצה לומר שמה המרשל ומרשל המרשל אמר דב רק בעונש מוות ממש גלות ם אדם חיה גלות עדיין כ חיז זה כבר לא הפש אז זה כבר לא הפשט ברשי לא יודע אפש להג בגלות אמ כל ה לא מס פסוק בתורה שהתחלנו יש פסוק בתורה שאסור לקחת כופח אם כ ש עכשי התורה ש כו במקום גלות אבל אם הוא הולך לגלות גלות יש מקום במקום קופ מה אם יש המינה של קופ במקום גם אותה סה שאמרנו קודם שצר וש מוות אז בעצם וצאת אותו מכספו שילם רואים כה מהגלות אתה לוקח אותו מהבית שלו גלות זאת אומרת בצע הוצאת בקום הוצא את הכסף ממ הוצא אותו מהכסף לאכול שיכול לקות הבית ל ם כיס זה כ לא אותו דבר אדם ש שחייב ללוות קות המחיר שלו י זה אדם שכל הקונים יודעים שאין לו ברירה לא יכל לשלם אותו כספ אז לוש דבר שני תירוצים נאמר כא שני תירוצים בדעת רשי אחד חסוד הד פש אפשר שח רשי לאו כלום רשי וש רשי מה רשבי רור בעצמו מביא שפטור פטור רק מזה ש לא דנים אותו אבל לא פטור בעצם לכן חיו כופר היה עלי שפטו לגמרי עכשיו קושה ששנו על רשי עוד י אז ככה אחרי שההבדל בין פתור קמ פתור ל ופתור מהותי פו לא פתו מהות זה רק עניין תכני שדנים אותו תוב מלה תו ותי אז מה רשי אח מביא עוד פעם הפור ש חיזקיה הטור עליו יותר פותר לגמרי אז רשי מביא תוך טכני ממה שפתו הודי אזמה רש דג י חזקיה מה שזי ה התורה הה גי סה הפוכה שיש גם מעלה מיוחדת כלומר הפטור שמעליו עליו לאם לא פותר לגמרי לא מחליק במקום יש לו מעלם שלו שהוא כותב זה מה שאמרתי אני נשאר דעתי דעתי שלי שכתוב מעליו פוטר אותו לגם ד ש חזקיה פותר אותו רק מלשלם אבל פות אותו לגמרי הרי יש צד אחר זה רק קצד קצו ס תח י מביא את הגמרה שג בד רה מה אמר שור בדם רו לבור אז אמרנו שאדם פטור ואת אמר רב השו חייב כח כופר שלם רב שומר שהוא חייב כופר שלם כמו ש הרמבם למרות שיש שותף השור והדם דחפו אזם חצי אבל אין חצי כופר אין חצי כופר כופר זה שלם כמ כופר זה לא לוב ממון כופר זה חיוב ממון חיוב ממון ה ח שלם כופר אין פחות אין יותר מה זה המלחמות זה כופר שלם רינט לא הכופה שלם הרחמן זה לא חצי כופל בכ חי א ופ אותו שים כרבי נתן כג שש שני שפים בנזק אחד לא משלם השני משל שני שפים ואחד פטור חד חני כולני יש לו לוקחים את הכל מהים שזה כל אחד כול זה כרה כל אחד עשה את הכל נכון שניים אבל כל אחד עשה את הכל לכן בעצם כל אחד חייב בתשלום מלא יש שותף אז השף ששלם חציו חצי אבל אם השותף לא משלם אז השותף האחר משלם את הכל אז פה השור והאדם היו שניהם שותפים דחפו דחפו אדם לבו ואם אדם לא משלם כר מ אשש שלם כמה כן טורם מדי אדם חי הוא לא פטור הי אם היית אדם פטור לגמרי הית ששר ש אבל אדם לא פתו הרי תפסו ממנו אז זה תפיסה מועילה אז הוא כן חיב אם שש לשלם וחזקיה ש בור שהזיקו יחד בבור פתור משלם חל קשור ממש הקס ש כזות שור אדם שח לבור אם פטור האדם מני פטור בעצם מוח שלם אזז יכול לשור לומר לה משפחת האדם ש זרג למה אתם רוצים כופר שלם אני רק חצי קופ כי יש לי שותף השותף זה האדם תפסו מ זה שאח זה שבת דין דדן אותו זה רק פתו תוב טכני דן דן אבל לא שוב עצם קו עו למה שש גם כן חצי קור אין חצי ק זה פטו כ הטענה של בעל השור לכן נראה שסביר אדם פתור מכוף מדינה הוא פור אדםה ח כובר כמו ש פטו מעליו זה פטו מוחלט לא פטור טכני פטו מוחלט ז השו לא יכל להתחמק מתשלום ומר יש לך תפוס לתפוס האדם פטור רק השוש ש עכשיו אז מה למה אומר שם דף ג אם אתה מפרש אם אתה שקטו מעליו שקטו לגמרי אז אבל אם אתה אומר שאדם פטור שאדם חייבים אותו שלם אז וג וד הצצ חלקים אמנם בות אשרי נג זה ש רובן ש שמעון אב מי שחי מיתה משלם נמים ליורשים בשמיים אם מתפס יורשים לא מכנ מכניס ביקורים חדש לא כופר אין כופר באדם יש מה אדם שרג אדם גם המשפחה עכשיו חסו מפרס יש נזה האדם הזה פ משפחה שלמה אין מי שמשפחה הרוצח חייב לשלם דמים כמה שהאדם הזה פרנס המשפחה שלו כמה כוח הבודה שך שווה צ צו י בגמרא בדג דיון עלעל על דמים והר מבצ להלכה הרמבם חולק ך מחלוק ר רג אחד באדם פה הרות שלי ולת הרבל שכן יש באדם זה לא ח כופר זהו דמים ד כופר דמים כופר זה כפרה דמים זה נזק הרגת אדם גם לנזק לא לאדם עצמו למשפחתו צריך צ את המשפחה גם גם אם לא דנים כי דנים אותו עכשיו בדיני מיתה ואז לא דנים אותו בדנים אבל השח תתפוס סי גם ע לא אדם פתו קופ ע מה כתוב עלי אם קופ ושת עליו זהד בכופר אם קופ שת עליו לא יומ כ אדם חייב שאן כופר אז כופר מושט על האדם שמה בעלים של שור שור שהרג אדם אז השור חייב שקילה והאדם הבעלים חיייבים כופר ו עליו רק במקרה מיוחד זה שאדם של שורו הרג חייב כופר אדם אדם רג בעצמו ידיים לא יד שורו פטור אבל דוד לא כתיב שם מחן באדם ולא מתודים ש קרמ כופר מת אין רמ כי כופר זה כמו כפרה דמים זה לא כפרה דמים זה חיוב נזק חיוב נזק אדם אדם הזה עכשיו פטום ש כאן נ שיתפסו מו עש נבי רשי סג חזר חזרה רשי בדף ג מה שאלנו על רשי למה את הסביר ש חזקי ליב לאדם הרי לפי ליב לאדם אם אדם פטו שלם ו לגמרי ש את הכל ואילו חס זה רק טוס פס במדים מצד כופר באמת ו א מצת הדנים יש אז בכופר השור לא להגיד ש שותף בכופר בכופר ור כופר אדם פתור הוש את כל הכופר אבל דמים כן חיו אדם אם המשפחה תתפוס נוסף לכופר מהשור תתפוס ד מהרוצח תסת שכן בא להגיד את הנקודה הזאת ש עלי דם פטו כופר לא טד כי ד שניים התורה רה עלי לא או ד נשאר פור זה לא כפרה כפרה זה נזק כפרה באמת אמרנו אין אין תוק ד אבל דמים יש תוק זה תומר פטור לא מהותי שאדם פטור כש כן יוצא ככה משור יש ד מהשור עצמו יש ד אין יש שיבי כופר השור שם כופר ואדם דמים אמרתי הדבר הזה ג שלא פשוט לפי הרמבם באמת פטור אבל הרבי מפי סרה את הסרה הזא שיש דמים ש שיצא דבר כן סות רשות כן שני דים שונים מצד אחד אם דבר על כופר אז כ לא פ בצד ש אם זה דמים כר מני ר אבל לא כתובות תפיסה מקבי שד ש בשוגג ארמר שמת ח ופופ קופ במת אין פתו חי או בשול זה השך או שחד אושו כפרה זה מסקנה רת עליו במרת עליו הוא פטור מק פטור לגמרי בתפיסה לא מ אבל עכשיו נשאר שאלה אחרת דמים הוא לא פטו וטו דמים זה רק ואז הוא תפוס לה אז לכן רל שני הצלות דנה בחוב כופר מצד אחד זה לא כתוב בצד שמין הוא חייב א שהוא כתוב מצד דר לכן רשי אמר גם את זה וגם את זה