הרב אלי שיינפלד - רב נווה הגבעה גבעת זאב | בעת הפרידה נתעצמה האהבה - עיון פנימי בגדר אבלות על ביהמ"ק

ערב טוב, שלום וברכה. שומעים? שומעים טוב שם? שומעים? טוב, אנחנו א נמצאים בסוף זמן סוף זמן זה דבר שהוא באמת משמעותי, שמח זה נושא תשעת הימים כתוב כל רודפיה היסיגוע >> בין המצרים >> בין המצרים יפה. הפשט שכל מי שרדף אחרי האומה הישראלית אז ימי המצרים ימים שמסוגלים ל חס ושלום לפורנות אבל בחסידות מסבירים את זה בצורה מאוד מאוד פנימית כל רודפיה כל מי שרודף אחרי השכינה אז סיגוע בין המצרים כאילו זה ימים שהמסוגלים ל להשגות רוחניות לדברים שהם א משמעותיים גדולים שאי אפשר להשיג אותם א ביום יום שאלה היא איך אפשר אפשר להגיע להסוגות רוחניות דווקא מתוך השבר, מתוך המשבר, מתוך המציאות הקשה. אז אנחנו בעצם ניצא ניסא למסע לימודי בנושא של אבלות, חורבן. שנסה באמת להעמיק בדברים. מי שלא תוך כדי בשמחה רבה. יש שבמסכת בבא קמה, אין את זה לפניכם, בדף נט עמוד ב, סיפור מאוד מאוד א מוזר, מפתיע. בדף נט עמוד ב אבא קמה ומעשה שהיה ככה היה פרק הכונסון לדיר אליעזר זהירה תסתכלו אחרי זה מי שרוצה בגמרא אין את זה אליעזר זה אבסיים מסני אוכמי וקיי בשוקה דנהרדה טוב זה יהודי יקר בשם אליעזר זהירה הוא לב נעל נעליים שחורות וקיי בשוק כדירדה הוא היה בשוק של נהרדה אשכחו דבריש גלותא ואמרו לו מה ישנעני מסעני כאילו למה אתה עכשיו הפרשנים מסבירים שכולם הלכו נעליים שחורות אבל הוא גם הלך ע עם סרוחים שהם שחורים שאלו אותו מה מה קרה למה אתה הולך עם זרוכים כאלה אמר לו דקה מעבלינ ירושלים אני מטבע על ירושלים אמרו לו את חשיבת לי תבוא לי על ירושלים סבור יוארה ותודה רבה ווא ווא כאילו מה אתה אתה כזה אתה צריך להיות בעל מעלה כדי ל מה אתה כזה בעל דרגה כדי להתענות על ירושלים על זה אני רוצה לדבר היום כאילו מה מה הבעיה שהוא מתבע על ירושלים מה זה יוטבע על ירושלים תיו חבשוע שמו אותו במעצר אמר לה הוא גבררה בענה אני אדם גדול טוב תקראו את החסד המשך הגמרא שם עשו לו מבחן האם הוא תלמיד חכם הוא שאל אותם שאלה הם לא ידעו לענות אחרי זה הוא סיפר להם את התשובה הוציאו אותו מבית האסורים טוב מה הם שאלו אותו מה הוא שאל אותם ומה הם לא ידעו לענות אם תהיו מרוכזים בסוף השיעור תזכירו לי שצריכים להשלים את הסיפור הזה לא חובה זה סיפור מעניין מה לומדים מהסיפור הזה שלא כל אחד ראוי להטנות על ירושלים עכשיו זה מאוד מאוד מפתיע מה אכפת לכם שכל אחד יתנה קטנים גדולים. מסתבר שזה סוגיה מאוד רצינית. מי ראוי להתענות על ירושלים ואיך? אז יש פה ככה תתחממו ככה בחמישי בלילה אז יש קטע מספר הזוהר שגם שם מקווה שתבלתם לפני השיעור א מדרש הנעלם עליכה ושמה יש בירור מאוד מאוד עמוק. מי ראוי להטבל על ירושלים? אז בצד ימין זה בארמית, צד שמאל זה בעברית למיתי ולכת יצאנו לדרך שלחו להו בני בבל לבני הר קדישה מי זה בני הר קדישה >> ישראל נכון לאניק למבקי לאן יעות למיו דספדה על חורבן בית אלוהנה על דידבר מימיה ואיטלנ מפתח הספדה ולפרש א' ובטא א'ב הזה היכה אם גיל את האיכה ה כתובה לפי א'ב דשלח מריע עלמה לאספדה דחורבן ביתא אנחנו אתם בני ארץ ישראל אתם לא יודעים מה אתם לא יודעים מה זה חורבן אתם לא יודעים מה זה גלות אנחנו מפוזרים בין האומות אנחנו יוצאים מהרחוב יש אנטישמיות אנחנו לא זוכים לראות בעיניים שלנו את חורבות ירושלים רק לחלום עליה אנחנו אנחנו מבינים מה זה החורבן לנו ראויה העב אבלות לנו ראויה באמת התנועה הנפשית של כאב אתם לא מבינים את זה טוב בני ארץ ישראל עונים להם שלחו לו בני הר קדישה יעות דעתו נתברדון בנימיה זה נכון שאתם פוזרתם בן העמים ועתון לבר מערה דקדישה מחוץ לארץ הקדושה ויעות לכו נכון לכם למבקה עליכו ועל גרמייכי דנפקו מנה נהורה לךשוכה באמת אנחנו ליבנו איתכם אנחנו מבינים באמת ראו שתבקו באמת ראו שתתבלו באמת זה נכון על עצמכם המצב שלכם באמת לא טוב אתם יצאתם מאור גדול לחושך כעבדה דנפיק מבד שיוצא מבית אדונו שימו לב שהביטוי פה זה עבד ואדון אבל ענן כל הכבוד לכם לן למבקה ולמיו דספדה אתם באמת צריכים לבכות על רוע גורלכם על מר גורלכם אתם באמת במצב לא טוב לא נעים לצאת החוצה מה מהבית כנסת ולהתקל באנטישמיות באמת קשה מאוד להיות במציאות ש שאין שמה הופעה אלוקית זה באמת עצוב מאוד אבל אנחנו אלו שצריכים לבקות ולספות באמת ולנו שדר הקדוש ברוך הוא ספרה דאספדה למה דאנון בנהה דמטרוניתא שימו לב כבר שהביטוי פה זה לא עבד ומלך אלא אנחנו הבנים של השכינה ענן מבני ביתא וידעין יקרא יקרא דמרי אלמה מה אנחנו מכירים מודעים לכבודו של ריבון העולמים ולניעות למבקה לפרשהונן לפיתן וענני יתמין בלא אבא ואמא אנחנו כיתומים ומסתכלין אינין לקותל בית דימנה מסתכלים על על הקטלים של בית אמנו שחרב עית חרב ולא יש כך הנלה דבתיין קלן בכל ימה כל יומה היא הניקה אותנו הם ביום הקדמין משפירו דלי זה כאב עצום מהיופי שלה ינקנו מהיופי שלה ואביד נחמת לנו ממלת על בנה כאמ לברה כן ה היא מנחמת אותנו היא מדברת איתנו כמו שאמא מדברת לבן שלה מר כתוב כאיש אמו תנחמנו טוב מה קורה פה מה קורה פה במדרש מה מה שפה זר רוצה להגיד בני ארץ ישראל אומרים לבני מבל אנחנו צריכים להתאבל בני מבל אומרים לבני ארץ ישראל אומרים בני בבל אנחנו צריכים בני מבל אומרים אנחנו צריכים שכולם יתאבלו שכולם יתאבלו אם קשה להם בגלות הם קשה להם בערה קדישה מה מה זה הדוסיח הזה מה מה מה זה משנה פה בכלל מה הוויכוח הזה ומה הזוהר הקדוש רוצה להגיד לנו פה מה הבעיה בזה שבני בבל מתאבלים על זה שקשה להם למה בני ארץ ישראל אומרים לכם באמת כל הכבוד אנחנו מבינים את כאבכם אבל באמת אתם אלה אתם לא מספידים את חורבן בית המקדש אנחנו מספידים את חורבן בית המקדש מה קורה פה יש פה תודעה שהיא שונה ועליה צריך לדבר ולכן שרבי אליעזר זהירא מגיע לשוק של נהרדה אז אומרים לו רגע רגע רגע למה אתה מתאבל לא כל אחד ראוי להתאבל עכשיו באמת כולם ראויים להתאבל אבל כל אחד מתאבל בגלל קומת אחרת ופה צריכים בעצם להבין היטב מה הטענה של בני בבל ומה הטענה של ארץ ישראל זו נקודה מאוד עמוקה יש לרב קוק במוסר אביך פסקה שהוא מדבר שם על היראה די בהתחלה הוא מדבר שם על יראת החטא ועל יראת שמיים הוא ישר קופץ למדרגות הגבוהות אני רוצה לדבר על העירה היותר נמוכה וזה יראת העונש ובצורה מאוד מדוייקת צריכים להבהיר את זה ואחרי זה לחזור שנייה לסיפור של הזוהר הקדוש. יראה זה מלשון ראייה. מה אתה רואה מולך? שאתה יראה ממישהו אתה רואה אותו מולך. מה זה יראת העונש? בוא ננסה להגדיר את זה בצורה מאוד מדויקת. מה זה יראת העונש? אתה רואה את העונש? יראת העונש זה אדם שרואה את העונש. זו התודעה. יש רמה יותר גבוהה שזה יראת החטא. מה אתה רואה? מה אתה רואה? את החטא. זה רמה יותר גבוה. למה? כי ביראת העונש אתה רואה את העונש. המעשה עצמו לא מעניין אותך. הפגם שבנפש לא מטריד אותך. אם לא היה עונש לצורך העניין היית ממשיך להתנהל כשתקן. זאת אומרת יראת העונש לא אכפת לך בכל המערכת הרוחנית. אכפת לך מהעונש. ירת חטא. ווא אתה רואה כבר את החטא. זה רמה גבוהה. אתה מבין שהחטא מטמטם את הנפש. וואו זה רמה גבוהה. אתה מבין ש שלחלל שבת זה ממש חספוס נפשי. לא לאכול כשר. אז מי שרואה את העונש לא אכפת לו. אם היית אומר לו שאין עונש וואלה הוא היה חוגג, נוסע בשבת, לא אוכל כשר, לא שומר את המשפחה. אבל אדם שיש לו יראת חטא הוא הוא רואה את החטא הוא מבין שהחטא פוגע באישיותו חוסם את שורש נשמתו להופיע זה רמה גבוהה ומה זה יראת שמיים מה זה יראת שמיים את מי הוא רואה את השמיים הוא רואה את השמיים הוא מבין שאם הוא יחתא כרגע יהיה פה מסך עצום בינו לבין בורא עולם הופעת שם שמיים כביכול תצטמצם. זו רמה גבוהה. זאת אומרת, אם בעירת החטא ובהירת העונש אני עדיין מרוכז בעצמי, אני חושב על עצמי, אני לא רוצה לקבל עונש, אני לא רוצה לפגוע ב נפשי, לא רוצה שנפשי תתמטם, אז ביראת שמיים אני יכול לצאת מהמצרים הפרטיים שלי ואת מי אני רואה? את השמיים. כואב לי שהקדוש ברוך הוא לא מופיע בשיע דרו. זה אדם שיש לו תודעה הרבה יותר עמוקה. אכפת לו מצער השכינה. תחשבו שיש אנשים שקמים באמצע הלילה ואומרים תיקון חצות. מה זה תיקון חצות? הם כואבים את זה ששם שמיים לא מופיע בעולם. יכול להיות שברמה האישית הכל טוב להם. יש להם זוגיות טובה וילדים מתוקים ומשכורת נחמדה. גם לומדים תורה. יש להם חברה טובה, אבל כואב להם ששכינה נמצאת בגלות, שהקדוש ברוך הוא בעצבות. עד כדי כך. זה ההבדל בין יראת העונש, יראת החטא ליראת שמיים. אדם שהוא בוסרי אז הוא מפחד מהעונש. אדם שהוא למד הרבה תורה, הוא כבר מבין שהחטא מטמטם ליבו של אדם. וואו, זה רמה גבוהה. ואדם שהוא ממש התעלה לקומה פנימית יותר, הוא אומר, "מה מה מה אני לעומת צער הקדוש ברוך הוא? מה אני חושב על עצמי שאני רואה שיש פה כאב גדול מאוד שהשכינה לא מופיעה במקומה? זה ברור הנקודה הזאת? זה ברור? אם זה ברור תעשו זה. מעולה. עכשיו בוא נחזור לזוהר הקדוש. מה הבנים מבלבל אומרים? כואב לנו, קשה לנו, יש אנטישמיות, גורשנו מהבית, איך אפ מרגיש שאדונו זרק אותו? אנחנו יכולים לחוות מה זה חורבן. אנחנו חייבים שבית המקדש יבנה. כי אם בית המקדש יבנה, מה יקרה? הצרות יגמרו ואף אחד לא תנקה לנו ולא נוכל ממקום שהוא שהוא כל כך חשוך. אנחנו רוצים טהור. אומרים לבני ארץ ישראל, אתם באמת צריכים לבכות ולהצטער, אבל לא זו התודעה של בית המקדש. תבקו על עצמכם. בית המקדש זה משהו הרבה יותר גדול מאשר טיפול בצרות האישיות שלכם. אתם תקועים בתודעת העונש. אנחנו רוצים להיפגש עם בורא עולם בתודעה גבוהה יותר. אנחנו כואבים אנשי ארץ ישראל שזכו להיות באמת במקום שאיני השם אלוקיך בא מראשית שני ועד חריטה יכולים להגיע למקום כזה שהם כואבים את המרחק בין האבא לבן בין השכינה הקדושה לכנסת ישראל זה רמה עמוקה עכשיו תחשבו שהתודעה של אנשי בן בבל היא תודעה מאוד מאוד הגיונית סך הכל אתה תקור בבבל 2000 שנות גלות בגללות מה אתה יכול לדבר עכשיו על כהנים בעבודתם, לביאים בשירם ובזמרם, על חיבור בין הדוד לרעיה, אהבה, קשר. מה פתאום התודעה הייתה תודעה מאוד מאוד הישרדותית? כמה פעמים בספרים שנלמדו באמת בגלות התודעה הייתה תודעה של עונש. שכר ועונש, גן עדן, גיהנום. זו הייתה השפה המדוברת. אם אני עכשיו לא אשמור את תורה ומצוות אז אני אחטוף אחרי לא הייתה תודעה של מפגש עם המלכו של עולם דיברו בשפה של עבדים ומלך עם ישראל חוזר לארצו ופה בבית מדרש הזה בית מדרש שלנו השיח הוא שיח הרבה יותר פנימי מה אנחנו רוצים רוצים גאולה רוצים קדושה רוצים בית המקדש רוצים מפגש עם בורא עולם אנחנו בוכים מהסיבות הנכונות. זו תודעה אחרת. יש תודעה שאומרת יש לנו צרות הקדוש ברוך הוא חייבים פה גאולה שיפסקו הצרות אבל יש תודעה שאומרת אנחנו רוצים מפגש עם בורא עולם הקשר פה התחלל יש פה כאב עצום אני אסביר לכם אולי דרך משל חסידים מאוד מאוד יפה יש משל ש ש מלך אחד כעס על בנו ובמשלים תמיד המלך זה הקדוש ברוך הוא והבנו זה הבכורו היחידו זה האומה הישראלית והוא והוא הוא גירש אותו מהארמון. אחרי כמה שנים הוא אומר, "תשמע, אני כבר מתגעגע אליו מאוד, אני עושה את הצעד אליו." למרות שהוא לא היה בסדר. קרא לשר נגיד ואמר לו, "תשמע, אתה מחפש את הבן שלי. אתה מחפש את הבן שלי ו תן לו להביע משלה. כל משלה שהוא מביע, אתה ממלא אותה. עד שאתה לא ממלא את המשמשלה שלו, אתה לא חוזר לארמון המלך. טוב, הוא חיפש אותו בעיירים, בכפרים, בכרחים, שום דבר. אף אחד לא ראה אותו. שבוע, שבועיים, חודש, הוא לא יכול לחזור לארמון המלך, כי המלך אמר לו, אתה לא חוזר עד שדיברת אליו ומילת העת מבוקו. אחרי זה מישהו אומר לו, תשמע, יש איזה אחד, ראיתי איזה מישהו נראה מוזנח כזה, מסתובב ביער, בין בעלי חיים, בגדים גרועים, הכל מרופט, אולי זהו, תנסה. הולך אליו, הולך ליער, מי זה היה אותו? אומר, וואלה, אתה הבן של המלך, אני מכיר אותך. אומר לו, מה אתה רוצה? אומר לו, "אני עכשיו הגעתי מבית המלך, כל בקשה שאתה רוצה תבקש, אני ממלא אותה." טוב, היה שם קור, היה קוצים, היה גשם הוא אומר לה הוא לא יודע אם זה נכון, לא נכון, עובדים עליו, לא עובדים עליו, הוא אמר לה שרה נגיד אומר, אני רוצה מגפיים ההוא היה מבסוט, בקשה פשוטה במגפיים איזה מידה אתה, מה דד לו, הביא לו אפילו שתי זוגות מה הוא סיים את המשימה, חזר לארמון המלך, כולו בהתלהבות, בא ל למלך, אומר לו, תשמע, עשיתי כל אשר ציויתני, לקח זמן, מצאתי אותו, זו הבקשה שלו. הבאתי לו שתי זוגות נעליים בין אגפיים לחורף אל הקיץ. המלך מתחיל לבכות. אומר לו, "מה קרה? עשיתי משהו לא בסדר?" אומר לו, אם הבן של המלך מבקש מגפיים במקום לבקש מה? לחזור לארון של המלך, לארמון של המלך, המצב ממש ממש רחוק. הרי אם הוא יחזור לארמון של המלך, מה יהיה לו? יהיה לו גם וגם וגם וגם וגם אגפיים. התודעה של קשה לי אני צריך גפיים זה תודעה כל כך רחוקה. אנחנו רוצים להיות בארמון של המלך והחורבן והגות מעבר לכל הנזקים המעשיים שהתרחשו וקראו את האומה. מה שבעיקר קרה זה באמת הכאב העצום הזה של המרחק שלנו מבורא עולם. ועל זה אנחנו צריכים א להתפלל ולכאוב. אנחנו צריכים להיות אנשים יראי שמיים. לא רק יראה עונש וגם לא ראה חטא. עונש זה וואי קשה לנו. חטא זה אומר וואו מה קרה לאומה ישראלית? יראת שמיים זה היכולת שלי לבכות על צער השכינה. עכשיו תראו יש אנשים צדיקים ואנשי מעשה שהם א כל יום עושים את זה. עושים תיקון חצות. התביעה מהמון העם לפחות בתשעת הימים. בוודאי בתשעה באב להיות במקום הזה שאני יושב על הארץ, על הקרקע ובאמת מצטער על חורבן בית המקדש, על החיבור של המקום שבו עם ישראל והקדוש ברוך הוא מתמזגים למשהו פנימי מאוד. זאת תודעה אחרת. ולכן זה לא סתם שיש פה ויכוח שבני מבל אומרים אנחנו צריכים להתאבל ולכתוב את ההספד. ואנשי ארץ ישראל אומרים להם זה לא נכון כי זה יהיה קטן זה יהיה חסר בהרבה תחומים אנחנו מסכימים שיהיה פה יראת חטא ועירת העונש אבל בית המקדש זה מקום כל כך פנימי בית המקדש זה מקום כל כך עמוק אי אפשר להפוך את בית המקדש לאיזה מערכת שמסדרת את הצרות שלנו והכהנים פה יגידו אני רוצה לשם בית המקדש כי אז אני אקבל בשר ואז הלבים יגידו אני רוצה בית המקדש כי ישמעו את הכל היפה שלי והישראלים ירצו את בית המקדש כדי שאחרי זה אם אדם עשה עשה איזה חטא בשגגה, הוא יכול להביא איזה קורבן חטאת. זו לא תודעה של בניין בית המקדש. זה תודעה שהיא נמוכה עכשיו שאתה נמצא בגלות, בסדר, אין מה לעשות, אתה רוצה רק לשרוד, אתה אומר, וואלה, לד שנצא מהחור השחור הזה. אבל מצד האמת זה דבר אחר לגמרי. מצד האמת הודעת בית המקדש זה זה הרי בסוף הקדוש ברוך הוא ועם ישראל, הדוד והראיה, זה בעצם הדבר הכי הכי קרוב שיכול להיות, הכי הכי מתוקן. עולם מתוקן זה שיש את את הבנים שנמצאים ביחד עם אביהם נכון לכן שימו לב שבני בבל דיברו על התודעה של עבד ומלך ובני ארץ ישראל דיברו על מה אבא אמא בנים יתומים זה יתמות יש פה קשר הקשר התחלל זה דבר שהוא טראגי ועל דקה בכינה על זה ראוי באמת לבכות ובאמת לבקש מהקדוש ברוך הוא שרצוננו באמת יפגש איתך בורא עולם זו נקודה מאוד מאוד מאוד עמוקה. שאלות עד כאן לפני שנבסס את הנקודה הזאת דרך דרך סוגיה מאוד מאוד מעניינת שנמצאת בעמוד הבא. כן שאלות שתיקה כהודעה אני כס בכיונות שאנחנו אומרים בדרך כלל זה רק על הפורנות >> נכון עכשיו הפורנות אפשר להסביר אותה עוד פעם אתה יכול להגיד שהפורנות היא בעצם קשה לי ואתה יכול להגיד לי שהפורנות היא שבר כזה שמגלה עד כמה המרחק בינינו הרי מי גרם בוא נגיד בצורה דינה בסדר לא מקליטים מי גרם לפורנות הזאת אבא שלנו. אז האבא שגורם פורנות לבניו זה מראה את גודל המרחק, הקושי. אז אתה יכול להיות בתודעה של אני יש פה פורנות, הכל פה חורבן. איזה בסה, איזה קושי. אצילני הצילנינה. אבל את יכול להגיד וואו, הגענו למצב כזה שכל כך התרחקנו מסדר. זה גם תודעת הפורנות היא תודעה שצריכה בעצם דיוק. עכשיו תראו שכל מה שאמרתי עכשיו מופיע בדברים של בני יסאסחר. מאז שאני למדתי את הפירוש שלו, אני חייב להגיד לכם שכל פעם יש את יש הרבה פעמים פסוקים ומדרשים שהתפרסמו בזכות השירים, נכון? אז אז גם השיר הזה א השבעתי אתכם, בנות ירושלים, שרים את זה פה, כן? אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני כן שיר השירים אז תראו במקום מספר שתיים השבעתי אתכם בנות ירושלים המצאתו את דודי מה תגידו לי שיכולת אהבה אני מה זה שיר השירים כתוב במדרש מה זה שחולת אהבה אני אני איני חולי מעיים ולא חולי ראש ממה אני חולה מאהבתו מה המדרש מוסיף לא הבנתי אם תמצאו את דודי למה לא למה כתוב מה תגידו לו אבל שים את זה משיך מה תגידו מה תגידו לו כאילו מה מה תגידו לו למה לא כתוב אם תמצאו את דודי תגידו לו שיכולת אהבה אני מה זה מה תגידו לו כאילו יש לך כמה אופציות מה תגידו לו א' סטופ שחולת אהבה אני כאילו יש לך אבא אמינה אז המדרש אומר את זה בדיוק המדרש אומר אל תגידו לו שיש לי חולים מעים למרות שיש לי חולי מעיים אל תגידו לו שיש לי חול ראש למרות שיש לי חולי ראש מה תגידו לו מה תגיד תגידו לו ש חולת אהבה אני מה מה מה הדבר הזה מה זה חולי ראש מה זה חולת חולי מיין ומה זה חולת אהבה ולמה חשוב לי שאם תראו את דודי בנות ירושלים כן ירושלים זה כמובן הר הקדישה ירושלים זה המקום שבו אנחנו מדברים על תודעה של זוכרים יראת שמיים אז מה זה מה תגידו לו מה תגידו לו שיכולת אהבה אני לא יכול לראש לא יכולים מים עכשיו תראו את הפירוש פירוש עמוק, מדויק, מדהים, שמדבר על התודעה נכונה של יהודי ארץ ישראלי, ירושלמי, שחי באמת המציאות הפנימית. זה מה שאני רוצה להגיד לבנות ירושלים. זה מה שתגידו לדודי. ככה צריך לדבר לדוד. לא צריך לדבר לדוד חולי ראש, חולי מעיים. זה בקטנה. אנחנו רוצים שתגידו לדודי שחולת אהבה. תראו מה אומר הבניסכ זה פלא והנמשל מה שאני מבקש שיבוא דודי אליי אין כוונתי במובקשים מחמת שאני חול חול מעין כן הרי אני רוצה לראות את דודי למה אני רוצה לראות את דודי אה כי יש לי קשיים כי כואב לי הראש וכואב לי המאיים לכן אני רוצה שיפתור לי את הצרות שיארגן לי את הבלאגנים בחיים שלי אין כוונתי במבוקש מחמת שאני יכול לאכול עם מי היינו למלא נפשי כי ארעב בגודל הדחקות ועניות חול חול מים הכוונה מה רעב קושי גם אין מבוקשי עבור חולי הראש מה זה מה זה ראש זה התרדות היום יום כאב ראש הכוונה יש לי המון המון דברים הראש שלי ימוס היינו כל מה שעושה לי כאב ראש בחיי היומיום הנה באמת אני חולה גם על זה יש לי חולי מים אני רעב יש לי חולי ראש אני טרוד אבל לא בגלל זה אני רוצה שדודי יבוא אליי יש לי הרבה הרבה דברים שמעיקים עליי אבל אני רוצה שדודי יבוא אליי למה רק עיקר מבוקשי עבור אהבתו כי דודי נשא ונגלה ממני ואני מתגעגע על אהבתו וזהו עיקר החולה מה תגידו מה תגידו לו תדייקו פל ירושלם תדייקו אני רוצה להיפגש עם דודי לא בגלל החולי מעים לא בגלל חולי הראש כי אני מתגעגע אליו כחולת אהבה אנוכי אני מבין גם שבעומק כל החולים אחרים שיש לי זה בגלל שמה שאני לא קשורה אליו. תגידו לבנות ירושלים בבקשה, אני לא רוצה את המפגש עם בורא עולם כדי שיארגן לי את הצרות של החיים שלי. אני לא רוצה להיפגש עם בורא עולם בגלל של קשיים תרדות ואני יודע שאחרי שאני אפגש עם הקדוש ברוך הוא זה הוא יפנק אותי. זה לא הסיבה. אני רוצה אותו, את הקשר איתו. זה מה תגידו לו. השבעתי אותכם, בנות ירושלים, אני משביע אותכם. אסור לדבר לבורא עולם ברמה שהיא נמוכה וקטנה. אם אם תמצאו את דודים מה תגידו לו שיכולת אהבה אני איני חולה מעין ולא יכול לראש מה חולה אהבתו והנה אני לא דילגתי פסקה דרשת חז"ל לפי זה היא מוכרחת מן הפסוק שהרי לא נאמר אם תמצאו את דודי תגידו לו שחולת אני רק נאמר מה תגידו לו דמש תראו ותיזהרו בדבריכם מה תגידו לו ומה שלא תגידו על כן דרשו אגם שבאמת אני צועק על חולי מעיים ועל חולי ראש. זה ה זה הקליפות. אני באמת צועק על זה. אני מתלונן על כאב ראש, אני מתלונן על חולים מים, אבל באמת זה הקליפות. אבל באמת הכל בא לי מגעגועים שבלב חולת אהבה. מזה נתמשכו גם כן חולאים זרים. כיוון שנתארך הזמן בחולים הללו, שוב לא עדה בין ימין לשמאל. על כן אני צועק רק על חולים הללו, אזרים החיצוניים. על כן אתם בנות ירושלים אל תקטרגו לומר לדודי כל חסד דעבדין לגרמי דעבדין אל תגידו לדוד אתה יודע למה הם רוצים אותך כי המצב שלהם על הפנים תדייקו זה לא נכון אנחנו יכול להיות שכלפי חוץ אנחנו צועקים צעקות שהם חיצוניות אבל כל קליפה באמת באמת באמת באמת אנחנו רוצים את אהבתו רוצים את קרבתו דרי צועקים על חולים מעים אושר ועל חולי ראש כל השר כי כל זה בא לי מחולת אהבה וחול ילב מדאגת אגואין מדהים עכשיו הוא אומר בסוף פני ססח סם איזה מוסר אומר והנה בדורות הקודמים שלא היו רחוקים כל כך מזכרון גדולת ישראל מנבואה בית המקדש היו זוכים עדיין עניקרם של דברים לא מתפללים כל כך על צורכי הגוף רק על עיקר העניין להתגדל כבוד השם יתברך ממלא תוקנו הענפים אבל אנחנו כיוון שנתרחקנו כל כך ורכו עלינו ימי חולי הגלות הכבד הזה זה ובשעון המלכיות הוצללנו שוב אין לנו זוכים חול ילב הדעת להתגעגע אל השם ותורתו בית קודשנו ותפרתנו אנחנו צועקים אבן חיי מזוני אומר הרב בניסח זה מאוד קשה לחיות בתודעה של אהבת השם אם אנחנו בעצם התרגלנו לחיות בתודעה של מה של מרחק קשה מאוד להגיד לקדוש ברוך הוא אנחנו רוצים את קרבתך אם במשך הרבה שנים חינו בתוך תודעה של אני אומר יראת העונש ועירת החטא והשמיים לא היו כל כך מהירים כלפינו, אבל בעומק בעומק בעומק זה שבר החורבן. בסדר? עכשיו קשוכם, אם הדברים האלה מובנים, בואו נהפוך את העמוד ודרך זה נגלה פשר לסוגיה מאוד מאוד מעניינת שמופיעה דווקא במסכת יומה. מסכת יומה כתוב בשעה שנכנסו נוכרים להיכל ראו קרובים המעורים זה בזה. הוציאון לשוק ואמרו ישראל הללו שברכתן ברכה וכללתן קללה יעסקו בדברים הללו כן קרובים. בני זכר, נקבה, מעורים זה בזה. מיד אזום שנאמר כל מכבדי היזילו כי ראו ערותה. מה הבעיה? כי הסיפור הזה הוא סיפור מאוד מאוד אה קשה, אבל הוא גם קשה מהפשט הדברים. כי כידוע במסכת בבא בטרה כתוב כיצד העומדים הקרובים רבי יוחנן ורבי אלעזר אחד אמר פניהם מי של אחיו, אחד אמר פניהם לבית. למדן אמר פנימי של אחיו תו פניהם לבית. שלוקשיה כאן בזמן שישראל עושים בזונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושים בזונו של מקום אז מה זה אומר שהקרובים מהורים זה בזה פונים אחד כלפי השני זה שעם ישראל עשה רצונו של מקום ושפניהם כלפי הבית זה אומר שמה שהם לא אז איך יכול להיות שבזמן חורבן הבית שזה שיא השבר שיא המרחק איך יכול להיות שהקרובים היו מאורים זה בזה שאלה יפה לא אתם איתי בשאלה שעת לילה מאוחרת אני חוזר על השאלה אה מדבר שם על הפרוכת >> שמה >> מדובר שכל הפרוכת >> למה הפרוכת >> ביום מדובר על הפרוכת >> שמהם כמר איש בלויות שכתוב עליה >> נכון אבל הקרובים היו פניהם איש של אחיו נכון הכרובים עצמם הרי היה נס א הקדמה היו 10ה נסים בבית המקדש נכון מכירים פרק אבות פרק ה משנה ה ואישה לו פרי לפרי בתנה ובשר הקודש לא הסריח ולא אמר אדם צא למקום אה עלים בירושלים עמדו צפופים השתחבו רווחים עמוד וכולי וכולי וכולי הגמרא אומרת שהניסים הללו היו ניסים שהיו לעיני קל אבל היה ניסים פנימיים שלא ראו אותם מביאה כמה דוגמאות לא משנה חלק מהניסים שהיו בבית המקדש זה שהכרובים עצמם שינו את הסטטוס שלהם פעם אחת היו אחד כלפי השני ופעם אחת היו כלפי הבית כלפי הקיר איך יכול להיות שהקרובים זזו תשובה זה הנס זה בדיוק הנס זה לא רציונלי היו כמה דברים בית המקדש בית המקדש זה מקום שבו ההופעה האלוקית א א באמת הייתה ברמה כזאת שאנחנו לא רגילים אליה אנחנו רגילים לחוקיות לטבע לדברים שמאוד מאוד נורמליים so קלד שמה היה נס גדול מאוד עכשיו הכרובים זזו מעצמם בהתאם לקשר שבין עם ישראל לקדוש ברוך הוא עם ישראל והקדוש ברוך הוא נמשלו למרוב עובד הכי הכי גבוה בשיר השירים לדוד ורעיה אז ברגע שעם ישראל כנסת ישראל קרובה לקודשבריך הוא יש יניקה דדית ואז פני הכרובים איש אל אחיו אבל שכסף אחרי יש מרחק בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא אז מה קורה זה בא לידי ביטוי בכרובים שפונים אל הקיר בסדר עכשיו שהם הגיעו לבית המקדש הם ראו שהכרובים עצמם היו מעורים זה בזה ממש מחוברים שואלים הפרשנים, הריטווה שואל את זה, שואלים עוד חלק מהראשונים וגם האחרונים, איך זה יכול להיות? הרי הם היו אמורים להיות באותו זמן פניהם כלפי הבית. איך הם היו אומרים אחד כלפי השני? בסדר? ברורה השאלה? יפה מאוד. שלוש תשובות. תשובה ראשונה. תשובה ראשונה מאוד קשה. קשה לעיכול. אומר אותה הרטוה. תראו. אה לפני זה רבנו מחי הוא מסביר מה זה שניים פרובים זכר ונקבה להודיע כמה ישראל חבים בפני הקדוש ברוך הוא כחיבת זכר ונקבה בסדר שולים לרגל וכולי וכולי וכולי טוב אומר הריתו בשעה שנכנסו עובדי גילולים לאיכל מצאו קרובים זה וזה הקשר רב בן מגם רינן שלא יופני מי של אחי ולא קשור רצים של מקום מדלג קצת והנכון כמו שפירש הרימז"ל דאני נמי בנס היו מאורין עכשיו אלא שנעשה נס לרעה כדי לגלות ערבותן וואו זה הסבר קשה מאוד באמת זה היה נס אבל למה נס היה למה הוא היה לבזות את עם ישראל הקדוש ברוך הוא כל כך כעס עליהם ואמר עכשיו אני אעשה נס הקרובים יהיו מהורים זה בזה הגויים יראו את זה ואז מה יעשו צחקו עליכם יוזילו אותכם בעיניהם זה תירוץ מאוד מאוד חריף מאוד קשה מאוד תירוץ שני יותר עדין אומר אותו גם הדברי הציב זה מצנס גם רם צדוק הכהן ה אומרים לא הבנתי הרי נחרב בית המקדש אחרי שנחרב בית המקדש מה העונש התקבל כבר נכון ממילא עם ישראל והקדוש ברוך הוא כבר פותחים דף חדש אומר את זה בצורה יותר חריפה כן א רבצ צדוק הוא אומר לא הבנתי הבית המקדש נחרב ברגע שהוא נחרב מה עם ישראל עושה באותו רגע ברור שהוא חוזר בתשובה אם הוא חוזר בתשובה אז מה קורה עם ישראל והקדוש ברוך הוא מתחברים בחזרה בסדר ככה מסביר הרב צדוק הוא אומר ואז בעצם הם עושים רצונו של מקום ומתמזגים ביחד אמרנו מקור הרב צדוק שתכף בשעת החורבן כשראו ישראל נכנסוים להיכל אשר לא האמינו מקודם מיד עשו כולם תשובה נעשו ישראל תכף בגדר עושים מצונו יתברך ואין פנקסאות עם ישראל חטא קיבל את העונש עירר תשובה עושים רצונו של מקום יפה נכון אז הרתבה אומר זה נס לרעה רב צדוק אומר הם חזרו בתשובה אבל אני רוצה להתמקד דווקא בהסבר השלישי שהוא ממש פלא פלא עצום אומר אותו באמת בעל התורה תמימה מכירים תורה תמימה אומר אותו תורה תמימה ואומר אותו גם הנטיבות שלום אדמור מסלונים שימו לב, זה משהו עמוק ביותר. והנושא לאור מה שדיברנו מקודם על בנות ירושלים זה אהבה אלוקית. האם אהבה האלוקית של בורא עולם לבניו ושל בניו כלפי בורא עולם היא אהבה שתלויה בדבר? שימו לב מה אומר פה התורה מימה? דברים שמבהילים ואדמור מסלונים ככה חוצף בהם עוד יותר. וזה מאוד מתחבר למה שאמרנו לפני זה. איזה תודעה יש לי בחורבן בית המקדש? מה הטרגדיה הגדולה שהתרחש בבית המקדש ולמה אני מתגעגע? שימו לב מה אומרת התורה תמימה. אף שאז בעת שצרו אויבים על ירושלים לא יהיו ישראל עושים רצונו של מקום. ואם כן לא יהיו קרובים מאורים זה בזה. איך אמר כראו ערבותה? יש לומר דאז בעת הפרידה כביכול נתעצמה אהבה יותר ויותר כמו שמצינו באוהבים נאמנים אשר נאנסו על ידי איזו סיבה להפרט זה מזה אפילו על זמן מועט נתעורר אז אהבה ביניהם ואהבתם הפנימית תתגלה אז לאין קול כמו שמצינו ביונתן ודוד בית שנפרדו זה מזה ואמר הכתוב והבקו זה את זה וישקו את זה את זה עד דוד הגדיל אומרת אומרת רואה את ממה משהו מבהיל מה קורה בזמן חורבן בית המקדש עם ישראל והקדוש ברוך הוא כביכול הולכים להיפרד לתקופה כל כך ארוכה ואז הקדוש ברוך הוא יותר אוהב את עם ישראל בחורבן הבית התגלה שאהבה של הקדוש ברוך הוא לעם ישראל היא אהבה שלא תלויה בדבר כמו אבא שאוהב את הבן שלו ואם הבן שלו מתרחק אז אוהב אותו עוד יותר יש לך בן שהוא מתנהג בצורה מאוד מאוד מאוד יפה ואתה בסדר איתו והוא בסדר איתך והכל טוב והכל יפה ויש לך בן שאתה רואה שהוא לא הולך בדרך הישר והבן מתייסר ואתה מתייסר והרבה פעמים המתח ביניכם מעורר רגשות חבועים שלא היו נמצאים בדרך הטבע הקדוש ברוך הוא ככו את עם ישראל למרות המעשים שלהם לא בגלל המעשים שלהם זו אבה שלא תלויה בדבר לכן דווקא בזמן החורבן עזבו נס לרע מה שהרצווה אומר עזבו עם ישראל חזר בתשובה. עוד לא חזר בתשובה, עוד לא ירר בתשובה. הקדוש ברוך הוא אומר, כואב לי. כמה אני אוהב אותכם וכמה קשה לי הפרידה שאני עוזם אותה. אני כל כך אוהב אותכם. זה הסיפור של חורבן בית המקדש שיש פה אהבה אלוקית שהיא לא ממומשת. על זה אני צריך לבכות, לשם אני צריך לכתור. זה הגעגוע הגדול. תראו, מי שאומר בדבר יותר חריפה בעצם זה אדמור מסלונים. לדעתי הוא ממשיך את הדברים של התורה תמימה. תראו דברים נפלאים. תהנה עבד הקדוש ברוך הוא לישראל בבחינת בנים. זוכרים שהירושלמי, שהזוהר הקדוש דיבר על הר הקדישה בשפה של בנים, אתם זוכרים את זה? בניגוד לבים שהוא דיברו בנושא של עבד ומלך. דיני אהבת הקדוש ברוך הוא לישראל בבחינת בנים, כמו אמר, בנים אתם לשם אלוקיכם. ובאהבת הבאה לבנו גופנים. יש אהבה פשוטה בשעה שהבן קרוב אליו ונמצא במחיצתו והאב משתעשה עמו באהבתו יותר מזה יה אהבה כאשר הבן מצוי ירחק מאביו ולא יכול להתראות אמו שאז מתגעגע אליו מאוד ככל שהוא רחוק יותר הגגוים יותר חזקים יש עוד בחינת אהבה העולה על כולנה בשעה שהבן חולה אנוש וצריכים לעשות לו ניתוח קשה להציל את חייו והאב הוא הרופא המנתח שצריך לחתוך בבשרו מצד אחד הוא יודע שעליו להציל את חיי בנו בניתוח זה אך מידך ליבו נקרא בקרבו שהוא צריך לחתוך בבשר בנו שסובל בינתיים ייסורים קשים ומרים שבפנימיות הלב מתעוררת אהבה חזקה ביותר כעניין זה יש באהבת הקדוש ברוך הוא לישראל אהבה עזה וגדולה בלי גבול בלי סוף כמו דמר אהבתי אתכם אמר השם ועל פי המשל הזה הרי דווקא בזמן החורבן והפורנות התעוררה גודל אהבת השם לישראל באופן מיוחד מצד אחד זה היה נראה כמידת ת הדין קשה ביותר אך בעצם חורבן בית המקדש ה מבחינת ניתוח קשה על כל חטאים של ישראל ודווקא בשעת החורבן התעוררה פנימיות הרחמנות ואהבה גדולה ביותר לאן שיעור ולכן הייתה זב בחינת כרובים מהורים זה בזה לגלות שבפנימיות העניינים גודל אהבת השם היא בלי גבול וסוף דווקא בשעה שהייתה נראית כלפחות קשה ביותר גילה הקדוש ברוך הוא גודל אהבתו לישראל הריטווה אומר זה נס לרעה האדמור מסלוניים אומר זה נס להראות כמה אני אוהב אותכם למרות שכלפי חוץ אתם על הפנים. במילים אחרות, הסיפור של חורבן בית המקדש זה סיפור של אהבה גדולה שלעתים היא ממומשת ולתים היא לא ממומשת אבל אהבה זה הדבר שנמצא בבסיס הדברים ואליה אנחנו צריכים לחסוף ואליה אנחנו צריכים לשאוף ועל זה אנחנו בוכים שיש פה אהבה גדולה שהיא לא ממומשת בן שלא רואה את אביו אבא שלא רואה את הבן שלו מציאות אלוקית שהיא כרגע בעלמד פירודה על זה אני צריך לבכות ואם אתה בוכה מהדברים הלא נכונים, חולי ראש, חוליים, גלות, קושי, זה לא מספיק. זה לא מספיק. זה חסר, זה בסדר, אבל אפשר הרבה יותר מזה. ולכן בני ארץ ישראל אומרים לבני בבל, אתם בוכים מהסיבות הלא נכונות. אתם רוצים אגפיים, אנחנו רוצים להיות בארמון המלך. זה תודעת חיים אחרת לגמרי. ובגלל שאנחנו זכינו להיות כולנו בארץ הקודש ואנחנו זוכים להיות בירושלים ולראות את עם ישראל חוזר לארצו ואם במשך מאות שנים יהודים צעקו לשנה הבאה בירושלים הבנויה כי כל מה שהם רצו זה רק לצאת מהגלות אנחנו צריכים עכשיו לבוא ולהתגעגע לבית המקדש שזה הבית בעצם שבו עם ישראל והקדוש ברוך הוא נפגשים ביחד אתם מבינים שזה תודה תודעת א אה תודעת חורבן אחרת לגמרי. אנחנו רוצים את השמיים, אנחנו רואים את השמיים, אנחנו לא חושבים כרגע על דברים שהם נמוכים יותר. עכשיו זה מאוד מאוד קשה. זה תודעה מאוד מאוד עמוקה. לחשוב לא רק על החולשות שלי, חסרונות שלי, קשיים שלי, אלא להתעלות לרמה כזאתי שאני באמת מבין שיש פה מציאות שהיא לא ממומשת. לכאוב את כאבו של הקדוש ברוך הוא עד כדי כך. זו רמה גבוהה. אנחנו מסוגלים אליה. זה מה שהזוהר הקדוש קורא לנו. ההזמנה של הזוהר הקדוש היא שאנחנו נבכה על הקשר הלא ממומש, על אהבה הגדולה שהתגלתה בזמן החורבן, שהיא הרבה מעבר למעשים שלנו, אבל שהיא לא ממומשת ביום יום. זה כאב לב עצום. חורבן בית המקדש זה כאב לב עצום. זה לא רק לסדר לכל אחד את הקשיים והבלאגנים שלו וכל מיני דברים שהם נמוכים. זה נקודה מאוד מאוד עמוקה. שאלות. תייעסנו פה למעלה ככה בזה בסדר שאלות כן >> מה היה בזמנים שבהם זה לא היה מעורה למה זה לא היה מעורה >> פנימל הקיר פנימל הקיר >> אבל עדיין הייתה אהבה עמוקה לא >> נכון אבל יש רגע אהבה עמוקה היא תמיד קיימת אבל לא תמיד לא תמיד היא נגלת זאת אומרת גם בני זוג שהם אוהבים אחד את השני להבדיל יש רגעים שבהם הם מצליחים להביע בעומק בקשר זה קיים אבל יש רגעים שיש מרחק ואז ואז הקדוש ברוך הוא בשעת החורבן זה הרגע כל כך טרגי שבו בהפוך על הפוך הקדוש ברוך הוא אומר פה אני מגלה את זה גם כלפי חוץ אבל ביום יום וגם אח וגם אחרי שחרב בית המקדש לא ברגע החורבן כתוב שמחיצה של ברזל נפרסה בינינו לבין בורא עולם זה כאב לב עצום הכאב העצום זה שאנחנו לא חולי הראש ולא חולי המים חולת אהבה האהבה הלא ממומשת הקשר הלא ממומש הזה זו טרגדיה ש שהיא נוראית תחשבו שאנחנו לא נמצאים בארמון המלך. זה כאב לב עצום. זה כמו שספר הקוזרי א מדבר על ה על ה ודי שמחפש בעצם החבר שבעצם מלך כוזה מחפש משמעות וכולי. ופעמיים בספר הוא אומר לו מצאת מקום חרפתי מלך כוזר. פעמיים, פעם אחת ביחס לתפילה שאומר אצלכם זה בעצם בכמו אתם אומרים אתם אומרים מילים אתם לא מתכוונים אליהם בסדר א צפצוף הזרזיר קיקור העורב כאילו אתם אומרים דברים הדבר הפעם השנייה הייתה מאוד מאוד חריפה הוא מסביר לו בעצם שעם ישראל חי בארץ ישראל משל הקרם יש קדושה ובית המקדש וגאולה ובעצם הגלות זה עונש. ואז הוא אומר לו, אבל אני לא ראיתי שאתם כל כך א מצטערים בעונש, כאילו הפכתם את העונש לדבר שהוא א די נחמד. למשל למה הדבר דומה לתלמיד שהיה בכיתה והוא הפריע הרבה אז המורה בא וזרק אותו החוצה ופתאום הוא גילה שמה שבחוץ יותר מעניין יש שמה מגרשי כדורגל וכדורסל ויש מועדון ויש פינת קפה ואז הוא אמר למורה בסדר בסדר יאללה נו פעם בא הוא מפריע בכוונה שהוציאו אותו אז הוא אומר הקדוש ברוך הוא הוציא אותכם מהכיתה ומה קרה לכם? התרגלתם. אז מה אתם מבלבלים את המוח? על זה טרגדיה. זו טרגדיה שאדם בעצם שכח את שורש הקשר ואז הוא אומר הרי בכיתה קוראים התרחשיות, שמה לומדים תורה, שמה צומכים ביחד, שמה יש חבורה, אבל הוא נתפוס לכל מיני דברים חיצוניים, לפירות גנוסר כאלה. והוא וישמע נשון ויבד ואז שכח הכל. זו נקודה מאוד מאוד עמוקה. אז אומר בעצם שאני מגיע לתשעת הימים לשבוע שחלו לתשעה באהב אני יושב ע על הקרקע ואני ואני כואב את כאב הפרידה האהבה הלא ממומשת הביטוי פה זה יתמות אבא ואמא לא נמצאים עם ילדם זה דבר אחר לגמרי זה כאב לב עצום אתם מבינים זה דורש מאדם באמת להיות במקום ה המתגעגע הזה אה הבנה שיש פה משהו שהוא לא ממש כמה קשה לקדוש ברוך הוא כמה אנחנו כביכול צריכים לחזק את הקדוש ברוך הוא צור ילדך תשי הקדוש ברוך הוא כביכול תש ואנחנו צריכים לחזק אותו דע מה למעלה ממך אנחנו יכולים לחזק את ההלמעלה זה תודעה של אמרתי לראות השמיים לחיות את הכאב של האומה לחיות את הכאב של הקדוש ברוך הוא כביכול זה משהו אחר לגמרי זה עמוק מאוד זה תודעה ארץ ישראלית. זה תשעה באב של אנשים שיכולים לא להיות מרוכזים בכאבים שלהם. חוץ לארץ זה מאוד מאוד קשה. לכן אנשי בבל אמרו אנחנו צריכים להיות במקום הזה של ההספד, כאב צער. אמרו להם בני ארץ ישראל תשמעו מבינים אותכם אבל לא זו הסיבה. בואו נחזור שנייה למדרש הראשון. בוא נקרא אותו ביחד והפתחתי לכם גם להגיע לרבי אליעזר זהירה. אם זכרתם בהתחלה. זה כבר מזמן. טוב, בואו שנייה נחזור למדרש הזה. עכשיו תראו איך זה מובן כפתור ופרח. עכשיו אני אקרא את זה ישר ב בעברית, בסדר? נחסוך את הארמית. אמרו בני בבל שלכו לבני ארץ ישראל, לנו ראוי בני בבל, לנו ראוי לבכות ולהרוך לספד על חורבן בית אלוהינו כי אנחנו פוזרנו בנעמים, עלינו לפתוח בהספ לפרש את פסוקי אלפה בטא השיבו השיבו בני ישראל כן לבני מבל. זה נכון שאתם פוזרתם בין העמים, אתם מחוץ לארץ הקדושה. ראוי לכם לבכות על מה? על עצמכם שיצאתם מאורה לחשכה כעבד שיצא מבית אדונו. באמת התודעה שלכם היא נוראית. אבל אנחנו אלה שצריכים לבכות ולספות באמת. לנו שלח הקדוש ברוך הוא את ספר ההספדים כי אנחנו בניה של המטרונית. אנחנו בני ביתה המכירים בכבודו של ריבון העולם. אנחנו רואים את השמיים, לא את העונש, לא את החטא, לא את הדברים הנמוכים. אז התודעה שלנו זה ראיית השמיים. אנחנו כיתומים ללואה והם המביטים על כותלי בית אמנו אחרי ולא מוצאים אותה. קשה לנו עלינו, קשה לנו על אמא שלנו, קשה לנו על אבא שלנו. אנחנו לא הנושא פה היא זו שהייתה מניקה אותנו בכל יום היא יופיעה מנחמת אותנו מדברת עליבנו כים לבנה כמו שכתוב כאיש אשר ראות נחמנו כן אני אנחמכם זה תודעה אחרת לגמרי אם אדם ניגש ככה לתשעה באב וואי וואי הקדוש ברוך הוא אומר חזו בניי חביביי מה הם כל כך רוצים בטובתי אני ארצה בטובתם מה כתוב על התפילין של הקדוש ברוך הוא מה >> ממך ישראל גוי אחד בארץ מה כתוב לתפילין שלנו שמע ישראל השם אלוקינו השם אנחנו חושבים עליו והוא חושב עלינו אומר הברדיצ'ב לכן חג הפסח אנחנו קוראים לחג הפסח חג הפסח והוא קורא לחג הזה חג המצות אנחנו חושבים עליו שהוא פסך על בתי ישראל והוא אומר לנו כל הכבוד שעפיתם מצות לכן בתורה זה נקרא חג המצות כי מלך וקלה הם כמו חתן וקלהם כמו מלך ומלכה בדנאי שהחתן יחשוב על אשתו כמלכה והיא תחשוב עליו בתור מלך אבל אם הוא יגיד אחותי או אשתי או מה תני כבוד למלך תפריסי את השטיח אדום והיא תגיד לו נשמה יש לך פה עסק עם מלכה בוא תפרוס את השטיח האדום איך אומרים יהיה שם מעניין אבל אם אני מסתכל ל על יופיה וחשוב לי שמחתה והיא חשוב חשוב לה שמחתי אז אני אגיד לקדוש ברוך הוא ממש מה ישראל השם אלוקינו השם אחד והוא יגיד מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ זה תודה ואני בתשעה באב כואב לי את כאב צער השכינה זה רמה מאוד מאוד גבוהה זה תורה ארץ ישראלית זה תורה ארץ ישראלית שלא מתרכזת בקשיים חיים, בצרות, במהיים, בראש, אלא באהבה שקיימת תמיד ואפילו נגלת בזמן החורבן שקרובים מהורים זה וזה לצערנו הרב היא לא תמיד מומשת. טוב, אני כן, >> אני חייב לומר שזה הרבה יותר קל, אבל באמת את להרגיש בבל, כאילו את הצרות עכשיו >> ברור, ברור. >> איך מגיעים ל >> בארץ ישראל, חביבי? בארץ ישראל להיות בארץ ישראל זה מחייב. ברור שאגב, יראת העונש ויראת ויראת החטא זה גם יותר קל מיראת שמיים. כיירת העונש וואלה זה מפחיד אותי זה לכן הרמב"ם אומר שזה דרגה ראשונה יראת החטא וואי אני עכשיו מבין שהחטא פוגע בי אבל יראת שמיים זה בעצם מחייב אותי להתחיל לחשוב על המציאות הרחבה יותר הגדולה יותר לצאת מעצמי בוודאי שזה הרבה יותר קשה בשביל זה רק לימוד תורה אדם שלומד תורה אז הוא בנה תודעה הרבה יותר עמוקה אם אדם לא ילמד תורה אז הוא יהיה עסוק בכאן ועכשיו אם אדם ילמד מה זה בית המקדש מה מה המקום הזה? מה המפגש הזה? מה מה בעצם קורה שעם ישראל בעצם חי בארצו כבנים למקום? זה פילי פלאות. לכן א לא היה יום גדול כיום שניתן בו שיר השירים. כן? כול השירים קודש ושיר השירים קודש קודשים. למה? למה? מה יש בשיר השירים? תכתבו את תקראו את ההקדמה של הרב קוק לשיר השירים לכבוד לקראת. הנה יש פה שבת עכשיו שבת חזון לפני לפני תשעה באב למה כי עד עכשיו דיברנו על אבינו מלכנו בסדר מלך ועבד אבל פתאום אתה מדבר על שיר השירים פתאום התגלה בעולם ניצוץ חדש שקוראים לו מה דוד ורעיה דוד ורעיה הקשר עם הקדוש ברוך הוא זה דוד ורעיה זה לא היה יום כל כך מיוחד בעולם עד יום שניתן בו שיר השירים לכן צריך ללמוד צריך להעמיק אם אדם לא יהיה לו תפיסת צת עולם בוסרית יותר שקשור על הכאבים, לחולשות. אם אדם ילמד לעומק אז הוא יוכל באמת להבין מה מה הכאב פה. בסדר? זהזה זה קריאת כיוון מאוד מאוד משמעותית. טוב, בוא נתן לכם ככה את הסיפור על רבי יש לכם כוח לרבי אליעזר זהירא. מה קורה שם? רבי אליעזר זירה בבא קמה נט עמוד ב וסימנך נת ברנת. תזכרו את זה בבא קמה נט. תבדקו את זה. יש לכם עוד שיעורי בית. מה קורה שם? מגיע אליעזר זהירה. אגב, השם הוא לא סתם כל השמות מדויקים. הוא זעיר, הוא קטן אבל הוא עוזר. אליעזר עוזר לאל. הוא הולך עם נעליים שחורות שרוחים שחורים ובאים אליו ריש גלוטא ם בלחץ אמרו לו מה אתה מה ישנה אני מסנר לא דקה מבינה לירושלים אמרו לו את חשבת לי אתבול לירושלים אתה ראו לי את ירושלים כנראה כדי להיות אחד שמתב לירושלים שוב זה לא התאבלות הרגילה של כולנו הוא הולך עם נעליים שחורות זורכים שחורים סימן שיש לו באמת מה אז כדי לדבר לירושלים אתה חייב לחיות תודעה מה עמוקה יותר, גדולה יותר כל אחד יכול לדבר לירושלים באותה רמה בוודאי לא בצורה של פרסיה טוב אמר להם זה לא סיפרתי לכם אמר להם אה סברו יהורה חבשוע אמר להוא גבר רעבנה אני אני בעל מעלה אני לא סתם מתבל ירושלים אמרו לו מני דינן מאיפה אנחנו יודעים שאתה בעל מעלה אמר לו או אתון באו מני מילתא אונו בא מניחו מילתא או שאתם שואלים אותי שאלות מתקילים אותי שאני אשאל אתכם שאלות מה אתם מעדיפים מה נראה לכם מה הם יעדיפו אהל >> שישאל אותם למה כי אם יש להם א תשאל אותנו תתקיל אותנו אמרו להביעת אמר לה הוא אי מנדקץ קופרה מה עם משלם אדם שבא לשדה חברו וחותך תמרים שהם בוסריים בוסר המילה תמר זה מלשון תמר. כן, המרירות מסתיימת ויש פה מתיקות בעולם, אבל הוא חתך את התמרים האלה שהם היו בוסרים. איך הוא ישלם את הנזק עליהם? עכשיו, עוד מעט אני ארצה לטעון שזה לא סתם סיפור בענייני נזיקן של תמרים. הרי זה השאלה שבודקת האם הוא יכול להיות מה? אחד שמתאב על ירושלים. זו השאלה. זה לא סתם. אגב, באיזה פרק מופיע הסיפור הזה? דף נט בבקמה מי פה שולט? אה, איזה פרק? >> שישי איך קוראים לו? >> הכונה צאון לדיר. מה זה כונס צון לדיר? הצאון זה עם ישראל והבית זה ביתו של בורא עולם. זה קיבוץ גלויות. כן? זה הסיפור פה. הכונס לא נדיר. ככה היית בספרים. קיצור, נחזור. אמיתי. זה לא בכאילו זה אמיתי. יש פה עניין, כל סיפור שמופיע בגמרא הוא לא מופיע כדי להריץ את הדף ללומדי הדף היומי או לרענין קצת את הכבדות של מה פתאום הסיפור עצמו הוא שורש הדף, הוא שורש הסוגיה, צריך להעמיק בו. בקיצור, אז שואלים, הוא שואל אותם, תגידו, איך משלמים על ה איך משלמים על הקופרה הזה, על התמר הזה? אז מה הם אומרים לו? אומרים לו א משלם דמי קופרה. כמה שזה עולה. תבדוק כמה שזה עולה. אמר להם אבל כן אבל ואהבת כאילו לא למה שלם את זה הרי עוד כמה זמן אם היו על העץ מה הם היו הופכים להיות >> תמרים אז למה לשלם את הקופרה אמרו לו משלם דמי תמרי אז תשלם כמה שתמר עולה לא כמו הקופרה אמר להוא ועליו תמר שק על מני הוא לא חתך את התמרים הוא חתך את הקופרה מה הם אמרו לו >> טוב יאללה תגיד אתה זהו תלמיד חכם רציני אני אומר אומר בסוגים תזכרו שהנושא פה הוא מה אבלות חורבן בית המקדש אבל זה כאילו דיון בהלכות נזיקין טוב תגיד אתה אמר להם ב-60 מה זה ב60 >> מה >> איך בעל השדה מרגיש את החוסר קח שדה בסדר זה זה סיפור רשי פה מסביר את זה באריכות רבה אבל אם ב60 אומר רש"י עם הקרקע זה הכל בכלל שהקונה קרקע בפורותיה נותן עיניו קצת בשבח של אחר זמן תיקח את הקרקע הזאת ותנסה לשום אותה כמה היא שווה עם הקופרה וכמה היא שווה בלי הקופרה. מוזר אה ממש תשובה מוזרה טוב אמר למן אמר כבותך מי אומר כמוך אמר לו שמואל חי ובית דינו קיים שדרו גם שמואל אמר לו שפיר כי אמר לכו בשישה באמת הוא צדק מונים את זה ב60 ושווקו הוציאו אותו מבית האסורים אמרו לו בואנה אתה באמת תלמיד חכם אתה ראו לי את הבעל לירושלים תגידו מה קורה כאן קופרה תמרה ב60 לא ב60 אני אומר תראו דבר כזה. קודם כל ה ה אפשר להסתכל על יש אנטישמיות, נכון? ברור שמדובר פה על זה שבאים ככה מסבירים שבאים בעצם הגוי ובעצם חותכים את א קדושי ישראל שהם קטנים קופרה תמרים צדיק התמר יפרח כרז ולבנון יסגה באים מהגויים ופוגעים בתמרים הקטנים בכל הצדיקים הקטנים בכל עם ישראל שנמצא מפוזר בגלות עכשיו איך אני עכשיו יכול לבדוק את הכאב העצום של הגלות של האנטישמיות של החורבן אה כי הרגו פה עכשיו כל מיני פרחי תלמידי חכמים אה לא בעצם בוא נסתכל כאילו עם הוגלמדי חכמים כאילו הסתכלות היא מאוד מאוד פרטית אינדיבידואלית בא אותו רבי אליעזר זיר ואומר להם אתם לא מבינים שהבדיקה היא לא פרסונלית הורגו בו פגעו אותו הוא מסכן הוא חלש הוא גדול הוא מסכן לא איך צריכים לבדוק את זה ביחס מה לקרקע ככה בודקים הקאב העצום של הפגיעה בקודשי ישראל זה לא שעכשיו יש לי פחות מרים פחות קופר רע בשל או לא בשל זאת תפיסה מאוד מאוד פירודית, קטנה מצומצמת, מזכירה קצת את התפיסה של בבל, ריש גלוטא, הראש של הגולה שאומר לך, טוב, תשמע, יש פה קטן ופה קטן ופה קטן וקשה לנו. אתם צריכים להבין שהחורבן של בית המקדש זה החורבן שבא לשדה. עכשיו נפגש עם מציאות ש כן צדיק אתמר יפרח כרז אנחנו לא נסגה שטולים >> בבית השם >> בחצרות אלוקינו יפריחו זה הנושא פה בית השם חצרות אלוקינו זה שאתה מנתק את הצדיק אתה אמר יפרח אתה אומר יש פה זה צדיק הוא גר בחוץ לארץ עכשיו פגעו בו מסכן לא זה לא הכאב זה כאב גדול זה לא הכאב הכאב זה שיש פה מציאות של אנשים צדיקים שהם תמר שהם לא גדלים בקרקע לכן ככה צריך לבדוק את זה אתם מבינים איפה רבי אליעזר זה יראה מה תודעת חיים שלו הייתה תודעת חיים שלו הייתה שיש פה את בעל השדה שהשדה שלו הקרקע הארץ ישראל שלו עכשיו מנותק מאותם צדיקים שמופיעים עכשיו בכל ההוויה בסדר זה ברור ככה מתאבלים הנקודה היא לא פרטית טוב יש לי פה צרות אתה מר יגדל או לא יגדל המשיך הפסו פסוקים צדיק את אמר ך שטולים בבית השם זה הנושא אין לי בבית השם אין לי אתחצרות אלוקינו יפריחו זה הכאב הגדול שלי על דקה בחינה אה וואו אתה באמת אחד שיכול הולכת עם נעליים שחורות וכים שחורים אתה יכול להטאבל אנחנו חינו בתפיסה הפירודית אתה מחבר את זה לקרקע כך זה מה שהוא אומר לנו לכן מונים את זה ב-60 סיכום חברים יקרים שאלנו האם יש מישהו שראוי לטבל ומישי שלא ראוי להתאבל לכאורה מהסיפור לרבי אליעזר זהיר ראינו שכן לא הלכנו אחרי זה צללנו לתוך הזוהר הקדוש שיש שם ויכוח קשה מאוד בין אנשי בבל אנשי ארץ ישראל ואנשי בבל אומרים אנחנו צריכים להתאבל כי קשה לנו ויש לנו צרות ואנחנו התרחקנו מ מארמון המלך ואנחנו עבדים ואנשי ארץ ישראל מתעגשים כאילו זה נראה לא רגיש כאילו מה אתם לא קשובים לצרות שלהם אומרים הר הקדישה אנחנו מבינים שקשה לכם כואבים את כאבכם אבל לא בגלל זה מתאבלים על ירושלים או נגיד בצורה תרם מדויקת זו לא הסיבה הגדולה והעליונה יותר והרחבנו שיש מושג שקוראים לו יראת העונש אני רואה את העונש יש יראת החטא שאני רואה את החטא ויש יראת שמיים שאני רואה את השמיים בית המקדש זה מקום שאני לא יכול להקטין אותו למצרים הפרטיים שלי לכן בני ארץ ישראל אומרים שזו הנקודה עצמה ראינו בבניסכר שזה אותו רעיון אם תמצאו את דודי מה תגידו לו בנות ירושלים תגידו לו אל תתבלבלו תגידו לו שאנחנו יכול להיות שאני מתלונן על כאב הראש יכול להיות שאני מתלונן על הקושי המאיים אבל באמת ברגע האמת שאני מזקק ומדיק את הקשיים שלי תגידו לו שזה חולת אהבה לא לגרמה באמת אנחנו רוצים את בורא עולם זה מה שכואב לנו אל תשכחו כחולת אהבה אני מה תגידו לו כחולת אהבה אני הנושא של אהבה גם על ידי ביטוי כמו שראינו בנושא של הקרובים שמורים זה ראינו שברגע שהכל הגויים הגיעו לחורבן הבית אז הם ראו קרובים יהורים זה בזה שאנו איך זה יכול להיות הרי זה חורבן אז הרתווה אומר זה נס להרה לישראל זה ממש קשה קשה קשה בנפש הקדוש ברוך הוא עושה נס לרעת עם ישראל רב צדוק אמר לא נכון זה לא להרע לישראל אבל היה חורבן חזרו בתשובה עכשיו הם מחוברים אחד לשני למרות שיש פה עוד גלות ארוכה אהבה אהבה היא גדולה אבל אז הגיעה התורה תממה ואדמור מסלוני ואומרים מה פתאום הנושא שם זה אהבה דווקא בעומק החורבן מתגלת אהבה האלוקית כי היא הולכת להיות פה פרידה מאוד מאוד ארוכה אבל הפרידה ארוכה היא לא מטשטשת את גודל האהבה דווקא בעת הפרידנית עצמה אהבה ושוב הנושא של חורבן בית המקדש זה אהבה גדולה שלצערנו הרב היא לא ממומשת היא מתגלת בזמן החורבן ולצערנו הרב אחרי זה אהבה יהיה זוג סוג של חלום, רצון, קמיהה. וזה אותה נקודה שאמרנו בסוף אהבה בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא. הדבר הכי גדול שיכול להיות בעולם. עם זו יצאתי לטלטי יספרו. והחורבן גד. אני אומר, ברוך השם, ברגע שעם ישראל חוזר לארצו ואנחנו כולנו נמצאים כרגע בארץ הקודש, אז עם ישראל חוזר לארצו, תודעת הגלות מתאמעמת. ואם כל שנה בכינו על הצרות שלנו, היום אנחנו יכולים באמת לבוא ובתוך הבנה עמוקה לבוא ולהתאבל על על המרחק אהבה שהיא לא ממומשת, אבל ברוך השם היא לאט לאט מתכנסת כי עם ישראל אותם צדיקים מתקרבים לחצרות אלוקינו, מתקרבים לבית השם ובעזרת השם שנזכה שהאהבה הזאתי לא רק תהיה בקמיהה, בגעגועים, בתפילות, אלא גם שנזכה בעזרת השם שהקרובים יהיו מורים זה בזה בגלל שעם ישראל יזכה לבניין בית המקדש מרה בימינו מתוך הרבה אהבה פנימית גנוזה וגלויה חזק וברוך וישר כוח לו