הראשון לציון הגאון הרב דוד יוסף שליט"א - זמן הדלקת נר חנוכה

[מוזיקה] ברשות ראש הישיבה הרב אורון שליטה כבוד גדול וזכות גדולה עבורנו להרח את מרן הראשון ציון הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול הרב הגאון רבי דוד יוסף שליטה שהוא בנו של רן הראשון ציון רבנו הגדול רבי עובדיה יוסף זכר צדיק וקדוש לברכה שדמותו של ה אבא הגדול עדיין נמצאת כאן נוכחת בבית המדרש אצל התלמידים אצל הברכים האבא הגדול אבה מקור השראה עבורנו כתלמידים צעירים אני זוכר את זה כתלמיד צעיר שחבש כאן את בית המדרש ודמותו של האבא הרצה העצומה שחשנו כלפיו וטה עבורנו מקור השראה לגדול ולצמוח בתורה ולעלות ולהתעלות ולשאוף להיות תלמידי חכמים לאחוז בשיפולי שיפולי גלימתו ו מחיבוריו המופלא ים ש ממש חד חד בכמה דורות א יורד מגיע לעולם אדם בסדר גודל כזה שכל כך הטבח חותם עמוק על עולם התורה כולו ועל עולם התורה הספרדי בפרט אז זה זכות גדולה עבורנו שבנו ממשיך דרכו רבנו דוד יוסף שליטה שהוא חיבר וממשיך לחבר חיבורים נפלאים ועיקרים מאוד אני רוצה לומר לרב שתלמידים כאן לומדים ועסוקים בכתבי הרב אם זה בחיבור תורת המועדים ובסדרה המופלאה גם בכמות וגם באיכות של הלכה ברורה ואנחנו רואים איך שהרב גם ממשיך את של האבא הגדול גם בלטת רגליו ממקום למקום להרביץ תורה ולקרב את עם ישראל להבינו שבשמיים אז אנחנו רוצים לאחל מעומק הלב לרב שהקדוש ברוך הוא יתן לו כוחות ות העצומות להמשיך את ה דרך המופלאה של מרן האבא הגדול להמשיך אותה ולהרביץ תורה להיל קהילות להגדיל ולהדיר את שמה של התורה לקרב את עם ישראל לחזק אותם בתקופה כו קשה אני רוצה לומר לרב שיש לנו כרת בחורים בשדה הקרב גם בשיעור ג וגם בשיעור ד' שה מחרפים נפש עבור עם ישראל והם היו מאוד מאוד רוצים להיות כאן להסתופף יחד עם הרב ולשמוע את נעימת דבריו אנחנו מודים מאוד מאוד לרב על שטרח והגיע והקדיש מקדיש מזמנו עבורנו אז נחל לרב בעזרת השם אורך ימים ושנות חיים בריאות נה נור מאליה ויכה לקדש שם שמיים ולהגדיל ורה ודירה [מוזיקה] ברשות כבוד מרנן ורבנן הרבנים הגאונים שמנהיגים את הישיבה הקדושה הגאון הרב גבריאל רף והגאון הרב אהרון פרידמן וכמובן הדיין חבר בית הדין הגדול הדיין הותיק שהיה ממש מהשורה הראשונה של הדיינים בישראל הגאון הרב בנימין בארי בעזרת השם שימשיכו מעלה מעלה להפיץ מעיינות חוצה להגדיל תורה ולדירה אתם יודעים שהישיבה הזאת היא אם הישיבות של ההסדר ברוך השם הקים אותה הגאון הרב גולדוויכט זכר צדיק לברכה שהיה תלמיד חכם מהשורה הראשונה הוא היה ידיד קרוב של אבי מורי ואני כמה שזכרו לי אבי מורי היה פה לא פעם ולא פעמיים פה בישיבה למסור שיעורים אז אני מאוד שמח אני רואה לעצמי זכות גדולה לבוא כאן ולדבר לפניכם אני כמובן כמו כל רב עוסק בענייני חנוכה כי חנוכה מגיעה אבל מצד שני אני אומר לכם את האמת אני רוב זמני משקיע בהלכות שבת אני בעזרת השם מתכונן להוציא השנה שלושה כרכים ביחד שיעסקו יקיפו את כל הנושא של מוקצה שזה מפוזר מאוד בשס מפוזר גם בשולחן ערוך וישנם הרבה סוגי מוקצה וזה קשור עם מלכת בונה וסותר מוקצה קשור מאוד למלאכות האלו ולכן מיד אחרי מוקצה בשולחן ערוך סימן שיג שיד שטו השולחן ערוך התור והשולחן ערוך עוסקים בנושא של מלאכות בונה וסתר וגם מי שלומד רמבם רואה שבתוך הפרקים שהוא כותב על הלכות מוקצה נכנס הרבה פרטים שקשורים למלאכות הללו השאלה היא מה אתם מעדיפים אם אתם רוצים שנדבר על חנוכה או שנדבר על מוקצה מה אתם מעדיפים אני מבחינתי יכול לעשות מה מה שטוב לכם אני פה בשבילכם אני לא בשבילי אולי מה אתם אומרים נו חנוכה טוב בסדר נדבר על חנוקה בסדר תראו טוב עכשיו תראו רבותיי ב בבריתה הבריתה של חנוכה הבריתה אומרת מצוותה מ שתשקע חמה עד שתכלה רגל מן השוק ואז אומרת הגמרא למי נפק מינה והגמרא אומרת כאן שני הסברים שונים שאפשר להגיד שהם רחוקים אחד מהשני כי רחוק מזרח ממערב הסבר ראשון אומרת הגמרא דאי לא הדליק מדליק והסבר שני אנמה לשיעור עכשיו צריך לשים לב ששני הפירושים שני התירוצים הללו הם סותרים זה את זה הם אין להם שום קשר והשאלה איך להתייחס עליהם מבחינת ההלכה ואני אסביר את הדברים מצוותה מ שתשקע חמה עד שתכלה רגל מן השוק לפי ההסבר הראשון של הגמרא מדובר כאן על זמן ההדלקה אך ורק על הנושא של זמן ההדלקה שמתי מדליקים נר חנוכה מי שתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק מה הדין לאחר מכן אחרי שקלטה רגל מן השוק זה כבר שאלה אחרת בפני עצמה לפי התירוץ השני של הגמרא לא מדובר כאן בכלל הבריתה לא מד דברת על הנושא של זמן ההדלקה אלא הבריתה מדברת על שיעור השמן שיעור השמן ושצריך להשים שיעור שמן כזה שדולק במשך זמן כמה זמן לוקח משקיעת החמה עד שתכלה רגל מן השוק זה בערך חצי שעה שצריך להשים שמן כשיעור שזה ידלוק חצי שעה אז יוצא כך שלפי הפירוש הראשון בגמרא כך תלמדו את הראשונים בסוגייה תראו שכמעט כל הראשונים מפרשים כך לפי הפירוש הראשון שזה די לא הדליק מדליק אז זה לא משנה כמה שמן תשים אתה יכול לשים שמן שזה ידלוק דקה שתיים הדלקה עושה מצווה הדלקת ברכת בזמן זה העיקר אל תאחר את הזמן יש לך זמן מוגבל משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק זה הדבר המרכזי הזמן לפי ההסבר השני זה בכלל לא נוגע על הזמן תדליק כל זמן שזה לילה אפשר להדליק את הנרות אבל מה תדאג לשים שמן שיהיה כשיעור הזמן כמו למה הדבר דומה שחז רצו לקבוע לנו את הזמן של צאת הכוכבים אז אחד ההסברים בגמרא זה כדי מהלך שלושת רבעי מיל אז גם פה נתנו לך שיעור זמן כמה זמן לוקח מי שתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק זה חצי שעה תדאג להשים שמן כשיעור שזה ידלוק חצי שעה עכשיו לגבי שיעור השמן באמת זה שאלה קשה אם אדם לא שם שמן כשיעור או שהוא הדליק את הנרות במקום שבמציאות הם לא יכולים לדלוק חצי שעה כגון שהוא ידליק במקום שיש רוח מצוייה זה יכבה תוך רגע האם הוא יצא ידי חובה או לא זאת אומרת או שהוא לקח נראות קטנים או מעט שמן וזה דלק פחות מהזמן זאת אומרת אפילו בשעת ההדלקה כבר אתה יודע שזה לא ידלוק חצי שעה או כמו שאמרתי מקום שיש רוח וכיוצא בזה עכשיו השאלה כאן האם הוא יצא ידי חובה או לא אם אנחנו ננקוט כמו התירוץ השני בגמרא הוא לא יצא ידי חובה אם ננקוט כמו התירוץ הראשון הוא יצא ידי חובה מה להלכה אנחנו עושים במצב כזה צריך לכבות ולחזור ולהדליק אבל בלי ברכה ספק ברכות להקל זה יש בזה הרבה דיונים באחרונים בספר שלי כתבתי בתורת המועדים לכות חנוכה כתבתי בנושאים האלו באורך הבתי את השיטות דיברתי בנושאים האלו אז הרבה מאוד גם עם אבי מורי זה מי שרוצה להסתכל שם אבל אני רוצה ללכת על הכיוון הראשון על זמן ההדלקה שפה יש נפק מינה גם כן גדולה מאוד יש כאן קודם כל כמה שיטות בראשונים לגבי הנושא הזה דאי לא הדליק מדליק קודם כל יש לנו את שיטת הרמבם הרמבם סובר שיש מצווה לכתחילה ויש מצווה בדיעבד והמצווה לכתחילה היא בזמן בדיוק מי שתשכח מה יש עוד מחלוקת אתם יודעים מה זה משתשקע החמה לשון מ שתשקע האם זה שקיעה או צאת הכוכבים א כל הראשונים בסוגייה שם שפוסקים כשיטת רבנו תם הם אומרים שהכוונה היא צת הכוכבים של רבנו תם הגאון מוילנה שפוסק לעניין בין השמשות כשיטת הגאונים הוא סובר שזה בשקיעה לא בצת הכוכבים במציאות היום רוב עם ישראל מדליקים בצת הכוכבים זאת אומרת רבע שעה אחרי השקיעה בערך א יש כאלה שהולכים כשיטת הגע שמדליקים מיד בשקיעה עכשיו מה הדין אז אז הרמבם אומר ככה קודם כל השיטת הרמבם שצריך להדליק מיד בצאת הכ בזמן מ שתשקע החמה כתוב מיד צריך להדליק זה המצווה לכתחילה בדיעבד יש לך זמן עד שתכלה רגל מן השוק ואם עבר הזמן הזה אתה לא יכול יותר להדליק את הנרות הפסדת את המצווה זו הרמבם גם הבעל הלכות גדולות פוסק כך גם התוספות ריד פוסק כך בפסק שלו הריז ועוד ועוד ראשונים הולכים בשיטה זאת מצד שני יש ראשונים שהולכים מקצה לקצה והם אומרים שבאמת אנחנו נוקטים כשני התירוצים לכולה ולכן לא צריך כמובן כדאי שתדליק יש עוברים ושווים אבל זה בכלל לא לקובה אתה יכול להדליק גם אחר שקלטה הרגל מן השוק ואפילו לכתחילה אפילו באמצע הלילה אתה יכול להדליק אפילו לכתחילה מקצה לקצה יש שיטה שלישית שיטה שלישית של כמה וכמה ראשונים בתוספות זה מובא השיטה הזאת שעד שקלטה רגל מן השוק זה מצווה לכתחילה אבל לאחר מכן אתה יכול להמשיך להדליק למה הם מסבירים שמ שתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק אז אתה עושה הרבה פרסום מניסה אתה מדליק את זה בפתח העוברים ושווים רואים את זה לאחר מכן אמנם קלטה רגל מן השוק ולא יהיה כל כך פרסום הנס אבל תדליק בפנים זוהי שיטת הרטבה אבל לפני שיטת הרטבה יש כמה ראשונים שאומרים ש כל דברי הגמרא זה גם כן מופיע בתוספות זה בעיקר שיטת התוספות והרטבה הולך על שיטת התוספות התוספות סוברים ש משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק אתה מדליק מבחוץ אבל בזמן הזה שבלו אחי אנחנו מדליקים מבפנים אז תדליק בפנים זאת אומרת התוספות פה מחלקים בין זמנם שהיו מדליקים מבחוץ שעל זה אומרת הברייתא מ שתשכח מה שתכלה רגל מן השוק לבין זמן הזה בזמן הזה שבלו אחים מדליקים מבפנים אז גם הליבה ד הברייתא שאומרת שזה הזמן בזמן הזה זה משהו אחר ועל זה בא ריתה ומוסיף ואומר שלפי דברי התוספות הללו המצווה באמת גם הליב גם בזמנם סובר הרטבה גם בזמנם שהיו מדליקים מבחוץ לא אמרו שמדליקים מבחוץ רק על הזמן הראשון עד שתחלה רגל מן השוק אבל לאחר מכן תדליק מבפנים בסופו של דבר זאת אומרת אנחנו יכולים לאחד את השיטות הללו שבאמת אחרי שקלטה הרגל מן השוק יש באמת חיוב להדליק מבפנים עכשיו פה אנחנו נכנסים לשאלה אחרת באמת בימינו יש דיון בפוסקים האם אפשר להדליק מבפנים לגמרי השאלה הזאת כבר נידונה בראשונים יש ראשונים בעל האיתור כמה ראשונים סוברים שבזמן הזה אחר שנהגו נהגו זאת אומרת הייתה הסכנה הרי כתוב בשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו אחר שנהגו נהגו אז ממילא בזמן הזה כבר נהגו להדליק מבפנים אז גם אם השתנה המצב כמו היום שאנחנו גרים בארץ ישראל ואפשר להדליק מבחוץ אין חיוב יותר להדליק בטלה התקנה הראשונה ברגע שהייתה סכנה בטלה התקנה הראשונה להדליק מבחוץ ואפשר להדליק מבפנים זה שיטת בעל האיתור ועוד ראשונים יש ראשונים שסוברים שמה שכתוב ובשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו מלכתחילה זה לא היה לקובה זה המלצה כי יש בגמרא כך שימו לב יש בגמרא בשבת כג עמוד ב הגמרא דנה על איש עני שיש לו כסף לקנות רק נר אחד ויש לפניו נר שבת נר חנוכה מה עדיף אז הגמרא דענה והגמרא אומרת חד משמעית שנר שבת קודם שואלים הרבד [מוזיקה] והרשב"א תמש לאורו גם שימוש של מצווה הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם כן כך אומרת הגמרא שאסור להשתמש לאורה גם בשימוש של מצווה הרי סעודת שבת זה מצווה זה מצווה ולדעת רוב הראשונים זה מצוות עשה מן התורה עונג שבת והעונג תלוי בזה שיש גם כן נר אסור להשתמש שימוש של מצווה בנר חנוכה כן כך סוברים הרבד והשבה עכשיו לכאורה השאלה נשאלת על דבריהם זאת אומרת כך הם רוצים להגיד נר שבת התפקיד שלו שתאכל לאורו שתהנה ורו נר חנוקה הפוך שלא תהנה לאורו אז לכן אתה לא יכול להדליק נר את סתרה אני במקומם לכאורה הייתי מתרץ תירוץ פשוט כמו שכותב הפרי חדש אי אפשר להדליק נר אחד גם וגם למה כי זה מבחוץ וזה מבפנים נר שבת מה ה אזור שתדליק מבחוץ אתה צריך להדליק אותו במקום שתהנה ממנו בתוך הבית איפה שאתה אוכל ונר חנוכה הוא מבחוץ אז אנחנו רואים שהיה פשוט להם שעוד בזמן הגמרא לרבד והשבה היה פשוט להם שהדין של מבחוץ זה בכלל לא לקובה אני חשבתי על עוד רעיון בנושא הזה אמרתי את זה בזמנו לאבא שלי והוא מאוד מאוד נהנה מזה הרן במסכת שבת שם הוא מביא את הבריתה והוא מסביר אותה ובשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו ואף על פי שהרואה אומר לצורכו הדליקה מה מה הרשב מה הרנ קן בא להגיד לנו אף על פי שהרואה אומר לצורכו הדליקה אז לנו היום שיש חשמל אנחנו לא מבינים מה הוא מתכוון הרל אבל פשוט נדמיין לעצמנו שאנחנו חיים לפני 200 שנה שלא היה חשמל עכשיו איך היה מתנהל כל בית כל לילה כל השנה מה היו עושים מדליקים נרות איפה מדליקים נרות בתוך הבית כדי להשתמש בהם אז אומר לנו פה הרן יסוד גדול מה שחכמים קבעו שמדליקים את הנר על פתח הבית זה לא רק בגלל עוברים ושווים לא רק בגלל שיראו את זה אלא שבזה שהדלקת אותו בפתח הבית זה ראיה שמדובר בנר של מצווה מי הולך סתם להדליק נר בפתח של הבית מה פתאום תדליק אתה רוצה להנות מדליק נר כדי להנות ממנו תדליק אותו על השולחן מה אתה מדליק בפתח של הבית אז זה ראייה הוכחה לכל עובר ושב וגם לבני הבית שהנר הזה מיועד למצווה אז על זה אומר הרן שבשעת הסכנה מניחה על שולחנו מה ההפסד בשעת הסכנה שאתה מניח על השולחן פרסום מניסה נכון אבל יש פרסום מניסה גם לך בעצמך וגם לבנה יתך אבל ההפסד הגדול הוא שהרואה אומר לצורכו הדליקה זה לא ניכר שזה נר של מצווה לפי זה בימינו שיש לנו חשמל אז כשאדם מדליק נר במקום שיש חשמל אני לא יודע יש כאלה אנשים שהולכים לכל מיני אירועים יושבים בחושך מדקים נרות ככה אומרים שזה לא יודע מה היופי בזה יושבים בחושך הרי שרואים את האוכל ממש לראות את זה כמו שצריך זה חלק מכל העניין של האכילה מה זה לאכול לאור נרות מה מה זה צריך להיות אני לא יכול להבין את זה השיבו הלקט כותב שהתקנה של המצווה להדליק נרות שבת זה שנוכל ונראה את האוכל ככה הוא אומר הוא אומר שאם לא הוא אומר שעיוור למשל הוא חשוב כמת למה כי הוא לא יכול להנות מהאוכל הוא לא רואה את האוכל ההנאה היא בראייה כך כותב השיבו הלקט שחכמים תיקנו הדלקת הנרות כדי שנהנה מהאוכל על ידי הראייה שלו כן אז ובכן אנחנו בבית ברוך השם אנחנו אנשים נורמליים אנחנו מדליקים חשמל בבית אנחנו לא מחפשים את השטויות האלו י נרות מה פתאום אז ממילא יוצא שכל אחד מאיתנו שמדליק היום נרות חנוכה על השולחן כל מי שרואה מבין מה זה זה נר חנוכה זה נר חנוכה בפרט שהיום אנשים מדליקים נרות ח נוה כמעט כולם בחנוכיות ויש חנוכיות שכתוב עליהם גם הנרות הללו קודש הם אז לכן ודאי שזה ניכר אז ממילא אין כל כך את הבעייה של הרואה שיאמר לצורכו הדליקה לפי כל היסודות האלו אלה שבאמת לא כל כך באמת אני אומר כשמדליקים כל אחד צריך לשבת ולעשות את החשבון שלו איפה הוא מדליק אבא שלי היה גר בשכונת אל ארזה בירושלים בקומה ראשונה שכל מי שעובר ברחוב היה רואה את הנרות ובכל זאת הוא היה מדליק על השולחן הוא יכול היה לשים את זה לקרב את זה קצת לחוץ וכולם ראו אבל הוא היה מדליק על השולחן הוא אמר לי שכך נהגו רבני הספרדים דורות על גבי דורות שמעתי שגם הגאון הרב עזרה התיה היה גר בקומה ראשונה והיה מדליק על השולחן כן אבל באמת מי שרוצה להדר ולהדליק בפתח אבל שישב ויחשוב אם יוצאים ידי חובה בהדלקה בפתח כי יש מקרים שזה לא שווה כלום אם אדם גר בבניין שיש בו הרבה הרבה קומות והשכנים כולם עולים במעלית אז הוא מדליק בפתח הבית שלו בפתח הדירה מי רואה את זה רק הוא ובני ביתו הוא ובני ביתו עדיף שזה יהיה על השולחן כבר יש אמנם עניין מסוים שיהיה מזוזה נר חנוכה טלית מצויצת בסדר אבל מצד הפרסומי ניסה על השולחן זה מצויין עכשיו אם יש לו חלון ורואים את זה מבניין סמוך אז זה טוב מאוד הדיירים בבניינים האחרים רואים את זה כך כותב בשוט שבט הלוי שזה טוב מאוד אבל אם אדם גר בבניין רב קומות אז אמנם ה-20 ממה שכתוב זה מודדים את זה ככ יוצא מדברי הראשונים מהרצפה לא מהקרקעית של הבניין מהרצפה של הבית אבל הוא מדליק את זה בחלון אף אחד לא הולך ברחוב ככה ומסתכל כולם הולכים הם תקלו אחר כך באיזה עץ אז אנשים הולכים אנשים נורמליים הולכים נורמלי אז מה זה שווה שהוא הדליק בחלון אז עדיף שידליק במקום מרכזי בבית כדי שכולם יראו עכשיו יש הרבה במיוחד אצל החרדים ראיתי שבניינים משותפים מדליקים בכניסה לבניין פה יש בכלל ספק אם יוצאים ידי חובה אני חושב שזה ממש ספק ברכה לבטלה למה החזון אש בהלכות עירובין כותב דבר מעניין יש לנו הרי מחלוקת ראשונים בית וחצר אם מדליקים בפתח הבית או בפתח החצר להלכה אחנו פוסקים בפתח של החצר אבל מה זה היה חצר חצר זה אדם שיש לו בית וילה נגיד ויש חצר בזמנם בחצר היו שמים את הפירות מאחסנים כל מיני דברים יושבים לנוח בחצר בימים שיש מזג אוויר טוב יושבים חצר זה חצר היום חדר מדרגות אומר החזון איש בהלכות עירובין זה נקרא מבוי אם אחד השכנים בבניין יחליט שהוא שם כיסא נוח בחדר המדרגות הוא יושב ומסתכל על השכנים שנכנסים ויוצאים ם הזמינו לו משטרה מה זה פה מה זהלא זה רכוש משותף של הדיירים אבל זה לא שתעשה מה שאתה רוצה אתה שותף לעבור פה זה מעבר זה לא יותר מאשר מעבר אז לפי דברי החזן אש יוצא שדלקה בפתח הבית זה כמו שהדלקת ברחוב הדלקת ברחוב אני פעם ראיתי א במקום הלכתי ברחוב וראיתי בחורי ישיבה שהדליקו שמו כיסא על המדרכה והדליקו נרות ובחורים ספרדים ואז אני הערתי להם אתם בחורים ספרדים ספרדים סומכים על ההדלקה של של ההורים אז הם אמרו לו אומנם אבא שלך אומר ככה אבל הרב אליוש אמר שגם הספרדים ידליקו ואנחנו שומעים בכל הרב אלישיב אמרתי להם טוב יפה מאוד א אני רוצה לשאול אתכם הרב אליושין להדליק פה כן למה לא אמרתי לו אני הייתי נותן לכם מעצה יותר טובה שימו את זה באמצע הכביש את הכיסא תדליקו את הנר יהיה פקק תנועה יהיה פרסום מניסה ענקי למה אתם לא שמים את זה באמצע הכביש הם לא הבינו מה אני רוצה מהם אמרתי להם ריבונו של עולם אתם מדליקים ברשות הרבים נרות כתוב בפתח פתח זה פתח שלך אבל אתה זה הייה רחוק איזה מטר מהפתח על המדרכה מה זה שווה שאתם מדליקים על המדרכה טוב אני הייתי נכנסתי שמה לאיזה בית אחרי כמה דקות הם באים בחורים תמימים דופקים לי בדלת והם אומרים תראה אחרי מה שאמרת לנו דיברנו עם המשגיח של הישיבה והמשגיח רץ מיד אל הרב אלישיב ושאל אותו והרב אושיב אמר שאתה צודק שעל המדרכה זה לא שווה טוב אז מה אתם רוצים עכשיו הם אמרו טוב לא לפי האבא שלך לפי הרב אלישי אנחנו צריכים עוד פעם לברך או לא צריכים עוד פעם לברך טוב בכל הספרדים נוהגים שסומכים על ההדלקה של ההורים וצריך לדעת דבר מאוד חשוב למנהג הספרדים הבן לא יכול להגיד אני אני לא יוצא ידי חובה בהדלקה של אבא שלי הוא לא יכול להגיד דבר כזה למה יש בשוט תרומת הדשן כותב הוא דן לגבי אכסנאי שאשתו מדליקה האם הוא יכול להגיד אני לא יוצא יד חובה בהדלקה של אשתי אני רוצה להדליק בעצמי הוא אומר שהוא יכול גם המהרי פוסק כך גם המרי מונה פוסק כך אבל הבית יוסף מביא את זה והבית יוסף כותב שאיין לסמוך על דבריהם לברך ברכה לטלה ברכה שאינה צריכה הבית יוסף חולק על זה הרמה כן פוסק כדבריהם נגד הבית יוסף ובאמת היה בדור שלהם רבנו אייזיק טירנה לפני בערך 600 שנה הם היו חיו כולם באותה תקופה הגהות הרמה מבוססות בעיקרם על המהרי רבנו אייזק טירנה רבנו אברהם קלויזנר ורבנו נוישטט אלו היו עיקרי הגאות הרמה הרמה הלך על פיהם וגם כמובן המרי ויל קצת המרי ברונה קצת אבל פה הספר של ה רבנו הזיק טירנה לא היה לא נתפס בזמנו ו בדור שלנו זה יצא לאור ואנחנו רואים בפירוש הוא כותב כמו הבית יוסף שזה ברכה לבטלה המרשל גם כן הסכים לדברי בית יוסף הפרי חדש מצד שני רוב אחרוני האשכנזים הלכו אחרי הרמה המשנה ברורה כותב שאמנם הלכה הוא פוסק כמו הרמה אבל ה אומר יותר טוב שישמע את הברכה מאחר לחוש לאלה שמחמירים זאת אומרת יש פה מחלוקת עקרונית האם אני יכול להגיד אני מכוון לא לצאת ידי חובה החידה נותן לזה הסבר יפה הוא אומר בדרך כללם אם אדם אומר בפירוש למשל אני שומע ברכה מהשני אני אומר אני לא רוצה לצאת ידי חובה מישהו יכול להכריח אותי לצאת ידי חובה רוב הראשונים סוברים שאיין דבר כזה גם אם תימצא לומר שמצוות אינן צריכות כוונה שמעת מישהו תוקע בשופר ולא כיוונת לצאת יצאת גם אם תאמר כך בעל כוחו כך כותב ה את יוסף כך כותבים תלמידי רבנו ינא בברכות בעל כוחו אדם לא יוצא ידי חובה יש חולקים על זה הראה סובר שאדם כן יצא ידי חובה בעל כוחו יש לכאורה ראיה מגמרא מפורשת לדברי הראה שאדם אם נאמר שמצוות אינן צריכות כוונה אפילו באל כוחו הוא יוצא גמרא בעירובין דף צז ומצאתי בתוספות רבנו פרץ שם שכ כ מסביר פשט בגמרא אבל הבית יוסף פוסק כדעת רוב הראשונים שאדם לא יוצא ידי חובה בעל כורחו אז אומר החידה לכאורה למה לא נגיד גם פה אשתו מדליקה בבית הוא אומר אני לא רוצה לצאת ידי חובה למה הוא לא יכול לומר כך אז אומר החידה מכיוון שמצוות נר חנוכה זה נר איש וביתו זה הבית שלך קיימת את המצווה זה כמו למה הדבר אשתך הדליקה זה אתה הדלקת למה הדבר דומה אדם איתו לולב יברך אתו לולב אחר כך יגיד לא לא לא אני לא אני מתחרט הוא יכול לברך עוד הפעם בוודאי שלא הוא קיים כבר את המצווה אז גם פה סובר החידה הקיום של המצווה תלוי בבית שלך זה לא גב רע זה גם חפצה של הבית ברגע שבבית שלך הדליקו זה הפשט בבית יוסף אתה לא יכול לכוון שלא לצאת ידי חובה אז לפי זה לאשכנזים אמנם שקיבלו הוראות הרמה אז מעיקר הדין הוא יכול להגיד בפרט שאצל האשכנזים בלו אחי גם בתוך הבית הבנים מדליקים נרות אבל למנהג הספרדים יוצא שלא צריך בכלל להיות נוכח עצם הדבר שהדליקו בבית שלו יוצאים ידי חובה אני חוזר עכשיו לנושא של הזמן אמרתי שיש כמה שיטות השולחן ערוך פוסק שיש שלוש דרגות יש לכתחילה יש דעבד ויש דעבד של העבד ה לכתחילה זה בדיוק בזמן כן דעבד זה בחצי שעה כותב השולחן ערוך שזה כמו חצי שעה זה שיטת הרמבם שהזכרנו אבל השולחן ערוך לא מסכים רמבם שלאחר מכן הפסיד את המצווה אלא אפשר מדליק והולך כל הלילה עכשיו יש לנו כלל לפסקי ההלכות שתמיד הם יודעים בכל מקום שיש ספק בענייני ברכות ספק ברכות להקל זה כלל ידוע המשמעות היא שאיסור ברכה לבטלה הוא איסור חמור כל כך שכשיש לך ספק שב ואל תעשה תימנע מלהיכנס למחלוקת זה כלל שמוסכם על ידי כל הפוסקים גם אלה שסוברים שברכה לבטלה זה דרבנן התוספות והראש בראש השנה לג הרן כמה ראשונים שמה סוברים כך גם הם מודים שספק ברכות להכל השאלה היא כשיש לי ספק ספקה בכל דבר שבתורה ספק ספקה בענייני אשק איש אפילו אם יש לי ספק ספקה אני הולך לכולה האם גם בברכות או לא יש בזה מחלוקת האחרונים אני אתן לכם דוגמה אני אתן לכם דוגמה אדם ששותה הרבד סובר לגבי שתייה של איסור שמשערים את הזמן מתי הוא חייב יהיה מלכות אם הוא שתה בתוך כדי אכילת פרס בואו נגיד שזה שבע דקות הוא שתה רביעית בתוך כדי אכילת פרס אז הוא חייב מלכות הרמבם סובר שלא הרמבם סובר שלגבי משערים כדי שתיית רביעית רביעית בואו נגיד זה קצת יותר משליש מהכוס כמעט חצי מהכוס הזאת קצת פחות אז תארו לכם אדם שותה רביעית לפי דברי הגמרא משתי לגימות שותה חצי ועוד חצי כמה זה שלוש שניות ארבע שניות הוא גמר לשתות רביעית עכשיו לגבי ברכה הם לא חולקים לגבי ברכה אחרונה הם מדברים לעניין שתיית דבר איסור לעניין מלכות על זה הם מדברים אבל מה יהיה הדין לגבי ברכה אחרונה יש אחרונים שסוברים שהלכה כ הרמבם ואז ממילא אם זה יותר מכדי שתיית רביעיית לא מברכים ברכה אחרונה ויש אחרונים שסוברים שלגבי זה מסתכלים על הנאת מעו ואם זה היה בתוך כדי אכילת פרס כן מברכים ברכה אחרונה אז בזה אנחנו אומרים ספק ברכות להקל עכשיו מה יהיה הדין אם אדם שותה תה או קפה חם עכשיו אם הוא ישתה את זה בבת אחת ישרף לו הלשון הוא לא יכול לדבר אחר כך אז מה עושים אדם נורמלי שותה תה וקפה לאט לאט אז יש אחרונים שאומרים זה דרך שתייתו כאן אפילו אם זה לוקח זמן הוא יכול לברך ברכה אחרונה ויש אומרים שלא אם זה היה יותר משתיית שיעור שתיית רביעית יותר מכמה שניות אין ברכה אחרונה אז יש לי כאן עכשיו ספק ספקה שמה בכלל בשתייה משערים בכדי אכילת פרס אם תימצא לומר שמשערים כדי שיעור שתיית רביעית שמה בתה וכפה שדרכו בכך אז באמת נשער בכדי אכילת פרס או אפילו יותר מה נה בזה זה מחלוקת גדולה באחרונים יש אם אתם רוצים מי שמקיף את הנושא הזה בצורה מאוד יסודית זה האבא שלי בשוט יחווה דעת חלק ה סימן כא שמה הוא מדבר בזה באריכות המסקנה שלו שספק ברכות להקל אפילו כשיש ספק ספקה לברך אפילו כשש ספק ספקה עכשיו לפי זה לכאורה בנושא שלנו לגבי אחרי חצי שעה הרמבם אומר שאי אפשר לברך השולחן ערוך אומר שכן והרמבם לא יחיד יש כמה וכמה ראשונים שפוסקים כך אבל יש לי ספק ספקה לברך שמה שמה מצד אחד כאלה שחולקים על הרמבם וסוברים שבכלל מותר להדליק כל מה שהגמרא אמרה ביתה אמרה עד חצי שעה זה רק לכתחילה אז ממילא בדיעבד אפשר לברך ושמה בכלל אין הלכה כמו התירוץ הזה ושמה מבפנים אפשר יש לי שלושה או ארבעה ספקות פה להגיד כן לברך ודבר נוסף הספקות הם לגבי עצם קיום המצווה ו זה לא דומה לברכה אחרונה בברכה ארונה הספקות היו אך ורק על הברכה עצמה ישירות על הברכה היו הספקות פה הספקות אם אני מקיים את המצווה או לא ועל המצווה מורכבת ברכה ודבר נוסף יש פה את דעת השולחן ערוך השולחן ערוך פוסק שאפשר להדליק כל הלילה לכן למסקנת הדברים כיוון שיש לנו גם ספק ספקה והספקות הם על המצווה ויש לנו גם מדעת השולחן ערוך אפשר לברך על הדלקת הנרות גם מי שלא דליק בחצי שעה הראשונה זה המסקנה לאור כל מה שאמרתי יש עוד דברים שאפשר להוסיף החידה כותב הרי אתם יודעים יש עוד מחלוקת ספק ברכות להקל מה יהיה הדין כש השולחן ערוך פוסק בדבר מסוים כן לברך האם הולכים אחרי השולח רוך או אחרי אלה שחולקים יש הרבה אחרונים שכותבים ספק ברכות להקל אפילו נגד השולחן ערוך מי שבראש האומרים כך זה החידה והחידה כותב למרות זאת אומר אם מישהו כן רוצה לברך תן לו שיברך יש לו על מה לסמוך שולחן ערוך אז אם נוסיף גם את הדבר הזה גם את הפרט הזה שמי שרוצה לעשות כמו שון ארוך יש לו על מה שיסמוך אז יש לנו פה כל כך הרבה צדדים לומר שאפשר לברך גם מאוחר בלילה אפילו מוחר בלילה כדאי במצב כזה להעיר את בני הבית שיהיו עירים שיהיה פרסום מניסה אבל זה לא נורא גם אם הוא נמצא מה מה נגיד על אדם מסכן שהוא גר לבד אין לו בני הבית איתו לא מסכן יכול להיות לפעמים שהם הלכו לחופש והוא נשאר לבד אז מה אז נגיד שהוא שהוא לא יכול להדליק זה גם הוא עצמו יש לו פרסום מניסה הוא עצמו זה גם פרסום מניסה עכשיו אבל מה למרות זאת אבא שלי כותב בשוט יחווה דעת וגם בספר שלו על חנוכה ש מכיוון שיש לו את אשתו בבית אם יש לו את אשתו בבית אז הוא יכול יותר טוב שהוא יגיד לאשתו שתדליק את הנרות בזמן מאשר הוא אחר כך כי עם כל הכבוד לספקות וכל מה שאמרנו יש אתה לכתחילה לכתחילה שהיא תדליק בזמן ככה הוא כותב אני מוסיף על זה שיש בבך וכמה אחרונים כותבים שכשאת מדליקה זה לא היא לא שליחה שלו אשתו כגופו זה כאילו הוא בעצמו הדליק אם היא שליחה שלו אז אתה יכול לדון מצווה בו יותר מבשלוחו כמו ששם אבא שלי דן אבל אם נומר שאשתו כגופו זה כאילו הוא בעצמו הדליק אבל למרות זאת אמא שלי לא היייתה מסכימה להדליק אבא שלי היה כל לילה בחנוכה הולך לתת שיעורים שיעורים הוא היה מגיע באמצע הלילה היא לא היייתה מדיקה היייתה מחכה לו שהוא ידליק בעצמו הוא קיבל את זה זאת אומרת זה אפשרות לכתחילה כל מה שהוא כתב בספר שלו שעדיף שהאישה תדליק בזמן זה עדיף אבל אם היא מרגישה אמא שלי היייתה אומרת אני כל יום שישי יש לי הדלקת נרות אז מספיק לי יש לי מצווה וזה מצווה שלי זה מצווה שלו חנוכה זה מצווה של בעלי ולכן ככה היא הייתה מחכה לו ה הוא קיבל את זה הוא הסכים הוא היה מדליק באמצע הלילה וכפי שאמרתי אפילו אם כולם הלכו לישון עדיף להאיר אותם אם לא גם אם הוא לבדו הוא יכול להדליק בברכה אני מסיים רבותיי אני שמעתי את הדברים שחלק מכם חלק מתלמידי הישיבה נמצאים עכשיו ב במקומות מאוד מסוכנים בעזה בלבנון אני רוצה לומר לכם שימו לב חזל שמדברים על מלחמת מדיין כתוב בפסוק אל למטה אל למטה 12 אל חלוצי צבא מה הפסוק חוזר אל למטה אלף למטה כמה שבטים היו ש אנחנו לא מבינים ש 1000 כפ 12 זה 12 אל אז למה התורה חוזרת אז אומרים חזל שבאמת היו הולכים 3ל אל מכל מתה אל לוחמים אל תומכי לחימה מה שקוראים היום לשמר כליהם ככה המדרש מגדיר את זה זאת אומרת תומכי לחימה ואלף להתפלל עליהם באורכי המלחמה זאת אומרת שאתם נמצאים פה והם נמצאים שם אתם יחד אתם לא נפרדתם אתם יחד הם הלוחמים ואתם גם כן שאתם יושבים פה ואתם לומדים תורה ואתם מחזקים את ידיהם אתם חלק מהמלחמה אתם ממש חלק מהמלחמה ואני אומר כולם ביחד מבורכים וכמובן כמובן הלב שלנו יוצא על אותם חיילים שנמצאים בשדה הקרב שאנחנו מתפללים עליהם אני הסתובבתי ב בשנה האחרונה בהרבה מקומות ש לעודד ולחזק הייתי בערב בערב שבת ולמוד סוכות הייתי בבסיס בצפון שב באותו לילה הם יצאו ללבנון אז המפקד הגדוד בא ואמר לי תשמע אני שמעתי עליך שאתה מדבר בהרבה רגש אני מבקש ממך הם יוצאים עוד כמה שעות לשדה הקרב אני לא יודע אם כולם יחזרו אל תבכה תדבר איך שאתה אל תבכה תיתן להם ביטחון טוב התאפקתי ודיברתי איתם ואחר כך רובם היו חופשי כיפות דיברתי איתם אחד אחד ובירכתי אותם והודעתי אותם כמה שיכולתי וחזרתי הביתה ממש לפני כניסת השבת נו לצערינו באמת אני יודע הלכתי אחר כך גם לניחומים אבלים לצערינו אבל אני אומר מצד אחד זה כך מהצד השני צריך לדעת א שזה המוות הטוב ביותר שיכול להיות לאדם למות קדוש בלעם הרשע להבדיל הוא אמר תמות נפשי מות ישרים הוא רוצה למות על קידוש השם הוא תהיה אחריתי כמוהו אבל הוא לא רוצה לחיות על קידוש השם אתם ברוך השם גם חיים על קידוש השם ובעזרת השם תחיו כולכם על קידוש השם אבל אנחנו מסתכלים על כל אותם שלא שבו אלינו שהם קדושים קדושים זו הנחמה שיש לנו עליהם אני רוצה לברך אתכם תעלו מעלה מעלה תגדלו בתורה ויראת שמיים תאירו את עיני ישראל בתורה אתם יודעים הישיבה הזאת הצמיחה מתוכה הרבה הרבה גדולי תורה ברוך השם הרב הראשי אבל אני מסתובב בבתי הדין טובה הדיינים שיש לנו היום בישראל הם בוגרי ישיבת קרם בבנה אח משמעית ברוך השם ישיבה ברמה גבוהה אתם לומדים נפלא תמשיכו תעלו מעלה מעלה בתורה ויראת שמיים אמן כן יהי רצון [מוזיקה]