הקניין הפיוטי - בין קנין אישה לקנין תורה • הרב ראם הכהן, ראש ישיבת עתניאל • כנס אסופות ה-6

טוב, מוריי ורבותיי, אה אנחנו עוסקים בגדר קידושי כסף, בגדר קניין כסף. אה, נפתח אולי בסיפור. בשבע ברכות שלי, אני לא אגיד איזה שם שלא יהיה ללשון הרע, הגיע אחד הרבנים המכובדים בארץ ונתן נאום שלם שאין דבר כזה קניין אישה, אלא זה ברית הנישואים. אדם בעל השכלה אירופאית ככה גמר את כל הדרשה. אמרתי לו אבל כתוב במשנה, אישה נקנת ואני קניתי את אשתי. אמר לי אותו רב מכובד שלא זכיר את שמו. אמר לי לא זה קניין איסור. אמרתי לו זה מחלוקת תוספות ורשבא וככה אתה מכריע מי מי נתן לך רשות להכריע אבל בואו נדון בזה בכובד ראש מתוך אמון בלשון חכמים המשנה הראשונה במסכת קידושין פותחת האישה נקנת בשלוש דרכים קונה את עצמה בשתי דרכים נקנת פעם שלישית בכסף בשטר ובביעה בכסף בית ש אומרים בדיוש דנה ובית הלל אומרים פרוטה ובשבי פרוטה וכמה היא פרוטה אחד משנה בשר התלקים וקונה את את עצמה בגט ובמיתת הבעל נקנת בביאה וקונה את עצמה בחליצה ובמיתת היבם קצת קשה לומר שרבי באופן מקרי חוזר כל כך הרבה פעמים על המילה נקנית בניגוד לזה וכבר הגמרא שמה לב לזה במשנה הראשונה בפרק השני במסכת קדושין האיש מקדש בואו ושלכו האישה מתקדשת באו ושלכה האיש מקדש את בתו כשהיא נערה בו בואו ושלוח. והשאלה הגדולה על מערכת היחסים בין הקניין לבין הקידושין. בתפיסה שטחית קידושין נשמע מכובד. קדושה קידושין נקנת קצת מציק לאדם המודרני. אמת קצת. אני רוצה להראות שזו תפיסה מות. הגמרא שואלת האישה נקנת מה ישנה אחד תנאישה נקנת מה ישנה תם דתנה האיש מקדש. מה תשובת הגמרא? שום כבי למיתנה כסף וכסף מנלן גמר כיחה כיחה משדה אפרון כתיבה חכי כך אישה וכתיב הטעם נתתי כסף השדה כך ממני וכך יקר קניין דכתיב השדה אשר קנה אברהם הנמי הפסוק בירמיהו שדות בכסף יקנו תני האישה נקנת וניתנה האיש קונה מעיקר אתנישנ דאוריית ולבסוף תנישנה דרבנן ומהי לישנה דרבנן דסר להקולע עלמה כהקדש כלומר הגמרא שמה לב להבדל עונה בשפתה ותכף ננסה להקשיב ולהבין טוב יותר את תשובת הגמרא על השאלה הזאת אבל שוב במבט שטחי קצת פוגע שמשווים את קניין האישה לקניין קרקע של אברהם אבינו או לקניין קרקע אצל הנביא ירמיהו לכאורה זה טעות מה שאני אומר אני אומר לכאורה אומר תוספות בדף ב' עמוד א' דבור המתחיל וכסף וכסף מנלד גמר כיכה כיחה משדה אפרון ואם תאמר ומה צריך לכל זה לא היה צריך לומר אלא כסף יקרי קניין דכתיב נתתי כסף השדה כך ממני וכתיב השדה אשר קנה אברהם אינמי שדות בכסף יקנו בשביל מה צריך תקיכה כיחה שאלה מצוינת של תוספות עונה תוספות ויש לומר דוהכי לא סגי דניני דכסף השדה יקר קניין כסף דישה לא יקרא קניין כך צריך להביא ראיה דאותו כסף דגמרינן אישה מיני יקר קניין כלומר תוספות אומר יש פה בעיה במעבר בין הקניינים. לכן לצורך זה צריך את הלימוד. אה לניות דעתי ה אפשר לענות תשובה אחרת והיא נובעת מהתבוננות בכל עניין קניין המערה. כל עניין קניין המערה וקניין שדה המכפלה הוא איננו קניין של שלטון אלא קניין עם זיקה מאוד עמוקה. בזוהר מופיע רבי לזר אומר בשעת הדעה לאברהם במארתא היכל. מה הכוונה היכל? מה מאיפה הוא יודע שיש שמרב? מה פתאום שרה מתה? אה מה העניין שהוא רץ אחרי המערה הזאת בגין דה וריתא בתרי דהו עגלה כאשר אברהם אבינו הגיע אליו האנשים שהם המלאכים אז אלא בקר רץ אברהם הוא לקח עגל טוב והעגל עשה לו בית ספר הוא אמנם היה אחרי ברית מילה והעגל ברח לו והוא רודף אחריו נכתיב אל הבקר רץ אברהם וההו בן בקרק אד מארתא ואל הבטרי וכמה חמה מה דחמה? יש כמה תיאורים בזוהר אבל פה מופיע מה ראה מה שראה זה תיאור הרבה יותר גדול כי אם אתה מטר משהו זה קטן כלומר תיאור ראה מה שראה טו עוד בגין דעה איוצא לי כל יומה ויומה כל יום הוא היה מתפלל שם ונפיקה דהו חקל הוא היה יוצא עד אותו שדה דבסלי קרחין להין שהיה עולה ממנו ריכות עליונות ותמנאורה דנפיק מיגו מארתה וצלי ותמן מה לי לימי קודשברוך הוא ושם דיבר איתו הקדוש ברוך הוא ובכין כך בילי דתאו הה בהו אתר תדיר לאברהם אבינו היה תאווה באותו מקום באופן קבוע תחזי עכשיו תקשיבו טוב אי אפרון האבך מי במארת מהדביך מאברהם בא אם אפרון היה רואה במערה מה שאברהם אבינו לא יזבין להעלמין הוא לא היה מוכר לו אלא ודאי לא חמה בה ולא כלום אפרון זה מלשון עפר הוא לא ראה כלום דלתמילה התגליה אלא למראי אני חוזר עוד פעם על המשפט הזה אין דבר מתגלה אלא לבעליו ובגין כך לאברהם התגליה ולא לאפרון לאברהם התגליה דילי הבה לאפרון לא הבית גליה לי דלא אלוהב עלי חול כבי ובגין כך לא תגלה לאפרון כלום ולא אביך מאל חשוך ועל נסבין לי ומה דלא טבה אברהם בקדמיתא אז קודם כל יש פה הגדרה מדהימה לאברהם יש קשר למערה ולשדה ולא לאפרון ודבר לא מתגלה אלא לבעליו זה פתאום נותן לנו תמונה אחרת. זה שיש פה סוגיה שלמה שרב שריר הגאון והרמבן אומרים שרבנן סבורה יוסיפו. זה לא קטקן. הם הוסיפו פה עניין מאוד עמוק. הם באים לומר לך הקניין הזה הוא דומה לקניין המערה. כמו שקניין המערה יש זקה עמוקה בין אברהם למערה בניגוד לאפרון. כך יש זיכה בין האדם לבין אשתו כאשר הוא מתחתן. ואז שואל הזוהר ואני אגיד את זה במילים שלי בשביל לקצר אם כך למה אברהם לא קונה את זה בהתחלה אז אומרים אם אברהם היה קונה את זה בהתחלה היו אומרים רגע מה הוא קונה את זה סימן שיש שם מוצר ולא היו מוכרים לו אני נמצא בהרחבון האדמות שם זה אדמות ראשים אין מה לקנות אותם משוגע מי שקונה אותם ואם אברהם אבינו בא ואומר אני רוצה לקנות איזה שדה שאין בה שום טעם עם מערה הוא לא היה לא היה מוכר לו לכן עכשיו שהיה סיבה כי שרה מתה זה הסיבה. זה מה שטוען ה עכשיו בואו נמשיך. בואו נמשיך בכלים אחרים. יש לנו קושי מאוד גדול בקניין וזה אפילו פגיעה מסוימת. קניין זה דבר של שלטון, דבר מחוספס. איך אפשר לי קניין לאישות. אישות, זוגיות זה עניין של קדושה. ולכן לכאורה זה בעיה. אם ננתח את המשנה במסכת קידושין, הפרק הראשון במשניות מחולק לשני חלקים. החלק הראשון זה חטיבת הקניינים. האישה נקנת, עבד עיברי נקנה, עבד קנעני נקנה, בהמה גסה נקנת, נכסים שיש להם אחריות, כל הנעשה דעים באחר. חלק שני זה חטיבת המצוות, כל מצוות הבן על האב. אם יהיה לנו זמן נדבר על הזיקה בין שני הדברים האלה. ו לכאורה, לכאורה הדבר הוא מאוד קשה. אם היו שואלים אותנו איפה לשים את מערכת הקניינים בסדר נשים או בסדר נזיקין מה הרמב"ם עשה לנו הרמב"ם כתב ספר קניין למה את כל הקניינים דוחפים תחת קורת הגן של מסכת קידושין זה פלא שאי אפשר לתאר וזאת שאלה מאוד מאוד גדולה אפשר ללכת בדרך קטנה הגמרא אומרת לנו בקידושין בדף ו עמוד ב מה עבד קנענית דקני לגופי כי אמר לו הרי אתה לעצמך לגמרי כאמר לה אישה דלא כנ לגופי כלומר מה הדרך הזאת באה ואומרת קניין זה אותו דבר עבד שפחה קרקעות גמלים בהמות הכל זה אותו דבר השאלה מה אתה קונה בעבד אתה קונה את הגוף אישה אינך קונה את הגוף אז את מה אתה כן קונה הסכיל הנציב בשוט משיב דבר הוא כותב בכג מנחם אף תרמד בוולוז'ין כותב תשובה לרבי מוישה אבן קודש הרזיס כותב לו שביקש לבוא שנית בעניין קניין אישה לבעלה ולמה ולאיזה תכלית נקנת מת וזה דבריי במכתב הקודם ואשר מלת כבוד תורתו הרם העתיק אותם במכתבו אין לאיש על אשתו שום קניין כי לאישות בלבד זולת אישות אין לבעל שום קניין ולכן אם נדרה ואמרה הנאת תשמישי עליך אין צריך להפר וכופעו משמשו משום שלזה היא כנויה לבעלה. אומר הנציב, אינך קונה את גוף האישה, אלא את מה אתה קונה? את האישות. ועל זה הוא כותב ודברים ברורים הם. מה שכתוב בתורה כי הוא קניין כספו וכן מה שנמצא דשתו של אדם ה כעבדו ושפחתו, הכוונה כמו עבדו ושפחתו, הכוונה למעשה ידיהם אשתו לישות ולא זולת זה. הדלג על כל התשובה הארוכה ובסוף הוא כותב אלו זה מאוד מעניין הלשון של הנציב דבר ברור ומושכל ראשון דמשמעות כי יקח אישה הוא למה דמסיים הכתוב ובעלה ובא אליה ולא יותר קורא לזה הנציב מושכל ראשון אז דרך אחת לומר באמת קניינים זה הכל אותו דבר אבל קניין אישה נצמצם את מה הוא קונה וזה את האישות. אני חושב שאפשר למצוא שלוש גישות להתמודדות עם מושג הקניין ביחס לקידושי אישה במה ששאלה הגמרא או בלשון אחרת בין לשנה דאורייתא שלישנה דרבנן. מדוע השתמשו בלשון הזאת? גישה אחת היא אני אקרא לה גישת ההתפתחות הרב שגר נקת בה והוא טוען פעם העולם היה מחוספס וקנו אישה והיום מקדשים אישה כמו אותו רב בשבע ברכות שלי אני לא מסכים עם הגישה הזאת לחלוטין לחלוטין אני לא מסכים עם הגישה הזאת ואני אסביר למה אני לא מסכים עם הגישה הזאת לחלוטין אם זה נכון רבי ברוח קודשו בפרונט של המסכת האישה נקנתשמע לכם הגיוני אני חושב שרבי דיק בסדר ואפשר להראות שסדר המשנה זה אחד הדברים הארוכים בצורה מופתית ואם אכן פעם העולם היה מחוספס אז בפרונט לשים האישה נקנת אני חושב שהגישה הזאת לא נכונה גישה שנייה כפי שהבאתי את הנציב שאתה מצמצם את מקונים וזה היא גישה שבאמת ממתקת את העניין אבל יש בה מימד אפולוגטי קצת וישנה גישה שלישית שאני חושב שמי שישמע אותה יהיה ברור לו שהיא גישה נכונה שיניתי את לשוני בשביל להתייהר. לא גישת האמת, אבל אני חושב שזה גישת האמת. אמרתי נכונה את האמת אני חושב לגשת האמת. ראשית ממה נובע השאלה שלנו? אנחנו חושבים שקניין נולד בשוק, אבל זה טעות. הקניין הוא מושג שקדם לבריאת העולם ושאלו אותו מאותו מושג עליון לשוק זה לא זה הפוך ממה שחושבים ויש לנו משנה שעזרה לי לסדר את זה בצורה מאוד טובה זה המשנה ממסכת אבות בפרק השישי בפרק קניין תורה מה אומרת המשנה בואו נעבור עליה בזריזות חמישה קניינים קנה הקדוש ברוך הוא בעולמו ואלו אין תורה קניין אחד שמיים וארץ קניין אחד אברהם קניין אחד ישראל קניין אחד בית המקדש קניין אחד ומפרט את המשנה תורה קניין אחד כתיב בספר משלי יש פרק שעוסק בקדמות התורה לעולם אדוני קנני ראשי דרכו כדי מפליו מאז הקשר בין קודשבריך הוא לתורה זה קשר של קניין. השאלה מעיקר הלייתא. קניין לא נולד בעולם המסחר. קניין הוא זיקה העמוקה ביותר. ולכן הקדוש ברוך הוא קנה את התורה. לכן הקדוש ברוך הוא קנה את התורה. בואו נמשיך. שם קנני ראשית מה זה שמיים וארץ קניין אחד. שנאמר בישעיהו כה אמר אדוני השמיים כיסי וארץ אדום רגליי זה בית אשר תבנו לי ואיזה מקום מנוחתי ואומר בתהילים מרבו מעשרך אדוני כולם בחוכמה עשית מלאה הארץ קנייניך התורה הוא קניינו של הקדוש ברוך הוא מלא הארץ קנייניך זה מפורש אברהם קניין אחד מניען ויברכ ויאמר ברוך אברהם לליון קונה שמיים וארץ אפשר לדאק פה אבל אני לא רוצה להעריך ארץ ישראל עד יבוא עמך אדוני עד יבוא עמזו קניתא ואומר לקדושים אשר בארץ המה ואדירי ככבצי בם בית המקדש קניין אחד מן הען שנאמר מקדש אדוני כוננו ידיך ואומר ויביאם אל גבול קודשו בתהילים עח הר זה קנתה ימינו כלומר מי שבאמת באמת לומד בפשטות. קניין הוא מושג עליון. מדוע מושג עליון? קניין זה הקשר הכי חזק שיש בעולם. מי שהסכיל להגדיר את זה בצורה ממש מופתית, זה הרב הנזיר בכתביו. והוא כותב כך. אני אצטטת אותו מילה במילה כי הוא תשתיט לכל מה שאני אומר. מה היא המילה נקנת? מה פירושה? לפי השיטה אחת היא בעלות ואדנות עליה. האישה משועבדת ונכנסת תחת יד הבעל והשלטון בקניינים כמו השור והחמור. אבל אין עלינו לתת מושג גס וטמא כזה לנישואים וקניינים. הוא כבר רומז גם על הקניינים. כפי השיטה השנייה, קנייני האישה הם אמצאים להתכשרות נפשיהם זו בזו, כמו בשאר קניינים. וכל הקניינים טהורים ועדינים מאוד. עכשיו הוא אומר פה משהו מעניין נגד רבי סר זלמן ונגד רבי חיים אויזר ונגד כולם ואני חושב שהוא צודק ולא הם. אף על פי שברמם יש מקום לדון לחלק ולומר כי בקידושין הקניונים הקניינים פיוטיים תן הגדרה יפה קניין פיוטי ובשאר מקומות פשוטים לא נוכל כי קנייני קידושים נלמדים בגזירה שבה כיחה כיכה מזדה אפרון ואם הטעמים שונים נוכל לפרוך הוא צונק הפתרון של החילוק הלמדני ששונים קנייני אישה מאשר קניינים אחרים כפי שאני אבין מביא בהמשך בפרישה כפי שהפיקיה מביא בשם רבי חיים אויזר כפי שרבי יסר זלמן טען בהבנת הרמבם נדמה לי גם הרב סולוביצ'יק טען את זה הוא אומר זה לא יכול להיות כי אם לומדים כיחה כיכה מסדה אפרון סימן שמה שהם אותו דבר גם אם קנייני הקידוש ככל הקניינים פשוטים הנישואים וההתקשרות האיש ואשתו שנוצרה בחופה החופה לא תיתן כל זכות על האישה שגם למותר הוא כי כבר השיגה השיגה בכסף פו בחוזקה כי אם תברא התכשרות תייחד לגביהם אם נחזיק בשיטת הקניינים הפיוטיים קניינים יבראו התחלת התקשות והחופה תגמרה טוב זה נושא ארוך אני לא רוצה לדון ללחץ בין קידושן לחופה זה נושא למדני מאוד אם בשיטה ראשונה הקניינים יתנו זכות והחופה התקשרות זה תלוי בדברי רב הונה ועוד דברים אבל נעזוב את זה. אם נפש איש ורוחו תשפך נעל דבר, דעתו תשמח ותיסעד עליו והדבר יעשה לחלק מעצמותו והמתפשטת והאיש יחשבו לרכושו הרי הוא שלו וקניינו. אני רוצה להרחיב בזה. מה המבנה של יחידת הקניינים בפרק הראשון במסכת קידושין? מתחילים בקניין אישה, ממשיכים. אמה שפחה בעלי חיים, קרקע ומטלטלים. אם נלך בגישה הראשונה של השלטון, על מי שולטים הכי הרבה? על האישה או על מטלטלים? מה? >> ברור שעל מטלטלים. אישה יש לה דעה עצמית. שלטון על אישה זה דבר שהוא בלתי אפשרי. אבל אם עוסקים בשאלת הזיקה, אם עוסקים בשאלת הקשר, אישה זה הקשר הכי גדול. ואז הולכים מהמודל הידאי ולניהו דעתי רבי ברוח קודשו בא ואמר אני רוצה לתת חותם לכל הקניינים לא בשפה של שלטון אלא בשפה של קשר זאת הסיבה לני דעתי שרבי ברוח קודשו מכניס את כל מערכת הקניינים לא לסדר נזיקין ותכף אני אסביר שזה הקדמה לסדר נזיקין לא לסדר נזיקין הוא שם את זה אלא הוא שם אותם תחת קורת גג של קניין אישה כי קשר בין אדם לממונו צריך להיות קשר של חיבור עמוק הגמרא בחולין אומרת לומדים בדף יומי שצדיקים ממונם חביב עליהם כגופם ויש אומרים יותר מגופם שלא פושטים ידיהם בגזל המוס סרניקים בנו על זה עולם שלם. מה? אבל מה פירושו? כן, אדם בריא יש קשר בינו לבין חפציו. אני יושב פה בקרב יבנה אני אספר לכם הרב גולדוויט זכרונו לברכה שעזב את ישת קרם ביבנה עשו לו מסיבה והוא סיפר את כל ההיסטוריה שלו ואיך הוא עבר מדירה לדירה ואז הוא ביטה בשפה הירושלמית שלו משהו עמוק מאוד. אומר אתם לא יודעים כמה אדם מתקשר לדוימם. אפשר לראות בזה דבר רע אבל אפשר לראות בזה דבר חיובי שיש קשר מאוד עמוק. כותב מרן הרב קוק באורות הקודש חלק גתגבר האדם ביותר בזיכוך הנפש התביעה הזאת של ההשתוות לאור חיי העולמים כולם מתנג מתגברת בקרבו ביותר והיא מתפשטת על כל מעשיו דרכיו ותנועותיו וקניינ עד שאי אפשר הדבר שתבוא דבר תקלה אפילו על ידי בהמתו. כלומר, יש לאדם זיכה בינו לבין. במסכת בבא קמה כל עניין עזקי ממון אפשר לראות את עניין עזקי ממון כמושג של אחריות אבל זה לא בכלל לא פשוט שהשור מזיקיג לפי פשוטו של מקרא מה כתוב גם בעליו יומת ויש פילוסופיה שלמה שהתחיל במשלוח והמשיך בר צודקון מלובלין באריכות יתרה שיש קשר בין האדם לבין הממון זה לא סתם אחריות אם הממון שלך הזיק אני רואה כאילו אתה הזקת ובעולם למה למדנים באמת יש חקירה? האם שהממון שלך הזיק זה כאילו אתה הזקת? לא, הממון שלך הזיק רק אני חייב לשלם שרב שומלמן שמע את החקירה הזאת אמר מה זה אתה הזקת? זה לא יכול להיות זה שטויות הוא אמר אמרו לו אבל יש הרבה ראיות מהש"ס לזה המון ראיות אם הייתי מלמד בבקם הייתי מביא אמר מה בגלל שיש ראיות אני אגיד דבר עקום אבל במחילה מקבות תורתו שעפר הניתר את כפות רגליו יש ראיות וזה דבר עמוק יש זיקה יש ירושלמי מאוד אהוב עליי ירושלמי יפה יפה א החמור של רב פנחס בן יאיר באו גנבים וגנבו אותו והכילו אותו דמאי והוא לא אכל ראו שהחמור הולך למות הלכו והחזירו אותו שאלו את רב פנחס בן יאיר תגיד למט אותנו מאכילים את הבהמת בדמאי אומר מה אני אעשה לעלובה הזאת שמחמרת על עצמה כלומר החמור של רב פנחס בן יאיר זה לא החמור של רם הכהן למה כי רב פנחס בן יאיר הוא אדם גדול גם הממון שלו מקבל מימד אחר הזיקה בין שני הדברים זאת זיקה מאוד עמוקה גם תלמידו של הרב קוק הרב חרל בספרו מרום על שמונה פרקים לרמבם כותב ואחרי שעניין האדנות הוא ממידת קונו יש לעמוד על אופי הבעלות על דברים הנקנים שאינם בעיקר בשביל השתמשות שישיגו באמצעות הדברים הנקנים לו עצם הבעלות הוא עניין נסגב ושלמות כשם שהבעלות העליונה היא שלא לשום תשמישים אם הייתי עורך שלו הייתי אומר לו אתה התבלבלת שכתבת בעלות בעלות זה שלטון והיית צריך לכתוב אחרת כמו שביחס לישות אומר הנביא הושע, לא תקראי לי עוד בעלי כי אם אישי אבל זה שאומרים שנקרא לזה אישי לא צריך להשתחרר מעולם הקניין הקניין זה הדבר בעל הזיקה הכי עמוקה שיש עכשיו אני רוצה לעבור אני מקווה שיה לי זמן עוד לעסוק בסוגיית שווה כסף ו ישנה שאלה גדולה מה סדר המסכתות בסדר נשים? השאלה הזאת לגיטימית. השס בהרבה מקומות שואל את זה. למה סטה לפני זה ולמה זה לפני זה? כלומר זה לא שאלה לא לגיטימית. הש"ס מוכיח שהיא שאלה לגיטימית. המירי כותב בפתיחה שלו למסכת קידושין נותן מייצר לנו שפה נפלאה. אמר מנחם בן שלמה לבית המירי, כבר בארנו בפתיחת החיבור על זה הסדר. כלומר, סדר נשים עיקר עניינו בא לבאר ענייני היישות בכללו. הן בענייני בית ראשון, בעניין הקידושין והכתובה, הן בענייני חורבנו כעניין הגיטין וסיבות הפירוד, הן בענייני בית שני כעניין האיבום והחליצה ועניין סותטה. אנחנו נתנו שפה אקיובלנטית לעולם המקדש. שזכיתי לסדר חופה לאלמנה שלמלחמה ולאמן. אז אמרתי להם עכשיו אתם בונים בית שני על פי אמירי והלשון של אמירי לשון מופתית אבל לכאורה הסדר הוא בית ראשון ואחרי זה לא עלינו חורבן או מוות או גירושין ואחר כך בית שני והשאלה הידועה לכולם למה מסכת גיטין לפני קידושין זה הרי דבר שהוא לא הגיוני ולקבל את התשובה של אנשים חסרי יראת השם מקליפת עמלק להקדים רפואה למכה זה קשקוש אחד גדול זה זה דברים שלא נשמעים זה אין לי ביטוי זה בכלל לא דעה זה כאפר הארץ אבל השאלה הגדולה הרמבם מתמודד עם זה והרמבם נותן פתרון תמוע בכל כני מידה הרמבם בפירוש המשניות כותב וסליחה ונשאר נשארה השאלה למה חר קידושין והייתה ראויה לקדם ומקומה הראוי לפני כתובות הרי זה הסדר קודם עשים קידושין מה הסדר בכל חתונה יש קידושין הוא קונה אותה בטבעת אחר כך יש כתובה אז קודם יעצר להיות קידושין אחרי זה כתובות ואם רוצים לשים כתובות במות ביחד בגלל החיבור ביניהם ישימו כתובות אמות ואחרי זה גטין זה הסדר הנורמלי שואל הרמבם למה החר קידושין והייתה דרה לקדם ומקומה ראוי לפני כתובות ואם תאמר שלא קבעה לפני כתובות כדי שלא יפסוק בין לכתובות כיוון שמניין אחד כלומר נישואי האישה והסמיר את הדברים כמו שאמרנו אם כן תהיה לפני גיטין כדי שיהיה סדר קידושין וחרגרגיטין בהצגת השאלה הרמבם הציג אותה מצוין אבל התשובה שלו תקשיבו טוב שעשה כן חיקוי לסדר הכתוב שדיבר בגירושין לפני הקידושין והוא אומרו התלה וכאבלה הספר ספר קריטות ונתן בידה ושלחה מביתו ויצא מביתו והלכה והייתה לאיש אחר וממה שנאמר והייתה לאיש אחר למדנו דרך מדרכי הקידושין כמו שנתברר מקיש הוויה ליציאה ובכך נסתיימה חלוקת הדברים בסדר נשים שבע מסכתות מה הקושי מה כתוב בתורתנו הקדושה בדברים בפרשת כי תצא כי כך אישה ובעלה קודם כל מה יש >> קידושי והיה אם לא תמצא חן ביניו כמעט צביר ועד דבר אחד תלס ספר קריטות מה יש לנו אחרי זה גיטין ויצא מביתו והלכה והייתה לי איש אחר הרמבם קורא ומדלג על פסוק זה ממש פיל פלוואים איך הרמבם כתב כאלה דברים מוזרים אני לא הראשון ששמתי לב לתמיהה הגדולה על הרמבם בחידושי מאריך הוא כותב זה מופיע במשניות זכר חנוך בהקדמת תוספות יום טוב דיבור מתחיל לשון הרמבם יש לפקפק על טעם זה דהרי כך כך מתחיל הכתוב כי כך אישה ועולה ומנתיבת כיחפינה קידושי כסף קידושי ביאה ואם כן קידושין קודמים בתורה אבל נראה טעם כמו שכתב הרמבם בתחילת יבמות שביא הרב תוספות יום טוב שלכן שנה מסכת יבמות תחילה מפני שזהו מצווה שבית דין מכריחים אותו ליקח אישה ייבור זה לא דבר בכירי. אם כן, גם בגיטין יש צד מאוסה שבית דין מאשים, אבל לקדש אישה אין מאשים אותו, כמו שכתב שם הרמב"ם, לכך שנה באחרונה. זה הסבר אני חושב מדהים. אין לי ביטוי אחר. אה, אני חושב שזה הסבר מדהים כי מדובר בדבר בכירי. אני חושב שלאור זה אפשר להבין בצורה עמוקה מאוד. יש לי סדר נשים ויש לי סדר נזיקין. סדר נזיקין יש בו הרבה קורח. הרב קוק באורות הקודש אומר כל מה שבא בבחירה הוא טוב. כל מה שבא בקורח הוא רע. זאת אחת הבעיות של כל מוסדות החינוך עד גיל 18 שיש בהם קורח. כל מה שבא בכוח הוא רע. כל מה ש כל מה שבא בבחירה הוא טוב. זה הסבר מדהים. סדר קידושין, סדר נשים נגמר בעולם בכירי. ואחרי העולם הבכירי מה קורה? אחרי העולם הבכירי יש לנו אחרי שגודשים עולם של הבית שזה יחידת המצוות שתכף נדבר איך היא נכנסה לפה יחידת המצוות נראה את דברי הפני יהושע וכל זה מהווה הכנה לסדר נזיקין שהוא בנוי על עולם הקורח והשאלה אם אנחנו נבנה אותו בצורה רצונית או בצורה של קורח היא שאלה מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד גדולה. שאלה איך מתייחסים לסדר נזיקי? בא אולי פעם לדין תורה. בדרך כלל מי שמחייבים אותו מה הוא אומר על הבית דין? לא מבינים כלום. נכון באו אליי פעם לדין תורה קבלן ערבי ויהודי. אחרי עבודה שאי אפשר לתר כמה הייתי צריך לעבוד עם שמאים ועם הכל, חייבתי את היהודי 35,000 שק סכום לא קטן. ניגש אליי היהודי ואומר לי הרב עד עכשיו אהבתי אותך שלא לשמע עכשיו אני אוהב אותך לשמע לצערנו הרב זאת לא המציאות זה מציאות של סיפור רבי עקיבא אומר בירושלמי שבאים אליי לדין תורה אני אומר להם דו לפני אתם מד מי אתם עומדים לא לפני עקיבא בן יוסף אלא לפני מי שאמר והיה העולם באה מסכת קידושין בסוף ספר נשים להיות מעבר חוליה מקשרת לסדר נזיקין על מנת שסדר נזיקין יהיה בחוטם הבחירה שזאת נקודה מאוד מהותית שמסדר נזיקים יהיה בחותם הבחירה זה דבר מאוד חשוב אני אתן לכם מחלוקת מרתקת שיש אני לא אדון בה כי זה נושא ארוך יש מחלוקת בכמה מקורות תנאים בין רבי מאיר לרבי יהודה האם בבמה שמביאים רק ניד וניד ד אפשר להביא קורבנות נזיר. חכמים אומרים לא כי אתה חייב. רבי מאיר אומר כן. למה? כי רבי מאיר טוען שמכיוון שהנזירות בראשיתה היא בכירית גם התולדות שלהם הם בכיריות. אז אומנם שיטת רבי מאיר זה מתאים לגדולתו של רבי מאיר שלא יכלו חבריו לרדת לסוף דעתו שהיה אומר על תור טמא ומראל פנים כמו שאומרת הגמרא ברובין בדף יג. אבל לא כ עכשיו בא הרטוה והריתו מנסה להסביר באמת את הקשר ליחידה של המצוות כותב הרטווה ואקתני לרבי למה תניתינחם מסתבר לי משום דבמצומצוות המוטלות על האב לעשות ליבנו דקטה נראה שאחד מנה הוא לעשי אישה כדי מפורש ומתניתין הוא מסביר את זה בצורה יפה אבל מאוד מצומצמת מכיוון שאחד אחד המצוות שמותלות על האף זה לשת אישה כבר שעוסקים בקידושין לכן שמו את יחידת המצוות הפני יהושע כותב אה הפני יהושע כותב כך שנייה ועוד נראה דרבנו הקדוש לאחר שסידר דרך אגב תשימו לב איך שאתה קורא את גדולי האחרונים איזה יחס של קדושה יש רבנו הקדוש זה מכניס אותך באמת לעולם אחר לאחר שסידר כל קניינים שבעולם במקנים שיש חילוק בכמה דברים בין קניין אשה לקנייני האישה כגוניי דרש מחילתי ובין עבד לאמה וכל זה בקנייני העולם הזה חזר לפרש קניין העולם האמיתי דלעולם הבא שלנו נקנה בשום דבר מהקניינים הקודמים שקונים קנייני העולם הזה אלא בסכר קיום המצוות עכשיו אני חושב שיש פה עוד עניין מהותי ובואו נתבונן כמה הגמרא מעריכה שלא כדרכה למה כתוב האישה נקנת ולא האיש קונה הגמרא אומרת וניתנה אחאיש קונה שהוא דקה למתנסיפה וקונה את עצמ בדידה תנינה מרשע בדידה מניתנה האיש קונה ומקנה שקמית דלו כמקנה משמיהו דמקנלה מי שיש לו הקשבה רוחנית אפשר להסביר את זה עניין טכני בגלל שמשמיה אבל אולי אפשר להסביר את זה יותר שקניין אישה זה שותפות בבריאה מלמעלה אולי אפשר להסביר את זה בצ בצורה עמוקה הרבה הרבה הרבה הרבה יותר את ה את העניין של א של הקניין זה עניין עמוק מאוד אין לנו כרגע זמן מי שלומד את הגמרא יש חמש סוגיות שעוסקות בקניין ומדרשים אני אסכם אותם יש מי שלומד מכיחה כיכה וזה חוזר על עצמו בדף ד זה כמה יש מי שלומד מעמה עבריה מה זה הלימוד מהמה עבריה הלימוד מהמ עבריה לכאורה היא זה לימוד לכאורה זה קניין אבל זה לא מדויק מדוע זה לא מדויק שהלימוד מהמריאה זה כן כי הלימוד מהמ עברייה זה מהייעוד של האמה העברייה מה פירושו מהייעוד של האמה העבריה מזה שבסוף הוא מייעד אותה ומכיוון שזה לימוד של מזה שהוא מייעד אותה, לכן אני חושב שמדובר במשהו אחר. זה מזה שהוא מייעד אותה. הרשב"ם אומר שמי שלא מייעד הוא דומה הוא מביא את הפסוק למי שמורד באשת נעוריו. זה מדהים. אז זה נותן לנו זה. יש לימוד אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר. זה לימוד מדהים. זה משחרור האישה קריא קניין האישה מה זה שחרור ורבי ישמעאל באמת לומד משפחה קנענית אבל חלק גדול מהלימודים ואפשר לטלוט את מה שאמרתי בלימודים השונים עכשיו אז אפשר לומר משמיה קמקנלה זה משהו הרבה יותר זה כמו שהוא מחזר עליו ידעתו וכל הדברים עכשיו בואו נראה את ההמשך תנש מדעתה אין שלא מדעת היא כמית דליו כמקנה מן שמדמקנה והיא בתמה תנקונה הבא מינה אפילו בעל כוחו תנאישה נקנת דמידת אין שלא מדעתה לא מה עירייה דתני שלוש להתנה שלושה רואים פה את המרכזיות של דעת האישה אומנם זה לכאורה מחלוקת בין הרן בן נדרים שאומר שאישה מפקירה את עצמה כמדבר אבל זאת שיטת דת יחיד הרשבה ברור שהוא סובר שצריך את דעת האישה אני רוצה להוסיף יותר מזה יש הרבה אנשים ששואלים אותי אפילו האדמור הזקן שאל את זה שהאישה בחתונה היא פסיבית התבטא זה רב לא לרוחי ואמר האישה היא עציץ אמרתי לו אתה לא מבין בכלל את מערכת הקידושים למה מה היא האישה בקניין קונה או מקנה מקנה מי דומיננטי בקניין המקנה או הקונה המקנה כל הקלפים בידיו אם אני אבוא לאיזה גביר שתמצאו לי אותו ואבקש ממנו 100 מיליון דולר בשביל לבנות בניין ל100 אברכים מי ידבר אני או אני אדבר הוא ירגיש מתוסכל שהוא לא מדבר הוא יושב בדממה ונה מעצמו מי שחושב שזה שהאישה לא מדברת זה הוא פשוט לא מבין את המערכת הוא לא מבין כלום פשוט לא מבין כלום אני אומר לאנשים שאני מסדר חופת את רוצה לנאום תנמי כמה שאת רוצה אין לי בעיה אני אתן לך אני מוכן להקשיב בקשב רב לנאום שתני אבל זה מיותר זה מראה ש את לא מבינה בכלל את המעמד המעמד הוא יש שאלה אחת שמה שהגביר שנותן כסף הוא נשאר עצמאי והאישה שהיא היא מקנה והיא קונה כי זה דומה לקודשברוך הוא שנתן לנו את התורה שנקנה עמה ואם הולכים בהבנה של הקניין הפיוטי זה דבר מאוד תרשו לי יש עוד כמה דקות כידוע לכל מי שמ ד קידושין יש סוגיית שווה כסף שווה כסף ככסף רש"י בתוספות דנים באריכות מה מקור הדין מה מקור הדין א דנים באריכות מה מקור הדין של שווה כסף ככסף דיון ארוך מאוד מה מקור הדין של שווה כסף ככסף זה נמצא באריכות גדולה א בעניין מה מקור הדין שיש לנו ששווה כסף ככסף הרמבן ובית מדרשו אומרים זה סברה. עכשיו כידוע לכם אני מניח שכולם מכירים יש מחלוקת תז ושמה בסימן קצ בחו של משפט אם קניין כסף זה כסף קניין או כסף שווי. התז סובר שזה כסף קניין. הסמ סובר שזה כסף שובי. כך הסמ סובר. א שואל אתה א למה טז חולק על הסמה? מה זה השובי של האישה? אם הקניין הוא משהו סמלי ולכאורה האם צריך להגיד שווה כסף ככסף או כסף כשווה כסף? בעולם הקדמון שקנו בהחלפות כסף הוא חידוש. לא צריך לדון שווה כסף ככסף אלא החידוש הוא שכסף הוא כישווה כסף. זה החידוש שצריך להיות. ולכן צודק הרמבן, אין צורך במקור, זאת סברה. וככה המרשה כותב שזאת סברה. למה רש"י ותוספות זקוקים למקור? כי רש"י ותוספות חושבים שזה לא קניין שובי אלא קניין של קשר. ואת זה יכול לעשות דווקא כסף, שזה נכסוף נחספתי, דווקא כסף יכול לקנות. בירושלים יש מנהג יפה שגדולי ירושלים יו מקפדים שמקדשים משם מקדשים בטבעת כסף ולא בטבעת זהב. סיבה אחת שמה זה כסף. כסף זה מ חסד זה מידת הרחמים וזהב זה מידת הדין והרסתיך בחסד וברחמים ולכן מקבידים לקדש בטבעת כסף ולא בטבעת זהב. ויש מתכמנים שלא קונים זהב לבן אבל זה תכמון כי קר זה כסף זה קניין הכסף הוא קניין מהותי קניין של קשר ואפשר להוסיף יותר מזה אנחנו יודעים שהאישה נקנת בכסף בשטר ובביעה ובפועל רב מן גידמן דמקדש בביעה אבל גם אם נניח שאישה נקנת בכסף בשת בביאה הרמבם כתב לנו בפרק א' בהלכות ישות שמה ההבדל מהעולם הקדמון שפעם היה אדם פוגש אישה בועל אותה והיא הייתה אשתו והיום לא קרה מה פירושו היום צריך משהו מקדים. כלומר, קשר פונקציונלי הוא סופי וקשר מקדים הוא אין סופי. ועם ישראל אם אינם נביאים, בני נביאים העדיפו את קניין הכסף על שאר הקניינים. לרב גוסמן יש מהלך מבריק על הירושלמי שלירושלמי ישמינה שנצטרך גם בכסף. א אני צודק שב1 אני צריך לגמור. תסתכלו. בסדר. אז אין לי ברירה. צריך להיות גם בכסף וגם א וגם בשטר וגם בביעה כי כל אחד עושה משהו אחר. בפועל הירושלמי דוכה את זה כי כל קניין מגלגל עליו את האחרים. עם ישראל שבחר בקניין כסף כי יש לנו משהו מקדים שהוא הזיקה העמוקה וזה כל הסוד של קניין כסף. ולכן לכאורה התז צודק. א אמרתי לכם שבספר אפיקיה מובד דעת גיסור רב חיים מויזר רבה של וילנה שמחלק בין קניין כסף שזה כסף קניין לבין קניין אחר שזה כסף שובי ואני מוכן להוכיח שהסמה שהוא כתב גם את הפרישה סובר את זה באמת כל מה שאמר שובי זה לגבי חפצים והוא לא אמר את זה לגבי דברים אחרים ואפשר להוכיח מהרמבם בהבדל בלשון שלו בין הלכות קידושין לבין הלכות מכירה ששם בהלכות קידושין הוא מדבר על כסף בהלכות מכירה הוא מדבר על דמים ורבי סרזנ מלצר טוען באבן העזל שיש הבדל ביניהם וכל הראיות האלה יפות אבל אין ספק שטענתו של הרב הנזיר שאי אפשר לחלק כי לומדים כיחה כיחה היא טענה מוחצת מאוד אף על פי שבלשונות הרמבם לכאורה כך משמע אבל זה טם ולא נשלם נתפלל שיהיה לנו קניין תורה גדול וקניין לבני אדם שגם הקניינים הממוניים שלנו לא יהיו שלטון אלא יהיה זיכה על קנייני על הקניין. כמו שהקדוש ברוך הוא יש לו זיקה עמוקה מלאה הארץ קנייניך.