0:00 / 0:00
הקדמה לאיסורי שבת | צורבא מרבנן- קכה | הלכות שבת | הרב בן ציון אלגאזי
363 views
לתרומות לישיבה לחצו https://www.yrg.org.il/?CategoryID=220 לקבלת תורת הישיבה בוואצאפ - https://bit.ly/whatsaap-rg למעקב אחרי הפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/YeshivatRama...
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
אחד
די קרא
גלה טוב בוקר טוב לכולם זמן טוב חודש טוב
כמו שאמרו פה התגעגענו לחזור חזרה לבית
המדרש מקור חיינו צריך להגיד פה באמת ישר
כוח לרב ארון סעדון שמנצח פה על כל המלאכה
שיהיה אפשר שהכל יחזור פה
כוחו יש עוד מקום בישיבה מי שרוצה עוד
להביא
תלמידים אני רוצה לעבוד בשיטת העז מכיר את
הסיפורים העז כ אומר לרב צפוף תביא עוד עז
תבי עוד עז תביא עוד ס שוא נחנק אומר
עכשיו תשחרר פ פלים של רבח ש מקום שיש טוב
הבייס אנחנו בשיעור הזה היום למעשה עוברים
מהלך אם עד הזמן הזה בזמן קיץ זמן חורב
זמן קיץ שנה שעברה שהיה עלינו לטובה שיהיה
בעזרת השם הזמן הזה יותר לטובה ודאי אז
עברנו על כל ההלכות העניין של זכור בשבת
קידוש דלה סעודות שבת נחם משנה כל
העניינים האלה עכשיו אנחנו עוברים לצד
היותר א אופרטיבי זה איסור מלאכות שבת שזה
הגדר של השמור וכאן אנחנו היום נתחיל את
המהלך זה מהללך שיקח כמה חודשים לעבור על
כל מלאכות שבת באופן כזה או אחר אבל חובה
לאדם וחובה קדושה על כל אחד מישראל לעבור
להלכות האלה ולא לדלג עליהם ולא לעשות
אותם מן הצד המשנה ברורה כותב מביא כמה
וכמה ראיות לדבריו שאם אדם לא לומד הלכות
שבת כדי בי וחוזר עליהם בהכרח הוא מחלל
שבס כך הוא אומר בהכרח הוא מחלל שבת למה
כי פרטי שבת הם מרובים ועררים התועים
בשערה ם אדם לא לומד אותם בפנים כדי ב
בסוף ה הוא נכשל כמובן לא עובר במזיד אבל
כשאנחנו אומרים שמחלל שבת בפרהסיה הוא
כעובד עבודה זרה זה הגמרא בחולין מדובר על
החלק הזה של שבת מי שלא עושה קידוש והבדלה
הוא לא בסדר הוא עובר על הלכות אבל הוא לא
נקרא מכל שב פרהסיה אדם עושה מלאכה
בפרהסיה ברשות הרבים אז הוא נחשב כעובד
עבודה זרה למה רשי אומר כופר במעשה בראשית
כי שבת בסוף נבחנת במלאכה או לא במלאכה
אדם עושה מלאכה הוא חלל שבת אדם שוות
ממלאכה קיים מצוות עשה של שביטה מלאכה עבר
ועשה מלאכה עבר גם עשה וגם על לא תעשה הוא
לא שבת וגם עשה מלאכה לכן העניין הזה של
מלאכות שבת הוא דברים חמורים ביותר עד כדי
כך ב סיים את ההקדמה הזאתי כל כך אמור
שכידוע יש לנו ארבע מיטות בית דין מחלוקת
ברבי שמעון חכמים בסדר שלהם אבל אין ספק
שהראשון שבהם הוא החמור שבהם אנחנו פוסקים
על כחכמים שאיסור חיוב סקילה הוא החמור
ביותר שיש סקילה שרפה הרג וחנק אלה ארבע
מיתות בית דין לפי סדר הגודל שלהם שבת מי
שמחלל שבת חייב סקילה זה כמו עבודה זרה
לכל דבר ועניין עבודה זרה ושבת הולכים
ביחד שניהם כפירה בקודש בריך הוא במי
שמנהל את הבריאה הזאתי מי שמנהל פה את
העסק אם זה כך החיוב הוא חיוב מקסימלי של
סכילה כמובן ש זה לא רק למיס זה עד
שמגיעים לזה צריך עדים ועדה והתראה אבל
לעבור על זה או לעבור בשוגג על הלכות כאלה
ואחרות הרש זה דברים החמורים ביותר שיש מה
נשאר לנו היום מחלן שבת בפרהסיה שני דברים
רק נקודה נקודה למיסה פוסקים דנים אם הוא
נוגע ביין שאלא מבושל האם מותר לשתות היין
כן או לא וכן לגבי עדים בקידושין אדם
שמחלל שבת בפרהסיה לא יכול להיות עד
קידושין נקודה לא יעזור בית דין יכול
להיות שביין על פי פוסקים מסוים אנחנו
מקילים באופן כזה או אחר את קידושין לא
מקבלים אותו אם רוצים לפסול קידושין כדי
שהאישה לא צריכה גט בודקים אם אחד העדים
היה מחלל אישה בפרסה נגמר נגמר העניין
עשיו הקדמה אחרונה לפני שנתחיל את את
המהלך עצמו ההגדרה של מלאכות שבת רק נראה
את את ההגדרה הגמרא מקור חמש אומרת מקור
140 אומרת הגמרא מלאכת מחשבת עשרה תורה
הכנה מי מלאכת משבת עשרה תורה מלאכת משבת
עשרה תורה יש בשני שני יש בדבר הזה אחד
מלאכת מחשבת רשי אומר אומנות לא צריך
להיות מלאכה קשה זה לא עניין של עייפות או
לא עייפות אתה יכול בשבת להעביר את כל
החפצים פה מהחדר הזה מפה לזרת נשים עובד
עוד מבי חוזר מזיע מוש לא חילת שבט לא
חללת שבט עשית מלאכה אחת הדלקת את האור לא
יודע בררת מלאכה קלה אתה לאלא לא צריך
להזיע בשבילה עשית מלאכת יצירה מלאכת
אומנות אתה נקרא מחל אל שבס ההבנה היא
הפשוטה היא שאנחנו צריכים לעשות פה איזשהי
יצירות יצירה תראו את הרשי רשי אומר במקור
שש מלאכת מחשבת ר תורה לשבת מלאכת מחשבת
שהי מלאכת אומנות עשרה תורה דומיה ד משכן
במשכן לא היו עבודות קשות אבל היו הרבה
יצירות יצירת האוהל יצירת
החשים כל דבר היה יצירה כשאתה עושה פעולות
יצירתיות בשבת זה נקרא גדר של חילול שבת
כדי שיהיה חילול שבת צריך שיהיה מורכב
משני חלקים ממלאכת מה הגדר של המלאכה של
האומנות ומחשבת הרצון למלאכה בלי רצון בלי
כוונה למלאכה אין מלאכה חסר מהמלאכה מה
יקרה אם יש את שני הקיטרינג
זה איסור דאורייתא במלאכות שבת חיסרתי מהם
המלאכה לא היייתה כדי בי שינית את המלאכה
ותה בצורה אחרת לא חשבת על המלאכה כדי באם
חסר אחד הפרמטרים האלה זה עובר מאיסור
דאורייתא לאיסור
דרבנן מילה אחת רק לעניין הזה של מלאכת
מחשבת אני פעם התי צריך לסדר חופה
בקידושין איזה שחקן מהבימה אני לא יודע
איך הוא הגיע אליי באיזה קונסטלציה קיצור
אני שאל אותו תגיד לי יש לך עדים שומרי
שבס מסתכל אומר כן כןש זוחל ועוד אחד כן
בסדר מצוין אמרת מקסימום אני יכול להיות
אחד אני מגיע לחופה שמה זה היה גם באיזה
ג'ונגל אז אני שהגעתי לשם אז אני יוצא לי
אחד עם קרניים כאלה קרניים קרני רם קרניו
ג'ל מספר חמש הייתי פעם במכינה למדתי את
המספר ג'ל יש כל ג'ל יש לו מספר אחר קיצור
אז הוא רואה אותי אומר אתה הרבי אני אמר
לו כן הוא אומר לי אני העד אוי אין לו
כיפה אין אומר אני העד אמר תגיד ליש אני
מריח שום מחלן שבס מריחים את זה מרחוק אני
אומר תגיד לי אתה לא לא לא לא אתה שומר
שבת הוא אומר לי כ נחתה אמרתי מכיר את
הספר כבר טוב משמירת שבת נחתה זה כבר יש
לו מדרגה אמר תגיד לי אתה לא נוסע בשבת
תגיד לי את האמת אר אני אגיד לך את האמת
אני רק סיבוב קטן בשביל לנוח וזהו אומ לא
עושה רק בשביל להירגע איזה סיבוב אתם
מבינים הוא מחלן שמת פרזיה הוא רק רוצה
סיבוב לרגע בשבילו הוא שומר שבת כי הלכתה
אבל זה בדיוק העניין מי שאצלו יעבוד וית
רוצץ שיש רבנים שעובדים כל השמה וצצים ים
שור פה שור שם מזיעים כל שהוא לוקח כוחות
עכשיו מצוין ש שבת ההפך וקרת לשבת עונג
אין עונג אל התורה אבל אחד רק עשה סיבוב
מחלל שבת בפרהסיה זה הקיטון של מלאכת
אומנות מכאן אחרי שהבאנו את ההקדמה של
מלאכת מחשבת עשרה תורה אנחנו בשיעור הזה
נביא את ההגדרות אף פי שקור אותם די חמים
פה מכירים כבר את כל הדורז ואתם לימודים
את הכל אבל אני רק אעשה הקדמה כדי שנוכל
אחרי זה להיכנס לכל ה לכל המלאכות האחרות
נתחיל ממחלוקת רבי שמעון ורבי יהודה ידועה
לכולם האם דבר שאינו מתכוון מותר או אסור
דבר שלא מתכוון ההגדרה שלו זה מופיע בגמרא
בעמוד 141 7
ש ת הגמרא שמה בשלושת הגמרות האלה מביאה
את המחלוקת בין רבי יהודה לבין רבי שמען
דבר שנו מסכן ליב דרבי שמעון מותר וליב
דרבי יהודה אסור עשיו צק להגדר עוד דבר
אחד חשוב שלוש ביטוים יש לגבי מלאכות שבת
חייב פטור מותר כך מחלק הרמבם שכתוב על
דבר כזה שאתה עושה אותו אתה חייב הכונה
היא חייב קילה שכתוב פתור הכוונה היא פתור
אבל אסור איסור דרבנן שכתוב מותר זה מותר
לכתחילה רבי שמעון אומר דבר שאינו מתכוון
מותר מה ההגדרה שדבר שאנו מתכוון אני עושה
פעולה המותרת בשבת מלאכת עתר יש סיכוי שמה
המלאכה הזאתי אולי סיכוי כלשהו שיגרום
יגרם מזה חילול שבת האם הדבר הזה לעשות
המלאכה הזאת מותר בשבת או אסור אומר רבי
שמעון כן אתה עושה מלאכת אתער אתה מתכוון
למלאכת אתר ר לא 100% שיהיה פה איסור זה
נקרא דבר שאינו מתכוון אנחנו פוסקים להלכה
כרבי שמעון דבר שאינו מתכוון מותר תראו
בבקשה את הרמבם במקור 11 מביא דוגמאות
דברים המותרים לעשותן בשבת ובשעת עשייתן
אפשר יש סיכוי שתעשה בגלל מלאכה אבל אפשר
גם שלא תעשה זה לא 100% אם לא נתכוון
לאותה מלאכה הרי זה מותה אין פה מלאכה
ואיין פה כוונה כיצד הדוגמה הקלאסית
שמביאים כולם גורר אדם מיטה כיסה בספסל
יוצא בהם בשבת ומוד שלא תכוון לחפור חריץ
בקרקע בשעת גרירת ולפי כך אם חפור הקרקע
אינו חושש בכך למה לפי שאלא מתכוון וכן
מהלך אדם על גבי עשבים בשבת ובלבד שלא
יתכוון לעקור אותם לפי כך אם נעקרו לא השם
מה מה אתה רוצה אינו חושש רוחץ אדם בעפר
הפירות חצ בין בת שלא התכוון להשיר ה שיער
לפי כך אם נשר אינו חושש וכן דוגמאות כאלה
ואחרות ניגע בשתי הדוגמאות שהרם מביא
הדוגמה הקלאסית שהגמרא מביאה זה אדם לוקח
עגלה תינוק הולך בשבת בעפר תכוח העפר ה
שכיבת העגלה באותו מקום יוצרת חריצים
בקרקע האם אדם צריך לחשוש בדבר כזה כי הוא
עובר על מלאכת חורש חורש זהב מלאכה בשבת
זה גורם ליכולת לזרוע האם אדם אסור ל ללכת
עם תינוק אדוני אתה עושה חריצים עוד רגע
מישהו יבוא ישים שמה זרעים של פפון יכסה
הנה יש לך
פה זריעה אומרת הגמרא אין למה לא בטוח
שיהיה חריץ חריץ שראוי לזריעה וגם הוא לא
מתכוון הוא מתכוון לקחת את התינוק מאחה
לאתם אין כוונה אין מלאכה בצורה ברורה זה
לא 100% כיה מלאכה זה נקרא דבר שאינו
מתכוון מותר אותו דבר על זה הדרך אדם רוצה
לשבת על העשבים בשבת הוא יושב על העשבים
לא מתכוון הולך על דשא בשבת הולך על דשא
יש סיכוי גדול בטח אם הולך יחף שתלשו כל
מיני עשבים הוא לא מתכוון לא נתלש לא 100%
שילש
לא מתכוון לתלוש ולא 100% שילש הולך אבל
המשנה בו כותב למשל השן חולק עליו הוא
הולך למקום שיש בהם עשבים פוכים יש סבח של
עשבים מלא עשבים גבוהים יש דשא גבוה לא
חתכו אותו הוא הולך שמה הולך במהירות רץ
100% יגרם שהוא זה זה כבר יהיה אסור למה
עכשיו אנחנו וברים לשלב הבא מי דבר שאינו
מתכוון עוברים לפסיק רישה מה ההגדרה של
פסיק רישה פסיק רש זה מושג שנקר מלגו של
פעם היום ילדים משחקים בלגו אתה רוצה
להביא ליד שלך משהו טוב מה אתה מביא לו
לאל חדים ב מה אתה מבין לגו כזה גדול יפה
אתה אומר זה מסבא נכון מבסוטים יופי עושים
מרכיבים מפרקים טוב מאוד אתה רוצה להיות
סבא יותר טוב ם פלימוביל א גולדיק מביל זה
גבל אז פעם לא היה פליי מוביל מה היה פעם
היה פעם משחקים עם עופות לכל אחד היה שוח
בגינה הילד שלו כה לא נרגע הילד לוקח יונה
אומר לו חמודי אתה רוצה לראות משהו יפה א
תרה אנינת
את הראש יהיה לך פ רק את הראש בלי בלי
הגוף לוקח את הראש ש של היונה מנתק אותו
אומר ל אה הנה אחרי זה תדביק אותו בחזרה
עשה לגו זה הלגו הראשון שהיה עכשיו בהכרח
שמישה מנתק ראש של יונה הראש זה בבהמה
יונה תמות אומר לא התכוונתי ד אני רוצה
שהא תחיה ל חבל אני אשחק איתה עוד פעם לגו
הרי כל ה של הלגו זה לפרק ולחבר עוד פעם
אומר אדוני אין מצב שבה אתה מנתק ראש ולא
ימות אומרת הגמרא זה הגמרא שואלת פסיק
רישה ולא ימות חתכת את הראש ולא ימות אין
אופציה אחרת אין אופציה אחרת זה נקרא פסיק
רשע אבל הוא לא התכוון
האחרונים מגדירים את זה עשו את שאינו
מתכוון כ מתכוון שמשהו 100% יהיה אל תתמם
ותגיד לא התכוונתי 100% אתה יודע שפה יהיה
ניתוק לכן אותו רבי שמעון שמתיר בדבר
שאינו מזקן מודה רבי שמעון בפסיק רשב לא
ימות בדברים שיהיו באופן ודעי י אסור לכן
למשל דוגמה לדבר הזה פסיק רשה אסור לאדם
ללכת מקום שיש מלא נמלים אסור לטון שמה
בשבת אם אתה דורך על הנמלים פסיק ר שמה
יקרה אומר לא התכוונתי מה אכפת לי מהנמלים
לא ידני אתה הולך בהכרח הם תקוצץ אותם
ימותו יעשו וכן על זו הדרך משהו נקרא פסיק
רשה גם אתה לא מתכוון יהיה עסור זה ולה ס
דרנ מה מה מהס דרבנן אומר פסיק יסור
דאורייתא למה כי יש לי את שני אלמנטים
מלאכת ניתקתי ומחשבת אין מחשבת יש מחשבת ש
הסו שלא מתכוון כ מתכוון יש לי את שני
הפרמטרים אם אני גורר שולחן בחוני לא
מתכוון אבל אבל זה זה חופר אותו אז אז אם
זה באמת אז אני אגיד מה שהרב אומר אם אני
אלך בעפר במקום שמה אומר גור שולחן זה בכל
בכול אבל אבל רגע ברוך את שכ ן
אני רק אחדד את הנקודה הזאתי הרב צודק אם
אני אלך בחול שבהכרח העגלה תעשה חריץ יש
מצב שהיא קצת רק פותחת האדמה היא לא עשה
חריץ אבל אם כובד המשקל שמה שאני הולך
ודאי יעשה חריץ אני מסכים 100 אחז אומר
אומרת הגמרא אם אדם לוקח שולחן כבד לא
שולחן כליל שולחן כבד גורר אותו בתוך ה
האדמה ואחריך יה שם חריט רציני זה כבר
עובר מדבר שאינו מסכן לפסיק רשה בסדר יש
דוגמה יפה שמביאה רמה הזכרתי את זה באחד
השיעורים ביזה מקומות ונעשה רעש גדול אומר
אסור לאכול ולשתות בגינה בשבת נשים יושבים
עושים קידוש בגינה בבית יש להם גינה קצת
דשא יושבים אומר אסור לשתות שמה למה פסיק
רש שתה משקה פסיק שתה משקה אין דבר כזה
שלא נופל לך מים בו משהו נופל מה מה אין
דבר כזה מה אנשים נורמליים אילהם כן מה לא
זה לא דבר
ש ילדים קטנים א כן אבל יושבים אולי שני
אשכנזים שלא זזים שותים קצת ויסקי יכול
להיות שלא יקרה להם שום דבר אבל אם קצת
ספרדים חגיגים שותים חם יש ילדים כמו ש
חגיגה בטח ייפול מי הוא אומר נפל משקה על
הגינה זה יש קטע הוא אומר וזה נחשב פסיק
שהוא אומר ראוי להחמיר מה רימה רימה מפורש
מה מפורש אומר לא לשתות לא לעשות אתה רוצה
תאכל שמה וגות אל תשתה שם באותו מקום אלא
אם כן אני לא יודע שותה בקש וקצת נתנים לך
זה אבל אם יש סיכוי שיפל יפלו נוזלים על
הגינה פסיק רש אבל באמת אין לו כוונה איך
זה עולה לדורית אז אגל דאורייתא יש יש על
זה אם אתה רוצה יש בסימן יד א בכתובות
כלות יעקוב מסביר בצורה נפלאה איך יכול
להיות דבר שאני לא מתכוון אני אומר ך
התכוונת וזה נפח דאורייתא אומר דברים שהם
100% הכניסו לך חזל לקחו את הכוונה שאין
לך הכניסו את הכוונה שלך אם אתה רוצה או
לא רוצה למה כי זה 100% יהיה זה לא או או
עכשיו רבור פה עכשיו שואן שאלה מצוינת
רואים שרב בורי הוא תלמיד חורכים הוא ראש
ראשי הישיבות אמרתי לו אתמול לנו יש רק
כמה תלמידים הוא כ ישיבות אז הוא שואל ארי
זה לא ניח כן לא רוצה שישפר לו עכשיו
תשמעו טוב רבי יס אז אז אני חייב להגיד על
זה מילה המש בורה כותב לחלק ברמה באמת אם
זה גינה שלו או לא גינה שלו הוא אומר גינה
שלו הוא אומר ודאי מוניה
ש יהיה שם הזה כדי שיהיה אם הוא יושב אצל
אחר זה מעצבן אותו שזה נפל וזה נקרא פסיק
ריש דלא ניח מה שהדשא של השני יותר ירוק
משני אז הוא מחלק את את החילוק הזה אם זה
נוח לו או לא נוח לה אבל בעיקרון אם זה
בגינה נורמלית שמעוניין לאו היה משקה
שנופל שמה היה טוב לו זה נקרא פסיק רשא
תראו בבקשה רבי יסי את מה שרבור עשו עיר
שלפעמים יש פסיק רש דלא ניח מה קורה בפסיק
רש דלא ניכ זאת אומרת זה קורה אבל אין לו
עניין בזה לא אני רק רוצה להסביר לציבור
לא ניכ לי ולא אכפת לי זה חד הו זה אותו
דבר אין הבדל בין לא ניכ ינה ציבורית מה
גינה ציבורית אתה רוצה ש רק אצל השכן
מעצבן אותך שהדשא שלו ירוק ותמיד אצלך יבש
גינה ציבורית הדיש לך משחקים אתה רוצה למה
לא י אנשים בסוכות מה מה או שאלה מצוינת
מה עושים אנשים בסוכות רבותיי סוכה צריכה
להיות במקום שבו אין סיכוי שיפלו נוזלים
על הגינה זאת אומרת או שתשים משטח או
שתעשה את זה מקום זה אי אפשר לעשות סוכות
במעות ומקומות כאלה כי זה פסיק רשת שאתה
מחל שמס ביום טוב יש כוח אז שאלות היא האם
בדשא סינתטי יש גם בעיה דשא סינתטי יש
בעיה אין בעיה רבי ס דשא סינתטי יש מתחת
שכבה של איזשהו בד כזה לא חודר לא חודר
אותו מה
לא זה לא זה לא זהזה קצת נופל עליו זה בטח
אין בעיה הבעיה היא בגינה נורמלית יש בעיה
רק לצומת חים אני רק רוצה להביא לכם עוד
דוגמה בעניין הזה אבל בואו תראו בבקשה את
את ה את הדבר שנו מסכב כבר עברנו פסיק רשא
רק תראו את הפסיק רשא שיהיה לכם טעם פסיק
רשע מקור 14 הגמרא אומרת א מוחית דנ זיתה
חבית של יין אסור דוק ביום התבה בגלל
איסור שוחד כן יש לו חבית יין יש שמה ברז
למטה הוא נפתח אתה שם סמרט כדי שחסם
הסמרטוט הזה שאתה לוחץ נוזלים נופלים ממנו
הרי שזה פסיק רשע של שוחד בהה אומרת הגמרא
אפילו רבי שמעון מודה למה דביה ורבה דאמר
תרבו מויד רב שמעון פסיק ריש ולא ימות
מודי רבי שמעון אומר אני אומר דבר שאני
מתכוון מותר אבל אני מודה שש פסיק רישה
100% יהיה שיהיה אסור והאיסור הוא פה כמו
שאמרתי ם כיב היגר אומר שיהיה חייב תראו
את הרמבם בלשון כיצד הרמבם שה השלישית איך
הפסיק רשע הריש צריך לראש אוף לשחק בו
לקטן וחתך רושו בשבס אף על פי שאיין סוף
מגמתו להריגת העוף בלבד הוא לא רוצה להרוג
את העוף ההפך אני ושר חייב שהדבר ידוע שאי
אפשר שיחתוך את הראש החי ויחיה הוא רוצה
שהראש יהיה מנותק אלא מהמה בשבילו וכן כל
כיוצא בזה נקודה זה הגדרה של פסיק רש
עכשיו בעירה של רב בורי אם זה פסיק רשע
דלא ניכ לי פה יש הארוך הערוך אומר שסיקר
שע דלא ניכ לי יהיה מותר אבל הראשונים
חלקו על הערוך מחלוקת רשי ותוספות תוספות
וארוך תראו בבקשה במקור 17 וכן פירש בארוך
דכל פסיק רש דלא ניכ לי שרי הוא אומר
שיהיה מותר ועיקר ראייתו מגמרא בזבחים לא
נחרב שם את הראייה לגבי מזלף אף גד פסיק
רש דודאי מכבה כיוון דלא ניכ באי כיבוי
שרי ותוספות חולק על הערוך ואומר שאם לא
ניכ הדבר הזה גם יהיה אסור לפחות איסור
דרבנן תראו בבקשה שמה פוסק המחבר ואני
אגיד פה יערה חשובה המחבר אומר במקור 19
חבית שפקעו בפקק של פשתן לסתום נקב ש
בדפנה שמוציאים בו היין יש מי שמתיר מי
שאי אפשר שלא יסחוט והוא שלא תהיה תחתיו
כלי הנה למשל אם אני סוחט את היין מתי
נקרא סחיטה הסחיטה שמה שנסחט אני וגר אותו
וצריך אותו אם זה הולך לאיבוד זה כבר לא
נקרא סוחט הסיפור הזה גרם לכל הסיפור של
חליבה בשבת חליבה בשבת הבהמות היו היו
מאוד מצטערות מזה שיש להם חלב אז מה היה
הפטנט הפטנט היה לגרום לחליבה אבל לא לנצל
את החלב אלא לשפוך אותו מסופרים ששם החזון
איש הוא אמר להם בחפץ חיים
מה חלב הראשון כל החלב מה מה מה בין החלב
הראשון החלב השני לא הרב מתכוון כבר לפטנט
הרב כבר מתקדם יותר הרב הוא מודרני אני
ישן הרב מתכוון שהיום בזה את החלב הראשון
הם זורקים ואחרי זה זה נכנס לזה אבל פעם
היו חולבים חולבים כמו שאנחנו עשינו פעם
לפני 100 שנה אז היו היו חולבים בצורה
הזאתי שם כל החלב יהיה אסור כי אני מנצל
את החלב זה מלאכת דישה אני מפרק את החלב
מהעטין של הבהמה אז מה שהחזון איש אמר להם
תשימו חומר פוגם בתוך הדלים ואז כל החלב
נכנס שמים שמה איזה ניזול לא יודע מה שזה
ואז כל החלב הולך ליבו אין לכם שימוש בחלב
כשאין שימוש בחלב זה לא מלאכת סוחט מלאכת
נישה כי מה מה שיוצא אני רוצה להשתמש בו
בסדר אז אז החלקו עליו אז הרוך אמר אם אתה
זורק את ה את הזה חבי את היין זה לא הולך
לאיבוד אז אז אין בעיה חלקו עליו ואמרו דף
הגב דלא ני חלב כמת פסיק רשו אסור והעולם
נוהגים התר בדבר ויש ללמד עליהם זכות אני
חייב לספר לכם פה משהו המחבר אומר למיש
התוספות חולק על הערוך וא אומר שפסק רש
בדברים של דאורייתא לא ניכ אז יהיה יהיה
יהיה אסור אבל העולם נוהג עתר וצריך ללמד
עליהם זכות תשמעו רבי יסי אם יש דבר מכב
אותנו עכשיו כלל בהלכה אם יש דבר שהציבור
נוהג בו תר אל תגיד אסור תלמד עליהם זכות
היה פעם שום מוזן מנוער בך אחד הבחורים
בכל תורה אמר תגיד לי אבא שלך אוכל לפני
התפילה אומר לו כן אומר מה אתה אומר אומר
זה אסור אומר חצוף אם אבא שלך אוכל לפני
התפילה זה מותר תלמד עליו זכות תשאל מאיפה
הוא מה היתר שלו אם אבא שלך עושה זה בסדר
נקודה מחבר אומר עם ישראל עושה זה בסדר
תלמד עליהם זכות עכשיו אני חייב להגיד פה
הערה זה פסיק רישה באיסור דאורייתא דלא
ניכ לי אז מדרבנן יהיה אסור עלי בד
התוספות בסדר אבל פה אני אומר לכם דבר
חשוב למה צריכ ללמוד ללחות שבת חוט מאשר
לשמור שבת כין חטא וזה חו מזה גם לדעת
כללים בהלכה הרבה פעמים אתה יכול לחשבן
בעצמך דברים ואז הדבר לכות מותר לך לגמרי
כי המחבר פוסק שפסק רש ביסור דרבון דכ
יהיה מותר לכתחילה הרי מה מחמיר בזה גם
אתה מבין את ההבדל רבי יסי יש פסיק רש
באיסור דאורייתא דלא ניכ זה עובר להיות
איסור ד רבנן פסיק ר ש באיסור דרבון דכ מה
הדין יהיה מותר תן לכם שתי דוגמאות הדבר
הזה שתי דוגמאות כדי שתבינו את הדברים
למיסה פעם היה נהלי גלי זוכרים נעלי גלי
חתול היה כזה חתול עדיין יש אה יש כן אבל
זה לא כמו שהיה פם פם שאמא שלך רצה לקנות
לך נעליים טובות בוא נלך לגלי אני כ אני
זוכר ביטור ילד היינו לוקחים כל משפחה
לגלי חצי יום היינו שמה עד שמודדים כל טוב
הם היית הולך עם הנלי גלי למטה בתחתית
בסוליה היה סימן של חתול אז איפה שאתה
הולך אתה משיר אחריך שובל של פרסומת של
נעלי גלי עם החתול אמרו פ כם בשבת אסור
ללכת עם זה כל פעם אתה כותב גם ציור זה
כתיבה כ שבת אתה כותב נו יהיה אסור אז א
אז הפוסקים דנו בדבר ואמרו לא אין לספרדים
עדיין אין בעיה למה בוא נעשה חשבון לכתוב
על דבר שאינו מתקיים על חול איסור
דאורייתא או איסור דרבנן דרבנן תגידו לי
ניח לי עכשיו בפרסומת של גלים אני רק רק
יוצא לילי מזה נזק הם יקחו ממני יותר כסף
הם יותר מפורסמים נכון אז זה פסיק ריש
דרבון באיסור ד דלא ניכ לי מותר תלך אין
שום בעיה אבל אתה כותב לא כותב רבותיי כי
זה איסור דרבון לא ניכ אתן לכם עוד דוגמה
יש הום זה עם
אור אה יש היום אור
מה אה יוצא אור מהסנדלים כן לא נעליים
נעליים א מה כן ילדים הולכים
ורו זה ניח ניח לה
וד מה משל זה הם קונים את
זה כן לא ניח חולים ח לא חתולים לא נחלה
מסטים לא זה לא לא כאן באור כנראה זה עושה
לו אזיקים או אפשר גם למצוא אותו ככה אם
הוא
נעלם אז יש לו יש לו אזה כמו ס כזה של
צהוב זה ני חלה זה שאלה יפה תן לכם עוד
דוגמה אחת בזה אני אסיים יש יש לוקחים
עוגה כותבים לחמוד החתן קלה אז הפוסקים
אומרים שאם זה משהו שהוא חיצוני לעוגה אז
צריך להיזהר לא לשבור את האותיות כי אתה
עושה פעולה של ממחק מוחק לא ממחק סליחה
מוחק נכון יפה אם זה טבוע בתוך הזה עצמו
אין בעיה מש אתה לוקח בסקוויט כתוב עליו
אוסף בסקוויט כתוב עליו זה חותם בתוכו לא
אין בעיה אתה לא מוחק אבל אם אתה הולך
לחתוך עם היד דברים שנמצאים על יפה עכשיו
בוא נראה באמת אם יש פה איסור או לא איסור
צריכ לחשוב של דבר הזה ולא לשבור את
האותיות ולחתוך ביניהם וכולי תראו אחד
שמוחק את האותיות האלה על גבי ה עוגה עובר
על איסור דאורייתא אוו איסור דרבנן של
מוחק עכשיו יש פה תלמידי
חכמים אדם מוחק אותיות הלוגה המוחק שלו זה
איסור דאורייתא או דרבון רבי יסי דרבנן
תגידו דרבנן הרב דדון
משמן דרבנן למה
דרבנן זה מוחק שנו על מה תכתוב
כאן זה לא לא מק צריך להיות מוחק שתי
אותיות על מנת שיוכל מה לעשות אחרי ה
שהוגה נשברה אתה לא יכול אח אז כבר איסור
דרבנן יפה עכשיו אני שואל אתכם חלה עכשיו
במה שהוא מוחק את זה או לא נחלה אני אמרתי
פעם דוגמה כתוב לכבוד החתן והכלה אז אם
הוא שם בתוך האותיות של ה וח יוצא מוחק
אותם יוצא לכבוד התן והכלה החתן נהפך
להיות שועל ניח לי עכשיו שהחתן נהפך להיות
שועל לא שלא יצא מילה חדשה שלא יצא מילה
חדשה מהחיה כן אבל אבל אני אומר לכם עכשיו
אני שואל אותך ניח שהחתן נהפך להיות תן כל
חתן הפך להיות שועל לא ניכ אז זה פסיק
רישה באיסור ד רבנן דלא נכלה וזה יהיה
מותר למחבר בלי שום
בעיות לרמה בתנאים מסוים בקיצור מה שני
רוצה להגיד לכם רבי יסי כל פעולה בשבת
לפני שאדם עושה אותה שיחשוב נגע אחת דבר
שאלא מזקן ד אם זה פסיק ריש פסיק רישה
דרבון דאורייתא
זה הצורב פה בצפר תבה הוא הכלי היחיד
שיהיה לכם כדי לחשבן בשבת כל פעולה שחלילה
לא יהיה מצב של מלאכת שבת אדרבה וקראת ל
השבת עונג שבת שלום מבורך