המשפט בישראל - אמצעי או מטרה | הרב נחמיה רענן, ראש ישיבת שדמות נריה | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] שלום בוקר טוב תוך כדי שהדפים עוברים אז כמה משפטי פתיחה שומעים מאחורה זכות גדולה להיות שותפים לום המדהים הזה משמח מרגש זכות להיות חלק מעולם התורה בארץ ישראל א זכות גדולה להיות חלק מעולם התורה הציוני דתי חלק מעולם התורה של ישיבות ההסדר ואשרינו אשרי חלקנו שאנחנו חלק מהסיפור הענק הזה ו שנזכה ביום הזה להתאחד א לעסוק בתורה ו שהלימוד גם היום במשך כל היום יהיה צלחת עם ישראל בכל המישורים הצלחת החיילים שלנו חזרת החטופים בבריאות במהרה אחדות בעם ישראל בעזרת השם כל התפילות והבקשות שלנו בעזרת השם שהתקבלו ונו טוב נושא היום זה המשפט משפט בישראל ו הכותרת של השיעור שלי זה המשפט בישראל אמצעי ומטרה כותרת שלא ממצה את העניין אבל איזשהי נקודה אז בואו נתחיל במקורות הקדומים מקור ראשון מחילת רשבי דרבי ישמאל סליחה בפרשת משפטים רבי שמעון כן זה רשבי שמופיע מחילת דרבי ישמעאל אתם יודעים שיש גם מחיתה ד רשבי אז יש פה ממרא של רשבי ומחילת דרבי ישמעאל מה ראו דינים לקדום לכל מצוות שבתורה והשאלה ברורה אחרי מעמד הר סיני פרשת יתרו היינו מצפים לשמוע את המצוות העיקריות החשובות ופתאום פרשת משפטים הופנה אותנו אל המשפט בישראל שזה דבר שהוא מפתיע שכש הדין בין אדם לחברו תחרות ביניהם תפסק להם הדין נעשה שלום ביניהם וכן יתרו אומר למשה אם את הדבר הזה תעשה וכולי כן ממשך הפסוק ויכול תעמוד וגם כל עם הזל מקומה יבו בשלום כלומר למה הדינים זה הדבר הראשון שאותו בעצם התורה מפרטת אחרי מעמד הר סיני למה זה קדם לכל המצוות שבתורה בגלל שצריך שיהייה שלום על מקומו יבוא בשלום כן זה האמירה של תרו למשה רבנו והמטרה של הדינים זה השלום והשלום קודם לתורה כדי שהתורה תוכל להתקיים בצורה מיטבית בעם ישראל צריך שתהיה חברה חברה מתוקנת חברה שיש בה שלום ולכן קודם צריך שיהיה שלום קודם צריך שיהיה דינים שיסדירו את מערכות היחסים בין אדם לחברו ועל גבי זה יכולות כל שאר המצוות להגיע במדרש מות רבא דבר אחר ל המשפטים מה כתיב למעלה מן הפרשה ושפטו את העם בכל עת כן שזה פרשת יתרו תחילת פרשת יתרו לפני מעמד הר סיני ואמר כאן ואלה המשפטים והדברות באמצע כן אז יש לנו את הסיפור המינוי שופטים ודיינים של תחילת פרשת יתרו יש לנו מעמד הר סיני ואחרי זה פרשת משפטים שמפרטת את פרשיה את הפרשיה של המשפטים אומר המדרש משה ל מטרונה שהייתה מהלכת הזין מכאן והזין מכאן והיא באמצע כלומר מטרונה התורה כן משולה למטרנה כן לגברת נכבדת שיש לה שומרי ראש אז זה ששומר לפניה שומר מאחוריה והיא באמצע ככה תורה דינים מלפניה ודינים מאחריה והיא באמצע וכן הוא אומר באורך צדקה אלך התורה אומרת באיזה נתיב אני מהלכת הלך בדרכן של עושה צדקה בתוך נתיבות משפט התורה באמצע דינים מלפניה ודינים מאחריה מלפניה שנאמר שם סם לא חוק ומשפט שזה במרא ודינים מאחריה שנאמר ואל המשפטים יש פה כפל משמעות של הדינים לפני הדינים לאחריה גם דינים לפניה תחיית פרשת איתו וגם מרא בפרשת בשלח דינים אחריה ואלה המשפטים ובאמצע מעמד הר סיני עשרת הדיברות כלומר בעצם המשפט בישראל הוא שומר על התורה הוא מצאי בשביל התורה בשביל קיום התורה הוא לא הדבר העיקרי הוא לא הדבר בעצמו זה לא התוכן המרכזי אבל כדי שתהייה תורה כדי שתתקיים תורה אז חייב שיהיה משפטים א' כדי לייצר חברה מתוקנת כן שתוכל התורה תוכל להתקיים בתוכה וגם המשפט שומר על התורה כשיש משפט שיש מערכת משפט מסודרת ויציבה אז בתוך הקשר כזה באמת התורה יכולה להישמר ולהתקיים אבל במובן הזה המשפט בישראל הוא לא הדבר החשוב הוא אמצעי בשביל הדברים החשובים הדברים החשובים זה קיום התורה אולי זה בין אדם למקום אבל המשפט ניטרה נצרח הוא חשוב הוא הכרחי כדי שהתורה תוכל להתקיים לעומת זאת בשמות רבא בפרשה ל דבר אחר ואלה המשפטים ועוז מלך משפט האב הקדוש ברוך הוא נקרא מלך משפט זה ביטוי מיוחד כן שבעצם מגדיר את הקדוש ברוך הוא את אלוקים דרך המשפט אמר להם משה לישראל הי נתן לכם הקדוש ברוך הוא את תורתו אמ אין אתם עושים את הדינים נטל תורתו מכם למה שלא נתן לכם הקדוש ברוך הוא את התורה אלא על מנת שתעשו את הדינים שנאמר ווז מלך משפט האב ואם עשיתם את הדינים עתיד הקדוש ברוך הוא להחזיר לכם בתי דינים שלכם שנאמר ושי שופת כבר ראשונה מה כתיב אחריו ציון במשפט יפדה פה משתמע שהדינמיקה זה הקצה של התורה זה אולי המטרה זה היה זאת המגמה של התורה מגמה לא נתן לכם את כל התורה כל התורה בשביל מה ניתנה בשביל הדינים פתאום הדיינים הם לא הדבר שמאפשר את התורה אלא בעצם הם השיא של גילוי התורה מה המש של הדבר הזה הרי התורה כל מהותה של התורה זה לגלות את רצון השם בעולם ושי גילוי רצון השם בעולם זה כשהתורה מתמודדת לא רק עם הדברים הגבוהים עם הדברים הנאצלים עם המצוות שבין אדם למקום אלא התורה יש לה מה לומר גם על ה מרחבים הכי מסובכים וקשים ומאתגרים של החברה המקומות של ה של הרצח והגניבה והאונס וכל המקומות האלה שהם רחוקים מהאידיאולוגיה מתגלה עד למקומות האלה וממילא בסוף הדינים במובן הזה הם השיא של גילוי רצון השם זה רצון השם שמתגלה במקום הכי רחוק והכי הרי כל המטרה של של התורה זה גילוי רצון השם במקום הרחוק כן הרי הקדוש ברוך הוא יש לו כן את המלאכים יש לו עולמות עליונים הוא רצה שר רצונו וחוכמתו יתגלו פה בתוך העולם הזה בעלמה דשיקרא בעולם הנסתר והנעלם שמלכות לא גלוייה והשיא של הדבר הזה של התהליך זה שאפילו במשפט שאפילו במקומות שהם מקומות מאוד קשים בחברה אפילו שמה רצון השם מתג על ידי המשפט וממי אם עשיתם את הדינים עתיד הקדוש ברוך הוא להחזיר לכם בתי דינים שלכם כלומר אם אתם תקפידו אז גם יה לכם סיעתה דשמיא שהקדוש ברוך הוא יכה אתכם יסייע בידכם שבאמת מערכות המשפט יתקיימו עוד מדרש בכיוון הזה אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני חייכם בזכות שאתם משמרים את הדין אני מתגבש מנין שנאמר ויקבע השם צאות במשפט על ידי שאתם מקביים אותי בדין אף אני עושה צדקה ומשרה קדושת ביניכם מנין שנאמר ול הקדוש נקדש בי צדקה כלומר בעצם הקדוש ברוך הוא אומר על ידי השראת שכינה אני מתגבש על ידי עשיית המשפט אני מתגבש כ בעצם המשפט המהות של המשפט היא מדירה את הקדוש ברוך ה מביעה את הקדוש ברוך הוא איך על ידי זה שרצונו מתגלה בעולם וזה מה שמדיר ומגביה את הקדוש ברוך הוא אפשר אולי לומר בצורה טיפה אולי חריפה אבל אולי מחדדת גם שהשאלה אם רך את המשפט העולם של המשפט בישראל זה חלק מהסיפור של בין אדם לחברו כ בעצם זה בא להסדיר את התקנה של העולם הזה זה בא לייצר חברה מתוקנת עם סדרי משפט מתוקנים או שאולי זה חלק מהמערכת של בן אדם למקום בעצם המשפט מגביע את הקדוש ברוך הוא כמו שתפילין ומזוזה וארבעת המינים כן ברוח הדברים הללו אני אשאל האם האם החושן משפט במהות שלו הוא דומה אולי לאור חיים וורי דעה אז זה בן רצון השם רצון השם ש להתגלות בעולם וזה איזשהי מערכת של בן אדם למקום היא מתייחסת לחברה כן כומר האמירות הם אמירות ביחס לחברה אבל המטרה והמהות של המשפט זה בעצם לא שונה באופן כן עקרוני מכל שאר רמך מצוות עשה אותן אלה שבתוכם שהם קשורות לבין אדם למקום כלומר בעצם חלק מהמערכת היחסים בין הקדוש ברוך הוא לבין עם ישראל מתקיימת באופן הזה שעם ישראל שומרים את רצון השם גם בתוך העולם של המשפט או שלא המשפט בעצם זה המלצה דבר בהמשך על המלצה או דרישה אלוקית אבל המטרה היא העולם הזה המטרה היא החברה המטרה היא בין אדם לחברו ומר שבעצם שהמציאות החברתית בתוך עם ישראל תתנהל בצורה שהיא הצורה התקינה בצורה הנכונה בצורה המותאמת סוגיה שכנראה יעסקו בה היום הרבה ככה אניני תאר לעצמי ואולי כבר בשיעור הראשון מישהו מכם היה בשיעור שעסקו בסוגייה הזאת סוגיית פשרה בסנהדרין בדף ו' ובאמת זאת סוגיה שנוהגת נוגעת בליבה של הבנת המהות של של המשפט בישראל וברייתא כן זה בעצם תוספתא וכמו שזה מופיע בסוגיה אז יש פה בבריתה שלוש דעות תנו רבנן כשם שהדין בשלושה כך ביצוע בשלושה ביצוע זו פשרה נגמר הדין נהי את ה רשאי לבצוע ישש דעה ראשונה של תנ קמה שאומר ש בעצם הדין והפשרה זה שני מסלולים כן אולי נגיד משפט אחד על הפשרה מה זה פשרה פשרה זה דרך לפתור את הסכסוך בין שני הצדדים באופן שהוא לא על פי דין תורה אלא להגיע לאיזשהי פשרה בין שני האנשים הפשרה בהגדרה היא לא תהיה האמת כומר כשאומרים בוא נעשה חצי חצי בוא בוא נפש בינינו בוא נגיע לעמק שווה עמק השווה כמעט אף פעם זה לא יהיה הדבר האמיתי והנכון והצודק השאלה איך אנחנו מתייחסים לדבר הזה לפשרה אם פשרה זה טוב או ששרה פשרה זה דבר רע אז הדעה הראשונה דעת הנקמה יש שני מסלולים מסלול של דין שזה האמת זה הצדק ומסלול שני שזה מסלול של הפשרה שני המסלולים אפשרים אבל נגמר הדין ה אתה רשאי לבצוע אחרי גמר דין אם הלכת על המסלול של הדין אז אתה חי כבר ל ללכת איתו עד הסוף ולהכריע על פי ההלכה על פי הדין והאפשרות של הפשרה בהקשר הזה במקרה הזה שנגמר הדין חסומה רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אסור לבצוע פשרה זה אסור חיייבים לעשות על פי הדין ואין אפשרות כזאת של פשרה יכול הבוצע הרי זה חוטא יכול ברך את הבוצע הרי זה מנאץ אבל זה נאמר בוצע ברך נעץ השם מי שעושה ביצוע כן לבצוע זה לחצות כן באמצע פשרה ניאץ השם למה ניאץ השם כי הוא לא עושה על פי דין תורה על פי מה שהשם אמר לעשות אלא קוב הדין את ההר שנאמר כי המשפט לאלוהים הוא המשפט הוא של השם אתה לא יכול לבוא ומסורת עצמך מידת עצמך לבוא ולפשר וכן לעשות איזשהו שלום כזה שהוא נגד הדין וכן משה היה אומר יקוב הדין את ההר אבל אהרון אוהב שלום רודף שלום ומסים שלום בין אדם לחברו שנאמר תורת אמת הייתה בפו ואבלה לא נמצא בשפתה בשלום מישור הלך איתי ורב מש עוון הברייתא בעצם העמידה את את המתח הזה בין האמת לבין השלום כמחלוקת בין משה רבנו לבין אהרון הכהן בוא נקרא את רבי אשע בן קורחה רבי ישוע בן קורחה אומר מצווה לבצוע שנאמר המתו משפט שלום שפטו בשעריכם ל לא מקום שיש משפט אין שלום מקום שיש שלום אין משפט אלא איזה משפט שיש בו שלום הב אומר זה ביצוע וכן בדוד אומר הוא אומר וי דוד עושה משפט הוא צדקה ולא כל מקום שיש משפט אין צדקה צדקה אין משפט אלא איזהו משפט שיש פה צדקה וא אומר זה הביצוע אז יש לנו פה שלוש דעות בבריתה דעה ראשונה שמציבה את זה כשני מסלולים אפשרות אתה יכול לבצוע אבל אחרי שנגמר הדין כבר תלה אחול דעה שנייה ר רבי אליזר ב ש רבי יוס גלילי שאומר ש אסור לבצוע למה כי המשפט לאלוהים הוא וזו גם עמדתו של משה רבנו קוב הדין את ההר מאיפה הוא יודע שזו דעת משה רבנו מני לו שמשה רבנו אומר יקוב הדין את [מוזיקה] ההר אני שואל אתכם שבר את הלוחות מה שבר את הלוחות ש שבר את הלוחות אוקיי אבל בהקשר של המשפט של המשפט בישראל איך יודעים שהוא אומר יקוב הדין את ההר מה נכון אז עוד שנייה נראה כן הנצי רומ שדה עוד ר אראה את זה בסדר והדעה השלישית זה הדעה שלרבי שוע בן קורחה שומר מצווה לבצוע ומה שמעניין שהתוספת הברייתא הזאת מביאה את אהרון הכהן אחרי זה גם את דוד המלך שהם אלה שחושבים שדווקא צריך לבצוע זה נכון לבצוע והמושגים שפה עומדים לכן המתח בין המושגים זה מת המתח בין האמת לבין השלום בין הכי המשפט לאלוהים הוא והאמת וקוב הדין את ההר לעומת השלום של אהרון הכהן כן מה שנאמר א תורת אמת היייתה אפילו ואבל נמצא בשפתיו בשלום ישור הלך איתי כן הכלל שפתי כהן ישמרו דעת זה שם זה מתחיל זה הכהן זה הרון הכהן א רק אני אאיר ואציין בשתי נקודות נקודה ראשונה זה הפסוק מתחיל במילים תורת אמת היייתה בפיהו אחרי זה מופיע גם שלום אבל אהרון הכהן זה לא שלום שהוא על חשבון האמת אלא בעומק אפשר להבין שיש פה בעצם שני סוגים של אמת יש אמת שהיא אמת שלקוב הדין את ההר יש אולי אמת שהיא אמת אלוקית היא אמת מוחלטת שזה הבחינה של משה רבנו ויש אמת שהיא האמת של ה של העולם הזה היא האמת מציג את זה עכשיו כמחלוקת כן ברור שבסופו של דבר משה רבנו כן נתן תורה לישראל ברור שהוא מתייחס למציאות והמציאות מתוקנת על ידי התורה אבל במתח הזה שבין הפשרה לבין קוב הדין את ההר בעצם השאלה האם יש איזשהיא אמת שאמת אלוקית מוחצת ובמובן מסוים היא היא לא צריכה לתת דין וחשבון על שאלת התוצאה על שאלת התיקון אלא בסוף היא הקוב הדין את ההר זאת האמת וזה מה שצריך ל חיל ולעומת אמת שהאמת של אהרון הכהן שזה תורת אמת הייתה בפיו בשלום ישור עלך ימי כן רבי משימי אבון כמו בעצם זה יותר מהמהלך שהוא מהמהלך של של שלום שהשלום הוא יותר קשוב למציאות הוא יותר מתחיל מהמציאות הוא מנסה לגשת כן לשני הצדדים ובוא נראה איך יוצאים מהסיטואציה הזאת לא רק בזה שעשינו את הדבר של האמת אלא בסוף שיצאתם מהסיטואציה הזאת בשלום שבסוף שניכם משלמים ד עם השני כן א הפשרה היא עושה שלום בגלל ש כשיש דין כן שני צדדים שמתווכחים אז באיזשהו שלב כל אחד יכול להבין שהוא לא יצא בכל תאוותו בידו ואז בעצם הפחד זה שאני אפסיד הכל ובמקום שבו אנחנו שנינו כל אחד מקבל חצי אז יש איזשהיא השלמה כן לכן זה נקרא שלום בסוף כל אחד יוצא וחצי תאוותו בידו והוא מבין שהוא לא יכול היה להשיג יותר מזה ולהפך כאילו את הסיכון שלא לקבל כלום כן הוא הצליח לפחות חצי לקבל ולכן זה יוצר מציאות של שלום א הערה נוספת שהיא קצת תימה שהברית התוספתא מביאה את הרון הכהן בתוך הדעה של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי כ בעצם הדעה שלו שאסור למצוע זו שיטת משה רבנו נכון משה רבנו שאומר קובת נדר עכשיו אני רציתי להסביר שאהרון זה הדעה הבאה שאומרת ש מצווה לבצוע רבי יושעה בן קורחה אבל בעצם כן רבי אליעזר בנו של רבי ס גלילי הוא זה שמביא גם את משה רבנו וגם אחרי זה אבל אהרון אוהב שלום אתה אמרת שאסור לפצוע אז מה זה אבל אהרון טוב אז זאת שאלה שהראשונים נדרשים אליה כן ו מיישבים בדרכים שונות גם רשי וגם וסודו מקום אני רוצה להציע שיכול להיות ש שזה בעצם אהרון המובאה של אהרון הכהן זה לא חלק מהדעה העצמית של רבי אליזר בנו ש רבי ס גלילי אלא בעצם התוספת מביאה את אהרון הכהן כהקדמה לקראת הדעה הבאה שזה רבי יושע בן כורחה ובסופו של דבר התוספתא כן הורך התוספתא מי שכן ניסח את הדעות בעצם מציג את המחלוקת בין רבי אליעזר בש רבי יוס גלילי לבין רבי יושע בן כורחה בעצם כשתי ות האלה כל משה ואהרון שמשה רבנו זקוב הדין את ההר וזה האמת בצורה שלא מתפשרת ולא מאפשרת לעשות פשרה לעומת אהרון הכהן שזה רבי שוע בן כוחה שאומר מצווה לבצוע יש פה עוד נקודה שבעיני חשובה כן אני רוצה אולי נסכם התחלנו במונחים של אמצעי ומטרה בעולם של המדרשים האם המשפט ה רק איזשהו אמצעי כדי שהתורה תאכל להתקיים בחברה שלמה ומתוקנת או שלא המשפט להפך זה השיא של גילוי רצון התורה המשכנו הלאה בבריתה בנושא הפשרה במונחים של האמת והשלום שהאמת זה הביטוי של ה של התורה בשיא התגלות מטרת המשפט לגלות את רצון התורה והאמת של התורה חייבת להתגלות בתוך המציאות זאת המגמה של המשפט ולכן כוב הדין את ההר ואיין אפשרות לברוח מזה כי להפך המשפט כל המטרה שלו שאותה אמת תתגלה בעולם אתה הולך לפשרה אתה בורח מגילוי האמת שזה רצון השם לומת השלום שהשלום אומר לא המטרה היא תיקון החברה המטרה היא שיצאו בצורה הכי טובה שאפשר מתוך הסיטואציה הזאת והכי טוב שאפשר זה פשרה שיוצאים בשלום שזה בעצם משה ואהרון מושה עקוב הדין את ההר משהו מוחלט ונחרץ ואהרון הכהן שהוא כן אוהב שלום ורודף שלום בואו נצא מהסיטואציה בצורה הכי שלמה שאפשר הכי של שלום הכי חברים אם אפשר לדמיין דבר כזה למי שמכיר סכסוכים בין אנשים בעולם של משפט וכולי א זה באמת משאלת לב שאנשים יצליחו לצאת שלובי זרוע מבית הדין א באיזה תחושה של של שלום של השלמה והכל בסדר וזה זה מה שרוצה אהרון הכהן זה מה שהוא רוצה אפילו על חשבון זה שדין התורה לא תגלה כי הפשרה היא לא דין תורה בטוח זה לא זה לא הדין זה לא ה זה לא האמת א הזכרתי את הנציא במרומי שדה שאיך אנחנו יודעים במת שמשה רבנו חושב קרוב הדין את ההר אז זה אכן פרשיה הזאת של של תחילת יתרו א במרומי שדה וכן משה היה אומר כוב דין תר לא נתבאר מנין למדו חזל של היה משה עושה פשרה מי אמר שמשה רבנו הוא זה שאומר כל ד הר מי אמר שזו דעתו מדבר השית פרשת משפטים הנוספת למדתי שהוא מד אמר כן הנצי והתוספת והשיטות כן זה ידוע שהוא כתב המק שעלה על השאילתות שהוא מד אמר יתרו למשה דמ שיעשה משה משפטים וגם כל העם הזה על מקו בשלום והיינו פשרות ומזה למדנו דמשה לא נהג כן באמת בפרשיה הזאת של יתרו אז משה רבנו אומר כי יבוא אלי העם לדרוש אלוקים אז אמנם הרמבן שם מסביר שכן משה רבנו מדבר על כמה דברים לדרוש אלוקים הכוונה באמת בעניינים של בין אדם למקום אבל אפשר גם לקרוא את זה כמו שהנציב כנראה קורא את זה יבוא אלי לדרוש אלוקים משה רבנו מבין שהמשפט הוא לדרוש אלוקים זה דרישת אלוקים זה תביעת אמת אלוקית בתוך המציאות ולכן גם הוא לקח את זה על עצמו כי הוא ה בעצם הכתובת הכי אידיאלית כדי לבוא ולבטא דרישת האלוקים מה האלוקים רוצה מה האמת האלוקית בתוך המציאות זה משה רבנו הוא זה שאמור להטבות את הכיוון הזה לעומת זאת יתרו אומר לו כן כמו שראינו במדרש במחית דרבי ישמעאל שמצטט הפסוק הזה בדיוק שאומר וכל העם הזה על מקומו יבו בשלום כלומר יתרו רוצה את השלום מעניין שמשה רבנו מאמץ את ההמלצה של יתרו כן למרות שבעצם מבחינתו קוב הדין את ההר כנראה שמשה רבנו הבין שזה לא בהכרח סותר אבל ברור שיש פה שתי מגמות הפוכות כלומר נקודת המוצא של יתרו וכל הם הזה על מקומה יבו בשלום זה באמת הרעיון של השלום שאחרי זה כן זה אהרון הכהן וזה לפני זה היסטורי כן אז זה אהרון הכהן וזה דוד המלך כן כלומר שזה בעצם הרעיון של השלום משה רבנו לדרוש אלוקים משה רבנו יקוב הדין אתה משה רבנו כן שזה מתאים לנו למשה רבנו האמת האלוקית שצריכה להתגלות בתוך המציאות כן שבירת הלוחות בהקשר הזה כממה בחינת המשה רבנו איש האלוקים כן אז ברור שזה המהלך של משה רבנו לגלות את האמת ה הנצחית המוחלטת בצורה הכי הכי ברורה והכי מחודדת שלה בראשונים אז גם אפשר למצוא א את המתח הזה בניסוחים קצת אחרים אולי אבל א מבחינת הפסיקה של ה של הסוגיה הסוגיה הזאת של פשרה אז הרמבם בלחות סנ הדרים פרק כב הלכ ד מצווה לומר לבעלי דינים בתחילה בית דין אתם רוצים או בפשרה אם רצו בפשרה עושים ביניהם פשרה וכל בית דין שעושים פשרה תמיד הרי זה משובח ועליו נאמר משפט שלום שפטו בשעריכם איזו משפט שיש שמו שלום ו אומר זה ביצוע וכן בדוד הוא אומר וי דוד עושה משפט ו צדקה לכל אמו איזהו משפט שיש שמו צדקה ו אומר זה ביצוע והיא הפשרה כלומר בעצם החלק הראשון של הפסיקה של הרמבם ברור שהוא את רבי ישוע בן כוחה וגם מצטט את הפסוקים ואת כן את המשפטים הללו שבעצם פשרה זה הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות כן אומר הרמבם זה מילים של הרמבם וכל בית דין שעושים שרת תמיד רי זה משובח הרמבם מעודד את הפשרה נראה שזה הדבר הטוב והנכון הסיום של ההלכה במ דברים אמורים קודם גמר דים אבל פי ששמע ששמע דבריהם וידע להיכן הדי ותם מצווה לבצוע אבל אחרי שגמר הדין אמר איש פלוני הזקה יש לנת חיה ונו רשאי לעשות פשרה ביניהם אלא יקוב הדין את ההר ופתאום פה הר משתמש כן במונח של יקוב הדין את ההר ובעצם זה באמת נשמע כן תנ קמה כלומר עד גמר דין פשרה אחרי גמר דין כבר אי אפשר פשרה אבל הרמבם גם מאמץ את העכוב הדין את ה השאלה באמת א מה מה המשמעות של האמירה הזאת אז הרד בז מבין שמה קורה אחרי שנגמר הדין אחרי שנגמר הדין זה כבר בעצם היה פסק לדעת הרמבם מבחינת הדיון המשפטי ברור שקשרה זה הדבר המועדף זה הדבר הטוב אלא מה אם כבר נגמר הדין כלומר בעצם אפילו שלא פסקת והכרתם באופן סופי אבל גמרתם את הדין הגעתם למסקנה אז שם כבר גמרנו פסקת פסקת אבל ברור מהרמבם ככה משתמע שהדבר האידאלי זה תמיד להגיע לפשרה והרמבם מאמץ את הצד של ה של השלום יש תשובה של הראש כן יש פה ציטוט ציטו באמת קצר מתוכה א הוא נדרש שם לעשות איזשהיא פשרה וכל זה סברתי והערכתי כן המקור האחרון בצד הראשון של הדף להודיע שאין כוח ורשות להוציא את הדין חלוק מתחת ידו הדיין חייב לפסוק שצריך לגמור ולהשלים את הדין כדי להטיל שלום בעולם בעצם המטרה של המשפט אומר הראש כדי להטיל שלום בעולם זה המטרה של ה של השופט של הדיין ולכך נתנו חכמים רשות לדיין לפסוק לפי ראות מקום שאן הדבר יכול להתברר בראות בהודיות פעמים בעומד הדעת פעמים כמו שיראה הדיין בלא טעם לא ראייה ובלא עומד הדעת ופרים פעמים על דרך פשרה כלומר בגלל אומר הראש בגלל שהעיקר זה השלום כדי להטיל שלום בעולם ממילא המשפט הוא נותן מרחב גדול לדיין לפסוק ובעצם בעצם המשפט וככה עולה מהדברים של הראש וזה מתאים גם למה שראיינו קודם בכיוון הזה המשפט בישראל הוא למעשה המלצה הוא המלצה הוא לא הדבר המחייב הטוטאלי המוחלט כן המירה קצת חריפה כן שמשפט כן א כלו מערכת המשפטים היא בעצם ה היא המלצה אבל ברגע שאני אומר שאפשר ללכת ולעשות פשרה ואפשר גם כן לפעמים לפסוק מעומד הדעת אז בעצם זו המלצה שיכול להיות שאפילו יש בה עדיפות מסויימת אבל בסוף היא נשארת בגדר המלצה ואת הרעיון הזה אנחנו מוצאים גם בהקשרים אחרים למשל מתנה על מה שכתוב בתורה בדבר שבמו נו קיים ככה להלכה חק התנאים אבל בעצם אדם יכול להתנות במון לא מדובר על ייסורים עעל ריבית אדם לא יכול להתנות כן אבל הונאה בסדר בעצם הונאה זה בסיטואציה שהם לא סיכמו ביניהם שן התניה שסו דבונה וכולי וכל מה שהסוגיה דנה אבל מצבים שבהם התורה קובעת איזשהי מערכת משפטית מסויימת ובעצם מבחינת בעלי הדין כל עוד זה לא איסור כן אז באים ואומרים אנחנו מוותרים אז א כן יכול להתנות על מה שכתוב בתורה כי בעולם של המשפט בעצם זה סידור בין אדם לחברו זה בעצם חלק מהמערכת של ההסדרה של מערכות היחסים האנושיות זה לא כמו כן קודם אמרתי ציתית ותפילין זה לא ציתית ותפילין זה בעצם המלצה אולי הטובה ביותר אבל בסוף זה נשאר בגדר של המלצה ולכן כאשר אדם רוצה להתנות או העולם שלפני משורת הדין כלומר יש מצבים שבהם אפילו לפניים משורת הדין לפעמים אפילו תהיה איזשהיא דרישה ללכת לפנים משורת הדין זה לא רק כן תה בדרך טובים מי שראוי לדבר אז לפ משורת הדין זה הופך להיות איזשהו דבר שהוא באמת ראוי שלך לפ משורת הדין כלומר בעצם הדין הוא לא הדבר כן הוא לא הדבר המכריח והמחייב כן נגד זה יש את רבנו יונה בדרשות שרבנו יונה כן גם פה דף מקורות זהזה נורא כן ולקחת דברים גדולים להכניס אותם מה מה אפשר לעשות צריך להכניס בתוך דוץ כאילו א הרבה דברים חשובים אז אז זה הפניה כאילו זה אני מפנה אותכם מניח שת תצאו מהיום הזה עם הרבה הפניות אז א זה הפניות הדרשה הזאת של הרן כדאי לראות בשלמותה וגם מקורות אחרים שהבאתי קטע מתוכם זה דברים ששווה וכדאי לראות אותם אז זה דרשה חשובה של הרן דרשה גם יחסית מפורסמת והרן כותב לפיכך אני סובר ורואי שיאמן שכמו שהחוקים שאיין להם מבוא כלל תיקון הסידור המדיני ומסיבה עצמית קרובה לחול השפע האלוקי כן משפטי התורה יש להם אבוא גדול כאילו הם משותפים במסיבת חול העניין האלוקי באומת ותיקון עניין קיבוצו ואפשר שהם היו פונים יותר ל העניין השוא יותר נשגב במעלה על מה שהם פונים לתיקון קיבוצי כ התיקון ההוא אומר הרן כן מה שקראתי עד עכשיו למי שלא הצליח לעקוב זה שבאמת החוקים והמשפטים הם משפטי התורה הם נועדו שהעניין האלוקי יחול באומת בעצם הם לא נועדו לסדר את החברה לתקן את החברה ובהמשך אומר הרן אבל השופטים והסנהדרין הייה תכליתם משפות ם ממשפטי אמיתי במשפט אמיתי צודק בעצמו שימשך ממנו ידבק עניין אלוקי בנו ואשלם לגמרי א סליחה אני דילגתי על משפט חשוב כן א כי התיקון ההוא כן זה בסוף השורה השלישית כי התיקון ההוא כלומר התיקון החברתי המלך אשר נעמיד עלינו ישלים עניינו אבל השופטים והסנהדרין היה תכליתם לשפוט ם משפטי משפט אמיתי צודק בעצמו שימשך ממנו ידבק עניין האלוקי בנו יושלם ממנו לגמרי סידור עניינם האמוני או לא יושלם מפני זה אפשר שימצא בקצת משפטי דני האומות על משהו יותר קרוב לתיקון הסידור המדיני מה שמצא בקצת משפטי התורה ואין אנו חסרים בזה דבר י כל מה שיחסר מהתיקון הנזכר היה מ שלמו המלך אבל היייתה לנו מעלה גדולה עליהם כי מצד שהם צודקים בעצמם רוצה למר משפטי התורה כמו שאמר הכתוב ושפטו את העם משפט צדק ימשך שידבק השפע האלוקי בנו כן אז אומר הרן בעצם מבחינת הרעיון של המשפט המשפט לא נועד בכלל לסדר את המערכות יחסים הוא לא בא לעשות שלום הוא לא בא לתקן את החברה זה לא המטרה של המשפט בישראל המטרה של המשפט זה להנהיג הנהגות צודקות אמיתיות אפשר לומר צדק אלוקי שהתגלה פה בתוך העולם בתוך המציאות ואם אותו צדק אלוקי תגלה במציאות אז מלא העניין אלוקי יכול עלינו זה ממש מזכיר את מה שראיינו במדרש א במדרש כן בדברים רבא פרשה ה כן שאם אתם בזכותם משמרים את הדין אני מתגבש ובהמשך ועל ידי שאתם מגביעים אותי בדין אף אני עושה צדקה ומשרה קדושת בניכם אני מניח שזה המקור של הרן לרעיון הזה שהמטרה של המשפט זה השראת שכינה במובן הזה באמת לפי הרן אין הבדל בין כל המצוות של בין אדם למקום למצוות של המשפטים המצווה היא כדי שהעניין האלוקי יכול באומת בין אם הוא יביא לתיקון חברתי ובין אם הוא לא יביא כי זאת לא המטרה שלו מי אמור לדאוג לתיקון החברתי ברור שהחברה בישראל צריכה להיות מתוקנת בסדר זה התפקיד של המלך המלך צריך לדאוג לזה שהחברה תהיה מתוקנת הוא צריך לקבוע לתקן תקנות לגזור גזרות להניק כל מיני הנהגות שיצרו מצב שבו החברה מתוקנת אבל המשפט בישראל זה לא המטרה שלו המטרה של המשפט זה השראת שכינה בישראל בגלל שעל ידי האמת האלוקית שמתגלה דרך המשפט קוב הדין את ההר על ידי זה בעצם אנחנו זוכים להשראת שכינה במובן הזה זה אם אני לוקח את הרמבם והראש לעומת הרן בדרשות אז אני ממשיך את שני הכיוונים האלה כן הכיוון של האמת כן של הרן האמת האלוקית שמתגלה במציאות לעומת הכיוון של ה של השלום של הסידור החברה תיקון החברה א שזה בעצם שני ה שני הצדדים בעולם של האחרונים אז יש פה פסקה של הרב בעולת ראייה אה המשפטים האלוהים מתוך שהם נובעים ממקור האמת העליונה אין מטרתם רק מטרה קרובה לאשר סיסים הרים הרעים אהובים בחיי בני אדם אלא הם הולכים להעלות את החיים ואת ההוויה כולם יסוד האמת העליונה התבואה בהם הרי משרים את השכינה בעולם ומעלים על ידי השפעתם את האדם ואת העולם מבירה המקטע אשר נפל חתו ורשו להגר רמה שלא רק קדושה עליונה וזב עדן קודש קודשים כן הרב אומר אין מטרתם רק מטרה קרובה כן אז זה לא בטוח שזה בדיוק הרן כי יכול להיות שזה גם וגם בעצם זה בא לתקן אבל יש בזה הרבה מעבר לזה פה הוא מזכיר במת את הרעיון הזה של הרן שזה בעצם המבלה השראת שכינה ישראל אבל דברים מאוד ברורים וחריפים ומחודדים אומר הרב חרל במי מרום א כבר בארנו כמה פעמים ששונים ונבדלים ממשפטי ישראל ממשפטי העמים דצל העמים המריבות והדין ודברים שבין אדם לחברו הם קודמים לחוקי המשפטים שהם נקבעים רק על פי הניסיונות לא באל חוק יעקב כי מגיד בר ק משפתי ישראל מפני שיש דין כזה כן תראו את הדברים המדהימים שלי ומפני שיש דין כזה וכזה יוצא הדבר גם לפועל הוא מזדמנים על ידו דין ודברים שנפסק על ידי חוקי השם ורותו קודמים למציאות כולה הומ שדברים מפורשים בדברי חזל במדרש בפרשתנו וכולי והוא כן הוא דורש את זה מהמדרש בדיוק נחמד מה אומר הל אומר שדבר מדהים כן מבהיל הוא אומר שזה שי סכסוך בין האנשים זה רק כדי שיתגלה רצון השם מה התפיסה הפשוטה על המשפט יש סכסוך בין אנשים עכשיו מה עושים אז באה התורה ואומרת לנו מה לעשות במצב הזה והזה אומר ה חלפ לא זה הפוך בעצם צריך שרצון השם תגלה שהמשפט המסוים הזה כן בחושן משפט צריך להתגלות במציאות כי רצון השם צריך להופיע בתוך העולם ואז מה קורה הקדוש ברוך הוא מגלגל שני לכות שכנים נגיד שני שכנים מתחילים לרב ולמה הם רבים הם רבים כי צריך להתגלות אותו סעיף השולחן ערוך שלא יתגלה ואז על ידי המריבה יתגלה הסעיף בשולחן ערוך ואז מה קורה אחרי שבעצם פוסקים ביניהם והדין בעצם יוצא לפועל עכשיו הם חברים כל המטרה של הסכסוך לא באמת הם רעבו הם היו צריכים לגלות את רצון השם טוב רצון השם התגלה הנה נפסק טוב עכשיו בוא נהיה חברים למה שלא נהייה חברים אז זה מה שהוא מדייק מהמדרש תראו איזה דיוק מדהים הוא אומד שהדברים מפורשים מדברים חזל מדרש ומה שכתוב אתה כוננת משרים אתה כוננת ישרות לאוהבך שעל ידי המשפטים שנתנת עליהם עושים מריבה זה עם זה הוא באים לידי משפט והם עושים שלום והיינו שלולי המשפטים לא היו בישא לא היה בישראל שום מריבה לולי המשפטים לא היה בישראל שום מריבה לא היה מריבות כל המטרה של המריבות זה שהמשפטים יתגלו בעולם בין זה לזה רק כדי שאור המשפט האלוהי יצא מהכוח אל הפועל באים על זה למריבה וממילא ומיד שפוסקים להם את המשפט הם עושים שלום כי הרי הם לא רבו באמת הם רבו כדי לגלות את האמת האלוקית בסדר האמת התגלתה עכשיו אפשר להיות חבר שזה אולי הביטוי הכי הכי מחודד באמת לרעיון הזה שהמשפט בישראל לא נועד לישב את הסכסוכים הוא בא לגלות את רצון השם בתוך המציאות אני רוצה לומר בקצרה בשפה נוספת שאולי הדברים תלויים בשאלה מהותית א רחבה יותר והיא כל תפיסת הבעלות בעצם מה מה זה בעלות שיש לי מה רכוש בעלות מה מה המשמעות של הקניינים שאדם קונה ורוכש ויש כיוון אחד של המקובלים חסידים כן בעלי הפנים שמדברים על המושג הבעלות כמשהו מאוד מהותי כן הבאתי פה בדף את רבצ צדוק צ צת הצדיק כל מה שהוא מקנייה האדם אשתו ובניו דו ומתו שורו וחמורו אולו וכספו וזו וכל אשר לא הכל הוא משורש נפשו גם כל הדומם צומח חי מושרשים בנפש האדם ושורש חיותה ממנו כנדה ומה שקנו לו הוא ששורש חיותה ממנו קניינים שם הפקר כח היר ומפני שעדיין לא תיקן כל שורש חיותו כי ה ודאי גם כ שייך לאדם א בעצם הקניינים הם הם יש הבעלות זה משהו מאוד מה א הרב חרב בעצמו כותב בהקדמה שלו לשמונה פרקים לפירוש שכל הרעיון של הקניין מתחיל מקונה שמיים וארץ הקדוש ברוך הוא קונא שמיים וארץ הוא מזכה את האדם שנברא בצלמו שיהיה לו גם יכולת ליצור קניינים אבל הקניין הוא משהו מאוד מהותי ומאוד עקרוני בחיבור שבין נשמת האדם לבין הרכוש שלו יש גם פסקה של הרב בקובץ ב' פסקה עא מי שרוצה לראות ומקורות רבים נוספים בעניין הזה בחסידות בקבלה בבעלי סוד אבל הרעיון הזה של הקניין המהותי בעצם מצריך איזשהו א משהו מאוד מאוד עקרוני שיבוא ויגדיר בעצם את ההתנהלות עם הרכוש אם הקניין הוא מתחיים משורש הנשמה אז גם ברובד הזה של החיבורים של שורש הנשמה גם צריך שיהיה המשפט שיבוא ויגדיר את הבעלויות ומה קורה במקרה כזה ובמובן הזה המשפט הוא הוא מקבל איזשהו קומה מאוד מאוד גבוהה מאוד מאוד נשגבת של כן אם הקניין קשור לנשמה אז גם המשפטים צריכים להיות בגובה של הנשמה איזשהו רצון פנימי של התורה והגדרה של הבעלות א כנגד זה יש בכמה מקומות רבי שמעון שקו בשער היושר א אני ככה אגיד את זה על קצה המזלג רב שימן בצורה מאוד שיטתית מתייחס לעולם של הבעלות והק כמשהו שהוא יותר הסכמי הוא קשור להסכמות של בני אדם א בכמה הקשרים אני לא אכנס לזה עכשיו כי אין לי זמן אבל הוא מדבר עלעל על הרכוש ועל הממון בעצם כמשהו שהוא קשור בעולם של ההסכמות בין בני אדם כן אולי רק נו צדיקים של העניין הזה למשל בעולם של הקניינים עצמם אז יש מחלוקת אחרונים לגבי קניין סיטומתא אם הוא דאיית או דרבנן ר איזשהי הסכמה של בני אדם אם בסוף כל הרעיון של הבעלות הוא הסכמי אז אין הבדל מהותי בין קניין דאורייתא לקניין דרבנן וגם קניין הסכמי אם נחליט שעל ידי אישום סיגריה בעצם עוברת הבעלות בסוף אם הכל תלוי בזה אז התורה נותנת את ההמלצות שלה וחכמים מוסיפים עוד קניינים דרבנן אבל זה הכל המלצות שבסוף הם נועדו להסכמה הזאת שתהיה בין כולנו שעל ידי כך עוברת הבעלות ואז אם אנחנו שנו נסכים גם כן או הסוחרים ייד כף או כל קניין שסוכם על בני אדם אז בעצם זה ממש קניין דאורייתא זה לא שנה מכל קניין אחר שאלת קניין דרבנן ני דאורייתא גם קשור לעניין הזה האם קניין דרבנן יכול ליצור בעלות דאורייתא לארבעת המינים שבעניין לכם ובהקשרים אחרים שזה גם כן חלק מהסוגיה הזאת ורב שימן בכמה הזדמנויות מדבר על זה שהקנייה באמת קשורים בעולם ההסכמי אם באמת הקניינים קשורים בעולם ההסכמי אז ממילא בסוף גם המשפט הוא צריך להיות במישור הזה של ההסכמות בין בני אדם והשלום והפשרה בסוף זה בסדר גמור כי אם כל העניין ברור של התורה יש מה לומר על זה אבל בסופו של דבר גם המירות של התורה הם אמירות שנכנסות לתוך המערכת שאמורה להסדיר את מערכות היחסים הממוני בינינו ואז במובן הזה אם אפשר להסדיר את המערכות האלה בצורה של שלום בצורה שהיא לא נכנסת לדין אז במובן הזה הדבר הזה אולי אפילו עדיף וזה עוד שפה שאפשר לדבר את שני הדיבורים האלה של המשפט כמשהו אלוקי אמת אלוקית עליונה שמתגלה במציאות וצריכה באמת להתייחס לחיבורים הנשמתי שבין האדם לרכושו לעומת גם כן לעומת העולם ההסכמי של ההסכמות של בני אדם ששם כן בעצם בסופו של דבר הפשרה והשלום אלה הערכים הם הערכים המרכזים אני אסיים בבעל שם טוב פרשת משפטים שאולי זה כיוון שלישי שלא כלכך פיתחתי אותו ואולי זה הפריע קצת למישהו מכן אבל יש גם אפשרות אחרת שלישית וזה לדבר על מושג הצדק כלומר לא צדק אלוקי אלא צדק של העולם הזה זה לא להסדיר את היחסים בצורה של הפשרה פשרה זה לא טוב כי רוצים צדק צדק אנושי צדק של העולם הזה כי הצדק צריך להתקיים ולכן בסוף הפשרה באיזשהו מקום היא גם מ היא מוותרת לא רק על הגילוי של האמת האלוקית היא גם מוותרת על גילוי הצדק בעולם הזה כי כשיש פשרה אין צדק צדק גם במובן של האנושי ואולי הבעל שם טוב כן הוא הוא מייצג את את הכיוון הזה בצורה מופלאה אז הבעל שם טוב שואל על הזוהר בתחילת פרשת משפטים א אני אגיד את זה בעל פה מי שרוצה יקרא כי אני צריך לסיים עוד מעט הזוהר פרשת משפטים פותח במשפט ואלה סדרי הגלגולים גלגולי נשמות והשאלה מה משפט וגלגולי נשמות מה הקשר בין משפט לבין גלגולי נשמות אז אומר הבעל שם טוב שהמשפט בישראל הוא בא להסדיר את הצדק בעולם הזה אבל הוא לוקח בחשבון גם גלגולים קודמים לכן זה צדק זה צדק של העולם הזה אבל מתוך פרספקטיבה אלוקית שהקדוש ברוך הוא מחזיק את כל הגלגולים הקודמים ובעצם על ידי זה על ידי המשפט על ידי דווקא על ידי המשפט על ידי דין תורה בעצם הצדק נעשה למרות שלפעמים זה נראה לך שזה לא ככה כן והוא מביא את המשנה בסוף במסכת פאה ברוך הגבר שתח בשם השם יבטחו זה דיין שדן דין אמת לאמיתו אז שואל מה הקשר בין דיין דין אמת לאמיתו לביטחון בהשם אז הוא אומר כן דיין לפעמים הוא דן דין על פי דין תורה יש לו תחושות בטן לא טובות אם יש לו איך לבדוק לוודא את האמת אז הוא צריך כן אבל לפעמים זה תחושת בטן כלומר עשיתי כל מה שכתוב בשולחן ארוך הכל בסדר לפי הדין יש לו איזה פרפרים בבטן שאולי זה לא דין אמת אז אומר לו הבעל שם טוב ברוך השם הגבר שבטח בהשם ושם תבטח שאפילו אם במקרה הזה בסיטואציה הזאת באמת אולי זה לא לפי הצדק והדין אבל כאשר אתה עושה על פי דין התורה אז הקדוש ברוך הוא מגלגל על ידך שזה יהיה הצדק המוחלט תוך לקיחה בחשבון של גלגולים קודמים ואני ממש מסיים בסיפור שמופיע שם במקור מים חיים והסיפור על המגדים מזריץ אין את זה בדף שלפניכם הייתי צריך לקצה לדוס מה אני אעשה אבל תסתכלו זה כן כתוב ברשתם על התורה שהמ גיד שאל את הבעל שם טוב על הזוהר הזה מה זה סדרי הגלגולים פרשת משפטים מה קשר אז הוא אמר לו לך למקום מסוים תחכה שם בשעה מסויימת תחזור תגיד לי מה ראית אז הבעל שם טוב הולך והוא רואה סיפור כזה הוא רואה יהודי מגיע נח מתחת לעץ עם ארנק מלא כסף מניח את הארנק ונח קצת וקם והולך שכח את הארנק מגיע אדם שני וורואה את הארנק מבסוט אין סימן ים לוקח ממשיך ואז מגיע אדם שלישי כן הוא מתאר אותו אני הוא נחה רוח אדם מסכן כן נבך מגיע שם מתיישב ואז חוזר הראשון הראשון היה עשיר גדול עם מרכבה הוא חוזר הוא שואל אותו את השלישי את העני הזה שואל אותו איפה הכסף אז הוא אומר לו מה אתה רוצה ממני לא יודע על מה אתה מדבר קיצור התעצבן עליו התחיל להרביץ לו כן הכה אותו כנראה שהמית לא יכל לעצור את הסיטואציה אחרת היהה בא לעזור לו כנראה היה רחוק אבל הוא פוצץ אותו כן בשפתנו ו לא עזר לו כמובן והלך והמגיד חוזר מזוזה לבעל שם טוב אומר מה מה זה יכול להיות כי איך יכול להיות דבר כזה איזה צדק זה ההוא לא עשה כלום חטף מכות אז אמר לו הבעל שם טוב בגלגול הקודם זה הראשון כן שאיבד את ארנת כסף הוא קיבל פיקדון מהשני והכחיש באותו סכום כסף אז קודם כל עש אחרי זה הכסף חזר למקור בסדר אז מי שהכסף היה שלו קיבל את הכסף חזר עכשיו מה השלישי חטף מכות אז אומר למה אמר לו הבעל שם טוב שהשלישי היה דיין ביניהם והוא לא בדק כמו שצריך באמת לגבי הפיקדון הוא זלזל הוא התרשל ולכן בעצם הוא יצא כין דין שקר אז עכשיו הוא חטף מכות על ה על הטעות שההוא עשה על הזה שהוא לא דן דין אמת ואולי הבעל שם טוב זה באמת זה מושג הצדק כן אם דיברנו על אמת ועל שלום אז יש גם צדק אבל פה הצדק הוא צדק בעולם הזה מתוך פרספקטיבה אלוקית שרק הקדוש ברוך הוא שכן הכל ידוע וגלוי לפניו הוא זה שיודע באמת להנהיג את העולם הזה במשפט צדק פעם אבא שלי הפסיד בידין תורה והוא מאוד הוא היה שבור מזה אומר הלכתי לדין תורה והשקרן ניצח אז הראתי לו את הבעל שם טוב הזה אני לא יודע אם זה עוזר או לא עוזר תמיד צריך לבטוח שמה שהיה צריך לקרות קרה תה הולך לדין תורה אז אתל להות בטוח שמה שהיה צריך לקרות קרא כמובן בהנחה שהדיינים באמת פוסקים על פי הדין על פי ההלכה וגם אם בגלגול הזה הוא שקרן אבל הקדוש ברוך הוא יודע כאילו מגלגל דרכך את מה שצריך להתגלגל שנזכה בעזרת השם במהרה שב שובתי כי הראשונה וצרכי בתחילה נזכה למכת משפט על פי תורה במדינת ישראל גאולה שלמה וקרובה במרה [מוזיקה] בימינו ‏y [מוזיקה]