המשך דיני קידוש ושבת מוקדם | הלכות שבת | צורבא מרבנן- קטו | הרב בן ציון אלגאזי

אחד ד קרא גלה טוב בוקר טוב לכולם יש כוח לרב רענן שפי שבו שעבר ממחים להיות פ בארץ אנחנו בעמוד 25 למיסה אנחנו נמצאים ב קידוש מוקדם בקידוש הרבע בשבוע שעבר עסקנו בעצם עניין הקידוש היום נעסוק בכלל מיני עניינים קצת ככה מיוחדים בענייני הקידוש דבר הראשון שניגע בו זה מנהג החוצ ניקים לעשות לקבל שבת מוקדמת זה חוצניקים בדרך כלל למה כי אם זה מנהג חוץ לארץ בכל אופן צאנו ביישוב בעיקר האמריקאים עושים עניין מוקדם כי הם רגילים לזה בחוץ לארץ בחוץ לארץ הרי השעות הם לא שעות ובאירופה אתה חייב לקבל שבת מוקדמת כי אם לא תקבל את השבת רק ב-10 בלילה רק עד צת הכוכבים אז ממילא הם רגילים לעשות ו זה גם הביאו את זה לארץ פה גם מאוחר כבר אז מקבלים מקדם מה קורה אם אנשים קמים שמת מקדמת רוצים לעשות קידוש מיידית אחרי תפילת רביית עוד לפני צת הכוכבים אבל בשבילהם זה כבר שבש התפללו רביית וכולי אומר התו כשיבוא לביתו ימהר לאכול מיד תניה זכור שבת קדשו זוכרהו על היין בכניסתו אז חוץ מזה שקידשו את השבת בתפילה כבר ויכולו שוב פעם יש קידוש מיוחד על היין בבית אומר הטור יעשה את זה מיד אומר הראש במקור שת בשבתות בש ימים טובים יכול להוסיף מן החול הקודש ולאכול קודם שתחשך אז הראש מסביר את העניין מה זה שהוא יבוא לביתו יאכל מיד אפילו שזה עוד מוקדם עוד לפני צת הכוכבים לפני שתחשך אפשר לעשות קידוש ולעשות סעודה והרי זה כל המטרה של קבלת שבת מקודמת שהילדים יהיו ערים אז הנה הילדים רים עושים להם קידוש אוכלים הכל טוב ויפה אלא מה הפוסקים אומרים שמן הראוי לאכול גם כזית אחרי צאת הכוכבים אבל מצד העניין שאפשר לעשות קידוש וכולי ודאי שאפשר לעשות קידוש לכן המכב גם פוסק להלכה כשיבוא ביתו יה מהר לאכול מיד והמשנה ברורה כותב כאן הערה מאוד חשובה אומר מה זה מיד ואם אדם לא טאב לאכול יש מצווה לאכול סעודת שבת כשאדם רעב ללכן אנחנו משעה עשירית ויילך ביום שישי לא אוכלים כמו קצת דומייה ערב פסח בערב פסח זה יותר חמור כנו רוצים לאכול מצה לתיאבון רשי אומר משום ידור מצווה כאן זה מניין עונג שבת אדם כשהוא שבע הוא לא אוכל בתנו קשה לו קרחן לא מדבר על אכילה גסה שהוא כבר מפוצץ לגמרי אבל אבל אבל בכל אופן יש מצווה לאכול סעודת שבת לתיאבון עם חשק ולא שוס לכן אומר המשנה ברורה אם אינו תאב לאכול יכול להמתין לקדש עד שירב שכבר זכר את השבת בתפילתו בית כנסת ויוצא בזה סה דאורייתא על הרמבם אומר משנה בורה אין לחץ הרי כבר יצאנו ידי חובת מצוות עשא דאורייתא של שכירת יום השבת מתי בתפילה אז לכן גם כבר שמחנו על זה שנשים שאתם באים הביתה אומרים שבת שלום שקבלו את הבעלים בחביבות אז השבת שלום שלהם מועילה ל זה שהם כביכול גם עשו קידוש ולכן אם רוצים לשבת בנחת או יש א אירוע משפחתי 80 לדוד כולם מתאספים ביחד אז לא מיד ישבים לאכול מדברים חוויות אם זה גורם למצב שבסוף יאכלו את את ה את הסעודה לתיאבון זה בסדר גמור אלא מהמשנה ברורה פה אומרת דבר חשוב הרבה פעמים באים הולכים הביתה ואנשים ביום שישי לא אוכלים כדי בי אין ביום שישי לא קובעים סעודה לא קובעים סעודה משעה עשרית וילך אלא אם כן זה סעודת מ אז אנשים בדרך כלל ביום שישי רעבים במיוחד כשבאים מורחים יש אנשים לאט לאט עד שהם ניגשים ועד שזה ורכים מסכנים דבק לי ש לחיכי אם לא זכ רכי אם לא עלית ירושלים א שמחתי אז ממש שינוי בשבילהם הוא אומר מכל מקום נרא אחד יש בזה משום שלום בית או שיש לו בביתו משרתים או שר אורחים מפרט אורח אני לא יאחר בכל גבנה אני מכיוון שהם מוטלים עליו לא יוכל לקבה בשביל שהוא רוצה לקיים מצווה ממבחר הוא רוצה לאכול את העון אבל הם כולם כבר רוצים לאכול אותו מרוב שהם רעבים לכן במקרה כזה לא ראוי להתעכב זה דבר מאוד נכון מה מהים לא היה עושה בכלל שלום עליכם חי כן כן הוא ה הוא היה מדלג על זה בגלל שיש אורחים שהיו לו אורחים כדי שלא תעקבו אחרי זה הוא היה אומר את זה הערה חשובה שחפץ חיים לא היה אומר שולם עליכם משת חי בפני האורחים שלא תעקבו כןכ ם פוסק הרב עובדיה אחר תפילה תרבית מהר לאכול ביתור קדש לא התעכב בשיחה עם המתפללים אנשים אוהבים תפילה מהירה ודיבור בחוץ ארוך כל הפוליטיקה והכל אבל שהתפילה תהיה תפילתה מהרה באהבה תקבל ברצון תמיד זוכר שב אחד הישומים היייתי היה כיסא לא של הרב מקדימה במזרח אלא מיד אחרי החזן שאלתי מישהו מה התפקיד של הכיסא הזה אומר יושב פה מישהו אם החזן עובר את הזמן הראוי הוא דוחק בו אומר לו נו יגמור כבר כדי שלא יהיה חס ושלום פיזור הדעת אז אז אבל בחוץ בנחת אז אומר ה מצווה להגדיל לקדש את היום בכל הזריז הרי זה משובח וש נוהגים לברך את הבנים קודם הקידוש ויש נוהגים כ אחר הקידוש ונכון לנשק את ידי אבי ואמו אחר הקידוש זה מנהג הספרדים מנ ראוי לברך את הבנים דרך אגב היום ערב ראש חודש סיוון תפילת השלה ראוי להגיד אותה גם על הבנים שיזכו בעזרת השם להיות תלמידי חכמים אני רק כתבתי פה גם שאורכים ראבים וכולי ואמרתי ציינתי חוץ מהאורחים גם את המלאכים הרי כתוב בגמרא ששני מלאכים טובים שמלאכים להבים את האדם אם הוא מתעכב מלאכול אז המלאכים גם מסכנים הם לא אוכלים אבל הם מתעכבים צריך לשחרר אותם בסופו של דבר יה לנו ויכוח בעניין הזה יש כאלה שלא אומרים צאתכם לשלום כי מה אתה מסלק את המלאכים מה הרבה אומרים רק את החלקים הראשונים של השלום עליכם צאתכם לא אומרים כי מסכים את המלאכים אז קודם כל זה ראייה למה שאני אומר שהמלאכים נמצאים פה עכשיו אתם ששמים כל משפחה מדברת קשקושים או מסתכל את העלונים מסכנים המלאכים מה יעזו אין להם מה לספר וגם לונים הם לא קוראים לא מענין אותם איפה נוסים בחופשה באוגוסט אז אז זה קצת מעקב את העסק אמרתי גם שכן ראוי להגיד בצד כם שלום ראיתי כי כתוב שמלאך נכנסים פנימה לתוך הבית ומלאך טוב רואה שפ הפעם פרוסה הכל כדי בי אז הוא אומר לו יהיה רצון שיהיה ככנ שבת הבאה ומלאך אומר בעל כוחו אמן טוב לשחרר אותה מיד שהמצב עוד ככה אם יהיה איזה התלהטות אז המלאך הרע יגבר חבל צאתכם בשלום ראיתם הכל בסדר להתראות אז כן ראוי להגיד צאתכם לשלום כדי שזה יהיה בצורה רגועה מה מהס שנת חסידים היו אומרים בצת בצאתכם שאתם יוצאים לא בכוח צאתכם בצאתכם כן בלי לא לא פינוי פינוי כן כן בסדר גמור אז א המשנה ברורה כותב מיד כן ראוי לקדש מיד ומכל מקום נכון לקרות קריאת שמע מקודם הא מסתפק שבכנסת לא קרה בזמנה בדרך כלל אלה שמתפללים מוקדם צריכים לחזור עוד פעם על קריאת שמע אז לפני שאוכלים ראוי לחזור על קריאת שמע והוא כותב פה פסקי תשובות דבר מאוד מעניין הוא כותב שאם אנשים יתחרו מלאכול עד חצי שעה לפני צת הכוכבים זה אותו דין רבי יסי לגבי לוט השחר לוט השחר השבוע גם חברה שאלו אותי מהצבא הם כבר נמצאים חצי שעה לפני לות השחר אפשר לעשות פעילות צבעית חברה בצבה שלוותי כי כל חצי שעה לפני זה כבר נכנס לטווח של המצווה א ד גם פה אומר פה המשנה הפסקי תשובות מה קורה נמצאים חצי שעה לפני צת הכוכבים עוד לא התחילו את הסעודה התפללו שבת מקודמת באו ברברו המשפוחה חבקו התנשקו קרו קצת עלונים והגיע חצי שעה האם להתחיל סעודה כן או לא אומר הפסקי משובות ואם כבר תוך חצי שעה צד הכוכבים לכתחילה ימתין לאו לסעודה עד זמן צדר הכוכבים אך שיש קושי בדבר יוכל קלך לא בשבתות דימי ספירת העומר למה להמתין למה ש כי כיצ ברגע שחצי שעה לפני כן כבר נתפסת בצת הכוכבים אתה חייב להמתין הזמן האידיאלי זה כבר חלק מהזמן בצדק שמע בלי קש גם סעודה סעודת שמת לכתחילה ראוי שכבר יהיה צת הכוכבים אבלם את אם הוא מקדים אותה לפני לפני צת הכוכבים יותר מחצי שעה קודם אז אין בעיה כ זה כמו זה כמו בלילה בלילה אתה עוש פעילות ספורטיבית ב4 לפנות בוקר לפני אין בעיה נכנסת לחצי שעה לפני עלות השחר אמה מתחיב נכנס בחצי שע לא עושים שום דבר לא לא יכו לאכול לא עושה דברים אחרים כבר כבר הגיע זמן תפילה שמה יפספס את זמן התפילה החצי שעה לפני הוא לא הולך להתפלל הוא תפל לא כאן סעודה מהה שיהיה בזמן האידיאלי שצד הכוכבים יגיד קריאת שמע קרית שמע קרי קריאת ש זה הכל תוני קריאת שמע בזמנה ואז ואז גם סעודה לא כי אם הוא יעשה שומר לצורך הענין אם הוא יעשה פתק שכאילו לא לשכוח קרי אז אז אז ברוך שכיוונתי במקור תשע בליל שבת מיד קדש אפילו אם עדין לא יצאו כוכבים ויכול לאכול מיד אף אם הוא תוך חצי שעה מצדי כוכבים אין ב לדאוג רבי סק יש כאלה שחששו הל אוכל המיסה לא חוששים והמחמיר לקרוא קריאת שמע קודם שיכל תבוא עלכל אבל העניין מתחיל להיות קריאת שמע ואם זה קריאת שמע כבר כ סעודה אז הכל מתעקב עלאה כן אבל הלוכ למיסה גם כתבתי למיסה למכלים לקדש בס חבים יש על מי לסמוך בעיקר הבית קשה להמתין עד שעה מאוחרת נקודה ולכן קר קריאת שמע אחרי כן בלי קשר לסעודה אחרי כוכבים מצויין העו מה כולל סית כולל ספירת העומר מצויין עכשיו רבותיי לגבי תשלומין לקידוש אחד לא קידש בליל שבת מחמד סיבה כזאת או אחרת אכי אכי מצוי חיילים פעילות צבאית כל הלילה לא עשו קידוש יש אפשרות להשלים את הקידוש של הלילה ביום דין תשלומין בקידוש אז תראו בקשה את הגמרא במקור 11 ב מנה רבי מנם נחמן מי שלא קידש בערב שבת מה הוא שיקדש והולך כל היום כולו יש יש השלמות לקידוש יש השלמות להבדלה קידוש ביום הבדלה עד יום שלישי אמר ל מ דאמרי בני רבי חיא מי שלא הבדיל מוצאי שבת מבדיל וההולך כל השבת כולה הכוונה היא כל השבוע עד יום שלישי הכנה ממי שלא קידש בערב שבש מקדש והולך כל היום כולו מה מה יעשה בקידוש שהוא משלים את הלילה אומר הבית יוסף וצריך לקדש קידוש שלילה וכן כת מרתה פשוט פרק פסחים וכתוב באורחות חיים משם התוספות שאנו אומר יכולו לפי שבלילה היייתה גמר מלאכה השם יתברך אומר הבת יוסף תשלים תגיד את כל הנוסח של הקידוש של הלילה הרי בבוקר אין שום נוסח מה אומרים כמה פסוקים תנה גן השם וכולי ושמרו זה לא תגיד את הנוסח של הקידוש של הלילה מקדש השבס בלי ויכולו כי למעשה הכל כבר נגמר בליל שבת אין טעם להגיד ויכולו כך פוסק המחבר להלכה אם לא קידש בלילה בין בשוגג בין במזיד היה חולה לא יודע מה הקי היה כל הלילה בליל שבת במיטה לא צרך לקדש ביום יקדש ישלים למחר כל היום ואומר כל הקידוש הל הלה מלבד ויכולו ואומר פה ארוך השולחן ונראה כמקדש שמחר יוצא גם בקידוש של יום לא צריך לקדש פעמיים רבי ישראל כאילו יעשה את השלמים קידוש הלילה אחרי זה יעשה פעם קידוש היום אין צורך קידוש אחד מכסה את שני הקידושים ואין צריך לקדש של יום מפני עצמו וקידוש אחד עולה ללילה וליום חוסך גביע היין מה זה הקידוש של הום מה אולי אחרי זה יעשה עוד קידוש אחד עשה תשלום של היום יעשה עוד קידוש אחד של המ אה יעשה עוד קידוש אחד של ה של היוםו עוד אחד למה לא אחד ישלים ואחד זה לא אחד מועי לשניהם אחרי זה יכבשו עודם ונגמר העניין ואומר הפסקי תשובות ולא ישתה כלום פלו מים קודם שיקדש כי חובת הקידוש הלי נעתקת ונגררת ליום כן ואיין צריך לומר לקדש פעמים אחד שליים אחד ש יום אלא בנוס קידוש הלילה יוצא גם חובת קידוש היום ואומר הליקוט יוסף אם לא קידש בלילה בן ש מזיד יש תשלומים למחר כל יום מברך בור את הגפן מקת הקידוש כמו בלילה אכ אינו אומר ויכולו בקיצור ביום הוא אומר את נוסח קידוש הלילה בלי ויכולו נקודה מצויין עכשיו נעבור לדין קידוש הרבא קידוש הרבא זה הקידוש הידוע שעושים ביום שהוא רק הוא קידוש דרבנן לעומד קידוש הלילה שהוא דאורייתא ולכן מספקים בו אך ורק במקדש בברי פרי הגפן בלבד למה קוראים לוזה קידוש הרבע לשון סגי נאור קידוש קידוש הגדול אבל למיסה זה הקידוש הקטן כו דרבנן כן אומרת הגמרא בפסחים אחיק אמר זכור שבת קדשו זוכר ם כסו אין לה בלילה ביום מתמר ז שבת ביום ה מברך אומר רב יהודה בורא פרי הגפן בלבד רב שיק מחוזה אמר לי קדש מר קידוש הרבה אמר תביאו לי יין וכולי אומר התוספות ריד למה קוראים לזה קידוש הרבא פירוש דוזר קר קידוש הרבא תמיד זה ככה מה שקטן מגדילים בדרך כבוד כמו שאומרים לעיוור סגי ה מצו לא רה כלום זה הפשט אומר אומר הרמבם ומצווה לברך על היין ביום השבת קודם שיסו צודה ור מדחה שדיין גמר את ה דיינות שלו בגין 70 איך שהוא גמר הוא התחרש אמרו לו למה החרשת אומר שוח אמרו לו א כתוב השוחד י אומר רק הבטיחו לי לא נתנו לי אז הרב רו' השלים לי את ה מיט הבטיחות בצבא אנחנו תוך בין גב לגר הזה אז הוא אומר שדיין אחד ישב עם כמה נידונים אחד מהם ראה שהוא מתחייב אז מיד העביר לו מעטפה הפך את הדין זיכה אותו ז הפכת הם הלכו פלחת מעטפה רקה הוא אומר איזה רמאים אז אומ אומר הרמבם מקור 19 ומצווה לברך ע על היין ביום השבת קודם שיסוד סעודה שנייה וזה נקרא קידוש הרב גפ מלבד ושותה אחר כך יתו ידי יסוד ואסור לאדם שיטעום כלום קודם שיקדש הכוונה היא אחרי תפילת שחרית כבר אמרנו מרגע תפילת שחרית אחרי מוסף למדנו למדנו שחרי יש מכלים יש מכלים נכון יש מכלים חיים אתה זוכר מצויין חשבתי שאני עזבתי אותך לשבוע אתה לא אתה נשארת ב הוא אומר אין החינם יש כאלה שמקילים בשתייה אבל לכתחילה אחרי שחרית אין לאכול ואין לשתות עד שיקדש מי שרוצה לקל יש לו מן לסמוך בשתייה אוקיי מצויין בכל אופן כאן רבי יסי לאשת גם קידוש זה לא יהיה אלא במקום סעודה בלבד היום מה שנוהגים לעשות בקידוש הרבה כמובן לאכול מזינ כדית יש כאל אומרים שזה לא אנחנו נתעסק עם הדבר הזה לא מועיל מזויינים צריך דווקא מקום שאוכל פת והרבה פעמים אנשים עושים פעמיים קידוש אחד כדי לאכול את המזויינים שיהיה קידוש במקום סעודה מגיעים למקום נטילת ידיים עוד פעם עושים קידוש הרי זה רקק בורא פרי הגפן ו ושמה אוכלים את הפת ב מלון בבתי מלון מה מון בתי מלון כן תמיד חפשים גם אחד שלא קידש בינתיים שיתעורר יש כאלה שמתעוררים אפשר וד טיפה יותר מאוחרות עושים להם קידוש עוד פעם ואז ודאי זה נקרא קידוש במקום סעודה במקום פת כי חלק מהראשונים בגמר פסחים דווקא מקום שאוכלים פת יפה ואומר השולחן ערוך יהיה שולחן ערוך ו מיתה מוצעת יפה פסה פרוסה כמו שת הלילה ויברך על היין בורא פרי הגפן והוא נקרא קידוש ה רבע במקום שאין היין מצוי ישר פה זה דבר מאוד מעניין אב שכר הושאר משקין חוץ מן היין חמר מדינה ומקדשים עליו אומר פה המחבר יש אפשרות במקום לקדש על היין בבוקר לקדש על שכר מדינה אני חייב להעיר פה הערה בחוץ עלא הרץ גם כשהייתי ביד פן וגם שבת האחרונה שהייתי באחד הגלויות בחוץ לארץ אין לא בכלל לא יין מביאים כוסית עם משקה קטנה גדול אפילו לא יודעם יש ברביעית חד שכל ק וכולם מתחילים לבלע את כל הארנ שיש ש במקום אמרתי ל למה אתם עושים על כזה אמרו לו תשמע מנהג המקום גם אמרתי לם זה לא נכון רק במקום שאיין יין בפולין לא היה מצאו יין אז אמרו במקום זה ביום רק בקידוש היום לא בלילה יסו על שחר המדינה אבל במקום שיש יין מצוי כמו היום בכל מקום בכל כלות ישראל למה למה הדבר הזה לא מצליח להבין ברכים שהכל ועל זה עושים קידוש במקום סעודה לא לא נראה לי החבר אומר מקום שאין ה יין מצוי מה עושים את אז הוא אמר לי שמה הרב שהערתי לו על זה הרב שמ את הקידוש הרב של ילה אומר לי חסידים הוא מזיז את היין לוקח את השכר לא מצליח להבין את החסידים אבל כבר הרבה זמן אני כבר לא מבין אותם ב לא קשור לעניין הזה אז א שם רות לא בגלל החשיבות זה גבל מה זה כזה כוסית יין וויסקי ללעומת מיץ ענבים בחייך לא רציני העסק כוסית ויסקי אם הרב חייב אותם לשתות רביעית אז הם יפסיקו עם זה אז אולי רביעית תפיל אותם לא הפך הם ישו ישו את אבל למה חשיבות זה לא פרמטר כי זה לא כ קרבו קידוש על היין זוכו על היין כתוב על היין בין בכניסתו בן ביציאתו מה נכון אבל בגלל החשיבות כן כן זה החשיבות זה החשיבות אעם הזמנים הדבר הזה נהייה פס חשוב חינם יותר יקר יותר חשוב כל זה אבל זה לא המדד המדד הוא חשיבות או המדד הוא יין הוא אומר חמה מדינה פחמה מדינה אני לא אני אומר לכם זה לא לא נראה לי לפרש קן אני זוכר בפן גם אני לא כיו אנשים באים יה קידוש קידוש אוכלים סודת שלמה בשת צ'ון ו וכל העסק ו רואים כוסית בקושי אני רואה אותה בעין אפילו מגרגר יאללה מבלע זה לא לא עובד ככה לא יודע לא נראה לי לא נראה לי אין יין משהו אחר תראו את המשנה ברורה ב21 מקום ש מצוי משמע במקום שהוא מצוי אין לקדש על השכר הושאר משקין מפורש ון כמה מסמן בשנ בורה כתבנו נוהגים להקל בזה שחרית במדינת כל מקום מצווה מן המובחר על מה על היין לא מבין חסידים מה לעשות אני מעל הזקתי חסידים א א א רק כן חשוב עוד דבר אחד חשוב בתוך העניין הזה זה אסור להתנות בשבת עד ש שעות אסור לאדם להיות בתענית ברגע שאדם קם בבוקר בשבת לפני התפילה שתה וראוי לשתות לפני התפילה בשבת כי התפילה הי ארוכה צריך להתעורר כדי שיתפלל בהתלהבות ו ברעננות בכוונה אז ברגע זה הוא כבר שבר את עצמו אין דבר כזה אסור שיהיה מצב שאדם יבוא עלי בשבת שש שעות בלי לאכול לש שום דבר כי אז הוא נחשב צם שבס והוא מבטל דין עונק שבס וקרת לשבת עונק בסדר מהם זה בסדר זה כן גם טוב גם טוב גם טובל שמים יהיו עוד דברים בתוכו מים בתוספת אבל אחנ אם מים אז ודאי גם גם יכול ועין ואומר שוא וא עד ש שעות זמניות לא של היום לא משנה רגע שהוא קם חצ כן כן אומר המשנה ברורה ואם תאים מידה קודם תפילת מוסף מה מה וחר להוציא את השבת המשנה בורה כותב ואם תאים מד קודם תפילת מוסף מותר להתאחר יותר משש שעות אבל יש פוסקים שאומרים שמן הראוי ש סעודה שנייה על הפת לקבוע אותה עד חצות ואז סעודה שלישית אחרי חצות ולפני כן מנחה ניגע בזה גם אבל זה הדבר האידיאלי בסדר בשבת בבוקר לא לא לאחר את הסעודה יותר מדי יש כאלה שמתחרים בגלל שהם הם א עושים קידוש ו זה ומדברים ומקשקשים ואז מאחרים ואז יוצא מצב שכאילו חצי מהשבת בררה בלי סעודה אז מן הראוי שאדם עד חצות היום כבר יעשה סעודת שבת ולא יתאחר מעבר לדבר הזה עד כאן לגבי עניין של קידוש הרבה יש אולי זמן עוד עוד עוד כמה חמש דקות נגר עוד נקודה אחת הנה אז תראו בבקשה בתוך העניין הזה של הקידוש על היין ועל הפת אז רק ניגע בדבר הזה יש מחלוקת ראשונים האם אפשר להחליף את היין בפת ולמה יש מחלוקת זאת כי הרי יין הוא חשוב פת היא גם חשובה עוד פעם אני מדבר פה מצב שלכתחילה כמובן קדש על יין יש ראשונים שרוצים לומר זו השיט את הראש שאם אדם פד חביבה עליו מן היין יש אנשים שקשה להם לשתות יין הגמרא מביאה מסכת פסחים שאנשים שהיו שותים יין א דומר על יין של פעם כן יין של פעם הוא היה יין היה בצבא יין פטישים בזמנו היום כבר אין היום כולם בצבא גם מצ נבים אבל היה יין פטישים שהיה מכה את הראש הגמרא מספרת שהיה ה היו המוראים שהיו שותים יין ארבע כוסות בליל הסדר עד העצרת עד שבועות שעברו עלינו לטובה היו אוחזים את הראש מחמת הכאבים שהיו להם כי זה יין יין חי זה היה יין חי אמיתי היום היין הוא מת אין אין לו משמעות באמת ש עושה כאלה פולות כאלה ואחרות אה אף על פי כן יש כאלה שמשפיע עליהם גם דרך אגב הרב עובדיה נהה מילה אחד על היין של היין צריך שיהיה רוב יין הבאתי את זה גם פה צריך שיהיה רוב יין 51% יין בשיטת המחבר לעומת האשכנזים שמספיק שיהיה גם שליש יין בתוך הזה אז הרב עובדיה אומר שהוא יצא כנגד היינות שהיו נמצאים בשוק שהיה שמה רוב מים והספרדים לא יוצאים מזה ידי חובה אז הוא צעק על זה רבות אז באו אליו א עקו שור לא יודע כל מיני קווים אמרו לו למה אתה מליז עלינו אומר אתם לא שמים א רוב רוב יין אז אמרו כתוב כאן בית דין צדק לכל קהילות האשכנזים אנחנו אנחנו אשכנזים אנחנו לא כנ ספרדים מה אתה רוצה הרד אומר רק קרמן מזרחי הם תמיד היו עושים אז תענו כבר שיש לו מניות בקרמן מזרחי שהוא מקדם את המכירות שלהם ככה תענו אבל באמת הרבה מעיינות לא היו ראויים לקידוש להבדלה כי לא היה בהם רוב יין מספרים לא יודע איזה קווה עקו שון כמדומני אחד העקבים שאבא שלהם לפני שהוא נפטר אסף את הבנים שלהם צוך לגעות לכם סוד גם מענבים אפשר לעשות יין אופציה לא חיייבים חבל עליהם אבל אופציה אז בכל אופן האם לקדש על יין או על פת מחלוקת ראשונים לפי רבינ אתם אין מקדשים על פת כלל לפי דעת הראש מקור שתיים ונהגו העם לקדש על הפת וכן הסכימו כל הגונים אתם שומעים ממש קת ראשונים על הפת לכתחילה לפי דעת הראש הרמבם מביא במקור שלוש מדינה שרוב ינה שכר אף על פי שהוא פסול לקידוש מותר להבדיל עליו הועיל והוא חמר מדינה הרמבם כאילו רוצה להגיד שיש תחליף ליין על ידי חמר מדינה והראש כותב ונראה אבל להבדלה ר מר קידוש מה פסול לקידוש מותר להבדיל עליו אבל יש כאילו מצב שיש פסול לכתחילה תכף בואו תראו שנייה את את הראש במה שהוא מאיר הוא מביא הראש במקור ארבע ונראה שדעת רי ות שמקדשים על השכר איך הדאה וחמר מדינה וכן כתב רבנו הבן ד מקדשין שכר אם הוא חמר מדינה לכן הבאתי את הדבר הזה יש למעשה שלוש שתות אפשריות או יין או פת או שכר מדינה לרבנו תם יין בלבד לראש לכתחילה אפשר אפילו על פת ויש מי שסובר בראשונים שחר מדינה שחר מדינה ולכן כנראה זה המקור גם ללכ שר ב שושים שחר המדינה זה בדאי יכול להיות תחליף למה ל ליין אז תראו רק עוד הערה אחת בדברי הראש אומר ויראה לי אף על פי שיכול לקדש על השחר אם הוא חמר מדינה טוב יותר לקדש על הפת עוד פעם הראש לשיטתו פת כיוון שהסוד באה לכבוד שבז בבוקר יראה לי שברך לשחר קודם כת המוציא אולי באמת החסידים שאמרתם קודם הם נהגו כדעת הראש שזה פת ואז ממילא אם אין פת אז ה שכר כן בטלה קידוש היום דרבין למקרא כמו קידוש הלילה למה לבטל כן אפשר לקיים על השכר בקיצור אלו ששות הראשונים פה או יין או שכר או פת מה פוסק המחבר על אוכל למיסה בזה נסיים להיום מה מה מה פת מדינה כל רגע העסק פה מדרדר רבי עשי מס בחו על הרינג קידוש אומר אומר השולחן ערוך אמרתי להם שמה ב איפה שהייתי היה שמה ערג הרג שמה טוב הרג בארץ הוא לא לא מקצועי אז אמרתי להם שישב יהודי עם גוי ויהודי אוכל מסכן אר כזה דלוח והגוי אוכל חתיכת בשר אז ה אומר לו הגוי לי יהודי תגיד איך אתם כאלה מוכשרים פקחים ואנחנו כאלה שוטים אומר לו כל החריפות של הרינג היא עושה אותנו אומר תן לי חתיכה אומר הזנב 50 דולר את נתן לו חתיכה 50 דולר תואם אומר תגיד לי ג נפש בשביל זה 50 דולר אומר אתה רואה זה מתחיל לעמוד כבר משביע המחבר על אוכל למיס רבס מקור חמש מקום שאין יין מצוי יש אומרים שמקדשים על השכר ושאר משקין חוץ מן המים ויש אומרים שאיין מקדשים ולראש בלילה לא יקדש על השכר אלי על הפת בבוקר יות יקדש על השכר שיברך עליו שאכל קוד מקת המוצי שיברך על הפת חילה כאן שום שינוי בדברי תעמ בקיצור המחבר מביא את האופציה של הפת של הראש רמה וכן המנהג פשוט כדברי הראש לא יאומן רבי זקי שבבוקר שחר ואחרי זה מה פת אבל רואים שפת תופסת בדאי מקום מאוד מרכזי טח לשיטת הראש האם הלאכ למיס אנחנו עושים כך דאי שלא כולנו מקדשים על היין בלילה מקדשים על היין בבוקר מי שסומך על שכר לא יודע מאיפה אבל סומך על הפת אנחנו נברך נעשה עלזה קידוש על הפת רק במקום שאין יין מצוי לא הגיע למוצ שצל יין בערב שמץ קודש יש להם רק פת הם יכולים לקדש על הפת איך מקדשים על הפת ואיך עושים את הפעולה של הקידוש בעזרת השם בפעם הבאה