המחלוקת ההלכתית על הסכמי קדם נישואין • הרב אלישע אבינר, ישיבת מעלה אדומים • כנס אסופות ה-6

הקדמה קצרה. יש שני סוגי הסכמים. יש הסכם חלוקת רכוש. זה כן כתובה. בני הזוג מחליטים שני הנישואים שבמידה ש הנישואים יעלו על סרטון ויתגרשו, יחלקו את הרכוש שלהם בצורה זאת או אחרת. וזה. אין שום שאלה. זה לא שונה מכתובה. כתובה רושמים כמה לא שומעים טוב אז אולי צריכים להגביר טוב נתחיל שוב לא שמעו את מה שאמרתי אז אני אתחיל שוב יש שני סוגי הסכמים יש הסכמים של חלוקת רכוש הסכם של חלוקת רכוש פירושו של דבר שבני הזוג לפני שמתחתנים מראש מסכמים ביניהם שבמידה שהנישואים יעלו על סרטון יחלקו בצורה זאת או אחרת את הרכוש. לדוגמה אחד חתן הביא דירה, הכלה הביאה חובות אז הם מסכימים מראש שכשהם יתגרשו הבעל יקבל חזרה את הדירה ויתקבל חזרה את החובות שלה. לדוגמה, אין בזה שום בעיה. זה לא שונה מכתובה. גם מכתובה כותבים תקבל ככה, תקבל ככה, אין בזה שום בעיה. הנושא שנעסוק בו זה הסכמים הסכמי קדם נישואים למניעת הגינות זאת אומרת אותה הסכמים שנועדו א לזרז את הגירושים במידה שאחד מבני הזוג מעכב ומטרפט אז למה צריכים הסכמי גדם נישואים למניית הגינות אז אני לא יודע אם צריך אני רק אסביר את ההקשר. דבר ראשון, בארצות הברית בתי הדין אין להם סמכות. זוג הולך לבית המשפט, מסכמים ביניהם כיצד לחלק את הרכוש וזה עוזר. והאישה נשארת הגונה. אין מי שיכול לכפות על הבעל לגרש. בכל אופן מבחינה חוקית. אז בארצות הברית בחלק גדול מן הקהילות הנהיגו הסכמי קדם ניסוי הסכם קדם נישואים בארצות הברית בחלקם זה שבמידה שאחד מבני הזו לא יצייט לבית הדין אז הוא יצטר לשלם ככה וככה אחר כך נדבר על ההסכמים פה פה בארץ אז לכן חלק גדול א העולים מארצות אנגלוסקסיות א ההורים הרבה פעמים דורשים מהבת או מהבן שיחתמו על הסקן כמו שנהוג בארצות הברית למרות שבארץ המצב הוא שונה בארץ בית הדין יכול לכפות גירושין במידה זו או אחרת על פי דין במחרים מסוימים אפשר לכפות כך ש בארץ זה פחות מוצרח לעומת ארצות הברית. אבל יש אה בני זוג שחווה שלהם שרונות גט, לא משנה אם זה אח, אחות, בן דוד או חבר. וראו את הייסורים הגדולים של בן הזוג שרוצה להתגרש וזה נסחה וזה נסחה וזה נסחה והצד השני עושה תרגילים ומעכב את הגירושים. ואז אומרים אנחנו רוצים להבטיח שבמידה ש שיהיה גירושים הדברים לא יתעקבו ולכן ניסו לחפש איזה פטנט יש גם כאלה אני לא לא חושב שזה נכון שלא סומכים על בתי ידים לא סומכים על בתי ידים רוצים שגורם חיצוני שהוא הוא יבטיח את הגירוש יש גופים פמיניסטים שדורשים הסכמי קדם נישואים אה יכול לספר כמה פעמים אה נפגשתי עם בני זוג שהכלה שלושה ימים לפני החתונה אמרה לחתן או שיש הסכם גדל נישואים או שאין חתונה שלושה ימים לפני החתונה כי היא לא בוטחת לא בוטחת לא בטוחה לא בטוחה שהנישואים האלה יצליחו. היא רוצה להיות מופתחת. פעם אחת תתקשר אליי אבא. שבת שלה בת 18. התרסה עם איזה מתחזק בגיל 19 והוא רועד מפחד. רועד מפחד. אז הוא רוצה הסכם. אז אני כרגע הנושא שלי זה לא להסביר אם ההסכמים הם טובים או לא טובים. הנושא שלנו לבדוק אם ההסכמים אלה הם כשרים או אינם כשרים. למען הגילוי הנאות לפני שנים רבות פנו אלי ארגון סור ביקשו ממני שנכתוב הסכם קדם נישואים א בעיקר שצוהר עור חופות לזוגות חילוניים והם עוד יותר חוששים ועוד פחות סומכים על בתי הדין אז כדי לעודד אותם תחתן כדעת משה וישראל צ להם הנה יש פה הסכם שיבטיח במידה זאת את הגירושים אבל כאמור הנושא שלנו זה לא להסביר אם זה טוב הסכמים, אם זה לא טוב הסכמים, מומלץ או לא מומלץ, זה לא הנושא שלנו. הנושא שלנו זה לבדוק האם זה כשר מבחינה הלכתית או לא מבחינה הלכתית. אז נתחיל. על פי דין אי אפשר לגרש אלא אם יש רצון. אם אין רצון הגד פסול. זה מוסכם. אני בד כולם. אף על פי כן יש מקרים שלפי חז"ל קופים גט אז איך קופים גט אז כתוב שקופים גט עד שהוא אמר רוצה אני שכויך ברור אתה שם לו אקדח על הרקה אז ודאי שיגיד רוצה אני אז איך אנחנו יודעים שהוא באמת רוצה קפית אותו ייסרת אותו טלית אותו אז בראשי אמר רוצה אני אז איך אנחנו יודעים שבאמת הוא רוצה אז הגמ גמרא במסכת בבתך דנה בזה בדף מח דף מח מטה הגמרא שמרת מביאה שתי שתי גיש שתי שיטות שיטה אחת בסופו של דבר הוא מסכים למה הוא מסכים מצווה לשמוע דברי חכמים זה מה שאומרת הגמרא ממילא מובן שכפיית גט שכשרה זה א ורק אם יש באמת מצווה לשמוע דברי חכמים זאת אומרת שזה כפיית גט לפי לפי חכמים, לפי הרשימה שהחכמים קבעו, מקרים אחדים שמופיעים במשניות שאפשר לכפות גיש לו מחלה כזאת, אי אפשר להתקרב אליו אז במקרים כאלה מצווה לשמוע דיון החכמים. ידועים מאוד דברי הרמב"ם שכולם מצטטים אותם שהרמב"ם כותב שבעצם א הוא היה צריך להגרש כי הדין מחייב לגרש אבל יצרו תוקפו לא מופיע בדף לא מופיע בדף יצרו תוקפו אבל אני יודע הקאה תשש יצרו ואחרי שטשש יצרו אז הוא כבר רוצה למה הוא רוצה כי הוא רוצה להיות ישראל כשר כך כותב הרמבם רוצה להיות כי ישראל כשר רוצה לעשות את כל המצוות ולהתרחק מן העבירות ולכן בסופו של דבר הוא מגרש מרצון למה כי כיכ כי כך הדין נותן אב יש שיטה אחרת בגמרא וזה עלבה דרב הונה שרב הונה אומר תליו וזווין זיני זוינה זאת אומרת אדם שקופים אותו לגרש סלחה לא גרש קופים אותו למכור שדה והוא מקבל כסף למחות שתלו אותו ולמחות שבתחילה הוא לא רצה למכור בסופו של דבר הוא מתרצה למה כי הוא לא מפסיד תלוי ויהיב תלו אותו והוא נותן מתנה אין לנו שום פה הוכחה אומדנה שבאמת הוא רוצה מה שהוא אומר רוצה אני זה מכיוון שחט יהרגו אותו או שאחרת ייסרו אותו אבל תליו וזווין מכיוון שהוא מקבל תמורה כנגד המכך כי קפו אותו למכור בסופו של דבר כיוון שהוא לא מפסיד אז הוא מתרצבם אומר שזה יכול להיות אותו דבר במקרים מסומים בגירושים למה כותב הרשבם ככה כי אשתו שונתו ובלא גט נמי לא תעמוד אצלו וג זה נו על הטירה לאחרים ולא מפסיד הוא לא מפסיד כלום אומר הרשבן בקובח לא רוצה לחיות איתו. הרי הביאה אנשים לכפות עליו לתת גט. זאת אומרת שהיא לא רוצה לחיות איתו. אז אם היא לא רוצה לחיות איתו אז הוא לא מפסיד כלום. כך אומר הרשב"ם. מכל מקום לכן לפי שתת הרשב"ם גם יש רוצים לומר שגם אם הכפייה הייתה שלו כדין מדאורייתא לכל הפוחות הגט הוא גת. יש ויכוח בשיטת הרשמה. אני רק אומר את זה בתוך הקדמה כללית. ויש כאלה שאומרים שגם לפי שיטת רב הונה זה דווקא כפיית גט כדין. מה זה כפיית גט כדין? כפיית גט באותם מקרים שחז"ל קבו שקופים ג שזה מקרים בודדים. עד כאן הקדמה כלת. המסקנה מכל זה שכשקופים גט הגט פסול אז לכפות גט אי אפשר לכפות גט לא על ידי ייסורים אלא על ידי ממון אתה לא תגרש אנחנו ניקח ממך את הממון לא פגיעה גופנית, פגיעה כלכלית. איום בפגיעה כלכלית. האם זה גם כן נחשב כפייה? בפשטות זה נחשב כפייה. יש כאלה שרצו לומר מופיע בפתחי תשובה שזה לא כפייה. למה? כי אם באמת הוא אוהב אותה, הוא היה מוכן לוותר על ממונו, על מנת השירות אצלו. ואם בשביל ממונו הוא מוכן לגרש אותה, סימן שלא שווה לו הרבה. סימן שלא שווה לו הרבה. אז השיטה הזאת לא נפסקה להלכה בפשטות, אבל הרב הרצוג מצרף אותה פעם אחת באחד מתשובותיו בתור סניף, אבל לא נפסק כך. אז מה עושים אם יש איזשהו אמצעי שיכול לגרום לכך שבעל שרון א יתןג כמובן שלא באמצעות בית הדין אלא באמצעות איזה הסכם כלשהו אז השאלה הסוגיה היא כאשר אדם לא קופים אותו אלא הוא קופא את עצמו מה שנקרא אונס עצמי. עכשיו הגענו לדף. אה, מי שאין לו דף אז צטרף למישהו שיש לו דף. מכיוון ש א ענייננו זה ללמוד. כתוב ברבנו פרץ בהגעות על הסמק. אם נשבע האיש ליתן הגט. ואחרי שהוא נשבע הוא כבר חייב לתת את הגט כי אחרת הוא עובר על שבועתו האם זה מוגדר כעונס או לא הרי הוא השביע את עצמו אף אחד לא הכריח אותו להישבה הוא נשבע האם זה נקרא אונס או לא נקרא אונס צריך שיתירו לו קודם שיתן שלא יהיה דומה לו אונס לא יהיה דומה לו אונס ממש עונס לא דומה לו אונס יש כאלה יש איזה חומר רד ברוך זה ממש אונס כי הוא מחוייב לגרש אין לו ברירה לגרש כי הוא צריך לעמוד בשבועה אז מה צריכים לעשות להתיר לו את השבועה ועכשיו הוא לא חייב לגרש ואז הוא יגרש אז רואים מכאן שעונס עצמי זה לכאורה גם כן אונס כך שו דוגמה אם אדם יאמר לפני הנישואים אם אני לא אגרש יותר כשתבקשי אני אשלם לך מיליארד דולר ואז הוא יהיה חייבה להיגרש ככ כי אחרת הוא יצר לפיליארד דולר מה שנקרא אונס עצמי יכול לפי מה שכתוב כאן זה גם כן אונס כי כי הוא הנס את עצמו וגם אם אדם עונס את עצמו זה גם כן נחשב אונס אבל כתוב בהמשך החרבות יתן כן ירצה שאין זה דומה לאונס. מה זה ערבות? התחייבות כספית. אז מה הבדל אם הוא מתחייב כסף הוא מתחייב שבועה? נראה את זה בהמשך. לעומת זאת כותב הראש בשם רביון וזה לא שו מי שיצרון תגבר עליו וקבץ ונשבע בתורה כשהספר בידו שאישה פלונית לא תהיה אשתו לעולם רגע התחרט שבועתו הוא מקבץ בעלי תורה הוא מסר להם טענותיו ושבואתו אם יש להם לטיר את שבועתו כדי לעשות שלום בין איש לאשתו או לא כך ראינו שבדורות האחרונים אין כוח באדם להטיר שוא הכלל לא בארץ ישראל ולא בחוץ לארץ, אלא חייב לקיים ולגרש את אשתו. קוראים לזה מחלוקת. רבנו פרץ אומר, כדי שזה לא יחשב כעונס, אתה צריך להתיר את השבועה. רבי אומר, לא, הוא יגרש מכוח השבועה, לא מתירים לו את השבועה. אי אפשר להתיר את השבועה, קשור ללחוט שבועות ואז הוא יגרש. אז רואים מכאן שישנה מחלוקת האם אונס עצמי זה נחשב אונס או לא? אדם ש לא גורם חיצוני כופה אלא אתה כפית על עצמך אתה קיבלת על עצמך מחלוקת בין רבנו פרץ לבין הראש ויש דברים מפורסמים בשם רבי מימון נג'ר מופיע בבית יוסף בדון זה שהוא חייב עצמו במה שהוא רוצה לעשות אין זה כפייה אין זה כפייה שזה רצונו היה מתחילה לגרש הוא ברצונו מגרש אדם שאומר אם אני לא אשלם לך מיליון דולר אז אני אני אה אם אני לא אגרש אותך אני אשלם מיליון דולר הוא קיבל את זה על עצמו אומר רבי מימון הג'ב יש אומרים ולכאורה זה מוכח שגם רבנו פרץ שאומר שאונס עצמי של שבואה זה אונס אבל אונס ממון זה לא אונס. למה? כי בשבועה אין לו ברירה. אין לו שתי אופציות. לעומת זאת בממון יש לו שתי אופציות. מה עם שתי אופציות שיש לו? או לשלם את הממון או לגרש. יש לו שתי אופציות. לכן יש אומרים שכל כל הוויקוע רבנו רבנו פרץ דבר רבי זה רק לגבי שואה שזאת האפשרות היחידה שיש לו. הוא חייב לגרש מכוח השבועה אבל לגבי ממון יכול להיות שאין בכלל מחלוקת ולכאורה אין מחלוקת כותב במפורש רבנו פרץ אך ערבות יתן אם ירצה שאין זה דומה לאונס פי זה אם אנחנו מסכמים בשבועה זה מחלוקת בממון יתכן שאין בכלל מחלוקת אין בכלל מחלוקת בין רנו פרץ לבין לבין רב ה ותראו מה שכותב התשבץ למדנו שהמחייב עצמו בממון אם לא יגרש וגירש אין זה אונס אז יכול לנו פטנט לפי זה כל בן אדם לפני החתונה נחתים אותו על שטר כשאשתך תרצה אה לפרק את החבילה אנחנו נותנים לך שבועיים התאוששות אחרי שבועיים אם לא תתושש צריך לשלם מיליון דולר והוא ישלם והוא לא ישלם ויגרש כי פעמים רבות הסיבה שמעכבת את הגירושים וסרובנות גת זה בגלל ויכוחים כלכליים איך לחלק את הרוח אם אין כלום אנחנו בחורי ישיבות אין לנו על מה לריב וזה בסדר בסדר, אבל מי שיש לו על מה לריב אז הוא לא רוצה. היא דורשת חצי דירה, אומר, לא, תקבלי רק קיתון קטן בגינה. הוא לא רוצה לוותר. אז אז אז זה נסחרב. אבל אם הוא יצא לשלם, אז הוא ישלם. והוא לא יוצא להפסיד את כספו. מה אתה מרוויח? מה אתה מרוויח? אתה מסר בגלל שאתה לא רוצה לשלם? אתה צריך עכשיו לשלם אם אתה לא מגרש אז הוא יגרש. אזכה לפי מה שלמדנו יש בטן פשוט. לפני הנישואים כל אחד ואחד יחתימו אותו אתה לא גם יחתימו אותה אם לא תסכימי שמי קנס אבל כמובן זה לא פשוט כלל למה כי לכאורה הרשבא חולק כותב הרשבא הנה כותב עוד פעם הרב נג'ר כיוון שתלה נדרו בדבר אחר שמר כל פירות העולם אין בזה עונס כלל שכשגירש אבל כשנשבע לגרש דומה לו עונש שטלהגד בשבועתו או בדידון זה נמלג איתו בדבר אחר ואין כאן אונש כל כ אם אדם אומר אם אני לא אגרש אותך אז אני אאסור בכל הפירות שבעולם אומר יכול להיות שזה לא אונס למה כי הוא טלה בדבר אחר בשבועה מכיוון שהשבועה מחייבת אותו רק לגרש אין פה שתי אפשרויות לכן זה מוגדר כונס. אה, יש התענו שגם אם אנחנו אומרים שאונס ממון הוא לא אונס בגלל שקיימות שתי אפשרויות, זה בתנאי ששתי האפשרויות הם סבירות. אבנים אומר הבא לאשתו, הם עכשיו מסכסכים. אז האשתו אומרת, אבל אתה עוד תעשה לי צרות, לא תתן לי גט. אומר, לא, אם אני לא אגרש יותר אני אשלם מיליארד דולר, אז הוא יהיה חייב לגרש. למה? כי אין לו מיליארד דולר. לכן יש אמרו שגם כאשר יש אונס עצמי של ממון, זה צריך להיות סכום סביר שאפשר לעמוד בו. אם זה סכום מופרז מה ההבדל להגיד אני או שאני אגרש אותך או שאני אעלה לה לירח הוא לא יכול לעלות לירח אז יגיד אני אשלך מיליארד דולר אין לו מיליארד דולר אין אין לו וכוח הנראה גם לא יהיה לו אז אז אז זאת אומרת הוא חייב לגרש אז זה צריך להיות דבר שהוא יכול לעמוד בו כך חלק מהפוסקים אמרו אבל כאמור הרשבא חולק חשבסו שאונס עצמי של ממון זה גם כן אונס ואם אדם מקבל עד עצמו כנס אם אני לא אגרש אותך אני אכונס את שלם כנס ככה וככה זה גם כן מוגדר כונס הנה דברי הרשבה שאלת ראובן בעל לאה וקרובי לאה היו בהסכמה שיגרש ראובן זה את לאה אשתו ונאותו זה לזה בכנס 1000 דינרים שיגרה זה לזמן ידוע ואחר כך תחת ראובן הוא מעין בדבר אבל הוא לא מטרים בו מצד הקנס אם אתה לא תגרש צריך לשלם 1000 דינרים אם הוא שאם יעבור אפילו שעה אחת מן הזמן יניחו במשמר עד שיפרע ומחמת ירת זה הוא מגרש נראה לי שגט זה גט מאוסה ופסול אז בניגוד לשיטות הקודמות הרשבא אומר שזה פה אונס גם אונס עצמי של ממון הוא גם כן נחשב אונס ואונס כנס אונס הוא אונס של כנס אם אני כונס את עצמי למרות שאני כנסתי את עצמי ואני הסכמתי לכנס ואף אחד גורם חיצוני לא חייב אותי בכנס הזה זה נקרא אונס דלו תלוע דעונס גופו דווקא אמרינן אל אפילו אונס ממון אונס כיוון שעונס זה לא דווקא אונס בגוף שטולים אותו על עץ גבוה 50 אמה אלא גם אונס של ממון זה גם כן נחשב עונס ואם נפלך לומר טוב וכולי וכדומה אז לכאור יש מחלוקת אם יש מחלוקת מה צריכים לעשות מה אתם אומרים תשובה לבדוק כיצד קצת פוסקים במחלוקת זה מה שעושים שיש מחלוקת צריכים לפסוק שמחלוקת אז יש כאלה שאומרים שזה באמת מחלוקת הרי מה סובר זה מחלוקת ואם זה מחלוקת צריכים אחר כך לבדוק עם מי פוסקים אבל יש כלים שאומרים שאין מחלוקת רבנו פרץ מדבר ורבי ממון נג'דר מדבר ואדם שקיבל על עצמו קנס ואחר כך הוא יירש זה אמר היא לא גירש אותך יש עליהם 50 אל דולר אחר כך הוא גירש אותה והרשבא כמו שכתוב בדבריו מדובר שהוא מתחרט כיוון שהוא מתחרט אז זה כבר מוגדר כונס אם הוא קיבל על עצמו קנס ואומר בסדר מגרש יותר קנס לא קנס בסדר הבנתי לא נחיה כבר בשלום גרש יותר זה יכל יכולו הגירושין וזה לא מוגדר כונס הרשבה כותב מפורש שהוא מתחרט כל הסכמי ממון בדרך כלל זה כשאחד הצדדים מתחרט כי אם אחד צדדים לא מתח שני הצדדים לא מתחרטים אז הם מתגרשים כל הבעיה זה כדי להתמודד עם שרונות מה זה שרונות אדם שלא רוצה לגרש אז אם אנחנו אומרים שאין מחלוקת בין רבי ממון נג'ר לבין הרשבא אז אז אין פה מה להכריע אין פה מחלוקת ובמקרה דנן זה לא יועיל כאמור הרימה סבר זה מחלוקת אז נראה את הפסיקה של השולחן עורך נראה את הפסיקה של הרמה אבל כבר בסוגריים אנחנו כבר יודעים שזה לא פשוט כי יכול להיות שיש אין מחלוקת ואין מחלוקת זה לא יעיל בכלל שולחן ערוך אם נשבע דילקתי לחזון איש אם נשבע הבעל יתן גט טוב שיתירו לו קודם שלא יהיה דומה לו אונס החרבון יתן אם ירצה אז מה שמע מהשולחן ערוך שאם נותן ערבון דהיינו הוא מתחייב בכסף זה בסדר זה השולחן לכאורה זה בסדר אפילו בשבועה הוא רק אומר טוב רמה אם קיבל עליו זה בסימן אחר זה היה בסימן קנד סימן קלד אם קיבל עליו כנסות אולי אני אחזיק את זה ככה כבר אם קיבל עליו קנסות אם לא יגרש לא קרי אונס מחר דתלג איתו בדבר אחר ויוכלית כנסות ולא יגרש אומר הרי מה זה לא זה לא אונס למה זה לא אונס כי יש לו שתי אפשרויות הוא יכול לתת את הכנסות ולא לגרש ויש מחמירים אפילו בחי גבנה וטוב לחוש לכתחילה לפותרו מן הקנס לכן מה אומר שבעצם עיקר הדין כמו איזה שיטה אתם איתי כמו איזה שיטה שזה מועיל או לא מועיל >> זה מועיל רק אומר טוב לחוש לכתחילה לפטרו מן הקנס אבל אם כבר גירש מפני זה ואפילו כירש מכוח שבועה שעשה מעצמו לגרש הגד הוא מתחילה לא הנסו על כך זאת אומרת שאפילו במקרה של קנס שיש עליו מחלוקת הרב אומר שבדיעבד ברור שהגד קשה אז לכאורה כל הסכמי קדם נישואים טובים או לא טובים מוצלחים או לא מוצלחים בדיבד הם כשרים לא כי לפי השיטה שאומרת שאין מחלוקת ונכו לעלמה אם הבעל מתחרט זה לא גט זה אונס אז במקרה ברוב המקרים שמפעילים סגם כמקדם נישואים זה ממקרה שהב מתחרט לכן לא שמכו על שיטת הרמה חלק מהפוסקים בגלל שחששו השיטות שאם הבעל מתחרט לכל העלמה זה מוגדר כוז אז יכולתי לגמור בזה את השיעור ולהגיד שאין עצה אז עכשיו מתחיל השיעור אז רב זמן בן נכב גולברג א הציעה הצה אחרת אמר לא שבע לא התחייב בכנס הבעל התחייב במזונות, נקרא לזה מזונות מוגדלים. אשתו רוצה שאלה טוב. יה, תשמעי, תן לך כל חודש 20,000 שק מזונות. 20,000 שק מזונות. זה קנס, זה לא קנס, זה מזונות. עוד מעט ננסה להסביר מבחינה הלכתית מה הבהדל בין כנס עצמי לבין מזונות עצמיים הרי כל בעל חי במזונות במזונות אשתו אלא מה לא בדיוק מגדירים כמה זה מזונות אוכלים ביחד אברך שאין לו מה לאכול הוא ואשתו לא אוכלים כלום בעבת שעובד בהייטק הוא ואשתו אוכלים את הסטארטאפ אבל זהו זה אבל אפשר להגדיר מראש כמה מתחיבים במזונות אני איתכם במזונות לתת לך 20,000 שק אז הוא חייב במזונות אומר אבל אבל זה הרבה כסף זה הרבה כסף כל המזונות האלה שאני צריך לשלם יש עצה פשוטה איך להתפטר ממזונות מתגרשים ואז לא חייבים במזונות וזה הכל. אז זה לא כנס, זה מזונות. אז תגידו, מה מה מה מה זה? החלפת את השם במקום לקרוא לזה קנס, הגדרת את זה כמזונות? לא. יש הבדל גדול מאוד בין קנס לבין מזונות. אם זה כנס והבעל מגרש, הוא פטור מהכנס. אבל אם הוא חייב במזונות, עיקב את הגירושין חצי שנה ואחר כך גירש. מה שהוא גירש זה לא פותר אותו ממזונות שהוא התחייב משך השישה חודשים האלו. ממה זה פותר אותו? ממזונות שהוא לא חייב לאשתו. ש שלא אשתו אחרי שהוא גירש אותה. מזונות חייבים הר ורק כאשר נשואים. אז אמר רבזנחמי גולבר במקום כנס התחייב במזונות זה מה שהוא אמר אמר זב נחמגול בשביל שזה לא יהיה איזה יומיים לפני הגירוש יומיים לפני שיומיים אחרי שאשתו דורשת להתגרש הוא מתחיב במזונות אז אומר הוא התחייב במזונות בסכום הזה כבר החלבה חופה כל חודש 20 אלף שק טוב, אבל כל חודש 20,000 שק החל מהחופה. נו באמת זה אין לה מה לעשות עם 20 א000 שק. כמה היא יכולה לאכול אשתו במזונות? אז אז מסכמים מראש שכל עוד שאנחנו חיים ביחד אני מוכלת. ברגע שניפרד תיתן לי את המזונות האלה. שזה זה גם הגיון. למה יש בזה גם היגיון? כי עכשיו אני חייב בנפרד, אני זקוקה לתמיכה כלכלית רצינית. פעם אחת ישבתי עם הרב דיכובסקי שדם בבית הדין הגדול אומר אפשר להגדר איזה סכום שרוצים. היא עכשיו צריכה לחיות לבד. היא נפרדת מבעלה בינתיים בעלה לא מגרש אותה. בינתיים היא צריכה לחיות. אז אפשר לחיב אותה בית ללכת לבית הדין להתחיל לעשות בדיקה. כמה מזונות מגיעה לה יתנו לה 2000 שק. לא מראש קובעים 50 20,000 שק נראה אחר כך כמה כמה מתחייבים. לא סכומים כלי גדולים. צ 10,000 שקל שק לפעמים חצי משכורת. אלא מי? כדי שזה לא יראה. ובשלב הראשון אני מוותרת. אם אנחנו נפרדים תשלם לי את המזונות. אתה לא רוצה לשלם מזונות? פשוט אתה לא רוצה אישה. אתה לא רוצה אישה. תגרש אותה. אין בזה בעיה. מצינו דברים ממש דומים שמופיע מופיעים בפוסקים נקרא בהתחלה את התשבץ ויש אונס אחר רואים יש לכם תבץ דילגתי על משהו לא תשב ב ויש אונס אחר שאף על פי שהוא עונס בגופו אין אונס לגרש אלא שעונס אותו לעשות דבר אחד והוא מעצמו כדי לנצל מאותו אונס מגרש מעצמו וזה נוקרו כפייה כיוון שלא כפו אותו ממש להוציא כשכופים אותו לפרוע כתובתה זה מקרה מסובר שהוא חייב לשלם כתובתה ולפעמים מפני פרעון כתובתה הוא צריך לגרש הרי הוא כפוי והוא עומד בגד זה וכיוון שלא קפו אותו ממש לגרש אלא כדי לפתור עצמו מאונז פיראון כתובתה נתפייס לגרש לא מקרה גט מעושה כלל שהרי אונס בעניין אחר היה וג מרצונו נתנו הדוגמה הכי קלאסית מופיע ברמה. מי שאינו מקיים עונה, הוא לא רוצה לקיים מצוות עונה, הוא לא רוצה לקיים מכסי שנות עם אשתו. יכול למנד אותו ולהרחימו שיקימונה או יגרש ואין זה כפייה רק לכאמונתו וכן כל כך יוצא בזה לא קופים אותו לגרש. אומר אתה רוצה או שתקיים מצוות עונה אתה לא רוצה לקיים מצוות עונה אתה צריך להיגרש. אז קופים אותו, קופים אותו, קופים אותו, טולים אותו על עץ גבוה. עד שהוא אומר, לא רוצה, לא רוצה, לא רוצה לקיים מצווה תונה. אז אומרים בסדר, קולות שאתה לא מקיים מצווה תונה, אנחנו טולים אותו. טוב, אני מגרש. אז לא קפית אותו לגרש, קפית אותו בדבר במצוות עונה. אותו דבר כתוב בבית דין. אחד הבתי דין הרבנים כתב גם יש מחמירים שברמה בנידון דידן שמחייבים אותו במזונותיה שחייב בדין על פי דין אין בזה משום גט מעושה כי אתה מחייב אותו לשלם מזונות מזונות הוא חייב מעיקר הדין פשוט התשב ומיו מסתברה דהנמ שכפו בדין בדברים אחרים כגון שהדין נותן לפרוע כתובתהו כדין כפוע בפרייתה אם כפו שלא כדין בדבר אחר ומתור אותה כפי גירש אפשר דוגת מעוסה דנקת בקסדליש בגלימה הוה וצריות בתנאי שבאמת החיוב זה חיוב אמיתי לא אומר לה תשמע או שתיתן מיליון דולר לא יודע פתאום מחליטים מחר בבוקר בית הדין יגיד לא יודע מישהו יגיד טוב ממחר בבוקר אתה חייב עם זונות 50,000 שק אה אתה לא רוצה לשלם אנחנו קופים הוא לא חייב 50 אלף שק, הוא אף פעם לא התחייב. זה צריך להיות חיוב כדין. אם יש חיוב כדין ואתה מחייב אותו כדין, אז אין בזה אונס. החונים ניסו באמת סות להגדיר היטב מה ההבדל בין קנס לבין התחייבות שהוא חייב קדין. אז הבאתי פה שני הסברים. הסבר אחד של הבית מאיר על אבן עזר, הסבר שני של מורב רבי הרב ישראלי זצל ואפשר שיש לחלק דשיניחה שכבר מחוייב בחוב גמור לשלם כל זמן שלא נפטר בחליצה שם היה כפייה על חליצה באמצעות א חוב והמי שאינו מקיים עונה שבסוף סימן קנ"ד שיכולים להחרימו שיקיים עונה הוא יגרש כי אין זה כפייה רק לקיים עונתו. אז הם מסבירים השאלה האם ההתחייבות היא מוקדמת, היא קדמה לכל הסיפור של הגירושים. התחייבתי לפני שנתיים לשלם מזונות ועכשיו הגענו למצב של גירושים ואז רוצים לכפוט עליי את המזונות. זה לא נחשב כפייה. לעומת זאת אם כי הוא תוצא מהסיטואציה של הגירושים אז תפסו אותו ואמרו לו אור תתחייב תתחייב תתחייב זה בעייתי לכן מזל מנחמי הגולבר הציעה שההתחייבות תהיה בשעת החתונה אדם תחב בשעת החתונה סכום גבוה של מזונות כמובן מוותרת ואחר כך זה מתחדש מורי ורבי ישראלי ניסה את הדברים באופן אחר על פי הסוגיה במסכת את בבטר להבחין בין תליו ודין ותליו וייר בהדרשבה אין מקבל על עצמו החיוב בקנס אלא כשלא יגרש אז נמצא שאינו פותר עצמו מחוב על ידי גירושין אלא מונע חלות החוב בזהו דנוקת הרשבה דזו גדר תלוי ויביו זאת אומרת אומרים לבן אדם יש לך קנס אם אתה תגרש לא תשלם את הקנס כמה הרווחתי שלא שילמתי את הקנס שלא שילמתי את הכנס ובמה תלוי הקנס בזה שאני מגרש אז לאכתי כלום בסופו של דבר לכן הוא מגדיר את זה כתליו ויהיב מה הוא נתן הוא נתן את הגירושין נתן את הגירושין בתמורת מה תמורת כלום אבל אדם יש לו חוב קודם ואומרים לו אם תגרש נמחול לך חוב אז אומר עם ישראל זה נקרא תליו ויס כי נתנו לו נתנו לו כסף הוא כבר היה חייב את הכסף הזה כנס של הגירושים הכנס עוד לא חל ולכן ממילא כיוון שהכנס עוד לא חל אז כשאומרים לו אם תגרש את לא צריך לשלם את הכנס אז הוא לא רוויח כלום לעומת זאת אם יש חוב קודם דוגמה אומרים למישהו אתה חייב לאשתך מיליון דולר אתה חייב למיליון דולר אם תגרש נב על המיליון דולר. ברור שזה בסדר. הלכת כמה וכמה במקרה דנן שזה מזונות שבעצם הוא יצר לשלם אותם. הוא יצר לשלם את כל המזונות על תקופה שהוא עיקב את הגירושים. הוא רק יהיה פטור ממזונות אחרי שהוא מגרש אותה כמו כל כמו עונה. כמונה שאדם שלא רוצה לקיים מצוות עונה הוא שונא את אשתו אז הפתרון תגרש אותה לא כן בעד התשבת שהחוב קיים ועומד עליו ואינו מותנה בשום תנאי כגון חוב הכתובה וכ יוצא בזה ועל ידי מעשה גירושין נמח לו החוב כי אז הרי הוא כמו תליו וזבין וכולי עכשיו הפטנט הזה באופן בסיסי הפטנט הזה שהציע רב זן בנחמיה מישהו מוכן להגיד לי מתי נגמר השיעור >> כן זה הבנתי אבל מה הש >> מה מה >> שלוש דקות מה מהמה בסדר בסדר אני יודע עכשיו ש שלוש דקות מנחה בישיבות מנחה עד שזה מתחיל זה טוב נמשיך תורת גיטין אז הנה מופיע בתורת גיטין בעצם היסוד הזה כבר מופיע בתורת גיטין תורת גיטין. מישהו יודע מה זה? מי זה תורת גיטין? מה? >> הנתיבות. יפה מאוד. זה הנתיבות. יקבל הבעל קניין סודר שמוכל החיובים שיש לאיש על אשתו. מתשמי שהוא מעשה ידיה אפם לא יגרשנה. והוא ישאר על חיובים שלו ממזונות שלושה חיובים וממילא יגרש. כיוון שמונת ממנו כל דבר מחוייב בכל החיובים. יציע פטנט. אומרים לב תשמע. אתה תוותר לאשתך על כל מה שאשתך חייבת לך. זאת אומרת בעצם תחיה חיי חצי רווקות כי אשתך אתה מכלת לה על כל החיובים שלה. מעידך אתה תמשיך להיות חייב לה במזונות. בסוף הוא יגרש. בסוף הוא יגרש כי הוא לא מרווי כלום. הוא לא מרוויח כלום מהמצב. זה לא נקרא כפייה. וממילא יברך ואנו גט מעושה רק שתולה הקנס בגט מה שאין כן כאן שאין הקנס תלוי בגטל הרב מצליח מזוז האביו של הרב מזוז שנפטר לפני שנה לבני ברק מעשים בכל יום פה בבית דין זה מרוקו מ מה טוניס סליחה טוניס סליחה מב ממות ראשונים זיעה כסברזו שרבי ממון נג'ר ואפילו לכתחילה אלא שעושים כלומר אנחנו פוסקים בכלל כמור ממנת שר שמותר קנס ממוני אלא שעושים הקנסות בתורת מזונות מה טוב אלא כדי שיותר טוב אנחנו הופכים את זה שזה לא קנס אלא מזונות אפשר דבאי מאני אפילו למחמירים והנה תראו נוסח הסכ משנת תשנב שהוא שר בחתימת ידם על ידי הרב עובדיה רב זלמן נחמה גולבר ורב חיים צמבל שהם היו דיינים בבית הדין הגדול ואם חס ושלום ככה היה כתוב בהסכם אם חס ושלום לא מדר לנו לקבוע דירתנו הקבועה ביחד בדירה אחת מאיזה טעם שיהיה זאת אומרת אנחנו יצא לנו שאנחנו לא חיים ביחד כמובן יצא לנו שלא חיים ביחד כי לא רוצים לחיות ביחד אני מתחייב להסך דולר. טוב, דולר זה מטבע חשוב ליום עבור מזונות ופרנסתה כל הזמן היותנו נשארים כד נשואים כדעת משה וישראל בחיוב מזונות ופרנסה בסכנה לי בתוקפו גם יש לאשתי פרנסה והכנסה מקור אחר ואני מוכל על כל הזכויות והחיובים שזוכה בהם אדם כשנשה אישה מתשמיש הוא מעשה יודע בזמן שחיוס חנל בתוכו אולם היא מזמין אותה לדין תורה ונידום וכולי וכדומה וכדומה זה זה זאת אומרת לכאורה זה בדיוק ההסכם זה בדיוק ההסכם זה בדיוק כאין ההסכם גם דם אז למה יש שמתנגדים להסכם יש שמתנגדים להסכם מסיבה פשוטה אומר נכון אתה קופעי את הכסף הזה בתורת מזונות אבל בינינו לבין עצמנו. בשביל מה אתה כופל את המזונות האלה? לא בגלל שאתה פתאום נהיה אתה אתה רוצה תדאוג למזונות שלה. כי בסופו של דבר המטרה שלך זה לגרש. זה המטרה שלך. נכון שזה מזונות אבל למה אתה קופא את המזונות? מה בישמונות? אלא אתה קופא את הז קופע עליו את המזונות מתוך הנחש שכתוצא מזה הוא יגרש. אז אולי זה כפיית גט. ובכלל בכלל בכלל כל ההסכם הזה של המזונות מעיקרה שהבעל התחייב במזונות בהתחלה על סכום מסוים פתאום אה שמעתם מישהו שמתחייב מזונות לפני החתונה למה הוא התחייב כל המזונות האלה אנחנו יודעים למה הוא התחייב כדי שבמקרה שסרבנות גת הוא יגרש אזה אז אז אז אז בעצם זה זה גם כפי כפיית גט אז על זה התווכחו הרב הרוי הלוי אה תלמיד חכם גדול אה תן טנה אחרת אוהבים מרשדם שאמר שכל זה יפה לכפוט עליו ממון לכפות ממון זה טוב מאוד הבעיה שמדינת ישראל רק על חוב אחד יושבים בבית כלא על מזונות על יתר החובות לא יושבים בבית כלבא. כמובן אם אדם גנב הוא יושב בבית הכלבא. אם אדם מעל הוא יושב בבית הכלב. אבל אדם שיש לו חובות לא יודע מה השקיע בבורסה איבד את כל כספו הוא לא יושב בכלא. צריך לשלם חוץ מאשר מזונות. אז אמר בעצם אתה מאיים על הבעל לא רק בתשלום מזונות אתה מאיים על הבעל שש בכלא. הוא הסכים לשלם, הוא הסכים להתחייה במזונות כי במזונות יש שתי אפשרויות. תשלם, לא תשלם, כן, תשלם, לא תשלם. שתי אפשרויות לשבת בכלא הוא לא חלם על כך. לכן הרב אוריה לביא מתנגד להסכמים בגלל הסיבה הזאת. אומר, התחייבות ממונית מצוין, אבל פה זה לא רק התחיבה ממונית. פה זה התחייבות לשבת בכלא. אז גם על זה אפשר להוכיח שאז דבר ראשון פעם אחת אפילו ניסינו לשבת עם ה עם ההוצאה לפועל עם כל הרשמים של ההוצאה לפועל של אזור ירושלים לבדוק אם יש אפשרות שלא לא ישבו בכלא על המזונות האלו בקיצור אבל דבר ראשון אדם שמתחייב במזונות במדינת ישראל זה חוק במדינת ישראל יושבים בכלא זה לא שפתאום אמרו אה אתה לא רוצה לגרש את אשתך אתה רוצה ומזונות אתה זכ להכניס אותך לכלא בצינוק קטן עד שתמות ברב כל אחד במדינת ישראל זה חוק כשיושבים מזונות צריכים לשלם מישהו לא משלם מזונות שם בכלא אמרו לי הרשמים יושבים בכלא אוכלים טוב שתים טוב כמה ימים רגע יוצאים מהכלא זה לא ש יושב בכלא עד עד זיבולה בתחייתה לא יושב בכלא כמה ימים זה לא אומר כל שאנחנו מכניסים לכלא הם חוזרים לשם כי זה היה טוב ככה אמר לי ככה אמרו לי רשמים אלה שבאו צהל הפועל זה לא זה לא הדבר שני זה החוק זה מה שכתוב זה כל אחד אמור לדעת את זה ואם אתם לא יודעים את זה אז עכשיו אתם מותרים מי שלא משלם מזונות יושב בכלא זה הכל אז חושב מזה לא בטוח קיצור זה לא יש מקום לדון בזה אה וגם לגבי הדברים הנוספים סתכלו רק נקרא את השוט פני יהושע מה שמע מדבריו של התשבץ דאף על גב דכוונת הייסוי על הדבר האחר הוא כדי שתתרצה יתרצה להתגרש זה בכל אופן טוב למרות שאנחנו קופים על המזונות או קופים על איזה חוב על מנת שבסופו של דבר יגרש זה לא מעכב זה לא נקרא איסור אותו דבר שוטרנך אותו דבר כותב הבן איש חי אה כמה ובזה נסיים קטע מתוך ההסכם ההסכם הוא ארוך הוא מסובך ככ כי צריכים לכתוב שם כל מיני ניסוכים שזה יתקף על פי על פי החוק וגם שלא יהיו רמאויות זה נוסך משובח משובח הרב אליושב אומר רצה טען שאלה שחותמים על הסכמים אין לזה תוקף כי הוא לא מבין על מה הוא כותב על מה הוא חותם? לכן ברור שמי שחותם עד הסכם, אם הוא חותם עד הסכם אז הוא צריך להבין את מה שכתוב שם. לא רק לחתום כמו שהולכים לבנק, נותנים לך פותח חשבון בבנק, נותנים לך 38 עמודים, תחתום פה בא'ב בחתימה. לא, אתה צריך להבין אחרי אתה אומר זה זה אין לזה שום תוקף. אז לכן לקחתי רק סעיף אחד. האיש מתחייב מעכשיו מחשב כמה מה החתונה לשלם לאישה למזונותיה אחל מיום נישואים וכל זמן שבני הזוג נשואים זו לזו כרדת משה וישראל פשוט מזולות חודשיים בסכום הסכום שנקבע או לא סכום גבוה ממש לא גבוה כתוב בהסכם או 6000 7,000 שק או חודש או חצי מהמשכורת כמובן הסכום היותר גבוה מביניהם הוא מכו שק בחודש יכול להפריש לאשתו 75,000 אבל אם הוא אין לו 6000 אז יש כאילו למה הוא 6000 זה קשה בשביל הבריכים אז אין שום בעיה אז תכתוב מי שרוצה לכתוב 4328 אין שום בעיה אפשר לכתוב איזה סכום שרוצים אם זה נראה גבוה על אף התחייבות האיש האישה מוכנה להסתפק במזונותיה ובזכויות אחרות בגובה הנאות הוא כבר מקובל על פי דין ביום הניסום ועד יום התקופה. יום התקופה, רק אני אסיים בזה, יום התקופה זה היום שבו האישה אומרת מודיעה לבעל, אנחנו נפרדים ואז מתחילה התקופה מה יש בתקופה הזאת ניסיונות להציל את הנישואים, ניסיונות להציל את הניסוי, מחוייבות ללכת אצל יועץ נישואים כמה פעמים, לא מספיק, כמה פעמים. ובמידה שיש ניצואים חושב שאפשר להציל את הנישואים הוא יכול להעריך את התקופה של של ה של הייעוץ בשביל לנסות להציל את הנישואים אחרי חצי שנה שנה מתחיל ההסכם מתחיל תוקף ההסכם וגם לאחר תום התקופה כל זמן שאישה מביאה בדרך שהיא את רצונה בהמשך קשר הנישואים אז גם כן היא רוצה האישה תבוא לבית הדין ותעשי כל מיני כונסים אז ברור שהיא לא חייבים רק אם באמת רוצה להגרש אז סיכום מחלוקת האם מסכימים קדם נישואים יש כאלה שאומרים שזה טוב אני יודעתי זה בסדר יש כאלה אומרים שזה לא טוב אבל לכל הפורות הבנו על מה הדיון עכשיו יש דיון אחר האם בכלל הסכב את זה טוב זה מעיץ את הגירושים זה לא מעיץ את הגירושים זה מחזק את הטעם משפחתי זה מחליש את הטעם משפחתי בהסכם קדם נישואים אין אין אין התחשבות באשם מי השם בגירושים מי מי מי מי זה שתרפד פה צריכים להתגרש וזהו זה לא מגרש יכול להיות שהאישה נתנה עיניה באחר ואחר כך מפעילה את הסכם קדם הסכם קדם נישואים כדי שהבעל יגרש אותה מסכן היא נתנה נתנה עיניה באחר אז כל הדברים האלה על זה דיברו ועסקו עד כאן שלום וברכה