0:00 / 0:00
המגילה שנשרפה – והלב שנאטם | שיעור לבין המצרים | אגדתא - מד | הרב בן ציון אלגאזי
12 views
המגילה שנשרפה בידיו של יהויקים לא הייתה רק קלף העולה באש, אלא סמל ללב המסרב לשמוע את קול האמת. בשיעור זה מתבונן הרב במשמעות העמוקה של שריפת מגילת ירמיהו, ומראה כיצד ההכחשה והשקר העצמי הם השורש שממנו צומחים החורבן והגלות, בעוד שהנכונות להישיר מבט אל האמת היא ראשית התשובה והגאולה. מתוך דברי הנביא, סיפורי חז"ל ומפגשם המטלטל של יוסף ואחיו, מתברר שהתוכחה אינה באה לשבור את האדם, אלא לפתוח את ליבו ולהוביל אותו אל תיקון אמיתי. לתרומות לישיבה לחצו https://www.yrg.org.il/?CategoryID=220 לקבלת תורת הישיבה בוואצאפ - https://bit.ly/whatsaap-rg למעקב אחרי הפייסבוק שלנו - https://www.facebook.com/YeshivatRama...
Categories:Torah
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
אחד מהמוראות הקשים שהיו לפני החורבן
בבית ראשון היה שריפת מגילת אכה אני רוצה
לגעת רגע בנקודה הזאת מגילת אחד היא מגילה
שכתב אותה ירמיהו ככה אומרת הגמרא מסכת
בבטרה ירמיהו כתב ספרו ספר מלכים וקינות
קינות הכוונה היא את מגילתך מה העניין
שהוא כתב את מגיל גילתך עוד בכלל לא היה
חורבן. המצב היה בשטח
פסטורלי באופן כזה או אחר. מה מה פשוט?
השם היו אוכלים, שותים, שמחים, מנהלים את
היומיום שלהם. מגיע נביא, צועק ברחובות
ירושלים, רביע יהיה חורבן. המצב הוא
נוראי. אף אחד לא מתייחס לך לדברים שלו.
אז יש איזה אחד שמסתובב ונראה כמו אחוז
קצת שיגעון ואומר שיהיה חורבן. והכל נראה
כתקין והקדוש ברוך הוא אומר לירמיהו תכתוב
תכתוב את המגילה אני אקרא קצת הלשון של ה
של הכתוב בירמיהו פרק לבו אומר הקדוש ברוך
הוא קח לך מגילת ספר כתבת אליה את כל
הדברים שדיברתי אליך על ישראל על יהודה על
כל הגויים מיום דיברתי אליך מיש שהיה עד
היום הזה תכתוב את הכל מגילת נכתבת
שהמציאות היא בכלל לא טועמת מה שכתוב
במגינה המגינה מדארת חורבן מתארת רעב מתאר
מתארת השמצות על ירושלים
זה לא היה רבי יסאי זה הכל מצב שבו בתורת
נבואה זה נכתב לפני כן וכשהוא מסתובב אומר
ל רבותיי תקשיבו טוב יהיה חורבן הם לא
מסתחזים הוא כותב את המגילה ואז הוא הולך
לקרוא אותה לפני העם העם מתייחס אליה כתוב
ויכתוב ברוך ומגיעה את כל דברי השם בגמרי
הספר ובתה וקרא את המגילה שכתבת מפי דבר
השם באוזני בית השם ביום צום וגם בזני כדה
אולי תיפול תחינתם הגרא אומר אולי אולי
ישמעו אולי אולי מה שהוא יקרה ואז כשהוא
הולך וקורא את זה ויקרא ברוך בס דברי
ירמיהו בית השם נשקת גמריהו וכולי וישמע
מחיהו את כל הדברים ו בית המלך הם נבלים
הם נבהלים ואומרים וואו הולך להיות פה
באמת איזשהו חורבן משהו מתחונן שם והשיא
סיא מגילה תכאה שנכתבה פעם ראשונה נכתבה
פעמיים כתוב כשהם א מביאים את המגילה
הזאתי לפני יוקים וידבר השם אני רק אקרא
את את הלשון מה שקורה שמה אצל יוקים והמלך
ויבוא אל מלך חצרה את המגילה הפקידו בלשקת
הנשמה וישלח המלך את יהודי לקחת את המגילה
ויקחרי משקת הנשמה ויקרא יהודי באוזני
המלך באזן כל השרים והמלך יושב בת החורף
בחודש התשיעי ואת האח לפניה מבוארת חודש
התשיעי חודש כסלב יושב המלך בית המלך יושב
במקום ליד האח שמה גחלים לא חששות יש שמה
חמימות הוא יושב נהנה מהחמימות בחוץ קר
באים בתוך הסיטואציה כל כך נעימה הזאתי
מישהו מפריע לו מהנעימות הזאתי הוא כל כך
נהנה והמלך יושב את החורף ותאח לפניו
מבוארת ויקרו יהודי שלוש דלתות וארבע
יקראיה בתר הסופר והשלך אל האש אשר אל האך
אתום כל המגילה על האש אשר על האח המלך
שומע את דברי המגילה את הזוואות שהולכות
להיות תעצבן מה מה אתה מפריע מקום מנוחתי
לוקח את המגילה קח סקיני יפנית קורע את
המגילה, זורק אותה לתוך האש, לא נרגע
המלך. כך אומר הפסוק פה, הוא לא טום כל
המגילה אשר על האש, אשר על האח, עד שהוא
לא רואה את הכל, הולך לאיבוד ולא פחדו, לא
קראו את בגדיהם. המלך וכל עבדתם ושומעים
את כל הדברים האלה. אף אחד לא מתעורר
להגיד אולי הולך להתחולל פה משהו,
תתעוררו.
ואז הקדוש ברוך הוא בא לירמיהו שוב פעם
וידבר השם בן ירמיהו אחרי שרוף המלך את
המגילה את הדברים אשר כתב אומר שוב קח לך
מגילה אחרת וכתוב עליה את כל הדברים
הראשונים אשר היו על המגילה הראשונה אשר
שרף ויקים מלך יהודה ועל יוקים יהודה תאמר
כ אמר השם שרפת את המגילה הזאת לאמור מדוע
כתבת עליה לאמור בוא יבוא אל מלךשחיט הארץ
לכן כה אמר השם לא יהיה יושב על כיסא
וכולי וכולי אומר לו הקדוש ברוך הוא תכתוב
את המגילה עוד פעם אל תוותר ותשים תציב את
המגילה ומי ששרף את המגילה אזכות תאמר לו
שלא יהיה לו אחרית בכלל. וכאן נשאלת שאלה
מה זה משנה רבי ישראל אם יש מגילה או אין
מגילה? הקדוש ברוך הוא אומר רגע אחד שלא
יהיה בלי בלי מגילה הוא שרף תכתוב חדש
כתוב חדש ואם הקדוש ברוך הוא לא יגיד
לירמיהו לכתוב חדש והמגילה לא תקטם מחדש
הנבואה לא תתגשם אם לא חזרו בתשובה כי כל
מטרת קריאת המגילה הייתה אולי יתעוררו
הציבור ויעשו תשובה נו עכשיו אני שואל ואם
הם ישחפו את המגינה ועוד פעםפו את המגינה
המציאות היא יותר קשה מכל מה שכתוב במגילה
וזה מה שם מחייה בסופו של דבר מה הקדוש
ברוך הוא לחוץ נכתוב שוב פעם את מגילת אכה
פעם פעם נוספת מה העניין כדי להבין אולי
את העניין בעומק צריכים להבין מה העניין
מה הרעיון של של חורבן מאיפה מפגיע חורבן
אישי לאדם מאיפה מגיע חורבן לאומימה מה מה
איך פתאום נוצר כזה חורבן ניקח ניקח חורבן
הלאומי שלנו של 2000 שנות גלות כמעט והכל
פה מאיפה זה מגיע כזה חורבן נוראי כל כך
הרבה שנים כל כך הרבה זבואות מה העניין מה
שורש כל עניין החורבן
אני לא רוצה כרגע להתעסק מה סיבות החורבן
מבחינת
העבירות שזה נקודה אחת שנגענו אבל אני
רוצה שניגש יחד בעומק העניין עד כמה
האנשים יכולים להביא על עצמם חורבן בגלל
נקודה אחת שנקראת נקודת ההקחשה אדם חי כל
החיים שלו באיזשהיא הקחשה ושקר עצמי נוראי
והשקר הזה שהואטף את החיים שלו הוא בונה
לעצמו איזשהו מעטפת שקרית ועל פי ההוזה
הוא חי והוא חי בצורה הזאתי בצורה הכי
רגועה שיכולה להיות אוי לו למי שיפר את
אותו שקט אותה נעימות אוי לאותה מחשבה
אמיתית שתנקוב בתוך חללות של האדם ותגיד
לו אדוני אתה חי בשקר תתעורר תעמוד מול
האמת אדם הרבה פעמים דוחק את האמת טוב לו
ונוח לו לחיות בתוך השקר העצמי ומזה הוא
בונה מסכת שלמה של חיים שבסוף מתבררת
כדבר שהוא ריק מכל מכל מכל אמיתיות. עניין
החורבן התוצאה הכי גדולה זה לא רק העבירה.
אם יש עבירות אפשר לחזור בתשובה. הקדוש
ברוך הוא ציפה שיחזרו בתשובה. העבירות הם
לא הגורמות לחורבן. הם יכולות להביא אבל
מה באמת הגורם לחורבן? השקר העצמי שבו
האדם חי. והשקר הזה הולך ומתעצם והולך
ומגודל עד עד שמגיעים למה שמגיעים. אני
רוצה להביא אגדתא ונחזור אחרי זה לסיבת
הגלות בעוד מהלך ואז נחזור לעניין הזה פה
האגדתה שאני אוהב תמיד לספר אותה זה הגדתה
האחרונה באגדתות החורבן שמופיעה בגמרא
בגיטי מדף יח עמוד א' ושם מופיע אותו
סיפור שאולי דיברתי עליו בשבוע שעבר גם
נקרא נלמד היום אותו בפנים על הפסוק והשקו
גבר וביתו ואיש נחנתו מעשה באדם אחד שנתן
עיניו באשת רבו
ושוליה דנגרבה פעם אחת הוא צרח ללוות אמר
לו שגר אשתך אצלי בעלנה היה שוליה דנגרה
עובד אצל בעל הבית בסדר עובד אצל בל הבית
נתן עיניו באשת רבו עכשיו הוא נותן עיניו
באשת רבו אשת איש אבל הוא רוצה לבנות
איזשהיא תדמית שהכל נעשה כהנחתו חיי שקר
רבותיי לחיות חיי שקר וסביב זה להזין את
עצמך להצים את זה וכולי. אז אז הוא רוצה
את רבו יום אחד הוא מחכה להזדמנות שהוא
יוכל אז לחתום אז אומר לו הבעל הבית שמע
יש לך הלוואה בשבילי אומר לו כן בטח בדרך
כלל לפועלים יש מזומנים
הבוסים אין להם אף פעם זה נקרא כסף נזיל
למה כי הם משקיעים את זה בחומר בלבונים
בכל השדה הם הםשקאות הפועל הפשוט מקבל את
המשכורת שלו חלק מהמשכורת פעם זה היה כזה
מושג שם מתחת לבלטות כי הוא חושב שמישהו
שהוא יקח לו את זה פתאום זה אומר תשמע יש
לי כסף מזומן שגר אשתך אצלי ועל בהינה שגר
אשתו אצלו שעה מה שלושה ימים קדם הוא בא
אצלו אמר לו אשתי ששיגרתי לך איך אני אומר
לו אני פטרתי עלתר ושמעתי שהתינוקות
נתעללו בה בדרך אומר אני כ בסדר גמור
שמעתי שהוא אולי התעסקה עם תינוקות בדרך
מה הוא אומר לו תראו תראו איך שעובדים
בצורה מתוחכמת שהכל הכל הכל נעשה בצורה
שקרית. אותו בעל הבית הוא צריך גמח בעברית
כלה הוא צריך כסף מזומן כוונה אם צריך גמך
טוב אז מי יכול לתת לו גמור לידי נגרה
צדיק אומר לו מה לוואה עם כסף אתהוא אתמי
את אני עמך מצווה אתה תלווה עליי אומר
איזה צדיק אתה שכויך דואג לי והכל רק מה
אומר שגר אשתך אצלי משגר שלושה ימים היא
לא חוזרת הביתה אומר תגיד לי אשתי איפה
היא אני אומר היום זה לא יכול לקרוע היום
אחרי חצי שעה שולח אותה מה קורה
מה קורה? אבל היום אנשים קשורים קשורים
בחבלים
אבל פעם אנשים היו משוחררים שלושה ימים לא
היו בבית אף אחד לא לכן יחזור מה יכול
להיות אף אחד לא החזיר עליה לא הכריז עליה
כנהדרת פסודה או שלח 1000 הודעות טוב א מה
אמר שגרתם הוא אומר עוד שלושה ימים היא לא
בבית שם ישראל בחורים אולי היא אסורה עליך
באשת איש מסתובת ברחובות השם ירחם תראו
איזה צדיק הוא מתחיל ביורדי בהלכות צדוקת
עלה עובר לבן העזר שהוא מזהיר אותו שלא חס
ושלום להיכשל באשת איש אומר לו מה עשה אמר
לו אתה שומע לעצתי גרשה מה איך אתה יכול
לחיות עם אישה כזאתי השם ירחם מה יכול
להיות שהיא אסורה עליך אמר לו כתובתה
מרובה אני רוצה ככה אבל לא יכול שן כתובתה
אמר לו אני אלוהך ותן לה כתובתה עוד פעם
איזה צדיק תראו רגע אחד יורדה יהיה רגע
אחד אבן העזר עכשיו כבר חושן משפט על דיני
הלבואה כל השולחן ערוך פה לפנינו רבי
ישראל רק אורחיים קצת חסר אבל חוץ מזה כל
הקדוש שולחן ערוך גם גם הלכות הלכות הלכות
אשת איש וגם הלכות זדוקה וגם הלכות כתובה
בבן העזר גם הלכות הלבואה פילפלוים טוב
עמד זה בגרשה הלך הוא ונשעה תראו איזה
איזה דבר נמדי בבוקר היא מקבלת גט בבית
הדין בערב זה לא נכון נכון על פי הלוכן
צריך שלושה חודשים אבל לא משנה בעיקרון
בערב עומד זה מנסה הם כבר הכינו את החופה
עוד לפני שהיה גט
כיוון שהגיע זמנו ולא היה לפרו אמר לו בוא
ועשה עם מי בחובך בלי להתבלבל אתה חייב לי
הגיע מאוד הפיראון אז בוא תחזיר איך והיו
הם יושבים הלך ובו ונסע כיוון שהגיע זמן
לא הם יושבים ואוכלים ושותים והוא היה
עומד ומשקיע עליהם והיו דמעות נושרות
מעיניו ונופלות בכוסן ועל אותה שעה נחתם
גזר הדין. אומרת אומרת הגמרא על מה נחתם
גזר הדין? עשו כך הרבה עבירות על אחד שהיה
בטוח שזה שעומד מולו הוא דואג לו והוא חפץ
בטובתו ונותן לו עלבועס ודואג לו גם
מבחינת גדושה בבית שחס ושלום לא יקשל
בשבשת אישה אסורה עליו. בסוף מתברר לו איך
קוראים לזה הציבור עקיצות. חוץ מהקיצה אחת
גדולה שהוא עשה לו כדי לקחת את אשתו וכדי
להרוס את ביתו והוא בונה את ביתו שלו על
חורבן שהוא מחריב את ביתו של האחר פתאום
מתפקחים העיניים שלם אומר ריבון עמים הכל
היה שקר כל ההלוואות היה שקר כל הדאגה
לאשתי היה שקר הכל היה כדי למלא את אהבתו
ונפלו דמותיו לתוך ובאותה שעה נחתם
עליהם גזר הדין נתלבו דמותם לתוך יש
פסוק שאומר שיש הרלה אתה נראה לך ש
מטיבעים איתך והכל רעל הכל מתחת לפני השטח
שקר לגמרי אבל הכיסוי הכיסוי הזה שחיים
בכיסוי שהכל נראה צדוק וחסד
שם נמצא החורבן הגדול ביותר שיש איפה הדבר
הזה מופיע במלא עוצמתו
זה מופיע אומר הבית הלוי אצל אחי יוסף
תמיד הדוגמה תמיד חוזרים לאותה נקודה של
גלות וגאולה אצל אחי יוסף כי מה לעשות סות
כך אומר רבנו בחיי אחרי זה שילמנו על זה
בעשרת הרוגי מלכות שהם הלכו מכו את יוסף
וכך אמר להם הקיסר אבל איפה שמה הגיעה
פתאום ההתפקחות האמיתית מכל הסיטואציה
הזאתי אחרי יוסף כבר אמרתי את זה באחד
השיעורים היו בטוחים שהם עשו את הדבר
הנכון ביותר עלי אדמות לקחו את יוסף שהוא
מוציא דיבתם רעה ויש לו דין של מויסר
ואמרתי לכם כבר שישבו לאכול לחם דיברנו
לחם ישבו לאכול לחם ועשו סיום של יוסף
והכל היו בטוחים לא כל הדרך שאין כמוים
בעולם עם הזמן התחילה התפקחות באופן כזה
או אחר הבינו שהם טעו מצוין
אבל שי שיא השיאים של חטא מכירת יוסף היה
אומר הבית הליבי שיוסף אומר לאחיו אני
יוסף אחרי שיהודה ניגש אליו הוא אומר לה
אני יוסף האוד אבי חי ולא יכלו אחיו כי
נבהלו מפניו רש"י אומר לא יכול לענות
נשמתם אומר רש"י אירוע רב נפגעים
תראו לכם תשעה 10ה אחים כולם מתמוטטים
פורח זה אירוע השם ירחם זה אירוע רב
נפגעים פורחת נשמתם זה נקרא ארן ארן אירוע
רב נפגעים זה אמרנו אחד הרב רוז אומר
שבדרך כלל יש הרבה פעמים שאנשים יש אירוע
רב נפגעים בבני מקרם אירוע רב מתנדבים
כולם כולם כולם כולם באים
אז אז אומר אומר הבית הלוי מה מה קרה מה
קרה שפתאום נשמתם הרי הרי הם ציפו 22
שנה הם חיפשו את יוסף וסוף סוף הם עצאו את
יוסף אמר להם אני יוסף אמר אתה יוסף שואל
מלך 22 שנה מחפשים אותך במקום ליפול אחורה
צריך ליפול קדימה
ליפול על כתיבה ו' ולבכות למה ולא יכלו
אחד כי נבעלו מפניו אומר הבית הלוי יסוד
נפלא ביותר וזה קשור לכל עניין
הגלות והגאולה של האדם אומר הבית הלוי
אומר לו יהודה רגע לפני שיוסף מתוודה לכיו
אומר לו ואיך אלא אל אבי והנהר אינינו
איתי ונפשו קשורה בנפשו יהודה מסביר לו
כמה הם בני אב אחד אנחנו ויש לנו אב זקן
במצרים ואני לא יכול לכת להגיע חזרה לארץ
ישראל בלי בלי בלי בנימין כי כי נפשו
קשורה בנפשו ואחלה אל אבי וכולי
אומר להם יוסף, אני רוצה רגע אחד להבין
משהו. האוד אבי חי, אומר הבית הלוי, השאלה
האוד אבי חי זה שאלת אינפורמציה. באמת
יעקב חי עומד חס ושלום מה מה מה השאלה?
אומר ודאי שהוא לא שאל עם האוד אבי חי. כי
רגע לפני כן יהודה אומר לו ואיך הלל אבי
והנהר? אז מה המשמעות? יעקב חי או לא חי?
ודאי שהוא חי. יש כלל בגמרא בגיטין עוזבים
מישהו בחזקת חי. הוא נשאר חי. הוא בחזקת
חי והם לא קיבלו שום הודעה בביפר שקרה לו
משהו. אז אומרת שהוא חי. אז מה הוא שואל
האות אבי חי? אומר להם יוסף אני רוצה
להבין רגע אחד את כל את כל המהלך שלכם.
אתם מסתובבים פה כבר כמה שנים איתי ביחד.
וכל פעם אתם כשאתם רוצים קצת לעורר בי
רחמים אתם עוררים את הזה שיש לכם אב זקן.
יש לנו אב זקן שבארץ ישראל. יהודי מבוגר
מאוד. הוא חולה סקרת והוא חולה והוא חולה
וולה זה הוא כבר בדיור מוגן וכולי
חד הילדים שלו כבר זה וכל פעם אנחנו בני
אב אחד אנחנו משפחה מאוד מלוקדת בני אב
אחד אנחנו כולם מקדים וכל פעם שאתם רוצים
לעורר את הרחמים השיא של השיאים זה להגיד
ואיך אלה לבינה
בנפשו כשורה בנפשוני אבא כל מתגן לי אבא
אומר להם יוסף אני שואל שאלה אחת
העוד אבי חי. איפה היה האבא? כשמכרתם אותי
למצרים, לקחתם את הקטונת של הפסים, החתמתם
אדם ואמרתם לקר הקטונת בנחם לא. איפה שם
היה האבא? איפה שם? שם היה הרחמנות על
האבא. כשאתם רוצים אתם מתאחזרים אליו בלי
להתבלבל בכלל. להגיד לו את רוב תורף יוסף
אומר כתם רוצים אתם רוצים משחק מצוין חל
אביב בנפשו אב זקן אומר לי יוסף איך האבא
יכול לחיות עם כל הבלבול שאתם מבלבלים פה
שאתם משקרים את עצמכם פעם אחת נוח לכם אתם
אומרים אבא כשנוח לכם אתם מתחזירים אל
האבא ההוד אבי חי אומר הבית הלוי אדם יכול
לחיות עם כל מיני שקרים אבל שקר שהוא עומד
עומד מול השקר של עצמו, מראים לו את זה
בפנים, אומרים לו ככה זה נראה. אומר, מול
הדבר הזה אדם לא יכול לעמוד. יש פסוק
שאומר, תייסרך רעתך. הדבר שהכי מייסר את
האדם זה מה שהוא משקר את עצמו. אומר הבית
הלוי, אחד אומר, אני לא יכול ללמוד. לא
יכול ללמוד. יש פה בישיבה חברה, לא יכול
ללמוד. שעות לשבת אין לי, אין לי כוחות,
אין לי, אין לי, אין לי. לא יכול ללמוד.
אומר לי, חמנטרס.
רק גומר את הישיבה אחרי שהוא הסתובב פה
כמו סביבון הולך לומד כל היום מבוקר עד
הדרב חשבונאות לומד אני לא יודע מה רגע
אחד אין לך אפשרות ללמוד אז איך יכול
להיות שאתה כשאתה רוצה אתה לומד כשאתה לא
רוצה הוא אומר ואחרי 120 לא יבואו בתוכחה
לאדם ויגידו לו תשמע למה לא יצאת רב קיבגר
כי רבי קיבה אייגר יש אחד מתוך חייו של
האדם בעצמו יוכיחו אותו אדם לא יכול לתת
סדוקה לא יכול לתת עונס רחמנ פטרה אבל
פתאום כשהוא רוצה יש לו ברוך השם יכולות
והוא נותן וקונה לעצמו דבר רגע אז יש לך
או אין לך אומר הבינבול הזה שאדם מבלבל את
עצמו ומשקר את עצמו כשיביאו לו את המראה
מול עצמו ויגידו לו ככה אתה נראה בצורה
הזאת ולא יכלו הכרב לנו אותו כי נבלו
מפניו אין דבר יותר קשה שאדם מראים לו את
התוכחה מול העיניים בצורה הכי ברורה
שיכולה להיות ואולי חשבתי שזה הבחי בחינה
של יום הכיפורים שאדם עומד מול קודש בריך
ואומרים לו לפני השם תטהו אם אתה מסוגל
לעמוד מול קודש בריך הוא ומראים לך שני
סרטים ונראה פעם אחת ככה פעם וככה אתה
יכול לעבוד מול להסביר את המשחקים שלך
מצוין אתה לא יכול להסביר לא תוכל לעמוד
אוי לנו מיום הדין אומרת הגמרא אוי לנו
מיום התוכך ומה יוסף קטנם שלכם לא יכלו
כנבלו מפניו מה נענה ביום דין מה מיום
תורך אם זה כך כל החורבן באמת זה לאירס
עבירות אדם יודע הוא מודה ועוזב ירוחם אדם
שיודע להודות על האמת ויודע לנקות עצמו
תשובתו מתקבלת
החורבן מגיע מהתוצאה של העבירה שאדם חי
בשקר עצמי בהקחשה עצמית יש לאדם כאבים
אומר זה לא נורא לא ילך לרופא זה יעבור זה
זה בסדר זה זה כמה בסוף השם ירחם כשהוא
כבר בא לטפל זה כבר נהיה מאוחר אומר לו
אדוני למה זנזנת אומר חשבתי שזה יעבור אין
חשבתי שזה יעבור יש קלקול צריך לתקן אחרת
זה נהיה נורא
יוקים חורבן בית ראשון היה על עבירות
חמורות ביותר אומר הקדוש ברוך הוא עבירות
חמורות אבל השאלה מה קורה מעבר לעבירות
אני אכתוב להם מגילה אני אשים להם את
הציור של החורבן מול העיניים יוכלו להגיד
אופס רבותיי תעצרו
קורה פה משהו או שימשיכו בהקחשה עצמית
בנתי רגילה
הציבו ברובו מתעורר קורה פה משהו בוא
נעצור קראו בגדיהם צלו לעשות תשובה הבינו
שמש יויקים
רוצה הקחשה למה ההקחשה דווקא מול המגילה
ולמה הקדוש ברוך הוא אומר לקרוא את המגילה
יש ביטוי בגמרא שטרך בידי מי בי הראיה הכי
חזק חזקה מול האדם זה שמעמידים לו שטר מול
העיניים אומרו לד אדוני אתה חתום זה כתב
ידך כנסא
כמי שנכרעד אותן בבית דין כשיש שטר חתום
זה נעשה כאילו יש פה הודעה גמורה מול הדבר
הזה אדם לא יכול לעמוד יוקים לא יכל לסבול
שיש מגילה שאומרת את האמת הכי צרופה
שיכולה להיות ומול הדבר הזה אי אפשר יותר
לשחק אדם לא יכול לחיות בשקר מול הדברים
הכי ברורים שיכולים להיות מה הוא עושה
מנגנון ההכחשה גורם לחורבן בנטי רגיל שורף
את המגילה לא סתם שורף אותה הביטוי אני
אוהב את הביטוי פה ואשלך אל האש אשר אל
האחתום כל המגילה על האש אשר עלך עד שזה
לא נשרף עד דק
הוא לא יכול לא יכול הוא צריך צריך להיות
בחיים שלו אני איש את החיים השניים אל
תפריעו לי בחיים אל תשימו לי פה שלטים אל
תנשים לא אוהבים הפגנות כי ההפגנות לפעמים
מראים לאדם את המצב
מול העיניים, בלי הפגנות, בלי תוכחות תן
לחיות בשקר. יש ביטוי כזה במסילת ישרים
שאדם רץ כל החיים שלו כישו שותה במלחמה,
שם לו פה שני שני חסימות, לא רואה לא
ימינה, לא שמאלה, הוא בשלו רץ אומר ולו
עומד רגע קומתבונן
קצת התבוננות. מה קורה איתך? איך אתה איך
אתה מוליך את החיים שלך? הוא אומר ודאי
היה מתהפך מהפך של חיים כי כשאדם רגע אחד
מוכן לעמוד רגע מול האמת הכל משתנה וזה כל
גאולתו של האדם לעמוד מול הנקודה הספציפית
הזאתי אומר הקדוש ברוך הוא אני לא מוותר
על התוכחה של התוצאה של העבירה תכתוב עוד
פעם את את המגילה יש ביטוי יפה מאוד
בחז"ל כתוב ככה אמר בילקות שמוני אמר רבון
אמר רב אין קוראים אלא על ספר תורה ששרפה
מלך ישראל בזרוע כגון ויקים ששורפים ראיות
צריך לבכות צריך צריך לקרוע למה לקרוע לא
רק על הספר תורה לקרוא על זה שאדם מבטל
ראיות מכחיש מציאות אין נורא כמו ההכחשה
וחייב לקרוא על הגביל בפני עצמו ועל הכתב
בפני עצמו על הגביל בגלל הקדושה שלו ועל
הכתב בגלל שהוא מסיר את התוכרחה מעל עצמו
מתעלם, מטשטש וחי בשקר. מהטעם אחרי ששרף
את המגילה זה הגבוין ואת הדברים זה הכתב.
וכשפתאום אותו אדם מתפקח והבין עד כמה
רימו אותו בסיפור של חורבן הבית והבין
שהכל הכל שקר מסביב ונראה מצוין אבל זה לא
האמת הצחרופה. נפלו דמותיו לתוך
אומר הקדוש ברוך הוא פתאום ההתפקחות הזאתי
היא גם סיבת החורבן באמת. ובאותה שעה נחתם
עליהם גזר הדין. רגע אחד בימים האלה שלנו
נעמוד, נתבונן מול האמת הכי פשוטה שיכולה
להיות זה מהפה חיים שבסוף מביא גם את
גאולתם של ישראל.
‏na