המבט של ה’ | עולת ראיה - שיעור 24 | הרב יהושע שפירא

[מוזיקה] אנחנו בסעיף ה דרכת התפילה וחלקיה. לפעמים אנו מתפללים שיעשה הקדוש ברוך הוא בקשתנו על ידי המלאכים ולפעמים מפרטים גם שמות של המלאכים שהרי עיקר המבוקש של עניין התפילות כולן באמת ראוי שיהיה לא להשיג מה שהוא חפץ כי אם לדבק עצמו לרצונו של מקום ברוך וכיוון שתכלית הבקשה אם מילו אמיתת רצונו יתברך החפץ חסד וכמו שרצונו יתברך להרבות חסדיו בעולם כן הוא רצונו שזה יתנהג דווקא באותם הדרכים שסידר בהם את הנהג גת העולם בחוכמתו ברצונו כביכול. אם כן, כמו שראוי להתפלל על עצם המבוקש הפרטי, כן ראוי להתפלל שיתמלא על פי הסדרים השייכים לו. ואדרבה, זוהי שלמותה של התפילה שהוא מגלה בה את רצונו. הוא שיעשה רצונו של מקום ברוך הוא בעולם. הרבה יותר ממה שראוי לרצות במילוי הבקשה ראוי לרצות שיתקנו סדרי המאורות העליונים שדרך תיקונם ובמילו ענייני התפילה. שזהו עניין התפילה על פי סדר הספירות. וכיוון שזכינו לעניין התפילה שעשה רצונו שהוא בשפעת החסד על פי הכנת התחתונים הרי עצם התפילה היא הכנה רבה באופן מעולה לעניין שפע הטוב והחסד על ידי גילוד גילוי המאורות הקדושים יש פה סעיף שעוסק בסוגיה שמצויה לא מעט בסידורים בוודאי בסידורים א מן העבר בסידורים של א אושר של דברים שמגיעים ויותר על פי פנימיות ועל פי סוד עוד ו יש בהם א הרבה הזכרה של מלאכים וכנדה שיש גם בעולם הפנימיות הרבה עיסוק בעניין הספירות בתפילה איזה איזה תפילה שייכת לאיזה ספירה וכולי ו אנחנו ורבנו היום יש חלק בעיקר אצלחנו הספרדים שעדיין א נוהג ככה גם בהמון יש אה כמה מחסידים שנוהגים ככה אבל רובנו לא עוסקים בעניינים כאלה בכלל ו יש סברה גדולה לא לעסוק בעניינים האלה הרב בא כאן ללמד למה בכל זאת הסברה הגדולה לא מהווה קושיה עצומה על התפילות האלה נפתח ולהזכיר את תשובת הריבש. תשובת הריבש ו נדמה תשובה קנז קנ תשובה יסודית מאוד מאוד בסוגיות הללו ששם הוא נשאל על הכוונה של המקובלים לספירות בתפילה והשואל שואל בחריפות עצומה זה דור שהתנגדות לקבלה הייתה מאוד תקיפה עד ש העניינים הוסברו עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם על ידי גדולים עד שעם ישראל א יקל והסכים לגמרי לתורת הסוד ובתורתו של הארי הקדוש עד שזה נהפך לא רק לא להיות תורה תמועה מוקשה אלא לב ליבה של כל התורה כולה ש נלמדת ו נחקרת ומהירה לחכמים גדולים כל אחד לפי רקו שצריך לזה הקדמות צריך לזה תנאים כל דעה לפי ההקדמות והתנאים שלה אבל נחזור לעניינינו אז זה היה תקופה אחרת זה היה תקופה כמדומניות לפני הארי הקדוש והריבה שהיה בסוף תקופת הראשונים אה ומגדולי אחרוני הראשונים והריבש נשאל שהכוונה ל הספירות דומה רחמנא ליצלן מהידתא של השואל להבדילפה הבדלות לנצרות שהם מתפללים לשילוש וחס וחלילה יש איזה דמיון מקובלים שמתפללים לעשיריות. זה ה חייפות של השאלה שמה. וריבש מביא שמה את דברי המאריק, מאריק אולון כמדומני, שאומר עליו שהוא הגדול בבני דורו, בדור שלפניו. הוא אומר שאף על פי שהוא מתרץ שמה את הקושיה של הפנייה לספירות, אבל הוא אומר בכל זאת מעלה יותר עליונה זה להתפלל ל הקדוש ברוך הוא באופן ישיר. אולי אולי נראה את זה. זה תשובה חשובה מאוד. נקרא קצת התשובה הזאת מאוד מאוד יסודית. הוא גם מסביר את עניין ה זה נראה לי הבסיס של מה שכתוב כאן הוא בדברי ה שוט הריבש [מוזיקה] כן זה קז אני לא קורא את זה הכל הנה ‏M. Š בכנון לא וגם דעתיך מספר לנו מכתבים אחרים שהוא כתב לו וגם דעתיך כי מורי הרב רבי פרץ הכהן זל לא היה כלל מדבר ולא מחשיב באותן הספירות גם שמעתי מפיב שהרב רבי שמשלון מכינון זן שהיה רב גדול מכל בני דורו וגם אני זכור ממנו ואם לא ראיתי בעיניי והוא היה אומר אני מתפלל לדעת זה התינוק כלומר להוציא מלב המקובלים שהם מתפללים פעם לספירה אחת ופעם לספירה אחת כפי עניין התפילה והם אומרים כי זה פירוש מה שאמרו חז"ל הרוצה להתחכם מדרים להתשר צפים רצונו לומר יכוון למידת ימין או למידת שמאל. גם בתפילת 18 יש להם בכל אחת ואחת כוונה לספירה ידועה. וכל זה הוא דבר זר מאוד בעיניי מי שאינו מקובל כמוהם. בעיני מי שאינו מקובל כמוהם. וחושבים שזה אומונת שניות. ריבוי הכוונה. וכבר שמעתי אחד מן המתפלצפים מספר בגנות המקובלים והיה אומר העובדי גולים מאמיני השילוש והמקובלים מאמיני העשיריות רחמונ לצלן מהעדת כבר קרא לי ביודים סטרקטנה שבא לשם חכם הישיש דיון יוסף בן שושן והחם בתלמוד רב בפילוסופיה והיה מקובל וחסיד גדול ואני בנו בינו הייתה אהבה וחשק גדול ופעם אחת שאלתי לו איך אתם המקובלים בברכה אחת מכוונים לספירה ידועה ברכה אחרת יש ספיכה אחרת ועוד אכי יש אלוהות לספירות שיתפלל אדם להן לספירות אז זה ה שאלה לה כמו שהריאה שאל בלשון מכובדת ושהוא מזכיר אחד מטבל סופים ששאל בלשון חריפה ביותר וכיוון שכאן אנחנו עוסקים בעיקרי אמונה אז הכל באמת חריף אלא שהמתפלצף טעה טעות חמורה ביותר והנהלי כלומר רבי יוסף אי בן שושן שהיה תלמיד חכם גם בתלמוד וגם מקובל גדול מדקדק במצוות חלילה שתהיה התפילה כי לשם יתברך עילת אילות זה דבר שכבר דיברנו בו בעצם לא פעם קיבלנו לתשובה הזאת בשביל רבש אבל כדאי פעם פעם אחת ללמוד אותה לקרוא אותה לפחות בפנים חלילה שתהיה התפילה כי אם לשם יתברך אילת ההילות אבל הדבר הזה כמו מי שיש לו ריב ושואל מן המלך שיעשה לו דין כלומר כמו שתי אנשים שבאות אל המלך שלמה, יש משפט המלך אז אחד יש לו דין הוא בא על המלך שיעשה לו משפט צדק יבקש ממנו שיצווה על אלא היושב על המשפט שידין לו אז המלך אומר לו בסדר אתה צריך דין הנה אני עונה על המשפט אני השמחתי אותו הוא יעשה לך את הדין לא שיצווה זה לסוכן הממונה על הצורות כי תהיה שאלה טוב בטעות וכן אם ישן מן המלך שיתן לו מתן צריך איזה פרויקט למען המדינה תן לי תקציב לא יאמר לו שיצווה לשופט אבל שיצווה לסוכן וכן אם ישאל ממנו יין יבקש שיצווה זה לשר המשקים ואם ישלא לחם יאמר לשר העופים לא בהפך איך זה הוא לא בא אל המלך אומר צווה לשר העופים שיתן לי משקה זה ברור עכשיו מי נותן את הכל הכל זה המלך כן היא בניין תפילה שהיא לעולם לעילת ההילות אלה שמכוון המחשבה להמשיך השפע לאותה ספירה מתייחסת לאותו דבר שהוא מבקש עליו כמו שאתמר שבקשת על הצדיקים יכונסה נקראת חסד שהיא מידת רחמים ובחינת המי א המינין יכוון לספירה נקראת גבורה שהיא מידת הדין והקש על זה זה באר יחסית נזכר מכוונת המקובלים והנה טוב מאוד אמנם אחרי כל זה ונראה שהרב קצת עונה למה שנאמר כאן בהמשך אחרי כל זה אמנם מי מכניס אותנו בכל זה? לא למה צריך? מה אני צריך לנהל למלך את ה חלוקה לתפקידים? אני לא טוב להתפלל סתם לשם יתברך בכוונה והוא ידע באיזה דרך יש לי מבוקש. כמאמר הכתוב גול על השם דרכך ובתחלה והוא יעשה והוא יעשה גם את החלוקת תפקידים. וכי אני יודע שמשקים מקבלים משר המשקים והוא לא יודע אני נותן לו והוא ידע וזה מה שאמר הרב הגדול רבי שמשון דכינון זה על שהזכרתי למעלה וכן הודעתיך מה שאמר אליי בייחוד מורי הרב רבנו ניסים ז"ל מי זה? הרן כי הרבה יותר מדי התקעה עצמו הרמבנזל להאמין בעניין הקבלה היא ולזה איני תוקע עצמי באותה חוכמה אחר שלא קיבלתי מפי מקובל חכם משמע מכאן שאם הוא היה מקבל מקובל חכם אז הכל היה אחרת טוב אנחנו נסתפק בזה זה עכשיו הוא שואל שאלה שאנחנו בדרך כלל אוחזים בדרך של השאלה הזאת מי מכניס אותנו בכל זה גול על השם דרכך ובתח עליו הוא יעשה ואנחנו לא מכבלים בספירות ולא מזכירים שמות מלאכים מתפילותנו ובסידורים שלנו של רובנו שוב של רובנו זה לא נמצא עניין הספירות ולא עניין המלאכים ו אנחנו בעצם הולכים אחרי ההדרכה הזאת של הריבש על לא טוב להתפלל סתם לשם יתברך בכוונה והוא ידע באיזה דרך יש לי ממבוקש אז עכשיו השאלה מה מרוויחים המקובלים והסעיף כאן בא לענות על השאלה הזאת למה לא נתפלל רק השם יתברך זהו טה גל טה טוב א' אני לא יודע אם כביכול כלפי מעלה השפת אם שמה היא יידיש צריכים אבל יכול להיות שיש סברה גדולה ללכת אחרי השפת אם של המבקש ולא של ה מקבל התפילות. טוב, יש פה זה ספרה כשרואים את המתיקס שמתלווה לצעקה טטה אז זה אי אפשר לכור את המתיקות הזאת. נחזור לענייננו. לפעמים אנו מתפללים שיעשה הקדוש ברוך הוא בקשתנו על ידי המלאכים. האמת היא שנוגע לפולמוס עוד יותר חמור שאנחנו נתקלים בו כל שבוע. נראה לי שגם הספרדים כן ברחוני לשלום. ו בצליחות מכניס רחמים שלכן הרב אריאל נוהג תמיד בשיחות ראשונות את המנגינה הידועה מכניס לרחמים לשיר כמנגינה בלי מילים לפני הכל ולמה לא לשיר עם המילים באיתו ובזמנו היה פולמוס גדול מאוד על מכניס רחל כאילו אתה פונה למלאכים וכאן יש שאלה עוד הרבה יותר חמורה שבאמת חלק מחכמי ישראל אה המהרל ואחרים יצאו בכל זק קה איך פונים למלאכים אבל כבר התקבל נכון ספרדים גם אומרים ברחוני רק אומרים בשבטכם במקום צתכם מה אומרים גם וגם אה גם צתכם וגם בשבטכם אז אה אז ברחו לי לשלום זה היה לכאורה קושיה עצומה טוב כבר נמרו תירוצים זה לכאורה עניין של פרידה של כבוד יותר אולי או בדרך אחרת. על כל פנים, בעצם השאלה שהריבש אומר פה בשם אותו מתפלסף זה אתה עלול למצוא את עצמך עומד מול כתובת אחרת. ו ה אנחנו יש לנו כתובת אחת יחידה לתפילותנו וזה כתוב בפסוק מפורש שלמדה חז"ל מדייקים אותו בכל קוראנו אליו אומרים חז"ל אליו ולא למידותיו ולא למידותיו ולא לספירות הקדושות ולא למלאכים אליו בעצמו עצמו ולא לימד אותו. ואם חס וחלילה מישהו בעניין הזה מתבלבל, אז זה נוגע לחשש או יותר מזה של סוג של עבודה זרה. אבל לכן פה הכל הוא חריף מאוד. בכלל חכמים לא נמנעו ממחלוקות חריפות. יש דבר טוב צריך למה והאם אנחנו אמורים ללכת בדרכם היום או לא ואני אראה שהיום אנחנו לא אמורים ללכת בדרכם א בדרך כלל אבל יש מקרים שכן יש מקרים שגם היום רבותינו הצדיקים מכל צד שתגידו הם באים מחלוקות חרפות ויש מעטים שמקפידים מאוד מאוד מאוד שלא יהיו מחלוקות חריפות על שום צד. זהו זה גם דבר יקר מאוד ופעם הערכנו עליו אין כאן מקומות. אבל בעניינים של כל פעם ספק אבודזורה או לחילופין ספק כפירה בנישבות הדאורייתא כי אנחנו על גשר צר מאוד. ולא עוד, אלא שהניש דאורייתא, כל המקובלים אומרים שבלי תורת הקבלה אתה לא יכול להמין באמת מהשם אתה נופל ל או פילוסופיה או לעבודה זרה ורק על ידי הקבלה אתה יכול להאמין אמונה שלמה אז יוצא שזה מחלוקות מדבר טהרת האמונה זה אפילו לא טהרת הקודש זה טהרת האמונה באלוקות שזה אין אין שורש יותר עמוק מזה אז לא פה שיש שם חריפות דברים אבל אנחנו כבר לא בדורות האלה וכבר עם ישראל וחכמיו עברו הרבה תהליכים של עיקונים כי אולי יש בקצוות עד היום חכמים חריפים בניים שכאלה אבל התנאי שלכן רבים חכמי ישראל אומרים לא להתפלל למלאכים לאנשים שכמותינו ולא לספירות לאנשים שכמותינו זה כי אפילו למד אמר שכן התנאי הוא שכשאתה עושה את זה אתה עושה את זה נכון גם בטהרה מספקת שקודמת לזה וגם שיש לך דעת נכונה במה מדובר כי אם אתה טועה זה עלול להיות עניין חמור אז לכן אומרים אל תתעסק אבל יש גם כאלה שאומרים באמת כדעת הריבש שלא לכוון וגם ענקי עולם לא מכוונים אצלם הרב מרדכי אליהו היה מכוון כך רק הוא היה גאון כזה גדול הזמן של מקובלים אחרים לוקח זמן זמן ומדפדפים דפים מי שמכיר קצת אצלו הכל היה בערב עין במחשבה נפלאה מאוד הוא היה עושה את כל החשבונות במירויות בלתי נתפסות אני ישבתי אצל הרב מרדכי אליהו בחדר כשהיה טלפון היה דיון שהיה שאלה הלכתית שהיה צריך לחשב כמה חודשים אחורה והשאלה הייתה שוזה כך כן וכ מה הדין ו השאלה הוכנה כראוי אז היה כאילו את כל התאריכים מדויקים והרב אליהו היה באמצע השיחה איתנו הייתי מאוד עם הרב גדי בן זמרה אז אצל הרב ליהו על איזה שאלה חמורה בענייני התיישבות איתנו אבל היה שאלה דחופה אז המזכיר הכניס ואז הוא שלושה חודשים אחורה מתקן ואומר לא זה לא רביעי זה יום שלישי לא יום רביעי כאילו כל החשבון הכל אתה רואה טוב אז אבל האם רב אברהור גם כיוון ככה גם אם כן זה סוד אבל האם הרבי מלובביץ' חי ככה זה כנראה שלא כי בחבד היו דווקא לא מכוונים והם לא היחידים וזה נות קצת ל אלא מה שנראה לי שהרבי התפלל רק אליו יתברך אבל הוא ידע את כל הכוונות זה לא שהוא לא ידע עכשיו יש להתפלל עם כוונות ויש להתפלל כשאתה יודע את כל הכוונות ויש להתפלל כשאתה לא יודע את הכוונות שלושה דברים שונים יכול להיות שנתפל כשאתה יודע הכוונות יותר דומה אבל אף על פי כן הדרכה הייתה לא לכבון אבל כל פנים כאן הרב מסביר כן את הטעם ו אה ולא בטוח שהוא בעצמו נהג ככה רק לפעמים רואים שלפעמים אולי לפעמים גם זה אנשים מסוימים אבל רק אני רוצה להזכיר עוד להגיד עוד דבר אחד שאני זכיתי ללמוד אצל א מי שדומה עליי למלאך השם צרכות הרב נחום רכל השם יעריך אתמיו בטוב ושמתיו בנימים והוא למד אצל גדול המקובלים בדורות שלפנינו הרב שרעבי ו שני דברים חשובים אני זוכר שהוא הוא היה מדי פעם מספר כמה סיפורים אבל שני דברים חשובים הוא היה אומר לנו בשם הרב שרבי אחד זה שהוא לא הסכים שיהיה שאלות אצלו בשיעורים למדו תורת אסון אבל הוא אומר מי שישאל בוודאי לא יבינו ככה הוא היה אומר דבר עמוק מעניין מי שישאל בוודאי להביא וידך פירוש הוזין גמור והדבר השני שהוא אמר זה שהיה היו מתפללים אצלו בכוונות שרבי הרב שרבי ה מתפלל בכוונות ו הוא אמר שלהתפלל בכוונה זה רק למי שאין לו ברירה. כמו מי שכשהוא מתפלל הוא לא מבין שום דבר אחר חוץ מאת הכוונות אז הוא יכול להתפלל בכוונה אבל להתגייס כדי שיהיה כוונה זה לא זה רק מישהו שהוא מתפלל את לשנת תפילה והוא לא רואה שום דבר אחר הוא ציד הכוונות שמה אומר אונס רחמנ הפטרי זה אונס עליון ונסגר ומעולה ולשם צריך להגיע אבל אתה צריך להגיע להיות תנוס. אם אתה מתגייס לזה אז התהליך הזה כבר הוא איזה פגם. זה אולי קשור למה שלמדנו קודם שאני יכול לחדש בדבר, אבל אז הוא חושש, זוכרים את רבי זירא שהוא יכול לחדש בדבר, אבל אה אבל הוא אומר, אני חושש דילמה מטריטנה ואני חושש שמה מה אומר הרב מסביר שם החידושים השכליים שלי יעקבו את שפיכת הלב שזה עבודת התפילה עכשיו אתה לא לומד סוד עכשיו אתה מתפלל ואם במקום להתפלל פתאום אתה מתחיל ללמוד סוד אז זה לא תפילה אולי זה קשור לזה מה שאמר הרב שרבי טוב נחזור לענייננו לפעמים אנו מתפללים שיעשה הקדוש ברוך הוא בקשתנו על ידי המלאכים ולפעמים מפרטים גם שמות של המלאכים שזה במידה מסוימת עוד יותר חמור כי בפני המלך לא מזכירים שמות של שרים יש שאלה גדולה לפעמים המלכה אומר ברשות זה ברשות זה ברשות זה ברשות זה אבל אם יש אחד שהוא רם וניסע בדילוג עצום מכל השער. אז אתה לא אומר הגיע שר החינוך ערב עם ההורים והגיע שר החינוך אבל המלמדים גם ישבים. המורים המורה לטבע והמורה יושבים גם בקהל. אז ראיתם איזה מנהל בספר אומר כשהוא צריך לדבר כמה מילים בשוט שר החינוך בשוט המורה לטבע בשוט הילדה מקין דבר כזה אז לכן כשאתה מדבר על הקדוש ברוך הוא אין שום דבר כזה וגם אם יש מלאכים אבל להזכיר אותם משמותם זה עוד יותר חריף לתת מקום לעצמו משמעות שלהם. מי שרוצה לדקדק את כל העניין הזה, זה המאמר של הרבי, קשור עדיין ל לחודש שלנו, חודש שבט. חודש שבט הוא חודש של שבט אשר. הרבי נולד ביום של הקורבן של אשר יא ב א ניסן שזה כנגד חודש היא בשנה שבט ויש לו מאמר על א על אשר אנה נסיב מלקה מאמרים הכי חשובים של הרבי ושם שם הוא עושה את כל החשבונות עם המלאכים ש אתה אחרי זה אתה פוחד מלהתקרב למילים האלה בכלל כדאי כדאי לכם לראות את זה בכל זאת חכמי ישראל התגברו על הפחד והרב כאן הופך את העסק יהיה היפוך להיפוך כלומר הוא אומר אדרבה אלה שהזכירו מלאכים ואפילו בשמותם הם היו דבוקים בהשם עוד יותר וקצת מוכרחים להגיד ככה כי הרי מי אלה היו גדולי רבותינו המקובלים מי לנו גדול מהארי הקדוש שרי עיקר המבוקר שנעניין התפילות כולן באמת ראוי שיהיה לא להשיג מה שהוא חפץ כי אם לדבק עצמו לרצונו של מקום ברוך הוא עכשיו פה יש נקודה עדינה שאם תנסו לתפוס אותה ביד חזק תישארו מתוסכלים המלצה שלי תנו למשהו יותר גדול ממה שאתם יכולים לתפוס להעיר בנחת או שתנו תבחרו להיות מתוסכלים. לא, אני לא יכול ליטול את הבחירה שלכם. וזה שהקדוש ברוך הוא ברא את האמהות הקרות מפני שנתבה לתפילתם. אבל האם האמהות היו צריכים להתפלל בעיקר שיהיה להם זרע של קיימה או בעיקר שיתגלה רצון השם לפי המשפט הזה וההיגיון הברור ומה שכתוב בכל הספרים פשיטה של פשיטה שהם היו צריכות רק רצון השם אבל אם הם רוצות רק רצון השם אז לכאורה כל המעלה של לברוא אותם הכרות בטלה כי זה לא מעניין אותם שם הכרות מעניין אותם רק רצון השם אז מה זה מועיל רק אם זה כואב להם מאוד ההכרות והם מתפללות מקירות ליבן אז העצה האלוקית הזאת מועילה ואם אין רק רצון השם אז א אז כבר דיברנו על העניין הזה שיש פה משהו עדין אל תנסו עם הידיים זה רק אה לא פסיק חוכה מפומה כל היום אז זה צריך איזה חיוך עליון ושים למה שלמעלה מגדרים אבל בכל זאת ננסה להסביר את זה קצת בגדרים. ה חילה ה אמאות ודאי כעבו את הכרות שלהם. פסוקים מפורשים ואי אפשר להק לנו את ה קומה ה בסיסית. יעקב אבינו אומר שהוא יורד אל בנו אבל שעולה. אז היה אכפת לו מזה שיוסף לא נמצא או לא היה אכפת לו. מה מה מה כל יצירת האומה הישראלית הייתה מתוך הכאב של יעקב שעל ידו התגלגל למצרים מה זה עניין של מה בכח זה זה רוח שולי אלא שיש להפריד בין הכאב שהוא מעיף בעוצמה דירה את המתפלל לפנות להשם כן לבין המסקנה אז מה אני רוצה מזה כאילו אני הכאב נותן לי עוצמה דירה של פנייה אבל כשאני כבר פונה אני כאילו שוכח מזה לגמרי לא בלי העוצמה עם כל עוצמת הכאב טיפה אחת לא פחות הרי אין הכרות יותר כואבת מהכרות של האמות שאמורות להוליד את כלל ישראל אז לא לדת את פלוני לא הולדת את תלמואני בסדר כל אחד הוא יקר הוא עולם מלא אבל כלל ישראל אז שרה רוצה להוריד את יצחק נו מה מה יש הכרות יותר כואבת מזה אז כל טיפה של כאב זק עד לב השמיים בתפילותיה אבל היא לא השתה עבדה לכאב הזה. היא התרוממה, היא נחלצה מה חיזודה עלמה, שכאילו הכוכבים אומרים שלא יהיה נגמר, לא, אבל הכאב הביא אותה לדבקות אלוקית שרק השם יתברך. וכשהגיע למקום הזה שרק השם יתברך אז היא הגיעה לעיקר האמונה שתובו וחסדו זה עיקר הכל ומה שאני כואבת שלא נולד לי בן שימשיך את כלל ישראל ויקיים את ההבטחה וזכה לגוי גדול כי זה את ההבטחה שלך למה זה כואב לי יותר מכל הכרה אחרת כי זה את ההבטחה שלך ואצך לגוי גדול מה היה איתפילה אני חושבת על טוב השם והכאב הפרטי שלי הוא סעיף שמה כל חיי זה כך כל חיי זה רק רצון שטוב כמו שהוא אצלו יתברך יתגלה והוא תגלה גם בכל הדרכים הנכונות שהוא מופיע בסדר המציאות. ומה הדרך הכי חשובה? ביצירת כלל ישראל, בהולדתו, בפועל. אז לכן היא ככה מסתובבת כל הזמן במחשבה על כל ההיסטוריה שעתידה לעמוד ממנה, כל נצח ישראל שעתיד להיוולד על ידה, שזה האור של טוב השם בעולמות. וזה לא שניים, זה דבר אחד. ומה עם התפילה שלו יחיה לו ישמעאל יחיה לפניך שרה לא שותפה לזה זה תפילת אברהם ש כתוב שאולי היה יותר טוב שיכוון פחות קצת אנחנו עכשיו משתדלים לעשות את זה נשמע לחיה פחות לפניך בטח לפניך הכוונה בארץ אשר עניה השם אלוקיך בא ובזה אנחנו דבקים יותר ב שרה אמן שלא יתפלל על תפילות כאלה אדרבה גרש בנעמה בעזרת השם שיתכן אמן רצונה של שרה עמנו גרש בינ אז כשהיא מצפה ללדת יצחק והאמה זה לא הסיפור היא באמת ככה מבינה את רצון השם ובצדק זה דעת אלוקים אמת שלה וממילא כל הכאב האישי שמתלווה לזה זה הוא רק מחדד את ה רצון שטוב השם תגלה כמו שהוא אצלו. אז למה היא בטה את יצחק ולא את ישמעאל? לכאורה של לא תעשה ליצחק אז בוא תעשה את זה זה שמעל לא לא אין דבר כזה חס ושלום למה כי בואו זה לא רצון השם וגם לא רצונרים אלא אלה אז לכן היא מתפללת על יצחק לא על ישמעאל מתפלל את ישמעאל גרש את בן העמה גרש האמה הזאת ואת בינה ואמינה שכאילו שרה תתפלל שיהיה רצונך אם תיתן לי בן טוב ואם לא אז שיהיה חס ושלום אין ד אז הרב אומר כיוון שאנחנו בעיקר הוצאים את הטוב האלוקי אז ממילא אנחנו עולים להתרומם למבט איך הקדוש ברוך הוא מנהל את העולמות. נמשיך לראות את זה מחר, אבל רק משפט מסיים. איך הקדוש ברוך הוא מנהל את העולמות? באופן שאולי מוזר לנו, הוא יכל בוודאי בלי זה. הוא כל יכול. וצריך להבין למה הוא עושה ככה. אבל הוא מנהל את העולמות על ידי ספירות ומלאכים. וכיוון שבתפילה אנחנו לא רוצים כפי שאנחנו רוצים, אלא רוצים כפי שהוא רוצה, אז דווקא בגלל זה אנחנו רוצים שזה יהיה על ידי מלאכים וספירות. הפוך. ‏M.