הלכות תופר בשבת | צורבא מרבנן - קפח | הרב בן ציון אלגאזי

אחד [שירה][מוזיקה] קר כלה >> אנחנו בשבוע שעבר עסקנו מלכות שבת בדין קורע בשבת דיברנו על כל דיני קוריא שצריך להיות קורע מנת לתפור גם מבחינת הגוד דיברנו על זה ביום העצמאות על קריאת ים סוף להיות קורע עלמנת לתפור עם ישראל נקרא ממצרים על תידבק בקדושבריך הוא אז זה היה המהלך של שבוע שעבר היום אנחנו נעסוק א דיני א הדבקה בשבת. זאת אומרת דיברנו על עניין של הדבקה באופן כללי שזה חלק ממלאכת תופר ככל המדביק הוא תולדה דמלאכת תופר. ועצרנו בשבוע שעבר בסוף השיעור בענייני חלק יד. או שכך עצרנו בשבוע שעבר בסוף השיעור בענייני טיטולים בשבת. האם מותר להשתמש בטיטולים בשבת? למה בטיטולים יש בעיה של הדבקה פעמיים? א' המדבקות שיש על עצם הזנבות של הטיטולים. ולאחר מכן אנחנו רוצים גם להדביק את הזנב הזה שאנחנו מסירים ממנו את הכיסוי על גבי הטיטול עצמו. ופעם שלישית יש פעולה של הדבקה. שאחרי שהתינוק עשה מה שהוא עשה והמקום כבר הטיטול יצא ממקומו סליחה מכבוד תורתכם ומה שנשאר בתוך הטיטול מנהג ישראל קדושים זה לכסות את הטיטול שוב פעם שני הכיוונים להדביק אותו צמוד וכך לזרוק אותו לתוך הפח הדבקה הזאתי שוב פעם הדבקה נוספת אז כל הבעיות האלה של הטיטולים מכל מיני הדבקות כאלה ואחרות זה מה שניגע היום אז זה נמצא לפניכם ב בעמוד עמוד 13 נעשה נתחיל את הרמב"ם במקור עמוד עמוד 13 מקור 13 ברמב"ם המדביקרות אורות בקונ שסופרים חצ מראה זה תולדה של תופר וחייב כל הדבקה שהיא באשר היא זו תולדה דתופר כך פוסק המחבר כדעת הרמבם מדבק ניירות אורות בכל שסופרים חצה בהם הרי זה תולדת תופר וחייב ולכן אומר השמיעת שבת ככת מקור 15 דף של ספר שנקרא שלקומות אותיות ראינו את זה גם אפשר להצמיד את החלקים לא ניתן להדביק את החלקים עם סלטב למה כי ההדבקה הזאתי זה ודאי תופר לכל דבר מניין ועובר על איסור דאורייתא ולכן גם כותב הפסקי תשובות אסור לחבר בשבת הפים זה לזה בדבק או בסיקות מהדק זה גם ראינו סיקות מהדק כל לחיצה על סיקת מהדק והידוק זה תופר רבי סי זה ממש מלאכת תופר מדבק בשבת איסורי דאורייתא הרב שאלה כל לפני שמבררים את הפרטים האלה עצם השאלה של לדבק קצת בדומה לקשירה האם אתה מדביק מתוך רצון שברור לך שההדבקה הזאת אמורה להשתחרר >> אז זה דיברנו בשבוע שעבר קודם כל דיברנו בין הקושר לבין התופר בשבוע שעבר זה היה התחלת השיעור מי ש זוכרת שמוזמןך אבל שאלתך ברגע שיש דבר שבו אני אסור עשוי כל רגע להוציא את המדבקה משם אין בעיה בכלל. דוגמה יש כאלה לשוניות ששמים על מנת לזכור היכן עצרת בספר נכון דבר כזה מותר בשבת להדביק להסיר להדביק עוד פעם למה כי זה בדיוק כמו שאתה מגדיר כל דבר שעשוי כל רגע להשרה ולהדבקה אין בעיה בסדר פה אני רוצה שהדבר שנמצא >> ישאר יהיה דבוק עליו באופן תפידי שם מתחילה בנכת ההדבקה אדם שעושה פעולה עם עם א משדך שטחן סיקות הוא מעוניין שהדבר להישאר באופן קבוע ודאי כך ודאי הוא עובר על מדבק שהוא תולדה דתופר אומר לנו הפסקי תשובות כן אסור להסיר סיקות מהדק על ידי פתיחת הכיפולן אומנם השימוש בסיקות משרדיות עתבים מה שנקרא בלעז שמדביקים אותיות דברים כאלה אין שום בעיה למה כן בזה שום אחיזה של דיבוק באופן תמידי זה גם ניתן כל רגע לשרה ולפירוט מצוין מכאן נעבור במקור 17 לעניין של טיטולים כמו שפתחתי. אז הרבה מהפוסקים מחברים בין טיטולים לבין העניין של פלסטר. פלסטר בקצבותיו יש גם איזשהו משהו שמדביק אותו כדי שלא ידבק בדברים אחרים. רגע לפני שמדביקים אותו במקום הפגע מסירים את ה את אותם חתיכות נייר מה שיש שמה ומדביקים אותם. אז בואו נראה עכשיו את החיבור שאין בין שניהם. אומר האורחות שבת מקור 17 בעניין שימוש בחיתולי נייר שיש בהם סרט הדבקה יש לדון מצד שלוש חששות. א' פתיחת המדבקות המקופלות דין זה דומה למה שמתבאר לאל בניין השרת הירד הבוק בקצה הטיפנית בסין שם שבנו שנחלקו בזה הפוסקים יש בתירים יש אוסרים אמנם ישנם שני ספרות להקל להסיר את אותם תביסוף אין בעיה בהלכה למעשה א' אין ההדבקה נרשבת להדבקת קבע אין כאן הדבקה אלא הנחה ממילא אינו אין איסור להפריד הדבקה מעין זו אז היינו חושבים שיש פה איזה הדבקה זה לא אין הדבקה אין הדבקה אין בעיה של השרה כי הרי זה כל רגע ניתן לשליפה כל אותם קצוות כמו בפלסטר אותו דבר גם לגבי טיטולים יופי את זה סיימנו בעיה נוספת הדבקת המדבקות שעל גבי החיתול בזמן תינתו על גופו של התינוק יש בזה לכאורה חשש של תפירה לזמן קצר אומנם יש לו מה כיוון שההדבקה זו עשויה באופן שניתן לפותחה לא סוגרה הרי זה כמעין כפתור שאין בה איסור צפירה כבר דיברנו בשבוע שעבר לגבי סיקת ביטחון מי שזוכר מחלוקת של החזון כל דבר שהוא כמו כפתור רוחסן, קשירה של מעיל, כל הדברים האלה, אין בעיה, אין בזה הדבקה כי כל רגע נתון אפשר מה לעשות רבי יסאי להסיר בקלות וזה ניתן לעשרה כי זה כפתור או זה הוא הדין מדבקת הטיטול אחד על גבי השני כל רגע נתון שיהיה איזה הפגזה באופן כזה או אחר מיד ישירו את זה ויוציאו את זה אז אין בעיה רגע רגע כבודו שלסיר >> שערות שערות שיערות זה זה עוד בעיה נוספת שלא דיברנו עליה שצריך לשים לב ש אלא אם כן תשים את הפלסטר בשבת תשאיר אותו כך עד מוצאי שבת להסיר אותו בידיים בטלישת השערות לפחות יש פה איסור דרבנן אם לא איסור אפילו דאוריתא אבל דרבנן ודאי יש הערה טובה כןפלאסטרוד זה זה שונה זה כמו סקוט כזה זה משהו ש >> אם זה סקוט ודאי שאין בעיה >> כן אבל הבלסטר כאילו זה דק >> אבל >> הצבות האלה שאנחנו פותחים כן אבל אבל זה מיועד כל רגע ל הקצ אפשר להחזיר >> אי אפשר להחזיר חזרה אבל אבל ברגע שאתה שם את הקצוות האלה הם נועדו בשביל להסיר אותם כדי שתוכל להדביק אותם במקום הפגע נכון אז זה לא מדבר שמה באמת אני לא רוצה שיהיה שמה זה רק בא למנוע מצב שבו כבר הדבק לא יהיה רלוונטי אז זה לא זה לא בא כהדבקה כל מה שאתה לא רוצה שישאר שם כהדבקה אין לזה גדר הדבקה גדר א תגובה או >> זה שאלה פלסטר הוא לא תרופה. פלסטר הוא לא תרופה. פלסטר הוא כיסוי, הוא חיסוי. תשים שמה על הפלסטר איזשהי משחה או שיש פלסטרים שהם א כאלה אנטיביוטים מיוחדים. היום בתוך הפלסטר יש עולם לאור. יש כבר טעמים של פטל, יש זה יש הכל. אם שמה בתוך הפלסטר יש דברים אנטיביוטיים אתה חושב שתרופה. אם אין אין בעיה של תרופה. כיסוי בעל מה >> תופר בבעל חיים >> תופר מהכזה בלי שחקש אבל קה יש בכלל על פי הרמבם הרב אומר אורות או ניירות זה לא בני אדם יש בן אדם >> אם עושים לו פרפר פרפר עושים פרפר פרפר בשבת קודם כל אני איפה שעושים פרפר זה חובה בגלל בעיה של סכנת פיקוח נפש שיכול להיות שמה זיום לא עושים סתם פרפרים זה עניין אסתטי שלא גם בשידור >> כן רק עניין אסתטי לא יודע יכול לחכות הוא קרא לו קרא לו איזה שעה לפני לפני צ שבת >> אז אי אפשר אם אפשר לחכות >> אם אפשר לחכות ודאי ש צריך לחכות כי גם הדבקה מה היו בין הדבקה בגופו של האדם הדבקה בכל מקום אחר >> הרמבם אומר שרות >> כן הרמבם לא אצל הרמבם הוא היה רופא לא היה לו הדבקות עוד לא היה הדבקות זה דבר זה לאחרונה מתי זה 50 שנה אחרונה שקיבלתי אתה הדבקה האחרונה כל מיני מקומות בדרך כלל היו שמים איזשהו פלסטר וסוקרים את העסק היום עושים כל מיני תפירות והדבקות וכל דברים כאלה אחרים אבל באופן קונ את השאלות אני יודעתי אם אין צורך בשבת לאדאורית >> מה דאורייתא >> תראה יש בונה בשיער אז כמו שיש בונה בשיער הרי אם עושים צמות בצורה מיוחדת לא ניכנס בזה כרגע למה שלא יהיה הדבקה >> שמה יש פסוק מיוחד >> בשיער בסוף >> מה היא בן את הצלח אבל לא כתוב לגבי השיער זה הדיבור >> כן אני אני יודעתי יש בזה בעיה לא יודע איפה המקור לזה באדם אבל א חבלה לא אין צא דם משהו כזה צריך לנקות לפני כן כל מיני בעיות יכולות להיות בקיצור תשתדל לא שלא לפתוח את הראש בשבת רק בימי חול ולא להדביק אותם גם בשבת יהיה זמן לכל דבר אף מ שאנחנו רוב המקרים שבהם פתחנו את הראש היה בשבת כי היינו צאנו איפה היה מורה לטינים אם הוא לא היה מגיע היינו מצחקים ואז לא היה מצב שהוא לא היה מגיע במי שלא פתח את הראש בשבת. זה היה לכן כולנו מחוררים כל מיני כיוונים עד שהיקרחת א אה אה אה שיראו את זה בשחדת שוטח ודעת במקור 19 לפניכם אז הוא כותב שהוא מתיר להקל להשתמש בחיתולים בשבת בלי שום בעיה מה העניין כותב הרב עובדיה כך ולכאורה בנידון דידן שמדביקים את ההספניט על הבגד פי שינה לקיום יש להחמיר בזה דת מרה שולחן ערוך וגם רק דעת הרמה ודמו שיש להקל ואם כן גם לדעת מרן אף על פי שמותר להפריד ההדבקה של הנספנת בשבת מכל מקום אסור להלביש את החיתונים האלו להדביקם בשבת למה משום דשן לתפירה והדבקה מהפרדה מכל מקום כיוון שרבים היה פוסקים אז לפי המחבר לכאורה צריך להיות פה איסור דרבנן פוסק הרב עובדיה להדיה מכל מקום כיוון שרבים מהפוסקים מתירים אף לגבי תפירה שאינה של קיימה זמן קצר והבית יוסף לא הזכיר את זה כלל על כל פנים בהדבקת בגדים שאין אין דרכם בכך נראה שיש להקל בבגדים שאנחנו לא רוצים להדביק אותם באופן קבוע אלא בסופו של דבר מה אנחנו רוצים לעשות להסיר את ההדבקה כמו טיטול או כמו א א פלסטר באופן כזה או אחר הרב עובדיה מקל בזה בלי שום בעיה ולכן במיוחד אם זה סקוט כמו שאמר בגו אין שום בעיה להדביק את קצוות הטיטול על גבי הטיטול עצמו והשמירת שבת כנחתה כותב כאן במפורש לגבי אנשי טיטולים הרבד זה גם בדעת מרן >> כן גם דעת מרון הוא אומר שמרן לא ראה את הפוסקים כזה הרבה פעמים הרב ודיה כותב את זה אם אם לולי מרן הבית יוסף היה רואה את כל הפויסקים הוא היה פוסק אחר מקור 20 לפניכם משמירת שבת כניחתה טיטולים דחפושות הגניות שיש בהם אגד המיועד עלבקתם מזמן שימוש בהם וקודם השימוש פותחים את העגד מחתלים את התינוק מדביקים את העגד על הטיטול כדי להתק גוף תינוק יש לפתוח מדביקת העגד לפני שבת לשוב לכסות את העגד עם המגן של הדבק כמו שנעשה בית חרושת ואז בשבת יכול לפתוח בשני גדול כראשו על מקומו הרגיל למה כי הוא כבר פתח נו אז אם פתחת אז זה כל רגע עשוי להתיר אין זה שום בעיה פוסקת שמירת שבת כי בדיעבד אם לא פתחת הדבקה מלפני שבת ונראה לי שרוב הציבור לא מחפשים עוד פרויקט בערב שבת חוץ מאשר לכוון את השרון שבת לקרוע נייר טואלט ולפתוח את הבקבוקים לאשכנזים >> ולהפריט את המעד >> ולהפריט את המעדנים ולעשות חורים בקופסאות שמ שימורים בקיצור חצי חצי יום שישי עכשיו בזמן אולי אולי זה כן צריך להשי בשעון חורף שעון קיץ אם לא עשית את כל הדברים האלה הסרת את המדבקות דבקת מחזרה וכולי יש מקום להקל ולפותך בשבת ומה טוב להשתמש ביום טוב בטיטולים נסגרים על ידי סרט מודבק סקוט שאין בהם שום פקפוק כי כל סגירה על ידי סקוץ' היא כמו סגירה על ידי על ידי כפתור כמו סגירה על ידי אוכסן בזה אין שום בעיה בשבת נדמה לי שהיום רוב הטיתונים זה סקוט נכון? ואם לא נעשה לין של הצורבה. טיטולי שבת ב כמו של הרב מחפוד של העופות [‏צחוק] פסח כן יש לין מיוחד פלטה של הרב אליהו עוף של הרב מחבוד כל רב יש לו שטונים גמילה של ילדים שזה בלי ספקו מל מלבשים זה כמו תחתון לעשות בשבת שאין בעיה >> אומנם זה יקר זה קרמה אבל >> גמילה גמילה מסמים >> גמילה מ >> אהזה הבנת טובח זה >> תורנו בתורנו אה אה אה א אם זה בלי לזכות אז מה שאלה >> אין ב זה אפשר לה >> בסדר אבל זה רק בגמילה יש כמה דקות לפני כן יש לו כמה ימים לפני כן [‏צחוק] >> בכל אופן רבי יסאי שימו לב מה כותב ארוחות שבת למי שאין לו סקרוט כזה של סקרוץ' בזמן השרת החתול מהתינוק יש להיזהר לא לקפלו בקום משום שהדבקה זו נשארת לעולם הרי זה בגדר תפירה ירה גבורה שלוקחים כמו שאמרתי את הטיטול מכסים אותו שוקחרים אותו תפירה ככה הוא זורק את זה לפח אחרי הוצאת הטיטול מהתינוק אסור להדביק זהב ודבקות קבועות בו דרך שנוהגים לעשות ביום חול אז זה צריך לשים לב אם זה לא סקוט סקוץ' זה לא נקרא הדבקה אבל אם זה לא ורוצים להדביק את זה שוב פעם מחדש על התינוק וזה יישאר כך באופן קבוע והוא רוצה שישאר כך כדי שלא יתפזר יש בזה בעיה של הדבקה בשבת משום דופר סקוט אין בעיה סקוץ קוד דבר שהוא נכנס ויוצא אין שום אם באופן כל קבוע אתה רוצה לסגור את הכפתור שלך ולהשאיר אותו ככה לכמה זמן אין שום בעיה שש 120 זה לא משנה >> בין 120 ל150 שנה אותו דבר בדיוק אותה הלכה ולמה כי דין סקוט כדין כפתור וכפתור אור רוחסן שאתה סוגר אותו אתה רוצה שם לשים את הרוחסן שלך במתלה ל-20 שנה הקובות ולסגור את הארוחזן בעיה לא אין בעיה למה זה לא נקרא בגדר תופר בסדר לגבי מגנטים רבי יסא יש כאלה שזה דאורייתה אני בקח >> כן כן כן כי הוא מעוניין בזה זה באופן קבוע זה מדביק כן לכן ראוי לקנות רק טיטולים של סקוטב אולי צריך לעשות את זה כמו שאמרתי אליי שכל נהיה >> אה לגבי מגנטים בשבת נראה לי שמגנט אין לו גדר בכלל של הדבקה כי הוא כל רגע עשוי גם להוצאה והוא גם לא מדביק את זה באופן טוטלי קצת דומי זה סיקת ביטחון במחלוקת שיש בין הקורבן נתנה לבין החזון איש שטת החזון איש שאין בעיה בכלל כי זה הכל רופף זה לא מודבק באופן תלמידים אז גם אם נפל משהו מעל המקרר הרשימה שאשתך נתנה לך לא יודע רשימה אולי זה בעיה של שטחרי דיוטות אבל כל דבר אחר שאתה רוצה שיהיה לך על גבי המקרר נפל המגנה אתה רוצה להחזיר חזרה להני דעתי לא צריכה להיות שום בעיה בדבר הזה בסדר אבל לוח מודעות נפל פתאום איזשהי הודעה על מפעל השס או חיי עולם או של ישיבות ההסדר נפל ואתה רוצה להחזיר את זה חזרה יש כאלה נעצים או מסמירים כאלה זה בעיה היה של מלכת מדבק ממש בלוח מודרות והדבר הוא בלתי אפשרי לחלוטין רואה כאלה ילדים שהם כמו מן לבנים כאלה שהם עובדים על מגנטי שאתה יכול להשתמש בהם >> וכל פעם גם ניתן ניתן לפירוק אבל אחרי זה נכון כל כן אני יודעתי אין שום בעיה לא זה לא זה דברים שהם לא לא אם אתה רוצה שישאר אולי באופן קבוע אז זה בעיה אבל דברים שהם רק נצמדים אחרי זה נהרסים זה כמו שמחלקים לגבי עניין של לגועים אתה רוצה שיהיה קבוע או אתה רוצה שיהיה באופן רופף >> הרב בנץ זה שזה רק א דחיבה אחת ולא כזה >> לא משנה אבל זה שמה זה דבוק עמוק בתוך הלוח מודעות זה כבר מהבה בעיה לנידת >> כן למרות שהראיה שזה נפל אז זה לא כזה >> בסדר גם יש בניינים שנופלים לבנוןלא גבר ליד זה לא ראיה כן רבו בעזרת השם אבל זה לא ראיה ש דברים נופלים טוב רבותיי מלאכת קוריאה מקור 19 אם דיברנו על מלאכת תופר יש מלאכת קוריא ולגבי קורא יש לנו הרבה נפקמינות בשבת. אני רק רוצה להגיד את הנפקמינות שיכולות להיות בשבת. זה מתחיל משכחנו לחתוך נייר טואלט. היום זה פחות מצוי. פעם כשהיינו ילדים היו מעמידים אותנו בערב שבת כדי לחתוך נייר טואלט וה ויכוחים אם זה רק שני חלקים או שלוש. תלוי מאיזה עדעת. והיה עניינים שלמים בעניין הזה. למה זה ארוך מדי? למה זה קצר מדי? למה זה? זה היום רוב הציבור משתמש בטישוים כאלה ואחרים גם מיוחדים בשבת שאין עליהם. חילול שבת יש כמה השגחות על על הקופסאות האלה אין עליהם חילוש שבת נקי מחשש טבל מעשרות וכולי ולא על הנייר שהיה בו לפני כן חילון שבת חצי מה מהקופסה זה אשגוכס וזה יפה זה יפה שאפילו על טישור יש כל כך הרבה השגחות בכל אופן בכל אופן אה אה אז זה היה זה לגבי העניין של איפה שיכול להיות אגב גם בניירות שטולשים בשבתות בדרך כלל אנשים לא משתמשים ב פעם משתמשים מגבות מגבות הייתה הייתה בעיה שלכאורה אתה עושה מלאכת מלאכת ליבון אבל זה לא אין בעיה בכלל אדם רוצה לנגב מגבת בשבת אין שום בעיה לא מלאכת ליבון כי זה נעשה דרך לכלוך בטח מגבות ישיבתיות שאחרי כמה בחורים זה כבר נראה כמו שזה נראה >> אז אין בעיה סוח לא יכול להיות תופח על המנת להטפיח גם לא זה אבל בשבת בדרך כלל מחליפים את את המתקנים של החימום של הידיים עיבוש ידיים בניירות ב פעמים הניירות האלה הם הם מחוברים בקצוות זה לזה. יש להם חיבור קבקוב קל. זה גם יכולה להיות בעיה של מלאכת קוריאה. יש עוד בעיה שיכולה להיות בניילונים. מי שקונה ניילון שבת כבר מופרד, אין שום בעיה. אבל לפעמים יש מתקנים בישיבות של גלילים גדולים ורוצים למשוך [כחכוח] ולקרוא. הרבה פעמים החברה לא יודעים אפילו. אני רואה גם בצבא לכות רק מה מה הבעיה? לעשות אותו. זה דרך דרך ככה מושב זה דרך קלקול אבל הוא עושה פה פעולה של קריאה. הוא קורע עם עם חידוך מסוים הוא הדין לגבי נייר נצמד בשבת יש הרבה אנשים שאוהבים אחרי הבטיח שהם לא גמרים אותו לשמר אותו איך נייר נצמד לוקח עושה איזה שום חיתוך יש כאלה ששבו עושים חיתוך עם ה עם המסורית שיש שמה בעיה גדולה של קורע רבי יסאי נייר כסף וכן על זו הדרך המון פעמים בשבת אנחנו נתקלים בשאלה של קוריאה ובזה אנחנו ננסה לדון היום בעזר השם אז יש לנו קודם כל כלל גדול בהלכה בהלכות שבת, במקור, במסכת שבת, במלחות שבת, הקורע צריך להיות קורע על מנת לתפור כי קורע שלו על מנת לתפור הוא בגדר מקלקל וכל המקלקלים מהדין פטורין אלא הגמרא אומרת קריירה במשכן מיה ומתי היו קוראים המשכן רבא ברבי זרד אמרת ארביו שכן יריות שנפל בדרנה קוראין בה ותופרין אותה אומר רש"י מה זה הדרנה זה תולעת הוא מנקה בנקב קטן ועגול וצריך לקרוע למטה או למעלה את הנקב שלא תהיה התפירה עשויה כמתין כמתין אז איפה שהיו תולעים כנראה היו קוראים שמה כדי שיכלו אחרי זה לתפור את זה בצורה מדוייקת והרמב"ם פוסק על פי זה שהקורע בחמתו או על מתו שהוא חייב לקרוא עליו חייב מפני שם ישב את דעתו בדבר זה וינוח יצרו והועיל בחמתו שוכת בדבר זה הרי זה כמתקן וחייו אומר הרמבם נכון בדרך כלל ההגדרה של קורע זה קורע על מנת לתפור כי הוא רוצה לתקן משהו אחר אומר הרמבם מה קורה אם אדם מסתם מקלקל בעלמה אז הוא קורע בעלמה הוא מקלקל אבל אם עצם הקנקול מרגיע אותו, יש אדם בעדה מסוימת, עולה לו הטמפרטורה בשבת, עצבנו אותו, לא יודע באיזה עניין, והוא חייב לקרוע משהו או לשבור, אומרת הגמרא, כלים מחמתו, עד שהוא לא שומע את הקרצן של ה של הקריאה או השבירה, הוא לא נרגע, רק אז הוא נרגע. אומר הרמב"ם, אחד כזה חייב מדין קורע בשבת. למה? כי הקריאה מהווה לו תיקון. לא למה שהוא קרא, לנשומ שלו. זה גם נקרא תיקון. זה קורה על מנת לתפור את נשמתו. נפשמתו גם נקרא קורע מצוין ועל פי זה נראה לגבי עניין של נייר תועלת בשבת אומר המחבר אין שוברין אחרז ואין קוראים את הנייר מפני שהוא מתקן כלי לכאורה אם זה מתקן כלי זה כבר לא איסור דאורייתא של קוריה אלא מה זה רבי סאי איסור ד רבנן כמת כן מנה אומר המשנה ברורה מפני ומה יראה שאין מקפיד על המידה דלאכי יש גם מישהו מחתך אם הוא מקפיד על מידה מסוימת זה נקרא מחתך אם לא זה נקרא קורע או מתקן כלי תכף נראה את העניין אומר המחבר מקור שש וכן המפרק ניירות דבוקים או אורות דבוקים ולא נתכוון לקלקל בלבד הרי זה תולדת קוריה וחייב הרבה פעמים בשבת אנחנו מקבלים תנך תנך של קורן לפעמים הניירות הם הם הם צמודים זה לזה לא מחמת איזשהיא טיפת דבק אלא ממש ניירות כפולים כאלה בהדפסה בדרכנו בקודש באופן אוטומטי לקחת או איזשהו א סרגל או נייר או או סקין או אפילו ביד פותחים את זה איסור דאורייתא של קוריאה למה קראת והפרעת את שני הדפים האלה ואתה יכול עכשיו להשתמש בכל דף בפני עצמו קורע על מנת לתקן הרי שאתה עברת על איסור דאורייתאין בסידורים שנפקו כאילו נפל איזה משהו לפני חודשיים >> אם נפל טיפת אוכל או משהו כזה ונדב בק נורא. אם אם בא כזשהו טיפת דבק וזה לא באמת לקרוע את שני הדפים כי הם מחוברים אין בעיה למשוך אבל אם הם בקצה בצורה הזאתי שמה בעיה סתם דיבוקים בעלמה אין בעיה >> יש מחתך שלא קורע למה צריך ללכת א >> בטח אה כל מחתך מחתך הוא קורע אבל יש מחתך שהוא לא קורח >> כן זה כבר זה כבר קרוע הוא בכל אופן הוא עושה את זה בצורה מדויקת זה נקרא מחתך שהוא לא קורע >> כמו לוקח עצים שהם כבר גזורים ותלושים אבל הוא רוצה לסדר אותם לבנייה של כיסא ועושה אותם בצורה מסודרת. זה מחתך שלא קורה. >> לא זה תלושבוע מהבד הגדול. >> לא זה לא זה לא נקרא כבר הוא כבר הוא כבר הוא כבר חתוך זה לא עכשיו שך לחתוך אותו באיזשהו דבר שהוא תלוי בו. אני רק רוצה למקצע אותו כדי שיהיה יותר מסודר. זה נקרא מחתך. בסדר? אומר הביאור הלכה אומר רבי נוחה אם המחבר אמר תיקון כלי זה חורה האיסור דרבונון. אז מה מה בדיוק פה ה הקורע מדאורייתא? אז הוא אומר תראו בבקשה מקור שבע אין שוברים לכאורה לפי מה שמוכר בסיף וסמור דקורע מטכן חיה משום קורע אמא ב זה משום קורע ועוד שון הרמבם זה משהו דרבנן ולדמסופינה אומר הביאור הלכה אבלמין דבר חדש לא שייך שם קורא מנתקן כי כשקורא דבר באמצע והוא צריך לתיקון שניהם שמעתם רבי יסאי חידוש גדול של הביאור הלוכה מה זה קורע קורע באופן עקרוני זה קורע שהוא צריך את שני הדברים גם מה שהוא קרא הוא מתקן וגם מה שהוא השאיר הוא מתקן כן שהיה במשכן שעיריה שנפלה באדרנה קוראים בה ותופרין אותה שהקריאה הייתה לצורך תדיעת תועלת כל העירייה כולה גם חידוש עצום נכון כולה עצומה כולה עצומה למה זה כולה עצומה לפי זה יוצאת תמשיך את הקולה שלו שלקרוע לכאורה מתוך גלגל של ניילון אין בעיה כי אני רוצה לתקן רק את המה שקראת את המפה ולא את מה שנשאר אבל הפוסקים לא הכלו בזה תראו בבקשה מקור מקור שמונה לפי ספרה זו אם קורה החתיכה מגלי נייר טועל תועלת אין בו איסור תורה למה כיוון שאתגן אלי החתיכה שקורע שעל קולפונים אם קוריה שלא במקום המנוכב אמנם זה אינו מכיוון שגליל הנייר עומד לחתך לחתיכות קטנות לכן גם החיתוך בגליל הנייר נחשב כתיקון לגבי החתיכה שתחתך בעתיד כי בסופו של דבר הוא רוצה מה לעשות לחתוך את כל הגלילין כולו וגם עיקר ספרת הביאור הלכה לכאורה צריך עיון זה כמה שהקריאה נעשה את הצורך וכשדה למה איך השם מקלקל ש של תקן בחלק השני של הנייר וכולי חולקים על הביאור הלכה זה רבי ישראל בפוסקים אומרים לא גם אם אתה לא מתקן את מה שנשאר זה נקרא בגדר מלאכת קוריאה >> אז איך עולים לשאלה למה אמר תקל >> שאלה טובה שאלה טובה שאלה מצ הדיוק שלך הוא נמרץ למה מתקל כלי ולא קורע כפשוטו אבל להלוכה ככה נראה שאלה מצוינת הלכה למעשה רבי יסאי פרופן קרוני אסור לקרוא נייר תועלת בשבת אם שכחו בטח שאם א אסור לקרוע ב במקום הכבקובים זה נראה לי שמה כבר בגדר מחטך כי רוצה שזה יהיה בצורה מסודרת אבל קרא מקרה ולאדם אין נייר טועל בצבא שכחו היו בפעילות ורוצים מותר לקרוע את זה בדרך של שינוי איך שינוי שם את זה מתחת זה למה מה מה ההתר מפני כבוד הבריות מפני כבוד הבריות התירו דברים אפילו בשינוי בסדר תראו את ה תראו בבקשה במקור תשע לפניכם מי שנמצא שאין בו ניר תוללת חתוך מותר לקוראו קהילה אחר יד משום שיש להתיר מלכת מלכת ככה יד במקום כמות הבריות צריך להכין כמות מספקת של נייר טואלט מערב שבת דיעבד מותר לקורו בשבת בשינוי עכשיו יש עוד דיון אחד אחרון בשתי דקות שנשארו לנו ניגע בקבים שלא >> אני חושב שעדיף שלא יהיה בקבים אם זה בקבים זה גם בסופו של דבר זה גם שינוי בסופו של דבר >> רוב אבל אם הוא ישים את זה כאן רוב הסיכויים שיקרה לו בקווים ואם הוא יתפוס ביד ויקבוצט שזה >> אם קרה בקבים בסופו של דבר אין בעיה. למה? כי זה גם נקרא דרך שינוי. הוא לא קרע בקווים בידיים. עשה את זה עם מרפקו, נכון? שם את זה פרו משך. >> השאלה מה עדיף מרפק אבל שיצא בקווים או לקפצץ ביד ושיצא לו בקבים? חושב שקפצץ ביד זה דרך רגילה. מה >> לא שאתה דואג שלא יהיה בקווים אתה לוקח באמצע מקפצ >> גם וגם >> לא הוא אומר שאי אפשר או >> ידיים במרפה >> כבוד הבריות רבנשים כל מקום >> כן כל אחד >> כל מקום שלחד שיש כבוד הבריות >> מה >> כל מקום שלחד שיש כבוד הבריות לא כל מקום זה כבוד הבריות >> אז עכשיו מספיק דרבנן השני >> אם יש צורך מותר בשינוי כן להפוך את זה לאיסור איסור דרבנן מפני קומות הבריות התירו >> גם בשינוי >> בשינוי השינוי הופך את זה לאיסור מדאורייתא ל דרבונון ובמקום כבוד הבריות תראו איסור דאורייתא יש גם גיהנם דרבוננו רבי זאי יש איסור דרית דרבנן יש גם איסור דרבנן אסור בשבת אבל אם יש כבוד הבריאס התירו בשינוי כסף כיסוי של אז זה כבר פה אין כבוד הבריות >> אין כבוד הבריות >> שינוי גם לא >> מה לא יועיל אין כבוד הבריות אלא אם כן תשים איזה מישהו מתחת >> [‏צחוק] >> אתה לא רוצה שיראו אותו אבל אבל אין לך אין לך איזה כבוד הבריות יש בנייר כסף >> לא רבותיי אני אומר שינוי זה הופך את זה מאיסור דור איסור דרבנן גם איסור דרבנן יש גיהנם דרבונון בסדר במקום כבוד הבריות התירו שלא יהיה פה הבנות כי אחרת אם ככה אנחנו נעשה פה חגיגה בשבס כל דבר נעשה בשינוי ואגב כבר העלו את הרעיון שלך כל מיני אנשים עם כרס וזקה אה במקור 11 לפניכם רק לגבי עניין של חיתוך נייר צמר גמפן הרבה פעמים יש צמ פעם היה צמר היום זה כבר פחות מצוי היה פעם צמר גמפן >> כן כן כן יש אתזה >> יש את זה עוד היום כזה פלטה >> ומושכים אותה משם אז לכאורה יש כאלה שטוענים שאסור לעשות ככה תראו בבקשה את השמירת שבת כי חתה אסור להכין משבת פציע צמר יש להכינו בעוד יום רצו להימנע מקרי צמר גבן משב וטוב להכין כמות מספקת בצמר גבן תלוש והוא כותב כאן ביערה שהעולם נוהגים להחמיר בדבר הזה אבל הרב עובדיה יוסף לעומת השמירת שבת קליחת ועוד פוסקים אחרונים כמו מנוחת הבא מקור 12 כותב מי שצריך להשתמש בצמר גפן בשבתח יכין מערב שבת חתיכות צמר גפן בכמות הדרושה היום יש כבר צמר גפן שהם כדורים כדורים כדורויות כאלה זה הרבה יותר פשוט וזה אין שום בעיה בשבת ובדיעבד אם שכחו ולא יכו מערב שבת מותר בשבת להפריד חתיכת צמ כפן בחבילה אין לחוץ בזה יסור איסור קורע ואיסור מתקן. א למה זה יש מקום להקל? אז השמירת שבת מנחתה כותב כאן שזה רק סביים והסביים לא ממש מדובקים ולא מחוברים. מה >> כן זה כן זה לא ממש מחובר זה לא זה סיבים בעלמהכן יש מקום להקל גם לספרדים וגם לאשכנזים לספרדים לכתחילה לאשכנזים בדיעבד לכתחילה ראוי להכין לפני כן שבת שלום וברוכה רבי ישראל סתב תזכו שנים רבותימות [שירה] [מוזיקה] שבת מקבלה [מוזיקה] ‏amين