הלכות שבת בנושא בישול המותר בשבת, הרב יחזקאל קרישבסקי שנת תשפ"ה

בישול המותר בשבס בעזרת השם היום נלמד מה הדרך הרצויה לכתחילה בחימום מאכלים ומשקאות בשבס כולנו יודעים שבשבס יש אייסו מן התויר לבשל אחד מלמטסובס מלאכוס זה מלכס האוייפה ולכן לכן אנחנו באמת מניחים את כל המאכלים לפני שעבס על הפלטה על הבלך כי בשעבס אסור לבשל א אבל במציאות במדשב אז בשבת טועה שאנחנו כן נפגשים לכאורה בבישול אנחנו עושים קפה מכינים תה א בקבוק תינוק או מוציאים חלות מהפריזר לצורך סעודת שבת מניחים אותם על גבי סיר וקיוצא או כל מיני קינוחים שרוצים לחמם אז מה הדרך הרצויה מה מותר לכתחילה ומה מה אסור לעשות זה בעזרת השם נלמד היום. אז כמו שהתחלנו כולנו יודעים שיש איסור מןטריר לבשל. רק שבמקור הדין בהלכה יש כמה דרגות. יש בישול בכלי ראשון יש אירוי מכלי ראשון יש כלי שיני ויש כלי שלישי. כלי ראשון כן זה הגדירה שבו מבשלים הסיר שבו ממשלים את המאכלים. שזה פשוט ששמה אסור לבשל בשבס אז זה ידוע לכולם אבל מה כן צריך להעביר שאולי אנשים טועים בזה יש הלכה פסוקה בשולחן ערוך שכל זמן שהתבשיל לא יה נסבע של כל צורקוי אז אסור לבשל בשבס ולא רק שאסור לבשל אסור לזרז בישול לדוגמה אנחנו הנחנו מערב שבס על גבי פלטה של שבת כדתד וכדין הנחנו את החמין את הצ'ונט אבל הוא עדיין לא נזבע שכל צורקווי בהמשך השבת הוא כבר התבשל אז עכשיו כל פעולה של זירוז בישול זה איסרו בישול וכמו שהפויסקים אומרים שלכאורה זה אסור מן התוירה נכון כשיש דעות ברישנים שאחרי שכבר התבשל כמאכל בן דרוסאי חצי בישול או שליש בישול אז כבר אין איסור בישול אבל הלוכן נפסק כמו הראשונים בשולחן ערוך בשבתח סעיף דל תרבה זה בסעיף סעיף יט א סליחה לא סעיף י שנקרא אולי את הראשון שלו אבל קל של נזבע של כל צורקוי אפילו נשבע של כבר כמאכל בן דרוסוי יש בו משום בישול אפילו בוארת ואפילו זבע של מילוב אלא שאויסדו שמקרב בישולוי כן אז זה גם אסור זאת אומרת הדוגמה שאמרנו אנחנו הנחנו בערב שעה בסע על הפלטה של שבת את הסיר של החמין של הצ'ונט אבל כעת הוא עדיין לא נזב שכל צורקוי והוא מונח בצד הפלטה בצד הפלטה הוא חם אבל לא רותח כמו אמצע הפלטה ואני רוצה להזיז אותו לאמצע הפלטה אז אני גורם לזירוז בישול כל זמן של מזבח של כל צרוקו אסור לעשות את זה או לדוגמה היה מגבת מרשבס על ה היה מגבת על החמין על הצ'ונט אגב כן אמרנו בעבר שלפי אלטר אסור להשים מגבת בשעבס אפילו רק מלמעלה לפי משבור מותר אבל אלטר תרב מדו בסר ברשלטס זה נחשב אתמונה בקולוי שאפילו בדבור שאין מספל אסור לשים מלמעלה מגבת רק בערב שעבש מותר אז לדוגמה כן היה מערב שעבש מגבת עד בןשמו שסד הלילה היה מגבת והורדנו את המגבת עכשיו אנחנו רוצים להחזיר את המגבת. אז אם זה עדיין לא נזבע שכל צרוקי אסור, למה? מצד עתמון מותר לשים את המגבת, אבל מצד בישול אני גורם עכשיו לזרז בישול, כזמן של נזבע שכל צורקוי אסור לזרז בישול. דוגמה נוספת, פתחנו את המכסה של הסיר, של הצ'ונט, ואני רואה שזה לא נזבע של כל סורקו. אסור לי לסגור בחזרה. ברגע שאני סוגר בחזרה, אני מזרז בישול. אני גורם לזהירוז בישול. קוד מה שנשבע שכלצורקוי זה פעולה אסורה עד כדי כך פעם ראיתי באחד הפויסקים שאומר שאחד שפותח והוא רואה שלדוגמה שיש פה בשר או משהו ש מזבח של כל צרוקוי אז ההלכה עוסרת לו להחזיר הוא יודע את ההלכה אז הוא רוצה להוציא לדוגמה את הבשר בשר לא מבשו רוצה להוציא אותו ואז הוא יוכל לסגור בחזרה את המכסה אז ההוא אומר שיש פה בעיה של בוירר אני לא בטוח שיש פה בוירר זה לכורה ניכר טוב לא ניכנס לאיזו בירקת אבל בכל מקרה כל זמן שלא נסבר שקולצורקווי אם פתחנו את המכסה אני רואה שהתבשיל לא מבושע קולצוקו אסור לסגור בחזרה זה דוגמה שצריך לדעת שיש פה בישול בכלי ראשון שזה אסור לעשות בשבס כזמה ש זה בעיה של כל צרוקו אבל מה כן חשוב להגיד שכולנו מכירים נראה לי מוכר שבליל שבס אנחנו עוד רואים שיש הרבה הצ'ונטו עוד החמין עוד מאוד מימי יש הרבה מים אחרי זה עד הבוקר עד הצהריים זה מצטעמק ויוף אלוהי זה אין בעיה פה אין זירוז בשול אחרי שהוא כבר נזבש לכל צורקוי אפילו שאחר כך מצמפ אלוהי זה מותר לי לגרום שזה יהיה מצב אלו יותר אחרי מה שאסור לי זה לזרז בישול לפני שהוא היה לפני שהוא הגיע לשלב של מזבע שקול צרוקו אחרי שהוא כבר נזבע שקול צרוקו זה כבר ראוי לאכילה אז כן מותר לי לגרום להזיז מצד הפלטה לאמצע הפלטה להוסיף מגבת להחזיר מגבת אם פתח לי את המכסה מטרה לסגור בחזרה אחרי שכבר נסבע שכל צורקוי זה מותר אפילו שאני גורם שיהיה מצטעם ויוף אלוהי אבל לפני שנסבע שכל צורקוי זה אסור א מה זה נסבר שכל צורק מה שזה ראוי לאכילה אפשר אפשר כבר לאכול אותו א ראיתי פעם שמעתי פעם אחד הפויסקים שטוען שגם צ'ונט אחרי שהוא כבר התבשל שעתיים לדוגמה בערב שרבס אז זה כבר נסבר של כל צורקווי יש כאלה שאמרו אחרת עד הבוקר אסור זה ברור שזה משתנה תלוי מה הכמות ומה כמה זה כבר כמה גובה כמה מאכל יש בתוך הסיר בכל אופן אם זה כבר ראוי לאכילה אז נזבש כל צורק שאז מותר להזיז מצד הפלטה זה היה לדוגמה וליל שבס היה לנו על הפלטה של שבת גם מרק גם בשר גם עוף היה עוד דברים אחרי זה סיימנו את הסעודה אני רוצה להזיז את החמין מצד הפלטה לאמצע הפלטה אז אחרי הסעודת שבת לכל זה כבר נסבע של כל צרוק אני לא יודע אומר כלל אבל אני אומר אם זה כבר ראוי לאכילה אז אם זה כבר נסבע של כל צרוק לא הולך בדעתך כי אם זה כבר של כל צורקוי אז מותר לי להזיז לאמצע הפלטה ואז אין כבר בעיה שזהרוז בישול כן זה מה שמצוי לנו לגבי בישול בכלי ראשון עכשיו מה עוד יש בכלי ראשון עירוי מכלי ראשון עירוי מכלי ראשון אז בראשון אם יש מחלוקס האם עירוי מבשל או לא למיסה נפסק בשולחן ערוך בעל תראה בזה נמצא בסעיגטס לגבי תבלינים אוסרו ליתן תבלין בכאור ולארוס עליהם מכלי ראשון שהיה צלדסבוי מפני שאירוי מכלי ראשון מבשל כדי קליפה עירוי מבשל כדי כלליפה איפה יש לנו עירוי מה שמצוי לנו יש לנו מחם של מים כן מחם של מים חמים הוא כלי ראשון וכשאני מהרה מהמיחם ישירות על משהו על מאכל על מנה חמה על כל דבר אז יש פה יהיו מקלי ראשון שזה מבשל כדי קליפה כן כדי קליפה לא קליפה לא מדברים פה להגיד קליפה סתבס תרים על קליפה אם זה מבשל כדי קליפה אם זה אם מישהו כן עשה את זה אז צריך להוריד את לקלף את הדבר שנתבשל כי זה נסר כדי קליפה אז עירוי מבשל כדי קליפה זה נכון כשאני מערה על מאכלים מה יהיה מה שמצוי בבתים בפרט אלא אלה שיש להם תינוקות מכירים את זה שיש אה יש בקבוק תינוק שיש בו חלב ואני רוצה להוסיף עליו מים חמים זה עירו מקלירישן לכאורה אמרנו יורים מקלירשון של לקווה וזה אסור אבל החלב הוא הרי נוזל לגבי נוזל להוסיף מים חמים על משהו נוזלי על מים אז בפשטס לפי אל תראה בשולחן ערוך זה פעולה שמותר לעשות את זה בשעבז א המשנה ברור הם מחמירות בזה אולי בהמשך בהמשך השיעור אולי בסוף השיעור נחזור לנושא הזה של לך בלך שהמשנבור מחמיר בהרבה על קצת שיש בישול על תרב לחורירה שולחן ערוך ללתר בסעיף בד א' כתוב שמותר לעשות את זה בשבס סליחה בסעיף חוף בעל תרבה שמותר לך בלך שזה מתערב אין בעיה של בישול אבל הצמח צדק שרב פוקש מתיק את זה בשעה בסכלו חלק א' מצמח צדק במשנה שכן החמיר לעשות רק אירוי מקלישין אז לכן גם שרוצים לעשות בקבוק תינוק לא לעשות יש לנו בקבוק חלב יש בתוך אור חלב לא להראות עליו ישירות מהמחם לקחת עם מים חמים שהכוס הוא כבר כלישיני ואז לשפוך את זה לתוך הבקבוק כמו שאמרנו עכשיו שאירו מקלירשו מבשל כדי קליפה לגבי כלישיני כלישיני מעיקר הדין אנחנו יודעים את הכלל כלישיני אינו מבשל וכלריז'ו הם מבשלים וכלישינו אינו מבשל זה פשטס הלכה מעיקר הדין אבל אנחנו כן מוצאים בכבר בגימורה שיש דברים שכן מתבשלים בכישי מה יש לנו דברים שכן מבשלים בקלישיני א יש משנה כן שכתוב שמליח היושון דגים מלוכים קטנים קראו לזה מליח כן דגים מליח היושון וכוליס היספני זה עוד סוג דג היספני זה פרשת מאספמיה אז מליח היושן וכספנין זה אסור אפילו לעשות הדוכם מקלישיני אפילו אירו מקלישיני אסור למה שהדוכוסון זו יגמר מלכתון זה דברים שנקראים קלה הבישול שאסור לבשל אותם בכלי שאני אז אנחנו נפגשים כבר בגמורה במשנה שיש דברים שמתבשלים בקלישיני ומה שמובא בשולחן ערוך עוד דבר יש את דס היראים הירים היה יחודורשינים שהוא מדבר לגבי בישול אחר אפיה דבר שכבר התבשל ועכשיו אני רוצה לפות אותו הפוך הפיך הביישול בשולחצלי אז הוא מחמיר שיש בישו אנחנו פוסקים כמוהו אבל תראה בזה מובא בסעיף ב שיש בישו לחר אפיה אבל הוא ממשיך גם כן שכ נקרא את הלשון של אלטרה ויש מי שמסתפק וחושש מחיו חטוס גם בכלי שיני שהיה צלדבו מפני שיש דבורים רקים שמזבשלים גם בכלי שיני ואין לנו פקים בו אז לכן אומר אלתרבי וזה כן בשם המוגן אברום ככה פוסק רבי פוסק את זה פוסק את זה שאנחנו לא פקיעים מה זה קליבישול? ולכן בקלישיני יש לנו בעיה. כל דבר שאנחנו לא יודעים אולי זה קלבישול אסור לבשל בקלישיני. מה כן מותר לעשות בכישיני? יש לנו משניות מפורשות שיש דברים שכן מותרים לעשות בכישיני. דוגמה המשנה אולי הציבור זכר את זה מהחידר משני ספרי ג א משנה איפה זה שנייה פרק ג משני ה א אופז והגדירו שהבירון מרותכים לא יתן לסיכו תבלין אסור לו לתת תבלין לתור גדירו גדירו זה כלישן כן אבל לאזוכה קרה שזה כלישי נשאר מותר לתת תבלינים אז מפרש במשנה שתבליין מותר לעשות בקלישני. אמרנו מקודם שאנחנו לא פקיעים מה זה קליבישול ויש דברים שמפורש כמו קילספנין שזה אסור לעשות בכישן יש כאלה הביישול וגם יש לנו גם בעיה כמו שאלתר קורא לזה שיש מחזק מבשל בקלישיני אבל תבלינים מותר כן לעשות בקלישיני מפרש במשנה תבלינים זה לא דבר שרק לדבר שנתן לטיבול יש כל מיני ספרות אנחנו לא נעריך בסרות כעת תבלינים מותר לעשות מותר לבשל בכלי שיני דבר נוסף שמותר בכניישיני יש עוד גמרא מפורשת רבי שכשהוא כבר היה קצת מבוגר היה צריך להסוך אותו בשמן אז רצו לחמם את השמן אז כתב כתוב בגימורה שפעם אחת פעם אחת נכנסתי אחרי לביסמר חץ הוא ביקשת להניח נופח של שמן בעם בית ואמר לי טועיל בקלישיני ותן קח את זה בקלישיני ואז לחב את זה בקלישני מותר אז מפורש בגימורה שמים ושמן הם בזה בעיה של בישול וכלישני אבל תראה אומר לא רק מים ושמן הוא הדין שאר משקין מה שהרבה חו כבר הוכיחו שפרשטס מוכח כבר בגימור בראשונים כמעל תרבה שגם שאר משקים מותר לעשות בכלי שי אבל שאר דברים שאנחנו חוץ מממשקים תבלינים אז אנחנו מתחוששים לקליב בישול וגם זה מבשל שאסור בכלי שיין עכשיו עכשיו בוא ניכנס לפרקטיקה א נתחיל עם הקפה אנחנו רוצים לעשות קפה בשבס אז אמרנו שבכלישיני אין לנו אנחנו רושים לקליב בישול אז אני רוצה לקחת לדוגמה אני רוצה לקחת לוקח עם מים לוקח מוציא מים חמים מהמיחם הוא כלי שייני כן אני אומר פשלטיס כמו שכל הפוסקים נקטו שהכלי שמבשלים בו הוא כלי ראשון כשאני מוציא לכלי אחר הוא כבר כלי שיני יש דעה מחודשת של חזניש שהוא רצה להגיד שאני מוציא מהמחזיר ראשון מוכח בגם במשנה בור ומגודם באל תראה בכל הפסק פשס לא ככה כמו העולם העולם נוקט שאין לנו בעיה בזה אנחנו לא אומרים שזה קרי שן הוא כבר כלי שעין אז אני לקחתי א הוצאתי מים חיים מים חמים מהמלחם הוא כבר כלי שיני עכשיו אני רוצה להכניס בו חלב חלב בתוך תוךישני לפי אל תתרבי פש זה מותר אמרנו מקודם שאלתרבי אומר שמים ושמן והוא הדין שאר משקים אין אני לא חושב שזה קעל הביישול מותר לבשל את זה בקלישיני שאר משקים זה כמו מים ושמן אז מותר להכניס חלב לתוך כלישיני חויר לפי המשנה ברורה אסור להכניס חלב וכלישיני למה כי המשנבור מחלק שרק מים ושמן מותר בקליישיני אבל שאר משקים הוא חושש כן לקבישו אבל האמת היא שהחלב כבר כבר עבר בישול לכאורה ואם זה כבר זה בתהליך ה בתהליך ייצור החלב אז יש חוק בריאות עולמי שהם צריכים לעבור פסטור אז פסטור זה כמדומני ב-70 80 מעלות משהו כזה אז לכאורה הוא כבר עבר בישול אז נכון שהוא התנן הוא אני עכשיו מוציא חלב קר מהמקרר אבל גם משנבור סובר לגבי לך שנמצטנן הוא כן מתיר בכישיני בכל אופן אז יש משנ מותר להכניס חלה בקלישיני אבל כמה אחוינים חוששים שחלב מפוסתר זה לא בדיוק מבושל ולכן הם אומרים לא לעשות קפה בתוךישיני רק לעשות זה בי ב בכלי שלישי ואז להכניס את החלב אבל זה נכון לפי המשבר אולי ולפי אלטר מפורש אלתרב אומר שהמשקים זה כמו מים ושמן שמותר להכניס בכישיני אז מצד החלב אין לנו בעיה להכניס אותו בתוך כלישיני אבל אנחנו גם רוצים לא רוצים מים וחלב רוצים א לעשות קפה חם רוצים להכניס קפה וסוכר סוכר מהדינם אז הסוכר בעיקרו הוא כבר עבר בישול. כש בייצור הסוכר הוא עובר בישול. עכשיו בסוכר בדבר שכבר עבר בישול הכלל הוא שאין בישול אחר בישול. באמת עוד לא אמרנו את זה. נגיד את זה כעת. אמרנו כולנו יודעים שאסור לבשל בשעבז אבל דבר שכבר עבר בישול אין בישול אחר בישול. חז"ל אסור לנו התוירה מתר אסור לנו לבשל בשעבס. למה? אסור לייצר דבר חדש. דבר חדש. הקדוש ברוך הוא שבע תונח בשבס אסור לנו לייצר דברים חדשים אז כשאני מבשל בשבס אני עושה פה יצירה חדשה אבל דבר שכבר נתבשל כבר בישלתי את הבשר בישלתי את הדגים לדוגמה שלנו כבר בישלתי את הסוכר אז אין בישול אחר בישול אבל לאלוכה למייסה הכלל שם בישול החבי שלו נכון רק בדבר יבש אבל בדבר לך יש כן בישול לך בישול בעיקרון זה מחלוקת זה שוינים אבל למה נפסק בשולחן ערוך בעל תרב בשולחן ערוך בכל הפויסקים שמה שאם בישולך בישול זה רק בדבר יבש אבל דבר לך יש כן בישול אחר בישול דבר לך שהצטנן יש בישול אחר בישול מה זה יבש מה זה לך אהל תראה ויש חומרי בזה נחזור לזה בהמשך בכל אופן לעניינינו הסוכר אז הוא כבר עבר בישול כן אמרנו ביצור הסוכר הוא כבר עבר בישול אז כעת לכאורה אין בישול אחרב מישהו אבל אני כשאני כשאני מכניס אותו בקלישני הוא מיד הופך למים הוא מיד נמס אז נכון שאין בישול אחרבי ביישול בדוב יובש אבל אל תרב בסידר כידוע שבילכס רבסי לשפסה של אלתר בסידר הוא החמיר לכל מיני דעות שבשולחן ערוך הוא לא חשש להם תרבי כותב הסידר שיש כן בעיה בבישול הסוכר למה כי זה יוב שנעשה לך בשולחן ערוך הוא לא פסק את זה ובסיד חושב שיובשינסלך יש איסור בישול ולכן הוא אומר לא לעשות על זה אירו מקלי ראשון לא לקחת ולהכניס שם סוכר ולשפוך עליו מים חמים אפילו שזה כבר כשיני זהירו מקלרישון אז רבי אומר שאני חושש ליובשנס אלך שיש בזה בישול אחר בישול אבל בקלישיני לכאורה מותר אז אם אני לקחתי ושפחתי לתוכו מים חמים אז אני יכול להכניס שם את הסוכר אבל למה אנחנו כן אומרים לא לעשות ככה רק להכניס את זה בכלי שלישי בגלל הקפה כן הקפה הקפה זה לא בדיוק כמו סוכר א בשעבסקי הלוכר הוא מרחיב בזה בחלק א' שיש פה עסקים שרצו להגיד שקפה נמס זה כבר אותו דבר כמו סוכה קפה נמס גם כן עובר תהליך של בישול עלכו זה אותו דבר כמו הסוכר ומותר לי להכניס את זה לתוך כלישיני א לכאורה אפילו בכלי רישנים זה כבר רבי שולה חביישול תראה אם מחמיר בסידר אז בכלי שן יהיה מותר אבל כמו שרב רוקש טוען שזה לא בדיוק אותו דבר כי קפה זה לכאורה קל אני אולי זה קל להביש אמרנו מקודם שמה מותר להכניס בקלישיני מים ושם מים ושמן ושאר משקים ותבלינים אז הם רצו להגיד שקפה קפה נמס זה אולי תבלי פורקש טוען שקפה הוא מיוצר כפולי קפה אחר כך שוחקים אותם אחר כך עושים אותם הופכים אותם לאבקה הוא טן שזה לא תבלין ולכן לא לעשות קפה בתוך כליישיני רק לעשות את זה בכלי שלישי בגלל הקפה מצד הסוכה היה לי מותר לעשות בכלי שיני אבל ומצד החלב מותר גם כן בקליישי לפי אלתר אבל מצד לקפה לכן כן לעשות את זה בכלי שלישי ולא לא דווקא כלי שלישי אפשר לעשות אירוי מקלישיני מה הכוונה לקחת ולהכניס שם את הסוכר והקפה מה שאנחנו רוצים ואז לקחת עם מים חמים שהוא מהמחם לקחת מים חמים בכוס זה קלישן לשפוך את זה על הסוכר והקפה ולא רק שזה אפשר ייתכן שזה עדיף יתכן שיש עדיפות בהירו מכלי שיני מאשר כלי שלישי אמ אה יש כאלה שתענו בעולם לא לעשות ככה למה הם רצו להגיד שיש בעיה של מויליד מויליד איסו מוליד לא קשור בכלל לדיני בישול זה איסור אחר של מולילית אז הם אמרו שכשאני שופך מים על הקפה אני עושה פה מויליט ולכן זה אסור אז לא לעשות את זה אפילו כשאני עושה בכל שלישי לא לשפוך את המים על הקפה והסוכר רק לקחת את המים לכי שלישי ואז לשים את הסוכר והקפה והרב חוקש באמת בחילק א' וחיל רישן שלו הוא מביא את הדעה הזאת שיש חשש של מוילד יש אפילו ביאורים ארוך שחושש להם ולכן הוא אומר שכדאי להכין קפה נמס מערב ערב שבס לקחת קפה נמס בערב שבס לשפוך עליו מים רותחים שמס יהיה לנו קפה נמס מרוכז ולהשתמש עם זה בשבז אבל למיסה אחרי זה כעבור שנים יצא שבז כוחוךחידק שלישי ששמה יש פרק שלם על מיליד ועברו שנים ואוי סיחוך מהחוכמוסוי ושמה הוא הכריע והוכיח עם הצמח צדק שאין איסור מוליד אין את הבעיה הזאת ולכן מותר לעשות עירוי מקלישינו אין בעיה היה של מועילית ומקודם אמרנו שאולי יש עדיפות לעשות את זה ביוקישני יותר מאשר בכי שלישי למה זה ספרה מעניינת אנחנו לא נרחיב כאלה בספרות אבל מי שרוצה להסתכל בפנים שרבז קלוך מובא בביורים שמה הביאורים יפה ארוך שהרי פה באיכס שבס יש את דס הירים שהזכרנו אותו מקודם שהוא חושש לקליב בישול ב שחושש לקליב בישול אז הוא חושש האמת גם בכי שלישי אל תראה בתיקות תורה רק לגבי כלישי לגבי שאר המשקים אבל היראים עצמו חשש לקלביש אפילו ב שלישי אז הם רוצים לטעון שעירו מקלישיני זה יותר טוב וזה בנוי על ספרה באיסור והתרס בכולו בתרובס חבזדה ספרה מאוד יפה לא השין לפלפל למה ירו מכלישין יש לו עדיפות על כלי שלישי ולכן אולי עדיף אפילו לעשות ככה לעשית לקחת ולכניס שם את הקפה והסוכר ולשפוך עליו מים רותחים מכלישיני בכל אופן זה אולי עניין כן זה לא מעכב כמובן אפשר לעשות בכישלישי גם כן אז אמרנו איך אנחנו עושים את הקפה כן בכלי שלישי האמת היא שתמיד אנחנו נעשה כל דבר בכלי שלישי ואף פעם לא כדאי לעשות בכלי שיני כמו שאמרנו שאנחנו חוששים לקהלבישול בכלי שיני ולא רק זה יש לנו מאוד מצוי דברים שהם מעולם לא התבשלו יש קפה קפה מוקה, וניל, יש קפה אספרסו וכל מיני דברים או מוצרי תינוקות שהם לא עברו אף פעם בישול. יש אחוזים, יש שמה כל מיני אולי אחוזים בודדים, אבל יש שמה חלקים מהם שלא יתבשלו אף פעם. והרי אמרנו שיש לנו בעיה שקל בישול חוץ מתבלינים ומים ושמן, שיש חשש שקלב בישול. כל דבר אנחנו לא יודעים מה זה קליבישול. ולכן תמיד כדאי לעשות הכל בכלי שלישי. עכשיו בקי שלישי פשטס הכל מותר מה הכוונה הכל חוץ ממה שכתוב שעשו אמרנו מקודם תגמורה שמליח היושרון כזהספנין כן סוגי דגים היה דגים מסוימים שהם כתוב שמה שאסור אפילו אירו מקלישיני וזה אל תראה בתים בשולחן ערוך הוא הפויסקין כבר כן שאנחנו חוששים לקליב בישו אבל אנחנו חוששים רק בדברים הללו אנחנו חוששים לקל הבישו אל אפילו ביר כלישיני אבל בשאר דברים אנחנו לא אומרים על כל דבר אולי זה קל להביש ולכן גם בכישלייש אסור על מה שכתוב בשולחן ערוך מה שראתי גם ישבו אתיק מוגן אברו שבכלישיני אנחנו חוששים לקלבישו אבל בשאר הדברים אנחנו כבר אומרים שהכלשלישי מותר מה אסור בקשל מה אסור בכללשלישי מה אסור בירים מקלישיני זה רק דברים שכתוב מפורש שאנחנו חוששים שהם קל להביש זה הדוגמה שאמרנו מלי מליח יושר כולספני או הרב פוק ש מביא בספר גם על ביצה ביצה חיה גם אסור אפילו בק שלישי כן כל אולי בחוי ישירה יכולים להעיד שרוצים לקחת ביצה רכה ולבשל אז לוקחים מים חמים בכוס ומכניסים שמה את הביצה החיה ומחליפים את המים חמים כמה פעמים כלי רביעי כלי חמישי כן בסוף זה יתבשל אנחנו רואים בחו שזה מתבשל אפילו בכלי שלישי הרב מביא גם שקוקרקר כמו שקוראים לזה כן שזה אסור אפילו בקלישי כי אנחנו רואים בחוש מתבשל אפילו בכל שלישי אבל שוב זה דווקא בדברים הללו דברים שאנחנו ראינו בשולחן דברים שרואים במציא שהם קל להביישול אבל דברים שלא רואים מצלבישול אנחנו לא חוששים בשליש של כלבישול רק בכלי שיני והאמת היא זה גם מפורש המשנה ברורה משנה ברורה בסעיף ה לגבי בישול החרפיה שמה הוא אומר לגבי אנשים שרוצים להכניס סוג גלה מסוים א לחם לא יודע לכם מה דוגמאות שמה אז הוא אומר שבית שלישי זה מותר על פי הפרי מגווד שאנחנו חושים לקליזול בכלי שיני אבל בכלי שלישי לא חושים לקליישול היה שוב דס חזוני שאני כבר מזכיר אותו פעם שנייה שהוא חשש גם בכשלישי שלקבישול אבל פשטס כמו שאמרנו מפורש בפרימודים הרב רווקש מרחיב על זה שפשטס א בעצם מחצלי ככה כתוב ועוד פוסקים שבכשלישי אנחנו לא חששים לקלי ביישול חוץ מהדברים המפורשים של קל הבישול אנחנו מותר לנו לעשות בקליש את שאר הדברים לגבי ת לעשות ת בכלי שלישי אז ידוע דעס המשנה בוראה משנה בורה אמר שט זה כן קלי הבישול זה כמו הדג מליח וכולספנין והדברים אמרנו ביצה או הדברים הללו הוא גם אמר שתי זה קליבישול ככה הוא חיטש א על פי על פי מה המקור שלו על פי הוא מביא את זה בשם ספר נסיב השולם שיש קל להביישול גם בת ולכן הוא סבור שחייבים להכין ת מערב שבס. הרב פוקש מרחיב על פי הצמח צדק שכותב לעשות תעיר מקלישיני. ושלמה? כי הוא טוען שתי זה תבלין. תבלין אמרנו מקודם שתבלין מפורש במשנה שתבלינים מותר לבשל בכלי שייני. צמח צנק חמיר לעשות תעירו בכלי שיני. ולכן ת כן מותר לעשות בכלי שלישי. ופשטס זה גם מפורש הפרימגודים המשתבור מעתיק את הפרימגודים לליתי לגבי קלישיני אבל לגבי כל כישי ש כבר לא הביא אותו רק אמרנו נשי וזה שולם פרמגודים עצמו מפורש באי של אברם ל שט מותר לעשות בכלי שלישי גם בסימפי במשבצ א' הוא חוזר על זה ומותר לעשות פרשתסט בקלי שלישי שזה לא קל להבייש אבל שוב כמו שהרב אומר בגלל זה שהתפשט בעולם המנהג שחוששים לדעת משנבו הכסולכן מתיק את זה אולי רב חיים לא ראה את הארץ צמח צדק בכל מקרה מתפשט בעולם שכן לעשות תווקא מערב שבס לכתחילה אכן כך כדאי לעשות להכין תה מערב שבז כפי שאנחנו טוענים שלך מותר לעשות את זה בכלי שלישי אבל בגלל שני ברוב חיים נובות פהים כדאי להכין תה מערב שבס עכשיו א מה עוד יש לנו בקשר מה שמצאו לנו בבתים זה המרק אנחנו יש לנו מרק בבית ורוצים להניח בתוכו שקדי מרק, קורטונים, יש כאלה שמניכים ארבס בתוך המרק. אז האמת היא שאני רוצה להקדים את זה שבדרך כלל הצלחות מרק בבתים שלנו בדרך כלל הם כבר כלי שלישי. למה? בדרך מה שמצוי אני חושב שלא לוקחים את הסיר מרג ושופחים מהסיר לתוך צלחות. כן? יש לנו מצקת. לוקחים בעזרת מצקת מוציאים את המרק ואז שופחים לצלחות עכשיו מצקת יש סוגיה ארוכה האם זה קלירישן או לא מחליויקס בירדיט ושך ועלתרבי חספיסח אומר להחמיר שמצקת מסופק תר להחמיר מסופק שמצקת זה כלי רישרי אבל על מה אלטר תראה ואומר את זה לגבי להכניס לתוך המצקת אם לדוגמה אחד יוצא עם מרק עם המצקת מצקת ורצה לתוכו לשים מלח שמה אני אומר מצקת דין קקלרישן לחומרי אבל כשאני מניח את זה כבר שופך את זה תוך צלחת אומר המכס צחוק כן הרב חוקש מתיג את זה שאז אני כבר כן אומר אז אני כבר לא אחשיש את החומרה הזאת אני חושב שרק שהוא בתוך המצקת כשהוא כבר בצלחת אני כן אומר שהמצקת זה כלישיני והצלחת זה כבר כלי שלישי המחצי צחוק על פי זה ישב סתירה ששאלו שיש סתיר במשנה ברורה שמשנה ברורה פעם אחת אומר שמצק את זה כלי ראשון לחומרי פעם אחת הוא אומר לגבי מישול החרפי הוא אומר שזה כבר בפרט כשמולכים את זה בתוך צלחת זה כבר כלי שלישי אז הוא אומר על ידי מצקת זה כבר כלי שלישי מה אמרתם קודש שמצקת זה כלי ראשון אז זה ההסבר כשאני משתמש בתוך המצקת אז אני מחמיר שזה כלי רישו אבל כשאני שופך את תוך צלחת אז אני כן אומר שמצקת זה כלישיני הצלחת זה כבר כלי שלישי אז למיסה בואו נחזור התחלנו להגיד לגבי להכניס כדי מרק לתוך הצלחת מרק רק אז ההשקדי מרק שלנו הם בדרך כלל כבר עברו טיגון בשמן עמוק א לכן זה באמת מרובה בקלוריות כי זה מתוגן בשמן עמוק ולכן תיגון בשמן עמוק אל תראה במפורש סבר כסננים שזה כבר נחשב כמבושל ככה העולם פוסק גם כן ששקדי מרק זה באמת בכוסמזוינס כי זה עבר תיגון תיגון כבישולה תיגון בשמן עמוק ולכן כן אז זה כבר עבר בישול אין בישול אמרנו מקודם אין בישול אחר בישול בדבר יבש ולכן אין שום היה להכניס שקדי מרק לצלחת ובפרט שכבר אמרנו קודם שלכאורה הצלחות מרק שלנו זה כלי שלישי א קורטונים אז האמת שיש שני סוגי קורטונים יש קורטונים שכתוב עליהם על האריזה שזה למרק ולסלטים ויש כאלה שכתוב לסלטים מה ההבדל ביניהם א ההבדל הוא שהאלה שכתוב עליהם למרק הם גם כן מתוגנים בשמן עמוק ולכן באמת בקורס מזונס אפילו שזה בעצם חתיכות לחם זה עבר כעת תגום שמן עמוק אז אם אוכלים את זה ביום חול לא בתוך סעודה זה לא המוויץ שזה מזוינס כי זה מתגם שמן עמוק ולכן גם כן מותר להכניס אותם לצלחת מרק יש את הסוג הקורטונים האחרים שכתוב להם רק לסלטים זה היום העולם מנסה יותר לשמור על הבריאות ורוצים פחות קלוריות אז עושים את זה רק כפוי והוא הוא עבר בישול ורק אפוי וכעתי יש בעיה של בישול אחר אפיה ולכן באמת אפילו שאני אומר שלכורה זה כלשלישי אבל עדיף לקנות את הקורטונים האלה שהם למרק שכתוב למרק כי הם כבר כן עברו תגום גם ביום חול כדאי להשתמש דווקא בהם כי אלה שעברו הרק אפייה יש אם אני לא אכל את זה בתוך סעודה יש שאלה אולי צריך לברך על הקורטונים המויצי אז לכן תמיד כדאי להשתמש עם הקוטונים שהם כן עברו טיגון בשמן עמוק עכשיו יש כאלה שמכניסים ארבס לתוך המרק והארבז, החומוס, הם יש עליהם תבלינים והם לא עברו בישול מעולם. למה? כל אחד שיודע קצת יודע שאיך לושים את הארבס מבשלים אותם בסעיר אחרי זה מסננים אותם באזרעות בסוג כלי מסוים ואחרי שהוא כבר בלי המים אז מערבים בתוכו את הפלפל שחור את הקט התבליני וזה כבר אחרי הבישול אז הוא לא עבר בישול אף פעם אבל אמרנו מקודם תבלינים כתוב במשנה מפורש שתבלינים מותר להכניס בכישיני ולכן אפילו אם הם לא עברו בישול מותר כן להכניס אותה למרק וגם כן עוד דבר עוד ספרה זה אם הכניס אם שם אותם כשהיה ההר בזרותח אז גוש אם אני אגיד שגוש מבשל לכורה זה כבר יתבשל כבר שמה בכל מקרה מותר להכניס ארבס למרק עכשיו על הארבס יש גם מלח או אחד שרוצה להכניס מלח הוא רואה שהמרק חסר מלח זה לא מלוח קצת רוצה להוסיף מלח האם מותר להכניס מלח במרק אז האמת שמלח יש בזה בגימורה קיצוניות מאוד שני שני שני שיטות שני לי שני קם ולשני בסר שממש מאוד רחוק אחד מהשני והאמת היא שהם שמה א לומדים את את החומרה של קלישין א לשנה אחת במלח שמותר אפילו להכניס את זה לתוך כלי רישון שכמלח לא מתבשל אפילו בכליישון הוא מתבשל כמו בשר לוקח הרבה זמן להתבשל כמו בשר שור אפילו בכלי לשנה אחרת אפילו בכלי שיני אסור להכניס ולפי המחב מותר אפילו בכלי ראשי מקר הדין אבל הרמו ואל תראה פוסקים כמו טויספס שהמחמטוב לברוכה ולא להכניס מלח אפילו בקלישיני א ולכן אני אומר הצלחות מרק שלנו הם כבר כלי שלישי הוציאו אותו בעזרת מצקת ולכן אפשר להכניס מלח בתוך הצלחת מרקים חסר לך מלח את להכניס שם מלח וגם עם הארבז שהיה עליו מלח ש שלא שמלכנו אותו אחרי שהוא הרבס התבשל מותר להכניס מלח להוסיף מלח במרק א האמת היא שיש לנו גם א אולי להקדים את זה כן אני מדברים על מרק אז בוא ניכנס לזה לפעמים יש מרק שיש בהם גם ירקות יש שמה תפוח אדמה בתוך המרק יש לא יודע מה הקני יש כל מיני דברים דרים שהם גוש אז אולי שמה גם מותר להוסיף מלח מה הספייה של גוש גוש זה הלכה נוספת יש חומרי של המרשל שגוש הוא כמו כלי רישוע למה אמרנו מקודם שבכלי רישון אסור לבשל בשבס וכליישיני מעיקר הדין מותר האמת היא שלא אמרתי את הספרה למה באמת כלרי שואהן מותר אסור לבשל וכלישני מעיקר הדין מותר מה קליש מקלירישן? מה הרי זה בוא נגיד לריזן היה בו בתוך המאכל שהוא כבר ירד ל-50 מעלות אני אומר אסור להכניס שמה אסור להכניס שמה אפילו כשהורידתי מה הורדתי את הסיר מהפלטה הוא כבר ירד ל 50 מעלות כרישמבשל כלי שיני הוא עדיין רותח הוא הרבה יותר מעלות אני אומר כי שיני לא מבשל מעיקר הדין מה מה ההגיון כתוב בגימורה שכשיני יש לו דפנויס מקררוס כלי ראשון שמה התבשל אמרחל הדפנות רותחות והם עוזרים בבישול אז אפילו שהוא ירד הוא כלישן הוא אסור אבל כשישי נתפנס מקרס יש לו הכנסת לתוך דפנות מקררות הם מקרים את המאכל אבל סוף סוף הכלי שו אמרנו 50 מעלות והכישני הוא 70 מעלות בנגד יותר מה מה ההגיון אז פעם שמעתי ספרה יפה ש בוא נגיד משל בעולם שלנו של הבטריות ישנו מכשיר ששם שהוא עובד על ידי בטריה. יש מכשיר גדול, יש לו בטריה גדולה יותר. יש מכשיר קטן, יש לו בטריה קטנה. עכשיו בוא נגיד שהמכשיר הגדול, הבטריה שלו כבר כמעט רקעה, רק 10% בטריה. יש מכשיר קטן שהוא 100% בטריה. מי יותר חזק? ה הוא רק 10% המכשיר הגדול, אבל הוא 100% המכשיר הקטן. כמובן שממש עם הבטריה הקטנה אני לא אוכל להפעיל את המכשיר הגדול. המכשיר הגדול אפילו שיש בו רק 10% בטריה הוא יוכל לעבוד עם הבטריה הזאת למה כי הוא בטריה הרבה יותר חזקה כן הכלישוי אפילו שהוא כבר ירד הוא ירד ל-50 מעלות אבל אין לו דפנות מקררות אין לו מישהו שמנסה לקרר אותו אז אפילו שכל זמן שהוא יד צולדס עדיין אז אם נכנסים שמה משהו אסור לבשל אפילו מן התורי יכול להיות למה כי כיר שמבשל כי יש לו טפנס מקרוס יש לו מישהו שמפריע לו והוא מנסה להילחם בו אז אפילו שאולי במעלות הוא יותר אבל כישינינו מבשל מעיקר הדין עכשיו נחזור לגוש אז גוש אין המרשל שאין לו פנות מקררות אז לכאורה הוא תמיד נשאר כלי ראשון אפילו שעברת אותו לכלישיני שלישי הוא כמו כלי רישוי אולי יש כאלה שיכולים להגיד שרואים את זה בחוש שהתפוח אדמה אפילו שהוא כבר מלח בצלחת הוא עדיין רותח יותר מהמים ממהרקם משהו אחר כי הוא עוצר בתוכו הוא החזיק בתוכו את החום כי אין לו פרנס מקררוס אז בעזרת זה מחלוקת גדולה ולמיסה פה בפויסקים על תרבי לא הביא את את העניין הזה של גוש המשנבו מתיק את זה א האמת היא שהפויסקים אומרים שגם התז והש"ך שהחמירו כמו המרשל באיסור והתר שגוש מבשל לגבי איסור והתר שהוא יאסור אז יש כאלה הרבה פוסים שטוענים ששמה לביסר ויתר זה דין של להבליע ולהפליט לא לבשלישי גוש לא מבשל אבל הוא מבליע הוא או מפליט פה באיכבס אין פה מבליע הוא אומה של בלי יש בעיה של לבשל הוא לא מבשל כבר אבל מה זה המשנבואי כן חשש לדעות לכתחילה חשש זה חומרי שגוש מבשל ולכן יש כאלה שרוצים להגיד אם יש לי פה בצלחת מרק תפוח אדמה יש לי פה קנידל יש לי פה כל מיני דברים שהם גוש אז אולי אסור להוסיף מלח אז במרה כמובן שמותר לו הוסיף האמת היא הרב רווק שכותב מכמה פיסקים זה כבר מובא פסח שובה באיסור והתר שאפילו על התפוח אדמה על הירקות על הקנידלך גם כן מותר לי להשים מלח למה כי ברגע מה אמרנו שגוש אין לו דפנות מקררות מביא הפסחית שו סברת מכמה פיסקים ועוד הרחבה עוד כמה וכמה שאומרים את זה שהמרק הרי יש הוא מונח בתוך מרק המרק יש לו כן דפנות מהקרות כן הדפנות של הסלחות מקרות אותו ולכן הוא גם משפיע על הגוש שפנות מקרות ולכן גם אלה שירצים להח בגוש אם זה מונח בתוך מרק מותר וזה לא רק ב לא רק במרק גם אם יהיה בוא נגיד שכל הצלחת יהיה גוש לדוגמה ושבס ביום יש לנו א צלחת טנצ'ום תמחמין והוא רואה שחסר מלח הוא רוצה להוסיף מלח אמרנו מקודם שאם אני מוציא בעזרת מצקת אז הצלחת כבר שלישי גם אני מחמיר שכמו שכתוב בשולחן ערוך מה שתרבי אומר שמח בקיש תור יובו ועל תרבי אומר בסידר לא נזכיר את זה עכשיו שבסידר אל תרבי אומר שגם מלח שעבר בישול גם כן להחמיר לכאורה כבר עבר בישול לא אין בישול אחישול בסוכר אמרנו מקודם שאל תראה במחמיר לגבי עירו מכלי ראשון בכללישיני הוא כן מתיר אבל אמח אמרנו מצד הקפה לעשות כלי שלישי בקפה כן אבל מצד הסוכה מודר לעשות בקלישי אבל לגבי המלך אל תראה ואומר שאפילו מלך שבר בישול לא לעשות בקיישינית אולי בכלי שלישי האמת היא היום יש לנו הרבה מלח שהם לא עברו בישול בכלל בכל אופן לא ניכנס כעת לפרקטיקה בכל אופן בכשלישי מותר אז לכן גם בדבר שהוא כולווגוש בוא נגיד כמו הצ'ונט כמו החמין שמונח בצלחת שלישי כן אני אתיר להכניס שמה מלח יש כאלה אומרים הר אמרתי מקודם שגוש אולי לא יעזור לי שליש דקלי רביעי אין לו דפנות מקררות אז כמו שאמרנו מקודם גוש זה חומרי אל רבי בכלל לא הביא את זה רב רווקש מרחיב מהצמח צדק ועוד שלכאורה מוכר באלתרבי אלטרבי מביא את הסעיף שמה שמדובר על גוש מביא פרט אחר מהמוגן אברום ואת הנושא הזה של הגוש הוא לא הביא אז לכאורה מוכר שאלטר לא חשש לחומרה של גוש בכל מקרה גם אם אחד שרוצה להחמיר של גוש לחומר של גוש די בזה שיחמיר בכלי שיני אבל בכלי שלישי אנחנו כן נגיד שאפשר להוסיף מלח אלא אם כן תחשב יש לחזוני שתמיד שכישני כלשלישי לא עוזר אבל אמרנו מקודם אל תראה בפנגודים משנב ש שכלישלישי כן מותר אז לכן מותר להוסיף מלח בכלי שלישי יש לנו עוד דוגמאות של גוש האמת היא א הפיסקים מדברים על זה אולי בקידושים מובא בקידוש מביאים קוגל קוגל טריות ולהפוך חמוץ בלי זה זה לא הולך א אז אם אני מניח אותו בתוך הבטות צלחת והוא נוגע בגוגל גוגל זה גוש הוא מבשל את המלפון אולי הוא לא יתבשל אף פעם בכל מקרה אז יש פה איסור בישול אולי אפילו אולי זה כמו קלרישן אז האמת ישזבח כבר אומר מביא את זה שגם אם נגיד שהגוש כלישי וגם אם הגוגל מולך בתוך קלישן לא בקשיש יכול גם אם נחשוש לגוש אומר שאין בעיה למה זה הרי אף אחד לא אוהב מלפור חמוץ כשהוא חם כן עדיף שהוא קר בכל אופן אז הוא אומר שזה פסיג רישה וזה לניכלה וזה מקלקל אפילו כמו שאמרנו זה לא טוב שזה מתחמם בכל אופן מותר כל החומר בגוש זה רק בדבר שזהיסה אבל בדבר שזה דדרבונום אין צורך להחמיר אז לא צריך לחוש לזה גם לפעמים יש כאלה שיש להם דג בליל שעה בסתר מוצ מצוי כן דג חם דג סעלמו חם ורוצים להניח את זה בתוך צלחת ואולי אחד כבר הניח לעצמו סלטים בתוך הצלחת והוא מניח את דג א על הסלטים מתחממים אז בזה כן צריך להיזהר כמו שהרפרקש מרחיב שגם אם אני אומר שאני טוען של חולה לא צריך להחמ בגוש אבל אחד שכן רוצה להחמים למשנה בוא שבכישני לחשוש לגוש הרב פש מביא כבר מהפלייסי שטוען שגוש הוא כמו כלי רישן כל זמן שלא הנחתי אותו בתוך כלי בתוך כלישיני אבל כשהוא בתוך כלי ראשון כשאני מוציא אותו מכלי רישן אולי זה כמו עירוי אז שמה כן להחמיר אז לכן כשאני מוצא עם אחד הוציא מזלג מוציא מי הכלישו בוא נגיד לוקח את התבנית של הדגים ורוצה להניח את הדג הסלמון הזה על צלחת שיש שמה כבר סלטים אז זה אולי כמו איר מקליים אז זה כן לחשוש אבל אם זה כבר מונח בקשיני אז לא צריך לחשוש לכן אם אתה רוצה מניח סלמון בתוך כיריש ישיר אז תניח את קודם את הדג ואחר כך את הסלטים כי זה כבר מונח בכיישיני אז אני אומר שוב פעם שאולי כבר אפילו כלישי שלישי נשאתי את זה בעזרת מצקת בעזרת מזלג אז כן להניח קודם את הדג ואחר כך את הסלטים לא לא להניח סלטים קצת בזה על זה את הדג פה כן אנחנו שלכתחילה אבל בשאר הדוגמאות אמרנו שלכאורה אין לנו את החומר של גוש בפרט שאנחנו כבר בדורך כאן בתוך כלי שלישי וזה בתוך מרק בתוך אז לכן זה בסדר עכשיו אמרנו מקודם שדבר יבש אין בישול אחר בישול דבר לך יש כן בישול אחר בישול מה זה דוב או יובש מה זה דוב לך חלה ברור שזה דבר יבש כן שניצל ברור שזה דבר יבש מרק ברור שזה דבר לך מה עם שאר הדברים שהם באמצע אני רוצה כן לעצור שנייה לדבר היבש כן אמרנו שחלה זה ודאי דבר יבש כן אין חולק אין יבש אחר אין בישול אחר בישול בדבר יבש ולכן לכאורה אין שום בעיה להוציא בשבז בבוקר אני רוצה להכניס בערב שעבז את החלות בפריזר או שכבר הפוך חלות באמצע שבוע ולהוציא אותם בשבת בבוקר או נזכרו סמוך לסעודה רוצים עוד חלות ואני רוצה להפשיר אותו להניח אותו על גבי הסיר אמרנו גם אם החלה תגיע ליד צלדס אין בעיה של בישול אחר בישול בדבר יובש ואם היה בעיה של בישול אחר בישול אז אסור להניח דבר שיש בעיה מרק קר אסור להוציא מהמקרר ולהניח על גבי סיר אחר אפילו שאני לא עושה שיהיה וחזור כי זה לא הנושא שלנו אני לא עושה את א כעת על גבי צניך על סיר אחר יש פה בישולחבישול לא אין פה בעיה של שיהיה וחזור ונס לכתחילה אבל יהיה פה בעיה של בישול אם תניח סיר מרק על גבי סיר אחר כמובן שיש בעיה של בישול אחר בישול ואסור אפילו להניח את זה רק לכמה דקות ואני אקח את זה עוד מעט לפני שהוא יגיע ליד צלדס זה גם כן אסור אם אני אומר לך את זה במקום שאם כעבור זמן רב הוא יגיע לידס אסור אפילו להניח לזמן קצר מפרש בשולחן ערוך אז ממילא ההחלה הזאת אם היה הבעיה של בישול אחרב בישול של החרפיה אז היה אסור להניח את זה על גבי כלי בשבס כשאני רוצה להפשיר להפשיר חלה אפילו שאני אוציא את זה לפני שהוא יהיה טלדס בכל יהיה ב שבישולח בישול אם זה היה אסור אבל למעשה מה שמותר למה כי זה דבר יבש ודבר יבש אין בישול אחב בישול לכן מותר בשבס להוציא חלב מהפריזר ולהניח אותו על גבי אסור להניח על גבי א אש על גבי פלטה כן מצד שהיא מחזורת אבל מצד בישול אין בעיה ולכן נניח אותו על גבי כלי. א אולי כאן באמת כן המקום להיכנס לזה. יש לנו את הזמן א להניח את זה על גבי סיר של צ'ונטה. האם זה מותר? אז אה כדאי להניח תחלה בתוך שקית. למה? כי אם אני מניח את זה ישירות על גבי צ'ונט לגבי על גבי החמין הבשרי. אז יש פה מצד איסור והתר יש פה אולי בעיה שהחלה הופכת להיות בשרית. יש מחלוקס אני אגיד את זה ממש בקצרה יש מחלוקס האם יש כזה דבר נט ברנט בשז בישול נט ברנט באסטר נגיד את זה בקוד כן נ ברנט נוטם בנוזן טעם לדוגמה מה זה נוזטם בנוזן טעם כשלקחנו לדוגמה במיצבס סיר של החמים של הצ'ון שטפתי את הסיר וכעת בישלתי פה א אורז פרווה האורז נקרא נת ברנת למה הבשר הכניס טעם בכלי והכלי הכניס טעם באורז האורז קיבל טעם שני הוא נכת הוא בן נת נון טעם בן נויסן טעם כן אז זה דוגמה שנוטם מישתם אבל מה יהיה אם אם זה בישת בישול לדוגמה סיר סיר של שון שמונח על האש ושפריץ על המכסה חלב אז אולי נגיד שזה לא זה טעם אלו זה טעם החלב נתן טעם במכסה והמכסה נתן טעם לבשר לכאורה זה נדבנת באמת ככה דספר פימורדים והרבה פה עיסקים אבל יש חומר של החבדס שהוא טוען שזה לא נת בנד זה נד בנד בשס בישול זה כעת יש פה זה לא כמו הדוגמה מקודם שאמרנו ששטפתי את הצ'ונט ואז הכנסתי שמה אורז זה יש כעת צ'ונט ואני כעת מכניס פה חלב מבחוץ אפילו שהוא מונח השפריץ מחוץ על המכסה זה כאילו שהחלב נכנס לתוך הסיר אז הזה ממש זה לאזה טעם ראשון זה לא טעם בנוזנת מילה ככה אתן החבדס אם ככה לפי חבזדס הזה הזה כשאני מניח חלה על גבי סיר של צ'ונט זה כאילו שהכנסתי את החלה לתוך הצ'ונט החלה הופכת להיות חלה בשרית וממוצי שבס אסור לי לאכול במלאומקה את החליים חלבי ובכלל אסור יש איסור לעשות לחם בשרי בדיצן שלם שאסור לעשות לחם בשרי אסות לחם חלבי אלא אם כן עושים בורקס משולש שניקר שזה חלבי יש אסור לעשות לחם בשרי ולכן כדאי כשמחניחים חלה הוציאו חלה מהפריזר רוצים לשים אותה על גבי סיר להניח אותו בשקית א אם מישהו יגיד מה עם התמונה אז אה אז יש הלכה שאסור להתמין בשבס כמובן אבל כשמה מותר לי להחזיר מכסה על גבי כלי אולי זה גם כן נחשב שמונה מה כתוב הדוגמה בעל תראה בשולחן ערוך שמובה שאני רוצה רק להציר את זה מהזבובים הסיבה הסיבה היא לא התמנה הסיבה היא בגלל דברים אחרים שלא יכנסו מזיקים ממרים בישים מותר להניח מכסה גם פה פה אני לא רוצה שזה יהיה לבשרי אני לא רוצה שיתלכלך שיפול פירועים על הפלטה שבת כל מיני סיבות אז מותר להניח בתוך שקית ולכן אין בזה בעיה של התמונה מה שכן בקשר להתמונה יש כאלה אולי לא יודעים יש להם סיר צ'ונט על הפלטה ויש מגבת ואז לוקחים את החלם מוצאים מהפריזר ותוכבים מתחת למגבת זה איסור הטמנה בדורם ויסיף אבל זה נחשב אתמונה בדורם ויסיף אבל כן ואסור להניח ח שם התחלה בפרט אם הניח את זה כולו אז אפילו לפי המשנה ברור שכן מקל ב בטמון שמניכים הוא מתיר אתמול באופנים מסוימים אבל כשהוא מותמן כולו אסור לכולמה אז ודאי שהחלה תעסור אסור בהנועה בשבס בכלל כן אולי אפילו אפילו אחר שצטן יהיה אסור אבל בכל מקרה אסור לה מתחת למגבות כן אז מה שאמרנו אוליני בתוך שקית זה מותר טוב, בכל אופן, אז נחזור לעניינינו שמותר אין בישול אחר בישול בדבר יובש, אבל דבר מה זה יובש, מה זה לך? אמרנו חלה זה יובש, מרק זה לך. מה עם שאר הדברים? אז פה אין לנו כבר זמן להרחיב. העולם א יותר מקל בזה. יש דעסה מחסיל ופרמגודים שאולי רובמיות. וזה דעה מאוד מחודשת שאם יש קצת שאם יש מיוטלך אז זה נחשב יובש אבל לא צריך להגיע אפילו בלי זה לפי המשנה ברור לכאורה אין בעיה להוציא בשבס בבוקר דגים יש לי תבנית של דגים במקרר אני אוציא את הדג בלי הרוטב שבו ואני אשים אותו על ה על גבי משהו כן שאין שי וחזור להניח אותו על גבי כלי יהיה מותר זה עכשיו ד יובש לכאורה אבל אלטר תרבה יש לו חומריה גדולה שכל דבר שיש בו קצת לחוכית מבחוץ זה נחשב טוב לך מה ההגדרה לחלוכית מבחוץ כמו שאמרו הפויזקים שמה זהכל מה זה דוב הולך כל פעם שהוא תפח על מנס להטפיח מה זה תפח מנס להתפיח אם אני נוגע בבשר לדוגמה והאצבע שלי נרתב אחרי זה אני נוגע ביד השנייה והיד השנייה נרטבת זה נחשבת הפך מנס להתפיח שזה כבר דובלך שלפי אלטרה ויש בזה בישול אחר בישול אז ממילא זה חומה גדולה שאסור להניח דגים לדוגמה דגים קרים להוציאים מהם קרר ולשים על גבי סיר על גבי כלי על גבי תמנית הפוכה א דגים בשר כל הדברים ה הללו שהם תופך המנס לתפיח יש בעיה של בישול אחר בישול בשבס מה כן מותר אמרנו מקודם חלל דוגמה מותר א שניצל אורז יש כאלה שאמרו שיש בזה שמן שאני אני נוגע באצבע אני נוגע באצבע ב משהו או באורז ואז אני מבלי שנייה השנייה נהית משומנת זה לא נחשב תפח מנס להתפיח כמו שהרפרק שמרחיב פח מנס לתפיח זה שהלכות תפח מנס להתפיח מצד השומני שומן יכול להעביר גם עוד ועוד אם זה תופח מנפח מצד הלחות שבו אז זה אסור אבל סתם שומני אין לנו בעיה אז ממילא זה עדיין נחשב דבר מחלה השניית צלור לכורה הם דברים יבשים א סופלה אז פה הרפורקש מרחיב קצת נביא כ רב חיים נו שאומר לכסופו מכיר את זה כן סופל כזה שוקינוח שיש שיש בתוכו א משהו נוזלי שוקולד נוזלי אז פה לכאורה לפי אלטרבה יש לנו בעיה של לך של יש בישול אחר בישול אז האמת היא שרפוקש מרחיב שהמקור של אלטרבי שהוא מחמיר זה כבר ברישונים שהם מדברים על על לחוס שבתוויך הבוסו על תראה בשינת לשנו אל תראה אמר לחוס שעל גביסו למה כי אל תראה ואין לו בעיה עם לחוט שבתוכו תראה ויש לו בעיה רק על לחוט שבחוץ ולכן הדוגמה שאמרנו סופלה שיש רק לחות בתוכו הוא לא נחשב דוב לך הוא כולו דוב יובש הוא כן דוב יובש שמותר לבשל אותו בשבס פש אני מביא את הדוגמה הזאת כי ראיתי בנשות בנות חבד חברה ראיתם דוגמה שהם אומרים שהם מסבירים ששניצל ואורז מותר הם מביאים שבסקלוכה גבי סופלה מביא משהו פסק לא יודע פתאום כל את השבסגלו בכל אופן דבר שהלכות רק בפנים הוא לא נוזל החוצה לא צריך לחמו שאנחנו תמיד אומרים שכשיש לנו חומרה כן כן אבל תראה בהחמיר חומרה גדולה שפוסקים אחרים לא לא חששו לזה שכל לפך מנס לתפיעה זה נחשב דובולך אז יש לך חומר אין לך בלו חידוש אל תוסיף חומרה לגבי חומס מספורס ולכן אם יש לנו מה שכמו שהפוסקים נקטו שאם הלכות רק בפנים אין לנו בעיה וזה גם יכול להיות לגבי קוגלים יש בתי כנסת שאם הם יניחו את הקוגל בערב שבס ויש התלות שבס אחרי הצהריים אז הקוגל כבר יהיה שעוף לגמרי אז הם רוצים להניח את זה רק בשעבס בבוקר עכשיו אחרי הצהריים אם זה לא תפחנס לתיח מצד הלחות שבו כן רק יש בתוכו לחוות אבל כולו הקוגל הוא מבחוץ יבש רק בפנים לחוט אין לנו בעיה ולכן אפשר להניח את זה כן על גבי תבנית עכשיו ב קוגלים יש הרבה סוגים לכן הרב פוק אשכן אומר בספר בדוגמה שקוגל ש צריך לחשוש כמובן שזה תלוי במציאות אבל הדוגמה שאנחנו אומרים קוגל שהוא מבחוץ לא תופיך מנסת והיה רק בפנים אין לנו בעיה שביש לך בישו ולכן מותר לחמם דבר דבר כזה בשבס. א הזמן כבר רץ אבל מה עוד רציתי להוסיף? עוד פרט אחד מסיים את העניין של בישול או לגבי לך. על גבי לך. קודם הזכרנו לגבי הבאנו דוגמה נראה לי בתחילת השיעור זה כבר היה שלהוסיף בבקבוק תינוק על גבי חלב מים אפילו ישירות ממיכם ירו מקלריזוי לכאורה מותר למה כי זה מתערב מיד מה הדוגמה בהלכה הדוגמה באלוכה זה אמבטיה אמבטי אמבטיה בזמנם היה כלישיני כן לא היה להם גופי חימום מתחת לג'קוזים לא היה להם זה היה להם סתם סוג של קערה שכשהי שפחו חיממו מים בסיר ושפחו לתוך האמבטיה שמה כתוב שאפילו שהוא כלי שיני אבל חויר הוא מאוד חם אז אפילו בקלי שיני יש שמה בעיה כן של בישול לפי שאמרנו מקודם שמים ושמן אין בעיה בכישיני אבל זה אמבתי זה כן דוגמה שיש בישול בכישיני אבל אומר כתוב בשולחן ערוך שאם מתוך האמבת תהיה למים קרים מותר מתוך מים חמים למים קרים כן מותר ה על תרבה אומר תמיד מותר תרבי לא חילק המשנה ברורה החמיר מביא מוגן אברו שדווקא כשיש הרבה להרבה אבל אם יש קצת מים קרים אתה מוסיף עליו הרבה מים חמים אז יש כן בעיה של בישול כן אז לפי זה אם יש לי חלבדוגמה בבקבוק והוספתי מים החלב הפכו ליד הולדת ידולד זה לא הרבה יד הולדס זה כבר 45 מעלות אנחנו חוששים כבר שיצלס אז יהיה בעיה של בישו כן אה מה איפה זה יא נראה לי זה אצל בשולחן אורחם בדי כן א והוא הדין דוסו לאורוס מהם לתוך מים צני מותים שישב שלו על ידו ויש ביאור לו ארוך בנוזה אבל אלטרה בסעיף חוף אומר שמכל ראשון מותר להראות לתוך מים צוננים ואלתר לא מחלק בין צוענונים מותים אומרובי אפילו קצת קצת מותר לכאורה זה מפרש באל תרבי שמותר כן הליקוד דברי הרב יודע רק את זה מביא את אל תרבה שמותר להוסיף לתוך מים מותים כמו שתרבי כותב בסעיף חוף ולכן אין לנו בעיה להוסיף לתוך חלב אה אפילו ישירות מקרישים כמו שאמרנו מעיקר הדין אבל אמרנו מקודם שאל תראה בכן הצמחצד כן החמיר שלעשות רק אירו מקלישיני למה והדוגמה מה גם מה שיש לנו גם זה בוא נגיד דוגמאות אולי יותר מצוי א שתפתי זכוכית שתפתי ואני רוצה להוסיף עליו מים חמים יש פה קצת טיפות האם אני צריך לבש את הטיפות או או בקבוק תינוק כמו שאמרנו מקודם שטפנו בקבוק תינוק ואני רוצה להוסיף אתם יש שירות מים רותחים יש פה קצת טיפות שמתבשלים האם יש לזה בעיה אז אמרנו שבי משני בורי מים מותים יש בעיה לכל לפי אל תראה בסעיף חוף אין בעיה אבל אל תרבי ב סליחה הצמח צדק כן אין מחמיר בעיר מקלישיני לעשות רק ת לעשות רק ירקלישיני למה אז לכאורה הוא כן חשש למגן אברום מעיקר הדין שיש כן בעיה מה שמשנב אומר האמת היא סתם בדס משנה בואוה אז פעם שמעתי על איכות יש אחד הרב סירות ש תמיד מחמיר כמו המשנה בואוה פה הוא פתאום מקל למה הוא אומר הברלוחם מרחיב אבל הוא אומר דבר ראשון הברוךח מביא פרימ גודים הוא אומר זה כבר מי שמצא את הפרימודים אז שלם לו אונתק אין כזה פרימגודים פרימגודים באיסר ותר בדיוק הפוך כמו שרפקש מביאים שערבסקה לוכה שהפרמגודים מפורש עולה אומר שמותר אפילו לתוך מים חמים אפילו לתוך מים מועטים צוננים כם קצת מפורש פמגודים באיסבטר וספרות מאוד יפות להסביר את זה וגם אלטר תראה בשולחן ערוך ולכרה זה באמת פלא שאלתר והפרימגולים שתמיד הולכים עם המוגן אברהם פתאום עזבו אותו אז כמו שהרבקש מרחיב אין לי כבר זמן להרחיב בספרות שלכאורה אין בעיה היה אפילו לתוך צל נמרותי אבל הצמח צלה כן החמיר לעשות עירים מקלישיני והרבוקש אומר בת ספרס ביאור באחד הפרקים משורך א' שאולי זה הסיבה שאל תראה במחמיר ביובשנס אלך אמרנו מקודם שסוכר להוסיף סוכר לשפוך מים סוכר א מים חמים ממחם על גבי סוכר על תראה אם מחמיר ש לא עשות אירים מכלי ראשון רק בטשני מותר למה זה יוב שנעשה לך יובשנעס אלך זה בכלל חידוש לחומרי כן יום השנה זה לך תר שומר אפילו לא הביא את הדעה הזאת אז נגיד שהוא חשש ליושנה זה לחלכ יש פה שאלה קשה כשהוא יבש אנחנו אומרים שאין בישול אחר בישול כשהוא לך הרי אמרנו עכשיו את הסעיף של המבטיה שלך אין לנו בעיה לתרב אומר שלך ולך מותר כשהוא מתערב מיד אז ממון נפש יהיה צריך להיות מותר לשפוך מים חמים ממחם על גבי סוכר בקלרישון בכל אני אוחז מים בכלי שאיני עושה בקליש אין בושר צריך להיות מותר אם זה יבש אין בישולחול יובש אתה אומר שזה הפך עכשיו יובשנס ילך אתה רוצה לחשוש ללבוש שיובשנס ילך יש בישולח בישול אבל בלח נוזלי אתה הרי אומר שאין בעיה של בישול אחר בישול כן רב חיים נוה כבר שואל את השאלה הזאת הוא אומר ספרה מעניינת לחלק הרב פוקש לא מסכים את זה הרב פוקש אומר חדש שאולי אל תראה וחושש למגן אברום מה זה שגם בחם לצוינן אם זה צווינן מועט הרבה חם הוא חושש. זה חידוש להגיד ככה אפוק גם לא לקח את זה לגמרי אבל אומר שאולי זה הספרה לחשוש בסוכר ולכן אפילו בצד השאלה ששאלנו כן אל תראה החמיר בסידר וזה הפשט בצמך צדק שהחמיר לעשות בתי רק מקלישיני ואפילו הוא בלך בלך א הפוקש עצמו בספר בפרקים אחרים כן אומר שדבר שכבר עבר בישול בכוס מים חמים שיש בו קצת מים חמים שהתקררו כן מותר לי להוסיף על זה כי מישב של בלחש שמכירים הוא כן במקומות אחרים כן אפילו אחרי ההסבר שלו הוא כן הכריע ש א חם לצוינן אפילו שזה מועט מותר ולכן שוב אם זה מגיע בקלות אז כדאי לחשוש לדוד אחרות ולנגב את לפני שמסוסיפים מים חמים אה אם לא יודע בבקבוק אם אפשר אבל אם באישת הצוררך אז כמובן שאפשר להקל אה כמובן מה שזה עצרך בדרך כלל תמיד אפשר לקחת כל כישיים לקחת קלישן ואז ישפו לבקבוק אז לכתחילה תמיד כדאי לחשוב שאפילו שכמו שאמרנו שלחו השכון הפמגודים וכמו שפקש מחייב בספרות שמותר אבל לכתחילה כן חושש כמו שהצמך צדיק חשש גם בלך בלך מתי שאפשר לחשוש לזה בסדר אה שבעזרת השם נזכה תמיד להתבשל בתוירה ואפילו שיהיה כלישיני אפילו שלהגיד את זה למישהו אחר שזה ישאר כמו כלי ראשון הסיפור הידוע כן שהיה אחד מחסידים שהוא רצה שהרבי יחזור בפניו מחסיד אמר שלחתי את החוס של אמר אבל כלישיני תרבי אמר שהוא אצלו זה לא מתקרר אפילו בקלישיני השם שתמיד נזכור להיות תמידה כמו קלירישן בתוירה ונזכה באמת לשמור לשמור ולקיים את כל התויר קדוש וכדין ולא יניקולניקו שלו לא מבד כל טוב ‏Ja.