הלכות קידוש בנושא כשמוציא אחרים ידי חובה הרב יחזקאל קרישבסקי שנת תשפ"ה

אלכוסקידוש בעזר השם היום נלמד אלכוס קידוש כמה הלכות מה שנגיע לכל אחד ואחד וכן כשיוצאים ידי חובה מה צריך לדעת וכן אלה שמוציאים ידי חובה מה מה חשוב בעזרת השם זה יהיה הנושא היום בעזרת השם יהיה שיעור נוסף על קידש במוקם סעודה וכן עוד שיעור על דיני הכויס ודיני היין אז כשמתחילים באלס קידוש זהשמלכס ביקרוב שבס בניגלה עסוק בעניין השומר מה אסור לעשות כל הלס מלוכס יש אבל בתיר כן יש זוכר ושומר אז נכון שרוב ההלכות בניגלה זה בשומר כ היום אנחנו לומדים על זוכר יש מצווה לעשות קידוש שזה נלמד מזוכר כן כמו ששולחן ערוך מתחיל על תר מתחיל א בתחילת סרע א מצווהסי מן התוירה לקדש סיושבז בדבורים שנאמר זוכר סיושבס לקצוי אז יש מצווה מן התוירה של זוכר זו ז זוכר בדבורים איך עושים את זה בדבורים ובדבר הזה שהמצאים מן התירה זה לא רק על גברים כמו שכתוב בהמשך נושים חיוב בקידוש בשבס מן התורה כן נשים חייבות בדיוק כמו גברים לכאורה כל אחד שואל זה הרי מצוסי שהזמן גרומה ומצי שהזמן גרום נשים לא מחוייבות הם פטורות אז כמו שמסבר מסביר שזה עושים אקש וקש זוכר לשומר הרי במצ לא יזשהם מחויבות נשים מחויבות בכל המטס מלוח של שבס אז מי שמחויב בשומר מחוייב גם בזוכר ולכן גם נשים מחוייבות בקידוש בדיוק כמו גברים שהם מחויבות נושים חייב בקידוש היושאבס מן הטיר אז א כן אז כולם מחוייבים בקידוש עכשיו נתחיל עם הלכה שכבר דיברנו על זה באמת בעבר אבל שואלים על זה שוב ושוב נגיע למי זה יש הלכה בשולחן עורך שולחן אורך זה בסעיף ד' וא תראה בזה בסעיף ט אוסרוך החומם ליטו עם כלום אפילו מים מגיע זמן הקידוש מרגע שהגיע זמן קידוש אסור לטאום כלום אפילו מים יותר חמור מאבדולה אבדולה על פיניגלה מותר לשתות מים לפני אבדולה אבל בקידוש אפילו מים עשו עד שיהיה קדש באמת רבי שואל מה קרה למה זה שונה כן כתוב בשכנור בפויסקים שואלים מה למה זה שונה מכל המצוות תמיד אנחנו יודעים לפני כל מצווה שאפשר לאכול קצת אפשר לאכול פחות מכביצה אפשר לאכול יש כל מיני של טעימה לפני כל מצווה. מה פה זה שונה? כמו שאלת רבי מסביר אפיל שכל מצווה כבוד לזמן א ע אסור רק תאמה מותר וגם אם אחד כבר להתחיל בסעודה מותר להמשיך מה שאם כן בשעה בסגים אחד באמצע סעודה אז צריך פה רסמפים מקדש צריך לעצור למה תמיד תאים בעל מותר פה לא החמירו ביו ישראל ושיגם מצוותנו בתחיל הזמנו החמירו יותר בקידוש כי זה כבר מחוייב מיד מהרגע הראשון שנכנס השבס אז אז כבר מחויבים בקידוש וכמו שהפוסקים נוספים מסבירים שחז"ל רצו שהטאימה הראשונה בשבס תהיה הקידוש אז זה הלכה עכשיו ממתי אסור לטאום כלום אפילו מים אז כמו שיקראנו מגיע זמן הקידוש מתי הגיע דהיינו מי שהגיע בנשמושס זאת אומרת זה לא צקי חובים לא מייריב ולא אחי מייריב כן מי שהגיע מנשמושס מיד ששקע השמש מיד משקיע שכבר הגיע מנשמוז שנזכה יש מסופק אז כבר הגיע זמן קידש שאסור לטאום כלום אפילו מים כן זה הלכה חשובה מאוד אז א ונגיע לנושים אחרי הדלקת נרות כבר דיברנו בעבר קודם בוא בוא נדבר לגבי הגברים קודם לגבי הגברים אז פה באלתרבי יש באמת כולה אלטרבי אומר שלגבי אחד שקיבל שעה בסים בויון כן אפשר כבר לקבל קבל שבס מפלגמיך אפשר להגיד אם לקבל שבס אז פה בעל רבי כתוב אפילו מבודיוי אם ספלל ארבס מבודיו אם אחד ספלל ארבס של שבס כבר מפלג המנחה אז אסור לו כבר לטאום אסור לו כבר לשלט אפילו מים ממתי שכבר תפלל ארבס אבל מה יהיה אם אחד קיבל ספס שבס אחד קיבל שבס אבל הוא עדיין לא התפלל מהאם מותר לו לשתות לכאורה באלתרבי לא כתוב שאסור לכאורה מותר האמת היא שאלתר שינה פה מהמוגן אברו אבל תראה תגיד המגן אברום הוא עושה קצת אחר המגן אברום כתוב מה הלשון שנייה מאז ש אפילו מבד יו אם קיבל שבס כן אם הוא קיבל שבס בד יו אז כבר אסור לתרום ככה מוגן אברהם אומר ואמת המשנבור מעתיק אותו ככה משניבור סובר שמרגע שכבר קיבלו שבס אסור כבר לטאום כלום אפילו מים אבל חויר לבי מה שדי מדויק באלתר גם אם אחד כבר קיבל שבס ועכשיו הוא רואה שהוא צמ עדיין לא היה שקיע הוא יכול לשתות ויכול לטאום אפילו שהוא כבר קיבל שבס ונגיע לנושי אז בעבר הערכנו בזה נגיד כעת בקצרה שוב שיש ויכוח בדסא אלטרבה בקונטרסחר האם הדלקת נרות של נשים האם זה עיצומו של יוים האם זה כמו מייריב או שזה לא זה רק קבול קבולצפ שנדשים מדליקות נרות זה רק לגבי שביס ממלוכשו להם לעשות מלאכות אבל זה לא יצומ של יוב אז זה נוגע לגבי אה לגבי להתפלל מנחה אחרי הדלקת נרות וכן כמובן כמו שעכשיו אנחנו מדברים לגבי לשתות אישה מרה להדליק נרות ועכשיו היא צמעה היא רוצה לשתות מים היא רוצה לטאום משהו אז א בקצור מה שאמרנו אז שבאמת רבי חיים נוהג ששולחן מדייק בקונטרסחון שם שזה יצומו של יואים וזה כמו מייר שאסור להם לטאום כלום מהרגע שכבר כבר הדליקו נרות ולכן הוא סובר שהם צריכים לעשות תנאי אם יש לא התפלל מנחה היא צריכה לעשות תנאי שהיא לא קיבלה שעבץ בהדלקת נרות היא תתפלל מנחה או שתשתה אם רוצה לשתות לעשות ני על זה ותוך 10 דקות תקבל שבת ככה הוא סובר ואז הערכנו שרף רווקש נכון שבספר שבזקל לאכמ רב חיימנו ולמיסה בנוי רמורקש בספר הגורבולכו מעריך נפלא להוכיח שמאלתרבי וגם מהרבי שלנו מהרבי שלכאורה הדלוקסנירוס זה לא יצו של יורים ורפורקש מהמסכים איתו חזר בו מה שכתב שבסקלוכה שכן אישה יכולה להתפלל מלכה אחרי הדלקת נרות וגם כן יכולה לשתות אם היא צריכה לשתות יכולה לשתות עד שקיעו אבל מהרגע שכבר שקח חמו מי שהגיע בנשמושס אסור אסור להכל תראה בסתם אז ישנם הרבה בפרט נושים ששואלות שהבעל מעריך והוא מגיע מאוחר ומעוצמאות ומברות מיניקות אז כבר אמרנו אז נגיד איזהו נכון שיש תשובס מרשם שמקל אולי מרשם מקר לקדש כי אבל יש לא זוכר יש ישנם פה עזקים שמקילים בבנשמורס א מקילים אולי אפילו בלילה רק מים לפני קידוש אבל דרבי המשנה בורסותמים שאסור לטאום כלום אפילו מים מאז שהגיע מן השמש אז מה הבעיה עצמאה ובעלך מעריך בתפילה זה ארג שיעריך בתפילה תעשי קידוש מה הבעיה כל יהודי ויהודיהי יכולים לעשות קידוש לוקחים גביע ממלים אותו ביין ואפשר גם מצענבים לאישה שקשה לה זה בעזרת השם יהישור כשדבר על היין והמצענבים וא ולעשות קידוש ולשתות גביע שבגביע יש גם מלוי לוגמור באבו קידוש וגם רביסב קידוש מוקם סעודה שלפי אלטר אפשר לעשות קידוש שמוקסים יין שזה גם נושא נוסף על קופונים שתעשה קידוש תשתה ואז תוכל לאכול ולשתות אחרי זה הבעל יגיע הביתה הביתה יזמיר זה קידוש הכל יפה מאוד אבל היא צמעה שתעשה קידוש בכל אופן לפי מה שכתוב בעלתרבי מי ישקיע פשטס זה לא זה לא גלט לשתות גם אלה שמכילים שמותר לשתות מים בלילה לפני קידוש בגלל שהרמבם סובר שמותר לשתות מים לפני קידוש אבל אל תראה ולא עשיתם ככה אז טוב אז אם סוברים שנשים מותר להם הכל קול ואין שולחן ארוך לנושים וזה משהו אחר אבל הסתכלות שאצלנו זה לא ככה בכל מקרה אמרנו עד השקיע אפשר להקל אחרי השקיעה שתחכה שתעשה קידוש והכל אז תוכל כמובן גם לשתות יש פה נושא שהל רבי לא הבא את זה אבל זה מובא במגברהם משמור מביא את זה ששורלכו צפיב במים כיוון דינו מכוון להנעת תאימה איפה שלא מתכוון להנאה טעימה רק לשטוף את הפה במים מותר כן אז אז המכסי יצחק לומד מזה שאחד שצריך לבוא הגלולה, צריך איזה כדור ולא יכולים לשתות בלי מים אז גם כן הם פה לא שותים פה קצמאים לא שתים פה שותים סתם א לא שותים פה רק בגלל כדי לבלוע את הגלולה אז הוא אומר שאפשר גם לשתות מים עד במצב הזה כמו שהנברו ישמורי הפוסקים אמרנו ש יש כאלה שמקילים שש כי חוסם מביאים מאלה שמקילים אבל פרשטס זה לא גלט טוב אה זה דיברנו על גבורים ונושים. מה בנגיע לקטנים? נגיע לקטנים מפורש שמותר להם לשתות לפני קידוש ואוסו להנויסו. יש כאלה שמדרים בזה לא לשתות לפני קידוש פשס כתוב שעוס להנויזו. זה מובא גם ברס המחתס אבל תראה במרכיב שמה ש כל הסיבה כל הסיבה שיש חינוך לקטנים זה רק זה רק ש זה דבר שיש בו שיש איסור בעצם על הדבר. דבר שאסור שאסור לנו לאכול אז אנחנו יש לנו מצווה לחנך את הילד שאסור לאכול אבל פה שזה רק תלוי בזמן רק מצד הזמן אסור לאכול אז אין בזה חינוך יכול אפילו עד דבר מיצה אפילו ילד גדול יכול הרי מכיל קטן בים הכיפורים אפילו קודם שאין בסקונה אז לכן אפילו שלא קשור לסקונה כן אין בזה חינוך וקטענים כן יכולים לשתות לאכול לפני קידוש ואיכסן כיפה הוא מביא עוד משהו עוד סיבה למה קטענים יכולים לשתות לפני קידוש ולכן קטנים מותר ולא צריך א לעצור באדם אלה שנוהגים כן למנוע אולי יש בזה עניונים לא מכיר הכל אולי יש בזה עניין פרסתר ואומר שאין כזה הלכה כן כתוב שחור גם משנה בוא ועוד יותר שפשו לנו לא יסור טוב עכשיו נושא נוסף קידוש האם זה מצווה מן התוירה או מדרבונו אז אמרנו מקודם התחלנו מה מה אנחנו שואלים התחלנו מצווה מנק לקדש מצטר לקדש שאלה היאמצתירו מדרבונו אז פשת זה דרבונו כן הרי אל תר ממשיך תיק תיק נוח חומים שתיזכירזו על של יין כן את הכונס חז"ל שיהיה על מים שיהיה על יין אבל הקידוש בעצם לקדש בדבורים זה קידוש מנתר על היין זה דרבונו שאלה הקידוש שלנו האם זה דורי זה דרבונו אז בעיקרון מה מה זה משנה? אנחנו מקיימים מצרבנו בדיוק כמו שמקיימים מצוס מנטר כמובן אך יש בזה כמה נפקמינס כמו שאלתרבי מדבר לגבי לצאת ידי חובה מבחור ב-13 יש נושא נוסף פה האם אחרי שהבעל האבא כבר התפלל בבית הכנסת מייריב שהוא כבר קיים קידוש בדבורים הוא כבר קיים את הדוריסה אז עכשיו הקידוש על היין זה רק דרבונון ואישה מחוייבת בקידיש מן התויר אם היא לא התפלל מהיריב כן כן אז אה אל תראה בפשט סותם שאחרי שכבר התפללנו אז הקיד של יין זה רק דרבונות הוא אומר למה אפשר לאחר אפשר לאחר בעיקרון יש מצווה מצווה מן המובחר לקדש את השבס מיד בכל להקדים כל מה שאפשר אבל למה זה אפשר לאחר את הקידוש למה יוכל להסמך על מה שכבר זוכרו בתחילת זה בתפילה סרויסט שכבר יוצא בוזה מן התוירה שהרי מן התוירה צורך לזכיר בדבור בלבד בלי בלי יין ולא יין ברי זוכר בתפילה אז הוא כבר התפלל הוא כבר קיים את המצב מן הטרירת והקידש על היין אחר כך אם ככה זה כבר רק דרבוננון אז לכן אפשר לאחר את הקידש האמת היא בסוגריים המינג בלבביץ' למיסה הוא שמאכרים גם את הכבוד השבס כן כל העולם נוהגים שאם יש הפסקה הפסקה היא הכי קבול לשבס עושים מנחי קבל השבס יש הפסקה ואחר כך מהירים גם אצל העולם הלטאי גם בגר כל מק שיש הפסקות בכל הנרן בכל הארץ כל הציבור החסידי הפילי שכולם כשיש הפסקות אם זה צריך לאחר את התפילה סמייריב אז אז בדרך כלל זה מיכי קבלש בזה אחר כך הפסקה אבל המיניג בלובביץ' כיום שה יש את ההפסקה אחרי מיני וקבלשה בזה אחר כך אבל בכל מקרה על תראה מדבר פה שהפסקה שכבר קיים קידיש במיריב ולכן אפשר להח את הקידוש אבל את המייריב כן הקדימו פשט הכבולץ האמת היא שאין לי הסבר כל כך במנהג הזה ראיתי ש הרבי עצמו מביא במובא באיגרס קודש באיגרס קודש בחלקטז עמוד שנטזבוב שאת המאמורים אומרים אחרי כבולשבס לפני כגבנו אז לכורה ההפסקה הייתה אחרי כבולשבס אבל יש א מה שכתוב יש לעידויות מפורשות וכמו שאנחנו יודעים היום את המנהג שמאכים את הקבל השב חיים נוהם מעיד בכיס השולחון שהוא היה באביז אצל הרבי רשב והמימר היה לפני קבול השבס אחרי זה רק שעתיים אחרי זה תוך הלילה רק אזה היה קבול השבס ככה גם הפריד קרה יש עדויות בספר הסיכס שכבר ברבים הקודמים שאיכות הכבוד לשבס אז האמת היא שרב חיים נוהם מביא שמה בפיס השולחון סמך מה ירושלמי למה את המנהג הזה שמאכים את הכפול השבס א הרב אשכנזי או לושלם יש לו מאמר על פי הדרוש בנושא בכל מקרה ככה זה המנהג נהג אבל בוא בוא נחזור למה שכתוב כאן בהלוכה שאחרי שכבר קידשתם שנגיע לענייננו שאחרי שכבר עשינו קידוש במה יריב אז כבר קיימנו קידוש מן התורה ואם ככה הקידוש על היין זה רק דרבונו לכאורה האמת היא שהמשנה ברורה מעריך לחלוק על המוגן הברום הזה יש בהלוכם מאוד ארוך בתחילת הסימן יש לו שאלות הרי מצווה סיכס כבונה ובתפילה לא מכוונים לקיים את המצווה של קידוש ולכן הקידש הדורס זה רק ביין וגם צריך להזכיר צי מצרים א ובקש מזכירים צ מצרים בתפילה לא מזכירים צ מצרים זה כבר מחס חינוך שואל את השאלה מחס חינוך אומר שאולי בברוך אתה השם גועל ישראל זה גם על כבר מקווים את הזכר שצריחי הקופנים זה הנידון א האם אז אמרתי שהמשנבור סובר שלכאורה הקידש היין זה דוריסה ובתפילה לא יוצאים ידי חובה הוא חולק על גדבר מה זה רבי פרשת זכן כותב בתחילת הסימן כבר מוגן אברום שכבר קיימנו קידוש מן התוירה בתפילה עכשיו אה אז יש אמרנו מה אז אם אם כבר אם כבר קיימנו קידוש מנתרב בתפילה אז יש פה נידון בפויסקים האם אני יכול להוציא ידי חובה את האישה אם האישה לא התפללה מהעיריב אז אני כבר קיימתי קידוש מן התיר כת אני מחויב וקידוש על היין רק מדרבונו והיא מחייבת בקידוש ש היא מחויבת בקידוש על א מן התירה איך הניש מחוייב רק מדרבונו יכול להוציא את האישה שמחויבת מן התוירה ככה אני דבי יהודה הסתפק האמת היא שאלתרבי לא נכנס לנושא הזה תרבי רק מדבר כמו שנדבר תכף על הקוטן אחד שהוא ב-13 האם יכול להוציא ידי חובה אישה א שמחויבת מן התועירה לגבי בוא בוא נדבר שלב שלב לגבי העניין הזה שהגברים הבעל שכבר התפלל בבית התפלל בבית הכנסת מייריב פלג במיריב והאישה לא התפלל למיריב שהוא מחוייב רק מדרבון מחויבת מן התוירה האם הוא יכול להוציא מה הבעיה בעיקרון אנחנו יודעים כלל שבכל מצווה אף על פי שורצו מויצי כן יש דין ארבוס שהיה בהר גריזים שכל היהודים נכנסים בתוך ההריבוס אפילו שאני כבר קיימתי מצווה כל עוד שודי אחר לא קיים את המצווה אז אני מחויב עדיין חסר במצווה שלי עם כל הגדורים של ארבוס כל ישראל הרי זה בו זה ואני מחוייב לעבור יהודי אחר ולכן אני יכול לעשות קיד קידוש אבל מי שיוצו מויצי אז מה הנידון אז בסדר יצאתי ידי קידוש יצאתי קידוש מן התאיר בתפילה עכשיו אני עושה קידש מדין ארבס הרי אמרנו שנשים מחויבות בדיוק כמו גברים בקידש מן התוירה אז מה הבעיה אני מדרבון מדורס עושה קידש גם אם כבר קיימתי את כל המצווה הזה אני כבר גם אם אני לא מחי אפילו בדרבון אני יכול לעשות קידוש לכאורה מדיין ארבוס אז מה הנושא רק אני לא יודע בדסתפק האם נשים הם בכלל ארוס יש ב יש אריכות בראש ברשונים שנשים הם הם לא בכלל ארבוס אז האם נשים הם בכלל ארבוס ולכן אם הם לא בכלל ארבוס אז אני לא יכול לעשות לקידוש היא צריכה לעשות לבד כי אני כבר הם לא בכלל ערבז ואני או רק מדרבונו ככה הוא מסתפק ומה זה הוא אומר שמר שאולי כן אפשר כי אה מה שנשים לא בכלל ארבס זה אישה לאישה אחרת אבל בין איש לאישה כן בכלל ארבוס בכל אופן זה נידון רחב הבריסקים אה כמו שאמרנו תרב לא נכנס לזה אבל לכיר גם אם נחשוש לנד גם אם אנחנו אומרים נדבי מחמיר יש רב קביגר שמפורש חולק על זה הוא אומר שגם אם נשים הם לא בכלל ערבות הם לא בכלל ערבוס זה רק כשהם לא מחוייבות במצוו שהם לא מחוייבות אבל בדבר שהם כן מחויבות אז הם כן בכלל ארבוז ולכן אין שום בעיה שגם בעל שכבר עשה קידוש הוא יכול לעשות קידוש עבור האישה עכשיו יש עוד עניין מה אמרנו שהבעל התפלל אל מייריב והאישה לא התפלל מייר לא התפללה אז הוא מחוייב כבר רק מדרבונו והיא מחויבת מן התוירת לכן יש אולי נפוץ לא איזה אחד הסיבות שישנם הרבה קהילות הרבה נשים שמתפללות מיריב בליל שבז בליל יומטר כל השבוע אישה פטורה ממייריב כן הרי מייריב זה רשות ולכן נשים פטורות ממייריב אבל בליל שבז בגלל הנד ביודע הזה היה מנהג יש מנהג בהרבה אצל הרבה נשים שהם מתפללו ות מר וליל שבס שאז אם התפלפל מר כבר גם כן כמה כבר קידוש מן התירה ואז הם באותו דרגה האישה והאיש ששתיהם כבר קימו קידוש מנתר ועכשיו הקידוש כבר רק מדרבון ככה ישנם כאלה שמצריכים לכן להתפלל לאישה מירי ועד כדי כך יש ממשיק מחודש שאישה מחוייבת בקידוש ולל שבס א מחויבת במאיר ולשבס בגלל שצריך להזכיר את קריס יםסוף ומקס חוירוסמנוקזויס בכל זה ממשיק מחודש פשסע עולם לא סבר ככה אבל זה ההסבר למנהג שנשים התפללו מירי וליל שבץ מתפללות שאלה אם זה חובה אז האמת כמו שאמרנו כביגרסובר שגם שגם אם הם לא התפללו אז כן בכלל ארוס עכשיו גם אם אני חושב שם דבר בודה אז ישנם נדון חשוב פה זקיעים כמה שסוברים שלא צריך דווקא להתפלל מהיר ברגע שהאישה הזכירה את השבס בדבורים קיצר את השבס בדבורים היא כבר כמה קידוש ועד כדי כך שבקיגר אומר אומר לוכ מביא את זה שכשאישה אומרת גודשבס היא כבר קימה את הקידוש בדריסה ואם ככה זה כבר בדיוק כמו הבעל א האמת היא אולי אחד ישאל כל השבוע אומרים גם כן מה ההבדל בין אז ראיתי הפרסים שאומרים שכל השבוע לא אומרים הגוט זונטיק הג אומרים יום ראשון טוב יום שני טוב כן שבס אומרים גוד שבס אז זה הקידוש בשבס דברים ש כגד דיבר סתם מעניין שראיתי סיפור אצל הרבי שהרבי היה מאחל כשהיה נכנס ויוצא היה אומר גוד שבס בחיו שנים או שאולי תמיד שבחורים היו מלווים את הרבי עד הבית אז הרבי לא דיבר איתם כל הדרך כן הם הלכו מאחוריו אחרי זה כשהגיע לבית הרבי הסתובב ה הרבי היה אומר גודשב זה נכנס לבית פעם אחת ליוו אותו קבוצה של ישראל עם ארץ ישראל שהרבי שמע שמדברים עברית רביזוס אז אחרי שהרבי הגיע לבית הסתובב הרבי אמר שבס טוב הרבי לא אמר שבת שלום אמר כמו גוד שבס בתרגום לעברית שבס טוב אז זה באמת קידוש כן אמר הגוד שבס זה קידוש שבס בדבור שבשולים זה לא יודע אם זה בדיוק קידש אולי זה שב לא יודע בד א שבשולים מבוירוך בכל אופן על כלפונים סתם סיפור מעניין על כלפונים לא ראיתי שם מינה ככה אז א פג אומר שכשמורים קודש בס זה כבר גם כי מה קידוש יש כאלה נוהגים שאומרים שאומרים ויכולו ואז כבר שהאישה אומרת ויכולו ואז היא כבר גם כן כמעט הקידוש מן התוירה בכל מקרה זה זה הנושא של אה של אישה האם ההסבר למנהג מתפל מייריב כי לפי האלטרבה של אישה א שהבעל כבר יצא קידוש במיריב אז האם הוא יכול להוציא את האישה כן אבל שוב אז אמרנו שגם לפעמים משנבור בכלל משנבור חולק שכולם מקיימים קידוש מהתירה בקידוש רק בתנפילה אף אחד לא מכוון ולא רוצים יש לך ספר מעניין שאומר שצריך הצרה צריך להציר שאני לא יוצא ידי חובה של קידוש בתפילה כי אני רוצה לקיים את המצלחוס בקידוש בכל אופן זה חידש להגיד ככה וגם כמו שאמרנו יש ממשיק הפוך בכל מקרה תראה וכשמה כתוב שקיימנו את הקידוש בתפילה תדורס בכל מקרה אז גם אם אנחנו אומרים שיצאנו לפי מה שכתוב על תרגן אברום שיצאנו ידי חובת קידוש מןטר בדבורים בתפילה אז גם כן גם אישה לא התפללה ולא הזכירה שום דבר של שב אז יש רב קביגר שהם כן בכלל ארבוס גם דיב רק הסתפק כמו שאמרנו ורב קביגר סבר מפורש שם כן בכלל ארבוס וגם מה שאמרנו שישנם את האלה שאומרים שרק שמזכירים כבר שבס אז כבר קימו את הקידוש מנת טוב זה היה לגבי נושים עכשיו נעבור להלכה שמפורש בעל תרבי בנושא הזה לגבי קוטן לא קן קוטן בן 13 כמו אל תראה בקורא לו קוטן אפילו בן יג אם הוא יכול להוציא את האישה כן קורה בהרבה בתים שהאבא נסע לשבת, נסע לרבי, נסע, לא שבת לא נמצא בבית ויש בחור ב-13 בבית אז עכשיו הוא עושה קידוש והאישה אמרנו היא מחויבת בקידוש מנתירה. שאלה היא אם הכותן הוא יכול להוציא אותה לכבר לא קוטן הוא כבר מ-13 אז לגבי ההלכה היא שלגבי להוציא ידי חובה בדבר שהוא רק מדרבונון קוטני יכול לכן כל הבחורים הם הם חזנים הם יכולים להוציא ידי חובה וכל דבר שדרבונום אבל בדבר שחיוב מן התויר נקרא את הלשון של אלטר תרבי קוטנ אפילו בן יג שונו אם אין ידוע שאיבי סיירס בסערות אינו מוציא את האישו כיוון שאם מחויבת בד והוא אינבלו מסופק כשם בזירס פות מנכי תקדשו בעצמו כן אז כתוב בשכונו חלר במשנבורה שבחו ב13 שגבי דברי לגבי דרבו חזור כדרובה שיכול להוציא לגבי דיריסס דבר שמטיר אז לא אומרים חזור כדרובה שהוא כבר גודל כמה מה שלא ידוע שהוא אביא בסיירס ולכן לכאורה זה לא גלד שהאישה תצא ידי חובה מהבחור אז א אז לפי הנושא הקודם שדיברנו אם האישה התפללה מהעיריב אז היא כבר רק דרבונות מחוייבת אז היא כבר כן תהיה יוכל לצאת ידי חובת קידוש א בכל מקרה מה תרבי איזה עצה אל תרבי את העצה תיקש אישו בעצמו ואם אינו יודע היא לא יודעת לקשות קידוש לבד תו מרעם הקטן מילו במילה סתם עניין רבי קורא לו קוטן קוטן אז צריך לדעת שקוטן באמת אחד שהוא פחות מ-13 אז לכתחילה כתוב בסימנים אחרים שלא מוציא די חוב אפילו בדרבון בדרך כלל כשאין א בדרך כלל ק פחות נבר מץ גם בדרבון מצפע אנחנו מדברים אחד שק ש רק חזוק דרובה אז גבי דיריסה אחד כזה כותב שלא שלא יוציא אז שתקדש לבד בסדר זה כתוב בבש בשולחן ערוך רבי אומר אם אינ יודעס אז תגיד איתו מילה במילה מה שהמצאו מה שהרבה שואלים זה גם שלא רוצים לפגוע בבחור כן הבחור אה כבר הגרוס בוחר כבר עם הכובע והחליפה ולהגיד לו לא אתה לא יכול להיות די חובת האישה אז משתמשים בעצה השנייה מה כתוב שאם אינו יודעס אם היא לא יודעת לעשות קידש לבד לכתחיל לומר לוכן את הקדש בבעץ ואם היא יודע אז תו הרי מכות מי לא במי לא ו ועוד יש מתי סיבה נוספת מתי שומרים או מורים מקדש אפילו אם שומע הקידוש מגודל אמנו מבינה לא שנה קודש שתו מרים מי לא במילה אז זה המוגן אברך תראה פוסק גם משנבואה שאומרים איתו מילה במילה אז ממילא אנחנו אומרים אנחנו לא רוצים לפגוע בבחור אז זה גם כן כתוב הפויזקים שאפשר לעשות את העצה הזאת שהוא מחזיק את הגביע והוא עושה את הקידוש מאוד יפה והיא עומדת על מקומה ואומרת איתו מילה במילה והיא גם כן כמה קידוש אז יבוא כל אחד וישאל רגע הרי צריך קידש על היא אומרת איתו מילה ומילה היא לא עשה קידש על א צריך צריך לדעת את ההלכה שנכון שכתחילה עושים קידוש על אבל זה לא מעכב אם יש פה על הגביע על השולחן עם יין והיא עושה קידוש על שמונח ביד של הבחור אז נכון שישנם דעות שחולקות לא כיבג אולי אחרים שחולקים שהם סומרים שזה לא בסדר כי צריך באמת קדש על אבל כמו שאמרנו על תרב סות מגן אברהם וגם משנבסים ככה שזה כן בסדר שאומרים עם המקדש מילה במילה והאמת היא שזה הלכה מפורשת גם כן בהמשך כתוב בסוף הסימן בסוף סמע א שאם אחד קידש על יין והוא חשב שזה מים או שזה אולי זה פחות מצוי שתו יכול להות מצוי שהיין מקולקל הוא עושה קידוש על יין עכשיו הוא מנסה לשתות רואה שיין מקולקל אז מה ההלכה שאם לא היה בקבוק יין על השולחן אז בוא נגיד הבקבוק יין שנמצא פה לשולחן הוא יין מקולקל יש יש יין נוסף במטבח אבל לא פה על השולחן אז אז הוא צריך לעשות עוד פעם קידוש. כן, זה ההלכה. א נדבר על זה אולי נחזור על זה בהמשך. אבל כ אבל אם יש יין על השולחן, יש בקבוק יין נוסף על השולחן כאן יין טוב יש יין מקולקל שעל זה הם עשו קידוש אבל יש בקבוק יין יין טוב אז זה כן בסדר רק צריך לשפוך את הגבי את הזה שלא ראוי לשתייה או שזה מים ולמלות אותו עם יין טוב ולשתות אותו לא צריך עוד פעם קידוש לכאורה מה עם קידוש על היין הרי לא היה קידוש על כי הזה מקולקל ושם היה יש פה בקבוק נוסף עם יין טוב אבל לא על זה זה לא היה קידוש על אז אז כתוב בהמשך כתוב שחור אצל תראה בזה בסעיף כח א אם בשורש הקידש אוי לפונוב יין בכלי בכלי איך עוד על השולחון הוא היה לספסל אצלו אז אינצורך לא היה גופן ולא קידוש שהרי זה כאילו קידוש על היין ההוא עכשיו שקודש קידוש שחזנו ביודו לכתחילה צריך להחזיק את הקידוש ביד כל אין זה מעקבת אז הלכה מפורשת שיש פה בקבוק יין אז זה בסדר אז גם פה שאנחנו מדברים שיש פה בחור בבית בחו מ 13 שהוא עושה את הקידוש והאמא רוצה שיהיה ולכבד אותו ולא לפגוע בו אז היא יוצאת ידי חובה ממנו מה מה היא לא יוצאת חובה ממנו הוא מחזיק את והיא אומרת איתו מילה במילה אבל הוא לא חייב לשים לב שהיא אומרת מילה במילה איתו אולי הוא חושב שהוא יוצאת לגמרי בכל מקרה זה ההלכה לגבי זה שאמרנו א לגבי שקידשמנתו יראה ולכן א זה מה שצריך לשים לב ב לגבי כשיוצאים ידי חובה א מהכה נוספת רגע סליחה א טוב שכחתי להגיד את זה זה בסדר עוד לגבי ארבוס שאמרנו מקודם מקודם דיברנו האם יש ארבוס או לא אז בעלתר ישנם שדייקו שיש דיןס לנושים אפיל לא נחזור לזה במשנבו יש סטירה ואכס פורים לגבי מגילה הוא אומר שאישה לא תעשה אישה מבי שאין ארבוס וקיצ כמו שאמרנו בלטר שמדקים שהם כן בכלל ארוס טוב בכל אופן אה כמו שכבי סבר שהם מחויבות אז ודאי שהם כן בכלל ארבוס ומה שאמרנו בכלל שאם הם אומרים משהו אז הם כבר גם לפי הרבה דעות כבר קיימו גם כן תפילת שבס ואז הכל אין בכלל שאלה אין נידון טוב א עכשיו נדבר עוד הלכה א יש את ה א הרבה נוהגים כמו שרב חיים אם לא כותב קצץ השולחן שככה המנהג ככה גם הרבי מביא בסוגריים במכתב שכל אחד יצא ידי חובה אבא עשה קידוש באופן רגיל האבא עושה קידוש ואחרי זה כל אחד לוקח מהיין ואומר עוד פעם בואפר אומר לבד בוא פרגוף ושותה שאלה היא האם צריך לנו ככה או מה הסיבה למנהג אז אה יש בוא נגיד נגיד מה בוא נתחיל קודם אולי לכאורה בוא נתחיל קודם אולי יש פה בעייתיות אולי ישם הרבה שלא נוהגים ככה שלא עושים לבד הגופן על כל היין כל האיש הבחורים והאנשים והילדים לא עושים כל אחד לבד הגופן רק יצאו ידי חובה מהאבא כמו שיצאו ידי חובת הקידוש אז גם את הגופן יצאו ידי חובה למה יש שאלתר בהלכס פיסח בתורף עג שאם אחד עשה קידוש והפך את הסידר ועשה הגופן בסוף לא יצא ידי חובה למה יש מחלוקס בשמה בסילל מה קודם למה האם קידוש קודם או הגופן קודם הלוך חקי כמו בסיל שקודם הגופן ואחר כך קידיש אז אם אחד שינה עשה קודם קידש ואחר כך הגפן אז עשה כדברי בשמה איזה מעקב אפילו דבד צריך לעשות עוד פעם קידוש שמה תראה נדבר לגבי יקנהז כן שמה היה קידוש רגיל לא כל כך מצילות קידוש רגיל כולם הציבור מכיר אבל ביקנהז יין קידוש נרבדו זמן שמה כתוב שהסדר לא מעכב לגבי נר אבדולה אבל למה שכן מעכב שאם אחד עשה גופן אחרי קידוש הוא עשה כדברי בשמאי הוא צריך עוד פעם לעשות קידוש ככה אל תראה בכותב בסימן תעג אם ככה אולי נגיד גם פה אי אפשר לעשות הגפן אחרי הקידוש כי אם אתה עושה הגפן אחרי קידוש עושה כתב ושמה יש איזה מעכב אפילו דבד לא יוצא די חובת קידוש אז התשובה היא שכן אפשר לעשות פרשטס קידוש אלה שנהגו שלא שלא לעשות את הגופן זה הסיבה עכשיו אלה שכן נהגו לעשות. דבר ראשון למה בכלל לעשות? למה לעשות לבד הגפן? אז כידוע שכבר נראה לי שמנהג נפוץ נגיד את זה בקצרה שאנחנו בירנו א כבר כתוב מת אברהים והרבי מרחיב זה ככה מנהג היה שאנחנו כמה שפחות יוצאים ידי חובה מאחרים כי החוירה תמיד עדיף לצאת ידי חובה מהאחר כי ברוב מדרס מלך אז לצאת ידי חובה את הכל על רבי כבר כותב חס ביקסמוז לדר מזכיר את המיד רס מלך לצאת ידי חובה מאחרים אבל ביקסמוז כבר אומר שלא יוצאים מדי חובה ומדברים ולא מקשיבים אז לכן כן מברכים בכזה מוזבד למי זה כמו שכבר מובא ש אה אל תראה בעצמו גם מובא אם אני אזכר נכון ש שכן לעשות לבד כשיש חשש שידבו יש חשש שלא יכוונו אנחנו היום הריכוז שלנו חלש הראש בורח לדברים אחרים ולכן כמו שכתוב כבר אפרים כמו שמנוגנו שכן עושים ברכות לבד וכמה שפחות לצאת ידי חובה כמה שיותר לעשות לבד ברוכס אז לגבי בקס סנינים ברור שזה ככה גם אה הרבי אומר הרבי אומר שקידוש באבדול את זה כן יוצאים ידי חובה אבל הגפן לכאורה זה כבר חלק שבקסננים כן אז את זה כן רוצים לבד כמו שבלחם משנה כן יש אריכות במכתבים לגבי לחם משנה שישנת המנהג הנפוץ שכל אחד שמקבל את הפרוסה עושה לבד המויצי ואחד כותב לרבי מה זה לא אתה עושה המויצי לא עליכם משנה אז א הרבי מסביר לו מביא את האיש של אברו מבוצ'ט שהוא מרחיב שיוצאים ידי חובה את הלחם משנה מהאהבה שעושה המועצי ואת ה אני עושה לבד את הרבי כזה ננ את המצי אני עושה לבד כל אחד עושה לבד הברכה על הפרוסה ככה יש אברהם מצד ש אומר ועד כדי ככה יש אברהם אומר שם שאפשר גם לשמוע את זה לפני נטילת ידיים אם האבא כבר אוחז באמויצ שעדיין לא נטל ידיים אז שיקשיב להמוצי של אבא ויצא ידי חוייב דלך משנה ואחרי זה תול ידיים ואז יקבל את הפרוסה יעשה אתה מוייצי אה אתה בי קסננים של הפוסה כן אז ממילא זה לגבי המויצי לגבי פסומים יש כן כל המנהג שעושים ברכות לבד כמה שפחות לצאת ידי חובה אבל בגופן כמו שאמרנו פה יש כאלה שחששו שלא לעשות לבד הגופן כי שם זה כדברי בשעמיים שאז לא יצא לי חובת קידוש אבל התשובה למה כן אפשר לעשות את זה יש עוד כן הזכרנו את זה מקודם לגבי אחד ששמה קודם דיברנו הלכה סף רשע אד שעשה קידוש של יין מקולקל מה יהיה דוגמה נוספת נשפח הקידוש נשפח אז א והוא לא חשב לא היה בדעתו לשתות עוד יין אז כתוב בשולחן ערוך תראה בזגן מצז שהוא צריך לעשות עוד פעם יביאו לו אחרה ויבוא הגופן וקידוש שלא צריך אם לא סיח דס כן הוא עשה קידוש ונשפח אז והוא לא חשב לשתות עוד יין לא היה פה עוד יין אז הוא ממלא מלא ממלא אחר עם יין ועושה הגפן ועושה הגפן ולא עושה עוד פעם קידוש למה כבר יצא הקידוש עכשיו רק הגופן צריך עוד פעם כי נשפח פה לכאורה גם פה יוצא שהוא עשה הגפן אחרי קידוש הוא עשה הגופן עשה הקידוש נשפח עכשיו אתה אומר לו תעשה רק הגופן עוד פעם אז בסוף יוצא שתעשה כדברי בשעמיים רש בשולחן ערוך שיצא ידי חובה כן אז התאיר לדוב מסביר שזה ההבדל מה שאמרנו שזה לא דומה למה שאמרנו בכס פסח שם מדובר אחד שעשה עשה רק הפך את הסדר הוא לא עשה גופן לפני כן הוא עשה קידוש עושה הגופן בסוף עשה כדברי בשמה אפילו שעשה את זה בטעות עשה כדברי בשמה הוא לא יצא לי חובת צריך עוד פעם קידוש אבל אם הוא כן היה פה קידיש היה גפן והיה קידוש עכשיו יש פה אני עושה עוד פעם גפן כי אני לא יוצא די חתקנה אני מאבא אני עושה לבד הגפן כשאני טועה מהקידוש שמצו מהקידוש אז אני עושה לבד הגפן אז זה לא הפכת לי את הסד שמה אני רק רוצה לעשות בוכ לבד וגם היה פה כבר הגפן כמו שאמרנו פה שנשפח היין שכבר היה הגפן והיה קידוש ועכשיו נשפח הייין ישים אותו גפן זה לא כ שמה כמו שמפורש שזה בסדר אותו דבר גם פה זה ההסבר מה שרבי חיים אומר שהמנהג שעושים לבד הגופן וזה גם נמצא במכתבים של הרבי האמת היא שבשולחן מנחם שם מעניין שביחזקיד שהם לא שמו את זה זה רק נמצא בחלק של של ברוכסמ שמה הם מביאים את בסוגריים שהרבי אומר גם כן שעושים הגפן לבד בכל אופן זה ההסבר למנהג לאלה שעושים לבד הגפן באמת סתם סיפור מעניין יש לי זמן להרחיב כן א טוב סיפור שני מהזה היה אחד שבייס לבורכם הכל יכול לקרוא לא יודע איפה זה היה באוהל היה מיזה שאו שאחד ישן קם מאוחר בליל שבס עוד לא עשה קידוש והוא לא מצא יין לא מצא יין אז ידע שיש הלכה שאפשר לעשות קידש על הפס אז קידש על הפס כן היה שנות שנות את הצנה אצל סבא שלי ככה סיפר לי כל שבוע עושים קידשה לחם שחור אה פה בארץ ישראל לפני לא שתצד לפני כן ב לפ ב לפני השואה עוד טוב בכל אופן קידוש יש כזה הלכה שקידוש על הפס אז אה היה קידוש אז אז הוא ידע שיש כזה קידוש על הפס אז הוא לקחות עשה לזה קידוש עכשיו הוא לא ידע את ההלכה הוא לא ידע איך עושים את זה שם את השתי חלות אותם ופתח את הסידור עשה עשה קידוש שבור לקמלסויס עבר לקידוש אחרי זה סיים קידוש הלך לטול ידיים ועשה מויצי המובן כן שזה לא עשה כמ שושים קידש על הפס אז אז על עשה עושים יום השישי ואז מקום הגופן אומרים סברים מורונון המועצי ואז את הקידוש אבל הוא אז זה שהלך לתו ידיים זה לא הפסק כן זה צריך הסעודה אין בעיה לא ההליכה לתול ידיים והנתי זה לא הפסק אבל למה מה הוא עשה עשה כדברי בשמאי הוא עשה קודם קידוש ואחר כך כך את המועצי אז שבז ביום הוא בא לספר את הסיפור הזה הרב פסק לו אתה צריך לעשות אותם קידוש לא יצאת ידי חובה אתמול בלילה אכלת בלי קידוש כן אם אחד לא יצא די חובה קיצר צריך עוד פעם לעשות קידוש כי אתמול הוא עשה המוצי אחרי קידוש עשה את ה כמו שבסיפורים אנחנו נגיד אחד יעשה הגופן אחרי קידוש כדברי בשמיים אולי צריך צריך עוד פעם קידוש כן אנחנו אומרים שאם אחד היה קידוש רגיל והיה גפן אחרי זה קידוש אחרי זה כל אחד עושה לבד קידוש כדי להדר לעשות את הביק הזהני לבד זה בסדר סדרגום וכן אפשר לעשות את זה עכשיו אה באמת עד עכשיו דיברתי על שבס אבל זה לגבי הנושא הזה שכולם שבטים לבד מהקידוש אז בעזרת השם יהיה שיעור נוסף לגבי יין שלא פגום איך לתקן את זה ואיך לשלוח זה לא הנושא עכשיו אבל כן כל עם ישראל נוהג כולם יודעים מהמנהג כששותים כל אחד טועה מהקידוש למה זה לא מקר אבל מי זה מן המובחר שכל אחד ישתה מהקידוש שהוא שמע קידוש לשתות מהיין הם מצא מן המובחר ועוד מצרים לבו שיין לא יהיה פגום בכל מקרה בליל שעבס כל עם ישראל מקפיד על המנהג ששותים לבד מהקידוש בשעבז ביום יש איפה הברינגן יש קידושבס אחרי התפילה מנהג הנפוץ אצל הרבה ששומעים קידוש מקדש ואז מיד אוכלים את המזונס מיד הביס לא טעמים מהקידוש מה קרה מצובח לטום מהקידוש מה איפה ברח ההלכה הזאת אין שום הבדל בין בעניין הזה בין לילה ליום שתיהם ישמים יכול לשתות לבד מהקידוש על מה יושב שהמנהג הזה האמת היא שהמנהג הזה יושב על משנה ברורה שזה לא יקרה על יותר רבה נג נגיד את זה בקצרה זה חשוב זה נראה לך חשוב להעביר את הנושא באירס בריקס הננין יש הלכה שבריקס הגפן פה יותר שאר משקים אחד איזה משקי חשוב אחד עשה גפן הוא כבר לא עושה אחר כך שעה כולל על שום שתייה לא על שתייה מתוקה ולא על קפה ותי ולא על משקה על על ברומפ שום דבר עשית קידוש שפתר עשית הגופן הגופן גם יום חול כן לא קשור לקידוש הגופן פה שר משקין זה בכה חשוב פה יתר שער משקין אז בקידוש א סליחה אומר המשנה בור שם שאם אחד תועם רק לב קצת יין פה לא בטוח שהגוף פת שער משקים מתי הגוף פת שער משקים מתי שעשית הגופן ושתית הרבה שתית רבי סומר לוגמוב אז הגוף שר משקים אבל אם אתה רק קצת יין קצת מצנבים אז הגוף לא פות שר משקים ככה הוא חושש הוא חושש כן יש שמה לכאן או לכאן אבל אלטר אין לו שום חשבן מפורש פוסק שהגופן פשקים ב בכל מצב עשית הגוף היתה יין טיפה מץ ענבים אתה כבר לא עושה שעה כל על שום שתייה אז ממילא העולם יש להם בעיה אלה שחושבים להם שנברה אז שבז ביום הוא רוצה רק לטום קצת יין ואחר כך הוא רוצה לאכול משהו לאכול גוגל לאכול משהו אוכל מזוינס ואז לשתות הוא רוצה לשתות שיהיה מתוקה הוא רוצה לשתות משקף ברוף הוא רוצה לשתות משהו ואז הגוף בתשק ש יש לו בעיה כי לפעמים שנבור יש בעיה לא שתיתי רביס לא שתי מלא לוגמו לכן הם אמרו טוב זה לשתות קידוש זה לא מהכאב זה מבינה מובח אז אני לא אשתה מהקידוש אני שומע הקידוש ואז אני אוכל מי דברים אחרים ואז אני יכול לעשות שעה כולו לא להשתיע אז כמו שאמרנו לפי אל תתרבה כמובן צריך לנהוג לכתחיל לכך שיש מצובחר לבד לתו מהקידוש כל אחד ניגש למקדש ותועם קצת מהקידוש ואם יש אם זה מתקן עוד יותר טוב שלא יהיה פגום גם מצמין המובחר ורק אחר כך ישתה כמובן ולא יעשה ברוכה על שום על שום משקים כי יין פה תשמקים שק אם יהיה איזה שוקולד אם יהיה דברים אחרים שקול כמובן שכן אבל כל משקים נפטרו בבריקס היין בחין רוי לסריס גם בליל שעש ביום שיש מצבוכר לטאום מהקידוש כמו שאמרנו גם ביום גם כן אפשר לעשות את הגופן לבד כן ישנם כאלה שעוררו שביום יום איך אתה יכול לעשות לבד הגפן בלילה אתה שמעת קידוש מהמקדש ו ואני עושה רק הגופן לבד כזה ננים אבל ביום שכל הקידוש זה הגופן אין אין אין אין ברוחה של קידוש כל את הפסוק כל הפסוקים שאנחנו אומרים בשאבס ביום זה לא מעכב כמובן כן אנחנו נוהגים וזה יש לזה הסברים לא ניכנס לזה עכשיו אבל כמובן שזה לא מעכב כראו לזה קידוש רבי שזה לא קידוש רבי כי זה בלילה זה מן התורה בסדר לא אבל הפסוקים של הקידוש הפסוקים של הקידוש לא מעכב אני הכרתי בעבר איזה אחד שרצה יותר שייך לעולם הלטאי שרצה להראות לכולם שהפסוקים לא מעקבים לא ושומרו ולא על כן ברח וכל הדברים ה לא מעקבים אז הוא היה אומר סתם אין תן לסנח נוח צדק ואז היה אומר הגופל בכל מקרה טוב אנחנו כמובן אומרים מה ש מה שכתוב אבל כמובן שזה לא מעכב הקידוש זה הגופן אז ממילא איך אני יכול לעשות לבד הגופן שאב או בית הכנסת שעושים יש התוועדות קידוש או בבית איך אפשר לעשות לבד הגפן הרי כל הקידוש זה הגפן אז מה אם אני עושה לבד הגפן מה יצאת ידי חובה מהמקדש אז שוב זה הנושא שאמרנו מקודם כמו שאלת רב אומר עליכם משנה מהבוצ'צ'שר אני יוצא ידי חוייבס קידוש מהגופן ששמעתי מי ההוא שעשה קידוש על מולי וכל הפרטים שבעל אוכלס של כס קידוש ואחרי זה אני עושה לבד זה הגופן ששמעתם ממנו אחרי זה אני עושה לבד הגפן על הביקסננים שאני שותה מהיין הם אין בזה שום בעיה ולכן גם ביום אה אלה אפשר אלה שנוהגים כמובן שאפשר גם ביום לעשות לבד בוא ירי פרי הגופן עכשיו באמת צריך להיזהר א בנושא הזה לא לדבר לפני שהמקדשות שוטה אם שותים לבד אז בדרך כלל לא מדברים גם לפני שבדרך כלל לא מחכים אבל בגלל שיש הלכות ביחזקידוש שאם נשפח היין אמרנו מקודם לא היה פה יין ה צריך לעשות פה מהגופן מעכב שהמקדשמל לוגמוב אז לכן כתבו החינים שהמנהג הוא שלא מדברים עד שהמקדש שותה עד שהמבדיל והבדולה כתחילה לא מדברים עד שהמבדיל שותה מלילוגמור בגלל שהרי השתיה של מלילוגמור מעכב ישנם כאלה בפרט אלה שלא שלא שתים לא הולכים מקדש לשתות מהיין הם רצים מיד למזוינס שלפני שהמקדש הספיק לשתות את הקידוש הם כבר אכלו הם כבר אכלו איזה כבר עשו מזוז כבר אכלו משהו יתכן שהם אכלו בלי בקידוש ככה ראיתי שכאלה שדנים בכל מקרה זה עוד סיבה אולי באמת לחכות ולשתות מהיין הקופונים צריך לא לדבר לכתחילה עד שהמקדש שותה מלא הילוגמור עוד משהו מעניין א לגבי לדבר כמובן כולם יודעים שאסור לדבר לפני ששותים מהקידוש המקדש עצמו אם הוא דיבר לפני שהוא עשה לפני שהוא שותה מהקידוש לעשות עוד פעם מהגופה ואפילו אומ לענות כן אפילו אומן לא לענות אם אתה יוצא ידי חובה אם אתה יוצא ידי חובה ממישהו אחר אם אתה לא עושה לבד הגפן אז אל תענה אומן של הגופן של מישהו אחר בכל אופן כן אומן של אותה ברכה יש לי מחלוקס האם זה האם צריך לברך עוד פעם טוב אני לא רוצה להחיב לרות כל מיני ניכנס לדברים צדדיםדיים בכל מקרה אסור לדבר אחרי ששמעתי קידרש לפני ששתיתי לפני שהמקדש כמובן וגם אם אני רוצה לשתות אז לא לדבר עכשיו מה יהיה אמרנו מקודם שאם הזכרנו את ההלכה שאם עשה קידוש על היין והתברר שהיין מקולקל או שזה או ש בטעות הוא רואה שזה מים אז צריך לעשות עוד פעם צריך לעשות עוד פעם א קידוש כן צריך לעשות עוד פעם קידוש מתי אם לא היה יין על השולחן אם היה יין על השולחן אז הוא לא צריך כן אמרנו מקודם זה נחשב כאילו קדיש על הקורס אז לא צריך לעשות אם יש פה עוד יין טוב, עוד בקבוק יין טוב, אז הוא לא צריך לעשות פעם קידוש. אבל אם לא היה פה לשולחן אז צריך לעשות עוד פעם קידוש. והאמת היא ש זה באמת סוגריים אבל אני לא רוצה לבלבל אבל זה משהו מעניין שיש פה סטירה מעלתרב שחוננוך ורשע אקונטרסח גם כן בברכסנני שאלתרבי כותב פה גם בקונטרסח גם בשולחן ערוך לכאורה שאם כיוונתי לברך על היין פה על השולחן יש רק יין מקולקל או רק מים אין פה יין אבל כיוונתי שאני הולך לשתות יין בתוך הסעודה כיוונתי על יין שנמצא בארון שנמצא במקרר אז זה יעזור אפילו שלא היה לפניו וסידברי כסננים אל תראה בסותם שזה לא עוזר אם אחד עשה ברכה על פרי והוא חיוון עלות פירות והפרי ולא היה פה לפניו והפרי הזה הלך נבד נמאס אז צריך לעשות פה מועץ כן אז א ופה הוא אומר שאם עשיתי ברוכה על הקידיש על היין והתברר שהיין מקולקל אם כיוונתי על היין שבמטבח זה עוזר אז האמת בהתחלה נבלתי כי ראיתי חשבתי שאני לא שאני לא מבין נכון ראיתי שגם הרב לוין לא מציין לסתירי הזה וגם הרב על השבילי אחרי זה אבלשבילי כתב שכתב שלי כתב לי שבמדורה אין לי מדורה נוספת הוא כבר כן אומר שההלכה כמו הסידר שאל תראה הסדר זה מדור בסר אחי יחזקידוש ש שאם היין מקולקל ולא היה פה יין נוסף על השולחן אז צריך לעשות פעם הגפל אה כן הקופונים נח זה לעניין שאנחנו מדברים כעת שאלתר אומר שאם היה פה עוד בקבוק נוסף אני לא צריך לעשות פעם קידוש אבל אם היה אה אבל אם לא היה פה יין על השולחן אז א כן צריך לעשות אם הוא כיוון אז צריך לעשות הגפן כמו שמש סותם פה לא כמו הסדר כן שהגופן עוזר אם כיונת אפילו שלא היה לפניו לכאורה הרי היה פה הפסק אני הפסקתי עם קידוש מה אתה אומר לי עשיתי הגפן ווקידוש ועכשיו היין נשפחת אומר לי תעשה עוד פעם אה תעשה עוד פעם קידיש בלי הגופן הגופן כן בס תופס כי כוונתי כמו שכותב פה לא כמו הסדר הגופן תופס אבל קידש תעשה עוד פעם רגע אבל יש פה הרי הפסק הקידש הראשון לא לא טוב אני אסף עכשיו קידוש אני אז הקידוש הראשון זה הפסק אז לכאורה עשיתי הפסקתי פה בדברים במילים שהם לא קשורים לקידוש אז זה כבר בעיה עשיתי הגוף גופן ואחרי זה קידוש עכשיו אתה אומר לעשות תעשה עוד פעם קידוש הקידוש הראשון היה הפסק בין הגופן לקידוש אבל ככה אל תראה פוסק ככה כתוב המוגנבו וגם המשנה בורה פה במקום שזה לא הפסק אז שלמז בן ירבח עומד מזה לגבי כל מיני דברים שלפעמים בטעות דיברנו דברים שחשבנו שצריך לדבר לדוגמה אה אחד עשה המויצי ואז אמר אובי מלך כתוב בהלכה שמה שלצורך מותר לדבר להגיד אביו מלח או פעם היה אנשים מי שגם היום יש את ההלכה שאם יש אסור לאכול לפני שהכילו את ה את הבה את הבהמות כן קודם קודם נותנים לבה את החוב אחר כך ואוכלו וסב אותו אז אם אחד אחרי המויצי נזכר שהוא לא לא נתנו אוכל הבהמה זה אומר לפני אחרי המויצי לפני אכילה הוא אומר גובי לטורה לתת אוכל הבהמה אז מה יהיה אם אחד אמר א גוביו לתור אמר הוביו מלח ואז פתאום אומרים לו יש פה מלך על השולחן אז הוא דיבר סתם דברים אז לכורה הזה הפסק רבך לומד מההלכה הזאת שאיפ שחשבת שצריך לדבר ההוא אחד שטעה ואמר קידוש אז זה לא הפסק א מה עוד דוגמאות שראיתי בדבר הזה כן כל מדברים שלא אין פה עסק חדש מהדברים האלה שהוא חשב שצריך לדבר אז זה לא הפסק או פעם אחת שאלו אותי באמת בשביל של פסח הרי אנחנו לא אומרים בקידו שחיונו אחד כן אמר שחיונו בטעות בשביל של פסח עשה שחיונו אתה אומר לו אה מה עשית שחיון מה זה הפזק אז אולי צריך עוד פעם הגפן יש פה הפזק של דבר שלא קשור וגם גם שזהך לומד מזה מההלכה הזאת שדבר שהוא חשב שזה קשור שהוא צריך אז זה לא הפסק או פעם היה אחד כל מיני דבר הלכות מעניינות שהכל נמד מהנושא הזה אחד שעשה עבדולה הוא יצא ידי חול וסבדולה בבית הכנסת הוא שכח הגיע בבית עשה אבדולה ואז סבד בקודש לחול הוא נזכר שכאס דולה השאלה אם הוא יכול לשתות את היין כי עשית את הפסקה של אבדולה של כל מיני ברוכז ש שהפסקה בין שלא היית צריך בין היין להשתיה של הייתי יכול לשתות את זה אותו דבר לפי פשוזמן הזה שזמן לומד את זה מהמוגן אברי אל תראה בפה שזה לא הפסק יש רק קיבג שחולק על זה קביגר סובר שזה כן הפסק וצריך עוד פעם בקידוש למשל בדוגמה הזאת הוא יצטרך לעשות גם כן הגופן עוד פעם לא רק קידוש כי היה פה הפסק של קידוש שלא נכון נעשה עוד פעם קידוש וגם הגופן גם רב קבגס עובר ורב משתמ יש בו סטירה שפה הוא פוסק עם אמור גן אברום חס אבדולה שמר אומר שאחד שעשה אויש על אש שאסור לעשות עליו אחד עשה איש על אש הדליקו באיסו בשבס אז אומר שזה הפסק וצריך עוד פעם לעשות אבדולה בכל מקרה לפי הרב קביגה זה באמת הפסק אבל כמו שאלת רבסתם פה כמה מוגן אברו אז בדברים שחשבתי שאני צריך לעשות אז אם אחר כך אני מתקן את זה עשה קידוש נוסף אז זה לא הפסק ולכן הדברים האלה הוביו מלך כל הדגמאות האלה זה לא הפסק לפי האלטר רבת טוב הלכה נוספת האמת היא שהזמן כבר קצר א רציתי להרחיב בזה אולי בשיעור הבא כשנדבר על קידוש מוקסוד נדבר גם על זה א נזכיר את זה כעת בקצרה א אלטרבי אומר באיכס אבדולה שצריך שהזה שעושה אבדולה שהוא בעצמו ישתה את היין או אחד שיוצא עכשיו יד חוז אבדולה אי אפשר לתת את זה לשתות למישהו אחר אז יש בקצ" אחרת שאלה של המדורי בסר בכל מקרה לכתחילה כמובן שצריך שגם בקידוש אותו דבר כמובן כמו שתלל דוד אומר שגם בקידוש צריך שהמקדש עצמו ישת את הכמות או אחד שיוצא ידי חובה עכשיו ולמשל באבדול זה נגיע איזה שעבש חזון צריך לתת את זה לילד דווקא לילד אם רוצים לתת לילד אם לא שותים לבד דווקא לילד שעכשיו יוציא ידי חובה עד כדי כך שאלת רב משה לא יצא ידי חובה סבדולה אז גם בקידוש אם הולכים למפצועים כל מיני דוגמאות שנותים למישהו אחר לשתות את הקידוש צריך שדווקא אחד שיוצא ידי חובה עכשיו שהוא שהוא א שהוא ישתה את הקידוש אמרתי באבדול לזה יכול להיות במועצבס חזון כל שנה וגם זה היה בשנים שיש אשנים שיש א יש טישבובבוב מוצי שבס ואם עוברס מנקס א יצא יוצאת שוברת את הצום ב במצבוב בטישבוב עצמו שזה שזה יום ראשון אז אפשר ש שהאבא יעשה עבדולה והאישה תשתה או שילד ישתה אבל דווקא אחד שיוצא עכשיו ולכו אבדולה עד כדי כך שאל תרב אומר בס שאם שותים אם זה שזה שותה הוא לא יוצא ידי חובה עכשיו לא יצא ידי חובה כן זה מעכב לכולם אז כמו שאמרנו שבקצ משהו מאחרת אז מי שיעשה אחרת לאח מיס לא מדברים אבל לכתחילה כמובן שככה צריך לעשות עוד משהו שרציתי להזכיר א שנזכר עכשיו שלא דיברתי לגבי דיברנו אמר נו בהתחלה לגבי שקותן לא קוטן לגבי התאימה שאנחנו רוצים אחד שאישה שרוצה לשתות בב שמוש מים או גברים אמרנו שלפי אל תרבי אי אפשר אחרי השקיעה בכלל יש דבר חשוב שהרבה לא זוכרים מזה בשבס אחרי הצהריים בשבס בן שמשס כולם כולם מכירים את המנהג שלכתחילה נזרים לא לשתות מים מהברז למה כתוב רש של סכנה אז לא לשתות מים מהברזים כן קשור לגיהנום בכל מקרה לא נרחיב כעת שלא לשתות מים מהברז יש כאלה שאפילו בורקים לא שותים אבל בזה כתוב על תב שכן אפשר אבל לא לשתות מים מהברז בןשמו שזה שבסחי הצריים ברבדריבן כמו שכולם מכירים את המנהג על דרבי אומר שמה ריש צא א בסעיף בז ויש אומרים שאיס זה ששתיעס מים מן השמושס הוא בערב שבס כן הוא בערב שבס שמזכר שיוצים מהגנוים וטובב לא חושגם לדבריהם אז ממילא זה עוד סיבה לא לשתות בין השמושס מים כן צריך באמת להיזהר גם אלה אם אחד יקל כד לא יקל תראה וסמוך על הדעות שאפשר לשתות מה יבינושמו שז צריך לדעת מהל תראה בזה שיתכן שזה סכנה טוב זה לגבי התימה ועוד משהו שרציתי להגיד לגבי הנושא שאמרנו שהרבה נוהגים שכל אחד עושה לבד הגפן על היין שהוא מקבל א האמת היא שזה בכלל לא מעכב שלשמוע את הגפן מהאבא כתוב באיכס דולר תראה ואומר בסוגריים רצב בסעיף תחס שאם אחד שמע רק את האבדולה הוא לא שמע את הגופן אל תר סוגריים סעיף ואפילו לא ישומע כלל ברקסע עין אין בכך כלום יוצא לחבס אבדולה אלא שאין יכול להשת יכול לשלוט את היעין כי לא שמעת אבל אבדולה יצאת כל מקב גם בקידוש לא מעכב הגופן לשמוע מהאבא גם בקידוש מקסודה אנחנו רואים שלא מעכב הגופן הקופונים א אפשר לעשות את הגפן לבד סתם זה עוד נקודה שב שבעצם לא מעכב הגופן של האבא ואמרנו צלתי לא עסקתי בשמי כמובן שיש כן הגפן מאבא ואני אעשה אחר כך שזה שכל אחד עושה לבד לגפן אחר כך זה בסדר שואן אה לגבי באמת נסיים עם זה שכתוב על מי שאומר ויכולו הוא שוטף ומהסייס באמת לא הזכרנו את זה בתחילת השיעור שיש על פי כבו לעניין להגיד שלוש פעמים ויחולו בדיל שבס פעם אחת אומרים בתפילה פעם אחת אחרי התפילה יחד עם מהציבור פעם שלישית בקידוש אז כן כשמרים קידוש אז כל אחד נעשה שטף מהס בעזרת השם שנהיה שפים בכל הדברים הטובים באמת נעשה רק טוב באלימן אפרילך שבס כל טוב ف