הלכות ברכת הגומל | צורבא מרבנן- פט | הרב בן ציון אלגאזי

רוצא נו עכשיו פרויקט עם הישיבה צוב ביחד שנקרא ויה לן יהושע בעמק לן יהושע בעומקה של הלכה תוך כדי כיבוש ארץ ישראל הוא לא אמר רק וורטים ורעיונות לן בעומקה של הלכה אז כל יום אנחנו מוצאים לכל החיילים בשטח שאלה בלומדי שאלה הלכתית למחורת אנחנו ומרים את התשובה ושאלה חוזרים על השאלה אז ברוך השם אתמול קיבלתי תגובות מאוד חזקות מהשטח על ה על המהלך הזה של השאלות בלונדס החיילים זה היה אתמול זה היום כבר ב10 כל יום ב10 תשובה שאלה אני אגיד לך את השאלה של אתמול רק סתם לא זה עכשיו שאלה מה מה וואטסאפים יש קבוצות שזה העבירו אותו לאלפי חיילים זה כבר במדים זה כבר מצול שלושה ים קדימה יזה היה אתמול בבסיס עשתי אתזה עצור מסודרים אז השאלה אתמול התה אני אגיד לכם רק את השאלה כדי להכניס אם קצת לאוירה המלחמתית א שאלתי אם יש לאדם טלית יש לו שותפות עם גוי הטלית פטורה מן הציצית יש לו בגד בגד עם שוטפות של גוי פטור מן הציצית ארבע כנפות פטור יש לו ארבעת המינים שוטפות עם גוי לא יכול לקחת ארבעת המינים למה כחתם לכם שלכם עם גוי שוטפות עם גוי לא נחשב אח זה בכל א מחבר פוסק שאם יש לאדם בהמה שוטפות עם גוי חייב לגרום לשיטתה בשבס קודש למה אם זה שוט פוט עם גוי לא שלי לא שלי כמו ציצית כמו ארבעת המינים what the בין טלית ארבעת ה מינים לבהמה זה השאלה שאתמול נשלחה לכלל החיילים שהקדוש ברוך הוא בזכות התורה י יגן באדם בעזרת השם חזיר אותם חזרה אז אנחנו גם בשיעור הזה היום אנחנו נעסוק בבריכת הגומל זה כבר מתחיל להיות החלק האחרון של המשנה ברורה עסקנו בהלכות ברכות בזה בזמן אלול זמן קיץ עכשיו נעסוק בחלק האחרון שנקרא בקות השבח וברקות ההודעה עשם נתחיל בברכות ההודעה דווקא בחרתי לעשות ק היום בברקת הגומל לחיילים שחוזרים מן המערכה על שם סופו שכולם יחזרו בעזרת השם לשלום לחיים טובים לשלום ויצטרכו להגיד הגומל אז כדי שכבר נעורר בשמיים רחמי שמיים שיחזרו לשלום אז נעסוק בדבר הזה ככ חשב אז נתחיל באופן הבסיסי לגבי עניין של כן כן גמרנו כבר לא צריכים הלוואי הלוואי חרבם תב בליב קשם תשמרנה בעזרת השם אז א אז אני חייב להגיד רק אני באמת עם החיילים ככל הזמן בכל הגזרות זאת אומרת שנמצאים יש רוח בעם ישראל בצורה בלתי רגילה זה פשוט לא יומן גם חיילים שעוסקים בדברים שהם לא מלחמתיים דברים קשים קשים ביותר הרוח הגבורה שיש לעם ישראל הגבורה הנפשית אפילו היא בלתי נתפסת לחלוטין אני אמרתי רק ורט אני אגיד לכם דבר אחרון אמרתי ורט לחיילים כתוב מנשרים קלו מעריות גברו למה צריכים שני דימויים של בעלי חיים הרי צריך שהם יהיו אריות במלחמה צריך אריות צריך כוחות למה צריך נשארים כלו כי מלחמה נעשת בשני דברים נעשת בכוח הפיזי צריך שיהיה לנו את הכלי מלחמה הכי טובים שיכולים להיות אבל לא פחות מזה צריך גם את הרוח רוח רוח הלחימה רוח הגבורה שיש לעם ישראל האריות זה העניין הפיזי אבל משארים קלו זה אלה שעולים כלפי מעלה זה הכוח הרוחני זה הכוח של הרוח ש מתרופת לה למטה קשה אבל ברוח יש כוחות עצומים ואני רואה את זה אני רואה את זה בכל מקום שאני נמצא לא משנה באיזה סיטואציות החבר'ה שלנו שהקדוש ברוך הוא ישמור סתם ועם הם ממש עם רוח לחימה גדולה על הבית היום כ אנשים מתחילים להתפקח מבינים מה זה העניין של ארץ ישראל והדבר הזה בעזרת השם יוליך אותנו באמת קוממיות לארצנו בעזר השם הגיע הזמן כבר שיהיה פה עצמאות במדינה הזו אחרי 75 שנות עצמאות קצת שהי עצמאות א אנחנו אנחנו נעסוק בארחות הברקת הגומל כמו שאמרתי נכוון את זה לכיוון החיילים ונלך באופן כללי קודם כל מאיפה מאיפה נתחיל מחיל אני אכ להגיד מילה אחרונה אחרונה אמרתי על הרוח השתתפתי השבוע בחתונה של הרב דורון פרץ שהבן שלו אחד מהם חטוף בעזה ואחד ואחד היה חתונה הוא נפצע בעצמו ואני הדבר הכי מרגש אלי שמה שכל הגיעו מלא חיילים האח של הכלה הוא שמגד על גבול הרצועה הוא הוא שדכן הוא ברך בחה שלישית הוא לא י צריך לברך את המחה השית בכה עוד פעם זה אהרון רזאל שמה היה דבר אחד שמה אחד החבר'ה אמר אח של לה אמר תשמע דבר מדהים ביותר אני זה זה רק אמרתי מי קמח ישראל ככה אמרתי הוא אומר תדעו לכם עכשיו אנחנו נמצאים בתוך החושך אבל אנחנו עושים חג של גבורה אומר בחשבון אין אין חגים אבל גם בכסלו לא היה חג כסלו היה אבל גבורת החשמונאים באוז ואת העצומות עשה בסוף חג הוא אומר אנחנו יוצרים עכשיו חג הוא אומר לשנה הבאה קבעום ועשאום ימים טובים ווואו וואוו טוב רבי יסי בעזרת השם נזכה לחגוג ולשמוח בעזרת השם הסוף אז אנחנו אנחנו נתחיל מגמרא מסכת ברכות הגמרא פסית מקור אחד לפניכם אומרת הגמרא אמר רב יהודה אמר רב ארבעה צריכים להודות יוג די הים הולכי מדברות מי שהיה חולה ונתרפא ומי שהיה חבוש בבית האסורים ויצא כל זה יוצא מהפסוק הידוע לכולנו יודו להשם חסדו בבניות בבני אדם בוכל החיים יודו חסל חיים ראשי תיבות חוו ייסורים ים מדבר אלה ארבעה סיטואציות שבהם אדם נקרא על פי ההלכה שנכנס למקום סכנה וממילא כשהוא יו זה הוא צריך להודות להודות בריקת הגומל די דומה לקורבן תודה יש השלכות מעשיות הלכתיות בין קורבן תודה לבין ברכת הגומל בסדר זה הארבע האלה אז רק נעשה אותם יורדי הים הולכי מדבריות מי שהיה חולה ונתרפא מי שחו בית הספורים ויצא הגמרא מביאה ארבעה סיטואציות בלבד הראשונים לא מסתפקים בארבע הסיטואציות האלה ונחלקו ביניהם האם זה רק דוגמה באלמה או ש אם ולא אחרת מחלוקת בין ה בודרם לבין הריש הבו דראם במקור שתיים לפניכם כותב כך ועוד יש שאומרים שארבעה בלבד צריכים להודות אבל אחרים שבירכו היא ברכה לבטלה כן פסק הרב שמטוב בשם התוספות דלו הארבעה דווקא אבודרם נצמד פשט הגמרא פשט הגמרא ארבעה בלבד אלה ולא אחרים אבל לעומתו הרבש מרחיב את העניין הוא אומר לא זה למה למה ארבעה אומר שאלת הודר פרק הרואה ארבעה צריכים להודות מנמלה דווקא אם כן אפילו נפל עליו כותל ניצל בדריסת שור נגיחות כיוצא בניסים אנו אינו חייב לברך או נמה דכל שכן יש אומר המצבים האלה הם לא כל כך מצבי סכנה יש מצבי סכנה אמיתיים שור דואר עליך השם ירחם חיות אדם חיות מפלצות יורות על מישהו והוא ניצל אז מה זה לא נקרא גדר של של סכנה שהוא ניצל ממנה אומר הרבש תשובה נראה שצריך לברך שהרי הולכי מדבריות צריכים להודות זה מפני סכנת אריה גנבים המצוים רחים כן כשעמד עליו אריל רפו אפילו בעיר עם גנבים באים לו עם שדדי לילה ניצל מהם חצ בן חסמן בניס בןו כל שכן שצריך להודות לא זכרו הארבעה בכתוב אלא מפני שהם מצוים תמיד בדרך מנהגו של עולם זה מחלוקת הראשונים האם שהגמרא ציטטה את הארבעה האלו על פי אותו מזמור בתהילים ידעו להשם חזוב לפניותיו לבני אדם ארבעה אלו דווקא או דוגמה בעל מנקת וכל שכן למצבי סכנה הרבה יותר גרועים שיש בדבר הזה כן כל שכן נסה לו נענ למצוא ממט עצמה שרי קבו על הברכה נברר במקום הזה ברור שסז במקום הזה בכל שכן שמיד שניצל צריך להודות כדרך ארבעה שצריכים להודות ב שפת בכת ההודעה בכ שעשה ני נס אומר הבו דרם יותר מזה אנחנו רואים שכל אחד שנעשה לו נס בלי קשר לארבעה האלו וזה ראיה ניו דעתי מצוינת שלו הוא אומר צריך לברך ברור שעשה לי נס במקום הזה אם לאביו נעשה נס כשובר צריך בו שנעשה להבין איזה אם לרבו נעשה נס הוא צריך להגיד בברו שעשה נס לרבים המקום הזה אתם שומעים על ניסים באופן כללי צריכים לברך אז הגויים האלה לא צריכים לברך על מצבי סכנה ממשיים המחלוקת בין הראשונים בין הבוד רם לבין הריש גלשה בסוף למחלוקת בין הספרדים לבין האשכנזים על אוכל למיסה עד כדי ככה לאכ מס שהדברים ככה די קיצוניים קצת תראו בקשה את המחבר במקור שלוש לפניכם לא יהיה לא יהיה סיכמתי אם שכוך א צריך אחרי זה לברך הגומל על היציאה מהכיתה א אומר אומר השולחן ערוך מקור מקור שלוש לפניכם אנה ארבעה לאו דווקא הוא דין למי שנעשה לו נס כגון שנפל עליו כותל ניצל מדריסת שור נגיחות תונות דרכים או שעמד עליו בעיר אריה לטרפו או עם גנבים באו ו עם שורדי לילה בנציון מ מכול כיוצא בזה כולם צריכים לברך הגומל זה השיטה הפשוטה של הריש יש אומרים אבודרם שאן מברכים הגומל אלא אנה ארבעה דווקא שהוזכרו בגמרא על פי המזמור וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות מה מה שיוצא מדבר המחבל שככ דרכו באופן כללי סתם ויש אומרים הלכה בדרך כלל כסתם אבל כאן כותב במפורש שצריך שיהיה דווקא כרבע אלו כי הוא אומר על כל שאר המקרים ברך בלי הזכרת שו מלכות בלי הזכרת שמלכות כוך ברכה שנה אין במלכות אינה אינה ברכה אז יוצא מכאן שהמח מפורש פוסק ארבעה אלו דווקא לא יותר מכך אלא מה המש ברו במקור ארבע לפניכם כותב ככה אלא אן הארבעה משום שמצויים ביותר תקנו עליהם בכת הגומל זה לשון הריבה שמה מה שאין כן אין ך שנם שחים כלל אין ך הגומל אלא בהבעה נעסה להם ך שנעשה לינ שהגיע ות מקום אז אז הוא אומר לכאורה המשנה בה מסביר את המחבר למה דווקא ארבעה כי הם מצוים אחרים שלא מצוים לא ומי שהלך בדרך אפילו שלא מקום סכנה הוא בא עליו לסטים להורגו וניצול לכול עלמה מברך ברכת הגומל אם אדם הולך ב דרך שלא בסכנה ז יש פה שילוב של שני דברים ביחד גם הליכה בדרך וגם באו עליו מה ליסטים אלה עכשיו זה רבוב בין העבוד רעם לבין הריש לכול העלמה מה זה לכול העלמה לריש ולבו דרם מה הדין למקרה כזה צריך לברך גם היה בדרך גם בקום סכנה אבל תראו מה שכותב המשט בור בסוף ולא הזכרת שם מלכות על המקרים האחרים שאמר המחבר וחונים כתבו ד המנהג כי ספרה ראשונה וכן מסתבר אומר המשנה ברורה דעת האשכנזים שמברכים על כל המקרים כולם בריקת הגומל עכשיו אני אגיד לכם רק דבר אחד לספרדים זה מאוד פשוט גם מאוד קיצוני תכף נראה את הרב עובדיה עד כמה הוא קיצוני עם הסיפור הזה ארבעה אלו ולא יותר אתה יכול להיות במקום סכנה אחרת ניצלת אתה לא מברך הגויים לפי הספרדים לא ארבעה אלו ארבעה אלו אפילו לא סכנה ממשית נסעת בדרך הכל בסדר גמור כולם זורקים לך פרחים בונבוניירות הכל בסדר אתה גמרת את הדרך היית בדרך לפי הספרדים צריכים לברך היית במקום סכנה ממשית יצת נחלצת לא מברך לפי האשכנזים זה כבר הרבה יותר רחב ארבעה אלו ודאי וד כל מקרה שבו אתה מרגיש סכנה אבל מה מה קרה לאשכנזים ברגע שהרחיבו את העירייה כל פעם שהוא מרגיש קצת מפוחד קצת זז קצת מרגיש שהוא ניצל משהו היה עם האופניים פתאום עבר בידו ושום רחם לא פגע בו אומר אשר באים שאלות כל הזמן רבי צריך ברח הגומל רוב השאלות זה על עניין הגומל כמעט כמעט כמעט צריך לברך הגומל לא צריך לגומל הבאתי פה את את רב אברום שפירה שכל פעם היו שואלים אותו גם על הגומל אז הוא אומר אני כמעט כל יום מברך הגוי מל למה אומר כל יום אשתי מכניסה את המכנסיים שלי לכביסה ולא אותי ניצלתי הגוי מל ברום תמיד היה לו הברקות מיוחדות אז אז אז הוא אומר עוד שניה כמעט לא שמה לב הת מכניסה אותי גם הגוי ניצלתי אז אז השאלה פה עד איפה הגבולות הגזרה הנכונים לאשכנזים ברך הגומל או לא מברך הגומל את זה ננסה להגדיר היום בעזרת השם אז כדי שנבין את ההבדלים שיש ביניהם ואז ניכנס גם לחיילים נראה פה דבר מעניין עם החיילים א תראו בבקשה את הילקות יוסף אומר הילקות יוסף כך זה נפק מינה מאוד מעניינת בין הספרדים לביין אשכנזים מי שניצל מתאונת דרכים לדידן אין לברך הגומל ספרדי היה בתוך תאונת דרכים לא יודע השם ירחם הרכב שלו יתהפך חזיתי וזה יצא כמו את אפילו לא זה לא לא נפל למשכב לא יודע חוט לבית חולים עשו לו בדיקות אמרו ל אדוני הכל בסדר סל שלום של הביטוח אתה יכול לגבות זה בכ מה שעושים אז במקרה כזה אומר הרב עובדיה לא מברך הגומל לא מברך הגומר למה כי לא כתוב המחבל ואם היו עמו ברכב כאלה שנמצאו קשה חס ושלום שנהרגו באותה תמונה אין הניצולים מברכים ברכת הגמן אתם שומעים אנשים לא עלינו קרה להם דברים נוראים הוא לא מברך הגון אלא אם כן שהו בנסיעתם מהלך שעה ורבע זהו קורדי זה קורדן זה קורדי אתה נסעת שעה ובע הכל היה בסדר בנסיעה מברך הגומל היית בתוך תונה דרכים בלאגן שלם יצאת שלם והכל בסדר אין הגומל אין הגומל וכן מי ש אתם יים זה קצת נראה קצת הזוי וכן מי שנכנס לשחות בים היה בסכנת תביעה וניצול כיוון שלא נפל למשכב אינו מברך הגומל היה בים אם התבה הציל אותו ברגע האחרון אמרו לו הציל אותך ג אמר לו נגמר הי מה צריך גומל הכל בסדר גמור מי שיצא למלחמה ונלחם עוד עוד סיטואציה לדידן אדם נכנס למלחמה נלחם אף שכזה וכזה תאכל ח בסכנת פשות היה בתוך אז לחם שמה יריות שרקו עליו מכל הכיוונים יצא שלם ברוך השם ברי ושלם בנפשו בגופו לא מברך הגומל פ הר עובדיה אינו מברך בחזרתו מהמלחמה בשלום הבית כן עכשיו אם הנסיעה לעזה שע וחומש הנסיעה הוא ירך על הנסיעה הוא יברך כן אבל על המלחמה לא מברך אתם מבינים קצת איך זה נהייה קצת קיצוני לכאן ולכאן אשכנזים כל רגע רוצים לברך גמן כי הם עשו אבצי ולא לא קרה להם שום דבר וספרדים הם יכולים להיות בתוככי הסכנה פנימה וכמו שהרב אזר אומר אומ נכון נסע על הנסיעה הוא חייב לברך אין מה לעשות זה דבר שהוא קצת קיטוני אני אומר על על על ככה וכה אני אספר לכם איזה מיט בדיחות רג מט בדיחות אני חייב להגיד לכם מתעסקים בדברים הכי קשים אני נמצא עם הרב רוה הרב רוג' הוא מספר אחד בעולם לכל העניין של ה של הזיהויים וכול העסק שבוע שעבר הנו מצבים מאוד קשים עבדנו 247 ממש כמעט בלי להתפלל לאכול ודאי לא אז הינו ודים לפעמים ביחיד כאילו היה זמן הי צריכים א מדי פעם הוא לימד אותנו שצריכים לזרוק איזה מט בדיחה כדי לרומם את העסק הוא עושה את זה כל הזמן מפסיקים זורק אתזה זה ממשיך לבכות בוכה הרב רוז אמר לי אומר תשמע הוא מיום הכיפורים הוא יהודי שבלי עין הרע מיום הכי כיפורים הוא מטפל אומר זועות כאלה לא ראיתי ה אומר לי זה שואה שראינו את הדברים הוא אומר לי זה שואה אני אמרתי אני אספר לך בדיח היה מסוט מהבדיחה ככה ורוממתי אותו קצת את ה זה שהיה איזה אחד שצריך להתחתן אז יש ל אשכנזים חסידים יש להם בתחן בתחן בתחן בסוף החתונה עושים מצווה נץ עובדים הכלה שמים את ה גרטל הבת חן צריך לספר על כל אחד שרוקד עם הכלה איזה קצת דברים לפער לרומם אותו ואז הוא נותן לו איזה כמה שקלים ם שותה אייזה משקה טוב החתן רצה שלא יהיו לו פספוסים ליד המשפחה של הכלה אז הוא בא לבת חן לפני כן אומר לו תשמע תעשה לי טובה תנפח אותי כמו שצריך הוא אומר תשמע לזה יש עלויות לא יכול לנפח אותך בחינם אומר לו טוב מה עלויות אומ בשביל 1000 דולר אני אעשה ממך גדול הדור שס ופוסקים אוהב את השם בעל חסד צדיק אומר 700 דולר אומר 700 דולר אני אוריד את השס ופוסקים אני אשה מלך אוייב את השם ד אומר 500 דולר אני אעשה אותך אתה עושה גבינות חסדים אתה יהודי טובזה אומר 300 דולר אתה מתפלל בחבנה אם אני את אתן לך רק 100 דולר אני אגיד את האמת הוא אומר לו לא שווה לך טוב אז אני אומר אני אומר אני חוזר חזרה לעניינינו אז אז פה פה פה במקרה הזה שלנו זה העניין הקיצונית של הרב עובדיה יוסף תראו מי דח גיסה אצל מה קורה במקרה של תאונות רכים וכדומה אז פה יש לנו שבט הליוי ויש לנו גם את את הרף איינשטיין ואני גם הבאתי קצת ציטוטים מכל מיני פוסקים ב בענייני חיילים מה קורה איתם היה בזמן מלחמת יום הכיפורים שמבחינת הדימויים עם ההפתעות והכל יש דימויים בין שניהם והיה הרבה שאלות על חיילים שחוזרים מהמערכה תוך כדי אתם יודים מערכה נמשכת הרבה זמן חבר'ה קופצים הביתה אבל עוד יחזרו לם הערכה חזרה זה לא לא גמור רק נותנים להם לפעמים קצת התרעננות כן להתאוורר האם כשהם חוזרים הם מברכים הגוי מן או לא היו תופעות ככה בכל אופן קראתי בפוסקים שדנו בזה באסל חרב של הרב חמי דוד הנבי שהיו עושים קידושים חבר'ה בחור חזר עושה קידו מה אתה עושה קידוש החברה עוד לוחמים בחזית אנשים שמה מוסרים אתם שם אתם עושים פה קידושים אז התה שאלה האם על מצב ביניים גם מברכים השאלה הזאתי על אוכל למיסה בעוד מקרים אדם נוסע לחול נוסע לחול על הנסיעה לכול העלמה הוא צריך לברך גם לספרדים וגם לאשכנזים שעה וחומש נוסע לאירופה נוסע לאמריקה כל שכן צריך לברך האם כשהוא מגיע לשם הוא מברך ואז חוזר חזרה עוד פעם צבר דרך עוד פעם מברך או שרק שגומר את כל הסיבוב כולו הוא צריך לברך אני לניו דעתי עד שהוא לא חזר חזרה לביתו הוא לא צריך לברך כי הוא באמצע הדרך הדבר הזה הוא באמת שאלה גם לגבי העניין של החוזרים במלחמה למצב ביניים האם מברכים או לא מברכים עוד פעם זה יהיה תלוי בספרדים ובאשכים לספרדים עצם הדרך מברך נסעת רכת כורדים הספרדים כורדים כורדים ב לפי האשכנזים כל זמן שלא יצאת לגמרי ממקום סכנה כי מה שקובע זה ה סקונה אתה לא מברך בוא נראה את הדברים טיפה יותר בפנים בחדות הדברים בשוט שבט הלוי של הרב ווזנר שאלו אותו על העניין האלה זה של החיילים ממקום סכנה תראו מקור שש לפניכם אומר השבט הלוי בעניין השאלה הראשונה מה שכתב כבודו על החיילים שהם ממקום סכנה אני יודע אם רצה לומר שבהיותם שם עברו מצב ש סכנה בפוד התקפות מחבלים אך יוצב הזה שרצו לפגוע בנפשם ונצל מהם אם כן פשיטה יברחו כשבאים ם סכנה זאת על כל פנים נגמרה אם הם היו במצב של התגוששות מול המחבלים פשוט צריכים לברך הגומל לפי הרב וז לפי לפי האשכנזים אבל אם רצה לומר מקום סכנה שהשטח הוא מקום והדרכים שם מסוכנים אבל לא היה סכנה בפועל נוסע ביהודה בשמרון זה נחשב כמקומות איך הצמה מגדיר את זה עכשיו מקמות איום זה נקרא כן או האזור של היום של עוטף עזה נחשב כמקום איום נסע שם לא נתקל באופן פיזי עם עם המחבלים מה מקורה מקרה כזה אם כן לכאורה בזה נפלי לן ברבת נפלת המחלוקת לפי המוס הפוסקים רבעה צריכים להודות אפילו לא תנסו משום סקנה בפועל אם כן הוא הדין בנידון דידן חייבים לברך אם כן פשיטה מי שבא משטח סכנה ממשית מוקף שוללים ורוצחים אף על גב דלא קרה לו נס בפועל הוא גוף הניס שיצא לחיים לא פחות מעוברי ימים כל הזמן בים בשקט מברכים עצם העברה ים נחשב לנס יוצא כאן לפי השבט הלוי שלא אשכנזים ישנם שני גדרים מתי מברכים הגומל אחד הארבע ה בסיסים של המחבר דהיינו הולכי דרכים עוברי ימים יורדי הים וכולי נופלים משכן וגם מי שנמצא בסכנה מוחשית בפועל באו עליו לסטים שור רצה לנגוח עליו מכבלים יראו עליו בשני המקרים האלה לאשכנזים צריכים לברך הגומל בקיצור המרחב של האשכנזים ברך גומל הוא הרבה יותר רחב מאשר אצל הספרדים משיטת הרב עובדיה יוסף בכל אופן וכאן נשאלת השאלה לגבי א מקרה של תאונות דרכים הרבה פעמים קורה מקרים שאנשים נתקלים בכל מיני מצבים בכביש הינו צריכים לברך הגומל זה שאלות של מהסים ש בכל יום אני מחלק אותם לשני חלקים לפי הספרדים אם אם אדם לא ברוך השם לא נפגע ולא עלה למשקו ג' ימים צריך שהוא יהיה חוילה קחו אותו לבית חולים לא יעשו לו רק בדיקות במיון בשחרות ו אלה יעלה למשכב גמל ימים הוא נחשב חולה חולה ך הגומל אבל אם עד השלב הזה של אשפוז הוא לא הושפל הוא לא מברך הגומל לא מברך הגומל נוסע לפניכן ברור זה תמיד אם הוא נוסע מדין הנסיעה תמיד צריכים לברך זה נכון כמו חיילים וכמו וכמו וכמו כן בית לא זה לא זהלא זה לא נקרא שנפל למשק משקם הכוונה מבחינה רפואית הומר תשמע אדוני אתה חולה אתה צריך להיות גימ ימים במיטה לא יודע זה יש לך עכשיו אי לניו דעתי זה לא נקרא אכולי זה שהוא צריך עכשיו לנוח יש אנשים שיש להם כל מיני טראומות במנחים אחד הולך לנוח אחרי זמן חורף בישיבה הנח ימים חייב לנוח גמ ימים לא יורד מהמנה צוחק מה הגומל כן יצא בשלום קודש אז אז אז צריך א לא נראה לי אם זה אם זה בגדר מנוחה לא אם זה בגדר חולי כן גל מה שבר את הרגל בסדר מה כל אחד שובר את הרגל נו שישבור את הראש שלא לשבור את הרגל איך לא לשבור את הרגל אבל זה לא זה לא נראה לי צריך שיהיה בגדר בגדר חולה זה ההגדרה עכשיו אז לפי הספרדים זה ככה לפי האשכנזים אני מחלק את זה בשני מצומים אם הייתה תאונת דרכים לא עלינו קשה ויצא חי ובריא ושלם ברך הגומל אם הייתה תאונת דרכים קלה מה ישים ש בכל יום בכבישים כל אחד נסעתי עכשיו לישיבה חד מאחורה בום נתן מקה אמרתי לו יצאתי החוה אמרתי לו מה קרה הוא אומר הייתי הייתי אר כל הלילה מה אתה נוסע ה אומר הייתי חייב מלחמה מה לעשות תהיה מרי לא קרה שום דבר לךש מצבים כאלה כמעט עכשיו הוא נסע יותר מהר הוא היה כבר ישן לא ני דתי לא צריכים לברך הגומל גם לאשכנזים לא צריכים לברך הגומל האגרות משה של שעה רבע הואים כן לפ אשכנזים נכון לפי לפי אשכנזים במקרה כזה של שעה ובע לא נוהגים לברך לא נוהגים לברך לא נהגו היה כן סמרה להגיד שכן לברך כמו למשל יורדי הים או מי שטס לאשכנזים באופן עקרוני כן צריכים לברך אפילו שלא היה סכנה בטיסה באופן עקרוני מה מנהג העולם כשאתה טס חוזר ברך הגומל ברכים מה גומל כה יודעים שנסעת לחול כ כל הישוב יודע שאתה סה לחול חת הגומל נכון אז כל בית כנסת מה קרה מה קרה מה קרה את אתה לא אומר להם הייתי במשכב אז אז אני אומר במקרה כזה לאשכנזים כן הייתי צריך לברך לא נהגו לברך כי עובדה שורדי הים או הולכים בדרכים כן מברכים גם בלי שהם נכנסו לסכנה לכן אני אומר שהמרחב של אשכנזים יותר יותר רחב אלא מה לא נהגו זה נכון מה מה ספרדים נהגו ספרדים נהגו אני אגיד אז אני אגיד אני אגיד אז אני אגיד ככה אני אגיד כ לגבי ספרדים נהגו קודם כל לפי הרבד יוסף כן א ע כמו שאמרתי לכם שעה רבע נסעת אתה זכותך לברך הגומל להגיד לגבאי אני רוצה כל שני וחמישי עליה שלישי אני צריך לברך הגומל תזיז את כולם בכנסת אשכנזי אתה הראשון אלא מה אלא מה כיוון שאם אדם נושע כל יום מרחקים אז הרב דיה אומר פעם בשבוע יברך הגומל הרב אליהו אומר פעם בחודש יברך אני זוכר בישיבה תיכונית היה אחד החסידים של הרב עובדין היה כל דבר כמותו כל פעם אחרי בבוקר אחרי השיעור היה דופק מחכה שהרם יצא אומר שניה צריך לב לך גומן שהוא היה ב בורח זה היה שע ברבע כל פעם אז כל פעם ידענו מתי הוא בורח אז כל פעם הוא אומ שנייה חכו השכה חבר'ה הגוי מת בדרך כלל זה היה שלוש פעמים בשבוע א א אבל אז אז אין החינמי לפי הספרדים כל פעם שהוא נוסע זה אלא מה נהגו פעם בשבוע או פעם בחודש יש עוד מנהג טום שאחד מברך ואומרים הוא מברך הגויים בן כל מי שזה שיכוון לצאת ידי חובה כל ש הרבה הרבה קהילות עושים את זה אחד דופקים אחד ך הגומל וכולם יוצאים ד לפי זמן הסיה או לפי מרחק שאמור להיות שעה ור שאלה טובה בדרך כלל זה לפי המרחק זאת אומרת מרחק שלוקח שעה ורבע על מברכים הגומל בסדר כי אם מצאת בקק זה לא מה בקק טוב רבי סי נסיים רק את האגרות משה אומר הגרוס מושה במקור שבע לפניכם ולכן אף שאתה במדינתינו נוסעים במכוניות משנס שיותר מצ חש קנה נמי אין צריך לברך אל קשירה חד ושלום זה דבר שפגו ונגוע משי ולא זכו זה לשאלתך אומר פיינשטין אחד שנוסה הכול עם המכונית יברך אומר לא נהגו לברך לא לא לא מברכים אבל כשהיה קשורה שלא נפגע במשי אחר אר הרי נתברר שלא היה עכשיו סכנה לא נעסה ותר חסד מם היה במתו בקיצור אז אם אם נפגעו כן אם לא נפגעו לא לפי האשכנזים הייתה תאונה אני חושב שגם פולן יהו דעתי כמו שאמרתי באגורות משה צריך לחלק בין תאונה קשה שהיה צריכים לברך לבין תאונה קלה כמעט קרה משהו הרבה פעמים כמעט קרה או שקרה תאונה קרה על זהן יהודת גם לאשכנזים לא מברכים אגם שזה תאונה כאן הבאתי את הרב אתום שפירה שאמר ש מקובלנו שאין לברך על מקרים שבהם אדם כמעט זוק אך בפועל יצא ללא פגע אני רק רוצה לסיים לגבי מה מהה כל לוקחים במעשה שאם זה כמעט או אבל צריך שיהיה כמעט סכנה לא כמעט א תחושה של סכנה התי עצמו אלל קב שכ לא מברכים א לא מברכים כן זה מ שני זה מ שני כמו רב אברם שבירה כן לא אחרת אין דבר סוף כי כל יום אנחנו נמצאים בכמעט שהקדוש ברוך הוא יצילנו אני רק רוצה להגיד לגבי העניין של ה של החיילים שבעזרת השם יחזרו יחזרו בשלום אז מה לשלום אמרתי לשלום אז כתוב כאן שאשכנזים החייל מברך משום זה תשובה שמצאתי בסל חרב ש מברך משום שהוא ניצל מסכנה שכיחה ומכל מקום אשכנזים קיבלו רותו של משנה ברורה שלא לברך עד שיצא לגמרי מן הסכנה אז חיילינו בעזרת השם שיחזרו שתיגמר כל המערכה יברכו נעשה להם קידוש גדול יחזרו בעזרת השם בריאים משלמים אז יברכו הגומל ולספרדים כמו שאמר רב אבינועם קודם כל פעם שהם נושעים שעה וחומש לא נעשה להם קידוש לספרדים ממילא לא עושים קידושים בסוף אבל כל פעם יברכו הגומל ברגע שהם יחזרו בגלל הדרך בסדר זה זה הנקודה הזאתי יש תשובה גם של הרב עובדיה הזה בח ודעת ועוד אז אז זה כבר נדבר בזת בשבוע הבא מתי מברכים הגומל הרטוב ביותר לברך תוך ג ימים מאז החובה אם לא יש לך חמישה ימים ואם לא ברגע שנזכרת תברך הגומל בסדר הדבר האחרון רק שניגע ב רק הרי כל השאלות פה זה על החמס אני רק אומר תפילה תפילה קדוש ברוך הוא בישעיהו כל הפרשה שלנו עוסקת בענייני החמס אז שהקדוש ברוך הוא באמת יחלה אותם מן העולם חייב להגיד לכם ורט סליחה שאני משלב את זה בתוך העניינים אבל נמצא בתוך המערכה אמר לי אחד הרבנים הצבעים אמר ליבוד חזק מאוד אומר למה אצל אמלק צריך לחלות ם חתר אמלק שור וזה יונק וכולי אף פעם לא הבנתי למה כל הזכיות הזאתי הלוחמים למה צריך אומר ליורט חזק אמרתי לו תשמע אני מוחר אותו אמר תשמע כשאתה משאיר להם משהו זה חונ שה ואת החונה הזאתי הם מנצלים אחרי זה עוד פעם נותן לך רק שתגמור אותם לגמרי זה מה שאמר דוד המלך ארדוף אויבים ושגם לא אשוב עד כלותם כי כשאתה משאיר להם משהו החולשה הזאתי אצלך אצלהם זה חוזק לחזור ולתקוף אז רק להתפלל מה שאמר ישעיהו לא ישמע עוד חמס בארצך שוט ושבר גבולך וקראת ישועה חומותייך משערך תהילה ומרה בימינו אמן בעזרת השם