הכנסת ספר תורה בישיבת כרם ביבנה - ט"ז אלול תשפ"ד

‏le ‏ja ‏k [מוזיקה] במל וב ברוך השם ברוך השם הנה ארניק הרב ארניק הגיע ראש מוסדות אא ש לא אבל אתה גם ראש מוסדות מנהל בית ספר אתה לא אני ראש המרש לא איזה חיים כן נו אז לת ‏s ‏k ‏p nem t ‏t ‏tak כו שנים רבות וטובות והרבה ספרים [מוזיקה] נכתוב משליח אפשר לדבר בכל מי השליח מ השליח ואתה תגיד לשם קדושה ספר תורה ות חז את הקוס איזה אות אתם רוצים מה השם שלכם השה מ שלם עליכם דח [מוזיקה] שהח לשם קדושה צשם קדושה צי איזה אתה רוצה שנכתוב ישראל ישראל [מוזיקה] ‏vem ‏du לא לה הר כ כ 26 איפה הוא אומיד עכשו אתה יודע יש הכתיבה למה אתה חושב שאני יודע כי אתה יודע את ה26 אז אולי אתה יודע את זה ב הגד אה אתה מין כה תלחץ עלי כי אמרו שאתה יודע תמיד באים למי שעשו פה מה ד ד די אתה רואה מישהו עובד זה לאו [מוזיקה] יש פה מישהו שרוצה נצן איתך איפ ח גח עק ע אני צריך לצלם אותו רגע אל ג ת ‏a [מחיאות כפיים] כל מי שכתב ורוצה תמונה שהתיישב רגע אה אתה פה לא לא אני בא לעשות קצת א מסתכל לפה עיניים לפה תשאירו אור אין לך איזה שם שאני ב אברהם הצור עיניים לי תחזיק רגע את הצ מסתכל לפה אני אומר כןכ מצוין [מוזיקה] זה בשביל המונה התמונה יופי מסתכל לפה ד אני אסתכל לפה מצוין יש מעולה בקשה אחר רב יצחק מעולה מלה קימת כבדו לך ציוצי זה אחד החשובים ו מקצו עיניים עיניים [מחיאות כפיים] ‏z [מוזיקה] לישה ה [מוזיקה] ‏to [מוזיקה] הירושלמים החיפאים יפה מה איתנו נפ מצויין יפה רגע אי שלך לפרנק איזה כ איזה איזה מי זה אה כן כן לא נכון רגע איך קורלי זאת אמא שלו אבי זה אבי ש שניה איך קוראים להנ רגע אה רח שתה דיברה ב אום לא זוכר אני צלם אני לא רואה אום כן זה אני יודע לא אבל יש כן כןכ ככ סבא שלי קראו לו פרנק מזה קא לו היה פרנק אפו מיפה המשפחה ק ם אנ הגידה אני יכול ל אני לוק ‏a מצלמה כן אני אביא אחזור לפה קודם כל אני אעבור לשם ‏in se [מחיאות כפיים] שציינו בתחילת הדברים שכאשר קוראים על אדם אנחנו קוראים למה בגלל הפוטנציאל שעלב לאיבוד עכשיו לפי הפירוש השלישי עם ישראל נקראים ראשית למה בגלל הערך העצמי שלהם ערך העצמי של עם ישראל זה מקביל בדיוק לנשמה שיש באדם שנשמת האדם היא מקבילה לנשמת התורה אולי אני חושב שהדברים הללו יש בהם עומק גדול במיוחד בהמשך לדברי הרמבן [מוזיקה] אם בוף הרי בעולם את ה הזה צריך למלא אותו במה ממלאים את החלל ממלאים את החלל בקדושה לכן אומרים קדיש על נפטר הקדיש פירושו אנחנו ממלאים את החלל שנוצר מפטירת של האדם ואנחנו הולכים למלא אותו בקדושה כי אם כשאדם נפטר זה יוצר מעין חילול השם אז המענה הוא קידוש השם השולחן ערוך הביא להלכה שאם אדם עומד ברחוב רואה נשמה של אדם יוצאת צריך לקרוע אבל כבר כתבו אחרונים שלא נהגו לעשות זאת למה לא נהגו אז ראיתי בתשובת האגרות משה הוא מביא בשם ספר גשר החי מביא ועוד כמה שהוא מביא משהו שנשמע קצת קשה אומר כי אם באמת נחייב כל אדם שנמצא בחברת מי שנפתר לקרוע אף אחד לא ירצה להיות בחברת א אם הוא רואה מישהו שקצת גוסס או משהו כזה תודה רבה אני בורח מה אני אבל הגות משה אומר לא נראה שהדבר הוא זו הסיבה שלא נוהגים זאת אחר כך הגרות משה מביא בשם ספר שולחן גבוה שהוא אומר שבזמן הזה הנפטרים מוכלים לא צריך לקרוע כך הוא מביא טוב אלו הם שני ההסברים אני חיפשתי אבל מה כן נוהגים לעשות בזמן הזה שמו לב אנחנו מדברים רק למקד את זה אולי לא הוסבר את אב לא מדובר על אדם שקרבו נפטר או מישהו אח מי ש קרובו נפטר והוא מאותם אנשים האבלים עליו צריך לקרוע בכל מקום שהוא כ מדברים על אדם שהוא לא קרוב לא כלום רואה יהודי שיוצא את נשמתו קורע אז מה כן עושים היום אז הציץ אליעזר בחלק יד כותב שבמקום לקרוע הוא הנהיג איזשהו כתב משהו שמאוד מאוד מעניין הוא אומר כך אם אדם עומד על הנפטר אז הוא מציע תחליף תחליף לקריאה הרי קריאה זה סוג של אבל אומר אומר אומר הציץ אליעזר אומר ככה אדם שעומד על הנפטר יגיד יגיד שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד אחר כך יגיד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שלוש פעמים אחר כך יגיד שבע פעמים השם הוא האלוקים השם הוא האלוקים ואחר כך יגיד פעם אחת השם מלך השם מלך השם ימלוך לעולם ועת כך מביא הציצ אליעזר אנחנו מחפשים מאיפה מה המקור ל לדבר הזה הרי המחנה משותף של כל האמירות הללו אלו הם אמירות של קבלת אול מלכות שמיים שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כן השם הוא האלוקים השם הוא האלוקים השם מלך השם מלאך אין לום ביטויים של קבלת עול מלכות שמיים ואיך זה תחליף לקריאה אז בתוך דבריו הוא אומר דבר מעניין הוא אומר ש שהמקור לסדר הזה שהוא כתב זה נמצא בספר מצוות גדול הסמג"ד בכל רם יום הכיפורים אנחנו כמלאכים השם הוא האלוקים השם הוא האלוקים שבע פעמים אולי יש מנהגים אחרים אבל ברוב הקהילות כמה שאני יודע זה ככה והשם מלך מה הרעיון ש בזה כותב הסמ למה אומרים את זה בנעילה אומר הסמקה שכינה עולה למעלה משבעה רקיעים שבע פעמים השם האלוקים פירושו בסיומו של יום הכיפורים אנחנו מלוים את השכינה מעלה מעלה שבע פעמים השם הוא האלוקים ולכן לאחר שאומרים שבע פעמים השם הוא האלוקים תוקעים בשופר ולמה תוקעים בשופר עלה אלוקים בתרועה השם בכל שופר פלי פלאים כך מביא הסמקת אומרת שהתכלית שא אנחנו לא עושים היום על אותה נשמה של אדם שנפטר התחליף הוא קבלת עול מלכות שמיים וליווי השכינה למקומה כמו בסיום יום הכיפורים זאת אומרת שיציאת נשמה של אדם בעולם היא כמו היא כמו עליית השכינה לגנזה מרומים צריך ללוות אותה כשמכניסים ספר תורה לא יודע אם פעם שאלתם את עצמכם לשמח מהזה הוא עושה כ ב יש אולי 10 ספרי תורה רק שם פה עוד שלושה לפחות מה אז יש עוד אחד בסר אתם יודעים כמה ספרי תורה יש היום בבתי כנסת שלא כל כך משתמשים בהם ואנשים תורמים עוד ספר תורה ועוד ספר תורה כל יומיים אתה שומע אנשים שתורמים ספר תורה ובאמת אנשים מרגישים שעילת הוא דווקא בתרומת ספר תורה מי שיעיין בראש הראש כותב שבזמן הזה שאנחנו לא לומדים מתוך ספר תורה אלא לומדים מתוך ספרים מתוך גמרות מתוך אז אולי המצווה היא דווקא עכשיו לא לתרום ספר תורה לתרום ספריה שיוכלו ללמוד יוכלו לללמוד תורה אבל אנשים ממשיכים מ זה אפשר להגיד את זה עד מחר אנשים ימשיכו תר מה מה מה המהות מה מה שמחה מה זוא עושה אז אני רוצה רגע להמשיך את זה ובסוף להסביר א הגעות מימוניות מביא מנהג המנהג שהיה שבראש כל עמודה של ספר תורה העמודה תתחיל באות ו' אי זה לא נכון למה לא נכון בראשית איך מתחילה המילה בראשית באיזה אות ב אומר הגות במוניות במנהג חוץ מחמש חמש מקומות שהסימן הוא בי שמו בי ביה שמו שמ הו זה רק בשביל הסימן חוץ מחמש מקומות אלו כן התורה מתחילה כל עמודה בספר תורה מתחילה באות ו בראשית זה ביה שמו י למשל יהודה אתה יודוך אחיך פרשת וחי ועוד מקומות לא נעריך תרצו יינו בזה הגרות מימוניות אבל כותב הגעות מימוניות אבל לא נהגו זאת למה לא נהגו זאת כי הסופרים אם הם היו צריכים להקפיד כל פעם שמודה תתחיל באות ו אז לפעמים הם יראו שיש להם קצת בלאגן עם המילים יצמצמו מילים או ירחיבו מילים פתאום הכתב לא יהיה אחיד ווא אומר הרי זה פוגם בקדושת הספר תורה היום זה פחות בעיה כי כבר הרב חידה כתב לנו שעוד לפניו היה כבר תיקון סופרים מה זה תיקון סופרים זה פשוט כבר ערכו את ספר התורה בצורה כזו שהסופר יודע בדיוק הוא יודע באיזה אות הוא מתחיל את השורה הוא יודע באיזה אות הוא מסיים את השורה ואז הוא לא צריך עכשיו להתחיל לצמצם מילים או להרכיב מילים ובאמת אפשר לכתוב ספר תורה כשבראש כלל עמודה יהיה את האות ו ומביא הרב חידה אפשר לעשות את זה הרמ בהלכות ספר תורה בסימן רעג סו כותב יש מדקדקים לכתוב ספר תורה האמת היא אני סכן מישהו אחר כך יבדוק פה בספר תורה אם זה כל העמודה מתחילה באות ו מן הסתם כן אני אומר לכם שמן הסתם כן אני לא ראיתי אומר יש מדקדקים כך הוא מביא יש מדקדקים למדו ברמה שרק יש מדקדקים אבל לא חייבים לנהוג בא הרב חידה בספרו ברכי יוסף ועוד פוסקים והוא מביא בשם ספר קדמון בך מ-1500 ספר שנקרא ספר ציוני לרבי מנחם ציוני היה באשכנז היה מקובל גדול הוא כתב פירוש ל התורה על דרך הזוהר ועל דרך ספר הבהיר והוא כותב ויש בדבר הזה סוד גדול שספר תורה כל עמודה תתחיל באות ו' חוץ כמובן ביה שמו חוץ מזה ואנחנו שואלים את עצמנו למה אות ו' אני רוצה להציע לכם איזה רעיון למה ו' דווקא אתם יודעים שמגיל אסתר כל עמודה מתחילה באיזו מילה המלך לאיזה מלך מתכוונים מלכו של עולם תסתכלו כל המגילות המהודרות המילה הראשונה בראש כל עמודה המלך טוב אבל למה עו ו דרך אגב כשאנחנו מוצאים את זה בדמו את המנהג הזה הם קוראים לזה ווי העמודים כמו שבמשכן בכל עמודה למעלה היה ו אבל מה מיוחד באות ו הזו חשבתי ראיתי בספרים שהמילה ו האות ו היא בעצם אות מחברת ו החיבור כן איך כותבים את האות ו' במילוי אז כתוב בספרים הקדושים שכותבים את זה בשלוש צורות או וו או ו או או ו יו זה המילוי יש מילוי שנקרא מילוי אלפין מ מילוי ידין מילוי ען לא עכשיו מה זה וו וו זה גימטריה 12 מה זה ו או גימטריה 13 מה זה ו יו גימטריה 22 ראיתי בספרים אומרים דבר מעניין וו זה 12 בגימטריה זה מסמל את עם ישראל 12 השבטים ו או בגימטריה 13 קודש בריך הוא אחד גימטריה אחד ו יו גימטריה 22 אלו הם 22 אותיות הקודש אותיות התורה הקדושה וזה מה שכתוב בזוהר הקדוש ישראל אוריתא וקודשא בריחו חדו זאת אומרת נקודת החיבור בין קדושת עם ישראל נקודת החיבור של התורה הקדושה לעם ישראל על ידי הקדוש ברוך הוא נותן התורה המאחד ישראל קודש בריך הוא ואורייתא חד הוז אומר שאחד קשרו בשני קדושתו של אחד בקדושתו של השני אני מדבר על התורה ועם ישראל על ידי קודש בריך הוא וזה המהות של נשמת עם ישראל זאת אומרת שאם היום אנחנו נמצאים ממש באמצע אלול ואנחנו מתכוננים לימים הנוראים הבאים עלינו לטובה ההכנה הגדולה מאוד היא של האדם זה א' להתעסק בפוטנציאל ביעוד בנושא של לימוד התורה לקראת בנושא של קיום המצוות בנושא של שהתורה הקדושה היא החמצן הרוחני של עם ישראל הי צריך אסיים אני אסיים בסיפור בלי סיפור לא הולך סיפור ששמעתי אותו מהרב ישראל מאיר לאו שליטא זה הרב הרשי לישראל לא המועמד אבא שלו הוא סיפר כשההוא היה רב רשי לישראל אז הוא סיפר ש שמחת תורה הוא היה בבית כנסת הגדול בירושלים בקי ג'ורג' שמה כולם מכירים בכנסת הגדול והם היו שם בשמחת תורה וכנהוג בקהילות ישראל לוקחים את הספר תורה ורוקדים ברחובה של עיר והם יצאו עם ספר התורה והתחילו לרקוד וירדו שם ברחוב רחוב אגרון שמוביל לכיוון העיר העתיקה התחילו לרקוד קבוצה של מתפללים יחד איתו ומי שמכיר שם קצת האזור ברחוב הזה יש שם כמה קונסוליות של כל מיני עמים כאלה ואחרים ויש שם אבטחה הוו איזה הבטחה ייש שם והם רואים הפגנה רואים אנשים מפגינים רוקדים עם ספר תורה אז ניגש אחד החכמים שם ניגש לרב אומר לו תסביר לי מה מה מה זה ההפגנה הזאת אומר לו תשמע אני אגיד לך מה זה ההפגנה הזאת אתה רואה פה את המשהו מחזיקים זה מה שהם מחזיקים זה ספר החוקים של עם ישראל ומכיוון שזה ספר החוקים של עם ישראל אז עם ישראל צריכים לקרוא את החוקים הללו כדי שלא לשכוח כי אם הם יישכחו הם לא יקימו אם לא יקיימו זה לא בסדר אז מה הם עושים עם ישראל כל שבוע קוראים פסקה בסוף השנה כשמסיימים לקרוא את כל הפסקאות אז הם שמחים שהם סיימו אז הם לוקחים את ספר החוקים ורוקדים עם זה ברחוב אמר לו או הקונסול תגיד לי אתם היהודים אומרים עליכם שאתם חכמים אתם חכמים אתם נורמלים אם אדם יהיה בארצות הברית יקח את ספר החוקים הפדרליים של ארצות הברית וירכו בעיר אשפוז בכפייה מיד חייל צהל שיקח ספר פקודות מטכל ויקוד אם זה בבסיס ישתחרר מצהל אם הוא רוצה להשתחרר הוא ישתחרר כ מה מי רוקד עם ספר חוקים ברחוב מי מי עושה דבר כזה כך שאל אותו גוי את הרב לאו אני שמעתי הסיפור הזה מהרב לאו אז א טוב אני לא יודע מה הרב לאו ענה לו ענה לו מה שענה לו אבל אנחנו אומרים לעצמנו ספר חוקים של עם ישראל זה החמצן הרוחני של עם ישראל זה קיים חיינו ואורך ימינו שאנחנו קוראים את התורה בפרשה הזאת תפתחו את האור החיים הקדוש אם היו בני אדם מרגישים את השיר המפורסם כן היו מתלהטים אחריה אחרי לימוד התורה מה זה תורתנו הקדושה זה החמצן שלנו זה החיות של עם ישראל זו הנשמה הפנימית שבאדם שבא על ידי ביטוי על ידי התורה הקדושה אדם לא ישמך בתורה אז כשמכניסים עוד ספר תורה משמעותי א מוסיפים עוד קודש לקודש אנחנו מוסיפים עוד גבילים להשכרות ודאי שאנחנו נשמח אבל לא רק נשמח בתורה בספר התורה אלא נשמח ברוך השם שאנחנו זוכים ללמוד את התורה פה דבר מעניין בזה אני מסיים האופי של חג מתן תורה שבועות האופי הוא לימוד תורה האופי של שמחת תורה הוא לא הלימוד אלא אחיזת התורה והריקוד איתה ללמדך שבתורה הקדושה יש שייכות גם לאנשים שלא לומדים את התורה כמובן שייכות מסויימת יש שייכות של הלומדים ויש שייכות של הקשורים אל התורה ברוך השם זכינו זכיתם ללמוד במקום של תורה צריכים להודות לקדוש ברוך הוא מודה אני השם מודה אני לפניך ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא מיושבי קרנות להודות לקדוש ברוך הוא שאנחנו זוכים ללמוד את התורה להכיר את התורה להעמיק בתורה להתחבר אל התורה לחיות את התורה כי הי חיינו ואורך ימינו ובוודאי שהשמחה פה היום היא תהיה מרקיעת שחקים ונזכה בעזרת השם לגולה שלמה אמן ‏a ‏popo k שלום לכל הציבור ורכים שבא מבחוץ לתלמידים שנמצאים פה בישיבה אנחנו נקדיש את השיעור למשפחת פלדמן אהרון ואהובה פלדמן וזכרו של ידיד נפשי אברהם השם יקום דמו שנהרג על קידוש השם במלחמת יום כיפורים ונקדיש גם את השיעור לכל א החיילים שמסרו את נפשם על קיומנו בארץ ישראל שהקדוש ברוך הוא בעזרת השם ישים אותם מתחת כיסא הכבוד נזכה לראות את ההצלחה של חיילים ואת החטופים חוזרים לביתם בשלום אני אדבר היום על מצוות התשובה מה הגדר של מצוות התשובה אנחנו נראה מחלוקת ראשונים ואחרונים בהבנה הזאת ובסופו של דבר נביא את הדברים של הרב סולובייצ'יק איך הוא תפס את שיטת הרמבם בצורה יפה מאוד שהיא ממש אפשר לומר השיטה הברורה והמדוייקת בהבנת שיטת הרמבם כן אנחנו יודעים שיש לנו גדר של שלוש מצוות בתורה יש מצוות שאתה חייב לקיים אותם מצוות עשה שחייבים לקיים כמו תפילין כמו לולב ואם אדם לא מקיים הוא עובר על מצוות עשה יש מצוות שהם בתנאים מסוימים כמו למשל מצוה ציצית אם יש לי ארבע כנפות אני חייב אין ארבע כנפות אני לא חייב יש מצוות שאתה בכלל לא חייב לקיים אותם איך יכול להיות מצוות גירושין אני חייב לקיים חס ושלום אדם הגיע למצב של גירושין אז וכתב לה ספר כריתות אבל למעשה אני לא חייב או מצווה טוען וניתן אני לא חייב לקיים מצוה טוען וניתן אלא אם כן יש לי סכסוך ואני מגיע לבית דין או מצוות טומאת מת השאלה איפה עומדת מצוות התשובה האם מצוות השובה זה מצוות עשה כמו תפילין ולולב ואם אדם לא שב בתשובה הוא מבטל עשה או אולי כמו ציצית שבתנאים מסויימים אתה חייב או כמו מצוות גרושין אתה לא חייב אתה רוצה לכפר על עצמך תעשה תשובה אתה לא רוצה תישאר עם העוונות שלך איפה מצוות התשובה עומדת אז נפתח בשיטת הרמבן על הפסוק כי המצווה הזאת לא נפלתי ממך ולא רחוקי לא בשמיים אי לאמור וכולי על מה עולה המצווה הזאת רשי אומר על כל התורה כולה אומר הרמבן והנכון כי על כל התורה יאמר כל המצווה אשר אנוכי מצבך היום אבל המצווה הזאת על התשובה הנזכרת כי מה כתוב לפני כן והשבות אל לבבך ושבת עד השם אלוהיך מצווה שצווה אותנו לעשות כן ונאמר בלשון הבינוני דהיינו לא בציווי לרמוז בהבטחה כי העתיד הדבר להיות כן וטעם לאמור כי נדחך בקצא השמיים ואתה ביד העמים תוכל לשוב אל השם ולעשות ככל אשר אנוכי מצבך היום כי אין הדבר נפלא ורחוק ממך אבל קרוב אליך מאוד לעשותו בכל עת ובכל מקום וזה מה שכתוב בפיך ובלבבך לעשותו שיתוודו את עוונם ואת עוון אבותם בפיהם וישובו בליבם אל השם ויקבלו עליהם היום התורה לעשותה לדורות כאשר הזכיר אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך כן הרמבן לומד ש מצוות התשובה היא מצוות עשה דאורייתא וזה מה שכתוב בפיך ובלבבך לעשותו יש מצוות עשה של תשובה ויש מצווה של וידוי ולכן אם אדם לא מקיים את מצוות התשובה הוא עובר על עשה גם הספורנו הולך בדרך הזאת שמצוות התשובה היא מצווה דאורייתא מצוות עשה דאורייתא זה שיטת הרמבן וזה שיטת הספורנו אני רוצה להתעכב על שיטת הרמבם הרמבם כותב באות ב' הלכות תשובה מצוות עשה אחד והו שישוב החותם מחטו לפני השם והתוודה וביאור מצווה זו ועיקרים הנגררים אמה בגללה בפרקים בפרקים אלו אז כותב הרמבם כך כל מצוות שבתורה בין עשה בן לא תעשה אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כש עשה תשובה וישוב בחת או חייב להתבדות לפני האל ברוך הוא שנאמר איש או אישה כי יעשו והתוודה את חטאתם אשר עשו זה וידוי דברים וידוי זה מצוות עשה אז תשימו לב בלשון של הרמבם הרמבם אומר כשיעל תשובה וישוב מחטו מה זה כשעשה תשובה יש מצווה תעשה לשוב בתשובה מה זה כשעשה מה אתה מחליט אם תעשה או לא הרמבם לא כותב שיש מצוות עשה לחזור בתשובה הוא כותב כשעשה תשובה וישוב חתו אז אם החלטת לעשות תשובה יש מצוות וידוי וזה המצוות עשה ובאמת ככה לומד המנחת חינוך את הרמבם כותב מדברי הרם שכתב כאן בתחילת פרק א' כל מצווה עם עבר כשעשה תשובה ויישום מחטו חייב להתוודות וידוי זה ומצוות עשה מבואר בדברו שאין התשובה מצוות עשה דלא כתב מצוות עשה שייעשה תשובה רק אם בא לעשות תשובה מצווה תעשה שתוודא בפיו וכ וכך נראה מלשון הרב המחבר אם כן אם לא עשה תשובה אין לו עונש כלל על מה שלא עשה תשובה רק על העבירה שעבר ומת אם כן מנחת החינוך מדייק בשיטת הרמבם נפק מינה אם אדם מחליט לא לעשות תשובה הוא לא ביטל מצוות עשה הבעיה היא שהוא נשאר עם כל החטאים שלו זה בעיה אתה רוצה לכפל על עצמך תעשה תשובה עכשיו אם החלטת לעשות תשובה אומר הרמבם יש מצוות עשה של וידוי אבל כל עוד שלא החלטת לעשות תשובה לא ביטלת מצוות עשה וגם אין עדיין מצוות וידוי מצוות ווידוי זה רק אחרי שאתה עושה תשובה אם אתה לא עושה תשובה אין גם מצוות וידוי ובאמת ה המנחת חינוך מעריך בדברים ושואל למה אני יכול לדמות את זה אז הוא אומר אולי למצווה ציצית שהיא בתנאים מסוימים הוא אומר לא כשיש לך ארבע כנפות אתה חייב לעשות ציצית בתשובה אין את העניין הזה אלא מה אני משווה את זה אני משווה את זה למצוות גירושין מצוות גירושין שאני לא חייב לקיים אלא אם כן אני מגרש אז אני צריך וכתב לספר כריתות אבל כל עוד שאני לא עושה את פעולת הגירושין אין מצוות גירושין אז אומר ה המנחת חינוך שבאמת גם מצוות תשובה היא בגדר מצוות עשה שאני לא חייב לקיים אותה אלא אם אני רוצה לכפר על העוונות שלי ואני רוצה לחזור בתשובה אז שייעשה תשובה אז יש וידו וזה מצוות עשה ברגע שהחלטת לעשות תשובה תתוודה וכאן אתה מקיים את המצוות עשה וכך מסיים המנחת חינוך את דבריו אם ירצה שעווני יכופר יעשה תשובה על תואר כך וכך ואם לא ירצה אין מחופר ואשרי מי שעושה תשובה ושר עוונו וחטאת חופר ברור צריך לאדם ששאף לזה לעשות תשובה ולפי מה שכתבתי נכון וברור פסק הרמבם שפוסק וידוי מעכב הכפרה זה סובר שהוא דין המצווה זאת אומרת אם אדם יעשה תשובה ולא יעשה וידוי אז עדיין אין לו את הכפרה כי בשביל לקבל את הכפרה של התשובה צריך את הווידוי וזה באמת מצוות עשה זה הווידוי כך לומד המנחת חינוך בשיטת הרמבם אבל באמת המביט לא מקבל את את המנחת חינוך ואומר שאי אפשר לומר את זה בשיטת הרמבם מדוע כי יש בספר המצוות לרמבם מצווה אחת מתריג מצוות מה היא המצווה והמצווה ה-73 היא שציוונו להתוודות על החטאים ועוונות שחטאנו לפני הל התעלה ולומר אותם עם התשובה וזהו הווידוי ו נתו שיאמר אנ השם חטאתי הביתי פשטתי ועשיתי כך וכך אז שואל ה שואל המביט אני לא מבין אם יש מצוות עשה להתוודות מצבים אותך אתה מחוייב להתוודות איך יכול להיות איך אתה מצווה אותי להתוודות אם אין סיווי של תשובה אם באמת אני יכול לא לעשות תשובה ואני לא עובר על מצוות עשה אז א איך יש בספר המצוות צה שציוונו להתוודות זאת אומרת זה מצווה שאתה חייב לעשות אותה ואיין וידוי בלי תשובה חייב להיות מצב שאם אתה שאם יש לך סיווי להתוודות אז אתה חייב לעשות תשובה ה זה הולך ביחד אין וידוי בלי תשובה לכן אומר המבי תסתכלו באות ה כותב בקרית ספר מצוה טז שישוב החותם חתרו לפני השם והתוודה התשובה ווידוי מצווה חתי שאיין וידוי בלי תשובה כי מי שמתווה ואינו גומר בליבו לשום מחטאתו ו כובל ושרץ בידו ווידוי וגמר התשובה אף על גב דמי שמרל תשובה בלבו נקרא צדיק גמור אפילו אחי לא אב תשובה מצווה בפני עצמה אלא עם הווידוי שהו גמר התשובה כן אומר המביט שבעצם בעצם הווידוי והתשובה זאת מצווה אחת אבל למה הרמבם קרא למצווה מצוות וידוי מצוות עשה על שם גמר התשובה הרי יש תחילת התשובה שאדם גומר בליבו לעשות תשובה זה השלב הראשון ויש את גמר התשובה שזה הווידוי לכן הרמבם כשההוא אומר שהוידאו הוא קורא למצוות התשובה על שם גומרה וגומר זה הווידוי אם הוא לא התוודה אז הוא לא עשה תשובה אז יש שני שלבים יש את השלב של התשובה שהוא מערר בליבו יש את השלב של הדוי שזה הגמר של התשובה רמבם אומר שהוא חייב להתוודות הוא מתכוון לומר שיש פה תהליך של תשובה שזה גמר התשובה זה הווידוי אבל לא לומר שאין מצוות עשה של תשובה בודאי שלא אם יש מצוות עשה של ווידוי יש גם מצוות עשה של תשובה כך כותב אמבית ולכן הוא מצטט את הרמבם בכל מצוות שבתורה בין עשה בין לא תעשה בין עשה בין לא תעשה אם עבר אדם על אחד מהם בין בדון בן בשגגה כשעשה תשובה וישוב מחטו חייב להתוודות לפני האל ברוך הוא שנאמר איש או אישה כעסו מכל חטאות ויודו את תם אשר עשו זה וידוי דברים והוא מצוות עשה מה הכוונה של הרמבם אומר המביט זה הכוונה שבעצם מה גם יש ביטול מצוות עשה כמו תפילין כמו לולב שאדם חייב לעשות מצווה אם אתה לא עושה אתה מבטל מצוות עשה והנה המשך חוכמה הולך בדרך של המנחת חינוך הוא אומר דבר נפלא ביותר מבהיל אפילו אומר פה דבר ממש יוצא מגדר הרגיל יש בפרשת ויילך הקדוש ברוך הוא אומר למשה אנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלוהי נכר אחרי אלוהי נכר הארץ מה ההמשך וחרה פי בהם אני אני אתן להם מכה בעקבות זה שהם הולכים לעבוד עבודה זרה אז מה הם אומרים בהמשך ואמר ביום ההוא על כי אן אלוקי בקרבי בצעוני הראות האלה מה ההמשך ואנוכי אסתר אסתיר פני מהם שואל המשך חוכמה אני לא מבין מה הולך פה הרי מה הם אומרים אנחנו מבינים ויחר פי נתת לנו מכה על כן אלוקיי בקרבי מצאו רות הארה אנחנו חוזרים בתשובה אז מה מה אומר הקדוש ברוך הוא ואנוכי אסתר הסיר פניי מהמהם למה הרי הם מודעים שהם חטאו והם יודעים שמה מה שבא להם האסון שבא להם זה בגלל החטאים שלהם אז למה ואנוכי הסתיר אסיר פני למה הקדוש ברוך הוא מסתיר את פניו מעם ישראל כך שואל המשך חוכמה תראו מה הוא כותב המי לא מועיל תשובה ונתבונן דשם תשובה כפי מה ש מורה שמ איך נחשבת למצווה ש שישו מכסלון אלו בלא המצווה מצווה ועומד לבלי לעבור על מצוות השם יתברך וכי בשביל שעבר ושנה באוטר לא סרג דעתך הנה הזהרה הראשונה המנוע תו מחטו תרם שחטא אם הו נעת הו מחטו גם אחרי שחטא אומר המ שכמה אני לא מבין אדם חילל שבת אז מה הוא אומר אני עושה תשובה אה אתה עושה תשובה אתה מקבל עכשיו מצווה מצווה תעשה שן תשובה אני לא מבין ה כתוב בתורה שאדם צריך לשמור שבת למה בגלל שהוא חטא ולא שמר שבת עכשיו יש לו מצווה חדשה מצוות התשובה הרי החיוב שלך לשמור שבת זה מהתורה אז בגלל שאתה חילת שבת אז אוטר לו כאילו השבת מותרת אני צריך ציווי חדש שאתה צריך לשמור שבת הר הציווי ש לתורה שאתה צריך לשמור שבת היא המזהירה אותך לשמור שבת אז מה פתאום אתה מקבל מצוות עשה חדשה אדם לא הניח תפילין הוא אומר עכשיו אני חוזר בתשובה אני מתחיל להניח תפילין הו יש לך מצוות תשובה אתה מקבל מצוות עשא של תשובה אבל להניח תפילין אתה חייב מהתורה מי מחייב אותך להניח תפילין הקדוש ברוך הוא זה כתוב בתורה אז מה בגלל שעברת ולא הנחת תפילין אתה מקבל עכשיו מצוות עשה של תשובה כך שואל המשך חוכמה ולכן אומר המשך חוכמה ן בספרי בסוב שלח כן רבנו בפירוש המשנה לנזיר במשנה נזיר דיה שותה יין הרבה שמה כתוב שזיר ששותה יין אני אני מטרה בו על הראשון אמר לו אל תשתה הוא שותה הוא לוקה שותה את השנייה אני אומר לו אל תשתה הוא לוקה רגע כבר התראת בו מה עוד מלכות עוד מלכות עוד כן כי זה ששתית את היין הראשון לא התיר לך את שתית היין אתה מצווה ועומד מהר סיני לא לשתות יין אתה נוזר זאת אומרת כל פעם שאני אגיד לך אל תשתה אתה מקבל מלכות זאת אומרת שהציווי של הנזיר הוא מלכתחילה שיש לו מצווה לא לשתות יים לכן אומר פה המיש חוכמ תסתכלו דבר מדהים אומנם מצוות עצובה אשר על זה צריך מצווה פרטית הוא שאם חטה ועוזב את חטו מצווה להתוודות ולהגיד לפני השם יתברך כי יודע בעצמו שהוא חטא הוא מבקש כפרה וכנו לשון רבנו לכות תשובה כשעשה תשובה וישוב חטו פירוש לבלתי לחטו מחמת הציווי שהוא מצווה שלא לעבור בפעם הראשונה קודם שחטא חייב להתוודות לפני השם יתברך שנאמר והתוודה את חטאתם כן אומר המשך וכמי המנחת חינוך צודק אין מצוה עשה של תשובה אתה חייב לשמור שבת ואתה חייב לחזור בתשובה לא בגלל הציווי ש של התשובה אלא בגלל הציווי שאתה מצווה ממעמד הר סיני לשמור את כל התורה כולה א לכן כשעשה תשובה אתה החלטת לעשות תשובה אתה חוזר בך אתה אומר עכשיו אני אשמור שבת עכשיו אני אניח תפילין אז מה יהיה התשובה הוידוי ברגע שאתה תתוודה על מה שעשית לא על מה שאתה תעשה שתשמור שבת אלא על מה שחילל את שבת אתה אומר רשמנו בגדנו זה התשובה אבל לא הכוונה שאתה מקבל על עצמך עכשיו לשמור שבת לכן אומר המשך חוכמה זה מה שכתוב פרשת ויילך מה הם אומרים על כי אן לקי בקרבי מצאוני הראות האלה כל הכבוד עבדנו עבודה זרה הבנו טעינו נו איפה התשובה איפה התשובה אין וידוי אין וידוי ואנוכי אסתר אסיר פני מה כל עוד שהם לא מתוודים אין תשובה הוידוי הוא התשובה כיוון שאיין פה וידוי אז ואנוכי אסתר הסיר פני אומר המשך חוכמה אבל יכול יכולה להיות תשובה גם אם אתה מצווה מהר סיני יכולה להיות מצווה תשובה איך הרמבם אומר בשמונה פרקים שאם אדם נוטה לצד אחד כדי לחזור לאמצע אז יכפה את עצמו לצד השני ואז הוא מגיע לדרך האמצעית אז הוא אומר אם אדם חס ושלום לא שמר שבת אם אתה רוצה באמת לעשות תשובה לא שאתה תשמור שבת זה אתה מסובב ועומד מהר סיני אלא אם עכשיו תקבל על עצמך כן לשמור שבת שעה לפני לקבל עליך חומרות שהם תר של שבת ואז יהיה מצב של אתה מקבל על עצמך דברים שמקודם לא היו זה תשובה אפשר לעשות תשובה במצב ההופכי אני מקבל עליי חומרות כאלה יותר ממה שהתורה מצווה עליי זה תשובה כי זה מה שמוביל אותי לדרך האמצעי אבל לשמור את השבת כהלכתה כמו שהתורה מצוה זה לא תשובה נו אז מה יהיה באבוי ד זורה אומר בעבודה זרה אין צד הופכי אין צד הופכי בעבודה זרה אדם שעבד עבודה זרה אין צד כזה שאתה תקבל על עצמך משהו בעבודה זרה שהוא של עתר אין עתר בעבודה זרה ממילא לא שייך תשובה של הצד ההופכי בשאר מצוות אם אדם חס ושלום חוטא אז הוא מקבל על עצמו צד ובחי הוא חוזר למצב האמצע זה תשובה אבל בעבודה זרה העבודה זרה הרי אביזריו דויזר היו הכל אסור לך אז אין עניין של צד הופכי לכן בחי גבנה לא שייך בעבודה זרה תשובה ולכן ואנוכי אסתר אסתיר פני מהם כי כאן זה בחטא עבודה זרה באמת כך כתוב אצל דוד המלך כך כותב ה המשך חוכמה כתוב תסתכלו בהמשך המשך חוכמה אומר אולם יש מידת תשובה אשר תיתכן כי תתחדש רק אחרי שכבר עבר עליה וזהו כפי ממה שביאר רבנו פרק ד' משמונה פרקים כי כמו שהחולה התרפא בדברים מרים אפך טבעו כדי להעמיד טבעו ומזגו על דרך הממוצע אחרי התגברה בו בסיבת האחרון הצד הנוטה כך החולה שכבר חטא צריך להתנהג ולהטות לדרך ההופכי כמו מי שגברה עליו תאוותו יפרוש עצמו גם מן המותר כמו שאמרו זל היה דוד מקשטת לפי לקשיו בכל יום ואומר ליצרו הנה תאבת דבר האסור לך חייך שאני מתאב לך דבר המותר והתבונן בלשון חייך כי הכוונה המרכזית היא דרך הממוצע זאת אומרת יוצא מפה אומר המשך חוכמה באמת כמו שדוד המלך שעשה תשובה הוא קיבל על עצמו דברים נוספים מעבר לאיסור אז לכן שייך תשובה עכשיו אני חושב שמי שהבין את הרמבם כמו שצריך זה היה הרב סולצי אתם יודעים שיש ספר שנקרא על התשובה של הרב סולוביצ'יק הוא מדבר על כל הלכות תשובה לרמבם בצורה נפלאה זה אחד הדברים שכדאי כדאי כדאי ללמוד אותו כי הוא בונה את כל ה כל הספר על הלכות הלכות הלכות הרמבם אז הוא מתייחס לעניין הזה של שיטת הרמבם מה הרי הרמבם בהלכות תשובה באות ב' כותב בכותרת הלכות תשובה מצוות עשה אחת הוא שישוב החוטא מחטו לפני השם וית מה קורה פה זה מה שהוא כותב שזה מצוות עשה אחד אז מה מתווכחים פה אני לא מבין את שיעשה תשובה הרי כתבתי בכותרת אז למה למה למה יש פה פלפול אם כתוב פה מצוות השחת אלא מה יש פה לכאורה סתירה ב הלכה אומר כשעשה תשובה שהידי ה מצוות עשה אז כו סתירה בין הכותרת לבין ההלכה ככה יוצא אז אומר הרב סולוביצ'יק תראה אומר ככה ברם כלום לראיות מאין אלו אנו צריכים וכי יוכל לעלות על הדעת וידוי יחשב למצווה ואילו תשובה אינה כן וכי ייתכן שוודי בלא תשובה מה אלכו של וידוי כזה מה המשמעות שלו אומר נדמה לי שאף בסוגייה זו אנו יכולים לעמוד על שיטתו המיוחדת של הרמבם בבניין המצוות הו יותר נכון בהגדרת המצוות לפי שיטה זו שני סוגי מצווה הם יש מצוות שקיום המצווה ופעולת המצווה אחד הוא לגביהם כגון מצוות לולב התורה אומרת וקטה לכם כאשר לוקחים את הלולב עושים בכך את פעולת הלקיחה אף מקיימים קח את המצווה זאת אומרת יש מצווה שבעצם הפעולה שאני עושה אני מקיים את המצוה ולקחתם לכם אני לוקח לולב קיימתי את המצווה או למשל במצוות במצוות פסח ספירת העומר אבל אולם יש מצוות שבהן פעולת המצווה וקיום המצווה אינם זהים דרך משל כאשר פעולת המצווה היא ביד או בפה ואילו קיום המצווה נתון בלב הפעולה נעשתה אומנם בעת האמירה הו עשייה אך בכך לא נתקיימה עדיין המצווה הקיום תלוי ברגש מסוים במצב רוח מסוים למשל דיני אבלות כן כתוב אין נינות אלא בלב ברור שיש פעולות של אבלות כמו איסור נעילת הסנדל שיחה רחיצה אבל הקיום של המצווה אינו אלא בלב תראו לעצמכם אדם חס ושלום יושב באבן הוא שמח שומע מוזיקה מבסוט רוקד לא קם שום דבר אבל אני עם נעילת הסנדל אני פה לבוש יש לי קרע פה יש לי הכל יש לי זה שום דבר לא עשית כי המצווה היא מורכבת מלב ומעשה עשית מעשה את כל המעשים של אבלות אבל אם בפנים בלב אין לך את הרגש של אבלות לא קיימת את המצווה אותו דבר הפוך כתוב ושמחת בחגיך פעולת המצווה היייתה בארבעת שלמים בזמן הבית ובימינו הנו בבשר ויין בבגדי צבעונים אלו הן הפעולות ש במצווה ברם מצווה עצמה קיומה בלב זאת אומרת אדם יושב ביום טוב יש לו יין יש לו בשר ושמחת בחגיך אבל הוא יושב בדיכאון הוא יושב בהבל הוא מקיים ושמחת בחגיך ודאי שלא אז אתה עושה את הפעולה של בשר ויין אבל אתה לא שמח אז אתה לא מקיים מצוות שמחה זאת אומרת שהמצווה מורכבת בין הלב ובין המעשה יש פה את המעשה בשר ויין אבל יש פה את הלב צריך שמחה בלב כדי לקיים את המצווה אומר הרב סולוביצ'יק שיטה זו אנו מוצאים גם בהלכות תשובה תשובה בעיני הרמבם ממעיין עבודה שבלב זוהי מצווה שייקרה אינו במעשים ובפעולות אלא בתהליך הנמשך לעתים על פני שנות חיים תהליך שתחילתו בחרטה ברגש השמ בהכרת האדם כי נטלה תכלית מחייו בהרגשה של בדידות של טעייה וטעיה בחלל רק של פשיטת רגל של תסכול וכישלון ודרכו של תהליך זה ארוכה ארוכה תכלית ש התשובה עצמה התשובה אינה קשורה במעשה אחד ומכריע אלא צומחת וגדלה שמיכה איטית וממושכת עד שמביאה את האדם למת מורפוזה זאת אומרת שינוי ואז לאחר שהשתנה ונעשה אדם אחר מגיע מעשה התשובה מה ה מעשה התשובה וידוי כן אומר הרב סולוביצ'יק דבר נפלא אומר התהליך של תשובה מורכב מהלב ומה המעשה מה זה תשובה תשובה זה תהליך כשעשה תשובה מה זה יעשה תשובה אדם מחליט להשתנות אדם מחליט לשנות את הדרך זה לא ברגע אחד נכון אדם שראר תשובה כתוב נקרא צדיק גמור אבל באמת תהליך התשובה זה תהליך יכול להיות של שנים אני זוכר את אורי זוהר זכנו לברכה אז אמר הידוע כשההוא התחיל לחזור בתשובה פעם הראשונה היה מזכיר ברוך השם ברוך השם כולם הזדעזעו מה זה ברוך השם מה קרה לו אגב בשלב שני פתאום רואים את הבן אדם עם ציציות וואי כולם משתגעים מה קרה אומרת התהליך של אדם שחוזר בתשובה זה תהליך שהאדם צריך להגיע בלב שלו להחלטה הנה אני חוזר בתשובה ואז יש את המעשה מה המעשה הווידוי ברגע שהלב שלך כבר הגיע למסקנה שאני חוזר בתשובה יש פה את השלב של הווידוי אתם יודעים שמי שהיה בא הרב צ יהודה מעניין חוזר בתשובה בא להתייעץ עם הרב צ יהודה א ה לובש כיפה ככה למנה כזאת נכנס אז הוא אומר לו החלטת כבר החלטת אומר עוד לא אומר תשים את הכיפה על השולחן זה לא דבר חיצוני זה דבר בלב כאשר אתה מגיע בלב שלך להחלטה שאתה עושה תשובה עכשיו תתחיל לקיים אבל כל עוד שאתה בספקות אין לך החלטה האמת היא שישיבת שפת אמת זה הפוך אומרים אחרי אחרי הפעולות נמשכות הלבבות אז תלבש קיפה תעשה פעולות כאלה שישכנעו אותך להשפיע על הלב שלך אז השאלה אם זה מתחיל מהלב או מתחיל מהמעשה אבל רואים פה מה שהרב סולוביצ'יק אומר קודם כל תבנה את עצמך בלב ברגש בהחלטה שתה רוצה להשתנות כשתגיע למצב כזה שאתה רוצה להשתנות תתוודה יוצא אם כן זה מה שכתוב ברמבם כשיעל תשובה מה הכוונה זה תהליך כאשר אתה תעשה תשובה ותגיע למצב כזה שהחלטת להשתנות לשנות את הדרך אני רוצה עכשיו להיכנס ל לעבודת השם להיות עבד השם עכשיו תתוודה ווידוי זאת מצוות עשה לכן כותב פה הרב סולוב שיעשה תשובה וישום מחטו חייב להתוודות הרמבם לשיטתו בהלכה במעשה המצווה הוא נותן את התשובה האובייקטיבית המעשית כיצד מתוודים אך בכותרת בהגדרת המצווה הוא מתאים את החווייה הפנימית שבתשובה זאת אומרת תמיד זה כלל ברמבם כותרת כותב את ה הצד הרגשי הצד של ה של הלב בתוך ההלכה הוא כותב את הצד המעשי איפה רואים את זה תסתכלו בהלכות תפילה בו ט הרמבם כותב ככה כותרת הלכות תפילה וברכת כהנים יש בכלל שתי מצוות עשה אחד לעבוד את השם בכל יום בתפילה בת לברך כהנים את ישראל בכל יום עכשיו בהלכה מה הוא כותב מצווה תעשה להתפלל בכל יום שנאמר ועבדתם את השם אלוקיכם זאת אומרת כשהרמב"ם ת הרמבם בכל ההלכות הכותרת זה הרגש הכותרת זה הלב בהלכה זה המעשה אז זה בתשובה אותו דבר הכותרת יש מצווה אחת עשה מצוות עשה אחת תשובה כי זה הלב שאדם מגיע להחלטה להשתנות בהלכה הוא כותב מצוות עשה וידוי זה המעשה המעשה זה בהלכה יש את הרגש בכותרת יש את המעשה בהלכה ולכן כותב הרב סולוביצ'יק ש ש בכותרת בהגדרת המצווה הוא מתאים את החווייה הפנימית שבתשובה את התהליך הכהו את לבטי הנפש את פרכוסי הנשמה המביאים את האדם שישוב החטה מחטו לפני השם ואז כעשר התשובה הבשילה ד צורקה שעשה תשובה והתוודה הרמבם מדגיש ואומר בהלכה וידוי זה מצוות עשה זוהי פעולת התשובה למה התשובה עצמה קיומה הוא תנא אחילה בלדה אין מצוות וידוי התשובה עצמה היא איפה מצוות יסוד אם שהיא מצווה של נשמה ללא גוף כמוה כהרבה מצוות אחרות כמו התפילה שהזכרנו כמו מצוות ואבת לכ כמוך גם זוהיא מצווה כרוכה בשורה של מעשים של חסד עזר לרי אך מותה באהבה עצמה ברגש שבלב כן לפי מה שהרב סולוביצ'יק כותב אנחנו שלמים ממה שכתוב ברמבם כי קשה מאוד לתפוס כמו מנחת חינוך להגיד שאיין מצוות עשה של תשובה קשה מאוד מה שהמשך חוכמה אומר שאין מצוות עשה של תשובה קשה לתפוס תפיסה כזאת התפיסה האמיתית של כל הראשונים זה כמו הרמ כמו הרמבן כמו הספורנו שהם אומרים שיש מצוות עשה של תשובה ולכן תשובה זה מצוות עשה אבל הגמר של התשובה זה הווידוי וכש הרמבם כותב מצווה אחת מתכוון להגיד שהמצווה נקראת על שם גומרה בשם גומרה זה הווידוי ככה התפיסה הנכונה והאמיתית בשיטת הרמבם אף על פי שה מנחת חינוך לא סובר ככה משך חוכמה לא סובר ככה אנחנו תופסים שזה מצוות עשה ולכן נפק מינה אם אדם לא עושה תשובה אז הוא מבטל מצוות עשה זה לא רע אלא יש פה עניין הלכתי מעשי שאדם לא עושה תשובה הוא מבטל מצוות עשה תכלס מצוות תשובה זה כל השנה זה לא רק בראש השונה יש מצוות עשה לשוב בתשובה כל יום ויום אדם עושה וידוי כל בוקר זה מצוות זה מצבה תשובה אתה עושה כל יום אבל יש זמן כזה כמו שאומר רבנו יונה שכולם חייבים לעשות תשובה מגיע יום כיפר זה התאריך האחרון אומרים כמו מסביר המאר עולם כמו ברית מילה אם אדם לא מל את הבן שלו אז כל יום ויום הוא עובר עובר עבירה אתה צריך למול צריך למול ברגע שהוא מל אז למפריע הוא בעצם ביטל את הכל אותו דבר בתשובה אדם כל יום מחכים לו תחזור בתשובה תחזור בתשובה ברגע שאדם עושה תשובה בימים נוראים אז בעצם מכפרים לו על כל השנה כולה לכן זאת ההזדמנות שאנחנו נמצאים עכשיו לפני ראש השנה ביום הכיפורים אננו צריכים לדעת עברנו שנה קשה מאוד קשם מנסו אב אנחנו ראינו גם את החסדים של הקדוש ברוך הוא משך השנה עם כל ה עם כל האסונות שהיו לעם ישראל לכן אנחנו צריכים ראש השנה הזה להתפלל לקדוש ברוך הוא להגביר את התפילה כי אנחנו יודעים שהתפילה היא בעצם היסוד של ה של ה של ה ובה שאנחנו יכולים לקבל מהקדוש ברוך הוא שפע אלוקי משך כל השנה כולה בעזרת השם נתפלל לריבונו של עולם השנה שיעיר את עינינו ונזכה לראות בעזרת השם עין בעין בשוב השם ציון אמן ואמן מה שמר שוי ש ם נ אתל הרמבם גם נה את מצות גירושים אם אני לא עושה ובני לא מ מצוות אומר אחינו אז גם אם אני לא אתוודה אני לא מבד מצוות עשה כי אם אני לא עושה תשובה אז ה גם ידו נכון א אומר י רגע רגע אם לא עשית תשובה יש לפו לא אתה מבל מצו תעשה בביד לא בספר מצות כתוב שציונו יש מצוות עשה תודש אם עשיתי תשובה זה שחיו למה לאזה כ אבל אייך אתה יכול איך אתה יכול לחיים אותי איך אתה יכול לחיים אדם לעשות ידוי במצוות עשה שהוא לא עושה תשובה אתה מבותר מצוות הס אתה לא עושה ידוי כן אבל ממלכת חיוך הוא אומר ל מצד שני עושה תשובה יש לי חיוב לעשות בידוי כמו שעל צד שיש מלמה יש מצוה לקו חות לצד שני מגרש יש מצוה לגרש גזה לא שמח אומר שיש מצה לעשות ידוי בלי תשובה לא יכול לצוות מצוות עשה של ידוי אם אין מצוות עשה של תשובה השיך של התשוב יכול להיות ידוי בלי תשובה לא אבל כמו שלא יכול להיות לתת ספר גדו בלי לגרש כמו ש אפשר ל בחות בלי מלחמה מ אח א ח ר בלי מלחמה ואף על פי כן יש לי צבוי לקוב אחד כשמגיע הזמן של פה יש פה יש פה הקבה ש שני דברים תשוב נכון עכשיו אם אין סיווי לתשובה אין סיוי אני אולי לא עושה תשובה אני לא מותה עשה נו אז כל שקן שאני לא מדה לעשה שם בידו אוקיי בסדר לא הוא אומר בעצמו את זה כל שקט שנה אמת עשה שידו כ כותב המחת חילו כן תשובה לא אם עשית תשובה אז אז אתה גומר אותה ב אבל מהן זה לבין ציצית כמו שבציצית אם אני אם אני שמ את הבגד של ארבע צפות אז ישלי חיוב לשים את ה אבל מצד של התורה לא מחיית אותי לשים בגד של ארב קפות אז גם כאן התורה לא מחייבת אותי לשוב בתשובה אבל אני חשבתי התנאים של החיוב מתקימים ואז יש לי חיוב ד אפשר לשבות את זה צצי כן אז אין מצוה עשה של תשוב נכון של ידוי לפעמים של דו נכון של דוי של ידוי נכון חבל אל אב עש מצו ש אם אתה לא מתוודה אתה מוותר עס אדם שלא מתוודה אני מצדה שאם עשית תשובה ולא התוודת אז בלא שציוונו להתוודות ככה כתוב שציוונו להתוודות על החטאים והמנות שחתנו ולומר אותם עם התשועה אפשר להסביר יש לך חיוב להתודות אבל אתה לא מתוודע אתה מבטל עסק אבל אי אפשר להזיר שחיוב הזה זה רק אחרי שעשיתי תשובה ש שעש את תשובה אבל א לא יכול לצמות עידוד אם אין מצוה אם חיו של תשובה [מוזיקה] [מחיאות כפיים] משיך השם גו י מיחי ל השם ויחיה [מחיאות כפיים] ‏je ‏em [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] תיש קשש [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ‏k [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ‏je v [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ו פלינו וך ימינו [מוזיקה] וב יי מה מריר יא חינו ויך ‏me [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏e oj a [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏e [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏s [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏em [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] שששש [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ו הש [מחיאות כפיים] פה חיסי ו שמה [מחיאות כפיים] וישם ויס שם יב ושש [מחיאות כפיים] [מוזיקה] שמ ס [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ששוש פושה [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] סש [מוזיקה] מהשמה [מחיאות כפיים] השמה משפ צשש צשש מהש [מוזיקה] ד [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] רשש מימה משיב מהמה [מחיאות כפיים] שמה רצ השם נשבל הש מה מקימת משי אילוש השם כימ חכמ [מוזיקה] פ שלא י מציו צוה ובר השם ירושלים מצי [מוזיקה] השש מצי השם [מוזיקה] ירושל שש צצ שש [מחיאות כפיים] בציצ השש [מוזיקה] יםצ [מוזיקה] פשושים צוה רשמי של ציצ צוה וששים צ ו השם [מוזיקה] ירושלים ל היום מ [מוזיקה] שיחס סך כל היום מסיחי קיצו צך כל היום מסיסים קיצו צך ל הוי סיחי א א מה היצ ך כל היום מסיסי מהיצור עשך כל היום ם שיחסי א תזו שך כל היום עם שיחסי מה היסו שך כל היום מיחזי מה צך כל היום מ שיחסים מה תיס שך כל היום מיסיס מה תיס שך כל היום סחס מה הקיצר שלך כל היום מ שיחתי א קיצך כל היום מ שיחתי תורתך כל היום מ שיחסי לנו [מחיאות כפיים] ור [מחיאות כפיים] [מוזיקה] נו לנוה נה [מחיאות כפיים] [מוזיקה] לנוו נושו גנסיס בזור שדורך כינו עשו נ שזו תונו גיבנס זאת התורה לנו עוז וה נס זאת התורה לנו מאורה [מוזיקה] ווכ ובה נגי ונסי וור ינו [מוזיקה] [מחיאות כפיים] וה ור נגי ונס בזור תור י לנו עוד ורה נגר ונסי זוה י [מוזיקה] ורה עה לנו את תור מכל אשפ חבו קמי ננו אורתו [מחיאות כפיים] אורתו השר בחר לנו צ העמים ונסה לנו את דורד השר חונו מכל העמים ונזן לנו את צורתו אי א אשר כבנו מכל העמים נס לנו את תור הצו חרבנו מכל העמים נסן לנו את זורה תו אי אי א אשר בח בנו מכול אמים נס לנו את תו את תורתו אשר כ בנו כלמ ונסה לנו את ור [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ורו א השר בחר בנו [מוזיקה] כולמי נתננו את תורתו את תורתו השרב כבנו [מחיאות כפיים] כולמי נסל נוו רסו יסו רסו [מוזיקה] כל העמים נסה לנו את ורה לו עשות יש ח כל בסמל רנ כוד השם ישר וי סם מלש לה לשינים יש וה ומד זה שמ [מחיאות כפיים] ויש יו [מחיאות כפיים] ומד פ שימקה [מוזיקה] וש יש שבים ו מסיל השם ג מ הכנים ו השם ישלי אוי ס בל בזרת השם [מחיאות כפיים] [מוזיקה] נזרת השם ור [מחיאות כפיים] ומ בשתת השר [מחיאות כפיים] ויבק אח שאבתי ת השר אב שאלתי בש צבק י בעז השם ור ימ חיל לזות בנם נורם השם לבקר בחלו שתי בבית השם לא ימ חיה ז בנועם בנועם השם וג [מחיאות כפיים] חלוש יה י מי משי [מחיאות כפיים] בש נו בנו מש [מוזיקה] [מחיאות כפיים] חכו [מחיאות כפיים] זש שתש ח ששח שעתי בעזר השם וזה בק חיסו בנו בנו ישה ונכ [מחיאות כפיים] בחלו שי יך השם כל ימי חיה לזות נורם נורם השם כ בהח לוית השם כל ימי חיה לס בורם בורם השם ובקה בעית הלו שיתי בבית השם י זו בנו בנו [מחיאות כפיים] משמוש [מחיאות כפיים] בש [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ימשש הש שגד בתורה ומלו בתורה הש [מחיאות כפיים] שמ סנסו י נחשו [מוזיקה] [מחיאות כפיים] נחשו אישר שקל בתור במלו במלו נחו יוש נחו נזו ו עוש נחו בלונו שבנו לודו בו לוגנו שבנו לודו בולוק שבאנו לודו אי א א בברוק אלוקים שבנו לוו ברוך אלוקים שבאנו לפו בוך אלוקינו שמנו לפו איי א א ‏la [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ו [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ווו ירה את המחה ‏p [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏ov ‏ov [מוזיקה] ישלי ליכ או [מוזיקה] ‏le [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏p [מוזיקה] ‏a [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ‏komi ‏m [מוזיקה] tui tui [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏s [מוזיקה] ‏v ו je [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ‏a [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏h [מוזיקה] ליו ליורי נ בחסר ולי ול מתוך הה נ בכ וקלי ולי ופיה מעד בדכ טולי טולי ופיה עפס בכ כ כ כ [מוזיקה] ‏davaj [מוזיקה] poi tui me a [מוזיקה] ‏pr [מוזיקה] י יק [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ועי י ו וימה הו התה יו ב שקתי יו התה כל היום חצים מהצו הצפה כל היום שנצים י שוה ו תי שורך כל היום ציציי ויתור פי [מחיאות כפיים] שי ‏u [מוזיקה] ‏u [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ‏h [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏s [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏u [מוזיקה] ו [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ‏j [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏jula חיים ושלום חים ושלום יוי כולם כיי יו שפי חש יוסיפו כמ ושנו תים ת שנו ‏os [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] לא לא [מוזיקה] נו השו א א ה נב דש חברים א א קודש חברים נו ו ו ו ו [מוזיקה] ‏an an an [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏m an an anno m sau ano an ano hu anno anno veri [מוזיקה] ‏doar doar do [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏al ano ano ano jku an [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏m ו וקה תורה כ נו הויו [מוזיקה] ו ‏os [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] לכופו הקו שלי ולה ושלי כע הוה יי לוה לכול ומפרנס לכולה הו שלית על כולה בנין ו שלית על פסה ומחו ילה [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ‏ov ה [מוזיקה] לפו פוה לי ו [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏a [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏t [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏mle יו לשם ר ווש ח נ ווי ונו ה המ ווש קונה [מחיאות כפיים] ‏o [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏j [מוזיקה] ‏toaa [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ‏o ‏j [מוזיקה] v a [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ות ע [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ‏v ‏u [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏sp [מוזיקה] ‏u u [מוזיקה] ‏h [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏a [מוזיקה] ‏j [מוזיקה] ‏po [מוזיקה] ‏j [מוזיקה] וי בוכו ארפנו ויפו כוא ארפנו י בוכו רוקנו באשר וכ מלנו וולקנו ופנו ו ופנו וכנו מה ו נונו א ךע יוסף נו כר [מוזיקה] נו ומ ו ‏u [מוזיקה] ‏h [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ‏aki b aky b ‏v [מוזיקה] ‏pr ונו לוקינו שבנו ליפו דו לנונו כו שננו ננו מו שננו ו נו כו תה נתה בתוכו [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏kristian mili na to [מוזיקה] ‏h [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏n poo [מוזיקה] ao po י [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ‏a [מחיאות כפיים] [מוזיקה] שהשר נסו וה ו פו פו ממוש [מוזיקה] ‏v j v v [מוזיקה] ‏k [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏a te a te [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ‏u ל חשים [מוזיקה] ופק שבי שמש שמים ו [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏u ו ושנו ג יו יוו [מוזיקה] נוו ר [מחיאות כפיים] שמ [מחיאות כפיים] סש יו בוצה ה חשם [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ים וצע מש בינ ופית בעולם פומ כו הקבוצ ו שע השקר נ ובי ו [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ‏vi vi [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] צ וה וצה לך התו עוי ש [מחיאות כפיים] שמש שמים וצו [מחיאות כפיים] ו [מוזיקה] נו ש [מוזיקה] ודו ל תו וינו ש שומ [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏s [מוזיקה] ‏vi [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] שמים ת וצך התו לנוק אתה ויוצר חדול לוסי שעמ שמ בת שלים ‏sam [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] vi [מוזיקה] ושישה יקו ולה כו יעקוב יעקוב לבו [מוזיקה] ו ו [מחיאות כפיים] [מוזיקה] וו וו [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏ja [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ‏u [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏u ‏u [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ו [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ‏a aj [מוזיקה] ‏na [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] י [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏os כ [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ‏k [מחיאות כפיים] ס השיבנו השם אליך השם אליך ונשוב דשי מלנו דשי מלנו דשי מ ו ג [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ינוו השיבנו השם מל השם מל כפי נשובה חדש ימינו ימינו כ [מחיאות כפיים] א אשיבנו השם אליך אשר אליך פץ לשובה חדש גבנו גבנו כן כן [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏aska a pr nba 20 ‏u [מחיאות כפיים] [מוזיקה] jau [מוזיקה] [מחיאות כפיים] ja u [מחיאות כפיים] ‏a [מוזיקה] a u [מחיאות כפיים] [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏to [מחיאות כפיים] ‏k ‏v לא להח אתמ לי שלא יהיה פירובית בבקשה לא להחזיר שולחנות עדין יחזיר אותם אחר כך שע בלגן תפילת הרבית ‏h kissa ‏ja [מוזיקה] ‏m [מוזיקה] ‏m ‏k [מוזיקה] ‏k ‏a [מוזיקה] ‏e ‏v [מוזיקה] ‏pr ‏f ‏ne ‏a ‏a [מוזיקה] ‏k [מוזיקה] ‏v [מוזיקה] ‏v ‏k ‏m [מוזיקה] ‏k א [מוזיקה] א [מוזיקה] ‏v ‏ja ‏va ‏po ‏k ‏v ‏h ‏som [מוזיקה] ‏at ‏m ‏gu ידיים ‏v ‏z [מחיאות כפיים] ‏la ‏r ‏k ‏h אין פה בשום מקום ים פה אבל וב ד רוצה לעבור מהנ דים ככה מדברים אני יודע אני ביקשתי ל שדברו אח אבל אמרו לי מה לשלא פה אין ליטה אניס ליה אניי ש ש פה אחרי שהייתי בקול ואחרי שהייתי [מוזיקה] שחי כ גדול ‏ja [מוזיקה] ‏v ‏r ‏a ‏ja ‏v ‏l ‏v ‏b ‏k ‏to ‏t [מוזיקה] ‏p [מוזיקה] ‏ag [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏he he he [מוזיקה] ‏h ‏e [מוזיקה] ‏e ‏e [מוזיקה] ‏ot ערב טוב ערב טוב לכולם ברוכים הבאים בשמחת הכנסת ספר תורה חנוכת ארון הקודש החדש אני מזמין את ראש הישיבה בערב שמצטרפים שני עניינים יחד גם הכנסת ספר תורה לרגל שנת ה-70 לישיבה שנכתב על ידי בוגרי הישיבה כביטוי לחיבור שלהם לתורה שלמדו כאן בקרם ביבנה וחנוכת ארון הקודש שהגיע לישיבה לפני שנים רבות בתש כב בתש כב מאיטליה ועברו עליו עידן ועידנים והנה זכינו שגברת מיריים גרינו היז נטלה על עצמה [מחיאות כפיים] נטלה על עצמה את הזכות הגדולה הזאת של חדש אמנו כקדם וארון הקודש עכשיו הוא אפשר לומר נראה כמו שהיה נראה בעיר פירנצה לפני 400 שנה אולי קצת יותר לא יודע בדיוק מעניין שארון הקודש הזה אחרי שייצאו מהגטו בפירנצה הוא עבר לבית כנסת שנקרא בית הכנסת מתיר אסורים ולמה קראו לקהילה הזאת קהילת מתיר אסורים כי הקהילה הזו לקחה על עצמה כל פעם שהיה יהודי שהיה שבוי היה נתון בידי בידי אויבי ישראל עשו הכל כדי כדי לשחרר אותו כדי להתיר אותו לכן הם קראו לעצמם קהילת מתיר אסורים גם אנחנו מתפללים ומקווים ומצפים גם לשיבת של כל אחינו בית ישראל אחינו ואחיותינו שנמצאים בשוויה וצרה וגם להצלחת חיילי צהל ובתוכם גם תלמידי הישיבה שגויסו ממש עכשיו אה בכל החזיתות והמערכות שעומדים עומד עכשיו בפני עם ישראל אני רוצה בתחילת הדברים גם להודות ל לאומנים שהשקיעו רבות ב בחידוש ושימור ארון הקודש לארמי אומן העץ ונוע שהיא אומנית הזהב ואיתן שאומן האבן וגם גם לכל צוות הישיבה הנהלת הישיבה שתמיד מסורה לכל דבר שבקדושה נמצא איתנו גם יושב ראש ההנעלה רבי יוסי וסרמן שלוקח על עצמו תמיד את עול הישיבה במסירות זה ישאר כוח גדול המנהל רב צבי ואיתי שוהם וגם הצוות שהשקיע היום כדי שהיום הזה יצליח יאיר שדרכו תמיד והרב איטיל ה שערך את ה את כל ה דברים שבכתובים ישר כוח גדול לכולם אנחנו רוצים להעניק לגברת מרים שי מיוחד שהכנו אנחנו מזמינים אותך לבוא לכאן איפ ה שמה אתה מביא לה שתבוא שתבוא [מחיאות כפיים] כמה מילים קצרות שמחברות גם את ארון הקודש וגם את מה שבתוכו על ארון הקודש על ארון הברית שהיה במשכן במקדש היו שני כרובים ושני הכרובים הם רמזו לכך שכאן בארון הברית נחרטת ברית בין שני צדדים מצד אחד הקדוש ברוך הוא מן הצד השני כנסת ישראל על הארונות של הקודש של ימינו לא שמים כרובים אבל נוהגים לשים את לוחות ה כמו שיש על הארון הקודש שלנו את הלוחות וגם בלוחות יש את שני ההיבטים האלה לוח אחד הוא לוח שמיוחד למצוות שבין אדם למקום לקשר וליחס ה חזק שאי אפשר לנתק אותו לעולם בין עם ישראל לקדוש ברוך הוא ועל הלוח השני יש את כל המצוות ש קשורות לחיבור בתוך עם ישראל כי יש את הקדוש ברוך הוא ויש את כנסת ישראל ושניהם דבוקים ומחוברים יחד ואולי אפשר למצוא לדבר הזה רמז גם בספר התורה מיוחד ספר תורה בשונה ממגילות שיש לו שני שני עצי חיים לא גוללים אותו על עץ חיים אחד אלא חייבים מצד הדין לגלול אותו על ש שני עצים עץ אחד הוא מחובר לבראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ זה תחילת התורה והעץ השני זה מה שכתבנו היום וסיימנו את התורה לעיני כל ישראל אז יש לנו את הקדוש ברוך הוא מצד אחד ואת כל ישראל מהצד השני ושני העצי חיים האלה אולי גם הם רומזים לקשר הזה בין עם ישראל לבין הקדוש ברוך הוא שמחוברים יחד על ידי התורה וברוך השם זכיתם כולכם התלמידים היקרים ללמוד במקום תורה שכבר 70 שנה מגדלים פה תורה ומרביצים פה תורה ומגדלים פה תלמידי חכמים ומרביצה תורה בארץ ובעולם ומגדלים גם בעלי בתים בני תורה בכל תחומי העשייה שהתורה היא נר לרגליהם הכנסת ספר תורה הזאת מייצגת את כל מה שמצופה מכם להמשיך ולכתוב את התורה ולחיות את התורה וללמוד את התורה וכאן אולי מילה אחרונה על שלושת הדמויות שזכרה מוקדש ארון הקודש רב אהרון ואהובה פלדמן והבן שלהם אברהם השם מקום דמו שהם גם ביטאו בחיים שלהם את הדבקות בקדוש ברוך הוא סיפרו על על רב ארון שבמהלך שנות המלחמה הנוראה מלחמת העולם השנייה עם כל הדברים שהוא עבר לא עברה לא עבר עליו יום אחד בלי שהניח תפילין גם בסכנת נפשות וראייתו אהובה ש הקדישה את החיים לחינוך ילדי ישראל מתוך מסירות וצניעות ממש שני ההיבטים האלה וגם אברהם השם מקום דמו שלמד כאן למד כאן בישיבה ו הוא גוייס כבר לפני ראש השנה ובמסירות עבר ממוצב למוצב ממוצב למוצב לתקוע בשופר שלו יהיה חייל אחד הוא אמר אני לא מוכן שך הל אחד שלא שומע לא שומע תקיעת שופר ובמלחמת יום הכיפורים שפרצה גם רץ וחיפש איך הוא יכול להצטרף לצוות של טנקים שיכול לעלות להילחם והטנק עצמו המשימה שבה שבה הוא נפל היייתה ללכת להציל פצוע חייל שאמרו שהוא נמצא באיזה נקודה רחוקה והטנק עזב את המשימה הזה שלו הלך להציל להציל בחור בחור שנפצע החיבור הזה בין עם ישראל לבין הקדוש ברוך הוא שהקשר הזה הוא קשר בא להינתק שבא לילידי ביטוי בתורה ראוי כל כך שארון קודש והכנסת ספר תורה וישיבת קרן ביבנה במעמד התלמידים היקרים והנפלאים שלנו זה ראוי שיהיה באמת נר לכל לכל החיילים שנפלו ב במערכות ישראל וגם יהיה חיזוק ופתח להמשך לימוד ועשייה והתגלות והתפתחות של הישיבה כל טוב [מחיאות כפיים] נמצא איתנו צביק סריד שהוא ידיד המשפחה והוא רוצה לספר משהו קטן על הקשר המיוחד לקרם ביבנה שלא ניתק בחייהם ובמותם בכבוד עומד אני כאן היום נרגש לדבר לפני כבוד הרבנים משפחת פלדמן בשבילי משפחת פלדמן היקרה על כל שלוחותיה בוגרי ותלמידי הישיבה הקשר שלנו משפחת ריד מקבוצת יבנה עוד התחיל כמו שאמר הרב בן הורי לאהרון אהרון פלדמן שם במלחמה היא ש כולם איבדו את העיקרים להם ולכן גם שם משפחתי הוא שריד זה הסיבה הם הגיעו לכאן לארץ כיהודים מוצלים מאש והקימו כל אחד את משפחתו שלו זאת היייתה הנקמה לא היה להם קרובי משפחה ולכן זכיתי ונגיד בבר מצווה שלי אני הערכתי את אנחנו הוריי הערכו את משפחת פלדמן ואני זכיתי להיות שם בשמחות שלהם כי זה היה במושג של בני עיר בני עיר הפכו להיות כמו קרובי משפחה כי לא היה משהו אחר רצה הגורל הנורא ובמלחמת יום כיפור אהרון הקריב את היקר לו מכל הקריב את בנו אהרון ואבא זכרונו לברכה אבא שלי היו חברים טובים אהרון פנה לאבא היה לו מאוד חשוב שאברהם אבי כפי שקראו לו יקבר ליד ישיבת קרם בבני הוא היה מוכן לוותר על הקרבה היה יכול לקבור ברחובות בתלמיד צבאי היה היה חשוב לו מאוד שהק שהאור שיוצא מכאן והקשר שנוצר בין המקום מלא התורה וה הספרה והאסיפה הוא יהיה מקור המשיכה והקשר יהיה גם קשר פיזי קרוב עברה תקופה הוקמה המצבה בקבוצת יבנה מי שמכם יבקר בבית הקברות יראה דבר מופלא אחת כל כל המצבות שוות אין אחת גדולה ואחת קטנה הכל שווה אהרון פנה לאבא פנה בהתחלה למזכירות בקבוצת יבנה הוא ביקש להוסיף את האבן שהייתה לו כל כך חשובה לזהות של אהרון של בנו אברהם תלמיד ישיבת קרם ביוני התשובה שהתקבלה היייתה שלילית אולי בעיניכם זה נראה תמוה אבל בקיבוץ אתה אומר משהו לאחד אתה לא יכול אחר כך להגיד משהו אחר לשני ויש עם זה בעיה ואני זוכר את אבא שלי מערער על ההחלטה ונאלץ להגיע לאספת החברים ושם לשפוך אור על מי הוא ארון בשבילו מה הוא עשה ומה החוב שלנו כחברה וה החריג או השינוי הזה הושר ועד היום ישנה האבן על המצבה הלקח שלי לכם תלמידי הישיבה צריכים להילחם על מה שמאמינים הרצון האז של אהרון שבנו יהיה כאן כבור לידו ליד ליד המקום הזה סליחה ליד הישיבה היה דבר מאוד מיוחד ואני חושב שראוי ללמוד ומבטא היטב את החשיבות של המקום הזה ועליכם החובה אתם והרבנים לשמר להקפיד על המושג יבנה וחכמי שנה טובה [מחיאות כפיים] ‏e ‏v ‏ja ‏v [מחיאות כפיים] ‏a ‏e [מחיאות כפיים] [מוזיקה] אוכיל על הן אך לפנ איי אי א ושל ממנו [מוזיקה] לשו חיל ל אך לפני אי א א א ושל ממנו מנה לשו אשר ביקלה השיר הו זו הביר בעד נפלה אשר ביקרה השירו זו הביננו בעד נפלה [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] לייד הוי מחל משם וימן לשו אשר פת אל תפתר ופי הגי תהיל סבכ [מוזיקה] ‏s [מוזיקה] ויחמול על ממסך אוי ותשמח [מוזיקה] במשך אוי ויוב אוי מרו לך כך צך המס לך [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏tu כל מסך כמי שך בקדושתך קידשה נל קדוש אוי נל קדו אושי ‏u [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏oo st כ ידנה אוי בעבו חינה הו בקשה ליפני מל אל בסה הימלך אל בניה ‏ja [מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] ‏j ‏k [מוזיקה] ‏ja [מוזיקה] ‏h [מוזיקה] ‏mo mo [מוזיקה] ‏j [מוזיקה] ‏le [מוזיקה] ‏k [מוזיקה] ‏s [מוזיקה] ‏k [מוזיקה] ‏na ‏u [מוזיקה] ור [מוזיקה] ‏k [מוזיקה] ‏k [מוזיקה] ‏igen [מוזיקה] ‏k [מוזיקה] ‏le ‏k [מוזיקה] ‏k [מוזיקה] ‏ne [מוזיקה] ‏a ‏a [מוזיקה] ‏k [מוזיקה] ‏k [מוזיקה] ‏po [מוזיקה] ‏r [מוזיקה] ‏t [מוזיקה] ‏h [מוזיקה] ערב טוב אני מזמין את ראש הישיבה הגבו סרב שלית לשת דברי תורה וח רשו ראש הישיבה רון שליטה מורי ורבותיי רבנים בוגרים יקרים משפחת גרין הויז היקרה הרכים תלמידים יקרים אני כמובן מצטרף ל הברכות עומק הלב לכל מי שסייע כל הארגון של הערב הזה וגם כמובן הימים והחודשים שקדמו א שקדמו ליום הזה ועל היזמה בכלל היזמה לכתוב ספר תורה ולחבר כל כך בוגרים רבים חזרה לישיבה הכנסת ספר תורה וחנוכת קודש הם בוודאי ובוודאי סיבה מיוחדת לשמחה גדולה ללא ספק סם חשבתי על זה ש כל כך היה חסר לנו בשנה שעברה בשמחת התורה שחלפה אז היה לנו הקפות בליל שמחת תורה כל כך משמחות שמחנו בשמחתה של תורה ולמחרת לדאבונינו קמנו לאירוע כל כך טרגי ואסון כל כך גדול לעם ישראל ונבצר מאיתנו לשמוח בשמחתה של תורה ביום שמחת תורה וכמיטב המסורת של הישיבה העוצמות הגדולות של הקפות שאנחנו עושים לקראת ה מוצאי שמחת תורה ואת המעמד הזה של החזרת הספרים להיכל והנה חסדי השם זכינו אולי סוג של השלמה כזו של אותה שמחת תורה שהיה בחסר היה בחיסרון גדול וזכינו עוד לפני שמחת התורה הבא שנחגוג כבר עכשיו לשמוח בשמחת התורה להחזיר את ספרי הקודש להיכל ולשמוח אותם איתם ולשמוח בספר החדש והמהודר ששמחה מיוחדת אז א באמת זה זה דבר מאוד מרגש אבל יש כאן איזשהיא נקודה שהייתי רוצה להתייחס אליה כשמדברים על הכנסת ספר תורה וחנוכת ארון קודש בישיבה כמובן ש שזה ערך מוסף וחשבתי על איזשהי נקודה דרך פרשת השבוע בסוף הפרשה אומר אומרת התורה ולא נתן השם לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע עד היום הזה רשי מביא מיסודו של רבי משה הדרשן מדרש של חזל מדרש שמעתי שבאותו היום שמשה רבנו כותב את ספר התורה כמו שכתוב בסוף פרשת וילך ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני אהרון הנושאים את הנושים את הכהנים בני לוי הנושאים את ארון השם ולכל זקני ישראל משה רבנו כותב את ספר התורה ומוסר את ספר התורה לכוהנים בני לוי אומר המדרש שהתקבצו עם ישראל ופנו פנו למשה רבנו ואמרו לו מדוע אתה משליט את בני שבתך עליה למה אתה נותן את התורה רק לכהנים בני לויים מה איתנו ולמחר ייאמרו יאמרו לנו לנו נתנה ולא לכם כתוב בזל אומר המדרש שמח משה רבנו ואמר היום הזה נהי לעם היום הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום וכש את הדברים האלה אי אפשר שהמילים האלה שאומרים עם ישראל מדוע אתה משליט את בני שבטך עליה מעוררים אסוציאציה כל כך ברורה לסיפור של בני קורח שאומרים למשה רבנו רב לכם כן מדוע אתה משליט את עצמך את כל משפחתך על על עם ישראל אם כן מהיא כאן הנקודה משה רבנו כאן שמח שמח בבקשה של של עם ישראל מוכרחים לומר שיש כאן בקשה מאוד מאוד משמעותית אני רוצה לומר בקצרה אני חושב מה מהותה של הבקשה הזו או של השאלה הזו מדוע אתה משליט את בני שבטך עליה יש גמרא מאוד מפורסמת בשבת בדף פח הגמרא מספרת סיפור מפורסם שמשה רבנו עולה למרום לקבל את התורה ואומרים מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא מה ליילוד אישה בינינו ואומר להם משה הקדוש ברוך הוא לקבל תורה הוא בא אומר להם אומרים מלאכי השרת לקדוש ברוך הוא חמודה גנוזה ש גנוזה לך תתקע דורות לפני אתה מבקש לתנע לבשר ודם מה אנוש כי תפקדנו ובין אדם כ נוש כי תזכרנו ובין אדם כי תפקדנו השם דננו מאדיר שמך בכל הארץ מה בעצם היייתה התמיהה של של של של של המלאכים מה הם רוצים בעצם שהקדוש ברוך הוא לא יתן תורה לעם ישראל כשמשה רבנו נדרש להשיב להם אז משה רבנו אומר להם מה כתוב בתורה כבד את אביך ואת אמך וכי אהם יש לכם לא תרצח וכולי כלום קנאה יש ביניכם כלום יצר הרע יש ביניכם מה המלאכים לא הבינו את זה מה מה הדו סיח הזה שמתנהל יש כמה וכמה אפשרויות להסביר אבל אולי אחד ההסברים שצריך לומר כאן הבקשה או השאלה של מלאכי השרת מהקדוש ברוך הוא לא הייתה על עצם נתינת התורה בוודאי שהם הבינו שהתורה צריכה להינתן פה למטה לעם ישראל שיקיימו את התורה אבל היייתה להם בעיה בעיה אחרת הבעיה שלהם היייתה מדוע אתה מוסר את הכוח של פסיקת ההלכה פה לעם ישראל זאת היייתה השאלה שלהם השאלה שלהם היייתה איך יכול להיות שכש עם ישראל למטה הסנהדרין יחליטו דברים שזה יהיה אפילו בניגוד למה שאתה למעלה סבור כמו בסיפור המפורסם של תנורו של אחנא שיצאת בתקו מן השמיים ואומרת מהמה לכם ולרב לזר שהלכה כמותו בכל מקום ואומר להם רבי יהושע לא בשמיים הי זאתי התמיהה הגדולה של מלאכי השרת מה אנוש כ תזכרנו בן אדם תפקדנו למה אתה מוס את השליטה על התורה לבשר ודם שהשמיים יחליטו שבית דין של מעלה החליטו מה עושים עם התורה וזאת הנקודה שמשה רבנו לפי זה מה משה רבנו משיב להם למעשה כלום קנאה יש ביניכם אני חושב שאולי הכוונה היא שבעצם היכולת של כל בריה לכוון אמיתה של תורה לכוון באמת לכוון לדעת של מעלה היכולת הזו היא מתנה היא מתנה מהקדוש ברוך הוא סיעתא דשמיא הגמרא במגילה בדף ו עסו כשמת עלי בד חתה סיעתא משמיא היא כדי לזכות לסיעתא דשמיא לכוון למיטה של תורה במתנה צריך עמל צריך לעמול מ שעמל בתורה מי שמשתדל עושה מאמצים כדי ללמוד כדי להבין הוא זוכה לכוון עמיתה של תורה הוא בסופו של דבר התורה ניתנת לו במתנה עבודת מתנה אתן כהונתם אומר להם משה רבנו למלאכי השרת יכול להיות שאתם רוחניים יותר מאיתנו זה נכון אבל באופן פרדוקסלי דווקא העובדה שלנו יש קנאה ולנו יש יש יצר הרע ולנו יש התמודדויות וניסיונות וקשיים ואנחנו נדרשים לעמול להתייגע ולהישאר בבית המדרש עוד שעה ועוד שעה דווקא על ידי האמל הזה שאנחנו עמלים בתורה אנחנו יכולים לזכות לסיעתא מ דשמיא לכוון לאמיתה של תורה אז אם אתם שואלים למה אתה למה הקדוש ברוך הוא משליט אותנו על התורה כי זה באמת בזכות אותה אותו עמל בזכות אות אותו יצר הרע שיש בייננו על ידי זה נזכה לכוון למיתה של תורה זה אולי הדו סיח שיש ביניהם אני חושב אולי שזה התה הטמיעה של עם ישראל כשרואים את משה רבנו כותב את ספר התורה נותן את התורה למי לכוהנים בני לוי הם ישר מבינים שהמשמעות היא והם לכן הם שואלים מה אתה משליט את בני שבטך עליה כלומר אתה נותן את הכוח של פסיקת ההלכה של ה לכוון לאמיתה של תורה של סוק שמת ליב דחתה את זה למי אתה מוצר לשבט לוי שבט לוי ורו משפטיך ליעקב ותורתך ישראל כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו אז זאת תהיה נחלתם של שבט לוי בלבד הם אלו שילמדו ב ילמדו תורה יעסקו בתורה יפסקו את התורה ואנחנו נהייה אלה שנבוא לשיעורים ונשמע רק את הפסק למטה את השורה התחתונה ואנחנו נלך ונעשה מדוע אתה משליט למה אתה נותן את השלטון על התורה לבני שבתך הקצות החושן כותב בהקדמה שלו שיש כאן קריטת ברית נפלאה שהקדוש ברוך הוא קוראת עם עם ישראל שהוא הוא נותן את התורה ומוסר את התורה לעם ישראל כדי שייפסקו לפי שכלם אפילו שזה מנוגד לפמליה של מעלה הם יפסקו לפי שכלם ואני אתאים את עצמי לפי הפסיקה עושה דברו לשמוע בכל דבר אלה שעושים הם יוצרים את התורה והולכים לפי פסקיה זאת היתה התנה של עם ישראל כשמשה רבנו שומע את הדבר הזה חלילה וחס הוא לא שומע תלונה שבן קורח הוא לא שומע תלונה של שררה וכבוד הוא שומע רצון אמיתי להיות חלק ממה חלק מהעשייה של התורה חלק מהפסיקה של ההלכה חלק מלימוד העיון חלק מידיעת התורה והבנת דבר השם זה מה שהוא שומע ולכן הוא שמח ולא נתן השם לכם לב לדעת ועיניים לראות ואוזניים לשמוע עד היום הזה עכשיו אני מבין אומר משה רבנו כמה אתם חפצים ודבקים במקום שאתם לא מסתפקים רק לקבל את השורה את הפסק למטה לא אתם רוצים להיות שותפים ביצירת התורה ושים דברי בפיך ובצ די סיך לנטוע שמיים וליסוד ארץ ולאמור לציון מי אתה אל תקריא אומר הזוהר אמי אתה אלא עם מי אתה מה אני במילו דידי עבדי שמיה וארא ופחית גם אתה גם אנחנו שלומדים תורה ועמלים בתורה בוראים שמיים וארץ בתורה שלנו אנחנו יוצרים אנחנו יכולים ליצור לעשות תורה עושה דברו לשמוע בכל דברו אני חושב שהכנסת ספר תורה לישיבה לתוך ארון קודש כל כך מפואר שבאמת אי אפשר שלא להמשיך ולהודות למשפחת רינ רויז ו למרים ש הזילה מכספה כדי להראות כמה שהיא דבקה וחפצה במקום מקום זה בעצם המסר כל השמחה של התורה שאנחנו שמחים בתורה מקבלים את ספר התורה מכניסים אותו לתוך החל הישיבה לתוך ארון קודש מפואר זה הכל הכל ראות דבר אחד כמה שאנחנו חפצים ודבקים במקום התורה אצלנו כשהספר התורה אצלנו זה לא ספר תורה שרק מוציאים אותו בפעם בשבוע לקרוא בו זה ספר תורה שמסמן שאנחנו שולטים על התורה אנחנו מקבלים את השלטון לפרש את התורה לבאר אותה להתפלפל בה לשת ולתת ובסוף בסוף לפסוק את ההלכה אז אני אומר לכם מאחורי הישיבה אז אותה שמחה גדולה ואדירה שחווינו כעת עובר לעשייתן צריך לקחת מתוך השמחה הגדולה הזו את ה להמשיך את את השמחה הזו את החדווה הזו של התורה ללימוד שלנו ללימוד היומיומי ויהי רצון בעזרת השם שאנחנו נזכה לשמוח בשמחה גדולה ואמיתית בשמחתם של עם ישראל ובדו השם ישובון ובאו ציון ברינה זכה לראות את עם ישראל תשועתם של עם ישראל את לי ישראל חוזרים לביתם לחק משפחותיהם ססים ושמחים ונזכה בעזרת השם לבניין אריאל וביד משיח צדקנו חזקו וימצאו אנחנו נברך ברכת המזון ואחר כך נפנה את השולחנות ‏e