הוכח לחכם ויאהבך - מצות תוכחה בתפר בין משפט לצדקה | הרב יוסי פרומן, ראש ישיבת מחנים | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] טוב א קודם כל אני אגיד בתור מילה של הקדמה איך הגעתי מהנושא של הכנס לנושא של השיעור שלי זה אומנות של רבנים נכון להגיד מה שהם רוצים להגיד ולעשות דרשה בהתחלה א למה אבל אני אגיד לכם למה בכל אופן א אני זה האסוציאציה הראשונה שעתה ששמעתי את הנושא של הכנס אה אז באמת הציר של בין אה משפט וצדקה בין צדק וצדקה בין דין ולפנים שירת הדין מזמין כל מיני נושאים ראייתם רוב הנושאים שככה נמצאים עכשיו בשיעור שרשי שסים כאן קשורים לפשרה כן דין ופשרה זה הכי קלאסי א קשורים למקומות כל מיני מצבות שהתורה אומרת לנו לפנים משורת הדין א כמו השבתם מדע וכולי וכולי כל המצוות האלה שהם חורגים ממיטת דדים משורת דדים שלי שלי ושלך שלך אבל בעומק בעומק אני חושב שגם מצוות התוכחה קשורה לזה וזה למה בגלל שמצוות התכה אנחנו ניכנס לי תכף אני אומר כמילה של הקדמה מצת החה אומרת לנו דבר מדהים ב בציר שבין דין ו או משפט וצדקה מצוות התוכחה נמצאת לגמרי בעולם של איזה צד של משוה היא שייכת לדעתכם מה אניש רוצה תון ח בדיוק פו לגמרי של צדקה למה כי מה האקסיומה הבסיסית של דין אומרת מה הנחת הסוד המשפטית המוסרית של דין אומרת בבסיס היא אומרת את את האמירה הבסיסית שלי שלי שלך שלך כל אחד יש לו את העולם שלו אסור לך לפגוע בעולם שני פגוע בעולם שש וכן ל אבל הבסיס עומד על הפרדה ביני לבינך עולם ההפרדות מי שיוצא בשפה הקבלית דין שייך לצד השמאל ספרד השמאל הצד של ההפרדות כן בין אנשים וזה אומר בוא נבדוק בכל מקרה זה שלי זה שלך עדות ראיות וכו כל די כל עולם המשפט הרחב שיש לי מה אומר עולם הצדקה שבמובן הזה הוא שייך לצד סיטר דימינה לעולם החסד אומר בעצם בעומק זה לא רק אומר לך תעשה טובה זה צד אחד אבל בעומק הוא אומר העולם שלך שייך לי העולם שלי שייך לך זה אומר ערבובים עכשיו ערבובים במובן היותר מקובל זה בוא אני אעשה יתך חסד אני אעשה איתך טובה אני אתן לך צדקה אני א לך השבת המידה וכולי כל המצוות התורה ששייכים לעולם שבבים אבל תוכחה מה אומרת מצוה תוכחה שאם אתה עובר עבירה זה עסק שלי אני חייב דאורייתא תכף נראה את זה קצת יותר להוכיח אותך זאת אומרת העבירה שלך היא עסק שלי אכן בעומק היא שייכת לגמרי לצד הימין לצד של הצדקה ולא של הצדק כיוון שהיא בעצם טוענת במהותה שאנחנו מעורבבים שזה לא כאלה גבולות קירות ברזל חתומים בין אחד לשני שהעולם שלך הוא גםם שלי והעולם שלי גם לכן אני חושב שבעומק מצת תוכחה מחדדת יפה את החידוש של התורה מעבר עולם המשפט ה מקובל לכל ה לכל המערכות חברתיות שאני מכיר יש משפטים זה גם דיני שב שבע מצות בנוח יש להם דין נכון עולם החסד הוא לאמתך נכון כל פעם כתוב לחה שבת עודה וכולי וכולי זה זה משהו שאנחנו עושים בתוך העם של ני חושב שתוכח ם שגם הי שחת רק בינינו היא היא מבטאת את זה ב זה אפשר לקרוא לזה מי שמכיר קצת את השפה הקבלית תכף קנס בספירת העומר זה תוכח היא הדין שבחסד כלומר כיווון לסת בתוך עולם של חסד בעולם ם שאנחנו מעורבבים ממילא אני מחייב להוכיח אותך בסדר זה זה ככה אני הייתי קרוא מצ תוכ אךה וא אגיד עוד מילה אחת של הקדמה שאני חושב שמבחינה מסמת זה החזית של המאבק שלנו לפחות בהבנה שלי מול התרבות שלנו חיים בתוכה חיים בתוך העלם של תרבות מערבית שבעיניי ישכ שחולקים עליה בד הזה הוא הביא המון המון טוב לעולם המון המון קידם את העולם כל הערכים של התרבות המערבית אבל אחד הדברים שאני חושב שבכל אופן העולם ד שלי לפחות הוא כן נמצא במאבק זה הנקודה הזאת כי באמת העולם תמות הרבית יש משהו מאוד עמוק בו שחי בעצם הייתי אומר את המצוות עשה הראשונה של התרבות המערבית זה חייבת אן לחיות וכיוון שכיוון שזה חמור אז צריך לכפול אותו גם בלא תעשה איך זה איך זה מסך בלא תעשה שרבות המערבית מה על ה מחייבת הנחיות מה נגזר מזה על לא תעשה שנגזר מזה תר אל תתערב אל תהיה שיפוטי נכון אננו שומעים את ה מה מתוך איזה אנח שכל אחד יש לו את העולם שלו עכשיו זה בהבנה עמוקה יש ב יסודות מאוד קדושים בהבנה הזאת אבל בכל אופן התורה ציוותה מצוות הוכחה כי היא אומרת כן אנחנו מרבבים עולמות שלנו מעורבבים ולכן אני לא סתם מלמד את זה א בקשר של נושא של ה של היר חקה לשנה אלא גם אני חושב שיש כאן משהו מאוד עמוק לברור דה מאוד עמוקה לברור ביחס בין העולם היהודי שלנו לבין העולם המערבי שאנחנו חיים בתוכו העניין הזה שמצוי תוכחה מבטל בצורה חזקה את הערבוב הזה שהתורה מכוונת אליו בהרבה אנחנו לא כאלה מפורדים אנחנו רקמה אנושית אחת חיה לפחות יהודים ביחד אנחנו מכירים את ההשלכות למשל ה ההלכתיות של זה למשל ל מצוות תרבות נכון שאני יכול לשף מצווה אפל פי שיצא מוציא כלומר אני יכול זה שאתה לא ברכת עדיין זה קצת עסק שלי עד כדי כך שאני איכול לברך וזה לא נקרה ברכה לבטלה וכולי אפשר לתת לזה כל מיני ביטוים תחתיים למעורבות הזאת שהיא היא עומדת כנגד לאר שגם הוא קיים בתורה שנפרדת של הסתרת ה שמאלה של העולם שלי וזה העולם שלי והעולם שלך זה העולם שלך אז אני אז עכשיו נצא למסע קצר ם מצוות תוכחה באמת אני סה רחב לא מספיק לא לא אמצא אותו ב-40 דקות אבן מסע קצר עם המצווה הזה בעזרת השם מי הפסוקים אולי אולי נספיק אפילו קצת רבי נחמן בסוף א על המצווה הזאת וקווה בעזרת השם ד משהו טוב קאת הפסוקים תחיל מהפסוקים לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכח את עמיתך ולא תיסע עליו חטא לא תיקום ולא תתור את בני עמך ואהבת על הרך כמוך גניים אז א סתם כברו רגע זה לפסוקים בעיניים כמה צות יש כאן סב לא תעשה כמה מצות יש כאן ספרו [מוזיקה] רגע כמה הגעתם מה שש הכי הכי פשט שש מישהו הגיע למספר אחר לא לשש כמה מצוות יש כאן מה חמש למה לא מצה נפרדת אלא זה נראה את זה תכף נכון מישהו גע מספר אחר שש וחמש מה למה שבע הוכח תוכח זה שתיים טוב זה חיד אולי זה ריבוע נראה את הריבוי הזה גם אבל נגיד שזה שתי מצוות זה דרמטי לא רוא צו רה עכשיו אני רוצה להגיד את הטענה כרגע בפשט הפסוקים אני רוצה להגיד טענה אחרת שלא שש מצוות ולא חמש אלא אחד עכשיו אני רוצה להסביר לכם למה קרוא את רשת פסוקים להגיד לדעתי יש כאן בסך הכל באמת בעומק מצוות אחת יש כאן סיפור אחד שהתורה מספרת בכל יחידה של שני הפסוקים הלה אגב זה שאני אומר שזה יחידה תוך פרשת הקדושים זה ש אומר שזה יחידה של שני פסוקים ביחד זה ברור לא רק מבחינת התוכן א מבחינה צורנית מה אתם זוכרים פרשת קדושים מה עושה שם את היחידות את ה אני השם נכון הסיומת הזאת זה הסיומת של הדבר זה אז אני חושב שיש כאן יחידה אחת נתחיל מה המצווה הראשונה לא תשנ את אחריך בבך האם יש איסור לשנע את החבר מה כתוב כאן יש איסור א אין איסור לשנ את חבר ש אני לא מה כתוב כאן לא תשנא את אחיך בלבבך אין איסור לות אני רוצה לטעון עכשיו תנה חריפה לא רק שאין איסור גם לא יכול להיות איסור היה גרוע אם יהיה איסור שנע את החבר למה כי שאנחנו בני אדם חיים ביחד אנחנו מתערבבים ונוגעים אחד בשני באופן טבעי מה קורה מי שהגיע עכשיו אין בריירה א לעשות את הדבר היום ונורא שני לא יודע מה כל כך היום ונורא זה לשבת בשורות הראשונות זה ממש א בואו תיכנסו חבל שתעמדו 40 דקות זה כנסו תעמדו בשעות הראשונות אני לא ארביץ לכם אשתדל לא לא תשנא את אחיך בבוך אם התורה רצה להגיד שיש איסור לשנוא היא אותה אומרת אל תשנא היא אומרת לא תשנא את החר בך מה הכוונה אנחנו חיים ביחד כבני אדם שחיים ביחד אחי אחים שחיים ביחד או אולי ממובן יותר רחב שלי שכנים חברים וכולי יש דברים מטיבם של דברים כיוון שאנשים שונים שאתה תעשה ולא ימצאו חם בניים וממילא יגרמו לי להתרגז עליך גמו לי לכעוס עליך ואת רשון שתורה יגרמו לי לשנו אותך זה ב לפינה שני רוצה צמש זה לא בעיה הבעייה היא מה הבעיה בלבבך אלא מה הפתרון הוכח תוכח את אמיתך כל פעם שמישהו אחר עושה משהו שלא מצחם בעיניך אל תשמור את זה בלב אלא תוכיח אותו הוא בטח יעשה ואני אומר לכם את זה בניגוד שוב לתרבות המערבית כי התרבות המערבית כמו שאמרנו שהדי הראשון שלה זה אל תהיה שיפוטי לדעתי בעומק בעומק מה שהיא יוצרת בסוף איך אפשר להיות שיפוטי הרי אתה עושה דברים שמאוד לא מצרכים בעיניי בעומק ה הדרך היחידה נפשית לעשות את זה זה ליצור א ניקור דרך מניקו דרך אדישות ואני חושב שהתורה לא רוצה את האדישות הזה רוצה הפר רוצה אתב תך כמוך שנגע בסוף ולכן בגלל ש רוצה אכפתיות היא מבינה שהמשמעות של אכפתיות זה גם ביקורת וגם תוכך כי אחרת הצטבר לי בלב והתורה ממשיכה ואומרת תגיד לו את זה ואל תשמור את זה בל איך זה נקרא בלשון התורה אל תשמור את זה בלב היא אומרת כאן איך זה נקרא ניסע עליו חטא מה הכוונה לפי הפשט תיסע עליו חטא חזל יסבירו אחרת עוד רגע תראו אבל אבל לפי הפשט לדעתי גם ת תראו ש הרמבם אומר שזה הפשט לא תיסה עלי חט הכוונה שאני הולך ראיתי אותך א אתמול מתנהג לא יפה ה שכן שלך לא יודע בדיוק מה קרה שמה אבל זה ממש צחן בעיני ואני הולך מאז ונוסע אני אומר אה שמוליק לא תנהג יפה קיללת את השכן שלו לא יפה ואני הולך ונוסע את זה בלב שלי עכשיו זה שאני אראה משהו שני זה עובדה זה עובדת החיים אין להם כאן אני אטום את העיניים א כני עושה תימות וכל כל עוד אני רואה אותך ואכפת לי ממך אני גם ראה דברים שלא מצליחים ני התורה לא התורה לא לא אומרת תהיה אטום זה לא עסק שלך אלא היא אומרת תגיד תוכיח ובזה שאתה מוכיח אתה מוריד אתזה מילך עכשיו וזה הזהרה כי אתה אומר אתה אומר אני לא יגיד למה יש לנו ביטוי גדול לא להגיד התורה כל כך נאבקת על הציווי הזה להגיד תרו גם עוד פסוק כנראה שיש פיתוי גדול מאוד לא להגיד למה למה למה מה מפתר אותנו בדרך כלל לא להוכיח לא להגיד לא רוצה לצור בלאגן לא נעים מה צור ח בוא תתאפק קצת תשמור את זה בלב תורה אמרת לך זה השליה מה יקרה שאתה שומר את זה בלב אתה חושב אני אשמור את זה בלב לא זה יתפרץ איך זה נקרא שזה יתפרץ ניקום וטום מאיפה זה בא שאנחנו נוקמים ונים כי סחבנו על מישהו משהו בל ולכן הרבה יותר עדיף מאשר ש לסחוף את זה עוד ימים אני יודע עליי לצערי דורש לפניכם אולי אנו ה דרוש אבל ודאי לא נ מקיים אני גם סוחב עלי אבל אבל כשאתה נושא בלב בסוף זה נדמה לך שמחקת את זה אבל בהרבה הרבה מהמקרים בעצם אתה נושא את זה בלב אתה שומר משה מחיר אתש 145 קום פעם אחת להגיד לעבור אותו סנים אות ולהגיד ואז ישאר חברים שישאר אחיך ורך מקום זה אתה עושה את זה בלב יש סיפור זן שאני מכיר מאוד יפה שאחרי זה כבר שמעתי אותו בוריאציה כסיפור חסידי א אני נדמה לי שבמקור זה סיפור זן אז אני אספר לכם את זה בתור גרסה שסיפור זן של זה ששני ירים א חוזרים היו במנזר 30 שנה ביחד ם אתם מכירים בטיבט שמה אנשים הולכים להיות נזירים יותר מוקדם משם הפכתם להיות בחורי הישיבה אתם הולכים מגיל חמש הולכים למנזר ולא חוזרים כל שבוע שבועיים שלוש שבועות הביתה שנים במנזר בנזירות חיים בשתיקה כל נראה לי תנאים קצת יותר מאתגרים מישיבה ופרישות וככה אחרי 30 שנה שני זים חוזרים לכפ שם הולכים בדרך בשתיקה כמו שהם תרגלו הרבה מגיעים לנהר ואז רוצים לחצות הנהר אבל מה זה ום חזק אזם יכולים חזות אבל יש שמה אישה שמפחדת לעבור אז אחד מהמהם לוקח את ה אישה על הכתפיים מעביר אותה לצד השני של הנר ממשיכים ללכת שלושה ימים בשתיקה אחרי שלושה ימים השני כבר לא מתאפק אומר לו איך יכולת אחרי שהתרגלנו כל כך הרבה זמן פרישות מאישה וזה לקחת אותה לגוף לכתפיים שלך אז הוא אומר לו זה שכבת אישה כתפיים הוא אומר לו אני הרמתי כתפיים צתי את הנה והורדתי אותה בצד השני אתה מה סחבת אותה עכשיו שלושה ים זה נקרא לא תפסה ל ש רואים על מישהו משהו אח ננו סוחבים אותו סבים אותו סוחבים אותו אז א' הנזק המצטבר הוא הרבה יותר גדול ושתיים גם זה יצא בסוף זה יתפרץ או ביקום או בתור כמו שאתם מרים את האבחנה תיקום זה ממש נקמה תיקום ור זה שומר לך את זה לפי הקריאה הזאת אתם מבינים אז ללכן לפי דעתי יש כן בסך הכל בעצם מצווה ל במיס יש כ מצווה אחת שהיא וכח תוכח שהיא מאפשרת ולא תשנ חך בבך שהיא מאפשרת את שהיא בעצם הצד החיובי שלא תיסה עליו חטא והיא מונעת את הלא תיקו להות איתו ולפי הקריאה הזאת אפילו אני ציע זה כבר לא חיוי שבעצם ואהבת לך כמוך זה לא מצווה א זה תוצאה אם רק תקפיד כל פעם ש אתה רואה ב שהוא משהו לא הגוון לא לשמור את זה בלב להגיד לו ולהוכיח אותו בסוף אתה תהב ואתה אומר לו יקבל לא יקבל א אבל אתה אתה זה יצרך לא תסחוב את זה בלב של וככה תיוולד דהבה בחינ מ אפשר לראב כמו כתוצאה לא כעוד ציבון כציווי עלבה אז זה אה ככה נראה לי פשט פסוקים דח מפרשים מים כה תך נק לימים ש הרמבם גם קרא פסוקים חזל קצת קראו אחרת אני כבר אגיד בגלל שזמנו קצר אני אגיד קצת את המתווה לפי אך שיצאתי פשת וספים כל או עיקר מה שעניין את התורה ותוכחה זה מי עניין אותה איזה דמות עניין אותה המוכיח זה הקיר שאנחנו בכל הפ צריך לעשות שיעור צריך לעשות קיר נכון אז הצו הדן ש מצוות תוכחה אנחנו מדברים עליו עכשיו זה האם תוכחה היא מצד המוכיח או מצד המוכח מה זה מצד המוכח מה הסברה בתוכחה מצד המ מוכח מהקל מה ש קבל את תחוחה ומה זה אומר לקבל את תוכחה שישתנה שיפסיק לעשות עבירה עשות ע זהרה שהוא עשה מצד התוצאה אפשר להגיד להם מצד ה אני רוצה להציג דבק שהוא ישתנה או זה מצדי אני חושב לפי שצ משו רצב הפסוקים זה נראה לי העולה מפשט הפסוקים כל עניין התורה זה הצד של המוכיח ואתם תראו קצת בעדינות בחז ואחרי זה אני לא ניכנס לזה עכשיו מי שמכיר את הדיוני האחרונים זה זה הולך ונעשה קיצוני שהמוקד הופך להיות הפוקוס הופך להיות לתוכחה כ מצווה שנועדת נועדה להשיג שינוי זה הצד השני של האפשרויות כן נראה את זה בעדינות בגמרא הגמרא מתחילה לא ככה אני קרא כמה שרות בגמרא איך זה מתחיל להיות בעדינות אולי בגמרא א וזה יהיה שני הצדדים ועם המון המון קמינה כלומר כלומר מה הנפק מינה הפשוטה לשאלה אם זה מצד המוכיח א זה כדי שאני אגיד קצת נפק מינה ברור לי מראש שלא יעזור אם אתה אומר כל המצווה היא לצורך שינוי אז אין טם ה זה לא ישת אבל אם המצווה היא שאני לא אסחב את זה בלב תגיד לו העיקר שתפסיק ל לא משניה אני עדין צ אני לא יודע זה כ תלוי בבנה ונפש האדם אני חושב אצלי בחיים לפחות פחות לפחות זה יועיל לזה כי אני יודע שאני אמרתי לו אני פרקתי את זה מל כמו שאנחנו לפעמים הולכים וכועסים אני הולך וש כועס על מישהו שאני מתבייש ולא מקים תוך אני מתלונן עם אשתי בערב זה גם קצת עוזר לי ר זן אם הייתי יזום אולא אתה מבין עכשיו אני אומר לאשתי ספר לה בערב א הוא בעבודה הליב אותי פגע בי זה לא עוזר לשינוי שהתנהגות שלו אבל זה עוזר לא תסע עליו חט לנסיעת החטא ש בסדר אז כן כתי א יפ לעבות כוות ריבות לא בסדר אולי זה הסיבה שחז הלכו יותר לצד הזה זה הקושיה שלך אב חגם בח של התוצאה אפשר לומר שה שהמוקד המוסו סוף אני מס אני גורם שאני לא אשמור בל זזה לאק אוקיי זה אפשר להגיד שאני גורם זה שאלא נקום בו אז זה גם העניין בו אל חושב שהמוקד שהתורה הוא כולו על הדמות תראה את הפסוקים כולם עסקו בדמות של זה שמלח טוב בוא ניכנסת לגמרא נראה את זה נראה את זה בצורה יותר הגמרא מתחילה ממש בכיוון שדיברנו אבל תראו שתחלה אומרת הגמרא כ תן רבנן לא תשנא את אחיך בלבבך יכול לא יקנו ולא יסתר ולא יקלקל או יש גרסה לא יקה ללנו תמו לומר בלבב סנה שבלב הכתוב מדבר מי שמכיר את המבנה של מדרשי הלכה כמו הבריתה הזאת יודע שמה הכוונה איזה מבנה קלאסי שדר יכול תלמוד לאר נכון מה זה אומר שא מה מותר אולי זה מזעזע את החינוך של זה שלפחות אותי מהתלמוד תורה שלמדתי מגיל אפס לימדו אותי אמרים יד על חבר נקרא רשע וכולי וכולי וכל מיני דברים כאלה פשת הברייתא כאן מה אומר אם התורה סרה להרביץ לזה מה פתאום למה היא לא ערה כי שמה לפחות שאתה מרביץ או מקלל מה אתה עושה מוציא את זה לאלא עושה לי בלבך לא האיסור שהתורה הוא רק בלבבך אז עד עכשיו זה מתחיל ממש עם הכיוון שקראנו בפשט הפסוקים נכון ש עכשיו תראו קצת את ההבדל א קורה בעדינות אני אציע לפניכם את זה בשורות הבאות מני רואה בחברות דבר מגונה שחייב להוכיחו שנאמר הוכיח תוכיח זה הפשט נכון רואה בחברו דבר מגונה יש כאן כבר חידוש כי מסוים כי יש חלק מפרשים שרצו להגיד שכל הבעייה היא רק שאני עושה דבר רע כלפיך הרמבן על התורה ניסה רצה להגיד ככה כאן ואז יוצר את הבעייה אם עשית לי משהו ר אני חייב להגיד לך אבל אם עשית א נסעת בשבת אם חת שבת אם לא יודע משהו שלא קשור אליי אניני לא חייב להגיד לך כאן בהגדרת הבריתה כאן זה ברור הגדרה רחבה כל הרורה בחברות דבר מגונה חייב לאכ בכ עכשיו מוסיפה הבריתה שני משפטים ששונים קצת מתחילים לתפוס טוויסט מהכיוון שאנחנו בפשט הוכיחו ולא קיבל מנין שיחזור חינו תמוד למר ה תוכיח א זה דרשה קלאסית של כפילות שאומר את הכפילות להגיד שאפילו כבר הוכחתי וא לא לא קיבל אתם מבינים למה ה מתחיל כאן טוויסט כי פתאום מה מעניין אותנו מה המ המוכה קיבל או לא קיבל זה מתחיל אה זה מתחיל כבר אתה רוא שיש פוקוס על ה על ה על ה על האדם שמוכח אם זה העניין של לפרוק את זה מליבי שאני לא אעשה את זה פעם אחת מספיק זה שאני צריך עוד פעם לחפור על זה ול זה במשך הגמרא אומרת עד הקאה עד קללה עד נזיפה יש שאלה כמה פעמים צריך לחזור אבל עד שהוא מרביץ לך האדם השני עד שזה ככה נפסק להלכה כן שלא תתאו לפי הלכה מצווה דאורי תוכחה זה עד שהוא מתחיל להרביץ ללך אז ככה רמבם פוסק לא יודע אם קיימתם פעם דבר כזה שוכחת מישהו עד שהוא התחיל קסח אותך מכות אבל הספר חינוך אומר שהוא כמעט ירביץ לך אבל ככה אבל אבל א אבל זה זה זה כבר מראה שאני רוצה לשנות אותו אני רוצה לשנות את ההתנהגות שלו לא עשוק פיקה מהלב של יכול אפילו משתנים פניו תלמוד אמר לא תיסה עלי ח כאן הגמרא ודאי קוראת את זה אחרת ממה שקראנו היא מבינה לא תיסה עליו חט זה לא אותו דבר אותו ציווי של תוכח במי מחות כלומר אל תסחוב את זה בלב שלך אלא מה זה לא תיסה עליו חטא זה תנאי במצוות תוכחה תוכח דך בתנאי או באופן שלא תפגע לא ישתנו פניו כנראה הכוונה לא תפגע ב ון זה סיוג סייג על מצוה תוכחה וכאן היא מכניסה שוב כבר את המבט על השני מה קורה לו בסדר אתה פרקת מלב שלך אבל מה קורה לו מסכן נכון תראו אי זה יפה בלשון הרמבם שנייה תסתכלו בסוף הדף בדף בלא תעשה שוא אומר המצוה שג היא שזיר שלא יבייש קצת את קצנו ווזה העוון יקראו אותו מלבים פני חברו ברבים והזרה שבא בזה אומר הוכח תוכיח את עמיתך ולא תיסה עליו חטא אומנם אני מדג שורה אחת אומנם הפשט מהפסוק הוא שהזהיר שלא תחשוב לו עוון בנפשך ותזכרו ממש הרמבם מנגיד כאן בצורה יפה בין הפשט כמו שיצאנו אותו שפשט הפסוק לא תסא לח את הכוונה אל תמשיך לסחוב את הלב את העבירה את את האפה ש את החץ שש נעשה בלב שלך אלא תוכיח וחזר דשו באופן כמעט הפוך זה לא עידוד לתוכחה אלא זה סיוג לתוכחה תוכיח אבל בתנ שלא תפגע לא תעשה חט בתוכחה עצמה אז כבר אתם רואים איך שהתחיל כאן המעבר מה התעניינות [מוזיקה] ב בבן אדם המוכיח ב במה שהוא סוחב או לא סוחב על השני אב יכול להיות שלאותם דף חלק עם עם החבר שלו להתעניינות בשינוי התנהגות של המוכח בצורה יותר דרמטית זה בשורה הבאה שהיא יותר מפורסמת זה נסיים בזה בגמרה תניה אמר רבי תפו תמ אני אם יש בדור הזה שמקבל תוכך אם אמר לו טול קיסה מבין עיניך אמר לו תול קורה מבני אנך אז כאן אתה רואים את זה כבר ב תורה יותר מובהקת שרבי טרפון עסוק ב קבלת ה הוא אומר בימינו זה בעיה כי אנשים לא מוכנים לשמוע ביקורת לא מקבלים ביקורות שאומרים לה בדור הזה למה מה המנגנון שגורם לנו לא לקבל ב ביקורת אה תוקפים בחזרה למה אנשים לא יודעים לשמוע ביקורת אם אומרים בשלי אתה פי 10000 כן אני לא אכפת לי מדנה שמאלני אומר אני לא אכפת לי מדנה אתה פ 100 לא אכפת לך שתה כן כל אנחנו מכירים את הניה כזאת כל הזמם בביקורים ש ההתגוננות הכי טובה מביקורת זה התקפה חזק להתקיף את הצד השני ולכן הוא לא אומר בצורה מפורשת בניגוד למה שחושבים שאין לכן לא חיייבים להוכיח אבל זה רמוז בדבר שבדור ה עצם העובדה שאין מי שאדם הלא מקבל את התכה ולכן אולי לא צריך להוכיח זה כבר מראה שמה שמעניין אותם זה קבלת התוכחה מצד השני שיקבל או לא יקבל ישתנה או לא ישתנה ואם הוא רק מקיף חזרה ו גבל את תוח אז מה נשאר לותם המצוה עוד יותר יפה המשפט של אמר רבי אלעזר בן עזר ישיר סות בגמרא אמר רבי עקיבא מהני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח מה הבדל הוא מחזיר את הכד אם הוא מחזיר לך את הזה את הכדור חזרה אם הוא אומר לך ולקור מבניך כנראה שמה מה לא עשי למה איך אני כמוכר יכול לגרום לו להגיד לי את זה מה אישית מהי אם איך או ש או שאני באמת מתוקן בדבר הזה זה אפשרות אחת להוכיח רק בדבר שאני מתוקן בו ובאמת אי אפשר להחזיר עליי אני חושב שזה יותר עמוק זה כשאני מוכח בן אדם אחר אם המון פעמים שאני מוכח בן אדם אחר יש שמה סאבטקסט שלא נאמר אם אני בא א ילד שלי תמיד שלי בישיבה ואני אומר לו תשמע איך חבל איך אתה אה מבזבז את הזמן שלך חבל שאתה לא למד אותו בהתמדה וברצינות זה מה שאני אומר סאבטקסט שיכול להיות שם הרבה פעמים בתוכינו זה ואני לא מד לור ב כמו שאתם יודעים טוב בשיחה בן אדם בן אדם פי שבע מגיב לס צ משל הטקסט הרבה פחות חשוב ס אז בעצם בטקסט מה הוא שמע תוכחה על זה שהוא שהוא לא מתמיד מספיק בלימוד בסב טקס מה הוא שמע התנשאות שלי או השפלה שלו ולכן שאומר דו קורמי בניך הוא מגיב נכון בניגוד לרבי טרפון בזר בן הז אומר הוא מגיב נכון הוא מגיב בגללך כי אתה אם הוא מגיב לך ככה כנראה בתוכך היה איזה מניע שם בתוכחה שהמניע הוא יוסף רומן א יותר שווה מני אגואיסט של אגו לכן בצדק הוא מגיב לך אם תדע וכיח נכון לפי ההבנה הזאת מה זה יודע להוכיח הכוונה היא שיכול להוכיח בצורה נקיה בלי שהו מידת יכול להיות שאני בטלן גמור יכול להות שאני בטלן גמור ועדיין אני חושב ש שאפשר להוכיח את את התלמידים משלי אני ודאי באופן כללי אני חושב שאני יותר בתלן מה התלמידים שלי באופן כללי אתם מכירים את הסיפור של א בטח אתם מכירים את המשפט של הנציב מולוי מכירים את ה שנציב אמר שלמדתי תורה בהתמדה מבוקר עד לילה לא ביטלתי דקה אחת קראו לי ישיב ובוחר שעברתי ללמוד ק חצי יום קראו לי רב שהפסקתי ום תורה בכלל קראו לי וששי ככה ציב אמר אז אז אז אז אני וודאי חושב שאני א א פחות מתמיד בתורה מ לצערי הר יכול להות שזה אני רק מאשים את הראש ישיבה יכול להות ש אתם רוצים יותר חמורים שבם אני אבל אני בדי חושב שם יותר מתמידים ממני עדיין אני חושב שאני יכול להוכיח אותם על זה איך זה עבודה מאוד פנימית שאני ינקה את עצמי לפני כן מלהיות א א מש בעניין הזה של תוכחה כ איזשהו קמצו של התנסות של להדגיש כמה אני שווה ואז אז זה ינקה אותי ויאפשר להיות וזה מהם רואים כאילו ההבדל בעצם אתם שמים לב שיש משהו נורה יפה בגמרה שמה שרבי אלעזר בן עזריה אומר לרבי טרפון מה הוא אומר לו א אם רבי אזר בן היה צריך לדבר עם רבי טרפון ישירות מה הו מה הוא בעצם אומר לא תול קורה מבין עיניך אומר לו אתה אומר הם לא יודעים הם הדפוקים האלה לא יודעים לקבל תוך הביקורת זה לא הם זה אנחנו זה אנחנו הוא מחזיר את זה מה ש מה שרבי תבון אמר ת שימו לב מה אנשים עושים הוא אמר זה נכון בסדר אז אתם רואים כאן בגמרא אני רק אסכם אשמח לשמוע את השאלה אני אני אתם רואים כאן בגמרא את ההיפוך הזה שיש כאן הרבה סימת הרבה יותר דגש זה לא שחור לבן הר הרבה יותר דגש על תוכחה כמשהו שאמור להתקבל שאמור לשנות התנהגות שאמור לשנות את הבן אדם השני ולא תחה כמשהו ש לפרוק את זה מהלב שלי בסדר בגמרא יש כאן עוד דברים בהמשך אני לא גבם אבל זה קו שהולך ואנסה חזק גמרא ועוד יותר אחרי זה כמו שאמרתי קצת בראשונים ובעיקר באחרונים בבקשה מישהו כאן רצה לשאול כן ש בסדר אז עד כאן ראינו בעצם את ה איך מצות הכה בין הפשט ל לבין הגמרא כן בין בבריתו לדברי חזל א שני הצדדים האלה שת וככה באמת זה אה מסוכם יפה בדברי הרמבם א שוא בספר המצוות זה גם בהלכות ה קצת יותר ארוך אבתי בספר המצוות אז תראו הרמבם באומנות שלו באמת זה לא יו ממדים האומנות של הרמבם אז הוא הוא איך שהוא מגדיר את המצווה הוא משחק על שני התחנות תראו איך הוא אומר את זה המצווה רה שציוונו להוכיח או חוטא או מי שיוצא לחטו ולמנוע ממנו ולמנוע אותו ממנו במאמר ותוכחה שזה איזה צד של תוכחה מה מצד מי המוכח או אפילו יותר ות מצד המוכח מצד מה תכלית התוכחה הי מה למנוע ממנ עשות את ההתנהגות הרעה על ידי מאמר על ידי דיבור אני רוצה למנוע ממנו עשות התנהגות הרע זה גם הגדרה חריפה בצד הזה ואז הוא מוסיף את בסוגריים מה שאמרתי על תבות המערבית הוא מוסיף בקצרה ואין ראוי לנו שיאמר אחד ממנו אני לא אחתה ואם אני לא אחתה ואם יחתה זולתי מה לי כלומר זה במילים שלנו מה זה המשפט הזה חייבת ן לחיות אל תהיה שיפוטי נכון אין ראוי שיאמר ליד דינו עם אלוהיו זה הפך התורה וכולי ר אתם רים ממש מדגיש את החידוש מצא תוכה אנחנו אחראים אחד עלם שאם הוא יעשה חטא זה הסג גם שלי ולכן יש לי אחריות על החטא שלו לכן אני אמור למנוע את זה כמה שאני יכול בדיבור את החטא שלי ממש ההתאמצות הזאת עם הכל הנגדי שאנחנו מכירים אותו היום רא היום פי 100 חזק משר בזמן הרמבם נמצאת כברה בתוך הגדרת הב א אחרי זה הרמבם אומר ונכנס בציווי הזה שנעשים קצנו לקצת כשיטה איש ממנו לאיש ולא ניתור לו ונחשוב לו עבו אבל צונו להוכיחו במאמר עד שלא ישאר דבר בנפש אתם רואים ממש הצבעי דינים האלה שאמרנו הרמבם משחק עליהם יפה אומר זה גם המצווה הזאת אחד דיבר אלוהים שתיים זה שמעתי זה גם מצווה למנוע את הדבר הרע במאמר וזה גם מצווה שלא ישאר דבר בנפש ש שניהם אתם זה דבר בכלל יפה ברמבם לא נושה עכשיו אבל הרמבם אתם יודעים אני בצורה שאני לומד לומד תמיד תורה וגם בשה שך שלומדים הרבה אנחנו כל נושה ש מתחיל מתחילים מפשעת הפסוקים עכשיו תמיד כמעט בחז זה משתנה ומשתנה אלף פעמים ותמיד שואלים אז מה הטעמים אלה הכל ישתנה ואחד הדברים היפים לראות שמיוחד ברמבם ש הרמבם השפיע ברמט בסיכת ההלכה הרמבם לא בהמון המון מובנים לא נטש את הפשט הוא גם מחזיק את שות חזל בראש אבל כל הזמן כמו שראיתם בלא תעסה שהוא אמר אבל הפשט אך סוקו ככה נכון אז זה משהו מאוד בפסיקת הרמבם הכי מפורסם זה כמובן השורש השני מי שמכיר את הדיון השורש השני בספר מצוות שהרב אומר בעצם במ אם אני סלחו לי כל הרבנים שקוראים אותו אחרת אבל אני אגיד לכם מה שדתי הפשט בשורש השני שהוא אומר בעצם רוב דרשות חזל הם הם דרבנן רים את השורש השני אז והם דברי סופרים נושא של דברי סופרים ברם ובעצם זה אומר שהוא סתם חוזר בהרבה הרבה דגש יש הרבה מקום בסוף מה הלכתית מה דורזה שלה הלכתית רצינית לשאלה של פשט הפסוקים אז גם כאן אתם רואים באומנות של הרמבם הוא מבין שפשט הוא אחד וש הדרשה היא קצת לכזה כוד אחר ואומר שניהם זה המצווה גם מצוות מניעת דבר הרע על ידי מאמר וגם מצוות א לפרוק מהלב שלא כמו שהוא אומר את זה בצורה יפה עד שלא ישאר דבר בנפש בסדר זה זה רוכב על שני ה שני ה בסדר אז אז אז עד עכשיו ראינו את הצדיים שני הבתים האלה של מצוות תוכחה אבל לנקודה המהותית שנו הם לא שונים שניהם משותף להם האקסיומה היהודית הבסיסית הזו שהוא בניגוד העולם הערבי אנחנו ערבים אנחנו מעורבבים במובן החז זה יותר מודגש זה אומר העבירה שלך גם עניין שלי ואפילו בגמר אחרות אז זה יהיה כבר השלכה שזה ש אם אני לאי אוכח אותך אני א קח עונש סה עונש על זה שפתו של זה רבי לזר זה אחו כמו שתם מקים כמה גמרות בכיוון הזה שאני אקח עונש במובן הפשט זה יותר הדין המעו בבות זה אומר אל תחשוב שאתה יכול להכיל את זה בלב לסחוב את זה כי לא נעים לך כי זה זה יגרום פצצים אני מעדיף כמו שאמרתי זה זה השיקול הערכי העמוק כאן שהתורה בעצם אומרת לנו אני מעדיף ביקורתיות ושיפוטיות אבל מעורבות ואכפתיות מאשר אטימות ואדישות כי אין בעצם התורה אומרת אין אופציית ביניים השליה שכל פעם סמת לנו לא לא לא אני אמשיך לאהב אותו רק את זה אני אמחוק אתה בלב שלי זה זה לא עובד אם אכפת לך באמת אז אכפת לך לא רק לא מחבק אותו נשק אותו שעושה דברים טובים אז גם קצד אנשי שאכפת לך זה א אגיד לכם סיפור אולי לא חינוכי אולי אפשר שלספר את זה עכשיו תביעות משרד החינוך או משהו לפני שני הייתי בישיבה גבוה הייתי רם כמה שנים ב ב ישיבה תיכונים מקור חיים הייתי שם רם של כיתה מקדמת עכשיו היה כל מיני ילד בילדים כיתה מקדמת עם בעיות א בעיות א פיקטיביות כל מיני בעיות שכיתה מקדמת אבל היה שמה ילד אחד שממש היה בסדר גודל אחר של בעיות מ שקצת מסקים ווליאמס סוג סוג של אוטיזם שבעצם לא היה שייך לכיתה בכלל וממש ממש התחננו אלי כניס לכיתה בחוף ואמרנו טוב בקושי בקושי ו אה וקיבלתי אוקטה ובהתחלה החבר'ה האחרים מקיתה כספו אות כל פעם הי רוצים אחרים אבל באמת בעומק אם יורשה לי לנתח זה הוא ם עלי זה שהוא איתי בפיתה מה זה אומר עליי וכולי וכולי ממש ביטו את זה פשוט הרביצו למוד מ ואני ראיתי את זה פתום מחנך היתי מחנך צעיר רק אחר כך נכנסתי לורה והיה לי איזה אינטואיציה חזקה שהלכתי איתה אתם יכולים לשפוט אותי עכשיו כי אמרנו שמותר שפוט אזם יכולים לשפות אותי מה שאתם רוצים אם להוכיח אותי על זה אחרי זה אולי לא בבומבי אולי אחרי זה בסוף השיעור תוכיח אותי בפרטי התוצ שלי אמרה לא להתערב אמרתי לעצמי הציצה שהייתה לי בראש אם אני אמנע מהם להרביץ לו יכול אני אגיד לו צוק עלי ת ל אנשים לאצ אבל מה יקרה הם לא הרביצו לו אבל גם מה לא יו חברים של מכות זה ה זה אומר שהם ורבבי זה אומר שזה מגע וככה עשיתי וספ לכם את כל הסיפור בסוף הוא הפך להיות אהוב מאוד בכף אבל זה היה נורא קשה אגב אני עושה את זה גם עם הילדים שלי כמעט גם אם כמה מכות לאשו שזה רק התעללות שלי בתלמידים יש דבר חושדים שלי לא יודע אולי הם חנונים כמוני הם לא מרביצים הרבה אבל כשם מרביצים אה לא מתרה זה מגע זה מגע אז זה מה שאני חושב שבעצם קר בפש סופים אין לו תשנה את אחר יש להות תשנ את אחר בלבך והתוצאה מזה שלא תשמור אתזה בלב א תוכיח אותו ותוציא את זה ממך ותגיד לו ותטא את זה כבשני זה ואהבת ח סנא ואהבה הם לא הפכים כאילו הפכים הם לא הפכים שני צדדים של אותו מתבר הדרך שאנחנו מונעים אהבה זה שאנחנו בעצם באופן מסוים שאנחנו מונעים סיני אנחנו גם מונעים אהבה כ אנחנו יוצרים ניקו בסדר אז עד כאן א הדבר הזה של חזל ושל הגמרא עכשיו א קצת רבי נחמן בסדר מספיק מה יש לנו יש לנו זמן או אין זמן מתי מתח מסים מה ברבע טוב אין זמן רבי נחמן אז נגיד רבי נחמן בב התורה של רבי נחמן תקו אותה בפנים יגיד את זה ב מה שנשאר נעלם גדול בגמרא ממש נעלם גדול למיסה והוא צריך ביאור גדול זה איך עושים את זה כך ש אני רוצה לקיים רוצה לנסות למס מהשיעור הזה צריך איך עושים את זה כך שלא ישתנו פניים כך שלא יפגע בו ו כ הגמ אמרתי יכול אפילו תמס ח לא אמת איך מה מה אני אעשה שאני אגיד את באמת תוכ ם יודעים שתוכח באמת יכולה לפגוע מאוד מה נעשה כדי שלא יסתמו פניו זה הנושא של התורה הזאת זה תורה מאוד מעניינת אצל רבי נחמן זה תורה האחרונה שרבי נחמן אמר בחייו הוא אמר אותה בראש השנה תק עא שהוא נפטר במי ש יודע מתיח נפטר מה סוכות כלומר שבועיים אחרי זה הוא נפטר הוא היה כבר מאוד מאוד חולה אני אומר חומר רקע ש חשוב בכ מאוד מאוד חולה והמון תלמידים התקבצו יותר מכל ראש השנה למה מה הזדמנות אחרונה לשמוע אותו התקבצו המון המון תלמידים אצלו והיה רעש גדול והוא היה חולה המחלה שאומר סר מקום לאוס שחפץ זה בין השאר זה כ אין קול אין גרון א אין צ אין לא שומעים אותו הוא ישב בחדר ובית מקדש מלא מלא במאות אנשים ומתלבט עם רבי נתן לצאת להגיד תורה ל לא לצאת להגיד תורה ורבי נתן כמו תלמיד טוב לא מרחם עליו אלא דוחף אותו ו לצאת להגיד תורה והוא יצא ואמר את התורה הזאת שהיא בסוף אחת התורות הארוכות ב דיבר וממש בהתחלה כמעט אף אחד לא שמע אותו ולאט לאט קצת הגול שלו התגבר וא אפשרה לשמוע אותו ומכל הנושאים בעולם התורה האחרונה של ה בחיים עוסקת במצוות תוכחה וזה קשור למסורת יהודית רבת שנים שאנשים לפני מותם מוכיחים את העיקרים להם את הקורעים להם למשל מה יעקב מישי רבנו וכולי וכולי אפשר לראות את זה זהזה עוד ימנו קצת התמתנו הדורות אז זה לא כל כך אבא שלי לפחות לא הוכיח אותי לפני מותו למרות שהיינו על ידו אבל זה לא המילים ה לא הדברים האחרונים שמעתי ממנו למרות שקיבלתם הרבה תוכחות בחיים ברוך השם אבל א אבל היום אבל פעם זה היה ממש זה גח עוסק במצוות וכח ואז הוא מתחיל להיכנס לפלונטר שדיברנו עלי הוא אומר ואז הוא אומר דבר מאוד מניים אני אומר כשה המוכיח יודע להוכיח הוא מחזק מגדל את הנשמה של המוכח וכש המוכיח לא יודע להוכיח הוא מחליש את הנשמה של המוכח מוציא הי כש המוכח וד וכח הנשמה של המוכח אתה תצא מהחדר אחרי תוכחה אם ה תופעה אם הייתי מוכח יוד וכחו הייתי מוכיח אות כם כשי על משהו לא יודע א מושג מה אבל הייתי מו על משהו הייתם יוצאים כה ארב נחמן אומר כן את הדימוי הזה היה ריח טוב בנשמה כל הנשמות שכולם מאריכים יותר טוב וכש מוכיח לא יודע להוכיח יש רח עכשיו זה כבר לוקח אלנו משור שלישי שזה מבחן התוצאה של התוכחה שלי לא רק לפרוק מהלב א כמו אצ התוצאה אבל לא תוצאה כמו שאצל חזל הכוונה היא מה התוצאה שעניין אות אצל חזל מה האם אני מוכיח אותו א איזשהו מבטל תורה מה התוצאה שמעניין אותי יפ ות מתמיד תחיל למוד כל הזמן כאן יש מבחן אחר זה לא הוא נותן פוטנציאל גדול וגם סיכון גדול בתוכחה תוכחה מוצלחת יכולה אפילו נמר שהוא לא ה מתמיד יש מצב שהוכחתי תלמיד כמו שצריך על זה שהוא מבטל תורה ומשהו בנשמה שלו התחזק למה איך חיזקתי הנשמה שאמרתי לו מילים קשות מילים של ביקורת אבל חיזקתי את הנשמה שלי למה למה חיזקתי אתזה נשמ מה התוכחה עושה באמת בעומק מעבר לתוכן שתוכנה תוכחה בעומק לא פותרת לא אומר תוכן אלא מה היא עושה היא נותנת לבן אדם נראות צנת בן אדם נוכחות זה הקשר העמוק שיש בלשון הקודש בין תוכחה לבין נוכחות כשאני מוכיח אז מה בעצם אני אומר אתה על המפה רואים אותך מה שאתה עושה מחולל משהו בעולם ראיתי את זה וזה מה שמחייה אותנו אך קוראים לבן אדם שרואים אותו בעברית ראוי נכון זהמ שהופ אחד בן אדם לבן אדם ראוי מישהו ראה אותי זה בא בקטע קשה דרך ביקורת קחו את זה לאדר גיס אני מאוד יפה לא נראה לי שין כאן כל כך הרבה מי שיש לו ילדים כאן כן אבל םצ ילדים זה מאוד בור אם ילד ומר תחשבו עלכם בתור ילדים אם הייתם בבית והייתם עושים כל מיני פה שלא לא שמים ב כל הורים שלכם זה ואף אחד לא היה אומר לך מילה בהתחלה זה סבבה נחמד עשה מה שבא לי אחד לאר למילה א אפשר לראות את זה מאוד יפה שאם ממשיכים את זה עוד זמן ועוד זמן עם הילד מה קורה הוא [מוזיקה] משתגע מתפוצץ מזה למה כי אם אף אחד לא אומר לי מילה הזה שאני מחריב את הבית ובלגן את הבית ועושה בלאגנים ולא עושה מה שאני אמור לעשות בבית כנראה שאני כלום שאני אפס והביקורת הזאתי שנותנת לנו את המיר את המשהו את המשהו בעולם ולכן רבי נחמן מגדיל את סכום האמור הוא אומר תוכחה טובה יש לה פוטנציאל הרבה יותר מאשר הנושא הספציפי שהוכח לך יש סיכוי לגדל את הבן אדם ומצד שני כמובן זה מגיד את הסיכון כי יכול להיות ש אני הוא יתחיל להיות מתמיד הוכחתי אותו ישנה את ההתנהגות שלו אבל מה הוא יהפוך להיות בן אדם מעוך מעכתי אותו מה המבחין בין זה לזה רבי נחמן אומר מילה אחת ק רק אני בא אני אגיד המילה הוא כול אומר הש השינוי בין תוכחה ראוייה לתוכחה לא ראוייה בין תוה שמצמיחה את השמה ומגדלת אותה ש מועכת את בן אדם ומקטינה אותו זה לא על ידי התוכן של מה שאתה אומר לו כ מוכח אלא על ידי הכול שלנו כי הכל הוא ב התוכן הוא בטקסט והכל הוא הסב ונח מעריך פה ואומר רק אם אתה תבין באמת תראה את התמונה שאני רואה אותה זה חשו מאוד לאמונה אם אני רואה אותו הוא יכול לגדול המון פעמים שאני מוכיח מישהו אני אומר בעצם בתוכי ה הרגשה היא טוב הוא כזה והוא הוא הוא והוא ישאר תמיד אני רק מוכרח להגיד לו כ אוקיי אני הרב שלו או כי אני אבא שלו א כי סתם אני חייב לחוק את זה מהלב אבל בעצם אני לא רואה את צ'אנס שהוא ישתנה ואז בקול בטקסט עובר לתוך אבל בקל בסאבטקסט מה עבר לבן אדם מה הוא שמע ממני אתה ואתה תישאר ורק אם הקל שלך יכול לבוא מקום של אמונה שרואה את האופציה של חידוש ושר את זה לבריאת העולם שרואה את האופציה שעולם יכול יברר חדש וגם עם 30 שנה א במקרה שלי 50 שנה אני בכל מיני דברים אני יכול עוד להשתנות רק אם שאתה רואה את עצמך מקום כזה רק אז יש לך את הכל הראוי להיות מוכיח הראוי אז בעזרת השם שנזכה להיות מוכיחים ויים ולהיות מעובים טוב אחד עם השני [מוזיקה]