Preparing video...
0:00 / 0:00
הוויכוחים ההלכתיים שבין יואב בן צרויה לדוד ושלמה | הרב אליהו מאלי, ראש ישיבת יפו | כנס אסופות ה-5
91 views
השיעור נמסר בישיבת כרם ביבנה, בכנס אסופות ה-5, כ"ה אדר תשפ"ה. לצפייה בכל שיעורי הכנס לחצו על הקישור: https://www.youtube.com/watch?v=R1jtrDsKXzU&list=PLhWtq6f1QSkzcTFb1jFF87FX3qh9QZGVa&pp=gAQB0gcJCWMEOCosWNin
Categories:Torah
Comments
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
כו הנושא
שלנו מחלוקות
הלכתיות בין דוד ליואב באופן יתי נמנע זה
ברור שהמחלוקת שבין דוד ליואב הם עוברות
לשלמה בנו כפי שמסופר בתחילת
מלכים אני רוצה להתמקד
רבעה מחלוקות ארבע מחלוקות שאנחנו
מוציאים במהלך ימי דוד מתחילת מלכותו ועד
לאחר
מלכותו ארבעת המחלוקות נבחון אותם גם
במקרא וגם בזל באחרונים
ראשונים המחלוקת שהייתה
ל
לדוד יואב על אודות אבנר מחלוקות המחלוקת
שהיה לדוד עם יואר על א אודות אוריה
המחלוקת שהייתה לדוד עם יואב על אודות
אבשלום והאחרונה על אודות המסע מקווה
שנספיק
ללמוד את
הכל בשמואל ב פרק ג לאחר שהממלכה לאחר מו
שאול במשך שבע שנים לא
מתאחדת א אבנר מחליט שהוא רוצה לאחד את
הממלכה ומגיע לחברון
לדוד ויבוא אבנר אל דוד חברון יתו 20
אנשים ויס דוד לאבנר ולאנשים אשר איתו
משתה ומר אבנר דוד הקומה ולכה וביצה ל
אדוני המלך את כל ישראל וחתוך ברית ומלכת
בכל אשר תו נפשך וישלח דוד את אבנר וך
בשלום נותן לו אור ירוק אבנר הולך קבץ את
כל
ישראל אל דוד והנה אבדי דוד ויואב בא
מהגדוד ושאל על רב אמה מביאו ובנ רן
אלוהים דוד בחברון כי שלחו ויילך בשלום
ויואב וכל הצבא אשר איתו באו ויגידו ליהב
לאמור באב נר בנר אל המלך וישלחו וילך
בשלום ויבוא יהב אל המלך ויאמר מהי עשית
הנה ואבנר אליך למה זה שילך טוב ויהיה לך
לוך ידעת את אבנר בנר כי לפתות בא ולדעת
את מוצאך ואת מובך ולדעת את כל אשר אתה
עושה ההמשך
שיואב יוצא מושך את דוד סליחה מושך את
אבנר בחזרה והורג אותו הכתוב
מסיים ויואב ואבישי אחיו הרגו לאבנר על
אשר המית את אסאל אחיהם בגבעון במלחמה
כלומר יש מה שיואב אומר ויש מה שהכתוב
אומר על כוונת הלב יואב אומר יש כאן חשש
לביטחון המדינה הוא בא לרגל ואתה שינחת
אותו בשלום והאמת היייתה ש הרגו אותו בתור
גועלי דם על אסאל הסיפור על אסאל היה כאשר
יצאו עבדי דוד יואב בראשם ואבני אש בושת
אבנר בראשם נפגשו בברכה בגבון ושם הציע
אבנר ואמר ישחקו נרים
לפנינו הם עשו סוג של קרב ביניים ולאחר
שכל המשתתפים בקרב נהרגו כלומר היו
מיומנים באותה רמה אז נפתחה מלחמה ביניהם
הרבה מתו ולבסוף
אבנר אמר עד מתי נמשיך להילחם ולהרו אחד
את השני יואב אמר היית אומר את זה בבוקר
לא היינו מתחילים בכלל זה נגמרה המלחמה
באמצע המלחמה אסאל האח השלישי של יואב
אבישי החליט שהוא רודף אחרי אבנה רדף
אחריו הוא היה קל ברגליו אבנר אמר לו למה
אתה רודף
אחריי הרי אתה יודע שאתה לא ברמה שלי
תרגום ל שפתינו אתה יודע ש אתה לא ברמה
שלי ואיך אני אסע פני אחרי שאני אהרוג
אותך ליואב אחיך אבל וא התעקש ואז אבנר
שהיה מומחה גדול זרק את החנית שלו לכיוון
אסאל פגע בו תוך כדי ריצה והרג אותו אז הם
היו גולי דם של אסאל זה מה שהכתוב אומר
אבל נשים לב שהנימוק של יואב הוא חשש
לריגול לפגיעה בביטחון
המדינה א האם דוד חשש לחשש של יואב יכול כ
להיות אבל דוד בגלל שהערך של אחדות המדינה
והמטרה שלו להיות למלך על כל ישראל כפי
ששמואל משך אותו הם ברמה הכי גבוהה אצלו
מוכן לקחת סיכונים יואב לא נראה עוד בהמשך
כמה וכמה פעמים שיואב נמצא באותו קו ודוד
נמצא באותו
קו בסופו של
דבר דוד אומר לאחר ש עושים לוויה לאבנר
ודוד מראה לכולם שזה לא היה מאיתו וומר
המלך על אבדי הלא תדעו כי שר וגדול נפל
היום הזה בישראל ואנוכי היום רך ומשוח מלך
והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני הם
פרינציפיוני
קיצוניים קשה מאוד לשכנע אותם להתגמש
בהתאם כמובן למה שדוד מוכן להתגמש כלומר
דוד אחדות הממלכה ולאחד את הממלכה זה ערך
עליון אצלו לאורך כל לכל שנותיו ויואב יש
לו מבט אחר יואב הוא יותר במבט הביטחוני
מסוכן לא מסוכן ולפי זה הוא כובע את
מהלכיו התי אומר
ש אמנם הכתוב אומר שהם היו גולי דם
אבל כפי שנראה גם בהמשך יואב היה מאוד
נאמן לדוד ואני חושב שבהחלט ניתן לומר
שיואב היה יותר נאמן לדוד מאשר דוד היה
נאמן לעצמו וזה לפעמים בעיה כי זה לא
מאפשר לך גמישות בהסתכלות על התמונה
בכללותה דוד לא נוקט שום דבר
כלפי כלפי
יואב יואב נשאר סר
צבא אבל א לאחר מותו בתחילת מלכים אז דוד
אומר
לשלמה אתה צריך
להעניש את
יואב ושלמה אכן עושה את זה הגמרא הזה
נמצאת בסנהדרין דף מט עמוד
א' מסתבר הדבר עכשיו זה פשוט ש כש בצוואה
של דוד היא מאוד מאוד קצרה דוד אומר לו
להעניש אז הוא גם דיבר עם שלמה והסביר לו
את הנימוקים וכאן בהסבר של
הנימוקים בעצם יש מקום לחזל בתורה שבעל פה
להשלים לנו את השיחה וזה מה שהם עושים
הביאו את
יואב
דינה אמר לו שלמה ליואב מדוע הרגת את אבנר
אמר לו גואל הדם של אסאל הייתי מעניין
שכאן הוא נוקט את האמירה הזאתי גואל הדם
של אסאל הייתי ולא נוקט את האמירה שהוא
אמר לדוד בזמנו הוא חשוד בריגול כורה זה
אמירה מנצחת
אז אומר לו שלמה הסאל היה
רודף ואם הוא רודף אבנר נרדף מותר לו
להרוג את
הסאל אז יואב משיב לשלמה היה לו להצילו
באחד
מאיבריו אמר
לו לא יחלי מה אתה רוצה שתוך כדי שאבנר
בורח יפגע באחד מאבריו יכוון אל הרגל זה
לא מעבדה
אמר לו אשתה בדופן חמישית כבן דתי וק אבנר
באחורי החנית אל החומש אחורי החנית זאת
אומרת הסיטואציה הייתה שיואב רץ קדימה
אשאל אחרו במהירות
יואב סליחה אבנה רץ קדימה אשאל אחרה
במהירות אבנר זורק את החנית אחורה עם הצד
האחורי של החנית והיא פוגעת באופן מדויק
בדופן החמישית איפה שמרא וכבד תלויים אז
זה צריך מיומנות בלתי רגילה א אבנר היה
באמת איש צבא מיומן ביותר אז הוא אמר
לו בדופן החמישיית כיוונת והצלחת ואתה
אומר שלא היית יכול להציל באחד
מאיבריו כאן בעצם נגמר
הדיון ולגבי
אבנר
אבל הנימוק
של הנימוק של יואב הוא צריך
בירור אבנר היה נרדף יש יש לנו באמת הלכה
שאם אפשר להציל באחד מאבריו אז הוא מציל
באחד
מאבריו יש לנו באחד האחרונים המשני למלך
מביא הדברים נמצאים נקרא קודם את ההלכה
ברמבם לכות רוצח א יג כל יכול להציל באיבר
מאיברי ולא טרח דך ציל בנפשו של רודף
והרגו הרי זה שופר דמים וחייו מיטה אבל
אין בדים ממיתים אותו כלומר לא חייבים לקח
מיטה לא לקח מיטה אם יש כאן דין של גאולת
דם גולת דם זה רק מקום שהוא חייב מיטה
המשנה מלך אומר שם על הרמבם ש שומרים
שכאשר יכול להציל באחד מאיבריו אז אסור
למציל שעומד מהצד וצריך להציל את הנרדף
בנפשו של הרודף אז אסור לו להרוג אותו אבל
לנרדף מותר להרוג את הרודף גם אם הוא יכול
להצילו באחד מאיבריו אז על פי זה שלמה
ודוד טוענים
כלפי יואב מה אתה רוצה מאונה הוא היה נרדף
וגם הטענה שלך שהיה יכול להציל בחד מני
אבריו לא טענה מושלמת כי זה דווקא במישהו
שעומד מהצד אבל נרדף הוא לא צריך לדקדק
וזה מאוד הגיוני שלא צריך לדקדק מה אנחנו
רוצים שנרדף יתחיל לכוון כן יכול לא יכול
הוא נרדף עכל
פנים א
ניתן לומר לא שהייתי שם ולא שהייתי בבית
דין ואני יכול להגיד שזה בדיוק הספרות אבל
בהחלט ניתן לומר שיש כאן
מחלוקת כיוון שהרב פסק שאפשר להציל באחד
מאיבריו אסור להרוג האם הדין הזה הוא גם
בנרף הוא רק במי שעומד ומציל מהצד ואז
יואב טוען זה בכל אחד דוד ושלמה טוענים לא
זה דווקא במי שמציל מהצד אבל מי שנרדף לא
אבל ע כל פנים
יש כאן מחלוקת וכיוון שיש מחלוקת אז יואב
יש לו אחרי מה להסתתר
ולהגיד אני סובר שעשו אתם סוברים כ משני
למלך ואני חולק עליו לא זה
לא יש כאן נקודה נוספת
מעניינת
שנמצאת הערה מאוד מעניינת שמאיר כאן האור
שמח על הנושא הזה
וקושר את זה לירושלמי שאומר למה נענש אבנר
לפני שעשה אדמן של נרים חוק שהוא מפרש את
זה במימד הלכתי עשה אדמן שנרים חוק זה מה
שאמר אבנר ליואב ישחקו הנר לפנינו האור
שמח אמר שמחה מפרש ישחקו הנר לפנינו לא
סתם משחק אלא במשמעות של יעשו אימון צבאי
ומותר מחדש זה באמת חידוש מאוד גדול שמותר
לעשות אימו צבעי שיש בו סכנת נפשות וזה
אומנם קרה שמה על כל פנים הוא אומר
ככה
הו שמח אומר
ככה יש לנו גמרא שאומרת
שאילו
התהפך זמרי כלומר
פרש והיה בא על פנחס או זה היה פטור כי
הוא נרדף
אבל בוא נגיד שהוא לא
מתהפך הוא נמצא יחד עם קוסבי בצור ופנחס
בא להרוג אותו אז זמרי הוא נרדף ופנחס הוא
רודף האם מותר לזמרי להרוג את פנחס מדין
נרדף שהורג את
הרודף זה בעיה כי אם נגיד
שכן הרי לפנחס יש רשות להרו כי הבועל הרמת
כנים פוגעים בו אם נגיד שכן אז לכל נידון
ובית דין שהשליח בית דין בא לקיים בו את
סכילה או שריפה אז מותר לנידון להרוג את
השליח ברור שלא כי הוא נמצא בתוך מצווה של
בית דין אז יוצא שכל הדין הזה שמותר לנרדף
להרוג את הרודף כך אומר הוא שמח וזה סברה
פשוטה ודווקא לרודף אין רשות לרדוף אבל אם
לרודף יש רשות לרדוף אז זה לא שייך
פנחס שבא להרוג את
זמרי יש לו
רשות זמרי יכול להציא ל עצמו באחד מברו של
פנחס אם הרג את פנחס נהרג עליו למה כיוון
שיש לפנחס של
הורגו אם כך אומר הור סבח בוא נבחן מחדש
את הסוגיה של אבנר
וסאל אסאל רדף אחרי א
אבל האם הוא היה רשאי לרדוף אם זה הה סתם
ברור שלא אבל כאן אבנר פתח ואמר ישחקו
נרים לפנינו כלומר הם קיימו כך אומר הו
שמח אימון צבאי שזה לגיטימי בו סכנת נפשות
נמצא שכש אסאל רודף אחרי אבנר הוא רודף
ברשות אם הוא רודף ברשות אין רשות
ל נרדף להרוג את הרודף הם יכול להצילו
באחד מאיבריו וזה בעצם הטענה של יואב כלפי
אבנר לפי האור שמח האם יואב באמת ידע את
האור שמח או לא פחות משנה לנו כי אנחנו
רוצים להראות שיש בזה באמת צדדים
שונים לפי ניתוח המציאות לפי ניתוח המצב
וגם ניתוח המצב הוא הוא מחדש לנו חידושים
מאוד
גדולים
א לפי זה אנחנו מבינים מפני מה מפני מה
נהרג את ירושלמי מפני מה נהרג אבנר שעשה
דמן בל להרים חוק כלומר מי שבעצם אשם בזה
שהוא נהרג ואחר כך יואב ללא נענש על כך זה
בעצם אבנר בעצמו שהוא עשה דמן שנרים סחו
כלומר התיר את המצב שבו הסייל רודף אחריו
וכיוון שכן הוא גרם לכך שיהיה כשהוא עצמו
נרדף יהיה אסור לו להרוג את ה דף אם הוא
יכול להציא לו בחד מעברו שזו טענת יואב אז
אנחנו יכולים לומר שיואב שבר כמו האור שמח
ובמקרה כזה באמת אין לנרדף זכות להרוג את
הרודף אם יכול צילו בכל מברו אני לא הולך
באופן עיו אחרי האור שמח כי זה באמת חידוש
מאוד מאו מאוד מאוד
גדול לומר שבאימונים צבעיים מותר לסכן
נפשות מצד אחד מצד שני כל מי שהיה בצבא
יודע ש שאתה מתאמן באש חיה הכל עובד אחרת
מאשר בלי אש חיה הכל עובד אחרת יותר מהר
יותר לחץ יותר מתח ובעצם אם אתה רוצה לאמן
חיילים אתה חייב לתת איזשהיא מידה מסויימת
של סיכון גם היום צע לוקח את זה בחשבון
אבל לוקח הרבה הרבה טווחים כדי שחס וחלילה
לא יפגע אף אחד שלא
לצורך אני אובר למחלוקת
שנייה
המחלוקת על אוריה
אנחנו מתחילים בספר שמואל
ב'
כש דוד החליט מהסיבות
שלו שהוא לוקח את בת
שבע רב צדוק אומר שהוא זיהה ברוח הקודש
שמב שבע יצא המשך שושלתו של משיח ולכן הוא
חשב שבעצם הוא חייב לעשות את
זה לא אנחנו לא הולכים לעסוק בנושא של דוד
בת שבע יש דורשים לגנ יש דורשים לשבח
אנחנו כמובן הולכים בדרכו של רבי שאומר כל
אומר דוד חטב ואשת איש אנו אל טועה אבל
מכל מקום כשבת שבע אומרת לדוד שהיא בהריון
אז הוא קורא לו אורי ואומר לו
כך קורא לו מהמלחמה ואומר לו כך וומר דוד
לאוריה לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויצא
אוריה מבית המלך תצא אך מסת המלך אז הוא
אמר לו רד לביתך הוא החץ רגליך כלומר
תתקלח ברור שא הוא הלך לביתו כפי שאוריה
משיב לו אוריה לא יורד אל ביתו ואז דוד
שואל אותו לו מדרך אתה בא מדוע לא ירדת אל
ביתך ומר אוריל דוד אהרון ישראל יהודה
יושבים בסוכות ואדוני יואב ועבדי אדוני על
פני השדה חונים ואני אבוא אל ביתי לאכול
ולשתות ולשכב עם אשתי אמר הוא מבין מצויין
מה דוד מתכוון הוא לא יודע מה שקרה אבל
הוא אומר מה זה אני באמצע הקרב באמצע
המלחמה לא הולכים הביתה הוריה סופר
אידאליסט
טוב בעקבות זאת
דוד חזל אומרים שהוא ריה כל מרד במלכות
במה הוא מרד רשי אומר שהוא מרד בזה שהוא
אמר אדוני יואב וכשאתה אומר אתה אומר אתה
עומד לפני המלך אתה לא אומר על מישהו אחר
שהוא אדון שלך כלומר שאתה אומר לי יש בעל
הביית אחר לא אתה המלך הבעל הבית שלי אצלי
הבעל הבית שלי הוא הוא יואב זה ככה לדעת
רשי זה המרידה במלכות תוספות שם מביא הסבר
אחר שמרדה במלכות הרבה יותר פשוטה המלך
אמר לו לך הביתה לא קיים את הפקודה ולא
הלך הביתה
היום המציאות אחרת הזמנים השתנו אבל בימי
קדם כאשר המלך נתן פקודה הנתין של המלך
היה חייב למלא אותה וריה לא מילא אז וריה
הופך להיות מורד במלכות מורד מלכות חייב
מיתה ברור שלדו לא נוח להרוג אותו עם
סנהדרין בלי סנהדרין לפי שיטת תוספות או
בלי תוספות מחלוקת תוספות רמבם לפי הרמבם
לא צריך סנהדרין לפי תוספות צריך סנהדרין
מה תפקיד הסנהדרין רק להגדיר שהוא מורד
במלכות אבל לא יותר מזה על כל פנים לפי
טוסו צריך סנהדרין בין כך וובין כך ברור
של דוד זה הדבר האחרון שהוא רוצה
לעשות להרוג את אוריה כי אז מה יגידו כל
עם ישראל הרג את החייל שלו ולקח את אשתו
זה חילו לשם שאין כמוהו אז לכן דוד מנסה
לפתור את הבעייה מצד אחד אוריה חייב מיתה
מדין מור במלכות מצד שני מה עושים ואייך
עושים את זה ולכן ההוראה שהוא נותן ל שולח
לו איגרת אני קורא
בפנים הבו את אוריה אל מול פני המלחמה
החזקה ושבתם מאחריו וניקה המת הפקודה מאוד
מוגדרת אתם שולחים אל מקום המלחמה החזקה
מסתבר שזה השער כי שמה היה הכי הרבה
שומרים
ואז כל החברים של אוריה חוזרים אחורה בלי
שאוריה שם לב אוריה נשאר
לבד ברור שכל החיצים יכוונו אל אוריה
ובזה נפטרה הבעייה מצד אחד הוא מת על ידי
אויבים כמורד במלכות מצד שני לא דוד הרב
אותו דעקה שיואב לא עשה בדיוק מה שדוד אמר
לו ויהי בשמור יואב אל האיר וייתן את
אוריה אל המקום אשר ידע כאנשי חיל שם
וייצאו אנשי עיר וילחמו את
יואב וייפול מן העם מעבדי דוד ויה מודגם
אורייה החיתי א הוא לא עשה מה שדוד אמר לו
כי דוד אמר לו תלך תשלח יחידה תעדכן את כל
חיילי היחידה שלפי פקודה כולם נסוגים
אחורה אוריה כאילו לא שמע את זה ואז הוא
ימצא את מותו ואחרים לא ויואב לא הסכים
לזה ולא עשה את זה אין טעויות מסתבר שלי
ואב יש את הערכים שלו
ואני ככה אני מנתח יואב לא הסכים לפקודה
הזאתי מפני שזה סוג של להשאיר חייל בודד
בשטח זה נגד ערך הראות ערך האחווה ערך
סדרה שלמה של ערכים שהיום אנחנו מכירים
אותה
מהצבא במלכות בפני עצמה מה מיד במלכות
בפני עצמה יש
מצב
יש אבל עד שאתר זה בוא נשאל עלי על על
אבשלום בנו אבל נגיע תכף לאבשלום אז
אה הוא
שולח
ל כאן יש תיאור מאוד
מעניין שהמדרש אומר שהתרחש בין יואב ושרי
הצבא בצבאה של דוד הוא אומר מלחים א' גם
אתה ידעת את אשר עשה ליואב בן צרויה אשר
עשה לשני שרי צבעות ישראל לב נר בן נר
ולמשא בן יתר יארגן וישם דמי מלחמה בשלום
וייתן דמי מלחמה בגרותו אשר במותו ונעלו
אשר ברגליו
יש כאן לשון מיוחדת וגם אתה ידעת את אשר
עשה
לי מה הוא עשה לו אז חזל במדרש רבע במדבר
רבא פרשה כג
אומרים יש כם שלושה שלושה דברים לי לשני
צבעות זה אבנר והמסה מה עשה לו ששעה שכתב
דוד ליואב הבו את דוריאל מול פני המלחמה
החזקה ושבתם מאחריו וניקה ומת עשה כך
ונהרג נתקבצו כל ראשי החיים על יואב
להורגו שהיה הגיבורים אוריה היה מראשי
הגיבורים אמרו לו מה
עשית מה עשה יואב הראה להם את המכתב של
דוד חשף תכתובת סודית בינו לבין הרמטכל
כדי לגונן על עצמו ובכך הוא הוציא שם רע
ואת מה שדוד רצה להסתיר הוא גילה אז בעצם
זה עבר לכל ישראל התפרסם בכל ישראל שמי
שנתן את הפודה רת אוריה זה דוד ואותו
חילול השם שדוד רצה למנוע בעצם מתרחש אז
זה מה שמר אשר עשה
לי ככה חזל במדרש
אומרים א זה מעורר לנו כאן שאלות כבדות
ואני לוקח עכשיו חוזר ל הגמרא
בסנהדרין שאומרת שהייתה מחלוקת עקרונית
בין
דוד שהיה בצד של אבנר והמסע לבין
יואב הגמרא אומרת
ככה והשיב השם את דמו על ראשו ששר פגע
בשני אנשים צדיקים וטובים ממנו טובים שהיו
דורשים קין ורקין הוא לא דרש צדיקים שהם
בפה ולא עשו והוא באיגרת
ועשה אומר רשי הם דרשו קין
ורקעים כתוב
אח כשאתה הולך כשאתה מצוה לשמוע בכל המלך
יש אח שממעט מה את מה הוא ממעט שלא לקיים
מצוות המלך לבור על דברי תורה אם המלך
אומר לבור על דברי תורה אסור
לך מצאנו את זה אצל אמסה ואצל אבנר אצל
אבנר אמר שאול לעבדיו להרוג את אנשי נוב
את כהני
נוב סובו ומתו את כהני נוב ולא אהבו אבדי
שאול לשלוח ידם ולפגוע לשון
הירושלמי מי היו אותם שרי הצבא שלו אבנר
והמסע אמרו לו מה אית לך בהדן הד קלי נרין
מה יש לך אצם תרגום חופשי הדרגות קח את
הדרגות אנחנו לא הולכים מ אז הוא אמר
לדואג הדומי לך אתה ותפגע והרג את כל נו
כהנים אז הם ידעו שנו ביר הכהנים אינם
חוטאים אז ממילא יוצא שכש שאול אומר להרוג
אותם זה נגד דברי תורה הם לא מורדים אז זה
נגד דברי תורה אז הם סירבו לשמוע בקולו
למה כי הם דרשו קין ורקין ה מעניינו שככה
רשי מפרש שיואב לא דרש מה המשמעות שהוא לא
דרש שלדעת יואב אם המלך אומר נותן פקודה
ובפקולטה
לעבור על דברי תורה אתה מחוייב לשמוע בכל
המלך לנו זה כל כך פשוט כדבר כבר אנחנו
רגילים לזה שאסור ברור שבכל פעילות מבצעית
בצבא מותר לחל שבת וכולי וכולי וכולי אבל
איפה שלא איפה שיש סתם פקודה שאומרת סתם
אני לא יודע סתם אבל איפה שיש פקודה
שאומרת לך לעבור על דברי תורה אתה לא שומע
זה אנחנו זה ברור לנו
אבל יואב סובר אחרת אבנר עשה כך דורשים
דוד בפייב של שלמה מצדיק את העמדה הזאת
ואומר שהם היו יותר טובים מיואב כי הם כן
דרשו קין ורכים ודבר השם דברי הרב דברי
התלמי דברי מש דברי הרב קודם לפקודתו של
מלך אז זה שמבחינה הלכתית אבנר המסע דוד
שלמה נמצאים בצד אחד וסוברים ש
אם יש פקודה של מלך לעבור על דברי תורה
אסור לעבור על דברי תורה כמו שאמרתי למהט
מה ש כמובן כל צורך מבצעי של השלת כל יש
וכולי ויואב סבר היייתה לו עמדה עקרונית
אחרת מה הסברה של
יואב אני חושב שניתן להסביר שלדעת יואב
הוא עושה חשבון
כזה בוא נגיד ש לך נתן פקודה שבני החייל
היא נראית נגד מצוות
התורה והוא לא
מקיים אז מה זה
אומר שבעצם יש מצב שחיילים לא שומים בכל
המפקד אם חיילים לא שומים בכל המפקד אם
אין משמעת ברורה של ברזל זה מסכן את כל
המלחמה זה מסכן את כל עם ישראל
אז פיקוח נפש של כל עם ישראל דוחה את כל
המצוות שבתורה כולל שבת כולל כל העבירות
שבתורה אז לכן לדת
יואב גם כאשר המלך נותן פקודה שהיא נגד
דברי תורה הוא לוקח את זה מסתכל במבט
הצבאי הרחב מאוד מתאים לו בתור המטכל שר
צבא של דוד סתכל במבט הרחב המבט הרחב
מבחינתו האם יש צבא ממושמע שעושה את כל
משימותיו או אין אם כל אחד מחליט איזה מתי
הוא כן עושה ומתי הוא לא עושה לאן אנחנו
נגיע ככה אומר יואב בתוך שר צבא ולכן
לדעתו קיבלת פקודה תווצר אותה לא משנה אם
זה נגד דברי תורה או לא והסברה כפי שאמרתי
אני חוזר סכנת נפשות לכלל ישראל אם תשרב
פקודה סכנת נפשות לכלל
ישראל לכן זה דוכה גם את הלא
תעשה אנחנו מוצאים ש
אפילו בסכנת נפשות ברגע שיש מלחמה ויש
חיילים שרוצים לברוח מהמלחמה הרמבם אומר
בעקבות הגמרא שמותר לאלה שעומדים מאחורה
לקפח את שוקיה לקפח את שוקיה הכוונה לחתוך
להם את הרגליים זה ברור שזה סכנת נפשות הם
יכולים גם למות מזה אבל כיוון שהצלחת
המלחמה תלויה בזה אז מי שבורח מהמלחמה הוא
מסכן את כולם מריך את הלבבות לכן משום
הצלחת המלחמה מותר
אפילו לפגוע באנשים
אני מוסיף כאן
בהערת אגב שהיום למשל החוק במדינה מצדד
בעמדה של דוד שלמה
המשא
ואבנר כי החוק אומר שיש מגבלה לא שומעים
בצורה מוחלטת נגיד זה לא כמו הבחינה הדתית
ש אומרת איפה שהקוד נוגדות את דבר השם אז
הניסוח שהוא שאם חייל מקבל פקודה שהיא
בלתי מוסרית בעליל או שדגל שחור מתנוסס
מעליה אז מותר לו לשרב פקודה ואם נשאל ומה
כל אחד יחליט אז התשובה היא לאחר מכן הוא
יעמוד למשפט והשופטים יגידו אם הוא צדק או
לא צלש או תרש אם הוא הלך אחרי הגות ליבו
אז הוא יקבל את עונשו ואם הוא באמת עשה
דבר שנכון כי הפקודה הייתה באמת נגד כל
אמות המידה
המוסריות הנכונות של מדינת ישראל של צבע
ישראל וכולי וכולי וכולי אז הוא צדק אז יש
כאן מגבלות זה מעניין הויכוח הזה הוא
ויכוח
מעניין אם כן בהריגה של
אוריה אני אומר לפי רשי אנחנו פוגשים
מחלוקת מאוד
מעניינת ואני רק רוצה לנתח
ש יכולים להיות כמה תסריטים מה יואב חשב
כשהוא קיבל את הפקודה דוד לא פירש לו שהוא
נותן לו את הפקודה הזאת בגלל שאוריה חייב
מיתה כי הוא מרד במלכות הוא לא פירש רק
אמר הב הוא נתן את הפקודה מסית מה חשב
יואב אנחנו לא יודעים אבל לפי רשי לפי
הניתוח של רשי ההסברה של
רשי ליואב זה לא ה
קיבלתי פקודה להרוג את החייל הזה לא באופן
ישיר אלא
בגר אני חייב לבצע למה אני חייל ממושמע
אני ש שר הצבא מעלי יש את המלך אני חייב
להיות ממושמע למלך וזה חידוש ניתן לפרש גם
בדרכים
נוספות יש כאן עוד תחום שלם
ש אני רוצה מספיק עוד נקודות אז אני ברגע
זה מדלג עליו וזה כיצד משתלבת בתוך הסוגיה
הזאת אין שליח לדבר עבירה אני רק מזכיר
כאן
ב בת המחלוקת המאוד ידועה בין בית שמאי
לבית
הלל
שבית שמאי
אומרים יש שליח לדבר
עבירה בית הלל אומרים אין שלכת בר עברה
אני רק מזכיר את זה בתור א קריאת כיוון אם
נספיק עוד לטפל בסוגיה הזאתי ביחס לאוריה
ויואב ודוד אז נסובים לא אז אני רוצה
להקדים
קודם שני את שני הנושאים שנותרו לנו הנושא
הראשון הזכרנו אותו קודם יואב ואבשלום
יואב ואבשלום
זה א
מחלוקת פנים בפנים
כש דוד אומר לשלושת שרי צבאותיו שיוצאים
להלחם בצבאו שלום תי גיתי אבישי בן סרייה
ויואב בן סרייה לאט ליבנר אב שלום אתםם לא
הורגים
אותו וכל העם שומעים את זה אחר כך אבשלום
ניטלה בשיערו אחד ה נהרים רואה את זה אומר
את זה יואב ויואב אומר לו אז למה לא הרגת
אותו אז ה אומר מה מהז כולנו שמענו איך
דוד אמר שאין לא להרוג אותו אומר אני לא
מתווכח איתך יואב הולך תוקע בליבו שלושה
שבטים ערה הנערים שלו גם הורגים אותו למה
הוא ה צריך עוד רה ולא עשה את הכל לבד כבר
כל אחד יחשוב
לבד
מחלוקת רבי יהודה וחכמים האם צריך מה הדין
בכמה
שהרגו יש כאן שוב כניסה לסוגיה מאוד
מעניינת בכל
אופן דוד אמר שלא להרוג אותו ויואב הרג
אותו יואב מורד ממלכות לגמרי
חזיתית אבל הוא לא מפחד
מדוד דוד אחר כך כשהוא מצטער על מות
א אבשלום
בנו אז כל העם שומעים
ש דוד מצטער ויואב בא אל המלך דוד ואומר
לו ויבוא יואב אל המלך הבית ויאמר ובשת
יום את פני כל עבדיך מבלטים את נפשך היום
ואת נפש בניך ובנותיך ונפש נשיך להבה את
שונאך ולשנוא את אוהבך כי הגעת היום כי
אין לך שרים
ועבדים כאילו אבשלום חי וכולנו היום מתים
כי היזה ישר בעייניך קום צא דבר על לב
עבדך כי בשם נשבעתי אלך יוצא עם ילין
אישתך הלילה ור לך זאת מכל רע אשר בא עליך
מלך דוד לא ונהלו מצד אחד מצד שני באמת
יושב לקבל את נה העם רואים שיואב לא מתחרט
על משהו עשה ובטוח שהוא
צודק מה פשר
הדבר אנחנו רואים כאן שיואב צועד צעד גדול
קדימה
וחזית ממרה את פיו של
דוד אז בוא נשאל את עצמנו הרי ברור כולם
שמעו שדוד לא רוצה להרוג את אבשלום למה
יואב כן הורג
אותו אפשר לה סביר את זה בכמה אופנים
ההסבר הכי פשוט יש ביניהם מחלוקת לגבי
מורד
במלכות יואב טן הוא מורד במלכות אב שלום
מורד מלכות חייב מיתה אם הוא חייב מיתה
צריך להרוג אותו מה אתה אומר שלא להרוג
אותו הוא חייב מיתה מלך שמחלל כבודו אן
כבודו מחול אז ברור שהוא חייב מיתה אז אתה
אומר שלא להרוג אותו אבל ריבונו של עולם
אמר שכן להרוג אותו אז עכשיו זה מתהפך זה
לא מתאים ליואב כי יואב לכאורה צריך להיות
ממושמע
לדוד אפשר לומר
שיואב חושב שדוד טועה בשיקול
הדעת יכול להיות מסיבות שונות אולי אולי
בגלל שהוא אוהב יותר מדי את אב שלום יכול
להיות כל מיני סיבות אני לא נכס עכשיו
לנסות להסביר למה באמת דוד רצה להחיות תב
שלום כי יש בזה דברים מאוד עמוקים ולא
הזמן הלא מאפשר את זה אבל על כל פנים אני
מסנגר עכשיו על יואב אומר שיואב חשב שדוד
טועה בשיקול הדעת וזה סכנה לכל עם ישרא כי
הוא כבר ראה איך שפעם אחת אבשלום הורג את
אמנון ואחר כך שורף לו את השדה ואחר כך
מורד וא נשאיר אותו בחיים הממלכה לא שקטה
עד עד סוף ה סוף סופו של דוד אז יואב חושב
שהוא צריך לשמור על דוד ועל עם ישראל מפני
אבשלום אנחנו ורים שם כאן שוב את אותה
גישה יואב הוא נאמן לדוד אבל הוא נאמן
לדוד יותר ממה שדוד הוא נאמן לעם ישראל
אבל למעלה עם ישראל יותר ממה שדוד המלך
מחליט משהו ואתה מחליט שדבר אחר הוא יותר
חשוב לעם ישראל ועל פי זה אתה עושה ואת
הוא מתכוון לטובה יב מתכוון לטובה זה זה
ברור רואים את
זה האם הוא צדק זה מאוד תלוי בסיבה שבגללה
דוד החליט שהוא לא רוצה
להרו את אבשלום אם זה מפני רקות הלב יכול
להיות שכן אבל ניו דעתי זה לא מפני רקות
הלב אתה לדוד תוכנית ארוכת
טוח שכפי שאמרתי אי אפשר לעמוד עליה כרגע
מפעת קוצר
הזמן ואנחנו רואים שהתגובה של דוד למעשה
הזה מצד אחד הוא מבין שהוא
חייב להכיל את מה שיואב עשה אחרת הוא מאבד
את כל עם ישראל ולכן הוא שומע בקולו
אבל מצד
שני יואב
מפוטר אנחנו רואים שמיד בתום המרד יואב
מפסיק להיות שר צבא ודוד פונה להמסה זה
מכניס אותנו לסיפור הרביעי של המחלוקת
שבין יואב לדוד הוא פונה למסה ואומר לו
אתה תהיה שר צבע ל ישראל המלך הזה מבחינת
יואב זה מלך שהוא בלתי אפשרי לא רק מצד
הכבוד האישי שלו שפתאום מפטרים אותו עמה
שהוא חושב שהוא עשה בצדק אלא גם
איזה סכנת נפשות אתה לוקח את שר הצבא של
היריב של אבשלום וממנה אותו לשר הצבא שלך
אותו בעצם סתירה ניגוד בין יואב לבין דוד
שהיה ביחס לאבנר אנחנו פוגשים אותו כאן
ביתר סעת אבל דוד רוצה את זה למה כי דוד
מבין שאם הוא רוצה לאחד מתחתיו את כל ם
ישראל הוא לא יכול להשאר בכוח המצומצם שלו
של הנמנים אליו כי הרי גם מיהודה וגם
ישראל היו רבים שהלכו אחרי אבשלום איך הוא
יכול למשוך את כולם בחזרה לאחדות וא לוקח
את שר הצבא שהוביל את זה והוא מצטרף אליו
אז כולם מצטרפים אליו זה אותו הגיון גם כן
לגבי שמעי בן גרה שמעי בן גרב כשההוא עובר
את הירדן אבישר רוצה לחתוך לו את הראש כי
הוא מורד במלכות הוא ביזה את דוד מה דוד
אומר חזל מתערים שמי אומר לו תקשיב אני
יודע שאני לא בסדר אבל אם אתה מקבל אותי
כל ישראל ה מבינים שאתה שסולח ואנחנו
חוזרים אליך אתה לא מקבל אות כולם מבינים
שאתה הולך לקסר את כולם ואיין לך כאן
ממלכה אז הוא אומר בוא ולא מניש אותו אבל
להבדיל משאול שסלח דוד הלא שסלח רק באופן
זמני ולכן הוא מעביר את הענישה לשלמה בנו
אומר לו אתה צריך להעניש את שמעי על זה
שהוא מרד בי לא סלחתי לא מחלתי אבל לטובת
האחדות בעם אני דוחה את זה
עד אני נשבע שאני לא אעניש וגם שלמה
המשימה שמוטלת עליו היא לא לא להעניש את
שמאי בגלל המעשה שהוא עשה אלא ועשית
כחכמתך שלמה באמת מצליח לעשות כחכמת
ולהעניש את שמעי על חטא אחר ששמי עושה
שמורד במלכותו של שלמה ולא מורד במלכותו
של דוד על כל
פנים אנחנו מגיעים
למצב
שבו יואב
מודח
והמסע ממונה להות שר צבע ישראל שר צבעו של
דוד ולמסה תאמרו הלו עצמו
בסרית המסע דרך אגב יואב היה בן אחותו
של דוד סרויה הייתה אחות של דוד וגם המשא
היה בן אחותו של דוד ים כולם אותה משפחה
זה היתה משפחה לוחמת ובתוך המשפחה נשים
חזקים פחד להמסה תומרו הלא עצמי הו בשרית
הכו עשה לי אלוהים וכ וסיף אם לא שר צב
תיה לפני כל הימים תחת יואב כל הימים
כלומר זה מינוי של קבע ויד את לבב כל איש
יהודה כאיש אחד ו המעשה הזה או אולי המסע
השאלה מי זה
וית באמת הצליח מה שדוד רצה לאחד מחדש את
כל העם הצליח ויט את לבב כל איש יודה כאיש
אחד וישלחו אל המלך שוב אתה וכל עבדך וכאן
אנחנו פוגשים את המחלוקת האחרונה אחרי
שדוד עובר את הירדן שבע בן בכרי מורד בו
אומר איש ל הולך ישראל ושוב מלקטים מחרב
אנשים דוד אומר ל המסע שלושה ימים אתה
מביא את כל ישראל אנחנו חייבים לגמור את
שבע בן בכרי המסע
מאחר דוד אומר ש בי יהיה יותר גרוע מאשר
אבשלום מה לעשות אומר לאבישי לא ליואב קח
את את כל העבדים שלי א אל תחכה לכולם צא
רדוף אחריו הם רודפים אחריו מרחק של כמה
קילומטרים הם פוגשים את המסע שבא עם
האנשים שהוא
גייס ולמה הוא אחר כי הוא מצא את
רבנן פתיח לאום הסרט הם באמצע הסדר באמצע
הסדר אומר להם חברים המלך קורא לכם מצב
אומרים לחכה צריך לגמור סדר בוקר גומרים
סדר בוקר ואז הם באים איתו אז לקח להם עוד
שעה אז הם מכרו שעה שעתיים אז הם מכרו אז
אם הוא צדק המסע יואב אין אצלו חוכמות
יואב הולך איתם למרות שהוא לא מפקד כשהוא
רואה את המסע תופס אותו בזקנו אומר לו
שלום אחי לא ניזר והורג אותו מגלגל אותו
הצידה
ובעצם תופס את הפיקוד מחדש אנחנו רואים
שבאבל כששב בן מח הסתתר אז המסה אומתנו
בין האישה החכמה לבין יואם לא לבן אבי שי
כלומר הוא מחדש תופס את
הפיקוד יש לנו כאן מחלוקת וכאן אנחנו
חוזרים למה
ש שלמה
אומר אמר לו ניזי אבנר מדוע הרגת את המסע
אמר לו המסע מורד מלכות היד דכתיב וומר
המלך על המסע הזק לי את איש יהודה שלושת
ימים ויכר מן המועד אמר לו המסע אכין
ורקין דרש מצא אותם פתיח לו במסכת אמר
כתיב כל איש אשר ימר את פיך ו ישמע דבר ו
שצונו יומת יכול אפילו לדברי תורה תלמוד
לאמר רק חזק ומץ רק
ממהט אז הוא דרש
רק הם דרשו הקים נשים לב שבדיון הראשון
הדיון היה אם לעבור על לו כאן אנחנו
מדברים עעל מצוות עשה שנחת מידי כל מצווה
עוברת מצוה תלמוד תורה וגם אז כאשר אתה
עסוק במצווה הזאת אתה פטור מדברי המלך
מפקודת המלך זה בעצם מה שנלמד כאן זה מה
שנלמד כאן אני רק נביא את זה ש זה נפסק
להלכה רמבם מחן גט המבטל גזירת המלך בשביל
שנתעסק במצוות אפילו במצווה קלה הרי זה
פטור דברי הרב דברי התלמיד דברי הרב
קודמים ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל
מצווה שאין שומעים לו כלומר באופן מוחלט
אני רוצה להוסיף כאן בסוגריים שצריך לזכור
שהמלחמה נגד שבע בן מחרי לא הייתה מלחמת
מצו כי אם זה מלחמת מצווה אז זה דבר השם
שצריך לעזוב את בית המדרש ולהתגייס
כפי שכולנו
עושים מי
שעושה כאן זה לא הייה מלחמת מצווה כי זה
סכסוך פנימי בתוך עם ישראל עם שבע בן בכרי
אז ממילא זה המלך נותן פקודה כדי לבסס את
שלטונו אין כ מלחמת מצווה אז ממילא אנחנו
נכנסים לקדרים הרגילים של לשמוע בכל המלך
או השם אמר עכשיו לעשו ד תורה גמרו סדר
בוקר תיר את המסה ויוצאים
למלחמה הכסף משנה באמת אומר שמה שכתוב
המקור לרמבם זה עם
המסע אנחנו רואים כאן שוב את אותה
מחלוקת דוד שלמה המסע ואבנר אומרים רק חזק
ואמץ לבטל את דבר
המלך לבטל את דבר השם מול דבר המלך אין
רשות
אומר לא והוא הולך לשיטתו ולכן הוא הורג
את המסע ועל כך אומר דוד צריך להעניש אותו
אני חושב שהעונש הוא לא רק עונש עונש זה
עונש גם מבחינת קביעת הלכה שדוד אומר אם
יואב נשאר והוא באמת נשאר אנחנו רואים
שבסופו של דבר אנחנו מסתכלים על סיכום
הסיכום של התנך כתוב ויואב על כל הצבא
ישראל ו בנבן ודע על הקריטי והפליתי אז
דוד יש לו כאן הכרח להשאיר את יואב כי אין
לו ממלא מקום אבל הוא צריך לקבוע הלכה
ולכן בצוואתו הוא אומר לשלמה אשר פגע
באנשים צדיקים וטובים כי הוא לא פסק נכון
להלכה והם כן פסקו נכון
להלכה
ו דוד מל ישראל חי וקיים נזכה בעזרת השם
במרה בימינו לביד משיח בן
דוד ש
[מוזיקה]