הדרכה לכתיבה תורנית | פרק 5 - מלאכת מעבד | הרב מרדכי חיון

[מוזיקה] שלום לכולם ישר כוח לכולם על הרצון להתפתח בלימוד התורה לפתוח מחוזות ואפיקים נוספים כמו שכבר אמרו בשיעורים הקודמים הכתיבה זו דרך מיוחדת שיכולה לפתוח רובד נוסף ללימוד התורה כבר בשיעורים הקודמים דיברו קצת על החשיבות ואנחנו ננסה בעצם בשיעור הזה גם להביא דוגמ שממחישה את החשיבות איך אפשר להתפתח על ידי כתיבת הדברים בשיעורים הקודמים הגענו עד שלב איסוף המקורות והנתונים בשיעור הזה אנחנו נעסוק בעיקר בניתוח המקורות והנתונים כפי שמוצגים בפנינו בשלב הראשוני כשיש לנו כמה נתונים אנחנו צריכים לבחור את הטקסט הראשון שבו עוסקים בוחרים את הטקסט שנראה הסוגיה המרכזית אותו מתחילים ללמוד הלימוד מתחיל כמו סוגיה רגילה באיון מתחילים ללמוד את הסוגיה בצורה אותנטית מעלים את השאלות הבסיסיות על ה על ההיגיון של הדברים על טעם הדברים על על לשון הסוגיה כל השאלות הרגילות שלומדים בעצם בשיעור העיון לכל מי שמתחיל בתהליך כתיבה וביחוד לכותבים חדשים אני מציע לכתוב את השאלות ואז לחלק את לשניים לשאלות מרכזיות ולשאלות משניות מה החלוקה אומרת השאלות המרכזיות העקרוניות הם שאלות שצריכות להגיע לידי פתרון בסוף תהליך הכתיבה זה שזה שאלות שהכרחי להבנת הסוגיה ללעומת זאת שאלות משניות זה שאלות שלפעמים יש להם פתרון ולפעמים אין להם פתרון לפעמים אין להם פתרון מספיק טוב לפעמים על חלקן אפשר לענות חלקן יכולות לעזור לנו א לבאר על ידי את הסוגיה אבל הם לא אינטגרליות כמו השאלות המרכזיות לאחר שניסינו לללמוד את הסוגיה בעצמנו שאלנו את שאלות סיווג אותם לקטגוריות של מרכזיות ולא מרכזיות על חלקן אפילו ניסינו לענות א צריך להסתכל בעצם מה הראשונים והאחרונים כתבו בסוגייה ובצורת ההסתכלות בעצם יש שני אופנים וזה תלוי בעצם בסוגייה האופן הראשון נקרא לזה סקירה מדוקדקת בסקירה המדוקדקת בעצם עוברים על הפרשנים בצורה מאוד מאוד מדוייקת רואים למשל את שיטת רשי קוראים אותה בצורה מעמיקה ומנסים להבין האם רשי התייחס ל שאלות כמו שאנחנו ראינו אותם האם היו לו הנחות יסו דומות להנחות היסו שהיו לנו או שלא האם רשי התייחס או הוסיף מסוגיות אחרות או רעיונות אחרים שלא חשבנו עליהם כמובן שאי אפשר לעשות את זה בכל הראשונים אבל אפשר לעשות את זה בראשונים מרכזיים כמו למשל רשי ותוספות זה הבסיס ולפי עניין או הרמבם וסיעתו בדרך אחת או הרמבן רשבא וריטה בדרך שנייה או הרן או הראש כל סוגיה לפי עניינה לפי הראשון שהרחיב בה או התעסק בה זה המקום להוסיף שכאשר לומדים סוגיה יש היררכיה מסויימת בין מקורות כלומר זה נכון שכל ראשון וכל אחרון יכול להעלות סברות מאוד מאוד חכמות ונכונות ואמיתיות אבל בסוף יש פרשנים מרכזיים יותר חלקם בגלל שהם קדמונים ופרשנים רבים התייחסו אליהם לאחר מכן חלקם בגלל הסברות המיוחדות או החשובות שלהם כל פעם שלומדים סוגיה צריך לשים לב לא רק לסברה עצמה שנאמרה אלא גם מי המרה ומה המשקל שלו בקרב הפוסקים עד לכאן האופן הראשון של סקירת המקורות סקירה מדוקדקת האופן השני זו בעצם סקירה מהירה יותר בסקירה המהירה צריך לראות מה כתבו הראשונים והאחרונים בסוגייה אולי דברים שפספסנו אפשר לראות את זה בהתחלה על ידי קריאה במרוצה של הראשונים והאחרונים אפשר גם להעזר במילות חיפוש או בספרי סיכומים אפשר להסתכל בלקות בהורים במתיבתא או בהערות בשוטנשטיין לראות שלא פספסנו נקודה מסוגיה אחרת או חלק משמעותי בסוגייה שאלה מרכזית שלא שמנו לב לגביה בדרך כלל משלבים את שתי הסקירות זו עם זו עושים את הסקירה המדוקדקת בראשונים מרכזיים ותוך כדי מסתכלים ורואים במרוצה יותר בראשונים הנוספים האם יש דברים נוספים שלא שמנו אליהם לב רציתי להביא סוגיה אחת מוכרת להמחיש איך ללמוד באופן הזה הגמרא בברכות בדף כז מביאה את מחלוקת רבי יהודה וחכמים כאשר חכמים אומרים שתפילת המנחה עד הערב ורבי יהודה אומר עד פלג המנחה ומסתפקת הגמרא כמו מי צריך לפסוק הגמרא אומרת למסקנה השתא דלא איתמר הלחתה לא כמר ולא כמר דעבד כמר עבד ו דעבד כמר עבד כלומר כיוון שלא הוכרה הלכה כרבי יהודה או כחכמים כל אחד יכול לנהוג איך שהוא רוצה או כרבי יהודה או כחכמים כשלומדים את הסוגיה הזאת נביא למשל שאלה מרכזית ובסיסית ראשונית יש סוגיות רבות בגמרא שלא פסקו בהם הלכה מביאים בגמרא שתי דעות ולא הכריעו כמו מי לפסוק הראשונים או האחרונים כן מנסים לפסוק כאחת הדעות אבל בגמרא עצמה לא הוכרה ההלכה לא כמר ולא כמר האם הכלל דעבד כמר עבד ו דעבד כמר עבד תקף לגבי כל המקרים כל הסוגיות שבהם לא וכרי ההלכה או שזה משהו נקודתי בסוגייה הזאת במסכת ברכות עכשיו זו סוגיה בברכות בדף כז אבל הראשונים עסקו בסוגייה הזאת בתחילת המסכת בברכות בדף ב ובאמת התבוננות בראשונים מראה שחלק מהראשונים הקשו שאי אפשר לאחוז את החבל משתי הקצוות זה נחשב טר דסטר שהרי לא ניתן לפסוק כדעה אחת ובעניין אחר לפסוק הדעה השנייה זה הרי לא הגיוני וככה הרבה רישונים הקשו אבל רבנו תם בא ואמר שזה דעבד כמר עבד ו דעבד כמר עבד בפשטות רואים שהראשונים נחלקו האם ההכרעה הזאתי שד עבד כמר עבד שייכת לגבי כל הסוגיות שבהם לא וכרי ההלכה או שלא ואם רגע ננסה להסביר או להבין את שיטת רבנו תם אנחנו ננסה להבין מה שונה בסוגייה הזאת למה דווקא בפסיקה הזאת בהלכה הזאת אפשר לפסוק משהו שהוא טריי סטרי כדי להבין את השאלה הזאתי ננסה לחפש סוגיה נוספת שבה פוסקים דעבד כמר עבד ו דעבד כמר עבד ויהיה סוגיה כזאתי בשבת בדף סא לעניין קשירת נעליים האם קושרים קודם את רגל ימין או את רגל שמאל צריך להשוות את הפסק שם לפסק הזה ועל ידי זה להבין האם מדובר בהכרעה נקודתית בסוגייה בברכות וסוגיה בשבת או בהכרעה כללית סקירה נוספת בראשונים מראה שהרב הביא את הדוגמה הזאתי בהלכות תפילה לגבי תפילת ערב שבת ומוצאי שבת האם יכול להיות אפשר ללמוד את הדברים בצורה כזאת אבל הניסיון מלמד שכאשר כותבים את הדברים בצורה מסודרת לא מפספסים פרטים ניתן להבין את הדברים יותר לעומק לקרוא את הסוגיה כמה פעמים לראות מה בדיוק כתבנו ולכן בעצם ההבנה עצמה היא טובה יותר בנוסף יש לזה יתרון גדול גם לאחר כמה שנים אפשר להמשיך את הסוגיה מהנקודה שבה הפסקנו שהרי בכתיבה כבר כותבים מה השאלות המרכזיות מה המשניות למה ראשונים מסויימים הסבירו ככה למה ראשונים אחרים הסבירו אחרת וכמובן בזהירות הנדרשת כאשר הסוגיה מסודרת יותר בצורה מפורטת יותר קל להכריע כמו איזה אחרונים או ראשונים נכון ללקות להלכה איזו דעה מסתברת יותר וכן הלאה רציתי להוסיף נקודה מסוימת היום יש המון המון ספרים בהמון המון תחומים וגם אם מישהו כותב ספר מעניין ונושאים מעניינים לא תמיד יש נגישות לספר שלו ולכתיבה שלו אבל כיום זה לא רק ספרים יש גם בעצם כתיבה מקוונת אדם שעסק בסוגיה מסויימת לעומקה וכתב אותה בצורה מסודרת ורעות יכול לעזור ללומדים רבים שלומדים את הסוגיה הזאת למשל היום אם מישהו לומד סוגיה מסויימת ויש באתר הסיף התייחסויות לסוגיה הזאת הוא יכול להסתכל באתר ולקרוא מהמרים נקודתיים שקשורים לסוגיה הזאתי וזו אחת הדרכים האקטואליות היום ללמד תורה לכן כל מי שרוצה שהתורה שהוא לומד גם תלמד בעתיד הכתיבה הוא כלי מאוד חשוב ואפקטיבי כדי לממש את ה ר ח לכולם ול רה [מוזיקה]