הדרך לבחירת רבנים ודיינים - בין בי"ד ממונה לזבל"א | הרב רא"ם הכהן, ראש ישיבת עתניאל | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] טוב ראשית, הכותרת שאני נתתי היא כיצד בוחרים, דיינים, רבנים, אבל היה עוד משהו שהורידו. בין בית דין ממונה לזבלה ואני חושב שקודם כל צריך ללמוד בעיון סוגיות ואחרי זה לעסוק בשאלה המעשית ובסוגיות המעשיות ולכן אני אתחיל בזה אין ספק שיש פה דבר גדול מאוד של השרת שכינה גדולה שכל כך הרבה ישיבות בהערת פנים על זה באמת צריך לברך שהחיינו בשם ומלכות ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה אמן אמן ואם הנציב היה לא היו אומרים תחנון כי אצל הנציב שהגיע תלמיד חכם גדול לא אמרו תחנון כזה דבר נראה לי הוא היה עושה מסיבה גדולה מאוד כשאנחנו מתבוננים במבנה מסכת סנהדרין המבנה של מסכת סנהדרין אני מדבר כרגע רק אין לנו זמן על שלושת הפרקים הראשונים הפרק הראשון עוסק פותח בדיני ממונות בשלושה מכות בשלושה שמיכת זקנים ועריפת עגלה בשלושה משנה ד' דיני נפשות ב-23 ואילו דינים צריך בית דין של שלושה אילו דינים צריך בית דין של 23 אלו דינים צריך בית דין של 71 היכן שמים את הבתי דין כמה יהיה בעיר ותר ראויה לסנהדרין 120 רבי נחמיה אומר 230 כנגד שרי עשרות מה היחס בין סנהדרין לבין בית דין של שלושה האם גם בית דין של שלושה הוא בית דין ממונה כמו שבית דין של 23 הוא בית דין שנמצא בפתח העיר יש בית דין של השבט. יש בית דין בלשקת הגזית, בית דין הגדול. יש בית דין בפתח הר הבית. האם גם בית דין של שלושה? לא כתוב במשנה. הרמב"ם בהלכות סנהדרין בפרק הראשון הוא פורט את הדברים. כמה בתי דינים גבוהים יהיו בישראל וכמה הם עניינם? קובעים בתרה בית דין הגדול במקדש. הוא הנקרא סנהדן גדולה מעניינם 71. ויש פה דבר מרתק. ומניינם 71 שנאמר שפל 70 איש מזכני ישראל משה על גביהן שנאמר והתייצו שם עמך יש 71חד הגדול בחוכמה שבכולן מושבים אותו ראש שלהן והוא ראש הישיבה והוא שקוראין אותו החכמים נשיא בכל מקום והוא העומד תחת משה רבינו אין דרכו של הרמבם להוסיף דרכו הרמבם כותב את זה על מנת לתם תחותם לכל בית דין הגדול כהמשך מעמד דר סיני בהלכה ד' מחדש הרמבם עיר שאין בה 120 מעמידים בשלושה דיינים שאין בית דין פחות משלושה כדי שבין רוב אומיות אם הייתה בין מחלוקת בית דין מן הדיינים כלומר דעת המאירי ואם אני לא טועה גם דעת הרמבם ואם אני לא טועה גם המאירי כותב כך גם בית דין של שלושה הוא בית דין ממונה הפרק השני א דרך אגב הכסף מרן הכסף משנה כותב על אותו דין של זה והפשיטה שאין מניח כים אותה בלא בית דין ופחות שבתי דינים הוא שלושה כלומר הוא מסביר את הרמב"ם למה ממנים כי אי אפשר להשאיר מקום בלי בית דין כלומר בכל מקום צריך שיהיה בית דין ממונה אני חושב שצריך להוסיף בפרק הראשון רואים שיש תפקיד לבין של שלושה להלקות ועוד דינים מהסוג הזה הדינים האלה מחייבים מינוי מי אתם שאתם מלכים ולכן זאת דעת הרמבם פרק השני עוסק ב אה בדיני מלך וכהן גדול. מאוד הגיוני. עוסקים בהתחלה במשפט, אחר כך עוברים לכהן גדול ולמלך. אבל יש לנו פרק שלישי, דיני ממונות בשלושה. במבט שטחי, לאדם שלא מבין, זה מבנה לא מסודר. ההיגיון היה אומר לשים את הפרק השלישי כחלק מהפרק הראשון בצורה כזאת או אחרת. מדוע אתה הולך למלך וכהן גדול ואחרי זה אתה עובר לבית דין של שלושה. אין ספק שרבי משנתו מדוייקת מאוד וזה לא חס וחלילה טעות. הוא עשה את זה בכוונה מכיוון שהפרק הראשון עוסק בהיררכיה של הממלכה של בתי דין. פרק שני, המשך היררכיה של הממלכה, שזה בתי הדין הממונים. הפרק השלישי עוסק בבית דין בעל אופי אחר ולכן רבי הוציא אותו. וזה מה שנקרא בלשון הקצרה. זבלה. דיני ממנות בשלושה. זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד ושניהם בורים להם עוד אחד. דברי רבי מאיר. חכמים אומרים שני דענים בוראים להם עוד אחד. זה פוסל דאינו של זה. לגבי החלק הראשון שיש פה דיון שלם בבבלי בירושלמי לא אתכב אבל המשך המשנה תמוע בכל כני מידה מה כתוב זה פוסל דיינו של זה וזה פוסל דיינו של זה דברי רבי מאיר דברי פלא יש להש בגמרא אומר פה קדוש יאמר דבר זה אדם יכול להגיד אני פוסל את הדיין מי ידע שפסול הדיין הדיין בא לדון אותו אותך מה זה שיטת רבי מאיר בוא נראה את ההמשך חכמים אומרים ממתי בזמן שמביא להם ראה שהן קרובים או פסולים זה מובן אבל אם היו קשר כשרים או מומחים אני לא יכול לפוסלן פשט הדברים של לרבי מאיר אדם יכול לפסול דיין זה פשט משנה אחרי זה זה פוסל דיו של זה וזה פוסל דיו של זה דברי רבי מאיר זה בכלל תמוע ריבונו של עולם מה זה אני קובע מי העד מה זה חתונה העד קובע מה היה אחליט שהעד הזה פסול העד הזה לא פסול מה היא שיטת רבי מאיר זה מה שאמרתי רשלק ששומר פה קדוש יאמר דבר זה נגד ההיגיון חרמי וריה מתי בזמן שהוא מביא עליהם ראיה שהם קובים פסולים אבל הם יהיו כשרים אינו יכול לפוסלן ולא יתעקב בכל הפרק כי אז זמננו דל מקובלנו מהרמה מפנו בספרו עשרה מאמרות ומהגאון מוילנה שדבריו מובאים בהקדמה לפאת השולחן שמה שתינוק מבין במשנה זה האמת זה הלשון של ארמה מפנו והגמרא שמוציאה משנה מפשטותה בחיסור ומכסרה זה לא האמת ודברי הרמפנו זה בחוכמה וזה בבינה ולא עריך יותר לא יכול להיות הגמרא מוציאה את הדבר הזה מפשט המשנה. הגמרא שהיא באה אה אה א לדבר על ה על העניין הזה. דרך אגב, התוספת הזה כמו המשנה, אני אני לא אתעכב, אבל הגמרא באמת שהיא באה לדבר על הדבר הזה היא אומרת זה לא הגיוני. כמו שאמרתי רשלק שומר פה קדוש ומתרצים תירוצים תחוקים. מדובר בעדו, מדובר ככה, מדובר ככה, זה דבר תמוע. איך אפשר להעלות על הדת דבר כזה? רבי מאיר, מוריי ורבותיי, רבי מאיר שידוע לכולם, הגמרא בעובים דף יג עמוד ב אומרת, ידוע לכולם שאין בדורו של רבי מאר כמותו, מפני מן נפסקה הלכה כמותו, שהיה אומר על טהור טמא הוא מראה לו פנים. על טמא טהור הוא מראה לו פנים. אז הוא אומר כזה דבר תמוע. אני רוצה לומר דבר שלעניות דעתי יש לו ראיות רבות לדבר הזה. רבי מאיר, הפשט הוא האמת. אומר רבי מאיר, יש שני סוגי בתי דין. בית דין שופט אינה ואמינה שתפסול את הדיין או את העד. יכול להיות שאפשר לדון לאיזה בית דין נלך. ולא דנתי בזה. מי אתה שאתה תפסול? אבל שלי יש ריב עם מזולת ואני רוצה לשמוע את דבר השם ושנינו אנשים מתוקנים ואנחנו אומרים בואו נלך לבית דין לברר את זה וביתי דין זה לא פשרה רבי עקיבא בירושלמי אומר שהוא באים אליו לדין תורה היה אומר דו לפני מי אתם עומדים לפני מי שאמר והיה עולם ולא לפני עקיבא בן יוסף בתורה כתוב ונקרא בעל הבית על האלוהים האמת אמת העמוקה היא אמת שצומחת מלמטה. זה אמת מארץ תצמך. בניגוד להבנה מותט שחושבים שבאו מלאכי השרת ואמרו לא יברא אדם. מה עשה הקדוש ברוך הוא השליך את האמת ארצה? מסביר רב נתן בצורה עמוקה תלמידו של רב נחמן שהקדוש ברוך הוא רוצה אמת ארצית. בית דין של נידונים הוא אמת גבוהה יותר. ואני יכול לומר לחבר שלי שהוא אדם מתוקן ואני מתוקן, רוצים לדעת מה רצון השם? אז הוא בוחר דיין, אומר לו, "תשמע, הדיין הזה אני באמת סומך עליו." הוא מביא לי מישהו, אני אומר, "תשמע, אם הוא יהיה זה לא בית דין של נידונים. אתה מביא את העד הזה? אני מוכן. לא נסתדר. הוא יטבע אותי לבית דין ממונה. אין בעיה. רבי ברוח קודשו סידר סידור נפלא. יש שלושה פרקים. שני פרקים ראשונים עוסקים בממלכה. פרק שלישי עוסק בבית דין של זבלה. בית דין של זבלה. בית דין של זבלה הוא בית דין של אמת. זה בית דין של זבלה. סליחה. בית דין של זבלה. בית דין של זבלה זה בית דין של אמת. סליחה, אני רק סליחה שלא ניתקתי. בית דין של זבלה זה בית דין של אמת. ולכן דברי רבי מאיר שנכתבו בבהירות זאת פשטותם. אני רוצה להוסיף עוד נקודה לזה. אנחנו יודעים שיש דין שבועה שנקראת שבועת הדיינים. אין לנו זמן להעריך. שבועת השם תהיה בין שניהם. שבואה הוא כלי בבית דין בדיני ממונות והוא לא כלי בבית דין של 23. כי יסוד השבועה זה נאמנות. זה סוד השבועה. שבועת השתהיה בין שניהם. ואכן בפשט התורה שבועה קיימת רק בשבועת השומרים. שבועת מויד במקצת זה דרשה. שבועת עד אחד זה דרשה. והתשובה היא מאוד פשוטה. בשבועת השומרים אחרי שהוא נשבע חוזר הנאמנות. במוידה ומיקצתם הוא נשבע. אני אומר לו, אתה גם גנב וגם שקרן. ואותו דבר ביד אחד. ולכן זה רק נלמד מדרשה. עכשיו אז זה יש לנו שלוש. העניין של שלושה בבית דין. העניין של שלושה בבי דין. יש דיון גדול. אין לנו זמן לדון בכל המקורות איך הגיעו לשלושה. יש ארבע דרכים איך הגיעו לשלושה. או מריבוי זה דעת תנקם בתוספתא או מחזרה זה דעת רבושיה. או מחזרה ואין בית דין שקול. או מדרשה במחילתא דרבי ישמעאל שאשר הרשיון אלוהים או במכילתא דרשבי אבל זה לא משנה יש שלושה מהיא שיטת רבי תנו רבנן דיני ממונות בשלושה רבי אומר בחמישה כדי שיגמר הדין בשלושה שואלת הגמרא בשתלת המילו גמר דין הבטרי הריק אמר מפני שגמר דין בשלושה עלמה כסברת לתק כתיבה בגמר דין כתיבה רבי רוצה שיש שלושה שיחריאו בבית דין של ולכן בית דין אומר רבי אומר אין לנו בית דין של שלושה אלא של חמישה מגדף בא רבי אבאו מגדב ביטוי חריף אומר מה פתאום אלא מהת סנהדרין גדולה צריכה 141 כדי שיגמר הדין ב-71 תהי סנהדרין קטנה צריכים 45 כדי שיגמר הדין בשלושה כוש קושי את רבי רבי אבא בנויה נקודת הנחה של שוויון באופי שלושת סוגי בתי הדין אבל והגמרא עונה גם שם משהו דחוק לניו דעתי רבי שמופיע בתוספת מופיע בגמרא אומר משהו מאוד עמוק המספר שלוש זה חותם האמת רבי רוצה חותם אמת לא רק בגלל אין בית דין שקול בגלל עולם אחר ראה שזה ברירת מחדל. רבי טובע שיהיה לי שלושה כפי שמופיע בזוהר על שלושה שהם האמת. בית דין של 20 ושלושה זה מדין בית דין שופט של העדה וזה עדה שופטת ועדה מצלת. קושי רבי אבה מתחילה. בית דין של 70 זה נציגי זקני ישראל. השלוש זה המספר היולי של נקודת האמת. מה שיוצא לנו עד כאן שאנחנו רואים שיש הבדל אדיר בין בית דין של שלושה לבין בית דין ממונה. בית דין של שלושה של הפרק השלישי, בית דין של שלושה של הפרק השלישי הוא איננו בית דין ממונה. אבל עומדת בפנינו שאלה, האם בידין ממונה לא צריך לדאוג שיהיה בו נאמנות של העם? האם בית דין ממונה מישהו מינה אותו וגמרנו? אז בואו נראה מה הדין בבחירת בית דין ממונה. בתורתנו הקדושה כתוב בספר דברים שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך אשר אדוני אלוהך נותן לך לשבתך ושפטו אתם משפט צדק על מי מותלת מצווה דבר שני איך ממנים זאת שאלה מאוד מרכזית היא מאוד מרכזית בעולם שלנו איך ממנים רבנים איך ממנים דיינים בוויכוח החריף שהפוליטיקאים החליטו שהם יחליטו מי יהיה רב במציאות שרב ראשי מחליט פלוני יהיה רב במקום. האם זה מסתדר עם ההלכה או שמשהו אומר מנוגד לגמרא ולראשונים? בואו נבדוק את זה. קודם כל אין ספק שמצוות מינוי אה מצוות מינוי דיינים מותלת על כלל ישראל. כותב הנציב בעמק דבר בדברים תיתן לך בלשון יחיד דזה אזרה על כנסת ישראל שהם סנהדרין גדולה להעמיד בית דין בכל עיר וכנסת ישראל בכללה כתיב בלשון יחיד גם החינוך פרת שופטים מצוות תצא זאת מחת מן המצוות המוטלות על הציבור כולן שבכל מקום ומקום וציבור הראוי לקבוע ביניהם בית דין כמו שמבואר בסנהדרין על הציבור כולו המצווה מותלת על הציבור רמיר הלוי בידרה מה כותב מני שמדים שופטים לכל ישראל דהיינו סנהדרין גדולה נוח שופטים תיתן לך לכל ישראל הרמבם בספר המצוות בכל התרגומים לכן זה לא קשור לתרגומים יש מצוות שהוא כותב ציוונו יש מצוות שהוא כותב נצטוו אף על פי שכאשר הוא כותב ציוונו מי שעושה את זה זה זה לא כל עם ישראל אלא רק הכהנים לדוגמה. כלומר יש מצוות שעושים אותם בתור שליחות ויש מצוות שזה מצווה לכהנים. הרמב"ם בספר המצוות מצווה קו כותב המצווה קו שציונו למנות שופטים ושוטרים שיחריאו לעשות מצוות התורה. ציוונו את מי? את עם ישראל. זה לא מוטל על איזשהו אדם יחיד. מי ממנה את השופטים? הנביא או העם? כותב הברבנל ואחריו הלכו כל גדולי ישראל ויש לזה יסודות בכל מקום כותב ככה בסדר אלה הדברים זכר משה רבינו עליו השלום שהוא ציווה לישראל שימנו השופטים כמו שאמר אבו לכם אנשים חכמים ונבונים הנה ישראל לא רצו אז למן אותם רצו שהוא עליו השלום ימנה אותם עם ישראל אומר שמשה ימנה כמו שאמר ותענו אותי הוא טוב הדבר שדיברת לעשות כלומר טוב הוא שהדבר שדיברת כן תעשה אותו אתה אני מדלג ולפי שלא יחשבו ישראל שכן יהיה תמיד רוצה לומר שהנביא הוא אשר בכל דור ודור ימנה את השופטים כי הוא אשר ידע בנבואתו מי הוא הראוי לשפוט לכן הודיעם שלא יהיה כן יהיו בעצמם שהם ימנו את שופטיהם נביא אמת משה רבנו איננו ממנה שופטים צריכים להבין אני לא אקרא את כל הברבנל נגיע לשנה הבאה הכוונה השלישית להגיד שכאשר יקרה בעיר אחת שהוא בא משני שבטים יוסמו בה שופטים מכל שבט ושבט באופן שכל אדם יבוא לפני שופטי שבטו כלומר ברור שצריך נציגות של כולם הטענה בבית המשפט שאין נציגות היא טענה נכונה אותו דבר לגבי בתי הדין אני לא מבדיל בתפיסה העקרונית בדבר הזה אם נתבנ קונה לדוגמה רדסופמן כותב משה רבנו בחר את האנשים יש להרגיש בשני הבדלים בין הסיפור כאן לבין הסיפור בשמות הכוונה בושע בספר שמות כתוב שמשה בחר את האנשים כאן משמע שהבחיה הייתה בידם כאן מודגשת בעיקר המעלות השכליות בשמות מותלת ההדגשה העיקרית על המעלות המוסריות לא אתכב בכל זה אומר הדתמן העם בשעה שדיבר אל העם שיכול לרמוז בקצרה את המלות המוסריות הדרושות ידועים המלבים גם הוא הלך באותו עיקרון נקרא חלק קטן מדבריו מה שמע שמשה יבחר אותם ומשה אמר הבו לכם היינו שישראל יבחרו אותם כי לבחירה צרים ושופטים אלה היה צריך שיהיו חכמים ונבונים ואלה נודעו לישראל כל שבט ידעו החכמים והנבונים שביניהם שיהיו יראי אלוהים אנשי אמת צוני בצע שהם דברים שבלב זה לא יוכלו ישראל לדעת על זה אמר איתו ואתה תכזה שמילת חזיין החיזיון ברוח הקודש ועל כן ציווה משה שישראל יבחרו מכל שבט ושבט החמים הנבונים ועל זה אמר וידועים משה יבחר מהם ברוח הקודש מי שהם יראה אלוהים אומר המלבים דבר מבריק מה שיצא לתרו אומר לעם ישראל אתם תבחרו את הידועים לשבטיכם מביניהם משה רבינו שהוא ראיה מאמנה רואה בספקלרה המהירה יגיד מל רוח הקודש שזה לא ניתן בידינו אני יכול להביא עוד גדולי ישראל שאמרו את הדברים האלה בצורה ברורה בואו ניגש בפועל מה הייתה דרך בחירת הסנהדרין מופיע בתוספתא במסכת סנהדרין פרק ז הלכה א' משם שולחין ובודקים משם מבית דין הגדול כל מי שהוא הוא חכם ושפוי ויר חטא ופק טוב ורוח הבריות נוכה אמנו עושים אותו דיין בעירו כלומר מה הדרך לבחור דיין בעיר הולכים בעיד דין הגדול לא באים ואומרים יש לי מועמד שלמד בכוילל לא היה ולא נברא מה הם עושים הולכים לעיר ורואים מי שנמצא שם דעו לכם האמירה ומללה אין נביא באירוע אתם יודעים מה המקור שלה הברית החדשה בתורתנו מה כתוב נביא מקרבך מאחיך כמוך שצריך למנות רב לעיר כם לשם ורואים האם מותר לראשון לציון לבוא לבאר שבע להחליט על מישהו שלא גר שם נגד התוספתה נגד כל גדולי ישראל נגד החתם סופר נגד כל גדולי ישראל. הדבר הזה מנוגד להלכה באופן מוחלט. בואו נמשיך. הגמרא בסנהדרין בדף פח עמוד ב מופיע את דברי התוספתא. משם כותבין ושולחין בכל מקומות כל מי שהוא חכם בשפל ברך ודעת הבריות נוכה אמנו יהן דיין בעירו. משם מעלים אותו להר הבית. כלומר מה הדרך למישהו שיעלה להר הבית ואחרי זה לסנהדרין? מה הדרך? שהוא צמח. צמח בעירו. לא הולכים ושוטלים איזה מישהו כאיזה רב אמר שהוא תלמיד חכם גדול. גם אם הקדוש ברוך הוא יגיד על מישהו שהוא תלמיד חכם גדול זה לא יעזור. גם ששמואל מושך את שאול זה לא תופס. לכו ונלכה הגלגל מנחדש שם הממלוכה. וגם ששמואל הרואה מושך את דוד נעים זמרות ישראל הוא לא מלך בשביל שהוא יהיה מלך מה הוא צריך שהעם יבחר בו משם לאזהרה יש הרי פתח הבית יש בהזהרה משם ללשקת הגזית אחד הדברים שכל מי שדן על חידוש הסנהדרין לא דן והוא הדבר העיקרי שהסנהדרין צריכים להיות מייצגי העם זה הסוד של ה-70 כנגד 70 זקני ישראל כי ב-70 נפש ירדו אבותינו למצרימה גם אם יכיחו לי שיעמדו 70 גאוני עולם הקדוש ברוך הוא יעיד עליהם אם הם לא מייצגים את עם ישראל זה לא סנהדרין זה קרקס בשביל שיש סנהדרין צריך אנשים שיצמחו מלמטה בא ירושלמי מופיע גם הדבר הזה בירושלמי בסנדרין בפרק הראשון בהלכה ד' משם שולחין בכל העיירות שבארץ ישראל כל מי שהוא מוצאים אותו חכם, עניב, שפוי, עין טובה, נפש שפלה, רוח נמוכה, לב טוב, יצר טוב, חלק טוב, מושבים אותו בבית דין שבהר הבית. בירושלמי נהדר בחירת הזה של העיר, אבל ירושלמי הוא ספר משובש. הוא לא ארוך, זה לא אומר שהירושלמי חולק על זה. אני מבחינת הדיוק אני אומר שזה לא מופיע בירושלים. הרמב"ם בהלכות סנהדרין בפרק השני בהלכה חכריע הרמב"ם להלכה. אמרו חכמים שמבית דין הגדול היו שולחים בכל ארץ ישראל ובודקין כל מי שימצאו חכם וירכת ועניו ושפוי ופרקון ורוח הבריות נוחה אמנו עושים אותו דיין בעירו ומשם מעלים אותו לפתח הבית ומשם מעלים אותו לפתח הזהרה ומשם מעלים אותו לבית דין הגדול אני חושב שזאת משנה סדורה מאוד מאוד מאוד איך אנחנו בוחרים. הגמרא במסכת ברכות דף נ עמוד א' אומרת והגמרא הזאת מובת על ידי גדולי המשיבים. אמר רבי יצחק, אין מעמידים פרנס על הציבור אלא אם כן נמלכין בציבור. שנאמר ראו קרא אדוני בשם בצלל. אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, משה הגון עליך בצלל. אמר לו, ריבונו של עולם, אם לפניך הגוי, לפני הגון לפניי לו כל שכן. אמר לו, אף על פי כן, לך אמור להם. הלך ואמר להם לישראל, הגון עליכם בצלל. אמרו לו, אם לפני הקדוש ברוך הוא ולפניך הגון, לפנינו לכל לפניך לפנינו לו כל שכן. מה אנחנו רואים? שאפילו הקדוש ברוך הוא לא אומר תמנו מישהו, תבדקו אם הוא הגון על הציבור. תבינו כמה זה רחוק מהוויכוחים ומחוק הרבנים. פשוט אם יבחרו רבנים שאינם יונקים את כוחם מן הציבור הם פורים שפיל. אין להם כלום אין להם שום מעמד יכולים לבוש בגדים יפים. זה לא שום דבר. החיוב שבען הגדול תהיה נציגות לכל אחד מן השבטים זה יסוד מאוד גדול בפרשת בשלח מופיע ויבוא אלמה ושם 12 מים ו70 תמרים ויכנו שם למים מופיע במחילתה דרבי ישמעאל רבי אלעזר המודעי אומר כיוון שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו ברא שם 12 מבואים כנגד 12 שבטי ישראל ו70 70 תמרים כנגד 70 זקנים. מה התלמוד לומר ויכנו שמה על המים? מלמד שהיו עוסקים בדברי תורה שניתנו להם במרא. מה זה אומר המשל והנמשל? אני לא רוצה להעריך. יש רמבן וספר הבאיר והרבה שידענו בזה. אבל מה כתוב פה? התמרים יונקים מהמעיינות. ואם הזקנים זה התמרים, מאיפה הם יונקים את כוחם? מעם ישראל. מ-12 שבטים. זקן שלא יונק את כוחו מ-12 שבטים אינו זקן. נגיד בעל פה בגלל הזמן הקצר. בפרשת בעלותך שמשה רבנו שואל את הקדוש ברוך הוא אומר לו לקחת 70. אומר המדרש, אני לא יודע את מי אני אקח. אומרת התורה אשר ידעת כי הם זקני העם ושוטריו. אומר המדרש, אותם שוטרים שהתייסרו על עם ישראל, הם יזכו בגדולה וברוח הקודש. אם אנחנו היום מדברים על עיוט התורה הנורא שלומדי תורה אינם שותפים עם ישראל, הם לא רואים לי יושבת בסנהדרין. אנחנו צריכים לדאוג לעולם תורה שיש לו אחריות על כנסת ישראל. זה תורה חדשה, זאת רפורמה, אין להבר הזה רבב אמת. בואו נמשיך. אני אמרתי, אני אדלג על הרמ"בן, נדלג על הזוהר. איך בחרו את ה-70? אומר הבבלי בירושלמי, משה רבינו הסתבך. 70 לא מתחלק ל-12. מה הפתרון? עשו קלפים, פתקים חלקים. מה עומד מאחורי זה? שעקרונית בסנהדרין צריך שיהיה ייצוג לכל עם ישראל. כך מופיע בבילי וכך מופיע מרשה. מרן הרב קוק בספרו אורח משפט יש לו תשובה מרתקת על כל פנים אני לא קורא את כולה רואים שזוהי מידתה של תורה לבחור ממונים מכל חלק רשום מן הציבור וחוזרים אחר כך כל הנבחרים ומנהיגים ביחד את הציבור כולו ומתאים העניין לדרך התורה שמצווה לשבט לדון את שבטו כדיית בסנהדרין תז מצוות העמד שופטים מביא שופטים מכל שבט תשובה מאוד מרתקת אחת תם סופר יש לו תשובה רבן של כל בני גדולה מענחתם סופר כותב ככה הגיעוני נעימות ידידותם ונפשם היפה בשלתם להוריד להם הדרך ילכו בה נידון רב אחד אשר סטר עליהם מבלי שלט ורצון בני הקהילה רק על פי פקידם ממקום גבוה לגבוה הלך וישב על כיסא רבנות בעל כורחם שלא ברצונם שאלוני מה משפט האיש הזה על פי דת תורתנו הקדושה האם מחוייבים או ראשים לנג בו כבוד הרבנות ואם כדין עשה או לא כדירה אונחתם סופר תשובה ארוכה אני קורא בדילוגים מתי ישפוט אדם אם בצלל שהיה מלא בחוכמה ובתמונה ובדעת ציווה ליה ציווה עליו הקדוש ברוך הוא על ידי שליחו הנאמן מושה רבנו עליו השלום ולא רצה להכריחם להתמנות שלא בשלת פיהם ורצונם איך יתמנה שום אדם בשום התמנויות בלי שאלה פי ורצון רוב הקהל אני שוב מדלג גם רוב הציבור חפץ סימבור על גבי שץ אפילו מיעוט יכולים לעקב ואז הוא דן על דברים אני מדלג זה תשובת החתם סו סופר אינו מדרך המוסר שהקיים משלתו בלי רצון הציבור והמלכתם הרשבה כותב לטוליטולה לרב יעקב בן קדשף מה שאמרו כל הממידין שאנו אגון כאילו נותעשרה ושואלים אותו במקום שאין אנשים ראויים אז הוא אומר שזה צריך שיהיה ברצון רובם קודם מנויים כן צריכים אתם למנותם לדעת אנשי העיר אף על פי שאינם בקים שהכל לפי השעה כל מעשיך היו לשם שמיים ואם קיבלו עליהם אנשי העיר מותר ואין אחד מהם יכול לפסול תשובה מאוד ברורה עכשיו אני אראה לכם משהו מרתק בכל מידה אין לי ביטוי אחר מרתק בכל מידה מבחינה היסטורית מה שקרה אצל הריבש הריבש היה איזה סיפור שלם, אני לא אכנס לכל הסיפור ההיסטורי, שמינו אחד מגדולי ישראל החליט למנות רב בלי לשאול את הציבור. והריבש כותב, קיבלו עליהם לשר ושופט רב ודיין לבל ימרו. ויש פה סיפור שלם. ותהי לחרדת אלוהים רעדה חזתם שומכיל כלודה. איך יצא דבר כזה מלפני מהרם הליטול שררה ולגזור בארץ לו לא בלתי רשות קהילות המלכות ההיא שואלים את הריבש תשובה ארוכה מאוד נקרא רק כמה משפטים ממנה יוצא הריבש בתשובה הארוכה הזאת בחריפות שאין זכות לאחד מגדולי ישראל שהגדול שבכולם עולם למנות רב במקום שזאת איננה ממשלתו. אי אפשר הוא לא יכול. כך כותב הריבש. יש תשובה אחרת של הרשבה בסימן תרלז שהוא כותב צריך שוב כל היושבים בבית דין תלמידי חמים מירועים ואסור לאדם חם שישה בית דין עד שידע מי יושב. ואז הוא אומר על רשות שנותן המלך אינו כלום כי צריך את דעת הציבור הרימה היא מצד דעת הריבש והרימה כותב בתשובותיו על מי הוא כתב שצריך להיות ראוי לרך והוא מרצון הקהילות שנתמנה עליהם כמו שהריחו שם אבל מי שנתמנה שלא מרצון הקהילה עתיד ליתן את הדין דין אם הוא הגורם יש דיון על המלך לא יכנס לפרטים אבל יש צחוק הגורל העולם שלנו עולם מסובך מאוד אותו ריבש שיצא נגד ברבות הימים בגלל רדיפות הנוצרים את היהודים במסגרת הגזרות של א קנה עוזב שצ ספרד הוא מאגר לאלג'יר ושם הוא מקבל כתב מינוי כדיין מהמלך. התשבץ יוצא נגד הריבש. אומר לו התשבץ, אתה הריבש שלפני שנים כתבת נגד המינוי, עכשיו אתה ממונה לא על ידי רצון הציבור. תבינו, עריבה זה מגדולי המשיבים. תלמיד של הרן זה לא איך אתה מסכים כותב לו הרתשבץ אני אומר שנתה מעט מהדרך הנכונה דרך המוסר ממה שלא נמלך עם הציבור ואף על פי שהדיין המתמנע לציבור היה מופלא הריבה שהוא כותב עליו הוא אדם מופלא וסמוך והמנה אותו היה אדם גדול בדורו תקשיבו טוב אומר לו התשבץ מי שמינה אותך אדם גדול ואתה ריבש אדם גדול ראוי שאמלך עם הציבור קודם מנותו שהקדוש ברוך הוא אינו מנה פרנס על הציבור אינם כן נמלח בהם זו תשובת התשבץ נגד הריבש תשובה ארוכה מאוד מה מרתק בכל כני מידה אין לי ביטוי אחר איך התייחס הריבש למה שעשה לו התשבץ שהוריד אותו אותו מהרבנות. כותב הריבש בתשובה לרבי שם טוב הליבי אם היות למה שעשה לי רבי דורן רבי דורן זה התשביץ הייתי חפץ דקעו מה עושה לו התשבץ מעיף אותו מהרבנות שם מאשר חפצתי צדקו עם כל זה לא אעשה תורתי פלסטר להעלים ההיתר ולקפוט עליו פסקטר כי מה שהוראה כדין הורה. פשוט סיפור מעלף איך הריבש יוצא נגד. ההיסטוריה מגלגלת אותו בגירוש מספרד. ממנה אותו רב גדול והמלך להיות דיין. קום התשבץ יוצא. הרי אתה כתבת את מה שכתבת. אומר לו הריבש אתה צודק והוא מתפתר. פשוט מעלף ההתנהגות. היות למה שעשה לי רבי דורן, יותר הייתי חפץ דקות ויש תשובה ארוכה מאוד של הריבה של זה. עוד תשובה מאוד ארוכה בסימן קא והוא יורד. אני רוצה להסביר את הדבר הזה שהוא דבר מאוד יסודי. אני פתחתי בניתוח למדני בהבדל בין בית דין ממונה לבית דין של הנידונים. לצערנו הרב, אנחנו נמצאים במדינת ישראל בכריסת כל המערכות הממלכתיות. אין אמון בממשלה לצערינו הרב, אין אמון בביתי משפט, אין אמון בבתי הדין ולצערי הרב אין אמון ברבנים. ואם אנחנו חפצי חיים להחזיר את השפעת התורה על עם ישראל אז יש לנו דרך סלולה שיסודותיה במשנה בתוספתא בבלי בירושלמי בגדולי הראשונים בגדולי המשיבים אין חולק על זה מינוי רוחני צריך לעשות על ידי העם ויש דרכים אני חייב להגיד גיד מילה טובה בישובים היום שממנים רב יש כמה מומדים עושים בחירות פלוני נבחר הוא עדיין לא נבחר למה כי אין לו רוב כי אם היו שלושה והוא יש לו 40% וכל אחד קיבל 30% אז הוא נבחר נכון אבל מי אמר שרוב הציבור רוצה אותו עושים עוד בחירות ואז ממנים אותו אני צריך ללכת ביום ראשון להכטרה של תלמיד שלי א רב בפד ב ב איפה בפדואל ו מרשים מאוד שככה עשו את זה אין לי ספק שהלכתית יש לו מעמד כמר דאתר ובהרבה שכונות וקהילות בוחרים רב על פי הגמרא שזה מגיע לרבני הרים ושזה מגיע למשרות כמו רבנים ראשיים ושזה מגיע לדיינים, הפוליטיקאים חוגגים והם חושבים שמהם ימנו יהיה לזה מעמד. אם אנחנו רוצים להחזיר את התורה, אנחנו חייבים להחזיר את שמיכת התורה. זה סוד משיח בן דוד שאת צמח דוד. אי אפשר להפיל רב כי רב פלוני החליט שהוא הרב ואיים אם לא יעשו אותו. זה לא תורה. זה מנוגד לכל הפוסקים. אין להתייחס לפסקים האלה. הם פשוט אינם נכונים. אינם נכונים. כך לא בוחרים רב. כך לא בוחרים רב. ואני אגיד יותר מזה שכמה מדינת ישראל היה רצון אז שמשפט המדינה יהיה משפט התורה. והרב הרצוג הכין עבודה גדולה מאוד. ורב ציוד הזכר צדיק לברכה היה לו מאוד חשוב הדבר הזה. ולצערנו הרב זה נכשל היום שאני מסתכל על זה מאחור אולי טוב שזה נכשל כי אם זה לא היה נכשל התורה הייתה מתפרקת כמו כל המערכות והיום ברוך השם מקימים בתים בתי דין לדיני ממונות שהכוח שלהם נובע מהנידונים אני לא רוצה להיכנס לפרטים המשפטיים איך זה ואיך פועל אני חושב שיש פה בשורה גדולה של אמת מארץ תצמך. אנחנו צריכים להתפלל תפילה גדולה של השיבה שופטי כבא. השיבה שופטי הרכב ראשונה זה קודם כל לחזור לעם ישראל ושעם ישראל הוא זה שימנה ואז לאנשים יהיה מעמד. לא צריך להעביר רבנים מיובאים כמו שבירושלים רוב הרייבוידים בעידה החרדית מיובאים. זה לא דרך נכונה. נביא מקרבך, מאחיך כמוני. אנחנו צריכים לגדל את גדולי מורי ההוראה מלמטה, את גדולי המנהיגים מלמטה, שתהיה מנהיגות רוחנית אמיתית שהציבור יקבל אותה. המנהיגות תדע שהיא יונקת את כוחה מעם ישראל. כהן גדול שנכנס לקודש הקודשים, יש חבל שקשור לו. שלא תנתק מעם ישראל. שקת הגזית יושבת חציה בקודש וחציה בחול. פתח פתוח ללודש ופתח פתוח ל לחול. בשבילק את דבר השם אתה צריך לינוק את כוחך מעם ישראל. ומעם ישראל זה מעם ישראל כולו על כל גווניו. ואם לא נינק את כוחינו מעם ישראל כולו על כל גווניו, לא נצליח להחזיר הנהגה רוחנית והשפעה רוחנית לעם ישראל. תפלל שיהיה סיעתא דשמיא גדולה והתורה תגדל. [מוזיקה] เฮ