הגאון הרב יעקב אריאל בענייני חנוכה

[מוזיקה] אנחנו שמחים לקבל בישיבה את מורנו ורבנו הגאון הרב אריאל שליטה ש עיסוקו רבים מאוד גם גם בעיר המתן גם נשיא מכון התורה וארץ גם פוסק פוסק לרבים ויש לרב חיבה לקרם ביבנה כל פעם שאנחנו מבקשים אנחנו תמיד נענים ברצון ו בהסכמה של הרב להגיע אלינו אנחנו מודעים מאוד לרב שטרח ובא ואנחנו מזמנים את הרב לפתוח בשיעור כב ראש ישיבה ורבותי אתם החיילים נכון אני רוא יש שנויים הרבה חיילים עכשיו בצבא אבל זה בדיוק החלוקה המלחמה היא בשני מישורים על השב על משיחו חלק מאיתנו צים עכשיו הצבא לוחמים בכלי המלחמה שבידיהם וחלק מהמלחמה זה פה גם מי שעכשיו לומד פה הוא חלק מהמלחמה הוא חייל וכמ שחייל מגויס 24 שעות בגופו ובנפשו וכל אישיותו למלחמה שם גם כל מי שצר כשי בישיבה מגוייס בכוחותיו הנפשיים הקשים לא פשוט לא כדי לטפח את הרוח ואני אעמוד על זה דחיק זה בסוגיה מסכת כתובות כידוע הכתובות זה שס קטן כל הסוגים כל הס ש בכתובות גם חנוכה סוגה שד למדתם אותה דף ג שם שנעמיק בה קצת יותר נראה שיש שם חלק קשור מאוד לכות חנוכה וכי שאמרתי על שני המישורים של חנוכה כי חנוקה זה חג כפול אשה שם מלחמה בשני מישורים מלחמה של נגד היוונים מלחמה שהיה צריך ללחם בה בכלים מלחמתיים אבל מעיקר המלחמה נגיד התייוונות זהת המלחמה רוחנית לכן יש פוסקים שמדברים על כך ברי חדש אומד כך שאלה ידועה מפורסמת מה חוגגים שמונה ימים הרי היה יום אחד שמן בפח היה ליום אחד אז הנס היה שבעה ימים אז למה חוגים שמונה ימים אומר הפרי חדש לכם שני חגים חג הניצחונות המלחמה וחג תרת המקדש שבעה ימים חורגים את תרת המקדש ויום אחד צרכים הניצחונות המרל מח זה יחד אומר שעיקר הניצחון זה המלחמה רק גם משמעות של מלחמה על מה לחמנו רק סתם לחם ביוונים המלחמה יוונים היייתה מלחמה די התייוונות היהה צורך לנצח את המתיוונים גם הידי מלחמה פיזית אבל זה שני מישורים שב אחד אסוף פענח אומר דבר דומה קיצור הנושא הזה נצר בפוסקים שחנוכה הוא חג מורכב משני חלק שבעצם יחידה אחת וכאן נתחיל בסוגיה בדף ג עמוד ב ברוך אתה אדוני חם שק ברוך הגמרא ש אומרת ששמי הסכנה וילך אז בג בשלישי ולאם חכמים חכמים תגו ברביעי מדוע כי יום חמישי זה יום בית הדין יושב שחתן אם לא מצא כלתו בתולה שיוכל להתלונן בית הדין הזה שההיא אולי היא זנתה תחתיו לכן קבו יום רביעי כדי שיום חמישי יוכל בית הדין הייתה סכנה זבי מה הסכנה אז נהגו יום שלישי זה הייתה העם מיוזמתו העביר את החתונה יום שלישי ולא מכו ם חכמים גמ שואלת מה היא סכנה אמרתו רביעי תהרג היייתה גזירה שעשו אתחתן בכלל יום רביעי אז נהגו גם אניק למה העם נהג ביזמתו חכמים רק הסכימו החכמים צריך להרות לכתחילה לא להתחתן רביעי יש סכנה אזמר בדם רי בתלה סת ביום הרביעי אגמון לא היה איסור מפורש רביעי א ה גזירה אחרת שכל בטולה שהתחתנת כל יום שהו צריכה לעבור את האגמון ן שיום רביעי היה יום הקבו לחתונות אז הגמון קבע שמכיון שזה היום שבו מתחתנים כל כלה צריכה לעבוד דרכו גזירה נורה יומה כאן כבר קשר ששו לחנוכה מי זה האגמון הזה מי מה איזה גזרת הייתה לכן יש מדרש שאומר את זה ורמבם אומר זה באכות חנוכה הרמבם בלחות חנוכה מתחיל כך שב היונים גזו גזרות על ישראל ושלחו ידם בממונם ובנותיהם בבית שני לחו יוון גזו גזרות ישראל דתם לא הניחו אותם לעסוק בתורה ומצוות ופשטו ידם בממונם ובנותיהם אחר כך סו להיכל מאיפה לבנותם אנחנו מכירים בניסים רק בימי מתתיהו ובניו ספרי חשמלאים אנחנו מגירים על חמישה בנים שו למתתיהו יודעים את השמות שלהם יהודה אלעזר שמעון יונתן אגב ארבעה מבני מתתיהו כולם נהרגו בקרבות היחידי שלו נפל חלל אלמת מיתה טבעית זה היה שמעון אחרון שבסוף הת הבי את הוא יסא את מלכות חשמונאי הוא היה הנשיא הראשון של מדינת מדינת ישראל של אז מדינה שבסוף הוקרא את היוונים כמדינה יהודית בארץ ישראל אבל כל ארבעת אכו כולם נפלו כולם נהרגו והמלחמות המשכו שנים רבות מןן לקח רמה את בנותיהם אז יש מקור אחד ספו חזל שמספר ש מתיתיהו היו גם בנות היייתה לו בת חשמונאית אחותם של החשמונאים שהגיע שאתה התחתן והגזירה הזאת היייתה בימיהם הייתה גזירה יוונית ש מי ששרת בארץ ה הנציג של היוונים השליט בארץ דרש שכל כלה לפני חתונתה צריכה לבור את ההגמון לכן היא עמדה להתחתן וכדרכם של חתונות לוקחים את הכלה מלבישים אותה ושקלה אבל בדרך החתונה היא צריכה לעבור ך ים אח שמני כזה הנ סרה שם כל הצבור מלווה אותה ו רת את בגדיה אמר ו זה לא צנוע מה את עושה את לא צנוע ניכנס לאגמון לפני החתנה זה צנוע תתביישו לכם איך אתם מרשים בנות ישראל את ההשפלה הזאת אני לא הלכת לחתונה עד שאתם לא הורגים את האגמון את כל הציבור של ת הכלה הזאת התלהב עלה לארמון והרג אותו זה הסיפור הסיפור הזה זה חנוכה אלא ש כולם מכירים רק את הצד הגברי מתיהו שהרג את ה את ה נציג שמודיע שדרש להקריב חזיר ו בני מתתיהו אבל הייתה לו גם בת שגם היא הכריזה מלחמה על הימנים וגם היא גם ה המעשה שלה קומם את העם הביא אותם לחלק מהמלחמה אז כמו ש כאן יש כאן משהו עמוק יותר כמו שהיוונים טימאו את השמנים בהיכל הם טימאו את בנות ישראל הטליה לטמ את המקדש זה הבית הי של עם ישראל ולטמא את הבית היהודי הבית הפרטי זה ה בתליה אין לו הרבה פרטים כל הסיפור ההוא אבל הרמבם רומז את בבנותיו אבל אנחנו נמוק קשר יותר קשר הלכתי עמוק יותר הגמר ארכה היייתה גזירה של לבוא לאגמון ועם ישראל הציבור עקף את הגזרה הזה שזה כך שהעביר את החתונות יום שלישי החכמים לא ביטלו את יום את הדבר תקנת חכמים נשארה עד יום רביעי העם כדי לעקוף את ההגמון הלכו יום שלישי חרמים לא מיחו בד אבל לא ביטלו את הגזירה התקנה למה לא ביטלו תקנה ביום רביעי רואים שזה אנשים מסתגלים פרוצות וסליחה צנועות מסות נפשם פרוצות נכשלות למה אי אפשר לבטל את התקנה וגמרא גם ממשיכה אומרת אחר כך אה אז ב פרוצות כוהנות בקרי למה עקרו את כל הד שם רביעי עקור לגמרי גזירה לאקים האגמון הזה זה גזירה אחד פעמית זמנית הגזרה תעבור מן העולם תקלות חכמים ישארו לעולם יש כאן בגמרא שני שלבים שלב ראשון בגלל זרת האגמון העם הקף את התקנה ליום שלישי וזה היה בשתיקתם חכמים חכמים לא לא לא מנאו את זה ושם לא נאמר שיקו שעקרו לגמרי פה אחרי שהגמרא אומרת שזה היייתה גזירה אחרת שלא התחתנו רביעי פה הגמרא אומרת הי צריך לעכור הצ לגמרי התוספות בת רים מה הבדל בין שני המקרים מדוע במקרה הראשון לא גוזר לא דרשו ביטול מוחלט במקרה שני ביטלו אומר תוספות מתחיל תקנה תקנה דרבנן י גזרה לא הקה כי פריך לאיל קרוע לעקור שם הגמרא לא אמרה גזירה לא משניר גרני הח למה מדוע מדוע בתקנה הראשונה שאלה למה לא עקרו לתקנה בכלל אחר כך הגמרא אומרת שלא עקרו בגלל שגזירת בית בתלה אז למה הגמרה שיתה קודם שעקרו ששודר ב שני המקררים משום דלאי פריך דקרי ויקבעו יום אחר ומר כמו שעם עשה מה שעם עשה יוזמתו וחכמים לא מכו חכמים לכתחילה לבטל את יום רביעי ולהבי יום שלישי האגמון לא ידע מזה האגמון יחשוב שרק רק יום רביעי מתחתנים אנחנו לא תחתנים רביעי ום שלישי ק נעקוף את את הגזירה אחר כך אומרת לא נה כ לגמרי ו יום אחר כין לא מתכוון אלא להעביר ה מלדת כשגבו יום אחד לא יחושו ולא מת כאן דרבנן יום אחד יום אחד קבוע אבל הכ הפר קר ולא יהיה שום יום קבוע א העשות ככה כשמ הקשתה קודם בליקרי זה לא הכירה מוחלטת זה רק העברה יום רביעי יום שלישי זה לא הכירה מוחלטת מה שן כן אחר כך רצו השא הגמרא ש לעקור לגמרי שבכלל לא יהיה יום כל אחד ר מה שהוא רוצה לא זה עקירת תקנת חכמים לגמרי זה לא גזירת הימון תתבטל ותקנת החכמים לא תתבטל ו את מחלקים בין שינוי יום זה רק העברה מיום ליום שזה צריכים לעקור לעומת זה העקירה מוחלטת לו צ רומזים גם אומים משפט שאינו מתכוון אבירם על דת הרי מה כל המטרה שהגויים לעקור דת מישראל אז נעקוף אותם אתם רוצים לעכו את הדעת אנחנו נעביר ביום רביעי יום שלישי א שרוצים בגלל קירת דעת נעקור את כל תת החכמים אין סמכות לחכמים לעקור דין ש חכמים בגלל ב הגויים מדוע לא אם זה אם זהזה א עבירה על דת פה נכנסים זה שאלה שקשורה לתוספות אחר שם כ יש קידוש השם יש הלכה בהלכות קידוש השם שאם גויים רוצים שיהודים ישנו משהו מנהגיהם הרקת דסנה רת סנה זה לבוש מסוים לבוש יהודי היום ימינו רוב הציבור א אין לבוש יהודי מיוחד אבל כשיש ח יהודים שיש להם לבוש יהודי מסורתי זה הלבוש שלהם ובאים גויים דורשים מהם שלא יתלבשו כך גזירת דת יהודים חייבים למסור את הנפש אם הגוי רוצה שיהודי לא יתלבש כמו שיהודי נוהג להתלבש זה מחייב למזור את הנפש קידוש השם הרס אפילו צבע נעליים או שרוך נעליים ם יהודים ושים סרוחים שחורים גויים סרוחים אדומים והגויים דורשים היהודים ש שישתמשו בשרוכים אדומים דווקא יהודים חיייבים לסוך את הנפש למות ולא לשנות סרוח נעליים כך הלכה אסנה הרמבם נסה קצת אחרת לא נכנס כ זה הפשט הפשוט סנה זה סוג סבע של נעליים אז רצות מירים כך אם הגויים רוצים ש שלא יהיה בכלל יום קבוע לחתונות ש ךל יום קבוע ואנחנו נעקור אתג שכ ש רוצה זה ירג יעבור זה לא אומרים גויים רוצים שלא תחתן ביום מסוים רחמים חייבים למסור את הנפש אבל להעביר מיום אחד יום אחר לא זה לא ביטול מוחלט זה מותר ולא יצא מסות הנפש לכן הגמרא בתח הקשתה נקרי קריו מאויר ביום רביעי יום שלישי שזה שיוי קטן זה מותר לעשות כ הגמרא שואלת אחג כשרצו לכור לגמרי לא חכמים אס אסור לעכור תקנות חכמים בגג גזרת גויים גזירה בד בטלה יהודים לא יוותרו על עקרונות שלהם במסירות נפש דרה כאן גמרא יוצא דבר מעניין מאוד שאם זה שילו קטן מיום ליום זה יהודים לא חייבים לצור את הנפש זה חייבים יכולים לעשות אם כי חכמים לא אמרו פורעה שזה הם שתקו שיהודים עשו את זה כי חמי לא יכל להגיד אנחנו משנים אנחנו לא משנים אבל יהודי משנה זה בסדר משנה דבר קטן מיום ליום אבל נדרשים לעקור לגמרי שלא בכלל דין כזה של בודה יום רביעי שבכלל חכמים לא תקנות אלה להם סמכויות תקנות אי אפשר פה אנחנו סים את הנפש ויהודים התחתנו ביום קבוע ולא יזור כלום כחנו מגיעים לחנוכה הבח בסימן תר מביא את הסוגיה שלנו קשר לחנוכה בחנוכה יש דין כזה דין חנוכה זה מצוות חנוכה רשתו על פתח הבית בחוץ בחוץ שו פרסום בניס תחילה תק חה להדליק את הנר בשעה שנשים נמצאים בשוק עד שתחלה רגל לשוק שות הערב המוקדמות מיד משקיעה פרטים שקיעה אוצ כוכבים קטן זה הזמן שעדיין נצאים בשוק ופתח הבית בחוץ זה זמן זה המקום והזמן אם שום פרסס זה המקום והזמן להדליק ני חנוכה ושת הסכנה מדליקה שולחנו ודיו מה הסכנה גזירות שמד רשי מביא שם מסכת שבת הפרסים הם גזרה גזירות שיש ימים בשנה ש ב אסור לדליק אש מי שיודע הפרסים היתה להם דת האש פולחן האש בהיסטוריה זה ידוע דת האש כל החוקים שלהם הם גזרו גזירה בימים מסוימים בשנה שזה חוים אסור להדליק אש באף מקום הפשט הפשט הוא מי שידליק אש ירד אז איך יהודים יכול להדליק נר חנוכה סכנה גל ש מכנס הביתה שלבך רקת סנה יהודי חזות הנפש גויים אוסרים היהודים להדליק אש יש להם איזה דת שלהם הם רוצים שהאש י רק דת שלהם אסור לקיים דת אחרת הדת שלהם שיהודי מדליק אש בעני חנוכה הוא מקיים את הדת שלו בניגוד לדת שלהם על זה חייבים למסור את הנפש כמ הרת מסנה אז איך חכמים תיקנו להכניס פנימה הרי יהודים זור את הנפש מבח סויה בכתובות שינוי מיום ליום זה לא נקרא שינוי אז גם שינוי ממקום מקום מקום בחוץ בפנים זה לא שינוי גדול כל כך מותר לא צסו את הנפש זה הבח מביא מתרץ את הקושיה שלו איך חכמים תיקנו הדקת ליר בפנים בזמן ששמת בם מסור הנפש יש סוגיה בכתובות ששינוי קטן מיום ליום מותר אז גע מכם מקום שינוי זמן שינוי מקום זה כמעט אותו דבר לפני שרד נמשיך נס קצת בנושא השאלה הזא של הבח מקשים גם הראשונים פה בסוגייה אג אשר מקשה את זה כאן ששתה מקובצת ם תרוצים תירוצים אחרים ש חיב שומר הסבר כזה הגזירה היייתה עלעל נשות ישראל שנות ישראל תבוא אזה הגמון או שהייתה גזירה ש חתנים וקלות לא התחתנו ביום מסוים הגזירה היייתה על על הזוגות המתחתנים זה לא הייתה ז כל יהודי יהודי נשוי כבר מה לגזור עליו חכמי ישראל ז זקני הדה אנשים כבר בדכ אנשים נשואים כבר יכול להות צבים לנכדים עליהם לא הייתה גזירה הם כבר התחתנו הגזרה הייתה לנכדים שלהם שהנכדים הצעירים ה צריכים להתחתן שלא תחתנו ביום מסוים אז במת הנכדים צריכ לצ את הנפש אבל המבוגרים הם לא בכלל גזרה הם יכולים לתקן את הקנה חדשה כול תכנה אחרת שלא תח יום רביעי יום שלישי א יום אחר כלומר הריש רוצה לומר שכיוון שגזרה החלל רק חלק מהאנשים אלה שלא בל גזירה כן יכולים לשנות בפד שחכמי ישראל סמכותם לשנות עשיו איך סמכותם לשנות הגות אשי אומר שחכמי ישראל רשעים נשקול אם התקנה הייתה על רקע מסוים והתנאים משתנים רשי לומר התנאים החדשים התקנה לא חלה לכן יכולים לשנות אז זה הם לא משנים בגלל גזרת הגוי כי הגזר ה לא חלה עליהם גזרת הגוי על על ה הצעירים והם הזקנים עליהם הגזירה לא מעשיית כרגע הם רשאים שיקולים שלהם משנות ואז עושה שהצירים לא התחתנו ביום רביעי ום שלישי אני חוזר חזרה על הבח הבח וות התוספות התוספות מתרצים בצורה אחרת אומרים שילו קטן מיום ליום לא נקרא שלי מהותי ום זה הבח למד שהוא שני מכום מקום אל זה קשה לבך הדברים לא דומים שינוי קטן מיום ליום במת לא שינוי גותו כל התקנה של רביעי היייתה כדי שהחתן לא משה בתולים יבוא לבית הדין יתלונן שאשתו לא לא בתולה למהי ש שלא תתקרר דעתו גם יום שלישי זה עדיין לא רחוק מדי נכון קצת יותר רחוק רביעי אבל עדיין תוך זמן סביר שהחתן ביום חמישי ילך בית הדין עדיין לא התקרות מוחלטת דעתו אם הברים יום שני זה כבר רחוק רחוק יותר אפחת יום ראשוןו ראשון זה כן קרוב קרוב לבית הדין יום שני אבל אם מרחיקים יותר אז יש קרירות דעת התקר דת של חתן וא לא תונה יום שלישי נכון זה זה כבר קצת קרו דת יש רק קצת זה כמותי ביום רביעי יך הוא התלונן מיד יום שלישי יכול להיות שדעתו תתקרר קצת אבל זה עדיין לא שינוי מוחלט לכן שינוי מיום ליום זה שינוי קטן ביטול מוחלט שתקת חכמים זה חמור יותר איך הבח משווה זה לחנוכה חנוקה הדגשנו שכל הנושא של הדקת בחוץ זה מעיקר הדין זה פרסום ניסה בתוך הבית אין פרסומ ניסה כל הפו סומסה דווקא בחוץ ודווקא הזמן הזה ש עד שתחלה רגל ממה השוק יותה מאוחר כבר אין הר אנשים בשוק זה פרסום מניסה כל המו פרסום מניסה זה בחוץ שכל כל העלם יראה איך שיה מדקים דרות כאן אני רוצה לחזק יותר את את העניין הזה יש נסא קצת נושא בחות חנוכה יש הלכה מיוחדת שאדם חייב למכור את כסותו מי שעני ואין לו כסף אין לו כסף לקנות שמן אל תקשו מה היום כמה כמה עולה שמן היום ברמת חיים שהייתה בעבר עניים היו עניים ממש מקושי הם לחם לאכול ושמן היקר הי חזית ולכן לקנות שמן זה היה יקר מאוד למין שאין לו כלום אז השאלה שלו אם יקנה שמן נר חנוכה אזלא י לו בגד ללבוש יצריך למקור את כסותו אז ההלכה אומרת שנר חנוקה כ חשוב שמגד כסותו מלבד שיקנה שמן אני חנוכה מה א כ טוב ד לא יהלך ערום אבל ילך בלי בגד עליון ילך רק עם גופיה רבותיי זה כבוד הבריות איך אתם מצפים שיהודי נורמלי יבוא לבית הכנסת ליל חנוכה תלל רבית צם גופיה איזה פרסוף יש זה זה בזיוון אדם מתבזה הוא לא יב בבית הכנסת הוא ישר בבית בגלל היא מפחדת לתת לרחוב איך איך יהודי יכול לת לרחוב גופיה בושה חרפה אז הנה חינמי חנוכה יותר חשוב כבוד הבריות בריות כיש הלכה דומה בכות פסח אפילו אני שב ישראל לא ישב עד שיהיו לו ארבע כוסות מה זה אני ש בישראל אני מרוץ אין לו כסף לקנות יין חייב לבשו את ידו ללכת לקבץ דבות לקנות יין ש ארבע כוסות לפשט יד זה ביזוי אין לך השפלה יותר נוראה מאשר אדם פושט ידו להרגיש את זה אין חובה לאדם להתבזות כ מצוות מי שין לו תפילין אני מדגיש אין לו תפילין אני אין לו תפילין זה יקר מאוד תפילין אז מה נגיד לו תסתובב תפשט יעדן הבריאות תסתובב בין העצבות מבקש פרוטות מאחד לאחד לקנות תפילין הוא לא חייב הוא פטור מתפילין התורה לא חייבה אותו להתבזות מזה תפילין כבוד הבריות דוכה מצת עשה מדאורייתא לא תפילין לא קריאת שמע ולא מצא לפסח אף מצא ללא מצע זה מצע זה מצוה מדאורייתא סוכר הוא לא חייב אין לו פטור אונס מה רוצים ממנו התורה לאשם אדם מתבזבזות מצוות עשה מצאנו פה שני חרגים חנוכה וארבע כוסות שתיהם לא דאורייתא דרבנן וחכמים חיבו את האדם להתבזות כדי כמצוה חנוכה כמצב כוסות המשותף בשניהם הוא פרסום ניסה אם כיש כ שני פרסומ ניסא בחנוכה זה פרסומ ניסע לציבור רחב בפסח פרסומ ניסע למשפחה זה קצת גיד שמה של פסח פסח המצווה היא והגעת למנחה מצווה ספר ביצית מצרים ספר זה לא רק להזכיר לספר פותות ת מצרים כמו שאנחנו עושים באגדה וזה אדם חייב לעשות בני ביתו והגעת ל בנחה כ ארבע בנים דתורה יש לך בן חכם בן בן רשע בן בן תם בן ידע לשאול כל סוגי ילדים עליך לספר לכולם כל המעמד ה של ליל הסדר זה חג משפחתי שחייבים לעשות או עם כל משפחה ביחד לפרסם במשפחה סיפור יציאת מצרים חרמי תקלו את זה זה לא סתם סיפור יש יש סדר מסוים ממי המקדש היה פשוט יש קורמה פסח עכשיו איין כ פסח אז זה הב יש מצת הגדה ויש מצת הלל ויש החיילת מצה כו זה ע ארבע כוסות אתה לא שם שת יושבים מסובים כדרכה ש בני חורין שותים ארבע כוסות ו ועל כל מכ מצווה את האגדה א על אתעלל על כדי שיהיה מכובד זה לא סתם סיפור לא כמו שהאדם מספר לילדו לפני השינה כ להרדים אותו מס סיפור צ חייב להיות בצורה מכובדת כ חורים עם ארבע כוסות ארבע כוסות נותנים מקנים מעמד אחר לכו לסיפור הזה שהמשפחה כ יושבת והילדים שואלים וב עונה ושותים כוסות זה פרסום מניס על המשפחה ועל זה אמרו חכמים שאם אין לו כסף לארבע כוסות שיבשו את ידו נכון תקנו את חרמי תקנה ש שלא יתנו לאדם מבזות אלא יעשו כסף למדו מכן מצוות מאות חיטים נהגו בכל ישראל לסוף כספים לפני פסח כדי שהעניים לא יצחו להתבזות אבל אם לא הספיקו לאסוף כזה עניים העניים חיבים חייבים קב דבות כתר בכוסות שפרסו בניס ודים בחנוכה מסבר לנזר מסבר נפלא מדוע ב בפרסום מליסא חכמים דרשו דרישה שהתורה לא דרשה אות מצוות עשה דאורייתא התבזות יש הבדל פרסום מניסה מצוות רות תפילין אדם חייב דוריתה אין לו אנוס פטור משלי אסכן הפטרי אין לו כס למצה לא יכל מצה יכל יכל תפוח אדמה אין לוכ בסוכה לא ישב בסוכה אין לו כסף רחמנא אונס רחמנה פטרי פרסום ניסע זה חמו יותר למה מה מה זה פרסום ניסע פרסום ס שב בליל חנוכה אדם הולך ברחוב ורואה בית יהודי נרות רואה נרות רואה נרות רואה פרסומ ניסה אז אם אדם אנוס ואיין לו כסף לקנות שמן להדליק ני חנוכה הוא אנוס בעצם אבל איפה הפרסומי ניסה אתה עובר בית יהודי חשוך הקר חסר נכון הוא לא השם הוא נוס מסכן אבל התוצאה פרסומ מניסה אין אין פרסום מניסה מהתלה שלט פה פה גר יהודי שאיין לו כסף לכן לא הדק ד חנוכה זה כבר לילה מי רואה את השלטים זה עוזר קום ד חנוכה אין אין תחליף חיייבים להדק חנוכה גם כשאין לו כ בשום פרסום מניסה הד ביתו אין לו כס ארבע כוסות אז יך לספר את מצרים כמו שאבא מספר לי בנו לפני השינה כל העניין חסר פרסום בניס אמה יגיד אין לי כסף א מה זה אבל התוצאה הילד לא שומע אתב מדבר צרים כמו שצריך בצה מכובדת ראויה חסר העיקר תלך תפשט יד תקנה יין שיה שיהיה פרסום אניס זה ש כל כך מהותי עד כך שחכמים דרשו מאדם נפשות יד בשביל זה מה אומר הבח זה משהו קטן נר מקום בחוץ בפנים מביא תוספות כאן שמשנים יום יום שלישי מה הדמיון בכלל איך אתה משווה אחד לשני העברת חתונה בוום שלישי זה לא מיטו מוחלט זה קצת יותר קריירות נכון זה לא האידיאלי אבל עדיין במסגרת אבל להכניס הנר מהבית חוצה הביתה זה ביטול כל הענין פזו מניס זה מהותי מה אתה משה בכלל איך הבח עושה את זה לכאורה מצאתי איזה תשובה עכשיו דווקא לרקע מה ששנו את פסח לחנוכה אולי נסביר את זה בפסח אמרנו שהפרסומים בני הבית בחנוכה פרסום ניס זה הרחוב ורואים כאן יש פרסום ניסא גדול לרחוב וש קטן לבני הבית אז נכון בחנוכה תקנה אתת הפרסום ס לרחוב אבל גם כנסה פנימה לתוך הבית אמנם לא ס ניסע גדול רחוב אבל גם שם יש פרסום ניסע זה בני הבית לכן שמדליקים תוך הבית גם כן בשעות של בני הבית ערים רק פתיחת הערב לא מאוחר כי צ פרסומים אד תכח שפרסים אומרים שאם אדם בא מאוחר הביתה ילדים ישנים ידליק בלי ברכה כין פרסום מניסה צ פרסום ניס בתוך הבית גם כן אז רואים שיש זה לא ביטול מוחלט שפרס מניסה זה זהור מסוים שפרסום ניס לא גדול כל כך קן עובדה שמצאנו בהלכות פסח פרסום ס מסוג זה גם מעניין דבר תהליך הפוך מנהג ישראל הוא להדליק נר חנוכה בבית הכנסת אין זה מקור בגמרא רב ברמבם לא נצא בראשונים ק בראשונים אבל לא בפוסקים לא בריף לא ברמבם ולא בגמרא אין הלכה כזאת ש שמקים בית הכנסת לא יוצאים ידי חובה מי ששומע בית הכנסת לא יוצא ידי חובה אז אז מה אז למה עושים את זה מה תועלת בדקת בית הכנסת ש דרך שביתו בבית שלו בית הכנסת זה הבית שלו שמע עושים את זה עכשיו מנהג אחר אגב יוצא אשכנז בחוץ לארץ לא נהגו כך בארץ כולה כל העדות נוהגות כך בליל פסח נוסף לאגדה ליל ש בבית אומרים הלל בית הכנסת החת רבעית עם ברכה אין זה מקור בשס לא תמצאו הלל כזה אין בכלל בלילה חוץ מהלל שאומרים בזמן הקרבת פסח כל פסח יש באגב בפסח ש שני הלילים הלילים בזן שחיטת הפסח והלל מזן אכילת הפסח על הלל של חת הפסח חזל אומרים משפט קצר בס פסחים כזית הפסחה והלילה הופק היגרה כלומר כל יהודי אכל רק כזית פס כזית פסח אבל תרום כל עולה הרגל כולם מתכנסים בירושלים וים מלאה קדושה יהודים יושבים על הגגות על מדפסות על הכיכרות כל העיר חבורות חבורות רות פסח והכל בשעה אחת בלילה וקש כל חבורה שגומרת גומחת הפסח ששר את ההלל ירושלים כולה שר ההלל כל כל החבורה בסגנון של התימנים ספרדים אשכנזים ואלה ככה קרלי בך חסידים כל ירושלים שרה הלל רבותיי תראו לכם שכל ירושלים כולה ל הגגות המרפסות כל אחד זה הליל שלו כזה את הפסחה והלילה הופק העיר הגגות נפלו ברוב שירה זה הלל של פסח הל שיר יהיה לכם כש חג אישה אומר השיר יהיה לכם עתיד לבוא כ כבו ליל פסח צריך דמיון עשיר להבין מה זה הלל של פסח זה לל של אכילת הפסח אנחנו עושים את זה אחר בצינה בבית אכים אוכלים אפיקומן זה פסח אומרים את ההלל על אז זה לא הלל הגדול של זה לל גדול זה לא הליל הגדול של ירושלים אז זה הלל ש שחים זה הלל בבית על כזכר כומר פסח אלא המשך להגדה שני פרקים לפני הסעודה אחרי הסעודה הלל חלק מהסעודה של ליל פסח אל ב איך הג את הכנסת מעניין הגרה אומרת זה הוא אומר ש כמו שבחנוכה תיקנו הלל בית הכנסת אחת הסיבות בגלל המצב הזה בגלות הכניס את הנר פנימה תוך הבית מש סכנה יהודים בגלות נוצא בסכנה בפרט בתקופה הזאת השנה זה דצמבר חל עכשיו עוד קצת מוקדם כ שנה מעוברת אבל תמיד חנוכה חל בדצמבר ופעמים קרוב מאוד אפילו ממש קורה לפעמים ש החגים של הגויים חלים מתוך חנוכה חלת חנוכה סוף חנוכה ספות חנוכה כשיהודים מדקים חנוכה והגויים חוגים לחג שלהם נוצר הייתה סכנה פ שהגויים בחגים שהם שותים משתכרים יהודי גוי שיכור יהודי סק אני אני צב נולדתי בארץ הבי נולד בחוץ לארץ ילדותי שהיה בריטים בארץ יש ו בריטי בארץ אומר הלכנו ברחוב ראינו לפעמים חייל בריטי ק שטוי גוי שטוי תיזהר תברח גוי שטוי מסוכן ושור נגח ראינו גוי הולך א קצת ר שתוי ה שותים בירה הגלים היו שותים בירה אתה רואה חייל בריטי שוהי שותה בירה יברח הסכנה הייתה יהודים כניסו הבית פנימה אב בבית זה בצינה צריך פרסומ ניס גדול יותר אז הביו את זה גם בית הכנסת תיקנו את הכנסת פשו סו מניסה בפסח עשו אותו דבר כדי שיהיה אומנם הלל בבית אבל מה יהיה איפה הלל כמו בירושלים שהיה קורים שרה אז הנהיגו גם לל פסח הלל נוסף בבית הכנסת זה בסו מניסה תראו את ההגבלה מעניינת בין פסח ו וחנוכה שני פרסום ריסה אלא בפסח זה זה פרסום ביתי חנוכה זה פרסום בנסע ציבורי אז החנוכה נאלצו להעביר לתוך הבית עשו מזה קטן כמו פסח בפסח עשו גם כן זה גדול בית הכנסת ו בחנוכה ישמו את שני החגים יחד על השני ושניהם ישו כרסו מניסה אבל יותר מזה ראיתי ריטב הריטב שואל שאלה מעניינת הרטבה בשבת אומ דבר מעניין אומר מה פה שבפני הסכנה מכניסים את הנר פנימה דיו ל רק בסכנה חנוכה חל תמיד בחורף בחורף פ ישי גשם גם השבוע יהיה תחזית מחתים יהיה סוער י גשם חזק בר שר בגשם שם לברכה לא הל חיילים שחיילים שם גשם אבל הגויים שישתפו שש גש ר חח השבוע לפני התוכנית תקיים החזית הפעם אחז אבל סיקים רבים שהשבוע ירד גשם ידים דקים בחוץ אנחנו כים הפטנט שיש מסגרת בית בזכוכית שאפשר קפ צה חדשה ר חזל ה זכוכית התה זכוכית אבנה התה יקרה מאוד מאוד לעשות בת בזכוכית משר ל דבר כ קו נר בחוץ פשוט שמן נר בחוץ אבל יש גשם יש רוח מה קרה אז תגיד קתן זקוק מק הרוח קיבתה הזו כתוב אבל לכתחילה כשיש גשם ונר לא בכל דלק איך אפשר ל בחוץ חל אזה חורף אומר הר לחצל תקנו ביום גשם בים זה לא התחיל בשמן בכלל אלא משת הסכנה ניצלו את ההיתר של דכי חכמים פשרו להדליק נר בגלל גשם פשרו להדליק מפים זה לכתחילה נר חנוכה היה משתי צ לכתחילה בחוץ אבל כשבחוץ קשה ג בפנים מלחתחילה היה שני פרסומ אניס פרסום אניס גדול בחוץ ס קטן בתוך הבית זה קח את התקנה מראש יש תכנה אז הכ ש רק בפנים ובחוץ אז מכן יוצא שזה לא עקירת התקנה זה באמת שי קטן מגדול לקטן עכשיו דבך שאמר שמצאנו כאן בתוספות במסכת כתובות ששלי קטן מיום ליום זה לא מהותי לכן מת שמד מותר לעשות את זה לא צריכים למצור את הנפש גם בחנוכה כיוון ש השינוי הזה הוא שינוי אבל לא כך גדול ד שגם יש גשם אז עושים ושים בחוץ לכן להביר חו פניים זה לא נחשב כל כך חמור כל כך לכן זה לא נקרא אדם שצמ מותר רצ רוצה למוד הש ששמש כל העניין של מלחמת החשמונאים הייתה פ שמט אזו שמט ק דבר מעניין שוד חס שצו צות בר רים ה ש ה של למדבריות ושם היו נערות מסור צו בץ בהרים צאו אלפי נערות ששימשו כסתור בכמה תקופות של שמד פת ה תפת הרומאים כוכבה צאו גם מטבעות פות הפות הו שם מנערות שימשו מסתור ליהודים פני הגזרות היונים גילנו את הדבר הזה ששבי המצבות ופים למערות בא בשבת מה עשו דים ב שבת אם גוי רוצה ח שבת אז תזוח מהנפש היהודים זו נפש לו אי אפשר ללחם בגויים לחמה סור לכאורה ואם כן גויים רוצים באים למהרה דרושים יודי ח שבת ח הנפש במתי אם שודי פרטי עומד לפני שמ ההלכה הי [מוזיקה] כשש פה לא מדובר יודי פרטי פה מדובר ביהדות כל מארץ ישראל כל היהדות בארץ ישראל עומדת בסכנה רוצים שכל היהדות כ זה לא אדם פרטי אם זה כלל ישראל מלחמה גם בשבת ע זה גמר מסכת שבת שאומרת שמלחמת מצוה שמלח שעם ישראל מלחם מ גויים גם בשבת ע החסידים תפסו איזה גן פרטי בא מתיתהו אמר רבותיי תרו את התמונה קלית זה לא ענין פרטי שיהודי בודד עכשיו נדרש לעבור ה זה עם ישראל כעם כציבור עם ישראל ציבו נדרש לת את התורה ז שעם ישראל לא עם ישראל רוצים תיבל מלחמה גם בשבת ח מלחמה בשבת צ הלכה הח החידוש היה כי א תפסו שהמלחמה עם ים זה מלחמה תשמט יהודיים רוצים ש ו שמ כשמלת תפס שזה לא סתם שמל זה מלחמה זה ציבור ציבור רוצים שעם ישראל לא ישר עם ישראל זה שנה מלחמה השונים שונם כל חות ישראל החות יוחנן יחנן נגד הרומאים יוחנן נגד הבבלים נגד ה האשורים כל מלחמות בישראל מלחמה נגד גויים ג רצו לכרוש אותם כ הב כולם הסכימו השא הוא אמר שלא יקנ ירמיהו אמר כן יקנ אמרח קנוס המלחמות ה מלחמות ימות בין יהודים לגויים פה היייתה מלחמה על היהדות מי שהתיבה לא יהודי שהתנו התיבון היה אזרח קשה רגיל חי הדרישה הייתה שהיהדות כ מצוות מצוות זה השיחת תורתך זה חידוש לכן לכן צריך לחדש הלכה ולומר שגם לחות מלחמה שהיו נגד בבלים ועשירים ומצרים וכדומה גם פה שזה שונה אבל זה מלחמה רבותי מחמים היום המשך מה רוצים מה רוצה חמס שנבין את שוש המחלוקת החמס זה דת מוסלמית קיצונית שלא מסכימה שתהייה להדות בארץ ישראל תבינו זה תוח אם חלילה תעסן כולנו אין כ אם עם ישראל מסכים להתאכסן חלילה חלילה אומרי פדל שלם עליכום בואו אלינו אחינו אתם אתם עשו מוסלמים אין בעיה כל המלחמה של הגיד הזה זה ג'יהד מלחמת דת נגד היהדות ילודי מכא אין יהודי אחד בארץ קחו שמאלה קחו חיוני קיצוני שמוכן להתפשר תסל לא גם לא מוכן להיות כפוף לסם הסלם אומר או שאתה מוסלמי או שאתה כפוף נקר בערבי מידי אם אתה מוכן לקבל מרות של האסלאם את יכול להשאר יהודי אבל בגלן שה כפוף יש רישות אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה אתה מבל כמה דברים אבל אתה מחכיר בשלטון של הדת ה מוסלם יהודי תמן לשל ששש משה חזק מאוד אסור ל כ חמו למה כי ד החמ הוא גבוה ברחוב היהודי גבוה וס יודי קצת נמוך אז יודי גבוה מסכן ג גבוה הראש גבוה צריך קב את הראש ואח בחמור אז הוא גבוה קצת אסור גם לחמות שם גזרות נוראות יתום היה ח סלם זה בדיוק ו ס יהודי ש בבית כן מצוות לא ו מתנאל שק ס אז יתום מצ לכן חקו בתמת יונים קטנים גיל 10 עשו ע חתונה חנפי הלכ פס רק שרשו כ נסויים כדי שג נסוי פש קח שבידו זה שלטון מה ש רוצים רוצים או שלא ו א י ופה אין בארץ יהודי אחד שמוכן לשת הים האלה אין מכון שה יודים אתזה אז ככה להשמיט ור להבת אז הרצון להשמיט את היהדות מתוך רצון להש ידות המח את החשון הי רבותי כ דעת זה הקיל הזה אח חז מה שאמרת קודם מלחמה כפולה כיוון שכמו שמדת הזאת אין פתרון מלחמה פיזית להשמין לעבור ללש צלם האלה עד שלא יהיה שלא ישם אם כן אני אומר לכם הביה ר זה ש את הראשה את רשי הנחשים האלה ום שנחש זוות את בוכו כל עוד תשאר האמונה התפיסה קס בעיה חסב חוטי יש איסלם יש באסלם קובץ קטן שמדבר אחר היסם רובו תופס את התפיסה הזאת לא כולם מוכנים למצור את הנפש להרוג רב אבל בעיקרון שהאסלאם צרך לשלוות סור למישהו אח כ לחלות צך יצ מקובלת על האסלם לכן ש בחנ לאג את הח שם נחני פה אבל עד שלא כניע את התפיסה המוסדית היסודית גביה נין ש העולם מבין את זה לא כל העולם אמריקה סרתה את זה משמש משהו שדומה למה שהיה רגע אחד לב מלכ יוד מה זה היה לב גם כן פנת מוסלמים החליטו להרוס ש שני טיסים נגש התאומים לוק בתוך שעה 3000 [מוזיקה] אישש האמריקאים תפסו מזה הם לכו חליבה ה לכן לכן צת אם כ לא כים דים את זה ראשי הממשלות בב עכשיו באנגלי בצרפת א צרפת [מוזיקה] לא ששה תשובה לכול העולם אבשם הנהגים בעולם תופסים מי שזה חם את האנם הקיצוני זה לא רק החמס אבל כן דת כן דת צריכה להיות בשני משות בשוח פיזי לחזר מהכ הלכה פניים מאחו כל מי ש לומד תורה מקיים את הרוח לשראל זה בדיוק המאבק מאבק הוא בחומר וברוח מלחמה פיזית חוצץ רשן חשים אבל ה מביד חיזוק הרוח ומס התורה משראל אני משוכנע שאחרי המלחמה הזאת יהודים רבים תים לתפוס הב כש כולם באותו ע האל שלהם ה כמ הל של אל אחד זה כון פילוסופית מעשית זה שני תפיסות דת הפוכות משפט [מוזיקה] חריף אלוקי ישראל י מוחמד זה שניים פרדים לחלוטין אלוקי לוהי אלוקי ישראל זה אלוקי קדוש אלו מחמד זה אלוהים אחרים זה אלוהים אחרים זה לא ישראל ש זה אלש זה אלוקים של שלום של חסד של רחמים של חיים ושם זה אלוקי השחיטה של אלוקי הלימות אלוקי המוות ב שני אלוהים אחרים אלוקי ישראל לוהי שלהם לכן אחידות הבית המדרש בית המדרש הוא זה שיחד דלים ד אמונתנו אמונתם עם ישראל את וודאי ברים דעת דעת כולם זה תהליך ארוך אך צריכים להיות חכמים בוח איך לנהל את השינוי הזה שמתח ור עם ישראל ם ישראל תרכ להבין שיש לו עסק בין יהדות לבין סלאם ומה ההבדל בין שני הדברים האלה לכן אמרתי כאן חיזוק הרוח ישרא עכשיו שמקביל חשוב לא פחות לא יותר מ שחיזוק כוח וחדש שעשו ים אבותנו נ שגם ח כפולה וניצחנו שני הדברים צחות היווני בכוח גם ברוח את המקדש ראות ם בתורה תסר חזרה למעמדה שהייתה כ שצריכה להיות הניצחון זה כפול גם היום נזכה שהניצחון כפול גם בחומר ברוח אלה ברכב אלה בסוסים אנחנו גנון סוסים א עצום הסוסים שלהם נועדו לשם השמדה על אנחנו ים רק להגן רק למנוע את זה אנחנו רוצים שלום הם רושים מלחמה דבר אני שלום אנו מלחמה פסוק בתהילים אני שלום מלחמה כל מה ש רוצים זה רק להרוג אנחנו רוצים להפך למנוע א למנוע רציה זה הפוך לגמרי שם אלו סים הם מסכים אלוקים אמרת לא אלוקים שלנו זה אלוקים אחר אלה ברכב הסוסים נחנו משהם אלוקינו הם אנו נפלו נו השם מושיע המלך יענינו קורנו השם נזכה לראות סים [מוזיקה] ות א