האשה - תיקון הנדר; התרת נדרים והמשפחה • הרב חיים וולפסון, ראש ישיבת ירוחם • כנס אסופות ה 6

ננסה בזמן הקצר שיש לנו לעמוד על אזשהו מאפיין שנדמה לי קיים במערכת של הפרת נדרים של אישה. מערכת הפרת הנדרים של אישה. א אנחנו לומדים את זה כאן ביום שעסוק בעצם בדברים, בהלכות, בדינים ובסוגיות שקשורות למשפחה. כי נדמה לי שבתוך ההלכה הזאת של הפרת נדרים אנחנו יכולים למצוא דברים מאוד עמוקים שקשורים לתפיסה לתפיסה של המשפחה ושהשאלה איך אנחנו א איך התורה תופסת משפחה איך א איך א איך בסופו של דבר בנויה מערכת משפחתית עומדת ביסוד של ההלכות האלה אני רוצה לתת כמה הקדמות לפני שאני אכנס לזה כי אני לא יודע אם כולם פה עסקו בהלכות נדרים ויש לנו כמה דברים שבשביל שנדבר כולנו באותה שפה צריך לתת פה ככה כמה הקדמות ואני אוסיף ואומר שבאמת באמת באמת יש פה גם איזשהיא עבירה תנועה כי באמת בשביל לפגוש ולהוכיח את כל הטענות האלה אנחנו היינו צריכים לשבת וללמוד את הסוגיה שפותחת את פרק נערה מאורסה שהיא סוגיה מאוד מאוד קשה ועוברת דרך הפסוקים וסורקת במסרקות של ברזל את מי שעובר שמה וככל שעוברים שם ומנסים ללמוד את ה את הפסוקים ומה שהתורה א מה שהגמרא מנסה להוציא מהם אז לאט לאט אני חושב הולכים ומתבארים יסודות שאנחנו ננסה לגעת בהם כאן אנחנו באמת לא נעשה את כל מה שצריך לעשות אני אנסה להביא כמה דוגמאות קטנות ומשם לרוץ לאיזשהו יסוד שנדמה לי שמרחף אה מרחף מעל או עומד בבסיס של ה של ההלכות האלה א ואם יש פה כאלה שילמדו בעתיד את נערה מאורסה אז אני מציע לקחת את מה שאנחנו נגיד כאן ועם זה להיכנס לסוגיות ודרך זה לנסות לראות אותם אז קודם כל נתחיל מאיזשהי הקדמה כללית בדיני נדרים כדי שכולנו ניישר קו על כמה מושגים א דיני נדרים כוללים שתי מערכות שתי מערכות שוודאי שהן קשורות אחת לשנייה אבל כל אחת דורשת לימוד מצד עצמה אחת זה עצם הנדר, כן? איך נודרים נדר? ואיזה לשונות הם הלשונות שבסופו של דבר מאפשרים לנדור נדר. מה מכיל את הנדר? ומערכת שנייה זה המערכת של הטרת הנדר. אחרי שיש נדר, נשאל את השאלה איך אפשר להחלץ מהנדר? ההלכות האלה שהם מרכיבות, אפשר להגיד כמעט 80% ממסכת נדרים, הם נמצאות מפרק ראשון עד פרק תשיעי במסכת נדרים כולם נלמדות מפסוק אחד בתורה גם זה בקושי הם כולם כתובות בפסוק הראשון בפרשת נדרים איש כידו נדר להשם אוי שווה שבועה לאסור יסר על נפשו לא יכל דברו ככל יוצא מפי ויעשה יש פה פסוק אחד שבעצם אומר דבר אחד, נדר את הנדר, ככל היוצא מפיו יעשה זהו. אם נדרת נדר, אפשר להגיד אתה תקוע עם הנדר ואתה לא יכול לצאת מהנדר. הפסוק הזה, כל הפסוק הזה זה בעצם כמעט כל מסכת נדרים. הגמרא למדה, לא יכל דברו, ככל יצא מפי ויעשה, לא יכל דברו. הוא אינו מכל, אבל אחרים אוכלים לו. מפה למדו גם את הטרת נדרים. זאת אומרת הנדר והעובדה שהוא לא מכל דברו הוא לא יכול להתיר את הנדר אבל אחרים מכלין לו את זה למדו כל ההלכות האלה שאמרתי הם קשורות לנדר ולהתרתו כל זה למדו מפסוק ראשון בפרשה ו א המשך הפרשה וזה אחד הדברים שהם נורא נורא מפתיעים המשך הפרשה מתעסק לכאורה בעניין אחר לגמרי המשך הפרשה מתעסק באישה שנודבת ואישה שנודרת התורה, תכף אני ארצה לקרוא כדי להיכנס פה לעניינים אישה שנודרת מעכשיו יש לנו כאן אוד 15 פסוקים שמתעסקים במערכת היחסים בין איש לאישה וכשאישה נודרת מה מעמד הנדר שלה מי בעצם מפר לה את הנדר זה נראה לכאורה כשקוראים את הפרשה אני אומר עוד פעם הפרשה פרשה הזאתי ביסוד של מסכת נדרים. כשאנחנו שמים את הפרשה מול המסכת אנחנו מקבלים עולם הפוך. מסכת נדרים תשעה פרקים מתעסקים בפסוק ראשון מחלצים שם מכל מילה ומכל שו מכל פסיק מחלצים שמה טילי טילים של הלכות. אחר כך יש לנו שני פרקים כ אפשר להגיד אפילו פרק וחצי שני פרקים שמתעסקים ב15 פסוקים. וכשבן אדם קורא את פרשת התרת נדרים, כשאנחנו קוראים את פרשת הנדר והטרתו בתורה, זה נראה שהיה פה איזשהי טעות בזיהוי. בסוף יש פה פרשה. מה הפרשה הזאת באה להגיד? הפרשה הזאת פרשת התרת נדרים או שהיא פרשת לא יודע מה, בת אצל אביה, אישה אצל בעלה. והתרת נדרים היא איזשהו אירוע שולי שדרכו החלטו בעצם לדבר על כל המערכת הזאת של מי בסופו של דבר מנהל את א זכויות האישה. עד כדי כך שהוא מנהל גם את היכולת שלה להוציא דברים מהפה ולקבל על עצמה דינים. יש כאן משהו לא ברור. הרבה מאוד פסוקים שמתעסקים ב במה שקורה בין איש לאישה בהתרה. ו יש הבדל מהותי. לאט לאט בואו ניכנס לזה. יש הבדל מהותי בין התרת נדרים של אדם איש שנדר נדר ונזקק לזה שיתירו לו. אדם שנדר נדר בסופו של דבר בשביל להתיר לו את הנדר צריך סיבה א אישה שנדרה נדר א כל מה שהיא צריכה זה שבעלה או אביה ביום שבו הוא שומע יחליט שזה לא מוצן בעיניו ויפר את הנדר יש הגבלה איזה נדרים בדיוק הוא יכול להפר אבל בסופו של דבר כשאישה נודרת נדר מה שהיא לא צריכה סיבות להטרה היא צריכה שמי שיכול יכול להפר שזה בעל או א בעל או אביה יחליט שזה לא מוצא חן בעיניו ופר את הנדר א כמעט אפשר להגיד אולי אני אנסח את זה בעוד צורה בעצם כשאישה כשאיש נודר הנדר הוא סופי כן כשגבר נודר הנדר הוא סופי ומה שצריך שיקרה זה מעכשיו אם הוא רוצה לחזור מהנדר הוא צריך להתחיל תהליך של התרת הנדר אבל הנדר הוא לא יכל דברו נגמר הנדר חל אישה שנדרה, הנדר הוא לא סופי. הנדר ממתין לאישור. אישה נודרת, הנדר ממתין לאישור. הוא צריך להגיע לגורם. אני אומר עכשיו דברים שאחרי זה אני אסתייג מהם, אבל כרגע נציג את זה, נדמה לי כמו שאנחנו תופסים את זה בדרך כלל. הוא צריך להגיע לגורם בעל סמכות שיחתום על הנדר הזה ויעשר אותו. ואחרי שהגורם בעל הסמכות שהנדר הוגש לפניו ישאר אותו אז הנדר יחול אבל אם הגורם הסמכותי יגיד לא מקובל עליי מה שת עושה אז זה נדר אמ אני רוצה אה לקרוא לרגע את הפסוקים פה את הפסוקים שמתעסקים ב הפרת נדרי אישה להקשיב להם טיפה. אנחנו לא ניכנס להיכנס לפסוקים זה אירוע של זמן קיץ שלם אבל כן אני רוצה ל להוציא מהפסוקים כמה דברים בסדר? שיהיה לנו ככה איזשהו אישור קו על על הדברים הראשיים מאוד שאפשר להוציא מתוך הפרשה. אז נתחיל מפסוק ד'. נתחיל מפסוק ג'. איש כידור נדר להשם וישבה שבועה לאיסור יסר על נפשו לא יכל דברו. ככל יוצא מפי ויעשה. אז זה פה דברים ברורים. איש נדר לא יכל דברו. הנדר חל ככל יצא מפי ויעשה אמרנו חז"ל גם דרשו הוא לא מכל אחרים אוכלים לו אם יש מי שיתיר אז אפשר להטיר את הנדר אבל צריך איזה סיבה צריך איזה פתח צריך חרתה צריך הרבה דברים ואישה כי תדאור נדר להשם עכשיו בואו נראה בוא נשים לב על איזה אנשים מדובר פה בסדר כי זה אחד מהדברים שיכניסו אותנו לתוך מה שמחולל אולי את את הדין המיוחד של אישה ואישה כי תידור נדר להשם ועשרה עשא בבית אביה בנוריה. יש לנו פה תיאור של אישה. יש אישה שהיא נערה בבית אביה. זה האישה הראשונה שלה אנחנו מדברים. יש אישה שנודרת נדר והיא עוסרת על עצמה כשהיא נמצאת בבית אביה בנוריה. היא לא נשואה, היא לא מאורסת, היא נמצאת אצל אבא. ושמע אביה את נדרה ושרה אשר עשרה על נפשה והכיש לאביה וקמו כל נדריה וכלסר אשר עשרה על נפשה יקום. כתוב פה מה קורה? כן. אם אבא שומע ושותק הנדר קם. ואם איני הביאה אותה ביום שמו כל נדריה ושרי אשר עשרה נפשה לא יקום והשם יסלח לה כי איני הביאה אותה כן אם האבא מחליט להני אותה לא ניכנס לכם שאלה מה זה להני אותה מה זה אומר אבל אם לא מצא כן בעיני האבא הנדר לא חל יש נערה שחיה אצל אבא יש אישה נוספת ואם היות תהיה לאיש הוא נדר עליה ומבטה שפתיה אשר עשרה על נפשה כן פתאום יש לנו מי שהיא שהיא תהיה לאיש ושמע אישה ביום שמו והכריש לה וקמו לדריה ושריה שעשרה על נפשה יקומו היא תהיה לאיש תכף נשאל מי מה זאת האיש שתהיה לאיש כן שהיא לאיש התורה אומרת פה זה קשור לבעלה כבר שמע אישה ביום שמו וכישל אם בעלה שותק וקמו נדריה ואם ביום שמו האישה יני אותה ואפרת נדרה אשר עליה ואת מבטסת אשר עשרה נפשה והשם יסלח לה אז אם אישה מחליט להפרג לה אין נדר עוד לא אמרתי מי זאת ונדר אלמנה וגרושה כל אשר עשה על נפשה יקום עליה אז יש לנו פה איש שתהיה לאיש ויש לנו נדר אלמנה וגרושה ועכשיו יש לנו עוד אחת ואם בית אישה נדרה או עשרה שר על נפשה בשבועה יש מישהי שנדרה בבית אישה מי זאת באופן פשוט זאת כבר נשואה נשואה נמצאת בבית של אישה יש לנו שתי קצוות בתוך הפסוקים פה פסוק ד' מדבר על מי שאני נמצאת בבית אביה. הפסוק הזה מדבר, פסוק יא. פה יש לנו כבר שינוי סטטוס. ברור. היא תהיה היא כבר נמצאת בבית אישה. מי שחיה בבית אישה זו אישה נשואה. אישה נשואה בעלה מפרת נדריה. אחד הדברים שמעסיקים מאוד את התורה, את הסוגיה בתחילת פרק נערה מאורסה ודרכה בעצם היא נכנסת לברר את כל העניינים האלה של הפרת נדרי אישה. אחד הדברים זה מי זאת ההיא שהיות תהיה לאיש. כן יש לנו נערה יש לנו א נשואה ויש לנו מישהי שמצד אחד יש לה איש. היא היות תהיה לאיש. כן ה תהיה לזה לא שבעתיד היא תהיה ה היא כבר יש לה איש אבל אבל על נשואה כבר דיברת איתי יש נשואה בהמשך אז מי זאת שתהיה לאיש ובעלה מפרת נדריה והגמרא מנסה להבין מי זאת וכמובן יש לנו פה עכשיו אופציה ברורה יש לנו פנויה שנמצאת בבית אביה נערה יש לנו נשואה שנמצאת בבית אישה יש לנו מעמד אמצעי של מי שתהיה לאיש וזאת מאורסה אבל הגמרא מנסה להבין האם באמת מדובר על מאורסה? עכשיו אני אומר מי שיכנס לסוגיה שמה יראה הגמרא רוצה להגיד איזשהי אמירה על הסוגיה שם איזשהיא אמירה על הסוגיה אם מישהו אי פעם ילמד את נערה מאורסה א נדמה לי שישיבות שזה נמצא בסבב שלהם בזמן אלול אז אני רוצה ובעקבות השיעור הזה אני גם מנסה לפתוח את הפתח לכיוון כזה הגמרא שם בהתחלה מאוד מאוד מסובכפת והיא מתעסקת כל הזמן בלהבין אם הפסוק הזה אומר ככה אז מה אומר הפסוק הבא ואם הפסוק הזה אומר ככה אז מה אומר הפסוק שלפניו ויש שם איזה גשם כזה של פסוקים שאתה אומר לעצמך מה למען השם הולך פה אבל והגמרא מדייקת ממילים והראשונים מכניסים לזה גם דיוקים מאותיות ו יש בתוך הזוגיה הזאת הנחת יסוד יש כמה הנחות יסוד שהגמרא מנסה להתמודד איתם הפסוקים הם ביטוי למשהו שהגמרא מבינה הגמרא מנסה להבין למה למה זה נכון ש למה זה נכון מבחינת מערכת היחסים שבין אישה לאביה או אישה לבעלה שהבעל יפר את הנדר והיא באה ואומרת יש לי איזשהי תפיסה אני מבינה משהו על למה אישה בעלה מפרת נדריה וממילא אני מנסה להבין עכשיו האם הדבר הזה נכון האם מה שגורם לזה שבעל מפרדת דרי אשתו נכון גם לארוסה האם הרוסה שיש לה איש היות אותו תהיה נשואה לו האם זה נכון שגם אצלה מתקיימת מערכת היחסים שאומרת שבגלל שכרגע זאת מערכת היחסים שלה זאת מערכת היישותית שלה האם מערכת היישותית הזאת מכילה בצורה נכונה גם כן את זה שבעל יפר את הנדרים ואז אני אגיד לו כן אני מבין למה אם היו תהיה לאיש בעל נפר או שזה לא יכול להיות לא יכול להיות לא יכול להיות שאצל מאורסה מתקיימת מעלכת היחסים הזאת ולכן לא נכון להגיד שהפסוק הזה מדבר על זה אם אני אבחר לומר שהפסוק של אם היות תהיה לאיש מדבר על מאורסה זה בגלל שהבנתי שמשהו במערכת שמתקיימת אצל מאורסה במערכת היישות שלה מצדיק שהפרת הנדרים תהיה כזאת עכשיו מה אנחנו מביאים מבינים אז אני אומר אני רוצה לגעת בנקודה אחת יש עוד כמה נקודות אני רוצה לבחור פה איזשהו ציר מה אנחנו מבינים מה אנחנו יודעים אם התורה לא הייתה אומרת לי משהו על מאורסה אם התורה לא הייתה כותבת מה הייתי אומר מה הייתי אומר על אישה מאורסה אני יודע שנערה בבית אביה האבא מפר אני יודע שאישה בבית אישה ה הבעל מפר עכשיו אני שואל את עצמי יש פה פסוק לא מובן איך אני קורא אותו אוקיי יש לי עסקה נכות יסוד מה אמור היה להיות כתוב שם כי כבר התורה הציבה לי שני כתבים על הסקלה. מה הייתי מבין? אני אגיד, אני חושב שזה מחלוקת ראשונים בסוגיה אבל אני רוצה לבחור פה את הרן. הרן אומר במפורש מה הייתי מבין אולי חידוש התורה. אומר הרן אבל בנסועה אדרבה, כן, זה תוך כדי ניסיונות. אז דילגתי פה כי זה עוד פעם זה ניסיונות. האם לקרוא את הפסוק ככה או לקרוא את הפסוק ככה. אז אומר הרן ככה בנשואה אדרבה דין ההוא באישה נשואה דבעל חודם מפר דכיוון שניסת שוב אין להביא הרשות בהכך נאמד בנשואה בעלה לחודליפר אומר הרן נשואה אין לי שאלה כיוון שהיא נשאה היא לא ברשות אביה ברור שמי שצריך להפר את הנדר זה לא האבא אלא הבעל אבל בארוסה ובארוסה עוד פעם זה לא מסקנה זה הנחת יסוד שמסבירה מה קשה לגמרא. אומר הרן בארוסה אבכוד לאפר ארוסה ברור שהארוס לא יפר למה הוא בעלה לעתיד הוא כבר קידש אותה יש לו בה כבר איזשהיא שייכות זה לא מעניין אומר אומר הרן למה דבארוסין לא נפקא מרשותיו אומר הרן תקשיב לפסוקים הפסוקים מתארים את המציאות יש אישה בבית אביה יש אישה בבית בעלה. הנחת היסוד. אם אני קורא את התורה ואני אומר מה ברור בתורה, מה מה ברור פה בפרשה? אומרת לנו התורה, אני אגיד לך מה ברור פה. מי שנמצאת בבית אביה, אביה מפרת נדריה. מי ש מי שנמצאת בבית אישה, אישה מפרת נדריה. השאלה היא באיזה רשות היא נמצאת? ארוסה. אם לא כתוב בתורה חידושים, ארוסה. היא נמצאת בבית אביה. כיוון שהיא נמצאת בבית אביה, ברור שאביה צריך להפר. היא עדיין ברשות אביה. מה זה רשות אביה? נדמה לי שפה יש אתגר מאוד לא פשוט לפיצוח. מה זה רשות אביה? מה הכוונה? או בואו ננשאל את זה ככה. למה זה שבת נמצאת ברשות אביה או אישה נמצאת ברשות בעלה? למה זה גורם לזה שהאבא או הבעל יפרו את הנדרים? מה בזה? ננסח ככה, מה בזה גורם שהבעל או האבא יפרו את הנדרים? היה אפשר לומר הפרש ונדמה לי שככה אנחנו תופסים בצורה אינסטינקטיבית את ה את הפרשה ו יש סיוע זה לא רק אנחנו יש סיוע לדבר הזה ממשנה מפורשת במסכת כתובות האב זכאי בביתו בכמה וכמה דברים כן ובהפרת נדר זה זכות האב בבת הרב זכאי בביתו בקידושיה כן כן, יש לו סוג של בעלות עליה, יש לאבא סוג של בעלות על הבת, יש לה בעל סוג של בעלות על האישה אחר כך לא בעלות על הגוף, אבל הוא מקבל איזהשהיא ננסח את זה יש לאבא שליטה על הבת, האבא מנהל את הבת, הוא מוסר אותה לקידושין, הוא גם מי שבסופו של דבר מתוקף זכויותיו כאבא מקבל זכויות על דבר מדהים. כאילו על הדיבור שלה. את גברת כשאת מדברת, כשבן מדבר, הוא מדבר חופשי. אני קובע מה דברים שאמרת חלים או לא חלים, אבל אני רוצה לנסח את זה. יש לו זכויות, יש לו שליטה, יש לו בעלות, היא נמצאת ברשותו. נדמה לי שאפשר להסתכל על זה גם אחרת. הלשון של התורה. שוב פעם אני לא מביא סיעתה מהלשון של התורה, אבל אני תכף רוצה להראות גם איזשהי הלכה שנדמה לי, שממש ממש מפגישה עם זה. אני רוצה קודם כל בכל השיעור הזה להציע הצעה אחרת. ברור שהאפשרות להתיר הדרים תלויה במבנה היישותי שבו נמצאת כרגע האישה. אפשרות אחת להגיד אלה זכויות. אלה זכויות. זה נתון בידיים של האבא. יש לו שליטה. אפשרות אחרת להגיד שהאפשרות להתיר נדר משקפת משהו עמוק במערכת היחסים שבין האישה לסביבה שלה. הסביבה שלה לבית שלה. התורה אמרה בוא תראה באיזה בית היא נמצאת. כשתראה באיזה בית היא נמצאת, אתה גם תבין עוד משהו. אתה תבין גם איך היא תופסת את עצמה וממילא איך הנדר שלה נראה. וכל פעם כשאתה תרצה להבין איך בנוי המערכת של הפרת נדרים, תצטרך לחדור ולנסות להבין מה האופי שמעצב את המערכת שבתוכה עכשיו חיה האישה. ואם אנחנו נבין את זה לעומק, נבין גם מה מאפשר את הפרת הנדר. אז בואו נראה דוגמה אחת. אני קודם כל רוצה להראות. קודם כל אמרנו היא נמצאת ברשות אביה. מה זה נמצאת ברשות אביה? אז האפשרות הפשוטה נמצאת ברשות אביה. נמצאת בשליטת אביה. כיוון שאביה הוא כרגע נמצא פה, הוא השולט, אז ממילא הוא מפר את הנדר. בוא ניקח לדוגמה. מה נגיד במקרה כזה על הרוסה? הרוסה אומרת המשנה במסכת נדרים פרק עשירי נערה מאורסה אביה ובעלה מפרים את נדריה. אני רוצה לתרגם את זה עכשיו למה שאמרנו. נערה מאורסה יש לה באמת שניים. יש לה יש מנגנון של שותפות שמנהל אותה. אני רוצה להיכנס לדבר הזה. מנהלים אותה שניים. מנהל אותה אביה שאצלו היא גדלה. אבל נכנס פה עכשיו לתוך התמונה עוד אחד שגם הוא כבר מנהל אותה. הוא חצי מנהל. הוא יהיה בעלה לעתיד הוא גם מנהל אותה עכשיו אביה ובעלה מפרים נדריה. הם צריכים להפר את הנדר בשות הפרות. לכל אחד מהם יש זכות ותו. כן. ובסוף הם צריכים להפר את הנדר ביחד כי כרגע היא באמת מיוחסת לשניים. אז היא כרגע עברה, סלחו לי על הביטויים, כן? אבל רוצה להקטין את זה, היא כרגע עברה לניהול משותף מזה שהיה מישהו אחד שמנהל אותה, כרגע היא עברה לניהול משותף ולכן בגלל המצב הזה שניהם צריכים להפר את נדריה. נדמה לי, אני רוצה להוכיח מאיזשהו רען שהניסוח הזה הוא לא מדויק. יש משנה בנדרים דף ע כמו שאמרתי, יש פה הרבה הקדמות ולביטויים שכאילו צריך להיכנס לעולם שלהם. המשנה שואלת מה קורה במצב שנערה מאורסה שכמו שאמרנו יש לה שני מנהלים שמת אחד מהם כן מה קורה לנהר המורסה יש אבא אני הולך עם ציר השיבה הזה לנהר המורסה יש אבא ששולט בה ויש לה ארוס שגם שולט בה מה קורה אם האבא מת מה קורה כשבעל השליטה מת כן בעל השליטה היא נשארה עם שולט אחד. עכשיו, עד עכשיו הארוס לא יכל להפר נדרים לבד. למה? כי אבא אמר לו, "עם כל הכבוד, אני מעכב עליך, אבל אבא מת." לכאורה אבא האבא שחרר את אחיזתו בנערה ועכשיו ההרוסיפה לבד. אומרת המשנה, מת האב, לא נתרוקנה רשות לבעל. מת הבעל, נתרוקנה רשות לאב. כן, אומרת המשנה, מת האב, האב מת. הלא נתרוקנה רשות לבעל. הכוונה כן כותב פה הרן, אין הבעל יכול לאפר. מת האב, הארוס, למרות שהוא נשאר עכשיו שליט יחיד, כן, הוא עכשיו שליט יחיד. מי שעד עכשיו היב עליו, השותף שלו מת, אומרת המשנה, הוא לא היה יכול להפר את הנדרים לבד. שואלת הגמרא, למה? מה היתמה? ואמר קרה בנורייה בית אביה. מה אנחנו לומדים מזה? כן, בהמשך הפרשה כתוב בנעורי הבית אביה. מה איך הפסוק הזה מלמד אותי משהו? אומר הרן משמע אף על גב דליטי לאבקתי בית אביה. אומר הרן מאורסה למרות שהאבא לא נמצא היא עדיין בבית האבא. אני לא מבין מה זה בית האבא. אם אני אומר שבסופו של דבר בית האבא זה רק ביטוי לזה, היא נמצאת ברשות אבא. יש שמה בבית אביה יש מנהל, יש שולט, אבא שלה. מת האבא, נגמר. כל מה שהיקב זה שיש פה מישהו שמחזיק את הזכויות. אומר הרן, לא הבנת. אתה יודע למה הרוס לא מפר את הנדרים? כי היא בבית אביה. אתה יודע למה אבא מפר נדרים? למה אבא מפר נדרים? אבא זה שאבא מפר נדרים זה תוצאה של סיטואציה משפחתית. בגלל שיש ארוסה שחיה בבית הזה, בגלל שיש פה ילדה שחיה בבית הזה. העובדה שהיא חיה בבית הזה אומרת שכשהיא נודרת זה חלק מהבית הזה. וכיוון שלבית הזה שכפיו היא נדרה, כיוון שהיא נודרת כחלק מהבית, מי שבסופו של דבר מנהל את הבית זה האבא. האבא מפרגל הבית, זה לא האבא. המציאות המשפחתית של הארוסה, שבה היא נמצאת בבית מסוים היא מה שגורם לזה שהנדרים שלה שייכים, אולי אפשר להגיד נדרים בהקשר של הבית הזה ובגלל שהבית הזה הוא חלק מהנדר אז מי שמנהל את הבית הזה גם יכול להפר. עכשיו מתמפר זה לא קשור. עדיין הנדר שייך לבית הזה הוא לא שייך לבית של הארוס. אז קודם כל רואים פה שבית אביה זה לא בשליטת אביה. בית אביה זה המציאות שהיא חיה בבית של אביה. נמשיך. הלכה מסוימת אחת שלא הבאתי אותה פה. אני אגיד אותה בעל פה. ממש נדמה לי. אי אפשר להסביר אותה בלי להבין שהתורה מדברת על מודל משפחתי. יש הלכה מפתיעה מאוד. אבא הוא כתוב ראשון בפרשה. הוא מפר את הנדרים של הבת. איזה נדרים אבא מפר? לכאורה יש לו ילדה הגדלה אצלו בבית כל הנדרים למה לא בבעל יש הלכה מיוחדת בעל לא יכול להפר את כל הנדרים בעל מפר רק נדרים שנוגעים לבינו לבינה אתה לא אתה לא בעלים על האישה באופן כללי כן אתה מפר את את הנדרים שקשורים אליך אתה לא יכול להפר כל נדר שהאישה נודבת זה מפורש כן בין איש לאשתו בין איש לאשתו את הנדפר את הנדרים שבינך לבינה. איזה נדרים יפר אבא? לכאורה הכל. הוא מגדל את הילדה, הוא מחנך אותה. למה שלא יפר את הכל? יש לימוד מדים בספרי. אומר הספרי, אבא בין איש לאשתו, בין אב לביתו, מה איש מפאר רק את הנדרים שבינו לבין? אז אני לומד את האבא מהאיש. כמו שבעל מפר רק נדרים שבינו לבנה, גם אבא מפר רק נדרים שבנו לבנה. מה? למה? מי כתוב ראשון בפרשה? אבא. ילדה גדלה אצל אבא. יש כמה שנים עד שהיא תתחתן. ריבונו של עולם היא נודרת נדרים. אבא רוצה לחנך אותה. הוא יגיד לה, את יכולה לידור? את לא יכולה לידור. אומרים, אומרת, "לא, לא, לא, לא, לא, תקשיב, כשאני אתחתן הרוס שלי או בעלי יוכל להפר רק נדרים מסוימים. גם אתה מעכשיו מפרק נדרים מסוימים. למה שאני אלמד את אבא מבעל? מאיפה זה מתחיל? מה פתאום שאבא יפר נדרים של בעל? אומר הרמב"ם באמת לא אין דבר כזה. הרמב"ם פוסק האבא יכול להפר את כל הנדרים. מה פתאום שאני נלמד את האבא מהבעל? אומרים לו כחמי אילוני אליה ספרי. אומר להם הרמב"ם עם כל הכבוד לספרי זה לא יכול להיות. לא פוסקים את הספרי הזה להלכה. יש גם ירושלמי כזה. הרמב"ם מדהים שהרמב"ם לא פסק את הירושלמי. הרמב"ם בדרך כלל פוסק ירושלמי. יש ירושלמי שאומר את אותו דבר אבל זה נגד ההיגיון בת אצל אבא למה שהיא תלמד ממה שהיה אצל בעל למה שבאת אצל אבא תלמד מבעל נדמה לי בואו ננסה רגע עכשיו אז בשאלת הזכויות ננס לך את זה ככה למה שאני האבא יהיה לי זכויות כמו שיש לבעל אני הייתי פה קודם המציאות שלי יותר שלמה אני מבין למה בעל לא זכה בבת אלא לדברים שבינו לבינה זה גם בכלל דבר מוזר מה זה בינו לבינה אצל אבא מה מה זה הדבר הזה בואו עכשיו ננסה להסתכל על זה אחרת. נדמה לי. בוא ננסה לשאול מה המשמעות של בת אצל אבא. עכשיו אני אגיד משהו שאני מבין שהוא לא פופולרי. הרמב"ם חלק. את יודע למה? למה אבא מגדל את הבת? אומר הצפרי, אתה מגדל את הבת כדי להעשי אותה. זה הכל. אתה מגדל את הבת כדי לחתן אותה. זה התפקיד שלך בעולם. תפקיד שלך בעולם זה לקטן את הבת. אז ממילא מה אתה יכול לעשות? אתה שומר. אתה כבעל, אתה כאבא, מיום שהילדה הזאת נולדה, היא מופקנת בידיך בשביל דבר אחד כדי לגדל אותה, למצוא לבעל ולחתן אותה. מהיום שהגיע לידיים שלך יש לך דבר אחד שאתה צריך לעשות לדאוג למצוא לה חתן אתה מהיום הראשון מגדל אותה בשביל החתונה ולכן כל מה שיש לך בסוף המשמעות החינוכית שלך נגזרת ממה שיהיה לה עם בעלה אז אתה יכול להפר כמו הבעל אתה לא אתה כולך שליח הבעל מהיום הראשון זה אומר משהו על מציאות משפחתית אבא בא לעולם כדי לגדל את ביתו ולמצוא לבעל ולכן מה שהוא יוכל לעשות זה מה שהבעל עושה אצל הבת. הרמב"ם אומר, "לא, זה בכלל אותו דבר. בת אצל אבא זה מציאות קיים שלמה. מה זאת אומרת? למה? למה הבת גדלה אצל האבא? מה המשמעות של בת אצל אביה? עולם שלם. הוא מחנך אותה, הוא מגדל אותה, הוא יש לו הרבה מה להגיד על הרבה דברים. המציאות של בת אצל אביה הרבה יותר רחבה, שונה, מהותית מאשר הקשר שבין איש לאשתו. והמציאות של הפרת הנדרים משקפת את הטעם המשפחתי. כיוון שהטעם המשפחתי שלך הרבה יותר רחב, ממילא אתה גם מקבל בסוף את היכולת להפר לדרגים אחרים. כשהיא תגיע לבעל, משמעות הקשר שלה עם הבעל קשורה רק לבנו לבנה. אבל האבא, האבא מחנך אותה להכל. בסוף הוא גם ישייא אותה. ובאמת יש פה שיטה אמצעית שאומרת שיטת רבנו יחיל שמובאת א מובאת בסמג. אומר אומר רבנו יחליל שבאמת אבא יכול להפר את כל הנדרים, בעל נדרים שבינו לבינה וברגע שהילדה מתרסת אז גם האבא יכול להפר רק נדרים שבינו לבינה. למה? כי באמת בוא נראה מה קורה כשאתה מגדל את הילדה אצלך בבית אתה המחנך שלה והיא קשורה אליך לכל הדברים שבעולם. אז את כל את כל הנדרים שלה באיזה הקשר שיהיה? ברגע שהרסת אותה אז קיבלת תפקיד אחר ועכשיו התפקיד שלך הוא להיות מי שמכין אותה לחתונה כשהיא מאורסת כבר ועכשיו אתה שומר של הארוס נגדיר את זה ככה עכשיו אתה כבר עסוק בלחנך וללוות אותה אל הפרק הבא של החתונה אז עכשיו אתה באמת יכול להפר רק את הנדרים שבינו לבינה אני משתמש בזה כדי לאפשר את המבט שבא ואומר שהפרת הנדרים היא תהיה נגזרת של איך שאנחנו תופסים את התפקידים, את המשמעות של הבית. עכשיו אני אומר זה בשביל הדבר הזה. א יש פה עוד כמה הסברים מאוד מאוד מעניינים, אבל נדלג עליהם כי כי אני רוצה לחתור לעוד לעוד נקודה. א אז עד כאן. זה הקדמה כללית מאוד על מה שעולה בפסוקים. עכשיו אני רוצה ללכת להלכה שלא כתובה בפסוקים והיא דורשת הרבה מאוד הבנה אבל היא מהירה ומצטרפת למה שדיברנו בשתי סוגיות שהם לא במסכת נדרים והם לא עסוקות בלימוד מהפסוקים והם לכאורה מתעסקות בעניינים שוליים הגמרא מביאה למען המ שלוש סוגיות אבל שתיים נוגות ממש ממש לעניין נדרים הגמרא מביאה טענה נוספת על הפרת נדרי אישה הגמרא אומרת במסכת גיט בלי מסכת נידה ש ככה נשמע מהגמרא שהסיבה לזה כן עד עכשיו אני אומר אולי נגיד עד עכשיו למדנו מפסוקים יש תורה יש פסוקים גם הסברנו קצת מה עומד בבסיס של איך שהתורה תופסת את זה אבל יש תורה יש פסוקים ולכאורה היינו יכולים ללכת הביתה ולהגיד הכל טוב כתוב בתורה נגמר הסיפור הגמרא כמו שאמרתי לא במסכת נדרים מצרפת לנושא הזה סברה שלא ברור מה מה המקום שלה אומרת הגמרא אתם יודע למה א אב או בעל מפרים? למה בעל מפרת נדרי אשתו? כי כל הנודרת על דת בעלה היא נודרת. הגמרא אומרת את זה בשני הקשרים. קשר אחד הסוגיה בגיטין שואלת האם מצאנו מצבים שאחד עוסר האם שבן אדם יכול להטיר איסור שלא הוא עשר? זה אוסר וזה מתיר. אומרת הגמרא יש דוגמה הפרת נדרים. אישה עשרה, בעל מתיר. אומרת הגמרא זה לא הבעל מתיר. זה לא נחשב שהבעל מתיר. כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת. בעצם האישה הטירה. כשהאישה נדרה היא אמרה אני נודרת על דעת בעלי. טוב, אז למה צריך פסוקים? עוד דוגמה. דוגמה מטלטלת זה מסוגיה במסכת נידה. כן. הגמרא במסכת נידה מדברת על אישה א יתומה קטנה שקידושה הם ידרבנן אז הקידושין שלה הם מדרבנן והגמרא מציאה יש מעמד ביניים כן מופלא סמוך לאיש היא עוד לא הגיע להיות גדולה ולעניין נדרים היא כבר נודרת נדרים אז בואו נשים לב היא מתקדשת קידושין דרבנן לבעלה אבל הנדרים שלהם כבר דאורייתא האם בעל מדרבנן יוכל להפר נדרים דאורייתא. אני מבין שבעל מדאורייתא מפר נדרים מדאורייתא. התורה נתנה לו את הזכות להפר את נדרי אשתו. אבל מה? איך איך בעל שכוח הנישואים שלו זה מדרבנן יכול להפר נדרים מדאורייתא? אומרת הגמרא זה לא בעיה. כל הנודרת על דעת בעלה נודרת. גם אישה דרבנן נדרה על דעת בעלה. כן? היא אומנם אישה מדרבנן. אתה יודע אבל למה הבעל מפר? כי האישה קיבלה את זה שהוא יפר. עכשיו זה דבר מדהים. כאילו באמת בלי זה איך בעל מדרבנן יפר נדרים שהאכלות שלהם היא מדאורייתא. אז הגמרא אומרת תדע לך כל הנודרת. על דעת בעלה היא נודרת. היא האישה הדרבנן הזאת כשהיא נדרה את הנדר מדאורייתא אמרה שזה בתנאי שבעלה יפר לה. אז יש לנו סברה שאומרת כל הנודרת על דעת בעלה נודרת. אוקיי, מעולה. אפשר לסגור וללכת הביתה. למה צריך פסוקים? למה צריך להגדיר בית אישה, בית בעלה, בית ארוסה? מי זאת? מה יש לך כלל? למה אני צריך את כל הפסוקים האלה? הגמרא אומרת לנו, יש סברה, כל הנודרת על דעת בעלה נודרת. תנתח לפי זה. מה היחס בין הסברה הזאת לבין הפסוקים? זה שאלה אחת. שאלה שנייה, אז שלפנו פה עכשיו ג'וקר שהוא מהפכה בעולם הנדרים. כל הנודרת על דעת ועלה היא נודרת. האם אני יכול ללמוד מפה על הרבה מאוד נודרים אחרים שנודרים על דעת מישהו שלא צריך דיני התרת נדרים? יש המון פעמים שאנשים נודרים נדר ובדעתם אולי יש כל מיני מחשבות אם זה ימצא חן בעיניהם מישהו או לא ימצא חן בעיני מישהו. האם הדבר הזה יכול ללמד שאפשר לנדור נדרים ולהתיר אותם בלי להתיר אותם? כי כל פעם שאני אגלה שמישהו נדר נדר והיה לו בראש איזהשהיא מחשבה מסוימת אז אני אגיד מעולה לא צריך להתיר את הנדר לא צריך חכם לא צריך לשון הטרה פשוט מאוד נגיד הוא נדר במקרה הזה על דעת זה ואין נדר כמו באישה אז יש פה שאלה ראשונה מה היחס בין הסברה הזאת לכל מה שעשינו עד עכשיו לפסוקים ושאלה שנייה מה היחס בין זה לבין העולם של כל התרת אנחנו יודעים שצריך שחכמם יתיר את הנהדר שלושה יתיגו את הדר נדר צריך למצוא פתח אני לא אומר סתם ככה בן אדם נדר על דעת משהו ונגמר הסיפור הראשונים עסוקים בזה יש בואו נקרא נשתדל בזריזות כן אז שאלה תוסות תוספות שואל בנידה אחרי שהוא אמר חידשת לי את הדבר הזה של כהן נודרת על דעת בעלה נודרת שואל תוספות ואם תאמר אם כן המי נכתב בפרשת נדרים דבעל מפר לאשתו אפילו אינה אשתו כגון ונחה אמה נכתב פרשת נדרים דבעל מפר לאשתו כן למה אני צריך לכתוב פרשת נדרים שבעל מפר נדראה אשתו אמרת לי שזה זברה אפילו אינה אשתו כגון אחה היא רק אישה מדרבנן היא לא אישה מדאורייתא הרי אפילו אם היא לא אשתו הבעל מפראר דעל דעתו נודרת זה בעצם מה שאמרה הגמרא היא אמרה גם מי שהיא לא ממש אשתו בעלי יכול להפר אז לא ציקה את כל הפסוקים נגמר תשובה ראשונה של תוספות הנה החינמי כן אני אוסף אבל ויש לומר דאינחינמי אתה צודק דאצלי לעניין שאם אמר קיים לאכי שאינו יכול להפר אומרת אתה צודק באמת באמת יסוד ההפרה הוא מהסברה בגלל שכל הנודרת על דעת בעלה נודרת נפרים נדרים אז למה צריך את הפסוקים צריך את הפסוקים לדין אחר לדין שאם הוא החליט לא לה לאפר וכדי כדי ללמד אותי באיזה אופן בעל מקיים את הנדר של אשתו. שאם הבעל החליט שזה מקוים אז זה מקוים. תפסיק לשאול הרי לכאורה זה גם חלק מהתנאי. בסדר אבל תוסות בא ואומר בעצם את יסוד ההפרה למדתי מהסברה. התורה באה לקדש משהו אחר. מי שמאוד הולך עם הכיוון הזה ומקצין אותו אפילו יותר כן אז לפי זה אולי נלמד לכל המקומות שיש תנאים בנדר שהם דומים לזה יש רמבן במשפט אחרם שהולך בכיוון כזה אומר הרמבן באמת למדנו מפה גם למקומות אחרים שיש בהם הפרה למקומות אחרים שיש בהם תנאי שאפשר יהיה להתחשב בתנאי ולהתיג את הנדר בלשון של נדר והתורה חידשה כל החידוש של התורה זה שבאישה הוא כותב את זה קצת אחרת שבאישה נתנו יום שלם להקמה משום שלום בית אבל אני אומר במעגל הפשוט ומה שכרגע מעניין אותנו זה שבאמת הסברה היא היסוד זה אפשרות אחת אפשרות שנייה אני רואה שאנחנו ככה מתחילים להיות קצרים בזמן אז נשתדל להזדרז אפשרות שנייה אומר תוספות בדיוק הפוך הסברה היא תולדה של התורה. התורה אמרה שבעל מפר נדרי אשתו. כן. תראו הנה עמי. משום דאמר רחמנא בעל מפאר כאמר דלעולם על דעתו היא נודרת. אומר התוספות התורה יצרה מציאות. התורה באה ואמרה כל התורה באה ואמרה בעל מפר נדרי אשתו. למדו כל אנשים את פרשת מטות. ראו שבעל מפר נדרי אשתו. שמעו אנשים שהבעל מפר. מאז יצרנו איך אומרים היום יצרנו הסללה גרמנו לנשים לנדור על דעת בעליהם למה כי אמרנו שהבעל מפרגל שכתוב בתורה שלבעלי יש יכולת להפר אישה נודרת על דעת בעלה למה אישה דרבנן כי גם אישה דרבנן למדה את החומש אישה נשים התרגלו לחשוב שהבעלים מפרים כי התורה אמרה ולכן גם נשים שבאמת הבעלים לא מפרים נודרות על דעת בעלן והבעל מפר את מפר את הנדר כך אומר תוספות מדהים. כאילו התורה בסוף כתבה משהו, שינתה את דעת הנשים ומשם והלאה נשים הזאת על דעת בעליהן. א טוב זה תוספות שיכול לשמש חומר לא פשוט להרבה מאוד גונים פמיניסטים אבל בסדר בואו נראה נראה עוד עוד תירוצים. יש פה תשובה אחת של הראש. אני רוצה להגיע פה לרן שביעיניי הוא מהפכה דרמטית בסוגיה. יש פה תשובה אחת של הראש שהראש בא ואומר מצד אחד הסברה נכונה כל הנודרת על דת בעלה נודרת אבל התורה באה והרחיב הסברה היא היסוד אבל לכאורה תבוא אישה ותגיד אני לא נודרת על דעת בעלי התורה לקחה סברה בדיוק הפוך ממה שאמרנו קודם התורה לקחה התנהגות אנושית ובאה ואמרה בגלל שיש התנהגות אנושית כללית כזאת אז בכל המצבים זה ככה באמת באמת באמת אישה נודרת על דעת בעלה אבל מרגע שהתורה כתבה את זה זה לא מעניין אותי נודרת על דעת בעלה זה שיטת תוספות אבל הרן אומר פה משהו אחר הרן בא ומחלק א בוא בואו נקרא אותו בכל זאת שיהיה לנו ככה את המילים שלו אני מדלג על הקטע הראשון פה הוא מתווכח עם השיטה של הרמבן שזה דומה לכל התנאים והוא אומר אין קשר בין על דת בעלה נודרת לתנאים אחרים אלא ודאי רב פנחס הכי קמר ניי דהפרה דבעל גזרת הכתובי כן באמת הפרה דבעל זה דומה לראש הפרה של בעל זה גזרת הכתוב מי הוא משום מה זיקתה תורה לבעל בהפרת נדריה למה התורה באה ואמרה שבעל מפר נדרים משום דע דעת בעלה היא נודרת ילכך כל שהיא נודרת על דעתו חי לאח גזרת הכתוב דאמר רחמנא כן התורה חידשה אישה נודרת על דעת דעת בעלה ולכן אני פוסקת את ההלכה באישה אבל נודר על דעת חברו דולוחדית ברחמן מידי ודאי לא מצי מפר אומר הרן אל תשווה לי אל תלמד לי מי אישה שנודרת על דעת בעלה למי שנודר על דעת חברו בדומה לראש אישה נודרת על דעת בעלה התורה באה ואמרה אני מאמצת את זה ופוסקת את זה להלכה על דעת חברו התורה לא אמצא את זה אבל הרן מוסיף עוד משפט ועוד דיני דמרינן על דעת בעלה לא כבדינן על אישנה אלא אחייקמרינן ואין בליבה שיתקיים הנדר היקפתבי בעלה אבל מן למלן דעל דעת אחי משמדמה דנודר על דעת חברו מה צידך למשל ודאי כדי כתיבנה מה הרן מוסיף פה הרן בא ואומר אל תתבלבל כשכתוב כל הנודרת על דעת בעלה נודרת לא כתוב שאישה מתנה תנאי אין תנאי כזה. אישה לא התנתה תנאי. אין בליבה שאם זה מוצא חן בעיני בעלה, שאם זה לא מוצא חן בעיני בעלה, שיהיה נדר. היא אומרת, אני נודרת, אבל בלב שלה נמצא באיזשהו מקום עמוק. זה העלדעת פה. על דעת זה אומר שהיא באיזשהו מקום עמוק אצלה אומרת שאם זה לא מוצא חן בעיני בעלה, היא לא רוצה את זה. מה הכוונה? נו אז אז אז אז היא עשתה את זה בתנאי או לא עשתה את זה בתנאי? נדמה לי שהרן רוצה להגיד לנו דבר כזה. אומר הרן, התורה ירדה לסוף דעתה של האישה. אין תנאי כזה. אין תנאי כזה. אני אעיז להגיד יכול להיות שהאישה כשהיא נודרת היא גם לא מודעת לזה. באה התורה ואמרה, אני אגיד לך כשאישה נודרת, איך היא תופסת את עצמה? האישה תופסת את עצמה כחלק מהלקב משפחתי. ולכן בגלל שזאת התפיסה העצמית שלה, שהיא תופסת את עצמה כחלק, שהיא תופסת את עצמה כחלק מהקשר, כמו שראינו קודם, שכל הזמן אנחנו בוחנים מה ההקשר המשפחתי פה, בגלל זה כל מה שהיא עושה, כל מה שהיא עושה היא עושה מתוך ההקשר הזה. ולכן כשהיא נודרת, ברור שהיא נודרת כחלק מהרכב משפחתי. והשאלה שתקבע אם הנדר הוא נדר היא השאלה איך הדבר הזה עובר את ההרכב המשפחתי. בעצם אומרת לנו התורה אמירה אישה היא אדם שחי מתוך הקשר והוא חי את החיים שלו מתוך הקשר והוא שואל את עצמו כל הזמן לא מה אני לבד אלא למה אני שייך וכיוון שהוא שואל את עצמו כל הזמן למה אני שייך ירדה תורה לסוף דעתה ואמרה הרי זה מה שאת זה מה שמעניין אותך ולכן ברור שכשאת נודרת את שואלת את עצמך זה זה עובר את המשפחה שלי או לא עובר. אני ארצה לשמוע מה דעת השותפים שלי על מה שאני עושה. אישה היא אדם שחי בשותפות. וכשאתה מזהה את הטיפוס שחי בשותפות אז אתה בא ואומר רגע הבן אדם הזה נכון שהוא אמר עכשיו אמירה אבל בגלל שהוא במהות שלו שותף הוא לא פועל לבד. או הוא לא אמר את זה. הוא לא צריך להגיד את זה. זה מישהו. הוא שותף. אני אומר לך תסתכל עליו. זה בן אדם שחי בשותפות. כיוון שהוא חי בשותפות, ברור שכל מה שהוא עושה הוא עושה מתוך ההקשר של השותפות. ולכן כשהוא נודר מעניין אותו איך זה משפיע על השותפים שלו. בעצם אומרת לנו התורה, תדע לך מי שאומר, ננסח את זה ככה, מי שאומר הרגל שלנו כואבת, זה האישה. היא כל הזמן חשה מה שקורה. במערכת המשפחתית היא אדם שמצליח לחיות את החיים שלו מתוך הקשר רחב יותר. ולכן כשאני מגיע לפרשת נדרים אני אומר לעצמי כשהיא מדברת אני אסביר לך אתה קורא את זה בעיניים של גבר. גבר כשהוא מדבר מעניין אותו מה שהוא אומר. אישה זה תודעה אחרת. כשהיא מדברת מעניין אותה הקשר רחב. היא בן אדם שבמהות תופס את עצמו כחלק מהקשר רחב. זה בעצם שוני. בואו נתחיל עכשיו ניכנס לפרשה, נקרא אותה. איש כידור נדר להשם אוי שווה שבועה. מה שהוא אמר באותו רגע זה סופי, לא יכל דברו. תגיד, אבל יש המון דברים שיכול להיות שהוא פוגע בהם. זה לא מעניין אותו. הוא לא רואה את זה. הוא לא רואה את זה. הוא לא חי בתודעה כזאת. מחילה מכל מי שיושב פה, הוא עיוור. הוא עיוור, הוא תקוע בתוך עצמו וברגע שהוא עשה משהו הוא מתאבד על זה, הוא תקוע בתוך עצמו, הוא לא דופק חשבון ולא מעניין אותו כל מה שקורה מסביב. ואישה כי תידור נדר, זה סיפור אחר לגמרי. אישה לא נודרת כמו גבר. היא לא חיה כמו גבר. גבר הוא עיוור. הוא עיוור, הוא תקוע. כדי שהוא יצטרך אחרי זה להפר את להתיר את הנדר, הוא יצטרך ללכת לאנשים שיראו לו ויזרו לו לראות את מה שהוא לא ראה ברגע שהוא נדר ולחזור לשם ולשאל אותו אתה באמת נמצא במקום הזה כי הוא לא רואה את זה אבל אישה בדיוק הפוך היא כל הזמן חיה בראייה רחבה יותר היא רואה הקשר רחב יותר היא במהות שלה שותפה זה המהות שלה להרגיל אותנו להיות שותפים. היא הגיעה לעולם עם תכונה כזאת של שותפות. התודעה שלה היא תמיד שאני חלק. ולכן גם כשהיא מדברת זה לא סופי. [כחכוח] ברור שכשהיא נדרה עניין אותה לשמוע מה דעת השותפים שלה. כי במהות שלה היא שותפה. עכשיו אני רוצה להראות משהו אחד. תראו כמה איש שונה מאישה כי אני רוצה אני אצטער כש מעריך אני רוצה להראות שנייה משנה בפרק תשי על התרת נדרים של איש רבי אליעזר אומר פותחים לאדם בכבוד אביו ואמו וחכמים מוסרים אדם נדר יכול להיות שכשהוא נדר הוא מחק את ההורים שלו זה לא מעניין אותו בכלל לא מעניין אותו צריך עכשיו לבוא ולהתיר לו את הנדר ולהגיד לו תקשיב פגעת בהורים שלך ככה נודר גבר אישה היא לא נודרת ככה. ברור שכשהיא נודרת אכפת לה מה חושב אתה המשפחתי שלה. ואם הוא לא חושב אז זה נדר. ביחס לזה אני אגיד נדמה לי שהתורה באה להגיד לנו וזה קשור למבנה הפרשה. הפרשה הזאת היא לא פספוס. פרשת נדרים לא באה להגיד לנו את דיני נדרים, היא באה לתקן את הנדרים. הנדר הוא בעיה. טוב, זה עכשיו צריך להיכנס לכל מסכת נדרים. יש רובד מסוים בנדר שהוא בעיה. יש אנשים רשעים אומרת התורה בנדרים הגמרא בנדרים מדברת על רשעים אנשים שנודרים ולא מסתכלים ותוקעים את הסביבה שלהם ותוקעים את עצמם ומשתמשים בכוח הזה של הדיבור להפריד ולידור אחד את השני הנדר במסכת נדרים הוא חרב שבן אדם משתמש בו להדיר אנשים מהנכסים שלו למנוע מהם את מה שיכול להיות הוא חותך בין אנשים ואחרי זה הבן בן אדם מגיע ואומר מה עשיתי צריך תעזרו לי להחלץ מהכלוב שאני נמצא בו אומרת התורה איש כידור נדרש שבש לסור ישראל נפשו לא יכל דברו כי הוא תקוע ואישה אישה זה סיפור אחר אישה תלמד אותך איך חיים נכון תראה היא יכולה ללמד אותך להיות קשור לסביבה לבית אביך למשפחה שלך היא פה בשביל ללמד אותך איך חיים נכון וזה מאוד קשור למקום של הפרשה הזאת בסופו של ספר במדבר שאנחנו צאים עכשיו בתוכו מדברים פה לראשי המטות ראשי השבטים רגע לפני הנחלות כל ספר במדבר הולך ובונה את עם ישראל מהוויה פרטית להוויה כללית אנחנו פוגשים את פרשת הדברים אחרי מפקד למשפחותיכם אחרי שאנחנו מנחלים נחלות לפי משפחות רגע לפני שנכנסים לארץ ישראל. קוראים פה לראשי המטות שאחראים על ההוויה הכללית ואומרים להם זה המציאות הזאת של ההביה הכללית יורדת עד למקומות האלה שנמצאים פה בתוך הבית והיסוד להתחיל לפגוש את המציאות הכללית הזאת זה דרך אתה המשפחתי הזה שהאישה היא זאת שמלמדת את זה. תודה רבה. סליחה על האריכות. ‏M.