האם להשתחוות ממש בתפילת שמונה עשרה בהר הבית? • רבי אברהם בן הרמב"ם - המספיק לעובדי ה'

קצת כמה דקות שיש לנו עם רבי אברהם בן הרמבם כיוון שאנחנו זוכים פה אחרי 2000 שנה לחדש את עבודת השתחוה בער המוריה ישתבח שמו אז צריך ללמוד את הדבר הזה שאנחנו לא רגילים בו אחרי 900 שנה ש הרמבם כן היה פה שם כציבור במקום הקדוש הזה תדריך להכניס לתדריך כן בעזרת השם בפ לקבו את הדבר תמיד שלא יהי מצווה להשתחות בית המדרש אה כן אז אנחנו נלמד פה על השתחוויה ועל ידי זה יסור כל המניעות בעניין בעזרת השם אז ראינו פעם קודמת שאומר הרב כן בנו של הרמבם רבי אברהם בספ מספיק לעובדי השם שהשתחווה דרושה או מחוייבת או מוטלת בשלושה מצבים כן מהותיים דנו שלושה זמנים מהותיים שזה בעת גידול שמו התעלה כן נו מקום של מתוך מקום של ייראה של א א גדולת השם א זה אחד הדבר השני זה בעת ההכרה והתודה על חסדם כן אשתחווה של תודה תודה להשם יתברך ושת חוויה ה שלישית זה אשתחווה של תחינה ובקשה רחמים לפני השם דיק את ה לגבי ראינו כבר פעם קודמת את הפסוקים בעניין א השתחוויה של א א עניין של גידול משהו כזה כן של יראה א למשל ויר כולם וארון ויפנו על פניהם כן ששרתה שכינה אין במשכן איין ב בכרמל כלומר שיש זה גילוי שכינה ואז כולם נופלים על פניהם יראה א והבי עוד פסוקים מתהילים א עבו אדוני בני אלים אבול אדוני כבוד עוז אבו אדוני כבוד שמו השתחוו לאדוני בהדרת קודש ו ישתחוו לפניך כבדו לשמך אומו אדוני השתחוו לאדום רגליו ומו אדוני תחבו להר קודשו כלומר כל זה מתוך גדולת המקום גדולת המעמד גילוי כבודו התעלה אז זה מהפסוקים אשר ללשונות החכמים זה לני דבריהם במשנת יומ וכל העם קורעים ונופלים על פני ואומרים ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד כן כלומר כאשר הכהן הגדול ביום הכיפורים אומר את השם בווידוי אז כן שם השם המלא אז כולם קוראים נופלים על פניהם ודברי במשנה תמיד על כל פק תקיה ועל כל תקיה יש את החווייה ועל פי משמעות זאת תקנו זהה לכלל הציבור את הקריאה שמן אשת חווייה בברכה הראשונה של התפילה תחילה וסוף כן אומר חזל זה אומר זה בעצם מהמה שזל תיקנו לנו בתפילת 18 שאנחנו עושים קריאה זה כאן השתחוויה ש שהיא בעצם כ עוד פעם אנחנו משתחוים מגן אברהם שזה עניין של בעצם א אל הגדול הגיבור והנורא הל עליון גומר חסידים טובים כן של שבח ומתוך זה אנחנו משתחווים אז הוא אומר מתוך המקום הזה חזל תיקנו את הקריאה שכאן השתחוויה משום שכוונת אותה הברכה הייא הגידול כפי שנאמר לחלל ואם ישלים העובד יראי השם זה כן נקודה מאוד מאוד חשובה לעולים לאר בת השם אתם שומעים תקשיבו טוב ואם ישלים העובד ירא השם העובדים ירא השם את הקריאה בזה באשת חווייה הרי זה עדיף ומובחר יותר אומר רבי אברהם זל תיקנו מינימום במיוחד שתיקנו לכל אדם שהוא לא במקדש אבל המציאות היותר שלמה זה שאדם הוא לא יסתפק בשחייה שאנחנו עושים אלא יעשה אשת חבייה כך הוא אומר הרי זה עדיף ומובחר יותר משום ששיעור הקריאה שחייבו ההוא עד שהתפקוד שבשדרה כפי שהתבאר בתלמוד בכל זא התירו למי שחלש בעבודת השם למוט הזריזות בחולה החלש במילוי שיעורה כמו ש גידיו יבשו אשר לפי דעתו קשה לו לקפל פרקיו על פי שיעור הקריאה ואמרו אם נהנה בראשו שוב אינו צריך וא אומר כמו שמצאנו לכולה יש בעיקרון עד תפקק הו ואם מישהו חולה חלש יעשה איזשהיא תנועה משהו וכשם שאמרו זאת לגבי מועט הזריזות בעבודת השם או על מי שחלש בה ניתן לומר כך גם למי שמשתדל בעבודת השם שאינו חושב לקשה את הטורח שבה ם משתחווה לארץ אין פק דין בכך ואולם הם לא פירשו זאת כפי שפירשו את ההפחתה משום שהפחת היא שאינה מותרת בלא ביורם כלומר הם היו חייבים להגיד לך שזה מותר כי אם לא היית חושב שאתה חייב תעשה מאמץ אדיר אפילו שקשה לך שאתה חלש אל תפקק הו לכן הם היו חייבים לבאר לך שמספיק פחות אולם התוספת וההפלגה זה שהם לא ביארו את זה התוספת והפלגה בעבדות יתעלה אין עולה על דעת נכונה שיש בזה איסור אומר ברור שחז לא צריכים להגיד לך שזה מותר או אסור שבמקום רק לכרוע לעשות אשתחוה גמורה זה פשיט שזה מותר מה זאת אומרת אתה מוסיף בעבודת השם אתה עוד יותר מכניע את עצמך עוד יותר שלא עושים את זה נראה כמו זה כבר סוגיה אחרת זה סוגיה אחרת אין החינמי אבל אומ מצד עצם הדין של השתחוויה כןד יותר רו לעשות את זהב מצד עצמו במקום שלש החוויה כן בוודאי בוודאי ומה שאמרתי אין מקפידים בכרך הבחנה מצד הלכה בדומה דבריהם זל על ההפחתה שוב אנו צריך שמ לו הרי הדיבור המתים יותר על זה הוארי איזו עבודה מעולה תבוא עלו בכ מקום יפיס אחרו כן לומר מה שנה ברש שו אינו צריך כן אין מקפידים משתחוה ץ אין מקפיד בכך אז הוא אומר כלומר ש יש עוד מישהו שרוצה לחזור במקרה שכח לא היה איתנו אף אחד אה כן לכן אם נבין נכון מה שהוא אומר בעצם שבוודאי שאנחנו לא אוסרים את הש החווייה ובאמת איזה כ באמת בגלל שבציבור זה לא מקובל ובכלל יש לנו בעיות של אבן מסכית ובתי כנסת וכולי אז באמת זה בעייתי אבל כשאנחנו פ באים ליר המורייה אז באמת ניו דעתי מה שהוא אומר פה אפשר לקחת להלכה או למעשה ש אה אני חושב שיש עניין שהתפילה פה תהיה שונה מהתפילה הבחוץ כן אז אם אדם משתחווה פה בדיוק כמו שהוא משתחווה בחוץ אתה פה במקום מקום השתחוויה בסדר זה לא קל זה לא מחויב אבל יש עניין כן אפשר לעשות קידה אפשר לעשות אשתה חווייה אפשר ל אבל להוסיף מה מהתפילה הרגילה כי פה אתה ממש במקום שהוא עבודת האיש החווייה א הרב ד אפילו ביחיד כן נכון אז באמת גם ראיתי תשובה של הרב עזריה אריאל שמישהו שואל אותו על זה אז הוא אומר שכשהוא ביחיד ישים כן כדי לא לבטל את הודת יש את החווייה זה מדבר על מחוץ להר הבית כן אז ביחיד הוא משתחווה ביחיד בחי א מדי פעם משהו כזה ככה זה מי יש תשובה שם של הרב עזר בעניין הזה הרב ישראל כם ידוע שככה אז אומר זה עבודה מיוחדת שאנחנו לא רגילים בה אבל כן רבי עקיבא נכון כן כן אז אז פה באמת יש חידוש מאוד חשוב הלכה למעשה של רבי אברהם בן הרמבם שבמיוחד בהר המוריה כ יוצא ש איפה שזל תקנו להשתחות על כל פנים אז אפשר וראוי ורצוי לא רק א לעשות שחייה רגילה אלא אף יותר מזה השם יעזר לנו הדבר קבות שמו ברוך אדוני מ ציון שוכן