האם ינחלו הלוויים לעתיד בשטחי `קיני, קניזי וקדמוני` או לא? פרשת שופטים הרב יחזקאל סופר שנת תשפ"ד

שלום לכל מאזיניו וצופי והשבת פרשת שופטים בפרשתינו מדובר על שלילת האפשרות של נחלת הלויים בארץ כנן למה כי השם הוא נחלתו וכמו שאומר הפסוק פרק יח פסוק א' לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לבי חלק ונחלה עם ישראל אישה השם ונחלתו יוכלו קורבנות אבל ונחלה לא יהיה לו בקרב אחו למה השם הוא נחלתו כאשר דיבר אנחנו נדון היום על כל ה איסור הזה ובמיוחד נתייחס לשאלה המעניינת האם ינחלו הלוים לעתיד לבוא בקיני קניזי וקדמוני שיתווספו לארץ ישראל או שגם שם הם לא יכולים לנחול עכשיו על הפסוק שעכשיו קראנו אב נראה את הרשי אומר רשי על המילים כל שבט לבי אומר בין תמימים ובין למומים כנראה ה מתכוון להגיד שזה לא משנה אם בפועל הוא עובד במשכן יכול להיות שהוא בעל מום לא יכול לעבוד אבל הוא ליבי מה פירוש חלק ונחלה מסביר רשי חלק בביזה אם יהיה מלחמות לא לוקח חלק בביזה ונחלה הכוונה בארץ ורשי סותם ולא אומר איזה אזור בארץ בארץ מה זה אישי השם אומר רשי קודשי המקדש ונחלתו אלה קודשי הגבול תרומות ומעשרות יוכלו ומיד ממשיך רשי אבל נחלה לא יהיה לו מה פירוש אמרת בנחלתו זאת אומר נחלה גמורה בחלוקת הארץ לא יהיה לו בקרב אחו עד כאן הפירוש הפשט ברשי עכשיו רשי נכנס להסבר של דרוש בספרי ויש פה שתי גרסאות אומר רשי בספרי דרשו ונחלה לא יהיה לו זו נחלת שער בקרב אחו זו נחלת חמישה ככה כתור בספרי מוסיף רשי ואיני יודע מה הוא למה הוא מתכוון זה שכתוב נחלת שער שער מה לא יודע אז מה עוש רשי כשלא יודע מפרש מלבו נרא לי אומר רשי שארץ כנן שמאבר הירדן ואלך נקראת ארץ חמישה אממ חמישה מעמי כנען היו מעבר הירדן המערבי ושל סיכון ווג אומר רשי נקראת שני הממי אמירי וכנעני אז מי זה נחלת שאר מסביר רשי שהכוונה של הספרי שאר הארצות שמתוך 10 האומות שהובטחו לאברהם אבינו בברית בין הפטרים חוץ משבעת אומות מיזה לרבות קני ניזי וקדמוני שגם שם לא יהיה להם נחלה זה הפירוש ברשי מעניין הוא לא מסתפק בזה הוא מוסיף כן דורש מי דורש הספרי במקום אחר בפרשת מתנות שנאמרו לאהרון שמה ספרי דורה של הפסוק על כן לא יהיה ללוי להזהיר לכיני קניזי וקדמוני שם מדובר בבמדבר פרק יח פסוק כג מדובר ועבד הלוי הוא וכתוב ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה ומיד אחרי זה כתוב עוד פעם על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה שמע פעם שנייה אז דורש הספרי על כן אמר למה נאמר פעם שנייה כפי שנאמר ונשל גויים רבים ועצומים ממכה מפניך אבוק קניזי קדמוני לא שמענו ששל למה מעניין כי באותו פסוק אם תסתכלו בדבורים פרק ז בסיום הפסוק שם כתוב במפורש שבעה גויים רבים ועצומים ממכה הוא נשל אז הייתי חושב שרק שמה הם לא נוכלים אומר הספרי שם בפרשת סקויר תלמוד לומר על כן עוד פעם בא להגיד חוזר על האיסור להזהיר בית דין על כך שמה שגם בכני קניזי וקדמוני לעתיד לבוא לא ינחלו הנבי זה הפירוש של רשי בספרי אבל כאן מוסיף רשי ושוב ממצא בדברי רבנו קלימו הכי גרסינן בספרי הוא מביא שיש גרסה בספרי שגורס רבינו קלונוס אבל נראה מה ההבדל הוא גורס ככה ונחלה לא יהיה לו אילו נחלת חמישה בקרב אחו אלו נחלת שבעה זאת אומרת הוא מחלק את אותו פסוק לשניים למה כתוב גם נחלה לא יהיה לו וגם בקרב אכב נחלה לא יהיה לו זה בא להגיד נחלת חמישה לא יהיה לו בקרב אכו בא להגיד נחלת שבעה מפרש את זה מה זה חמישה מה זה שבעה כאן זה לא על העממים כמו שרשי למד רבנו קלמוס מפרש את דברי הספרי ואומר ככה נחלת חמישה הכוונה חמישה שבטים בנחלת שבעה שבעה שבטים יחד זה 12 שבטים מה ההבדל ביניהם אומר רבנו קלווס מתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמישה שבטים בלבד בשבעה אחרים אחרי מות יהושע נטלו מעלם אז ללכן הספרי מזכיר חמישה לכות ושבעה לכות הפך אותם לשתי קבוצות אבל כאן יש להזכיר מה לא מופיע בגרסה של רבנו קלונימוס בספרי לא מופיע המילה נחלת שאר רק כתוב במקום זה נחלת חמישה ונחלת שבעה עד כאן הרשי שאומר את פירושו שלו בספרי ומייב את הפירוש של רבנו קלונימוס שזה גרסה שונה עכשיו אב נעיין ברשי הזה אש הרבה דברים מוזרים צריך להבין שאלה ראשונה שמה צריך את כל העריכות הז למה הוא לא הסתפק בפשט הפשוט ונחלה לא יהיה לו נחלה גמורה בקרקע לא יהיה לו דבר שני למה רשי נזקק לשתי הגרסאות בספרי אם הגרסה הראשונה לא מוצאת חן בעיניו שישמיד אותה ויגיד רק את הגרסה השנייה גמה הוא מביא את שניהם שאלה שלישית כשרשום נרא לי וא מזכיר את ארץ סיכון ועוג שה נקראת שני הממים מי מי בכלל דיבר על על ארץ יכון ווד הרי בנוסח של הספרי לפי רשי לא מוזכר שניים מוזכר רק נחלת שער ונחלת חמישה מה הכנסת פה את השניים האלה מן דכר שמי מעניין האם הוא מתכוון להגיד שגם שם אין ללוים נחלה למרות שזה לא כתוב בספרי או שכוונתו להגיד להפך ששם אין מניעה שכן תהיה להם נחלה למה כי הפסוק שלנו ממעט רק שאר כן קניז קדמוני וחמישה שבארץ קנע אז אולי שמה כן יכול להיות נחלה מה התכוון רשי מעניין ספר הזיכרון אחד מפרשני רשי מתייחס לזה והוא טוען שרשי הזכיר את שני העממים האלה אז אומר הספר הזיכרון ככה הכוונה שלו היא להגיד בארץ סיכ מבוק שבעבר הידי מזרחה הפסוק לא צריך להזהיר שלא יהיה להם חלק שם למה כפי שכבר החזיקו בעליה שני המתות וחצי המטה הם כבר יושבים שמה מה שייך להזהיר אותם שלא יתנו להם משלהם סברה טובה אבל מעניין לפי שיטת ספר הזיכרון מה יעשה רבנו קלונימוס שהוא מפרש את שהפסוק שולל נחלת חמישה חמישה שבטים בהם גם אותם אלה שכבר משה הנחיל להם והוא לא מתרגש מהשאלה הזאת אני אז זה נשאר קשה בשמה רשי מזכיר את שני העממים סיכון ווב שאלה רביעית למה דרושה לראשי הוחה נוספת מספרי בפרשת קוייח כמו שהוא אומר וכן דורש בספר בפרשת מתנת למה הוא לא הסתפק בספרי שבפסוק זה כתוב מפורש ששאר כ קניז קדמני לא יהיה להם נחלה מה צריך סיוע מפרשה סקויר עכשיו יש כאן קושי מעניין לפי הגרסה של רשי בספרי אז יצא משהו בסדר של הפסוק לא מ פסוק אומר ונחלה לא יהיה לו זה מדובר שלילת נחלת שער שזה לעתיד לבוא ובסיום הפסוק בקרב אחו בא לשלול נחלת חמישה שהם עכשיו בארץ קנע למה הוא שולל קודם את העתיד לבוא ואחרי זה את ההווה הפוך היה צריך להגיד קודם היה צריך לשלול נחל חמיש שם עכשיו אחרי זה לשלול את נחלת שאר האומות שיבואו לעתיד לבוא שאלה חזקה שאלה שישית בפסוק הקודם כבר נאמר לא יהיה לכהנים הלוים חלק ונחלה עם מי עם ישראל אז למה הוא צריך פה לכפול עוד הפעם בס בדר שיכפול ונחלה לא יהיה לו בא לחדש עוד משהו אבל למה בקרב אכו שיל מה זה חשוב בטח בקרב אחו הוא מדבר ר עם ישראל ושאלה אחרונה פי גרסת רבנו קלונימוס בספרי הוא באמת הסביר מה הכוונה נחלת חמישה זה מה שמושה ויהושע הנחילו מה הכוונה נח שבה לה השבטים שנטלו מעצמם אבל הוא לא הסביר הרי שניהם נמצאים בארץ בארץ המובטחת כל היב שבטים בשביל מה הוא צריך שלילה מיוחדת על שבעה ועל חמישה למה הייתי חושב שבנחלת שבעה הם כן נחלו אם היה כדור רק ונחלה לא יהיה ללא הייתי אומר זה רק נחלת חמישה ואם לא היה כתוב המשך בקרב אחב הייתי חושב שבנחלת שבעה שנטלו מעצמם כן יהיה להם חלק למה מה ההבדל הוא לא הסביר עד כאן השאלות מקווה שלא העמסתי עליכם יותר מדי אבל נראה איך פותרים את הרשי הזה הבעייה של סוק הי השלילה שנפלה אז בוא נתחיל ככה בדרך הפשט שלילת הלוים לנחול בארץ זה בגלל שהווה הוא נחלתו וזה לא קשור באיזה חלק בארץ מדובר הם עסוקים באבוס המקדש ותמורת זה הקדוש ברוך הוא נתן להם תרומות ומעשרות ולכן הם לא נוכלים ובאמת בהתחלה ככה רשי פירש יך הוא פירש לא יהיה להם חלק בביזה מלחמות ונחלה לא יהיה להם בארץ סתם משמע בכל חלקי הארץ אינם נוחלים ה יכול להפסיק כאן אבל היייתה לו בעיה שהוא נאלץ לגייס את הספרי כי לפי הפשט לפי זה וקשה בכפליים אלב מדוע כפלה השלילה בשני הפסוקים אם הכוונה כישו אותו שאין להם נחלה בארץ אז למה צריך להגיד את זה פעמיים אמרת כבר שאין ל נחלה השם הוא נחלתו ויותר מזה התיבות בקרב החו מיתרות שהרי לפני רגע הוא אמר אם ישראל לא יהיה להם חלק ונחלה אז מה מה דורשים מכפל האיסור ומביטוח כאן רשי נאלץ להביא את דרשת הספרים עכשיו אני אראה קודם את הפירוש של רשי איך שהוא גורס בספרי רשי אומר פשוט שני הפסוקים הללו הפסוק הראשון שכתוב לא יהייה לכהנים הלוים חלק ונחלה בקרב ישראל עם ישראל זה מדבר על ההווה לקראת כניסתם העכשווית לארץ ארץ קנן איי מה בא להוסיף הפסוק הבא עם ו המוסיף ונחלה לא יהיה לו בקרב אך זה מדובר על העתיד לבוא שגם בקני קניזי קדמוני גם לא ינחלו הנבי זה הפשר של כפל הפסוקים איי תשאלו וכי תימה מאיך תיסה לחשוב שלעתיד לבוא כן ינחלו שצריכים לשלול את זה לכור מאותו טעם שהם לא נוכלים היום גם לא נוכלו אז הם הרי עובדים במקדש הם מובדלים מכל העם אז התשובה היא כזאת היה מקום לחשוב אבא אמינה היד וכל הטעם שהם לא נוכלים כתוב ברמבם מפני שאובד השבט הזה הבדל לעבוד את השם לשרתו לפי כך הובדס ישראל ולא נוחלים וזוכים לעצמם בכוח גופם כך אומר הרמבם בשמיטה ויובל פרק יב הלכה יב אבל היה מקום לטעות שבעידן המשיח כינ קני זה קדמו הנ זה יהיה לעתיד לבוא אולי אז הבעיה הזאת לא קיימת למה כי לעתיד לבוא הטובה תהיה מושפעת הרבה כל המעדנים יהיו מצוים כפם ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את השם בלבד דרך אגב אז יוצא ש גם ישראל אז יהיו כמו שבט לוי כמו לא תפריע כמו שהיא לא תפריע לכל ישראל ככה היא לא תפריע גם ללוים אז לכן גם שבט לוי יוכל להטיל לבוא כני קניז וקדמוני כן לנחול לכן הוצרך הכתוב לכפול ולהגיד שגם לאוסי דלוי הם לא נוכל וכך באמת משמע מהרמבם שמית ויובל פרק יג הלכה יד אומר הרמבם יראה לי שאיין הדברים אמורים איזה דברים שלילת הלוים לנחול בארץ אין הדברים אמורים אלא בארץ שנחתה עליה ברית לאברהם מ מה נכרת לאברהם 10 אומות כולל כני קניזי וקדמוני אבל שאר הרצות כונים ולבאים באותם הארצות ככל ישראל אז יוצא ש אה ארץ שהובטחה לאברהם אבינו כי אין קניזי קדמוני אומר הרמבם מפורש שאסור יהיה להם לנחול אז לכן וא צריכו שני פסוקים שגם לעתיד לבוא אף על פי שלכאורה הגשמיות לא אמורה להפריע כל זאת הם לא ינחלו א שאלנו שאלה בשביל מה הפסוק מדגיש בקרב אחו ודאי פשיטה דיברנו שלא יהיה להם נחלה עם ישראל אלא מה בקרב מי קרב הגויים פה בא חידוש מעניין יש לומר לפי גרסת רשי גם זה שספרי שולל אותם מנחלת חמישה איזה חמישה הממים שבארץ קנן גם זה הוא מדבר על העתיד לבוא שישללו מ חמישה מי אמר שהרי לשלול את נחלתם בארץ כנן בהווה זה כבר נאמר בפסוק הקודם ולא יהיה לכהנים לבים חלק ונחלה עם ישראל אז מה הוא עכשיו מוסיף הוא מוסיף שגם לעתיד לבוא שימו לב אחרי שיכבשו את קני כניס וקדמוני עדיין תישלל נחלת לבאים גם בנחלת החמישה בארץ לא רק בכנ קניס קדמוני על פי זה גם יובן מה ששאלנו קודם איך זה שהפסוק שולל קודם נחלת שער שזה לעתיד לבוא ורק אחר כך הוא נזכר לשלול נחלת חמישה עממין שבארץ קנן שזה בהווה לפי ההסבר הזה יהיה מובן זה שהוא שולל נחלת חמישה ממין ה לא מתכוון בהוה כי בהוה הוא כבר שלל בפסוק הקודם לא יהיה להם חלק נחלה עם ישראל עכשיו בכניסתם לארץ עכשיו הוא מדבר הכל על העתיד לבוא לא יהיה להם נחלה בכני קדמוני נחלת שער ואפילו אחרי שיבשו כ כני קדמוני הייתי חושב שאז כן יהיה להם נחלה בנחלת חמישה אומר גם לעתיד לבוא לא יה לכן זה כתוב אחר כך א תשאלו למה בכלל יעלה על דעתנו לומר שלעתיד לבוא הם כן נחלו בנחלת חמישה מה ההבדל פה יש דבר מעניין יש בריתה שאומרת תניה עתידה ארץ ישראל שתחלק ל-13 שבטים מתי לאחר שירחיב השם את גבולך ואז מה יהיה תצטרכו לעשות חלוקה מחודשת של כל הארץ כי היא תהיה רחבה יותר חלוקה תהיה ביחסים שונים אז יחלקו את ארץ ישראל המורחבת ל-13 חלקים מפורש ככה כתוב בספר יחזקאל שחלקו ל-13 חלקים כולל שבט לוי והפסוק במפורש ביחזקאל מח יב אומר שלעתיד לבוא והייתה להם תרומיות מתרומת הארץ קודש קדשים אל גבול הלויים זהש גבול הארץ ללוים ואחרי זה אומר שיש שמה שערי העיר על שמות שבטי ישראל שער ראובן אחד שער יהודה אחד ושער לוי אחד אז היה מקום לחשוב שימו לב אולי לעתיד לבוא רק בכיני קניז קדמני לא ינחלו הלוים למה כי הרצות האלה פטורות ממאסר למה הם פטורות ממע ר כי הגמרא אומרת כל מה שראה הקדוש ברוך הוא למשה חיה במעשרות כ קניז קדמוני הוא לא ראה לו ואז מה תהיה הבעיה היה מקום לחשוב למה בכי קניזי קדמום לא יקבלו כי אם הם אנחלו שם ושם הרי פתורים מעשר אז הם לא יקבלו מעשר אז הם עלולים להחליט איני מקבל מיסר ואיני אובד נפטרו את עצמם מעבודת המקדש אז לכן הם לא ינחלו שמה אבל הייתי חושב אולי בחלוקה המחודשת שבנחלת חמישה שנמצאת בארץ כנה ששמה כן מקבלים מעשרות אז ממילא אין חשש שאם הם נחלו בארץ חמישה אומות הם פטרו את עצמם מעבודת המקדש אזולי לעתיד לבוא הם כן יקבלו שם נחלה למה כמו שאמרנו קודם בהנחה שבימות המשיח הנחלה הגשמית לא תפריע להם בהתבוללות לקדושה הם יכולו להיות קדושים להשם ויחד עם זה לקבל נחלה בארץ רק בכן קניזי קדמוני אני חושש היות ולא יקבלו שם העשרות מלולים לפתור את עצמם מעבודת המקדש אבל הייתי חושב שבנחלת חמישה אם לא היה כתוב בקרב חו הייתי אומר שבקרב אכב הוא כן מקבל אומר לי הפסוק שגם לעתיד לבוא אחרי כיבוש כני קניזי וקדמו כשחלקו כבר את ארץ ישראל חלוקה מחודשת גם שם הם לא לא ייקבלו בארץ קד היי מה ם הפסוקים ביחזקאל כתוב מפורש שיש להם גבול חייבים לומר שהפסוקים ביחזקאל עוסקים רק בערי הלויים הי מקבלים ערים ערי מקלט או שמדבר בשער לוי כמשהו סימבולי שבירושלים היו 13 שערים ואחד מייצג את שבט לוי אבל כמו שרשי אומר נחל גמור באדמה בקרקע לא יקבלו א תשאלו למה באמת הרי הסברה אומרת שלעתיד לבוא זה לא אמור להפריע להם קבלת הנחלה בעידן המשיח אז הטעם הוא כי אף על פי שזה לא יפריע להם מעתיד לבוא בדרגה של ימות המשיח לא ראוי שהם יחלו נחלה גשמית למה כי הם גם אז יעבדו מהמקדש אז גם אם זה לא מפריע להם לא נאה שמי שעובד במקדש לא צריך להיות קשור עם נחלה שקשורה לארצי ועוד ויש מהרבי אומר בשיחה שמעלת ישראל לעתיד לבוא גם אם הם לא יפרו בכל זאת הם מקבלים נחלה בארץ למה כי זה שהם השתדרגו לעתיד לבוא זה בא מהשפעת עידן הגאולה לא שהם עצמם קדושים עידן הגאולה הפך אותם לאנשים מופשטים שנחלה בארץ הם יכולים להיות כמו שבט ליוי ולמרות זאת יהיה להם נחלה בארץ לא מפריע להם אבל אומר הרבי שבט לוי הקדושה שלהם זה לא בגלל העידן של הגאולה זה מעלה עצמית במהותם הם קדושים זה בלתי משתנה מעמדם אבל כאן יצא דבר מעניין נסכם פי הרשי לפי הגרסה של הספרי ברשי אז רק נחלת חמישה עממים לעתיד לבוא תישלל מהלב אבל נחלת שני הממים בעבר הירדן המזרחי סיכון ווג הנחלה של בני גד ובני רובן שם הם לא נשללו לפי רשי למה כי אותם לא מאת ה כתוב כתוב מאת רק לפי הספרי לגרסת רשי אז כתוב מאת רק נחלת שער כ קניז קדמוני ונחלת חמישה לכן רשי הזכיר שני שבטים הם לא התמעטו בכתוב שמה כן יכול להות להם נחלה א תשאל איך זה הרי אמרנו ש הם לא מקבלים נחלה אפילו לא בקיני קניזי קדמוני תשובה היא מאוד מעניינת כי לעתיד לבוא הם לא יהיו שני העממים האלה ארץ סיכון ועוג של בני גד ובני ראובן לא יהיו בגבולות העתידים של ארץ ישראל שתחלק לייג שבטים הם לא יהיו כלולים בחלוקה הזו מניים רשי ביחזקאל פרק מז פסוק יח הוא אומר את הגבולות של הארץ שיהיו אז אז הפסוק אומר ומבין הגלד ו מבין ארץ ישראל אומר שם רשי מצר מזרחי של ארץ כנן ואין עבר יירדם בתוך מצרים הללו אז ממר לכן שמה לא חל כל הרעיון של כנח לון חלה זה רק באיפה שהקדוש ברוך הוא נותן עד כאן הסבר הספרי לפי רשי עכשיו נעבור לראות אם הפירוש של רשי כל כך טוב שלמה הוא צריך גם להביא את הספרי של הגרסה של רבנו קלונימוס חיייבים לומר שרשי לא התייחס לגרסה שלו הראשונית כשגיאה אחרת היה משמיט אותה הוא השאיר אותה ראשונה ובכל זאת הוא מייבא את הגרסה של רבנו קלו נמוס מה היה קשה לו אפשר להגיד ככה קושי בפירוש רשי שהוא מפרש את תיבת נחלת שאר זה מילה סתומה שאר מה אז זה לא רק בגלל שההסבר שלו על המילה ש שער זה השארה בלבד ונראה לי שהכוונה היא לשאר האומות מה שאין כ לפי גרסת רבנו קלונימוס לא מוזכר בכלל הביטוי הסתום הזה שער זה מעלה אבל מלבד זאת יקשה עוד דבר פי הפירוש הראשון ברשי למה שאני אפרש שהפסוק בא לדבר על לעתיד לבוא הרי משה מדבר פה עכשיו לעם ישראל לדור שנכנסים לארץ כל ההוראות של ספר דברים זה לדור שנכנסו לארץ להעיר שהוא לא הקדים ואמר אם ירחיב השם את גבולך אז הייתי מבין שהוא מדבר לעתיד לב הוא מדבר לדור שנכנסים לארץ מי אמר מי לחשכה לרש שהפסוק הזה בא לשלול מצב של העתיד לבוא עוד יותר התורה בכלל לא אמרה לא קבעה מה דעתה מה דינם של קני קניזי וקדמוני בכלל עתיד לה האם היא התחלקו לכל השבטים או שאולי ישיבו שם איזה שבט מסוים אז לא אמרה התורה למי כן התחלקו כן כניס קדמוני אז כאן המקום לקבוע מעכשיו מי לא ינחל שם למה שנדבר לעתיד לבוא זה קשה לפי גרסת רשי ללכן רשי מביא את הגרסה של רבנו קלונס ונחלה לא יהיה לו נחלת חמישה בקרב אחב נחלת שבעה אז לפי כל לפי הפירוש לפי הגרסה של רבנו קלונימוס כל הפסוק מדבר בהוה ביג השבטים שבארץ רק מה חלק מהם הוא מפרש חמישה שבטים זה הנחילו משה ויהושע ושבעה שבטים נטלו מעצמם אז הכפל בפסוק גם בנחלה לא יהיה לו וגם בקרב אכ בא להגיד שהם לא נוחלים לא לא בנחלת חמישה ולא בנחלת ש שאלנו קודם שאלה לפי רבנו קלונימוס הוא לא הסביר מה ההבדל ביניהם הרי שניהם הם מארץ ישראל גם השבעה וגם החמישה שבטים הכל זה בארץ קנן לפי אונקלוס לפי רבנו קלונימוס אז מנפק מינה ממי הם קיבלו את זה את הנחלה אז אפשר לענות על זה שלפי פשוטו של מקרא זה שנשללה לבים הזכות לנחול בארץ זה רק בארץ שניתנה לנו על ידי הקדוש ברוך הוא ותמורת זה הם מקבלים מהקדוש ברוך הוא תרומות ומעשרות חלף עבודת במקדש אבל למשל בשאר הרצות הרמבם מפורש שם כמו כל ישראל שם לא קיבלו את זה מהקדוש ברוך הוא מלך ישראל כבש ושם אין להם תרומ 18 אז מאחר וייתי שכל האיסור של נחלה זה רק בגלל שקיבלו מהקדוש ברוך הוא אז היה מקום לטעות ולומר שרק החמישה שבטים ש משה ויהושוע עצמם הנחילו אותם הם היו שליחים של הקדוש ברוך הוא אז ממילא זה נקרא שהקדוש ברוך הוא הנחיל את נחלת חמישה שמה לא נחלו אבל הייתי חושב ששער השבעה ה שבטים נחלת שבעה שהם נטלו מעצמם היא לא נחשבת כמתנה מהקדוש ברוך לכן שם הייתי יכול לטעות שהם יכולים לנחול כמו בשער צות מעניין מצינו דבר דומה בביקורים יש ב ירושלמי מסכת ביכורים יש דיון האם מביאים ביכורים מעבר הירדן המזרחי יש מזה מחלוקת עלפי דעה אחת אומר כתוב במקר ביקורם אומר אשר נתת לי השם אומר הירושלמי לא שנטלתי לי מעצמי אז לכן מארץ בני גד ובני ראובן לא מביאים ביקורים זה אז הייתי חושב שגם נחלת שבעה שבטים שנטלו מעצמם זה לא נקרא מתנת הקדוש ברוך הוא ולכן שם הם כן לכלו כמש מלן הספרי לפי בנו קלונוס שלא כך גם נחלת שבעה שנטלו מעצמם זה נחשב למ של הקדוש ברוך הוא מה זה שונה מארץ תכון וורג פשוט ארץ תכון וורג בכלל לא היה אבא מינ לתת להם את זה הם ביקשו הם דרשו את זה פה הרי זה היה גם החמישה וגם השבעה נטלו על פי הגורל שהיה על ידי משה ויהושע רק הם לא הספיקו להנחיל את זה אישית אבל ה כל חלק וחלק שקיבלו בארץ זה היה על פי הגורל של השם לכן זה לא דומה וכאן הם לא יכולים לנחול זה הסבר בגרסת רבנו קלונימוס אני שאלת עכשיו השאלה אם רבנו קלונימוס נשמע יותר טוב למה לא העדיף רש את הפירוש שלו והשמיד את הפירוש שהוא רק השערה סתומה יש קושי גם בדבר רבנו קלנס שלכן הוא שם אותו בתור פירוש שני מה הקושי קושי אחד הוא פי רבינו קלונימוס גם ונחלה לא יהיה לו בקרב אחד הכוונה בארץ כנה וגם הפסוק הקודם לא יהיה לכהנים לבאים חלק ונחלה עם ישראל זה גם בארץ קנה בשמה פעמיים היה כותב רק את הפסוק ונחלה לא יהיה לו בקרב אחב לחלק בין נחלת המשל לנחלת שבעה וחוסך את הפסוק הקודם שמדבר על אותו ארץ קנה למה להגיד פע מים את היסו שאלה שנייה לפי גרסת רבינו קלמוס אז בקיני קניזי וקדמוני הם לא נתמעטו מ לנחול הפסוק מעט אותם רק בנחלת שיבה נחלת חמישה אבל לעתיד לבוא כן קניז קדמונים כן יכולים לנח מעניין הדעה שרבנו הנו תואמת לשיטת התלמוד הגמרא הגמרא בבטר אומרת דף נ עמוד א' אמר רבי יהודה אמר שמואל כל שיראו הקדוש ברוך הוא למשה חייב במעשר שואלת הגמרא לאפוקי מ מה לא לאפוקי קיני קניזי וקדמוני למה ה הרי גם נקראים ארץ מובטחת אבל היות ושמה לא נותנים להם תרומות אומר אז אי אפשר להגיד להם אל תנחל הם נחלו והם יתפרנסו מ נחלתם והם לא יזדקקו לטרומסו מיזס כי יש להם נחלה אז לפי הגמרא כך אומר רבנו קלונימוס אז בכן קניז דמוני הם כן נחלו לא כמו גרסת רשי מעניין אז מה היה קשה ל רשי הרי רבנו קנווס גורס את פירושו בתוך הספרי לא שהוא אומר סתם פירוש מעצמו שהוא החליט לפסוק כמו הגמרא הוא מסביר את הספרי השל רשי על זה קשה לו איך אתה יכול להסביר את הספרי כאן בשבטים שזה ממש מנוגד לספרי פרשס מטוס בקוח שם במפורש הספרי הזה קובע שאינם נוכלים בכן כנזי וקדמוני אז יוצא שרבנו קלונימוס מפרש את דברי הספרי בניגוד לשיטת הספרי דרך אגב עכשיו אתם מבינים למה רע שנזקק לסיוע מפרש סקו בספרי שאלנו קודם יש חט הספרי בפרש משפטים שאומר כבר את מה שאמרת שבק קניז קדמוני הם לא ינחלו בנחלת שע אמר אתה צריך לייב גם מקוח עכשיו אני מבין למה בזה הוא סייע לעצמו שחייבים להגיד שבנחלת שערם לא נוכל ולא כמו רבינו לנימוס שהוא מפרש את ה ספרי בניגוד מפורש לדעת הספרי זה קשה על רבנו קלונו השאלה השלישית מופיעה גם בשיחות מסויימות של הרבי בליקוט סיכס אומר שאלה מעניינת הרי זה שהלויים נשללו מלנכולי בארץ זה לאו הוא נמנה במניין הלוים שבתורה אז כיצד איתה לכן שלעתיד לבוא יתבטל לו מן התורה במקום שסה לבים יהיו רק שסד לוים האיסור ללים לנחול להתבטל הרי זאת התורה לא מוחלפת בגלל כל השאלות האלה אז למרות הקשיים שישנם גם על הגרסה של רשי וא מעדיף להשאיר את פירושו הראשון כראשון למרות שהוא רק השארה בלבד עכשיו נסכם איזה השלכות הלכתיות יש לשני הפירושים הלל הפוסקים נחלקו האם לעתיד לבוא יהיה בקני קניזי וקדמוני לשבט לביא חלק ונחלה או לא יהה החינוך מצוות ת ח כותב שלפי דעת הרמבם לא יטלו נחלה בכ גניז קד הוא מדייק את זה מלשון הרמבם מה אומר הרמבם ירוא לי שאין הדברים אמורים איזה דברים איסור נחלת הלים זה אמור רק בארץ שנחרטה ברית לאברהם ליצחק וליעקב אז זאת אומרת זה כולל קיני קניזי וקדמוני פתחו לאברהם רק בשאר הרצות הכוהנים והלוים בחלוקה ו בביז כמו כל ישראל אז מזה הוא לומד [מוזיקה] מעט את לבאים מכן קניז קדמו הוא מעט אותם רק מנחלת חמישה שבטים ומנחת שבעה שבטים אבל הוא לא מדבר על שער אז מה שמע שכן קניז קדמוני כן ינחלו איך הוא התווך את זה עם פסק דין הרמבם הריקי קניז וקדמוני הובטחו בברית בין הפטרים אז צריך להיות נוהג בהם איסור הנחלה של הלים זה יובן על פי דיוק שהרבי מביא בלשון הרמבם אחת השיחות פנחס הלכה אחת לפני ההלכה שקראנו זאת אומרת הלכה י פרק י יג שמיטה ויובל אומר הרמבם כך כל שבט לבי מוזהרים שלא ינחלו בארץ כנען מדיק הרבי למה הוא אומר בארץ כנען תמיד הלשון מרם או בארץ או בארץ ישראל מה הוא רוצה להדגיש שהוא אומר בארץ קנה מדייק הרבי שוא רוצה להגיד יש חלקים שהם כן שייכים לארץ ישראל במובן ארץ ישראל הם שייכים הם חלק מהארץ המובטחת בברית בין הפטרים אבל הם לא מארץ קנן מי זה החלקים האלה כי קניז וקדמוני אז נמצא לפי הדיוק הזה שכן קניז וקדמוני לא נאסרו לנחול שם א אבל כתוב רמבה אומר ש בארץ שנחתה לברית לאברהם אז שמה כן נוהג האיסור אז רשת כול הוא מיד מוסיף הסתייגות אומר הרבי בסוף אותה הלכה אומר בארץ נחתה עליה ברית לאברהם אבל וירשו בניהם נתחלקה להם שאן כ כן קניז קדמוני לא ירשו עדיין וגם לא נתחלקה בגבולות הארץ שבתורה זה לא נחלט א אבל שאלנו אבל הרמבם אומר מפורש שכני קניז קדמו נכרתה להם ברית בין הבתרים אז פה מצאתי דיוק מעניין בלשון הרמבם שימו לב עוד פעם הרמבם אומר שהדברים אמורים רק בארץ שנכרתה לברית לאברהם ליצחק וליעקב אם הוא היה מתכוון שזה כולל קיני קניזי וקדמוני למה הוא מזכיר יצחק ויעקב לארץ ש התחלקה שנכרתה על הברית לאברהם שהוא אומר לאברהם ליצחק וליעקב איזה ארצות הובטחו בברית גם ליצחק וליעקב לא רק לאברהם שבע אומות של קנע הם הובטחו לכל אחד מהאבות כין נקני זקנון באמת נחתה עליהם ברית אבל רק לאברהם לא ליצחק ויעקב אז זאת אומרת כני קניז וקדמוני לא בכלל אלה ש איסור נחלה אי שאלנו אבל מה עם העניין של לא יר שוע ולא נתחלקה להם מדובר עכשיו רבנו קלונו מדבר לעתיד לבוא לעתיד לבוא הם ירשו בני ישראל וגם ה תתחלק להם והיא לא תהיה מארצות שבטחו גם אברהם גם ליצחק וגם ליעקב אז ממילא לכתחילה לא חל הלב ב לא שהיה לב ולעתיד לבוא זה התבטל אז יוצא שפירושו שרבנו קנווס לא סותר את דעת הרמבם ולא התבטל גם שום לב לבים שבתורה כי לעתיד לבוא כן הקניזי וקדמוני שהובטחו רק לאברהם לכתחילה לא נאמר האיסור הזה אז לא התבטל שום דבר אז יוצא לסיכום באמת פירושו של רשי פי גרסתו בספרי שמה שבנחלת שאר האומות הם לא ינחלו זה לא תואם את דעת הרמבם אבל זה יותר מתאים דרך הפשט ולכן רשי השאיר את זה ראשונה מצד שני הסברנו את דעתו של רבנו קלמוס שגם הוא עונה על כמה כושיות והוא מתאים גם לדעת הרמבם זהי רצון שנזכה בקרוב למצב של חודש אלול כל יהודי נכנס למצב שהוא כמו שבט לוי ונזכה בקרוב לגאולה האמיתית והשלמה אם כני קניזי וקדמוני בתוכם ואז נראה מה בית דין הגדול יפצוק האם לים שם שבט לוי או אינם נוכלים בינתיים כתיב ס הגיו