דיני קריאת המגילה וברכת הרב את ריבנו

[מוזיקה] נעסוק היום בסוגיה שקשורה לקריאת המגילה הקיום של קריאת המגילה ודרך העניין של ברכת הרב ריבנו ברכת הרב ריבנו ברכה שאומרים בסוף קריאת המגילה בין בערב בין בין בבוקר והמשנה מסכת מגילה טוענת שיש כאן ספק יש לא ספק יש מנהגים שונים יש מנהג לא לברך והיה מנהג כן לברך וכך כתוב בגמרא במקור מספר אחד מקום שנהגו לברך יברך אמר הביה לא שנו אלא לאחריה אבל לפניה מצווה לברך דמר רב יהודה אמר שמ כל המצוות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן והגמרא מדברת על הברכות שלפני וכאן יש לנו מצווה מצוות קריאת המגילה שחייבים לברך עליה כמו על כל המצוות ש של בדאורייתא כאן זה מצווה מדרבנן איך מברכים וציוונו על מצווה דרבנן זה כבר כתוב בגמרא במסכת שבת לגבי נר חנוכה והיכן ציוונו תודה וכן ציוונו ושם כתוב שתי דעות אחד מלות אסור ואחד משאל אביך ויגד לך זקניך ויאמרו לך בכל מקרה אלו הברכות שלפני הגמרא מגיעה לקטע של לאחרי ה מי מברך וכאן יש גרסה כזאת ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם האל הרב את ריבנו והדן את דיננו ונוקם את נקמתנו והנפרע לנו מצרינו ומשלם מול לכל אויבי נפשנו ברוך אתה השם הנפרע לישראל מכל צריהם זו היייתה חתימה אחת של הברכה רבא אמר האל המושיע לפי רבא לא חותמים הנפרד ישראל מכל צריהם אלא חותמים האל המושיע מה נעשה כשישנה מחלוקת בין נראה הביה כי הביה כאן הוא המנדה אמר שאומר את כל הדברים בין הביה לבין רבא איך לח את הברכה בדרך כלל הבה ורבה הלכה הלכה כרבה אבל כאן יש לנו את ההתערבות של רב פפא רב פפא זו דרכו בכמה וכמה מקומות בהלכות ברכות הוא רוצה בהלכות ברכות לצאת ידי חובת כל השיטות ככה מופיע הגמרא בברכות בדף יא לגבי ברכות התורה כך מופיע גם לגבי ברכת הקשת יש מי שאומר זוכר הברית יש יש מי שאומר נאמן בבריתו וקיים במאמרו אמר רב פפא אל כך נמרי לטריו כלומר אין בעיה לאחד את שתי הנוסחאות לנוסח אחד וזו זו באמת הכרעתו של רב פפא וככה המנהג שלנו עד היום להגיד את שתי הסחות גם הנפרע לישראל מכל צריהם וגם האל וגם האל המושיע וכך הנוסח של לפנינו יש עק הבדל אחד בין נוסח הגמרא לבין הנוסח האשכנזי לפחות מה שאומרים פה בישיבה אני לא בדקתי לא הספקתי לדאוג בנוסח הספרדי אבל יש הנפרע מקצר והמשלים גמו לכל אבי נפשנו אז הפוך כי הרי החתימה של הברכה הנפרע לנו הנפרע לישראל מכל צריהם אז צריך לסיים מאין איש כלל בברכות צריך לסיים מעין החתימה לכן את ה נפרע לנו מצר זה מגיע אחרי המשלם גמול לכל אויבי לכל אויבי נפשנו אז יוצא אם כן שראיינו שיש מנהגים לברך יש מנהגים שלא לברך אנחנו נוהגים לברך את ברכת הרב את ריבנו ויש מחלוקת לגבי הנוסח של סיומה של הברכה יש מי שאומר הנפרע לישראל מכל צריהם יש מי שאומר האל המושיע ואנחנו רוצים לתת טעם למחלוקת בין רבה לבין הגמרא אולי הביה למה אחד בחר בנוסח הכ למושיע והשני בחר הנפרע לישראל מכל צריהם זו מן הסתם כמו כל המחלוקות לא מחלוקת מה נחמד יותר איזה מילה יפה יותר איתה לגמור אלא יש כאן מחלוקת בהגדרה של ברכת הרב רבנו זה מה שבעזרת השם בעזרת השם נציע ישנו א ישנה עוד א הערת נוסח בגמרא לפניכם אתם רואים שהמילה האל נמצאת בסוגריים ברוך אתה השם אלוק מלך העולם האל הרב ריבנו ויש נוסח של הרב ריבנו סתם בעניין הזה זה הולך כך הנוסח האשכנזי אומרים הרב את ריבנו ולא אומרים האל הרב את ריבנו לעומת זאת הנוסח הספרדי אומרים האל הרב את ריבנו כך מופיע ברמבם בזה מחלוקת גדולה זה לא הספרדי והאשכנזי בהכרח פה אלא כאן זה יש תשובה של הרב עובדיה יוסף ביבי העומר בחלק ח סימן יא שמה הוא מעריך בעניין הזה ומכריע שצריך לומר צריך לומר האל מה איפה המחלוקת הזאת האם צריך לומר האל או לא צריך לומר האל מופיע בתור זו היייתה כבר דעתו של רב אמרם גאון וכך כתוב בתור מקור מספר חמש השורה מתחילה במילה המושיע כתב רב עמרם זכרו לברכה זה בסידור רב אמרם גאון לאר לא אמרינן האל הרב דאמרינן אלוקינו אמרנו ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אחרי שהזכרנו את זה שהקדוש ברוך הוא אלוקינו המילה האל היא מיותרת אין מקום להגיד אותה בואו תה השם אלוקינו מלך העולם לא צריך יותר להגיד את המילה אל ככה סובר רב אמרם גאון ד וזה בעצם המחלוקת נוסח הנוספת אז אני מסכם שלנו שתי מחלוקות נוסח אחד לגבי הקל המושיע והנפרע מצרינו והשני השנייה המחלוקת השנייה לגבי המילה האל האם צריך להגיד את המילה האל או לא צריך להגיד את המילה אל גם כאן אנחנו רוצים לתת טעם במחלוקת הזאת של הגאונים כבר כי רב אמרם כך גורס אבל בסידור רב סעדיה גאון שמה כן כתוב האל וככה נוהגים באמת באמת הספרדים ישנה עוד מחלוקת בין ה בין הראשונים בעל האיתור והתור זה מופיע אנחנו עכשיו בטור בה בדיוק איפה שעצרנו המילה השורה מתחילה במילה אלוקינו ראשי תיבות וב הוב על האיתור זכרו לברכה כתב מסתברא כיוון שברכה אחרונה במנהגי טליה מילתא אין לגעור במי שסך בקריאתה דלו הפסקה היא מצוי לפעמים בקריאת המגילה שיש אנשים שמפריעים ב על ידי הקאה של המן זה מנהג ילדי ישראל כבר דורות עולם וכל מי שרואה את עצמו אחד מילדי ישראל מהדר ב מהדר במצווה הזאת ויש אנשים שאין דעתם נוחה מקרא שמעריכים ו בהקאות ולפעמים קורה שמישהו כבר לא יכול לשת את זה יותר ומסתובב אחורה לזה שנד אומר שקט כבר אדם שאמר שקט כבר הפסיק מותר להפסיק או אסור להפסיק או אם הרב רואה שאנשים מגזימים הוא רוצה לעשות זה הוא יכול לדפוק להגיד רבותיי אני מבקש שקט זה מפריע אז טוב אני אני באופן אישי בעד ההפרעות האלה ובעד הזה חושב שזה מוסיף שמחה וששון לקריאת המגילה אבל אם יש מישהו שמפריע דרך אגב המפריעים עצמם יש כאלה שמפריעים על ידי על ידי מכות על השולחן יש כאלה על ידי רעשנים יש כאלה עידי שהם בעצמם צועקים ה אז האם יש כאן הפסק או אין כאן הפסק אומר בעל האיתור אין בעיה של הפסק בקריאת המגילה למה כי כיון שברכת ברכה ראשונה והתחלת לקרוא את המגילה אז כבר לא הפסקת בין תחילת הבר בין הברכה לבין תחילת המצווה אה יש ברכה בסוף בסוף המגילה כיוון שהברכה הזאת היא רק מנהג ככה אומר בעל הייטור כיוון שהיא רק מנהג אין גאור במי שסך בקריאתה דליו הפסקה היא אלא בקריאת למילתא אומר הטור ואינו נראה דכיון שהוא מברך צריך שלא להפסיקו דמי נפ קמינה דת לי במנגה סוף סוף הוא מברך אומר התור אומר אני לא מבין מה אומר לי בעל האיתור בעל האיתור אומר שכיוון שהברכה האחרונה זה רק מנהג לא נורא אם מישהו מפסיק באמצע אומר התור כל זה היה טוב ויפה אם לא היו נוהגים לברך אבל כיוון שנהגנו לברך את הברכה האחרונה אז אם אתה מפסיק בדיבור אז אתה מפסיק לפני הברכה האחרונה אז מה טעמם של דברי האיתור בהשקפה ראשונה הייתי אומר שכוונת האיתור היא כך גם האיתור לא התכוון לומר שמי שהפסיק יכול לברך ברכה אחרונה לא מי שהפסיק אינו יכול לברך ברכה האחרונה אבל לא נורא אם לא תברך ברכה אחרונה לא קרה כלום כיוון שהברכה האחרונה היא רק מנהג זה לא חובה אז לכתחילה גם בעלייתו מסכים לא להפסיק אבל אם הפסיק אם דיבר או הפסיק לא נורא לא יברך את הברכה האחרונה ככה הייתי מעלה בדעתי לפרש את דברי האיתור אבל הבית יוסף וכל הפוסקים אומרים ללא אומרים שבעל האיתור סובר שגם מי שדיבר באמצע קריאת המגילה אשתי את הבן שלו מה שלא יהיה יכול לברך את הברכה האחרונה כיוון ד במנהג ה טליה וגם זה דבר ש שהוא לא הוא לא מובן בכלל מה ההגיון בזה שאם הפסקתי בדיבור אני עדיין יכול לברך את הברכה האחרונה הרי אסור להפסיק כי אם יש ברכה אחרונה אסור להפסיק עד עד הברכה אחרונה אז למה למה אומר האיתור שבגלל שזה במנהג אפשר להפסיק זו קושייה אחרונה לבאר את כל העניינים האלה צריך לראות את מחלוקת הרן והרטבה מה הי המחלוקת יש לנו כלל של בהלכות ברכות מה הכלל יש ברכה הסמוכה לחברתה ברכה הסמוכה לחברתה היא לא פותחת בברוך אם יש ברכה ולאחריה עוד ברכה למשל בברכות ההפטרה נכון מברכים את הברכה הראשונה הנאמן ב היה נאמן בכל דבריו אחרי זה אנחנו לא אומרים ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם רחם על ציון כבת חיינו אנחנו ממשיכים רחם על ציון כיבת חיינו ועל ת נפש תושיע מרה בימינו וככה שמחנו השם אליהו הנביא עבדיך אחות ב דוד משיחך ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך ולא רק שהיא לגמרי סמוכה אלא גם אם יש לי ברכה לפני המצווה וברכה לאחריה היא לא תחת בברוך למשל ברכות קריאת שמע ברכות קריאת שמע ברכה ראשונה ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם יוצר אור ורה חושך עושה שלום בורא את הכל ברכה סמוכה אליה אהבה רבה ממש לא פותחת בברוך גם אחרי קריאת שמ בברכת ויציב ונכון וקיים כןלא לא פותחת בברוך הברכה הזאת כיוון שהיא נקראת סמוכה סמוכה לחבר מי ה חברתה ברכת אהבה רבה היא לא ברכה שפותחת ברוך אלא היא רק מסיימת ברוך אתה השם גאל גאל ישראל כך בשחרית כך בערבית בברכות קריאת שמע שואל הרן כאן במגילה בדף יב ברוך הרב את ריבנו דף יב הכוונה מדפי הריף כי הרן הזה הולך על הריף יש לתמוה ברכה זו למה פותחת בברוך שהרי מוכה לברכה שלפניה מי הי הברכה שלפניה הברכה שלפניה היא ברכת על מקרא מגילה שעשה ניסים לגבי שהחיינו יש מחלוקת אם בבוקר מברכים עוד פעם שחיינו לא מברכים בכל מקרה היא סמוכה לברכות של תחינת המגילה אז לא היה צריך לפתוח בברוך לא להגיד ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם הרב ריבנו אלא להתחיל הרב ריבנו דביש למה ברכת התורה שהיא פותחת בברוך שואל הרן לכאורה ברכת הרב ריבנו דומה לברכת התורה סתם כל אדם שעולה לתורה מברך אשר בחר בנו מכל העמים וכשהוא מסיים מברך אשר נתן ברוך אתה השם ם אשר נתן לנו תורת אמת אז למה היא פותחת בברוך בקריאת התורה אומר הרן לא אתת מינו טעמה משום קודם תקנה שהיה הפותח ברך לפניה וחוטם מברך לאחריה בעבר בקריאת התורה היו מעלים שלושה גברי ביום חול שבעה גברה בשבת ואיך היו עושים היה הכהן מברך את אשר בכר בנו מכל העמים והשביעי או השלישי מברך אשר נתן לנו תורת אמת זו היייתה התקנה הראשונה לכן כתיק את נוסח הברכה תיקנו לפי המנהג הראשון אחרי זה הייתה תקנה מפני הנכנסים ומפני היוצאים היו אנשים שלא היו מגיעים לקריאת התורה בהתחלה היו מגיעים באמצע היו חושבים שאפשר לקרוא קריאת התורה בלי לברך ברכה לפניה ראו יש כאלה שהיו יוצאים לפני הסוף זה עד היום יש יוצאים לפני הסוף מה יה להם בלי ברכה לאחריה תקנו שכל עולה לתורה יברך לפניה יברך לאחריה אבל את הנוסח של הברכה לא שינו נשארו עם הנוסח הקודם ככה אומר הרם וכיוון דבתר גברי אב לא ראו לעשותה סמוכה לחברתה וותר תקנה נמי דתקון לכל חד ברכה לפניה ולאחריה כיוון שכבר נתקנה ברכה שלאחריה לא ראו לשנות מטבע שלה שלא תה פותר ד ברוך אבל אחה במגילה אין לנו לא שלושה גברה ולא שבעה גברה ב בקריאת התורה יש בקריאת המגילה יש בעל קורא אחד קורא מהתחלה ועד הסוף אחמ ד המגילה ודאי לא מפסקה כי איך ידלה מפסיק קריאת שמע ברכותיה דמשום אחי חשבים הברכה האחרונה שלה סמוכה לחברתה ו במגילה נמי למה אחי זאת הקושיה של הרן מגיע הרן למסקנה שמשנה את ההגדרה של ברכת הרב ריבנו ויש לומר ד ברכה אחר ונה לאו הקריא מגילה אלא ברכה בפני עצמה שתקנה על הנס זו לא ברכה על קריאת מגינה בכלל זו ברכה על על הנס לכאורה לפי הרן יוצא דבר מחודש מאוד מה יוצא לפי הרן לפי הרן יוצא שאם אדם אין לו מגילה אין מאיזה סיבה שלא יהיה שיעור ב עוד מעט מתגייסים לצבא יכול להיות בן אדם בפורים נמצא במערב מהבוקר ועד הלילה בפעילות מבצעית אין מגילה מה לעשות עכשיו צריך להגן על עם ישראל אבל יש לו כמה דקות הוא צריך לברך יש שמה עשרה חיילים יכול לברך הרב את ריבנו או לא יש לכאורה אם זה לא קשור לברכת לקריאת המגילה אין קשר בין זה לקריאת המגילה לכאורה הברכת צריך לברך לפחות תברך ברכת ברכת הרב ריבנו זה לא פשוט כי ניתן לומר שאף על פי שזה לא קשור זה לא ברכה על המגילה אבל זה ברכה שתלויה במגילה ואת זה נסביר בעזרת השם בהמשך אבל לכאורה קודם אנחנו מעלים נקודה למחשבה ברגע שאתה אומר שברכת הרב ריבנו לא משמשת כברכה אחרונה לקריאת המגילה אז כמובן שהשאלה עולה מעצמה למה שלא תהיה ברכה אחרונה לקריאת המגילה הרי גם בקריאת התורה יש לנו ברכה לפניה וברכה לאחריה הגמרא מסכת ברכות לומדת את זה מקל וחומר מברכת ה ברכת המזון טוב יש דיוון שמה אם הגמרא הזאת למסקנה או לא אבל על כל פנים ככה ההלכה מברכים לפניה ולאחריה גם בקריאת הנביא אנחנו מברכים לפניה ולאחריה יש לנו ברכה לפני יש לנו ברכות אחרי אבל ברכה אחת היא הברכה זה אז גם בנביא יש לנו ברכות אחרי למה בקריאת מגילה לפי הרן יהיה ברכה לפני ולא תהיה ברכה אחרי דבר שצריך ביאור מה נשתנתה המגילה משאר ה כתבי הקודש שאנחנו קוראים בהם מברכים גם לפני וגם אחרי הרי טווה לעומת זאת חולק על הרם והוא אומר לא ברכת הרב ריבנו היא קשורה באופן מהותי לקריאת המגילה היא הברכה האחרונה של קריאת המגילה ככה אומר הרתה לאחריה במקום ד נהיג מי מברך ברוך אתה השם אלוק מלך העולם הקל הרב ריבנו וסיכנה דותם ברוך אתה השם הנפרע לישראל מכל צרם הל המושי וכן עמד דבר ואומר האל הנפרע לישראל טועה הו ותמי לן למה ברכה זו למה פותח בברכה זו בברוך שהיא סמוכה לחברתה לברכה שקודם המגילה שאפילו הברכה הסמוכה לברכה קצרה חשיב הסמוכה כדת ירושלמי וכי תמה כיוון טליה במנהג ה פותחת בברוך אולי כיוון שזו ברכה שלא חייבים לומר אותה היא לא נחשבת סמוכה אומר הריטב לא יש לנו עוד ברכה שתלויה במנהג מה הי העוד ברכה הזאת בהלל כשמברכים כשאומרים הלל אז כאן יש מחלוקת בין המנהג הספרדים ואשכנזים בין השולחן ערוך לבין הערמה אבל לפי כולם כשאומרים הלל שלם מברכים לפני ואחרי הברכה שאחרי זו ברכה ממנהג כך כתוב הגמרא ובגמרא בסוכה ואפילו אחיינה פותחת וברוך יהללוך ברכת יהללוך למה היא לא פותחת וברוך כיוון שברחנו בהתחלה אשר קדשנו צו וציונו לקרוא את ההלל לגמור את ההלל אז הברכה האחרונה לא פותחת בברוך והרי ברכה האחרונה של הלל שתלוי במנהג כדת במסכת סוכה אפילו אחנה פותרת בברוך מפני שסמוכה לברכה ראשונה שלפני ודינו כלך דאמר לה סמוכה היא לעולם ויש לומר שברכה זו אינה על המגילה זה כמו הרן אלא ברכה של שבח על הנס מיו קתי קשלי ברכה אחרונה של קריאת התורה למה פותר ברוך הרן תירץ כי זה היה התקנה ה התקנה הקדומה אבל הרי טוה אומר ככ וכי תמה שעתה שבתחילה פותח ברך ואחותם לאחריה וכיוון שהיא בשניים סמוכה שהראשון הולך לדרכו ושיח הק תיקה שברכת נביא של הפטרה לאחרי הלמה פותחת בברוך למה הנביא אז אני רואה שכאן בדף השמיטו את החלק הכי חשוב שזו מסקנת הרצב אז מזל שהבאתי את המחשב שלנו כך הריטב אומר בעצם השאלה שלו היא לא מברכת התורה אלא מברכת ההפטרה הרי ההפטרה היא בן אדם אחד קורא אותה מההתחלה ועד הסוף אז מה למה שמה הברכה הראשונה פותחת בברוך וגם הברכה השנייה בסוף ההפטרה גם פותחת גם פותחת ברור זאת שאלה רית ועל הרן אמנם היה ניתן היה ניתן ליישב את זה ולהגיד על פי דברי אבודרם תקנת ההפטרה מתי באה לעולם למה בכלל קוראים בהפרות כתוב שהיה זמן שגזרו לא לקרוא בתורה גזרו לא לקרוא בתורה ואז אה אה תיקנו חכמים לקרוא בהפטרה אומר אבודרם באותו הזמן שתיקנו לקרוא בהפטרה היו קוראים בהפטרה שבעה גברי את אותה אותם שבעה גברי שהיו קוראים אותם בתורה היו קוראים אותם בהפטרה ככה אומר הבו דרם אבל הרטבה כנראה סבר שלא רק היו קוראים את הקטע בהפטרה אבל לא היו מעלים לא היו מעלים לא היו מעלים שבעה גבו בכל מקרה אז אומר הרטבה מה נעשה ונראה אני עכשיו קורא לכם מתוך ה מתוך הרטבה לא פה לא צוטט ונראה דכל שיש הפסק ושינון אחר בין ברכה לברכה כמו אלו שהברכה והקרה אינה מעניין אחד אז פותחת בברוך מה הכוונה אומר הר טווה כך יש הבדל בין ברכת ההלל ברכת קריאת שמע לבין ברכות ההפטרה והמגיד ההבדל ברכות ההלל אתה בהתחלה אומר אשר גדש צ ציונו לקרוא לגמור את ההלל אחרי זה מה אתה אומר רק דברי הלל אז הכל מעניין מאותו עניין מהעניין של ההלל ואז שאתה מסיים אתהה באותו עניין אותו דבר הוא אומר כך גם בברכות קריאת שמע ברכות קריאת שמע הכל עניינם קריאה ושינון וקבלת עול מלכות שמיים אבל אומר הרטבה כש הקריאה עניין אחר חלוק לעצמו וסיפור מאורע כגון מגילה וקריאה בתורה ומפטיר בנבי שזה בכמה עניינים אתה בירכת הברכה נותן התורה אבל אחרי זה עוסקים בכמה בכמה עניינים שהם לא עניין אחד הם לא כמו בהלל הלל כל מה שא אומרים מהללים את הקדוש ברוך הוא בקריאת התורה אתה קורא על זה ועל זה בקרת המגילה אתה מספר על המן ועל אחשוורוש ועל מרדכי נכון שזה קשור זה קשור למגילה אבל זה כמה וכמה עניינים שהם לא מעניין הברכה ככה מגדיר את זה הרטבה ואז הוא אומר הרי הוא הפסק שהרי עניין אחר הוא לא כל כך מובן למה זה עניין אחר הרי כל מה שלפנינו זו זו המגילה ואתה ירכת על מקרא על מקרא מגילה אבל הריטב מוסיף עוד דבר ואומר כך גם אפשר להפסיק בינתיים לשיחה או לתרגום או כ יוצא בהם מתרגמים ואומרים משהו למישהו ומעלים את העולים לתורה ו הגבאים יודעים אז מי שברח כיצור מפסיקים בעניין מותר להפסיק ולכן לא חשיבה סמוכה כלומר אומר הרטבה הרב ריבנו היא ברכה אחרונה של קריאת המגילה כמו שברכת אשר נתן לנו תורת אמת היא סוף התורה וכמו הקל נאמן בכל דבריו היא ברכה אחרונה של קריאת הנביא אלא שיא כל הברכות של התורה ושל ההפטרה כיוון שיש תרגום כיוון שזה לא מעניין אחד אז היא פותחת וברוך נמצא שישנה מחלוקת יסודית האם ברכת הרב את ריבנו היא ברכה אחרונה של קריאת המגילה או שהרב ריבנו היא לא ברכה אחרונה שקרא את המגילה היא ברכת שבח והודעה לקדוש ברוך הוא על הנס אנחנו נוהג נוהגים לומר אותה מתי אחרי קריאת המגילה אבל היא באמת לא קשורה למגילה כך סובר הרן הרן ריטו נחלקו נחלקו בדבר הזה יכול להיות שבמחלוקת הזאת אפשר לתלות כמה וכמה עניינים שהזכרנו קודם כשאנחנו מדברים על הנוסח של חתימת הברכה חתימת הברכה או הנפרע להם מכל צריהם או האל המושיע מה ההבדל בין שתי הנוסחאות האלה הנפרע מכל צריהם שהקדוש ברוך הוא מעניש את הרשעים הקל המושיע שהקדוש ברוך הוא מציל את המושיע את הצדיקים נכון זה שזה לכאורה שני צדדים אולי כאן ארור רמן או ברוך ברוך מרדכי אז לכאורה אם הייית שואל א הייתי אומר נכון אנחנו מעוניינים שהרשעים יקבלו את עונשם אבל סוף סוף התכלית העיקר זה הצלת הצדיקים הצלת ישראל ישועת ישראל זה העיקר אם היינו יכולים להשיג את הישועה בלי העונש לרשעים היה חסר אבל אבל זה זה וודאי העיקר עונש לרשעים בלי ישועת הצדיקים לא שווה כלום ישועת הצדיקים בלי עונש לרשעים שווה הרבה אז ממילא ודאי שישוע הצדיקים כל אחד מבין ישועת הצדיקים עיקר ועונש הרשעים תפל זה סברה פשוטה שכל אחד אז לכאורה צודק רבא שהוא אומר האל המושיע ולא הנפרע להם מכל צריהם אבל יכול להיות שצריך להסביר כך אנחנו רגילים במגילת אסתר ובפורים לדבר על הישועה הגדו אבל הגמרא עצמה מסכת מגילה דנה בשאלה למה לא אומרים הלל בחג הפורים בחנוכה אנחנו אומרים הלל בכל יום בפורים לא אומרים הלל יש בגמרא כמה הסברים הסבר אחד לא אומרים הלל על נס שבחוץ לארץ הסבר שני קריאתה זו הללה המאירי כותב שם בסוגריים אני אומר המאירי אומר שמי שאין לו אין לו מגילה צריך לומר הלל לפי הדעה הזאת דעת יחיד דעה שלישית רבא אמר רבא קתי עבדי אחשוורוש נן כלומר ישועה של עם ישראל שעליה אומרים הלל הללו עבדי השם הללו זה זה רק כאשר יצאנו מתחת ידי אומות העולם כל זמן שאנחנו תחת ידיהם נכון עכשיו ניצלנו מצרה פלונית אבל מחר בבוקר אחשוורוש יכול להתהפך כל כל שעתיים אנחנו יכולים להיות תלוים במצבי רוח של של אחשוורוש או של אנשים בני ימינו הכל עניין של מצבי רוח של של שליט זה לא נקרא ישוע ויושע השם את ישראל מיד מצרים והר ישראל את מצרים מת שפת הים נגמר אנחנו יצאנו מתחת ידם יוצא שמי שאומר הנפרע לישראל מכל צריהם יכול לומר שבעצם זו ברכה על המגילה המגילה לא מספרת על ישועת ישראל כי נכון ניצלו מצרה אבל לא לא נושעו לא נגאלו אבל ולכן מה צריכה להיות החתימה של הברכה אם אתה מברך על המגילה הנפרע לישראל הנפרע להם מכל צריהם מישהו אחר יכול לומר לו הברכה הזאת היא לא ברכה על המגילה היא ברכה של שבח לקדוש ברוך הוא ולא רק שהיא שבח לקדוש ברוך הוא היא גם יש בה תפילה ותקווה לעתיד ומה מה השבח והתקה לעתיד האל המושיע לכן אנחנו בעצם זה לא ברכה על המגילה כשאנחנו קוראים את הברכה על התורה נתן לנו תורת אמת על הפטרה אומרים הכל הנאמן בכל בכל דבריו כל דבר על מה שקראת אתה אומר פה לא יכולים להגיד האל המושיע כי עוד לא קתי עבדי אחשוורוש ענן אז מה זה האל המושיע סימן שהברכה הזאת היא לא ברכה על ה היא לא ברכה על ה על המגילה אלא היא ברכה בפני עצמה מעניין יש פה רמבם קרך א' ספר המדע מעניין ברמבם את הדבר הזה סבת צומת ליבי לזה הרב טברסקי שהיה פה מ ארצות הברית יש מניין המצוות בתחילת היד החזקה אחרי ספר המצוות בתחילת היד החזקה עצמו יש רשימה של כל הריג מצוות וכך כותב הרמבם בסוף הרשימה שקוראים לו מני המצוות הקצר זה השם שלו כותב הרמבם כך כל אלו המצוות אלו הם תריג מצוות שנאמרו למשה בסיני אין וקללותיה ופרטיהם ודקדוקיה וכולי והוא אומר כך ויש מצוות אחרות שנתחדשו אחר מתן תורה וקבעו אותם נביאים וחכמים ופשטו בכל ישראל כגון מקרא מגילה ונר חנוכה שואל הרמבם כל אלו המצוות שנתחדשו חיייבים לשמור אותם מדין לא לא תסו ואינם תוספת על מצוות התורה שנאמר לא תוסיף על הדבר אשר אנוכי מצווה אותך ולא תגרע ממנו שלא יהיה נביא רשאי לחדש דבר למה איך יכול להיות שאפשר להוסיף אומר כך אומר הרמבם שהרי לא אמרו ש הקדוש ברוך הוא ציווה לעשות עירוב או לקרוא מגילה אם היו אומרים שזה ציווי של הקדוש ברוך הוא זה בל תוסיף אם לא אז אומרים אנחנו מצווים בסדר אלא כך אנו אומרים שהנביאים עם בי דין תקנו וציוו לקרוא מגילה בעונתה עכשיו תקשיבו למה כדי להזכיר שבחיו של הקדוש ברוך הוא שהיה קרוב לשבת כדי לברכו ולהלל וכדי להודיע לדורות הבאים שאמת מה שהבטחנו בתורה ומי גוי גדול אשר לא אלוהים קרובים אליו כשם אלוקינו בכל קוראנו אליו צריכים לדעת רוצו לספר לנו שכשמקרבים נמצא שלפי הרמבם אפשר להבין שאתה קורא את המגילה לבד אבל אם אתה רק קורא את המגילה ואתה לא אומר את ברכת הרב את ריבן מה חסר חסר בקיום של תקנת חכמים כל התקנה היייתה כדי ללמד אותנו שהקדוש ברוך הוא קרוב לשבת ואם אנחנו נתפלל כמו שהתפללו מרדכי ואסתר בשושן הבירה מתי התפללו בצום וצומו עליי ואל תאכלו ואל תשתו שלושת ימים לך כנוס את כל היהודים למה יתכנסו כל היהודים לא סתם לצום יתכנסו בשביל להתפלל צום זה חלק ממהלך של תפילה התפללו והקדוש ברוך הוא שמע שבתם ואז אתה אומר הרב ריבנו ועדין דיננו הכל המושיע אם נתפלל טוב הקדוש ברוך הוא גם עתיד להושיע אותנו נמצא שלפי ההסבר הזה יכול להיות שברכת ה הרב ריבנו קשורה למילים הקל המושיע זאת החתימה העיקרית של רבא כי זה לא על המגילה זה לא כמו ברכת ההפטרה זה לא כמו ברכת התורה שאחרי אלא זו ברכה שעניינה מסקנות רוחניות בעבודת השם שעולות מתוך המגילה שהקדוש ברוך הוא יריב את ריבנו וידון את דיננו וינקום את נקמתנו ויושיע אותנו תשועה שלמה שלא נהייה לא עבדי אחשוורוש ולא עבדי טראמפ ולא עבדי אף אחד נהיה רק עבדי השם ברוך השם אנחנו לא עבדה טראמפ אבל יש אנשים שחושבים בכל מקרה זה הרעיון של הברכה יצא אם כן הסבר מעניין שלפי הפירוש הזה שלנו אם בן אדם קרא את המגילה לא קרא את המגילה לפי הרן לא קרא את המגילה אמרנו זה רק ברכת שבח והודעה רק ברכת שבח והודעה אמרנו אם אין מקרא מגילה אם אין מקרא מגילה אז הוא יכול לברך את זה לפחות אולי הסתפקנו לפי ההסבר עכשיו לא הברכה הזאת היא לא ברכת המגילה אבל היא ברכה שיוצאת מתוך מקרא מגילה אחרי שמקיימים את מצוות חכמים של מקרא מגילה תקנו חכמים ברכה שעניינה מהוא המסקנות בעבודת השם ובאמונה של היהודי כתוצאה מה כתוצאה מה מהקריאה של המגילה זה הפירוש בשיטת הרם יוצא אם כן שהסברנו את המחלוקת בין רבא לבין הביה או הגמרא בנוסח שנפרע מכל צריהם או הי למושיע ש המחלוקת היא האם ברכת הרב ריבנו היא ברכה של של המגילה ואז ה נפחה מכל צריהם עוד לא הייתה ישועה שלמה או היא לא ברכה למגילה מחלוקת הרן והרטבה יכולה להיות המחלוקת בגמרא של ה גם המחלוקת של בעל האיתור אם הטור יכולה להיות קשורה לעניין הזה כך מסביר הבית יוסף מה המחלוקת האם מותר להפסיק בהם אמצ אומר בעל האיתור הברכה הזאת זה מנהג מה הקשר לשואל טור אז מה אם זה מנהג אז מה גם אם זה מנהג אבל סוף סוף מברכים אמרנו טוב אולי הבעל הייטור מתכוון לא לברך אומר הבית יוסף לא עכשיו אני זה עם הסבר בבית יוסף מה הכוונה שהברכה הזאת תלוייה במנהג למה שהיא תהיה תלוייה במנהג ממתי משאירים לבני אדם רשות להחליט אם לברך או לא לברך למה מקום שנהגו ככה נהגו ברכו מה אכפת להם לחכמי הזה לברך תשובה היא כזאת כנראה לפי בעל האיתור אומר זה ברכה ממנהגה אם הברכה היא ממנהג סימן שהיא לא ברכה על המגילה כי אם חכמים היו מתקנים ברכה על המגילה כמו שתקנו על ההפטרות כמו שתיקנו על קריאת התורה אז היה חייב להיות מה היה חייב לה חובה צריך לברך את הברכה אבל אם הברכה הזאת היא רק ברכה ש להכניס בליבו של אדם את האמונה בזה שהקדוש ברוך הוא עונה לבתנו ובגאולה העתידה לבוא האל המושיע בסדר אז זה כבר דבר שאפשר להבין שהשאירו את זה למנהג לא חיוו כי זה לא דין בקריאת המגילה כל הדינים בקריאת המגילה זה דינים חייבים לקרוא מגילה צריך לברך גם מישהו לא ברכה ראשונה ט לא רוצה לברך מה לא רוצה החכמים תיקנו ברכה תשובה כאן זה לא המ ככה צריך להסביר בבעל האיתור כי בעל האיתור אומר בגלל שזה מנהג הוא לא אומר בגלל שזה לא על בגלל שזה מנהג כנראה הבין בעל האיתור שעצם העובדה שזה תלוי במנהג מלמדת שזו לא ברכה על קריאת המגילה ישנה עוד מחלוקת מעניינת בין ה בין הפוסקים שהיא גם קשורה ל השאלה הזאת האם ברכת הרב ריבנו היא ברכה על קריאת המגילה או שהיא ברכה בפני עצמה מה המחלוקת אם א תפתחו תהפכו את הדף כתוב כך בשולחן ערוך א קורא את המגילה מברך לפניה שלוש ברכות על מקרא מגילה שעשה נסים ושחי ויום אינו חוזר מברך וכולי ולאחריה נוהגים לברך הרב ריבנו אם לא ברך לא לפניה ולא לאחריה יצא ונהגו לומר בלילה אשר הני אשר אני זה הנוסח של הפיוט פיוט אשכנזי שמופיע בסידורים האשכנזים אבל לא ביום ואין לברך אחריה אלא בציבור ככה פוסק הרמה רק בציבור מברכים הרב את ריבנו אבל לא בציבור לא מברכים הרב את ריבנו מה מה המקור של דברי הרמה הגרא כותב שזה ירושלמי שלא נמצא לפנינו יש נוות נוסחאות משובשות בירושלמי אומר הגרא אנחנו לא יודעים יש מחלוקת בזה השולחן ערוך לא מזכיר את זה הרמבם לא מזכיר את זה אם זה היה רק דבר שהלכה בציבור היה מזכיר לכאורה מה ההיגיון לומר שזו ברכה שניתקה רק בציבור למה ברכת אשר קדש צ וציוונו על מקרא מגילה גם ביחיד והרב ריבנו היא רק בציבור מה ההיגיון אולי אפשר להסביר כך יש שתי אפשרויות לקרוא את המגילה אפשרות אחת לקרוא את המגילה כמו שקוראים הפטרה כמו שקוראים בתורה זו קריאה של כתבי הקודש זו אפשרות אחת ואפשרות הזאת מתקיימת אך ורק בציבור כי אין קוראים בתורה ואין מפטירים בנביא בפחות מעשרה יש מחלוקת בגמרא במסכת מגילה האם בקריאת מגילה צריך עשרה הגמרא בדף ה כתוב כך רב אסי אמר רב מגילה בזמנה קוראן אותה אפילו ביחיד שלא בזמנה בעשרה רב אסי אמר בן בזמנה בן שלא בזמנה בעשרה רב אסי סבר שקריאת המגילה זו קריאה מדין של של קריאת כתבי הקודש קריאת כתבי הקודש זה דבר שבקדושה דבר שבקדושה צריך עשרה מישראל ודעי לפי מי שאומר שצך הסרה לברכת הרה ריבנו הוא מבין כך כשאומרים אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מקרא מגילה למה איפה ציוונו איפה ציווה אותנו יש שאלה באחרונים שואלים אפילו בראשונים למה הגמרא רק נר חנוכה הגמרא שואלת והיכן ציוונו במסכת שבת למה במסכת מגילה הגמרא לא שואלת מקרא מגילה והיכן ציוונו והיכן ציוונו למה הגמרא לא שואלת רק על נר חנוכה הגמרא שואלת והיכן ציוונו תשובה אחד ההסברים שאשר כדי ש צא וציונו על מקרא מגילה זו לא ברכה על המצווה דרבנן לקרוא מגילה זו ברכה על קריאת התורה כמו שאתה מברך אשר בחר בנו מכל ה ונתן לנו את תורתו כמו שמברכים אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת יש הלכה שקוראים בכתבי הקודש צריך לברך כך א כתוב בגמרא מאיפה יודעים את זה כי שם השם אקרא אב הוא גודל לאלוקינו לומדים מזה שיש ברכת התורה מן התורה יש מחלוקת גם בזה בין ה בין הזה בין הפוסקים האם זה אסמכתא זה דאורייתא גמור בכל מקרה לומדים את זה יש הלכה שצריך לקרוא לפני ככה מסביר רב חיים את ההלכה שגם נשים מברכות ברכות התורה כך פסק שולחן ערוך על פי הסמג"ד מה היא יכולה לברך גם היא לא חייבת למשל נטילת לולב למשל תקיעת שופר הא יכולה במגילה יש מחלוקת גדולה האם אישה חייבת בשמיעה או בקריאה לא הנושא עכשיו היא יכולה לברך ככה רבנו תם אבל הרמבם והשולחן ערוך אומרים לא אישה לא יכולה לברך על מה שהיא לא מצווה איך היא תגיד וציוונו על נתינת לולב לא ציווה אותך נטית לולב זה רק בעלך מצווה את רוצה לקיים מדין אינה מצווה ועושה בסדר אבל בלי ברכה ככה פוסק הרמבם ככה פוסק השולחן ערוך אז איך השולחן ערוך בעצמו אומר שברכת התורה צריך לברך אי איך השולחן וך אומר את זה זאת שאלה אומר רב חיים ככה יש ברכה מיוחדת מה הברכה יש ברכה שהיא לא מדין ברכת המצוות יש הלכה כי שם השם אקרא אב הוא גודל אלינו כשאתה קורא בתורה אתה חייב מה חייב אתה חייב ברכה זאת הלכה אי אפשר לקרוא בתורה בלי ברכה אז כך כך גם באשר ג ש צא וציוונו על מקרא מגילה מקרא מגילה זה זה ברכה על מקרא מגילה זה לא ברכה שציווה אותנו א חכמים ציוו לקרוא מגילה דווקא ביד תיאורטית בן אדם קורא מגילה בציבור לא בחג פורים גם מברך השם שנו צ וציונו על מקרא מגילה מתי זה יכול להיות בתשעה באב בפסח שיר השירים כולת בסוכות לפי דעת הגרה כך מופיע במסכת סופרים שצריך לברך ברכה אשר צא וציונו על מקרא מגילה איפה ציווה אותנו מה יש מצוות חכמים לקרוא לו זה מנהג אבל אם אתה קורא בציבור אתה חייב אתה חייב לברך זה אש לשר קדשנו צו ציונו לכן זה גם א אז זה הולך כך ברכת אשר שצ וציונו על מקרא מגילה יכולה להתפרש בשתי דרכים דרך אחת בציבור דרך אחת ביחיד כשאתה לבד אתה לא מברך ברכה בגלל שצריך לקרוא בתורה כש אם אני קורא בתורה שניים מקרא ואחד תרגום אתם יודעים שכתוב זה באצל המקובלים שצריך לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום מתוך מתוך הספר תורה ממש פה בישיבה לא מרשים אני ניסיתי קפה שהייתי בחור לא מרשים אבל אבל א מי ש מ שקורא מי שקורא מתוך ספר תורה אז הוא יש לי מגילת רות שאני כתבתי בעצמי שלימדתי מגילת רות בשיעורים בתנך הייתי מלמד מתוך ה מתוך ה מתוך המגילה אתה קורא לעצמך במגילה אתה לא צריך לברך כי ברכה היא רק ברכה על קריאת התורה או הנביאים או הכתובים בציבור אז כשאתה ביחיד אתה מברך השקת שם וציוונו והיכן והיכן ציוונו אתה מברך על הברכה המצווה שציוו הנביאים אסתר ומרדכי לקרוא את ה לקרוא את המגילה אבל אם אתה קורא בציבור לא צריך את הציווי של מרדכי ואסתר אתה קורא לכן הגמרא לא שואלת והיכן ציוונו כי זה תלוי יש גם קריאה בציבור כל זה לגבי ברכת אשר קדש צינו על מקרא מגילה כי כאן ציוו אותך לקרוא מגילה גם ביחיד אבל בציבור אבל הרב ריבנו אם הרב ריבנו זה ברכה על קריאת המגילה כמו שיש ברכה על ההפטרה כמו שיש ברכה על ה על קריאת התורה נו מתי יש ברכה רק שיש קריאה בציבור אם יש קריאה בציבור אז יש צורך בברכה לפני ובברכה אחרי אם אין ציבור לא צריך אז כנראה שמי שסובר שצריך ציבור הוא סובר שמה מי אומר שחייבים ציבור כדי לברך הרב את ריבנו הוא סובר שהרב את ריבנו היא ברכה על המגילה כי אם היא לא ברכה על המגילה היא רק ברכה להודות להלל ולשבח לא חייבים לא חייבים עשרה אדם רוצה לברך ברכת הרעם ברכת הברק ברכת הקשת לא צריך לחנס לא צריך לכנס עשרה לא צריך לכנס עשרה אמנם יש ברכה אחת שזה הגומל אז שם כתוב לו בקל עם מושב זקנים רמו למה במושב הזקנים יהללו טוב אבל זה הברכה היחידה לא שמענו זה הברכה הזאת נאמר שם במזמור על ארבעת האלה שחייבים חיייבים להודות אבל שאר ברכות השבח וההודעה לא צריך ציבור אז לפי הרן שברכת הרע ריבנו היא לא ברכת הציבור לא ברכת זה ברכת הזה זה לא ברכת המגילה אלא זו ברכה בפני עצמה לא צריך סרה לפי הרטבה שזה ברכה על המגילה יכול להיות שצריך יכול להיות שצריך עשרה יוצא שהסברנו שהמחלוקת האם צריך סרה או לא צריך סרה תלוייה גם בשאלה הזו האם ברכת הרב ריבנו היא ברכה על קריאת המגילה או שברכת הרה רבנו היא ברכה בפני בפני עצמה היא ברכת שבח והלל והודעה והסברנו גם שברכת שבח והלל והודעה זה לא ברכת שבח בעלמה אלא זה ברכה שהיא תוצאה של קריאת המגילה שבה אנחנו מביאים לידי ביטוי את הכוונה העיקרית של חכמים בתקנת קריאת המגילה להכניס בליבנו את האמונה והידיעה שהקדוש ברוך הוא קרוב לשבעת ואם נתפלל ונזק מכירות ליבנו הקדוש ברוך הוא ישמע שבתנו ויושיע אותם הקל הקל המושיע יכול להיות שה לא רק המחלוקות האלה תלויות בשאלה הזאת אלא יש ישנה עוד ישנו עוד דבר מאוד מעניין שמופיע במירי ממקור מספר ארבע כתוב כך חמישה לשונות אלו האמורים בברכה אדן את דיננו ונוקם את רב את ריבנו עדן את דיננו נוקם את נקמתנו נפרע לנו מצרינו משלם גמול לכל אויבי נפשנו למה חמישה לשונות למה לא הסתפקו ב בפחות למה לא הוסיף יותר אומר המאירי יש מדקדקים בהם שהם כנגד חמש מגילות ואין הדברים נראים ככה אומר לא נראה לי מה מה הקשר מה הקשר לחמש מגילות ככה אומר המאיר לא נשמע לו הקשר בין חמש הדברים האלה לחמשת לחמשת המגילות ככה אומר המאירי אם אנחנו נרצה ליישב את היש מדקדקים שיטת היש מדקדקים הם גם אנשים חשובים היו דקדקנות בתקופתו של המהרי אמרו שהזה חמש מגילות אולי אני אומר אולי ברכת הרב ריבנו היא היייתה ברכה כמו שיש ברכה אחרונה על הפטרות כמו שיש ברכה אחרונה על התורה היום אנחנו רק קוראים את מגילת אסתר מתוך הקלף וכולי וכולי ולכן רק עליה מברכים הרב ריבנו אבל כשנהג לקרוא את כל המגילות פה ישיבה כן נוהגים אבל במהלך הדורות הדברים האלה הלכו לאיבוד ורוב ישראל עד היום לא קוראים מגילות מתוך קלף רק מגילת אסתר אז יכול להיות שברכת הרב ריבנו היייתה ברכה אחרונה של כל המגילות תשאלו מה מה הקשר כל המגילות תשובה כך מגילת אסתר כולם מבינים מגילת אכה גם כולם מבינים מגילת אכה אז גם היא עוסקת בצרות של ישראל אבל לא רק בצרות של ישראל אלא גם בגמול של אומות העולם כתוב באחא ב סוף פרק ג' תשיב להם גמול אדוני כמעשה ידיהם תיתן להם מגינת לב תהלתך להם תרדוף באף תשמיד מתחת שמי אדוני אנחנו קוראים את מגילת אך בוכים ומכוננת בסוף אנחנו מבקשים מה אנחנו מבקשים גם שהקדוש ברוך הוא ינקום לאיננו את נקמתנו מהגויים לכן זה ברכה שמתאימה גם ל נוקם את נקמתנו או תשיב להם גמול יכול להיות שזה הולך כך יכול להיות שתשיב להם גמול זה המשיב גמול לכל ו נפשנו מתאים למגילת אך הנפרע לנו מצרינו מתאים למגילת אסתר למה את כל חיל עם ומדינה הצרים א ם ת ונשים ואיש צר ואויב המן הרע הזה הנפרע לנו מצרינו יש לנו גם מגילת קהלת מגילת קהלת מסתיימת ככה סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא את מצוותיו שמור כי זה כל האדם כי את כל מעשה האלוהים יביא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע הקדוש ברוך הוא יביא במשפט את כל מה הקדוש יביא במשפט זה יכול להיות מתאים לאדן את דיננו זה יכול להיות עונש על יהודי שעושה רע אבל זה יכול להיות גם ברכה ע על אומות העולם שפוגעים ב בעם ישראל ויש לנו א נשארו לנו רק מגילת רות ומגילת מגילת שיר השירים מגילת שיר השירים היא גם עוסקת בתולדות ישראל וב בצרות של עם ישראל ובזה שהקדוש ברוך הוא נעלם והגואל נכסה ונגלה וכל המדרשים שעוסקים כל העניין הזה יכול להיות בהחלט שזה זה מתאים גם לנקם את נקמתנו או מה שלא יהיה מגילת רות זה הדבר היחיד שאין לי הסבר מספיק טוב חוץ מאשר שהקדוש ברוך הוא רב את ריבה של ה של ה של האלמנה הזאת באמצעות באמצעות בועז לא יודע אולי זה קשור יותר לישועה האל המושיע שהקדוש ברוך הוא העמיד ישועה לעם ישראל דרך דרך רות המואביה ששמה צמח קרן לדוד אולי על כל פנים המדקדקים הללו הם סברו שהברכה זו ככה אני מציע לפרש הברכה הזו היא ברכה על ה על המגילה אבל יש פירוש נוסף במירי שהפירוש הזה נותן לפי הפירוש הזה אנחנו צריכים להתכוון בברכת הרב ריבנו כוונה שלישיית עד עכשיו הבנו שאם אנחנו רוצים לצאת ידי חובת כל השיטות בברכת הרע ריבנו אז לפי שיטת הרטבה ועוד אנחנו צריכים להתכוון שזו ברכה אחרונה של קריאת ה גילה לפי השיטה של הרן אנחנו צריכים להתכוון שבברכת הזאת אנחנו מכניסים בליבנו את הידיעה שהקדוש ברוך הוא רב ריבנו ויושיע אותנו יש אפשרות שלישיית אומר המאיר יכך ויש מי שאומר שהם כנגד חמישה פעמים שמצינו את עמלק נמסר בידינו אחת בימי יהושע בפרשת ויחלוש יהושע שנייה בפרשת אם נתון תיתן את העם הזה בידי זה ב בפרשת הכנעני מלך רד ש עם ישראל ושממנו שבי אז כתוב במדרש פירשו בהגדה שעמלים היו רק הם התחפשו ל לכנענים ולכן אמרו אם נתון תתן את העם הזה בידי ולא אמרו את הכנענים כי הם לא ידעו מי הם ואחד בימי שאול בפרשת פקדתי ואחד בימי דוד בפרשת ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלקי ואחת בימי מרדכי אז יש לנו חמש פעמים שבהם א עם ישראל נלחם בעמלק ככה הוא מסביר ייש מוציא את השנייה שמלך הרד ומכניס תחתיה את שבמי גדעון במי גדעון כתוב שמיין ועמלק ובני קדם באו להילחם למה כל כך חשוב להזכיר את כל מה שהיה בהיסטוריה של עם ישראל במלחמות עם במלחמות עם עמלק וכנראה זה היה חשוב עד כדי כך לפי השיטה הזאת של יש מי שאומר בא במירי שקבעו ברכה מיוחדת על הדבר הזה אולי אני אומר בדרך אפשר אולי יש כאן פירוש מחודש ב בפסוק ב בפרשת בשלח שם יש לנו כתוב כך כתוב זאת זיכרון בספר ושים באוזני יהושע כי מחו אמחה את זכר עמלק מתחת השמיים זה סוג של פרשת זכור כבר יש מחלוקת אתם יודעים בין האחרונים האם מי של שמע פרשת זכור האם יוצא ידי חובה כשהוא שומע את פרשת ויבוא עמלק בפורים מגן אברהם אומר שאפשר לצאת יש כאלה חולקים עליו כתוב כתוב זאת זיכרון בספר ושים באוזני יהושע כי מחו עם חת זכר אמלק צריך לזכור את מחו חת זכ אמלק ויבן משה מזבח ויקרא שמו אדוני נשיא ויאמר כי יד על כסיה מה זה יד על כסיה הקדוש ברוך הוא כביכול מחזיק בכיסא כבודו ונשבע יד על הכיסא כן מלחמה לאדוני בעמלק מדור דור אנחנו צריכים לזכור שהקדוש ברוך הוא נלחם בעמלק בכל הדורות מדור לדור הקדוש ברוך הוא נלחם בעמלק לדעת את זה הקדוש ברוך הוא נלחם ועוזר לעם ישראל להכרית את הרוע מהעולם איפה זוכרים את זה אז פרשת זכור אנחנו קוראים את מה שכתוב כי תצא וקוראים בהפטרה את פקדתי את אשר עש יכול להיות שההפרעה זה גם זה לא סתם הפטרה בעלמה זה קיום של מלחמה להשם בעמלק מדור דור זה קיום של כתוב זאת זיכרון בספר ושים באוזנו יהושעה כי מחו אם ח זכר עמלק צריך לזכור לא רק את זה אלא לזכור גם את שאר הדברים איפה אנחנו רואים את זה גם בגילת אסתר והימים האלה נזכרים ונעשים מהמילה נזכרים למדו על מקרא מגילה יש הלכה לזכור את מלחמות השם בעמלק אז את יש את המלחמה העיקרית הראשונה ויש את מלחמת שאול אבל היו עוד מלחמות קטנות באו חכמים ואמרו נכון מספיק מעיקר הדין לזכור את מלחמת עמלק הראשונה את הכרתה עמלק אצל שאול שהרגו את כולם כמעט ואצל מרדכי ואסתר שנגמר הכל אבל היו עוד מלחמות ואם נזכור אותם גם נקיים את כתוב זאת זיכרון בספר כי מחו אמחה מלחמה לשם בעמלק מדור דור וזה איפה בברכת הרב את ריבנו אז פרשנו אז זה מתאים גם לזה שהברכה היא לא ברכה על המגילה הפירוש הראשון במירי מתאים לשיטה שברכת הר ריבנו היא ברכה על המגילה הפירוש השני זו לא ברכה על המגילה יכול להיות שהדבר הזה תלוי במחלוקת אחרת בכלל לגבי קריאת מגילה האם קריאת מגילה היא קריאה של כתבי הקודש או לא בכלל אין בזה קיום של קריאה בכתבי הקודש שאלנו הרי לפי שיטת הרן למה לא תקנו ברכה בסוף למה לא כמו בהפטר כמו בקריאת התורה למה למה יש ברכה על שבח והודעה למה אין ברכה ברכה על גוף הקריאה תראו ברמבם במקור חטא וצריך הקורא לקרוא את העשרת בני אמן ועשרת בנשימה אחת כדי להודיע לכל העם שכולם ניטלו ונהרגו כאחד זהו ומנהג כל ישראל שהקורא את המגילה קורא ופושט כאיגרת להראות הנס וכשיר קורחה כולה ומברך ככה אנחנו נוהגים בקריאה בציבור בקריאה בציבור מה עושים לוקחים את מגילה ופושטים אותה כאיגרת מה הכוונה מקפלים אותה אחד על השני את כל היריעות אנחנו כביכול מפרידים במקום שזה תהיה מגילה כמו בספר תורה אנחנו עושים פושטים כאיגרת זאת הלכה שהיו נוהגים אותה זה על פי תשובת רב אי גאון דווקא רב צמח גאון ורב פלטוי גאון אם תסתכלו בהגות מימוניות פה על הרמבם בפרק ב' מהלכות מגילה הם חולקים על זה אבל לפי רב לפי רב אי גאון וככה הרמבם פוסק פושטים אותה כאיגרת למה פושטים אותה כאיגרת מה אכפת לך לקרוא אותה כ כמגיש באמת כשמישהו קורא לעצמו מישהו קורא לעצמו אז הוא קורא את זה ב הוא קורא את זה במגילה מגולגלת כך כתוב במריל במק מקור שבע כותב כך מנהג הו לפתוח איגרת המגילה וולפול ירייה לירייה לקיים באיגרת הזאת וכן השיב מארי סגל בתשובה וכשהייתה המגילה לפניו לעיין בה אחר החזן לא הקפיד והיא נחרה רוחה במגילה הפרטית שלו היא היייתה כספר אבל במגילה הציבורית כאיגרת למה יכול להיות ש לעשות את המגילה כאיגרת זה בעצם להגיד דבר כזה אנחנו אם זה היה ספר מגולגל כמו ספר אז אנחנו מקיימים בזה מצוה קריאת ה כתבי הקודש כמו שאנחנו קוראים בהפטרה כמו אבל לא אנחנו בכוונה לא עושים את זה כמו ספר נכון שבפועל המגילה כרוכה ב ב בגידים היא תפורה למרות שהיא תפורה רק בשלוש תפירות בשונה מספר תורה היא כרוכה רק בשלוש תפירות כמו איגרת גם התפירה היא פחות חזקה כאילו הדפים נפרדים אחד מהשני כי אנחנו לא קוראים פה קריאה של כתבי הקודש אנחנו קוראים פה איגרת אנחנו קוראים את זה לא מדין כתבי הקודש אלא מדין זכרון מעשה מרדכי ואסתר הסיפור לדעת את הסיפור למה זה כל כך חשוב יש הבדל גדול בין אם אתה קורא לדעת את הסיפור ובין אם אתה קורא מצווה מצווה סקריה אם אתה קורא מצווה סקריה אז אז אתה יצאת ידי חובה בקריאה של קראתי קיימתי את המצווה אם מה שחשוב זה ל דעת את הסיפור לשמוע את הסיפור מה שהיה אז כאן בשביל מה אנחנו מספר אננו פה חלילה פסטיבל מספרי מספרי סיפורים לא כי מה שחשוב לנו זה לא הקריאה אלא המסקנות שעולות עולות מן הקריאה לכן קוראים את זה כאיגרת ולא כספר ככה לפחות נהג מאריל וככה אנחנו נוהגים היום הערה מעניינת בעניין הזה לגבי סוף הקריאה בס סוף קריאת המגילה מה עושים פתאום נהייה שקט גמרו להרעיש גמרו הכל ושקט וקצת במת מחכים מחכים מחכים מה קורה על הבימה מי שהסתכל שמה 30 אנשים וזה מגלגלים מחדש את ה מגלגלים חזרה את המגילה כך כתוב ברמבם ו כשיגמר חוזר וקורח כולה ומברך ככה גם בשולחן ערוך אבל המגן אברהם כותב בסעיף קטן כ ואם רצה מברך ואחר כך כורך לאו דווקא ככה אומר המגן אברהם אבל א ברמבם עצמו יש שני שני פירושים פירוש אחד אומר למגילה לכן צריך קודם מה לקרח אותה להחזיר אותה לגמור המגן אברהם אפילו בסעיף קטן בסעיף קטן יט כתוב וקורח כולה ומניחה על מקומה ואחר כך מברך מה זה מניחה על מקומה לא משאיר אותה על הבימה אלא שם אותה בתוך ה בתוך הזה מחזירים אותה כאן לארון הצדדי הזה ואז מברכים ככה אומר המגן אברהם ומה הוא מסביר למה ולא ד למה שכתב סימן רפד דאין לסלק ההפטרה עד שיברך דשני אחה ד הברכה לא קהי על המגילה ככה הוא מסביר את את השולחן ערוך שמקורו מדברי הרמבם לכן אנחנו קודם כל כורכים כדי לבטא שברכת הרה רבנו לא קשורה לקריאה אם היתה קשורה לקריאה מיד אחרי הקריאה אנחנו מברכים לא כורכים ים זאת גם הסיבה שעושים ממנה איגרת יש פירוש אחר הפוך מהקצה לקצה הרב סולובייצ'יק אומר כך אם תשימו לב ברמבם כתוב כך ומנהג כל ישראל שהקורא את המגילה קורא ופושט כאיגרת אומר איך היה צריך להיות כתוב פושט כאיגרת וקורה לא קורא ופושט כאיגרת לכן אומר הרב סולוביצ'יק זה הולך כך קריאת המגילה הצד מתחילים מב במי אחשוורוש כשכל בצד השני מגולגל אחרי זה גמרת את העמודה את היריעה הראשונה אז מקפלים גרת ממשיכים גמרנו את היריעה השנייה מקפלים איגרת מקפלים הקיפול נעשה רק אחרי אחרי הקריאה כלומר הקריאה לא מתוך האיגרת הקריאה היא מתוך המגילה אחרי שקראנו אנחנו עושים אותה כמו איגרת כדי להראות את הנס מה הכוונה להזכיר שהייתה איגרת שמרד חי ואסתר שלחו לכל ישראל באגרות האלה ניצלנו וכל העניין ש שמסביב אבל קורה הוא פושט כאיגרת לא כמו המארי המארי אומר מנהג לפתוח איגרת ואחרי זה קוראים לא קורה הוא פשט לפי זה מסביר הר סולוביצ'יק אחרי שגמרת את הכל גמרת לקפל את כל המגילה הגענו לסוף ודורש שדורש דובר שלום לכל זרו עכשיו גמרנו לקפל עכשיו אם אתה תברך ברכת הרב ריבנו על מה אתה מברך על איגרת ממתי מברכים ברכה ברכה אחרונה על איגרת ברכה מברכים רק על רק על כתבי הקודש רק על מגילה לכן כורחה כולה צריך להחזיר אותה לגלגל אותה להחזיר אותה למצב של מגילה גמרת להחזיר אותה למצב של מגילה עכשיו אפשר לברך הרב את ריבנו ודלא כ המגן אברהם שאומר שאפשר גם לפני אי אפשר לפני אם ברכת הרב ריבנו היא ברכה על המגילה אי אפשר לברך אותה על איגרת אפשר לברך אותה רק על מגילה כשזה איגרת זה נראה לא רואים פה מגילה זה נראה פה אוסף דפים ל אוסף דפים מי מברך ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה אז ההסבר של הרב סולובייצ'יק אני חושב נכנס יפה מאוד ברמבם ובשיטת רבאי גאון ולא כמו המנהג שאנחנו נוהגים היום המנהג שאנחנו נוהגים היום הוא על פי המרל שקודם מקפלים כאיגרת ומברכים יוצא שם שלנו היום נוטה לשיטה שברכת הרב ריבנו היא ברכה שלא קשור היא ברכה שלא קשורה ל למגילה כי המגילה בכלל לא קוראים אותה כתבי הקודש קוראים אותה כאיגרת וכמו שהסברנו שזה מתאים מאוד לסיפור אנחנו רוצים לא את המצווה של קריאת התורה אנחנו רוצים את המסקנות שיוצאות מהסיפור ולכן מקפלים את זה כאיגרת זאת הנקודה החשובה ככה אולי אפשר להסביר סר נשאר לנו רק דבר אחד להסביר שלא הסברנו וזה המחלוקת האם אומרים האל או לא אומרים האל אז עלה בדעתי לפרש בדרך אפשר אני לא אין לי מקור לזה אני אומר את זה בדרך אפשר הרי רב עמרם גאון שואל מצויין ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם הרב ריבנו מה זה האל אם אמרת אלוקינו למה צריך לחזור ולומר האל אז יכול ות שזה כך אמרנו כבר שמי שאומר הנפרע לנו מצרינו הוא סבר שמה הוא סבר שזה ברכה על המגילה מי שאמר האל המושיעה סבר שזו ברכה בפני עצמה לפי הרן יש מה ההבדל בין שתי הגישות האלה מי שאומר שזו ברכה על המגילה היה צריך באמת מה לעשות זה הברכה לא היייתה צריכה לפתוח ב בברוך כי זה ברכה הסמוכה לחברתה זה שבברכת ה ראה מברכים אשר נתן לנו כי פעם היו שבעה אנשים עולים באמצע והבן אדם ש וגם בהפטרה אמרנו לפי אבודרהם היו שבעה אנשים עולים להפטרה אבל כאן לפי הרן אם זו ברכה של המגילה היא לא היייתה צריכה לפתוח בברוך אז יכול להיות אני אומר בדרך אפשר שכשם שהיו שתי גרסות ב הנפרע לנו מצרינו ובאל המושיע היו שתי גרסות גם בפתיחה של הברכה מי שסבר שזו ברכה בפני עצמה ברכת השבח וההודעה ברוך תה השם אלוקינו מלך העולם הרב את ריבנו מי שסבר שזו ברכה ל המגילה היה אומר האל הרב אתרינו ועדן את דיננו מה אנחנו עושים אנחנו עושים כשתי השיטות גם הנפרע מכל צריהם גם האל מושיע לכן אנחנו גם עושים את שתי השיטות ב הספרדים עושים את שתי השיטות ברוך אתה השם ק מלך העולם האל הרב ריבנו הדבר הזה אם זה היה רק במגילה לא הייתי אומר אותו מעצמי אבל יש לי שמך נוסף לדבר הזה בגמרא במסכת ברכות לגבי ברכה רביעית של ברכת המזון ברוך אתה השם אלכ מלך העולם האל אבינו מלכנו אדירנו בורנו גלינו יוצרנו עקבנו ר ישראל מלך טוב המתים גם שמה ברוך אתה אשק מלך העולם האל אבינו אותו דבר כמו שרב אמרם גאון אומר פה שצריך למחוק את המילה האל גם שם רב אמרם גאון אומר צריך למחוק את המילה האל אבל שמה משום מה גם האשכנזים לא שמעו בקולו של רב אמרם גאון אנחנו אומרים ברוך אתה השם אם האל אבינו מלכנו הדירן למה למה אנחנו אומרים את זה יש גמרא במסכת ברכות בדף מח מט לגבי ברכות ברכת המזון יש דעה אחת שאומרת ש כל ברכת המזון דאורייתא ואכלת ושבעת וברכת וברכת זה ברכת הזה השם אלוקיך על הארץ ברכת הארץ הטובה ירושלים שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון אשר נתן לך ברכת הטוב המטיב שזה דאורייתא יש דעה שאומרת לו שברכה ראשונה מדאורייתא ושאר הברכות הראשונה משה תיקן יהושע תיקן קיצור עד שהגיעו הטוב הוא מתי יבנה קנועה הגמרא שם בדף מט עמוד א' מי שרוצה יעיין יראה לפי שיטת התוספות שםם לא רשי אני לא רוצה להעריך כי אין לנו זמן פי ש את התוספות בגמרא שם לפי התוספות כתוב כך מי שסובר שברכה רביעית היא דאורייתא לא פותח בברוך כי הברכה הזאת היא המשך של הברכות ברכת ירושלים בונ חמה ירושלים אבינו מלכנו אדירנו בורנו ברכה סמוכה לחברתם מי שסובר שהברכה היא דרבנן היא פותחת בברוך ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם וכולי עכשיו גם שם אז יש שתי דעות יש דעה שברכת הטוב המיתי דאורייתא ואז היא לא פותחת בברוך יש דעה שברכת הטוב המיתי דרבנן ואז היא כן פותחת בברוך אנחנו נוהגים לפתוח בברוך אבל גם שם יש את אותה בעיה גם של מה של מילה האל שנראית מיותרת ורב אמרם הגאון גם שמה מציע למחוק את מילת האל אז אולי עלה בדעתי שזה בדיוק אותו עניין היו שתי נוסחאות לברכת הטובה מתיב למן דמר זה פשוט שהיה למן דמר דאורייתא זה לא פותח בברוך אז איך זה מתחיל האל אבינו מלכנו אדירנו בורנו מי שאומר שזה דרבנן זה כן פותח בברוך ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם ואז לא צריך להגיד כמו שרב אמרם אומר לא צריך להגיד האל אבינו מלכנו מה אנחנו עושים אנחנו מאחדים מאחדים את ה את הסחות לא הכרנו את האל לפי השיטה הזה אז על פי הגמרא במסכת ברכות רציתי להציע שגם זה המקום המקור לשאלה האם צריך להגיד האל או לא שאם זו ברכה על המגילה לפי הרן אז היא סמוכה לחברתה ואז לא פותחת בברוך ואז צריך להתחיל האל ואם היא ברכה לא על המגילה היא כן פותחת בברוך ואז לא צריך לומר האל מה אנחנו עושים אנחנו האשכנזים אומרים רק הרב ריבנו כ אנחנו כנראה מחרים סופית שזו ברכה לא על המגילה אבל הספרדים נוהגים כמו שאשכנזים נוהגים בברכת המזון ככה הספרדים נוהגים בברכת המגילה ישר כוח