דיני קידוש- ג | הלכות שבת | צורבא מרבנן- קטז | הרב בן ציון אלגאזי

אחד ודי קרא גלה אנחנו הגענו ל עמוד 35 קידוש על היין או על הפת כמו שראיינו תיקנו לנו שני קו תיקנו לנו שני קידושים יש אחרי שבועות קריסה ותלי אה קבעו לנו שני שני א קידושים קידוש אחד בתפילה קידוש אחד על היין מה שכתוב זוכרי הוא על היין היום נדבר על הקידוש שעל היין זאת אומרת חובת קידוש על היין מה נקרא יין קידוש על הפת אם אין יין מה קורה אם בכלל אין לא יין ולא פת מה עושים הם יכולים לאכול חבר'ה בצבא פ הרב פעמים תקוים בכל מיני מקומות במערב כאלה ואחרים איין להם לא יין ולא פת נכנסה שבת יכולים לאכול בלי קידוש לא יכולים עד כמה זמן הכל נגע היום בעזרת השם קודם כל א נראה נראה קודם כל את הראשונים בעניין של הקידוש כי הגמרא כבו דיברה בעניין הזה גמרא מסכת פסחים זוכו הגמרא אומרת אין זכירה אל ביין ש זוכו על היין אבל עכשיו בוא נראה את הראשונים איך הם מתייחסים לקידוש על יין או משהו אחר זה ש רבנו תם מקור 35 עמוד 35 מקור אחד רבנו תם אומר מכל מקום נראה לרבנו תם שאן מקדשים על פד כלל אלא על יין חזל תיקנו קידוש על היין אין אין תחליף ליין אין פת במקום יין הראש דווקא חולק עליו הראש אומר למה לא נהגו העם לקדש על הפת וכן הסכימו כל הגאונים מה הבעייה יש יין יש פעד כל אחד מהם הוא טוב ובלבד שיהיה דבר חשוב זה הרעיון של הראש הרמבם כותב עוד אפשרות נוספת אפשרות שלגו לקדש מש שולי אפילו אין מעלה על כן כן לפי ה לפי הראש היה מעלה של הפת על היין כי הבית יוסף שנו מביא לאור הערה שלך חינמי אומר שלכאורה מה חביב עליו יותר לכאורה אם חביב עליו יותר פת אז הפת עדיפה על היין ככה יוצא מדברי הראש ככה יוצא גם מדברי הבית יוסף הרמבם מביא עוד אפשרות נוספת שכר אומר הרמבם כך מדינה שרוב ינה שכר אף על פי שהוא פסול לקידוש מותר להבדיל עליו הועיל והוא חמה המדינה הרמבם הביא את האופציה של שכר שולל את האופציה של שכר אין דבר כזה או יין או פת אולי לפי הרמבם אבל שכר לא הבדלה אין שום בעיה לעומת זאת מביא הראש הטרי שמופיע בדעת התוספות ונראה שדעת יות ש מקדשין על השכר איך דו חמר מדינה וכן כתב רבנו אבן למקדשים על השכר אם הוא חמר מדינה בקיצור יש שני מחלוקות יין פת שכר או לא שכר מה מה אנחנו עושים הרי ידוע כבר דיברנו בשעור הקודם שיש המון קהילות שבשבת בבוקר קידוש היום קידוש הרבא עושים על שכר יש להם על מי לסמוך או אין ם מי לסמוך האם זה לכתחילה או ב דיון אני רק אסיים את דברי הראש אומר ויראה לי אף על פי שיכול לקדש על השכר אם הוא חמר מדינה טוב הוא יותן לקדש של הפת אתם רואים מה שכבודו שאל עדיף לקדש של הפת למה כיוון שהסעד באה לכבוד שבס הפת היא חביבה בשבת ממילא הפת דיפה לפי הראש אבל בבוקר יראה לי שברך נשך קודם מקת המוציא דכן בטלה קידוש שיום רבי דרבין למקרא כמו קידוש הלילה ולמה למנו כין אפשר לקיימו אז הראש עושה פה סדר אומר הראש ככה בלילה מבחינתי יכול להיות או יין או פה זה הראש בבוקר הוא אומר אתה שואל אותי שכר או פת שכר עדיף למה כי אם יהיה פת אז אז מה מה עשינו אין אין שום דבר מיוחד קידוש כשאתה עושה משהו מיוחד פני הפת על השכר ניקר שאתה עושה משהו לכבוד שבס קודש שאתה מברך על שכר ובנם אתהה מברך עליו שהכל לא להתבלבל כן שהכל שכר אבל בכל אופן ניכר שיש פה משהו מיוחד לכבוד שבס קודש מה אנחנו עושים בלילה אתה עושה יש לך יש לך מקדש השבס אז כיוון שאתה אומר מקדש השבס על הפד ניכר שיש קידוש הרי איך אתה עושה על הפד אתה מברך מקדש השבת םכל ברך בורא פרי הגפן תברך המו יציא לחם מן הארץ יש איך תים זה אבל ביום איבדנו את הצורה של שבס המחבר לא מכריע להלכה מה עושים כל שיטות ראשונים שמופיעות פה למכר אין החראה מקור חמש מקום שאין יין מצוי יש אומרים שמקדשים על השכר שאר משקין חוץ מן המים יש אומרים שאין מקדשים לראש בלילה לא יקדש ל השכר אלא על פת בבוקר וב יותר זרר על השיכר שיברך עליו שהכל קודם בכת המוצי שיברך על הפת תחילה אין כאן שום שינוי בדברי טעמם הרי מה אומר וכן המינג פשוט כדברי הראש בלילה יין או פת בבוקר שכר לפני ברכת המעצים מצויין המשנה ורה מביא פה שדווקא על שכר מי שרוצה להקל בבוקר על שכר אין בעיה אבל לא כל זה לא שווה לחמר מדינה זה מהזה מה שהמשנה מורה אני ודעתי רוצה להגיד כי בהבדלה בחמה המדינה יש לנו כמה אפשרויות יש כאלה שאומרים אפילו מיץ תפוזים א בירה קוקה קולה חלב כי מה זה חמה מדינה דברים שמצוי בציבור ששותים אותם בבוקר בקידוש הבוקר לא ר עסי בסדר תראו תראו בבקשה את ה את ה שני יערות שלמשה ממורה בכד מקדשים לשכר דווקא במקום דא חמר מדינה דהיינו שאין יין מצוי בכל העיר בשנה זו ויקר שתיתנו מהשכר ושר משקים ואם יש יין אלא שהוא ביוקר מקרה מצוי רבי יסי אם יש יין לא מקדשים על השכה לא ביום כל שק לא בליל שבת תוציאו לכם אתזה לא יודע למה אני כבר צועק על זה הרבה זמן לא מבין מאיפה הגיע המנהג הזה שהרבה קהילות בחוץ לארץ בעיקר גם בארץ אני חושב ש מתחיל כבר להכנס לדבר הזה שבבוקר בקידוש הרבה עושים שחר יש יין מצוי היום בשופי ברוך השם גם לא ביוקר המשמר אומר אפילו שהוא ביוקר לא לא לקדש עליו לא ברור אבל יש סידים יש לו יין לשולחן שכר חוסן בלי שכר הוא לא לא הוא לא חוסן הושאר משקים וחלב בשמן אינו בכלל זה דעה אינו חמה מדינה דין רגילים לשתותו למשקה יפה אז הוא מביא פה דברי הראש וכולי ואז הוא כותב המשנה מורה בסעיף קטן כט טוב לקדש אומר היינו דבזה יותר טוב ל פת כו שמפרש הטעם אבל יין שהוא מצוי ודאי יברך עליו אפילו ביום זה נקודה חשובה אם יש לך אפשרות או שיכר או פת שכר עדיף אבל אם יש לך יין לעולם יין עדיף מצויין אומר המשנה מורה בסוף מכל מקום במדינתנו שהיין ביוקר רוב שתיית המדינה ומשאר משקין לא נהגו אפילו הגדולים לדרך היין בקידוש היום זה היה מקום המצב באירופה לא היה יין מצוי היה מאוד יקר ואנשים ש כל היום בגלל הקור שתו שחר אז הוא אומר היו שותים ש מקדשים על שך לך תחילה בבוקר מד רב כל סומכין עצמם לדבר מקילין ומי שבר גם היין על הים מדי עושה מצווה מין המובחר כך גם כתב הרב עובדיה יוסף שם ראוי בבוקר לא לקדש על השכר אלא על יין בלבד וכותב שמירת שבת כ נחתה במקור שמונה אין לו יין קשה לו לשתות יין לא יקדש ל שום משקין אחר כדי אלא יקדש על הלחם ואמנם מי שגם לחם אין לו יקדש על פת הבא בכיסנין דהיינו מיני מאפה אין לו פת הבא בכיסנין יקדש על כל משקה אחר ש אותו באותו מקום כמשקה חשוב ואל יבטל ממצת קדו שמעתם רבז השמירה שבת קחה עושה סדר אחר לגמרי אומר לכתחילה יין אין לו יין משקה אחר מה מה מה יעשה אם אין לו יין פת אם אין לו פת משקי אחר פיל פלון לילה הו יום גם בגם גם בגם גם בגם זה איך זה מסתדרים דעת הראש הוא כן אני לא חושב שזה הולך בדיוק עם דת הראש נראה לי זה תבליל פה של ה של הפוסק מה שיצא שלכתחילה עדיף שיהיה לך יין לאחר מכן פת זה מסדר טוב מאוד עם הראש כאלה ראש פת היא חשובה כמו יין או לפעמים כמו שעיר בית יוסף בשבילו יותר חשוב אפילו מיין מקום שהוא אוהב פת אבל הראש עושה את החילוק על היום שמר לא הראש גם בלילה הראש גם בלילה אמר לך שאפשר לקדש על הפת כן בלילה לא קדש ך בבוקר יותר טוב לכזה של השכר ובשמירת שבת אין את החילוק הזה לא אין חילוק ההפך פת קודמת השיחה כן אפילו פת הבאה בכיסנין פיל פלוי מוזר ביותר אה אבל ככ את זה אני אעשה עוד פעם סדר הרביס למיסה בבוקר הכי טוב יין אין לו יין פת אין לו יין פת אין לו פת רגילה פת הבאה בכיסים עם כל זה אין לו רבי חיים שכר זה השמר זה שמרת שחדה כן והספרדים אני מני לא ספרדים רבותיי יין נקודה אין משהו אחר לא יודעים משחקים לא עושים קונצים בעל אוחה זה יש יין מצוי יין ככה גם ראו שאשכנזים ינגו לכתחילה שאם הין מזיק לו אז כ ש מדינה ולא עפ מזיק לו בסדר כן כי אנחנו כי לא פוסקים כמו הראש פוסקים כמו הרמבם אן חנ אשכנזים יותר ותים כמו הראש הוא אומר כמ כמו הראש אבל אב אבל לכן לפי הראש עדיף פת או פת הבאה בכינים כי הכל פת הבאה בכיסים היא גם נכנסת לתוך גדר של פת בסדר אז הספרדים לעולם רבי יסי יין לאחר מכן אם ין אין יין שכר אם אין שכר פת לאשכנזים לא יין פת פת הב כיסנים שחר למיסה אחרת אשכנזים עושים קונצים בבוקר בלילה בליל שבט כולם עושים על יין בבוקר עושים קונצים ספרדים לעולם על יין בין סעודה ראשונה בין סעודה שנייה בן סעודה שלישית לפי הרמבם עושים גם קידוש בסעודה שלישית הבי זכן ברכ ה עושה קידוש בסודה שלישית לפני הטלת ידיים פסוקים עוד פסוקים על עונג שבס כבות שבס מברך בורא פ הגפן ואז עושים ית ידיים לא היה קודם כל טילת ידיים ואחרי זה ה תלת ידיים קודם כל ואחרי זה כן סליחה צודק שק גם חסידים עושים כן מתי בלפני הנטילה או אחרי הנטילה כן נתיה בדיוק כמו שנ כך אוקיי עכשיו רבי יסי ניגע בנקודה א קצת כובה של פעם ותוקנה היום מה נקרא גדר יין אז יש משנה במסכת שבת דף עמוד מקור תע א משנה המוציא יין כדי מזיגת שמה מדובר לגבי הוצאה מרשות רשות מה נקרא שנקרא יין כדי מזיגת כידוע יין חי הוא מסוכן הוא לא בריא לא היה מברכים עליו מ הסכנה שבו יין צריך להיות יין מזוג כן מה זה הגדר של הזוג הגמרא בסנר מדברת על זה גם א על אחסר המזג עכשיו כמה זה על אחסר המזג הכוונה היא כמה באמת אנחנו צריכים לעשות שילוב בין יין לבין מים כדי לשלב בין שניהם אז תרו בבקשה את הגמרא מקור תשע תנה כדי מזיגת יפה ומה היא יפה כוש שברכה אמרר נחמן רבוע כוש שברכה צריך שיהיה בו רובע רביעית כדי שמזג יעמוד על רביעית אמר רבא כל חמרה לא דרי לחת לתמה היה לת חמר כ כל יין שאין לו לחד תלת המין על כל אחד שלוש חלקי מים הוא לא נקרא יין זאת אומרת אם יש יותר מים הוא לא נקרא יין צריך שיהיה משהו מזכר ליין תמצי של היין צריך שיהיה מצויין והרטבה פה מבארת היחס צריך להיות בין היין לבין המים כי לעולם היו מוזגים בגלל חריפות היין אני מדגיש את זה היה חריפות של היין היה בלתי אפשרי לשתות חייבים למזוג אותו במים בזוהר הקדוש היין זה דינים המים זה רחמים המזיגה זה היה אומר הרטו פירוש דווקא כשהוא מזוג כדינו דהיינו לחת לת המיה כי דמה רב הגוף אדם לכל חמה דלא דרי לח תמיה לם חמ ראו מצויין אם הוא מזוג יותר שיש בו יותר מים מן הרביע שכבר יצא מכלן יין עניין קידוש אבל לא נקרא יין נגמר העניין מצויין אז הרידב מסביר פה את היחסיות שיש בין המים לביין היין פוסק המכב מקור 11 כך שמרי יין מברכים עליהם בורא פרי הגפן נתן בהם מים אם נתן שלוש מידות מים ומצא ארבעה נו מצויין אבל היין הזוג וא מברר בורא פ הגפן אבל ינות שלנו שאינם חזקים כל כך זה היינות של פעם מספיק היה רבע יין שכבר היין היה מה יין טוב שש תדו אבל היום הנות שלנו היום ירדה חולשה לעולם גם לבני אדם גם ליין הכל היום חלוש אז חוץ מהחיילים שלנו שהם גיבורים הכל חלוש אז מה מה אנחנו עושים אנחנו כ אפילו רע מתלת מה אינו מברך על נראה שמשערים בשיעור שמוזגים יין שבאותו מקום כמה מ צריכים למזוג תלו באותו מקום הרי מה כותב ובלבד שלא יין חם משר במים כי אז ודאי בטל מצויין אז יש פה מחלוקת בין המחבר לבין הרמה מקל יותר לפי המח מחמירים יותר ו מה אנחנו עושים למיסה אני לא נוגע כרגע בעניין של השכר אני רוצה לעבור רגע הלוכ למיסה הריף במקור 15 לפניכם ממנו יצא כל ההבדל בין הספרדים לבין האשכנזים הלכה למעשה בעניין המים בעניין היין אומר הריף היין אשר ימזוג בו יין מבושל אם נוכל לברך עלי בורא פרי הגפן כן או לא עונה הריב כך אם יהיה ארוב מן היין שאינו מבושל ממרחים עליו בורי פרי הגפן הריף דורש שיהיה רוב יין דהיינו 51% יין כל שאר האחוזים יכולים להיות מים ושאר הדברים אחרים אבל אם יש הרוב מן היין המבושל כן אבל אם יש רוב מן היין מבושל מברכים עליו שהכל ב מבושל לשלא מבושל כן כן מל שלא מבושל ולכן צריך שיהיה רוב יין שהוא מבושל 51% בסדר שאפילו ם הבוש לאוב לא אבל אם רוב הה במושע מכים עליו שהכל ואם ירוב ין שלא מבושל מכים לבורא פני הגפן נכון אם יש רוב יין שלא מבושל אבל צריך שיהיה רוב ויין מבושל אפילו רוב לא יכול לאי פסטור מחשבים כבישול אז איך א שאלה גדולה מה קורה לגבי הפיסטור הפוסקים נחלקו בדבר הזה יש תשובה של המנחת שלמה שהוא רוצה להגיד שפטור לא נרשם כבישול למה בישול בעיקרון זה תהליך שעושים בתוך הין צבור פה סך הכל רק מפסטרים אותו כדי להוציא את החיידקים כל הב של הזה הוא אומר ודואגים שלא ירד מכמות היין פסטור אומר אם לא יורד מכמות היין זה לא נקרא בישול בישול גורם להורדת המפלס א אנחנו לא סומכים על זה על היין נסך על הס לא לא כולם זה המחלוקת שמה ש מופיע לגבי עניין לא יין נסך לגבי סתם ינם יין נסך אסור מבושל או לא מבושל זה לא משנה סתם ינם יין מבושל שהם לא הם לא מנסכים אותותו לא גזרו חמים האם זה נחשב פסטור האם זה מוציל את זה כשב יין מושל כן או לא זה המחלוקת בסדר בכל אופן רבי יסי המדבר הריף יצא לנו וזה המקור המרכזי לדת הספרדים שצריך שיהיה רוב יין מה זה רוב יין 51% יין אומר ה מנוחת האהבה כ גם פסק הרב עובדיה ינות הנמכרים בחנויות פיה נשמע בהרבה מהם אחוז היין קטן מהמים שבהם ולכן אין לברך עליהם בורא פרי הגפן אלא מה רבי יסי שהכל לפי הספרדים אם אין רוב יין כמו שאמר הריף מברכים שהכל לא בורה פרי הגפן זה יש כזה ענבים כמו שיש מיצ קוליות יש מיצ נבים צ'וז איך קוראים לזה באנגלית צ'וז מיצ כזה כמו טרופית מה אתה ממלך על טרופית ענבים שקול שקול רק זה יקר מעניין לא טרופית מביאים לך כל מיני נפט אבל ר מדבר על הופים השמנים הא כן בקבוקים של לא יודע ספרינג כאלה קים לך ענבים בקטו שהכל יש ענבים בחוץ יפים ק הצעת הגשה אין מכיל פריח נקי מכל חשש פרי בכל אופן גם אם יהיה רבי יסי 48% יין לספרדים וחו ש הכל לכן מ כזה שלם ורק ינות שיודע בהם שיש רוב יין מבכים עליהם בורה פרי הגפן ו רק על מקדשים למה אני אומר את זה כתבתי פה הערה חשובה שאתה הולך לקנות בקבוקי יין תבדוק מאחורה שזה כשר גם למרן הבית יוסף כי הרבה פעמים יש בקבוק יין כותים לך יין יבש לא יודע אולי בטח היבשים יותר הם באמת יין רוב יין לא יבשים א כן לא לא מבין מזה כל כך אבל נגיד יש כל מיני יינות כאלה תוססים תוססים כאלה חמודים לילדים נותנים אותם בדרך כלל א עם שמפניה כאלה שמה אין רוב יין אתה לא יכול לקדש עליהם צריך לבדוק עליהם את את הכשרות שיהיה כתוב כשר לקידוש להבדלה גם לדעת מרן הבית יוסף לא בדקת אתה לא יכול לקדש על זה בסדר על יין ראיתי שעל היין אבל האלה בדקתי אותם על הז האלה בז בז בז בז כך כל התוססים האלה שמביאים לזה עליהם לא ברור שם קשרים לבית יוסף צריך לבדוק אוקיי עכשיו רבי י מכאן נעבור האם אפשר לקדש על מיץ ענבים האם מיץ ענבים הואם גם טוב לכתחילה או לא יש אזה דיוון שלם בליל הסדר יש דיון שלם על זה גם בחגים ושמחת בחגיך אין שמחה אלא בשר ויין והשאלה היא לקידוש ובד האם מיץ הנבים הוא ראוי לכתחילה זה השאלה שלנו אז יש גמרא מסכת בר בטרה אומרת אמר זוטרה ר אין אומרים קדוש היום אלא על היין הראוי נסך על גבי המזבח מיץ ענבים לא היו מנסכים אותו לגבי המזבח למה כי הוא לא משקר למיומות יין מגיתו יין מגיתו זה המושג בגמרא של מיץ נבים תרבי חיגו מבי כשר כ מבי כשר אפילו ד חינמי אמר רב סוחט משקות שלבים אומר קדוש היום או מפ ושו אז למה הגמרה אומרת ככה באמת לגבי עניין של מזבח יש דיון אם כן ראוי או לא ראוי לגבי קידוש אומרת המרא אין בעיה הולך אדם לגיטו לוקח שכון נבים שוחט אותם מוציא מזה מיץ הנבים עושה קידוש אין בעיה עשו על פי זה נחלקו האחרונים עכשיו את הלוי כותב על פי המאירי המתוק מאליו בלו שום סיבת שאינו משקר פסול לגבי המזבח ומקדשים עליו על כוחו הנה למדנו דבר חדש אינו משקר אינו פסול לקידוש אם בלבכי תורת יין פרי גפן עליו אומר השבת הלבי יש צב דינ יש למזבח יש קידוש המזבח צריך שיהיה משקר לקידוש אין בעיה לכן הגמרא אומרת סוחט אדם ישכון נמים ואינו משקר הוא פסול למזבח דווקא ככה יוצא מדברי המאירי הרב אושיב לא מקובל עליו הדבר הזה אומר מיצ הנבים שבתיבה כלל אינו ראוי להיות יין מחמת התהליך שמונה סיסה אומר הרב אלי אושים אין לו דין יין כיוון שהיום אינו ראוי להיות מה יין נקודה אם הוא לא עובר תהליך של תסיסה הוא לא ראוי להיות יין מה שלא עובר תהליך תסיסה אומר הרב ושים לא נקרא בגדר מה יין לכן לא מקדשים ץ הנבי לפי הרב יושי אבל רוב הפוסקים התירו את זה על אוחל מייסה והוא כותב כאן הבאתי פה כל מיני פוסקים שהם לא המשנים ברורה אבל נספחים אז אוצרות יוסף בעיינות המצוים בזמננו פעמים רבות שאפילו עם הרוב יין נחלש ביותר טעם היין אחת ית המים כל כצ ברך שהכל יש להזהר במיץ הנבים שנתינת מים מועטים בתוכו בטל ממנו טעמו יש שנוהגים בקידוש לשים שלוש טיפות מים סברי מרנן ספרדים ות מים זה על פי הסוד כדי למתק את הדינים לא לשים יותר מדי כי בסוף המיץ הנבים הזה הוא חשוד אף על פי שהיום הרבה מצבים כתוב עליהם 100% זה לא יכול להיות זה נראה לי שקר על פנים 100% מה מכיל 100% מיצ לבים אין חומרים שמה בתוכו איך זה מזיים אני עושה מיצ לבים אחרי שבוע יש לי ובש סולפ אבל לא מה זה סולפיס זה ששמר את הין זה אחוז קטן יש הלכה הלכה יש איזה חוק שאם זה פחות מ מכן אחוז מאוד קטן אבל הוא כ כן גורם לשימור היין אבל הוא לא הוא הוא לא מבטל אותו אז אחז אפשר ע לק הבנתי זה לא מספיק אחוזים שאי אפשר לתת את 100% זה כמו באמריקה עד 5% תולעים נקים מתולעים כן הברוקולי שלהם נקו מתלים למה כי החוק אומר עד 5% זה נקי אגב גם לגבי שטס אותו דבר עד אחוזים מסמים אתה יכול להערב בין צמר לפשתן ואם אין מספיק צמר אתה יכול לתוב לכתוב פשתן בלבד וזה שטס גמ הוא יש הרבה דברים כאלה שבחוק עד אחוזים כמו שאתם אומים לי עד אחוזים מסוימים זה לא נקרא מבטל אבל הוא ישנו ואני כותב על זה 100 מה לשים לב רבי ז כן חייבים בדיקה מדאורייתא אם זה בר שמוחזק כנגוע טנז או תולים חייבים בדיקה דאורייתא דין אחד להם דרך אגב טוב אז שכוח רתם את עליי זה לא מבטן את העניין תמיד הפלתי איך זה מחזיק מעמד 100% הנביאים זה נראה טוב גם התמונה את הענבים נוטפים פילפלים טוב א תראו את החוט השני כותב במפורש מיץ ענבים שמאול בתוכו מים אם הוא בו מיץ ענבים ותו מים דינו כיין ובק וב בורא פרי הגפן והעולם נוהג לסמוך על זה שעושים קידוש והבדלה על מיץ הנבים קשה לאנשים לשלו דברים אחרים אלה שרגילים לשתייה היום רוב החבר'ה צעירים לא שותים כמעט מים רוב היום שותים יין או שאר משקות אחרים כה אני רואה בכל אופן משמחות אז אז אז אז ממילא שאסו קידוש על היין כמו בן אדם אבל אלה שלא רגילים בשתייה וזה מסובב להם את הראש אפשר לסמוך למיס על מיץ ענבים לשתות והכל בסדר גמור יוצאים מידי חובה וגם בשביל הילדים ס נכון גם בשביל הילדים גם בשבל האישה בשבל הילדים כולם ביחד אגב גם בליל הסדר רוב הפוסקים בסופו של דבר התירו לכתחילה מיץ ענבים רק אמרו למול את זה קצת ביין אדום שיהיה פס משהו אבל לא לא יותר מזה כן הוא מביא פה את ה רב קנייבסקי שהעיד שמרן החזון איש התיר במיץ ענבים להוסיף עד מחצית מים אם החזון איש התיר אין לנו גדול ממנו ובקבוקי מיץ הנבים שנמכרים בחנויות אי אפשר לסמוך להוסיף עליהם מים לפני הקידוש כיוון ד אפשר שכבר הוסיפו להם מים אפל מה שאמרתם לי פה אתם הפוסקים אם זה 100% מיץ ענבים והתוספות שיש שמה הם לא רלוונטיות אז ודאי שאפשר לקדש על מצלמים לפי רוב הפוסקים הגדולים ביותר ככה אנחנו נוהגים למיסה מיץ הלבי אפשר מ כן אפשר גם להוסיף כמה טיפות מים לא קורה שום דבר כי זה 100% כן זה ור לפעמים מספיק מעט בבקבוק ואין מצוי כל בבוק אז מוסיפים אין בעיה כל זמן שלא יותר מ-51 א קימון של המים אין בעיה היום בימנו לפי מה שאתם אומרים ודאי הם לא משקרים אם זה 100% זה 100% נגמ יכול להות שלא אבל מה שכתוב זה הגיוני זה הגיוני אוקיי לא כבל מזרחי מוחזקים כנאמנים בעניין הזה של היין או מתקופת הרב עובדיה שהוא צעק על זה שמכשירים את לספרדים ואין רוב יין כפי שזה 100% יין אז ה צעק וכבר אמרו שרב עובדה יש לו מניות בעיקר מזקי צו עליו לז ואז באו אליו אשכנזים אמרו למה אתה מליז עלינו שאנחנו מכשילים את הרבים אנחנו כתוב בית דין לכלות אשכנזים אשכנזים זה בסדר לא צריך שיהיה רוב יין אבל מאז שהוא צעק כל העקבים הגדולים כותבים מפורש שזה באמת ראוי רק צריך לבדוק כמו שאמרתי מיוחד לגבי כל התוססים למיניהם וסוגיהם טוב ניגע בעוד נקודה אחת כבר זמנינו תם האם לקדש על יין לבן או או או אדום נעשה את זה במהירות הגמרא פה מביאה הספק בא מנ רב קנ חמו דרמ ש מרבה חמר ן מהוא יין לבן האם טוב לקדש עליו כן או לא אמר לה אל תראה יין כת אדם יין הוא יין אדום לבן זה יין נושי זה זה לא נקרא באמת יין ככה ה הוא סבע אומר הרמבן פילו בדיעבד לא יוצא ביין לבן כך מביא הבית יוסף בשם הרמבן לא יוצא ביין לבן חמה מדינה אדום אבל כך רמבן רמבן אומר רבי תיס הראש השמיטו לא כתבו במסכים לאזה וגם הרמבן לא כב אומר הראש הבית יוסף הרמבן צעק גבל רק לא יין לבן אומר רוב גדולי הראשונים אומר הרבית יוסף ראש רמבם לא ציינו את זה מה שמע ד סביר ליו נסחים בלחות כמר עוד פעם הכל נובע מעניין המזבח במזבח היו עושים אך ורק יין אדום משקר אומר בית יוסף לראשונים האחרים שחולקים על הרמבן דין נסכים לבד דין קידוש לבד נסחים צריך שיהיה יין אדום משקר בקידוש משהו אחר לגמרי לכן רבי ס לוך למיסה אומר הבית יוסף לאור הראשונים שהוא הביא 26 מקדשים ע עין לבן והרמבן פוסלו לקידוש אפילו בדיעבד אבל מבדילים עליו ומנהג העולם כי סברה ראשונה שמקדשים את יין לבן וכותב כאן בזה נסיים משנה ברורה אומר יין לבן וכלמה מצווה לכתחילה לחזור אחרי יין אדום כמו שאמר הרמבן אל תראה יין כי ת אדם דים איןו אדום או שנו משמר סביר על דה הזו ו מותר לכתחילה לקדש על יין לבן אני צך להגיד רק מילה אחת היה גאון גדול שקראו לו רובן מרגליות הוא חיבר ספר ידוע מרגליות הים הוא היה גאון גדול באחד המאמרים שהוא כותב על התלמוד הוא כותב שבאמת יין לבן עדיף על יין אדום למה תשמעו את החידוש שלו מילה אחת לא הרחיב בזה אומר ארץ זבד חלב ודבש חלב זה יין לבן אי לא חלב של בעלי חיים איי לא הוא מוכיח את זה ב גדולה מאוד ולכן הוא אומר היין הלבן בארץ ישראל עדיף על פני היין האדום למה כי בזה השתבחה ארץ ישראל שכוך שבת שלום מורך בשב