דיני ירושה בימינו | הרב עדו רכניץ

[מוזיקה] אני הכרתי את הרב אידו בשירות הצבאי היינו ביחד ב בדרום לבנון בכל מיני מקומות פיח ישראל יפה כן בקיצור וא אחרי השירות הצבאי נשארנו בקשר לימודי וחברי הרבה שנים והרב אידו עוסק באחד הנושאים הכי חשובים ש שיש לנו בדור הזה שזה להפוך את התורה ממשהו שלומדים אותו בבתי המדרש באהבה, בהתמדה, בעמקות, להפוך את זה למשהו שהוא יכול להיות התורה תוכל להיות מדריכה של חיים מציאותיים של עם ודגש על תחומי חושן משפט והדברים האלה מתוך מפגש אמיתי עם המציאות לא אה לנסות לזייף את המציאות מתוך א זה המציאות צריכה להתאים את עצמה ללומד שעכשיו אמרנו וגם ולא לעשות את זה וגם לא לעשות את הדרך ההפוכה אלא לייצר דרך שבה התורה ורוח התורה וההלכות השתלבו עם המציאות ואנחנו הרי מאמינים ומינים התורה ניתנה לדורות עולם לנצח נצחים ו הרב ידו בחל מדבר על דיני ירושה הפעם ודיני ירושה זה אחד ה בטח הרב אידו הזכיר אחד הדברים שעמדו במוקד של של א הדיון הראשוני האם להכיל כאן את משפט התורה אולי היום זה נשמע נעיבי אבל הרב ארצוג חשב ודרש וטבע וכתב שזה לא לא יכול להיות שמדינת ישראל לא תשים לרגליה את משפט התורה כמשפט שנוהג פה זה עלבון לדורות אנחנו לצערנו התרגלנו לזה וכבר כאילו פשוט לנו ש שמשפט ה המשפט החילוני מושל בחיפה והרבצו כתב הרבה על זה אמר הרב ידו הדוקטורט נכון גם היה לרוברצו הדוקטורט היה לרורצו עשה גם דוקטורט על הרברצו חוץ מ חוץ מל תורה אז אני לא לא אקח לו עוד מהזמן וישאר כוח הרב שבא את גם את זה שניים המזגנים פה מתעובדים על חימום ככה זה אנחנו באנו ממקומות ש טוב בסדר א גם זה ווא בכלל טוב אה ערב טוב תודה רבה על ההזמנה אה תודה רבה לכם א כמו שהרב ורון אומר אה אנחנו קודם כל מכירים באמת הרבה שנים ומכירים ואוהבים ומעריכים ו אה אני עוסק הרבה שנים ב תחיית תמשפט התורה מבחינתי המשימה שהרב הרצוג השאיר לנו היא עדיין בתוקף וברור שכדי שנוכל כדי שהיא תוכל לקרות אנחנו צריכים לעשות כמה דברים א שאני אומר את זה בקוד שלא אני מצאתי אותו אבל אני מאוד מזדהה איתו ש בעקבות ההשכלה והחילון התורה הפכה להיות תיבת נוח שאנחנו מתחבים בתוכה מפני החיים וזה לא מה שהיא אמורה להיות זה לא מה שהיא התורה היא לא עולם פנימי ומנותק אלא היא אמורה להיות מגדלו שמאיר את החיים שאם אנחנו אנחנו אומרים מתוך התורה להסתכל אחרת על החיים וכמובן לנהוג ולהתנהג בהתאם למה שהתורה מנחה אותנו אה א ולכן זה דבר זה שינוי ש אנחנו מה שגיד כמעט חייבים לעשות אותו כי זה כמעט החמצה של התורה שאנחנו לא היא לא מאירה לנו את הדרך עכשיו אני לא אני לא טוהה על הראשונות זאת אומרת אני אני מבין למה היה צריך להסתתר בתוך התיבת נוח הזאת כי התקופות קשות אבל היום תקופות יותר טובות כבר אפשר לה נתחיל לחשוב על היציאה החוצה ו א שום דבר לא קורה מעצמו. זאת אומרת, הדברים שצריכים לקרות. מה שאני אומר לכם זה שהרבה פעמים יש תחושה ש אה כבר אין בעצם מה לחדש. כלומר השיעור אז הרב פרידמן מחדש אבל צטחים כבר אתם ראיתם שאפשר לחדש אבל בדרך כלל יש תחושה שהשיעור על בב מה לומדים בשנה? קידושין. קידושין. שיעור לקידושים זה כמו השיעור לקידושים לפני שבע שנים ולפני 14 שנה וכמו בשיעור במקביל בישיבה היא ובישיבה הזאת לשיעורי ראשי ישיבות בעצם הכל אותו דבר זאת אנחנו עכשיו גם זה חשוב האמת לדעת מה את ה את מה שעולם התורה כבר יודע כדאי זה הבסיס כן בלי זה אי אפשר להתחיל אני רק רוצה לומר לכם שיש עוד הרבה מאוד מה לחדש כי ה כשאתה תורה מהירה את החיים אנחנו שואלים שאלות אפשר לקרוא ם כמעט שאלות חדשות ואנחנו חוזרים לתורה, ללימוד תורה שלנו, אנחנו פתאום רואים שיש המון דברים שלא שמנו לב אליהם. אנחנו רואים דברים מאוד מסוימים. אנחנו מסתכלים על על ה אתם יש לכם פה חקלאות, נכון? אתם יודעים שכשאתם מסתכלים על פרדס מזווית מסוימת, נכון? הכל ככה. ואז תזוזו ב90 מעלות. תראו שיש שורות אחרות, נכון? אז התורה יש בה הרבה דברים שאנחנו לא רואים אותם בכלל. טוב אז אחרי ההקדמה הזאת א אני גם מר עוד דבר אחרון שתחיית תחיית המשפט או שבת המשפט אני גם עוסק בבתי דין ממונות ואני חושב שבלי זה אי אפשר זאת אומרת זה לא לא יצאים מדי חובה בלדבר על זה חייבים גם לעשות את זה ולפחות לעשות את זה זה אתם אומנם לא כולכם כבר זכיתם לחתום על חוזה שכירות דירה נראה לי אבל זה יקרה לכם יותר מהר ממה שאתם חושבים וכשיהודי חותם שם על חוזה הוא צריך קודם כל שיהיה בו סעיף שקובע בית דין לממונות כבורא מוזכר זה אני אומר הבסיס זה לא הנושא של השיעור אבל לפחות את זה תזכרו מהשיעור בסדר זה חובתנו אי אפשר להחזיר את משפט התורה בלי שאנשים יהיו חלק ממנו בסדר זה דיבורים בעלמה לא מספיקים טוב דיני ירושה אה אנחנו נעשה שיעור אנחנו נלמד דיני ירושה כמובן את כל לא את כל דיני ירושה פרק יש נוכלים פרק חשוב אלא זה בעיקר כמו זה מסתכל על זה מזווית אחרת אה גם לא על כל הנושאים כמובן ביש נוכלים ו אה אני חושב שגם מה ש אתם תראו פה שיש פה לפחות מה שאני מהניסיון הקצר שלי בשנים האחרונות יש פה איזשהו אה שיטה א שרואה שיטה כללית זאת אומרת איזה שאלות אתה שואל ומה אתה עושה ואחרי שעושים את זה כבר ברגע שאתם תשאלו את השאלות כבר משם כבר אתם תוכלו להמשיך לחידושים. אוקיי. מה מאיפה אנחנו מתחילים? אני רוצה להגיד, אני מתחיל תמיד שאני מה שאני קורא שאלה מעשית. עכשיו, שאלה מעשית זה לא מה שנקרא א איך כותבים התר עסקה בשביל לעקוף את דיני ריבית או איך א חותמים על צבואה כדי לעקוף את דיני ירושה. גם את זה, גם בזה אנחנו עוסקים, אבל זאת לא השאלה. זו לא שאלה מעשית. שאני קורא שאלה מעשית. השאלה מעשית זה שאלה ששואלים שאלו אותי הרבה פעמים כשעברתי שיעור על דיני צבא והסברתי איך עושים צבאה שמחלק נגיד את הירושה בשווה בין בנים לבנות שזה מה שהיום גם במשפחות יראות או שלמות זה מה שאנשים מצפים שיקרה כשלא כשהא עושים את זה זה מריבה נוראית בתוך המשפחה ולכן קודם כל המלצתי לכם לעשות את זה בעיתו בזמנו ואם ההורים שלכם עושים את זה אתם בנים כולכם לא לא לכעוס עליהם אם נתון גן על הבנות ככה עושים. תראו, תראו גם שיש מקורות שתומכים בזה. השאלה ששאלו אותי פעם אחרי פעם ולא ידעתי לאן נותן עליה היא אז כלומר אתה עוקף דיני ירושה. מה אתה עושה פה? התורה אומרת לעשות X, אתה עושה Y. אתה עושה הפוך. יופי יש לך הסברת איך זה עובד, הסברת את הטכניקה הסברת, אבל למה לעשות את זה? כן. אם כן, למה זה אנוכי? אני אבל רוצה להדגים לכם שהשאלה היא לא שאלה לא עליי והיא לא שאלה של תש שאלה מתשפה אלא היא שאלה כבר של מאות שנים ואולי אפילו כמעט 1500 שנה שעם ישראל עוקף את דיני ירושה אגב למרות שנפסק הרמבם מפורש בהלכות נחלות שאי אפשר להתנות להדיני ירושה כמחוקת משפט כלומר שונים דיני ירושה שונים מדיני ממונות הרגילים ובכל אופן מה שעושים זה עוקפים את זה דוגמאות כמה דוגמאות גמרא בכתובות מקום מספר אחד אמר רבי יוח משום רבי שמעון בן יוחאי מפנימה התקינו כתובת בנים דכרים כדי שיקפוץ אדם יכתוב לביתו כבנו כלומר כדי שאדם יתן חלק מהרכוש לבת שלו ולא לבן שלו שואלת הגמרא מי קמידי דרחמנא אמר ברע להירות ברטא לא להירות ואתו רבנן מתקנ דתירות בטא התורה אומרת בנות לא ירושות חכמים יוצרים תקנה שיוצר תמריץ כלכלי שה אדם יתן לביתו ירושה או מתנה בולא רק לבניונה הגמרא נ מדאורייתא דכתיב קחו נשים והולידו בנים ובנות קחו לבניכם נשים ולבנותיכם תנו לאנשים יש למה בנים בידי קיימי אלא בנתי מקמן בידי כלומר איך אתה יכול לגרום לזה שהבנות שלך ינסו לאנשים הקמשמלן דנילבשה וניכסה וניטבלמידי כיך דקף תעלה ואתונס ואלה כלומר אתה רוצה לגרום לזה שאנשים ירצו לשת את ביתך תן לה כסף ואז אתה יפה וכולי וכולי וזה יגרום לאנשים להתחתן איתה ולכן זה קוראים לזה דאורייתא א' כמובן זה א לא ממש דאורייתה אז לא נראה לי זה לא פסוק מד מהתורה אבל א זה אומר שיש ערך כזה בתוך התורה יש בתנך ביהדות כן יש עניין שאדם א יתמרץ או יחזר יגרום לזה שביתו תינשא ולכן צריך לתת לה כסף שואלת הגמרא מה י דעתך משום דמה לשמואל רב יהודה שננה לא תאבעבורסנתא אפילו מבר בישה לבר תאוה דלא ידיע מה יזר הנפיק מני כלומר אל תהיה שותף בכתיבה צבא שמעבירה את הנחלה פילו מבין רע לבין טוב כי אתה לא יודע מה יוצא מהבן הזה שנראה לך עכשיו רע כל שכן מברא לבראת לא להביר את הירושה אונה הגמרא נמית תקנת דרבנן דמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי זאת אומרת שבעצם חז"ל אומרים התורה אומרת חלק את הירושה בצורה מסוימת בנים קודמים לבנות שיש בנים בנות לא מקבלות אבל חכמים אומרים אנחנו יש לנו עוד דברים חשובים אני לא אומר בציניות באמת יש עוד דברים חשובים בחיים ולכן לתת גם א תקנו חז"ל או צבא פרטי תקנת חז"ל את כתובת בנים דיכרין כדי שאדם יתן כסף לביתו וכדי שזה יגרום לכך שאנשים ירצו לשת אותה עוד מקור התשבץ כותב בין הסת לירושה הוא לא כותב לה את זה בירושה פשוט מביא לה כסף נכון אבל זה נוקח חלק מהכסף במקום שהבנים כל השתיער על הבנים נותן חלק מהכסף לבנות התשבץ כותב דבר אפילו עוד יותר קיצוני הרבה יותר קיצוני מקום מספר שתיים בתוך שטרות לראשונים זל יש שיעור בא זוזי וכתב גאון זל משום כדי שתהיה רוח חכמים נוחה ממנו גם מי שכותב מפקיע את ה את הירושה מבניו אין רוח חכמים נוחה ממנו בא תשבץ אומר הראשונים כן כלומר זה אפלו מסורת ומנהג שקדם לתקופתו המנהג הוא שתשאיר ארבעה זוזים כן זה לא הרבה כסף שהם יתחלקו על פי דין תורה ואת כל הש תחלק בצורה אחרת מדין תורה אז זה בכלל נראה פה איזה מין הרמה זאת אומרת מה מה אז אתה רוצה לעקוף תעקוף אז מה אתה משאיר בזוזה אתה רוצה לקיים דין תורה תשאיר את הכל מה מה קורה פה כל אנחנו רואים שעושים את זה פעם אני אומר זה לא המצאה חדשה הרי מה מדבר מקום מספר שלוש על תופעה על שטר שטר חצי זכר אגב ה גם שטר שלם זכר שטר חצי זכר זה שטר שבו אדם אומר ככה זה בעצם זה טכניקה של צבא שבה א יש לכם שליטה לטמפרטורות שלמזגן כנראה שלא אתם יכולים להוריד מה לא זה מה יש אוקיי אמ אדם היה אומר ככה אני מתחייב לבת שלי נגיד 2ני מיליון שקל של 3וש מיליון שקל עכשיו אם אתם הבנים בנים שלי שאתם הולכים להירש אותי נכון רק הבנים תתנו לה חנק שווה או או כמו חצי זכר או כמו שלם זכר אז החוב הזה מחול אם לא תתנו לה אז אני חייב לה של 3לושה מיליון שקל עכשיו החוב הזה היא תגווה אותו ממי תגווה אותו מהיורשים שלי שזה אתם אתם הבנים אז תחליטו אתם מה שאתם רוצים בסדר עסק שלכם אני אני הירושה ירושה מדאורייתא והחוב לבנות הוא חוב ובסדר אבל ברור שהתוצאה ישירה שכל אדם שכל בקודות קודו מהבנים מבין שאם הוא לא יתן לבנות חצי כמו חצי זכר או כמו שלם זכר הבנים הו זכרים כן כמו חצי מהבנים הוא כמו בן שלם אז הוא פשוט יפסיד את הכל כי הבת תגווה את כל החוב הזה מהנכסים שהבנים ירשו. אוקיי? אז זה טכניקה. איך עושים? שגם הבנות יקבלו. יופי. אז אנחנו רואים שזה כמעט היה מנהג לעשות שטר כזה. ואומר הרב דיחובסקי דין בית הדין הרבני הגדול מקום ארבע נראיתי ועדיין ועדיין לא זכנתי. כך הוא כתב לפני הרבה שנים. מתוך אלפי תיקרי ירושה שבהם דנתי. לא היה גם תיק אחד שחילקנו את האיזבון בין הבנים בלבד תוך כדי נישול הבת והאישה. זה לא תופעה יוצא דופן. כלומר זה כמעט עכשיו הוא לא אומר שהבנות קיבלו תמיד בשווה לבנים אבל קיבלו ו מוזכר פה הרב הרצוג הרב הרצוג שהוא רצה שמשפט התורה משפט המחב במדינת ישראל אחד הנושאים שמאוד הטרידו אותו נושא הירושה אני יש סיפור עצוב מצחיק א אני אספר אותו כי אני לא בטוח שהוא היה על דיני ירושה אבל היה בכלל על דין תורה בן גוריון בא לאסחה הרב הרצון בא לבן גוריון אמר לו אני רוצה רוצה שמשפט התורה יהיה משפט המחלב במדינת ישראל. אמרנו אני כבר יודע שאתה תשאל אותי ומה עם כל מיני הלכות? נשים פסולות לעדות, נשים לא יורשות א כל מיני הלכות גרמה בנזיקים פטור אז אנחנו נעשה תקנות והתקנות יפטרו את כל הבעיות אז אני מוד הוא רוצה נויע לך רוצה לתאם איתך שאני הולך עכשיו לפנות לרבנים ואנחנו נתקן תקנות ואני אחזור אליך ונוכל לקבוע שמשפט התורה יה משפט המחייב במדינת ישראל אמר לו בן גוריון בסדר גמור הרב ירצג יוצא החוצה שמח ו יצחק נבון אולי נתבלבל בפרטים הקטנים זה לא חשוב אמר לבן גול איך הסכמת לתת לו דבר כזה מה אתה אתה רוצה שיהיה פה משפט התורה אז הוא אומר לו אין שום סיכוי שהרבנים יסכימו על משהו אתה יכול להיות רגוע הוא לא יחזור וכך היה ו אז הרב הרצוג יש לו יצא לאורח הוא הוציא את זה עוד בחייו וזה גם יצא כך בספר שלו דחוקה ליסאל על פי התורה א יש לו הקרח השני עוסק בתקנות בירושה והרב ארצוג מציע שם כמה תקנות תקנות אבל לפני כן הוא עושה סקירה של תקנות קיימות בקהילות ישראל ותראו למשל ציטתי מתוך ספרו היו בתקנות חכמי מרוקו תראו מה כתוב בתקנה שישארו אחריהם בנים ובנות ירשו הבנות שווה בשווה עם הבנים וזה דווקא קודם שניסאו הבנות ליכוחים שניים אני לא יודע למה יקוחים שניים אבל כלומר בנות רווקות מקבלות כמו הבנים בנות נשואות לא מקבלות לא הייתה התקנה כלומר אנחנו תקנות קבועות לא תקנה את לא צבא פרטית לא זה ככה נוהגים שלא מחלקים על פי דין תורה נתים גם לבנות אז אני שואל שוב חוזר לשאלה ששאל ששאלו אותי ואני שואלתכם הקדוש ברוך הוא ציווה דיני ירושה יכול להיות שהם קשים לנו אבל יש לנו גם לצום ביום כיפור זה לא קל אנחנו עושים את זה אז ציווה דיני ירושה אמר שאי אפשר להתנות על זה חוקת משפט זה נורא חשוב ובסוף עם ישראל במשך א מת כתובת בנים דיכרים שהיא כ תקנה במשנה ועד ימינו עשו כל היום בקוף את זה. אז מה אנחנו רוצים? אנחנו רוצים שזה יהיה אנחנו לא רוצים שזה יהיה. מה פשר מה פשר הדבר? עכשיו אני כבר אומר לכם זה לא שהוא במחשובה לא שולך להיות פה. התשובה שאתם הולכים לקבל היא לא א תשובה טעמי המצוות אלא אני חושב שהשאלה הזאת היא קשורה להבנת דיני ירושה, ללמדנות של דיני ירושה. אוקיי? כלומר אפשר לעסוק מה שנקרא בטכניקה או בלמדנות הבריסקראית אני מאוד אוהב אותה ואני משתמש בה כל הזמן אבל אם אתה לא אני חושב שאם לא עונים לשאלה הזאת מחמיצים משהו מאוד מאוד חשוב אגב כי הוא גם הלכה כלומר יש הלכה לא תהיה בעבורי אחסנתא תהיה שותף להעברת נחלה ובעצם להקיפת דין תורה ואנחנו כן עושים את זה אז לעשות את זה לא לעשות את זה מתי לעשות את זה בסדר שזה שאלה גם מעשית מה מה אמור לקרות כאן אני חושב שכדי לענות לשאלה מה אמור לקרות כאן? אנחנו אמורים להבין את ה יותר לעומק דיני ירושה או זווית עכשיו נוספת בדיני ירושה. עכשיו נעשה פה משהו שאני מניח שלא מקובל לעשות פה בשיעורים וזה לא מקצועי. כן זה. אבל אני שאלתי את קלוד כולם מכירים מרן מי ש מי לא מכיר קלוד? זה לא בושה. הנה פה כמה שאתם מכירים ai שמעתם? בינה מלכותית. יופי יש כמה כלים של בינה מלכותית. שאלתי אותו מה הם ההצדקות לדיני ירושה בעולם אומר כל מה נקרא מה הוא אומר בקיצור הוא אומר אומר תראו למה זה חשוב הוא אומר קודם כל זה הגנה עלה משפחתי כלומר ההנחה היא שהדיני הירושה משקפים בכל מדינה את מה שבן אדם רוצה שיקרה אז אתה רוצה שהמשפחה כלומר יש דרך שבה אנשים רוצים להתנהל והדיני ירושה בחוקי הירושה משקפים את מה שאנשים רוצים וזה שומר על התהמשפחתי דבר נוסף סדר חברתי הוא מניעת הפקר כלומר אם לא יהיה חוקי ירושה נגיד מה מה ברירת המחדל שבנם מת הרכוש לא נהיה הפקר כמו גר שמת גר שמת כן אז זה לא טוב כי בר שיש נכסי הפקר תראו לעצמכם בן אדם מושפע בית חולים מצב קשה סביב הבית שלו מסתובים כמו אה אה עופות דורסים א כל השכנים ומחכים לשמוע ממישהו שמדווח להם מתי הוא ונצטער על הבית כן אז נורא והיום איך נראת חברה כזאת אז לא טוב נכון אז בא של דיני ירושה אף אחד לא רץ אף אחד לא מחכה אין מה זה חבל לעשות מיותר א דבר נוסף המשכיות בן דורית כלומר כנראה חושבים שזה מוצדק שבן אדם גם זה מעודד זה גם תפיסה תועלתנית כלומר רוצים לעודד אותך לחסוך אז אם בן אדם ידע שבסוף שהוא מת המדינה נגיד לוקחת לו את כל הכסף אז הוא לא יחסוך מבזבז יש היום כאלה עמותות אתה בא אליהם מישהו אמר לי לא ידעתי אתה באים עליהם תקשיב א אתה בא אנשים פנסיונרים באים אומר לך תוכנית לבזבוז כל הכסף שלך בילויים אתה בסוף מגיע ל ל לעולם האמת לא השארת פה שקל הכל הוצאת את הטיסות לחול הם כאילו הם בונים את המודל הכלכלי אתה תהנה עד הרגע האחרון ולא ישתשאיר פה כלום אז א אם אתה רוצה תפיסה כלכלית אחרת כלומר לא שאנשים ישרפו את כל הכסף בחמש שנים האחרונות לחיים שלהם אז אתה בן אדם יודע שזה יגיע לילדים שלו טוב מאוד דבר אחרון צדק חלוקתי אז זאת אומרת יפה מה הילדים שלך עזרו לך או אשתך אתה יודע מי היורש עזרו לך לצבור את הרכוש לכן מגיע להם לקבל אוקיי נמש מה שנקרא נחמד מאוד למה זה מעניין אותנו כי אני אשאל לכם שאלה על מי התורה רוצה להגן הזכויות של מי התורה מגנה שהיא קרבה על דיני ירושה זה למה זה חשוב כי האדם ההיגיון אומר שו על מה היא רוצה להגן לפני המי אפשר לשאול על מה אבל הדבר הזה שרוצים להגן על מי שזה זכות שלו יכול לוותר עליה כל אחד מבין אם מישהו שובר לי את החלון נכון ואני אומר לו נגיד פה מישהו פה כדורגל שבר את החלון פה של הישיבה בא רידמן אמר לו מכו לך אנחנו נתקן על חשבוננו מותר לו למחול מותר נכון אין בזה איסור נכון מותר מותר לוותר על זכויות יופי אז מי מי הוא זה ואי זה הוא שאם הוא יוותר על הזכויות שלו בירושה נגיד אוקיי עכשיו זה בסדר אתם מבינים של מי הזכות או את מבינים בשביל מי זה נועד אפשרויות למוריש אגב חלק ממה שהעולם אומר זה קבעו דיני ירושה אבל קבעו גם דיני צבא שאתה יכול לשנות אז אומ לך אם לא שינית כנראה אתה רוצה זה מה שאתה רוצה עובדה שלא שינית אפשרות אחת לומר זה זכות של המוריש זה כסף שלו הוא יכול להחט מה הוא רוצה לעשות עם זה דיני דין תורה אומר מה הוא רוצה, מה כנראה הוא רוצה, אבל זה זכות שלו, זה כסף שלו. ואם הוא רוצה לעשות אחרת, שיעשה אחרת. כיוון שמה שסותר את זה, זה הלכה שאומרת לא להעביר ירושה מ מבין לבין. אוקיי? אפשרות שנייה זה שזה זכות של תגידו היורשים. אוקיי? אז כבו שזה מגיע לבנים. אם זה מגיע לבנים אז לא יפה לקחת להם את זה, נכון? זה שלהם. מה אתה לוקח? את מה ששייך להם? אז אבל אם הבנים מוותרים לך אומרים להורים נגיד לא משנה זה לא חוק מבחינה בעייתים קצת מבחינה חוקית אבל נגיד הורים רוצים לכתוב צבאה אוספים את הילדים או להם שלום אנחנו רוצים לכתוב צבאה מה אתם חושבים אגיד כולם כל הילדים רואים שווה שווה אז זהו נפטרה הבעיה הכל בסדר אני שואל לא בציניות אולי בן תפטרה הבעיה אם הבעיה זה הילדים ואם הבנים אומרים אנחנו רוצים שגם החיות שלנו יקבלו לא רוצים צי מריפות במשפחה אנחנו לא משנה למה החלטנו מתנה מבחינתנו זה בסדר אוקיי אז אולי נפטרה הבעיה אתם מבינים עכשיו שמה שאני שואל זה לא שאלה שוב לא דין טמי טעמי מצוות לא פילוסופיה לא זה אני שואל פרשטיס אבין מה הגדר אבל אתם מבינים שזה גדר אחר אני לא שואל על המנגנון איך המנגנון עובד אלא מי בא לזכויות מי בא לזכויות ממילא יכול לוותר על הזכויות שלו אולי אפשרות שלישית שיש פה משהו שהוא הוא לא המוריש ולא הורשים אולי יש משהו שלישי כן שזה לא בידיו ביד לא בידי אף אחד אף אחד לא יכול לוותר על הזכויות שלו למה לא יודע אוקיי מה שאני מה שאנחנו רואים בוא נעשה קצת א מאיר אותכם כמו שאתם נראים ערני אפשר לומר מי פה למד ישנו אוכלים בחמש שנים האחרונות יש כמה וואי וואי טוב לא טוב טוב לא הרבה טוב אמ נחזור מה הם תיני ירושה אתם יודעים שעה פשוטה על פי הלכה עזוב רגע את הבכור על זה לא נדבר היום חוץ מהזה שהבכור מקבל פי שניים זה עוד שאלה בפני עצמה מה קורה בן אדם נפטר לאיפה מי הורש אותו מה אה הבנים אם יש לו בנים ואם אין לו בנים יפה ואם יש לו נכדים אז התשובה היא שכל זה יורד למטה מה שנקרא בסדר יורד תמיד הבנים קודמים לבנות אבל אם נגיד יש בן ואז הבן יש לו בנות אז הבנות קודמות ל הנחדות קודמות לבנות בסדר אבל קודם כל תדמיינו את זה בגרפיקה שזה יורד למטה, בסדר? יורד לצעצא. יופי. זה סוג זה מהלך אחד של ירושה. נגיד שאין לו צאצעים, לאיפה זה הולך? לאבא שלו. יפה. אז האבא יורש. ואז מה קורה? מאבא זה יורד למטה לאחים. יש פה כל דבר פה שאני אומר יש גם הסברים אחרים. בוא תהניח שזה נכון. נגיד שאין לו אבא. אבא שלו נפטר ואין לו אחים. זה עולה לסבא ויורד. בסדר? יופי. אז המהלך הוא יכול להיות או למטה או למעלה. אז יש מהלכים או אפשרות שלישית יש עוד ירושה של שני מהלך שלישי שלא דיברנו עליו עד עכשיו. אמרנו יורד לצאצעים, עולה לאבא ומשם על הצאצעים של האבא. מה עוד? יפה. בעל יורש את אשתו שזה אופקי. בסדר בגרף כרזה אופקי. יופי. אז עכשיו בחז"ל בעיורש את אשתו אמרנו הצאצאים יורשים את המוריש שזה אגב גם את המורישה אמא שנפטרת אישה שנפטרת ויש לה רכוש מי שורש אותה זה שוב זאתו מלאך הצאצאים שלה ולא הציצאים שלה ההורים שלה אבא שלה ואז הזה זה אז מהלך אחד זה הצאצאים יורשים מהלך שני זה משפחת אב המשפחת אב יורשת ולא משפחתם נפקמינה שתי פרשות מספר במדבר באות בנו צלופרד ואומרות לאבא שלנו לא נשארו בנים אלא בנות אז ההנחה הייתה שאם אין בנים מי ירש אותו לא הבנות זה החידוש אבל לפני מה שהם חשבו משפחת האב תירש אותו אוקיי האב צלופחד מת אין לו בנים אז זה עולה לאבא שלו ומשמה לאחים שלו או לסבא שלו לבני דודים שלו יופי בא שאלו בנות סוף חד שאלה התחדשה הלכה כדברי חז"ל והתחדש לזה או הבנים או הבנות אוקיי נגיד בנות סופחת יורשות ואזות עוד שתי פרשות באים בני מנשה ואומרים רגע מה יקרה עכשיו שבנות צלוף חד ירשו את אבא שלהם הם התחתנו עם מי עם מישהו משבט אחר ואז מה יקרה הוא ירש אותה כן איך הוא ירש בוא נראה לך פשוט א מלקה התחתנה עם מישהו משבט אפרים נולד להם בן אוקיי הבן הזה לאיזה שבט הוא שייך שבט אפרים לפי אבא שלו נכון כי משפחתיו קורא משפחה אצאנו יש להם אתה יהודי או לא קובעת אמא שלך יש להם בתוך עם ישראל אתה שייך קובע אבא שלך אז אותו הבן של מלקה הוא ישאבת אפרים מי הורשת מלקה הבן שלה נכון יורד למטה אז בעיה שהירושה תבוא ממלקה לבן שלה מאותו רגע הירושה אברהם היא שבת מנשה לשבת אפרים צועקים אנשי שבט מנשה אוהבת אתה נותן את הירושה לבנות ולא לבנים אתה מעביר נחלה משבט לשבט אומר הקדוש ברוך הוא שהתחתנו עם מישהו מהשבט שלהם בנותחד ואז בטו באב מה קרה הותרו שבטים לבוא זה בזה ומאז אנחנו בימינו אישה שיורשת היא יכולה להתחתן עם מי שהיא רוצה למרות שהיא מעבירה את הנחלה מה אני רוצה לומר בסיפור הארוך שספרתי לכם שיש לנו פה בעצם שני אמרנו חוץ מזה שבא לורש את אשתו שזה גם האוויר בדרך יכול להעביר נחלה משבט השבט יש לנו את כשאתה עולה למעלה לאבא שלך הנחלה נמצאת נשארת בתוך השבט כשאתה יורד למטה אז יכול להיות שהנחלה תעבור משבט לשבט כי אתה לא מוריש בהכרח ל בעיקר זה כשהאישה מורישה לבן שלה היא מורישה למישהו משבט אחר יכולה להוריש משבט אחר זאת אומרת שזה שני מהלכים שונים המהלך של ירושה למעלה הוא ירושת משפחתיו קורי המשפחה בסדר ירושה של תוך המשפחה והירושה של הצאצאים זה משהו אחר ואני שואל מה זה המשהו אחר הזה כי אני מבין משפחת זה אומר סתם ברה הסבר פשוט אתה חלק ממשפחה וכשכן כל אחד הוא חלק ממשפחה וכשהוא נפטר אז הירושה שלו נשארת במשפחה שלו במהלך שכמו שאמרנו עולה עולה עולה דור ומתחלק עולה דור ומתחלק אבל שזה יורד לנצאצאים שלו זה לא בגלל שהם המשפחה אלא בגלל משהו אחר ואני שואל מה זה המשהו אחר הזה בואו נראה מה כתוב בתורה בלבים אוקיי כתוב בתורה אומרות בנות סוף חל מקום מספר שש למה היא גר שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחוזה בתוך החיבינו אז מה מפריע להם מה מפריע להם שמה מה יקרה אם הירושה לא תלך לבנות אלא תלך למשפחת מה יקרה לאבא שלהם השם של עוד פעם מה היא פגע השם שלו אוקיי השם שלו למרות שתבינו שכשהאבא הוריש את הירושה אתצלופחד מוריש למלקה יכול להיות שבגלל זה הירושה תעבור לשבט אחר אבל אצלופחד זה לא זה לא זה לא מפריע לו מה שיותר חשוב לצלופח שכבר לא מת זה ששמו ישאר. אני רוצה להראות לכם שזה חוזר על עצמו פעם אחרי פעם אחרי פעם שכשאדם משאיר אחריו צאצעים הוא מקיים את שמו. אוקיי? ישו נתתי להם בביתי כן לסריס שאין לו ילדים תתי להם בביתי ובחומותיי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתנו השם לא יקרט. זאת אומרת אם יש צצעים יש שם עולם לסריסים אין שם עולם הקדוש ברוך הוא אומר אני אתן להם משהו במקום זה אמחזק את זה כשבנות סופחן באות למשה מקור מספר שמונה אמר רב שמואל ברב יצחק מלמד שכתוב שבחן חקמניות דרשניות מלמד שהיה משה רבנו יושב ודורש בפרשת יבמין שנאמר כי ישב אחים יחדיו אמרו לו אם כבן אנו חשובים ואנחנו פה תנה לנו נחלה כב אם אנחנו פותרים את אמא שלנו מהעייבום כי אנחנו נשארים תחת המת אז תן לנו נחלה כבן ואם לא תתייב ממנו זאת אומרת הם אומרות אנחנו מקיימות את שם אבינו למרות שאנחנו לא נהיה לא לא בטוח אם הם יתחתנו נכו יעברו משפחה אבל הם מקמות את שם שם האב אז אנחנו רואים פעם אחרי פעם ש מה שחשוב זה הקמת השם של הנפטר נקרא עוד בדברים בפרשת היבום ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת החוצה לאיש זרמה יבוא עליה ככה לו לאישה ויבמה ויה בכור אשר תלד יקום על שם אחי ומת ולא ימחה שמו מישראל חז"ל דרשו הבכור זה מי שיבם מותר אבל המפרשי הפשט רשב"ם למשל כותב הבכור יקום השם אבי כתוב לך המייבם שהוא האח של המת הוא יורש את המת הוא יקום בנחלה אבל הרשב מפרש יקום הבן על שם אחיו לפי הפשט הילד שיוולד מהאיבום הוא יקום על שם השם הנפטר וכתב הקבלה גם כותב ככה וגם אמור הכונסמתו זכה בנכסים של אחיו זה דברי חז"ל והנה מבואר שהבינו במאמר קום השם אחיו כניסת המה שהוא העיקר להקים זרע ממנה על שם אחיו המת ומה שזוכר בן חסים גם כן נו אלא כתפל העיקר כי עיקר הקמה הוא נתינת הזרע לאחיו מי קוראים שני דברים ביבום אחד זה שהילד שיוולד מהיבום הוא יקים את השם של הנפטר כי ראינו שכשאדם משאיר חבצאים שמו נשאר ודבר שני זה הנחלה את הנחלה יקבל המייבם את הקמת השם ממש יעשה הילד ולכן הוא מסביר שבגלל זה אם המיבה מוסריס אם האישה היא עילונית ואין להם אפשרות ללת ילדים אין יבום יבום העיקר שלו זה להקים את שם הנפטר בידי זה שהילד שיוולד הוא קם על שמו. בסדר? אז זה מהלך אחד של ירושה שזה הקמת השם. ואז תחשבו שאלתי קודם שאלה על הזכויות של מי התורה מגנה? כשהיא אומרת את דיני ירושה לפי זה על הזכויות של מי התורה מגנה? של המוריש. מה הזכות שלו? שמשיכים יקום שמו. לא כתוב שהזכות שלו זה לעשות מה שהוא רוצה עם הכסף. זה משהו אחר. עכשיו זה כבר מעניין. זאת אומרת שומר זה קלוד לא יכול לעלות על דעתו. כן. זה גם לא מחוקק חילוני או גוי. א אבל יש פה משהו רוחני עמוק. קודם כל שאדם שמשאיר אחרב צאצאים משאיר לו שם בעולם הזה. נראה קצת יותר דברים שמבארים את זה או מתאימים את זה ודבר שני שזה אומר כמו שאז זה אומר שיכול להיות שאתה יכול אדם יכול לוותר על זה לא בטוח שכדאי נכון אדם שאומרים לו תשמע נגיד אומר לו תשמע אתה מכין לעצמך שם אומר אני לא רוצה לא צריך שיקום לי שם לא בטוח שזה רעיון כל כך טוב נכון כלומר יש איזה משמעות שחורגת מהשאלה אני רוצה לעשות עם הכסף שלי מה שני אני רוצה יש פה ערך מהותי אחר טוב אמרנו זה הירושה למטה ירושה למעלה משפחת כל המשפחה הבאתי את המקור של זה עכשיו דבר מעניין א דבר מעניין נתחיל כבר ממנו מקום מספר 13 שזה ההבדל בין הקמת השם לבין משפחתיו כ המשפחה אני מי שאני פותח סוגריים עכשיו אומר משהו מי שעורכב אחר ישראל מצוין מי שלא לא נורא אדם כמו שאמרנו נפטר אין לו ילדים מי הורש אותו אבא שלו אבל אין לו אבא אז לאן הירושה הולכת לאחים זאת אומרת היא עולה לאבא ואז היא יורדת לאחים בסדר קוראים לזה ירושה בקבר בסדר כלומר הירושה עוברת דרך הנפטר ומשמה ממשיכה היא לא זה לא נעצר משה ממשיכה לצאצה עם החיים אישה מלקה שלנו התחתנה עם מישהו משבת אפרים ונולד לילד. אוקיי? ואם היא תלך לעולמה, הילד הזה ירש אותה והירושה תעבור דרך הילד לשבת אפריים. אבל זה לא מה שקרה. לצערם הרב הילד הזה נפטר לפני מלקה. עכשיו למכה אין ילדים וגם בעלה נפטר. ונשארה מלקה. מי ירש אותה עכשיו? משפחה שלה, אבא שלה ירש אותו. ילדים יורשים, רק ילדים חיים יורשים. ילדים לא יורשים בכבר. אוקיי? ילדים חיים יורשים. עשו זה מאוד מאוד מסתדר עם הסברה של להקים שם. להקים שם צריך שיהיה מישהו שעושה את זה, מישהו שחי. אם הוא לא חי זה נגמר. זה שהיה ילד ונפטר גמרנו. עצוב נגמר לא מקיים את השם לעומת זאת משפחת אב אין דבר כזה שיש משפחה משפחת אביו תמיד יש משפחה גם אם שמישהו נפטר אתה חלק אדם הוא חלק ממשפחה גם אם האבא שלו וסבא שלו כבר נפטרו הוא עדיין נפטר חלק ממשפחת בסוף זה שבט כן שבט ראובן שבט שמעון אוקיי אז אוקיי זה הבדל גדול זה הבדל מהותי זאת אומרת זה כמו שאמרתי קודם יש פ מסלול למטה מסלול למטה ואתם רואים עכשיו שזה לא כשאנחנו מבינים את זה אפילו מה זה לעומק מבינים את זה אז אני אומר פעם אפשר היה הייתי יכול אתם יכולים הייתם ללמוד את זה שבן לא יורשת אמו בקבר מה שנקרא אחרי פטירתו כאחד מהכללים כן מהכללי המשחק יש כמו פונקציה במתמטיקה או במחשבים אם אם ככה אז ככה אם ככה אז ככה הייתי יכול להגיד לכם זה לא אבל עכשיו אתם מבינים למה זה או זה יושב לכם טוב אני מקווה יופי דבר אחרון הבעל יורש את אשתו הבאתי את המקור א הרשב"ם מבין דאורייתא הרמב"ם מבין דרבנן אבל הוא אומר זה דבר מדהים זהושה דרבנן שחמים חיזקו אותה כל כך שאפילו ביובל הקרקע הזאת לא חוזרת זאת אומרת שתבינו שאנחנו אחרי 2000 שנה אז אנחנו כבר מעורבבים כל השבטים פה כבר לגמרי כלומר יבוא אליהו הנביא ויגיד לכל אחד מאיתנו מאיזה שבט הוא ואיפה נחלתו השבטים שלנו התערבבו נכון עברו 2000 שנה הרבה הרבה נשים התחתנו עם עם אנשים משבטים אחרים וזה התערבב התערבב התערבב התערבב וזה גובר על היובל ס דבר מעניין נכון כאילו בעצם יש לנו תדמי לא יודע איך אתם מדמיינים את א חזרת היובל אני מצאתי בגמרא איזה מקור שמש שמתחילים מהתחלה כן שכשנתחיל החזרו הנחלות לא משחזרים מה היה מפעם אחרונה שהיה יובל עד היום שזה התוצאות עם בלאגן אחד גדול אלא מהפסים מאפסים עונה טוב אוקיי עכשיו טעם דיני ירושה א אומר המשך חוכמה על על מצוות עיבור מקור 16 פירשו רזל על פי גזירה שווה מקובלת להם שם שם קים שם לאחיו מבנות צלופרד שמעו למה גרש שם אבינו נתן לנו אחוזה הרי מה דבנותיו עומדות תחתיו בנחלה נקרא קמת שם אף כאן מה שהיה בם נותן הנותן את אשתו נותן חלק בנחלה בנכסה אביו הוא הקמת שם אומר לנו המשך חוכמה הקמת שם קוראת לא רק בזה שאדם מושאיר חיוב צאצעים אלא בזה שרכושו עובר ליורשיו גם זו הקמת שמו ואני אומר על פניו זה רק שהוא מעביר את זה לצאצא או במקרה שליבום שזה החריג מעביר את זה למי השם ישמואל גם מדבר על ענייני חליצה וכותב כך וכן יש לפרש עניין ל של חליצה הטיים יש לומר סוף שורה ראשונה כאדם שהוא בדוגמה עליונה צריך שיהיה נצחי כדוגמה עליונה גם בעיה אלמה הקדוש ברוך הוא ניצחי גם בני אדם צריכים להיות ניצחיים ובמה שמניח זרו אחריו בזה הוא ניצחיותו גם בהי עלמה מעניין נכון כאשר יבמה יבוא עליה ויה בכור שהתלד יקום שם אחי ומת ועל ידי זה נשאר ניצחיותו גם בזה העולם ושוב נשמתו נקשרת בעולם הזה זה דבר מאוד מעניין שכדי שאדם יוכל להשתחרר לעולם הזה הזה הוא צריך הוא צריך להיות נצחי בעולם הזה. בסדר? אם בן אדם בן אדם נותר בלי ילדים א בלי צאצעים אז הוא נשאר תקוע קשור לעולם הזה הוא לא משתחרר ממנו וכדי בסוף אדם שהולך לעולמו הוא צריך לעלות חזרה למעלה וכדי לעשות את זה הוא צריך להיות ניצחי על ידי איזה שהוא השאיר פה צאצאים וזו הקמת השם אוקיי עכשיו מה מה אני רוצה לומר שאתם מבינים שהקמת השם פה היא היא לא כמו שאמרתי זה לא זכות לעשות עם הכסף שלי מה שאני רוצה אלא יש פה איזה מעלה רוחנית מאוד מאוד מאוד גבוהה שקשורה גם להשרת צאצאים וגם לעברת הירושה לצאיצאים שכמו שראינו קודם זה כנראה קורה בעיקר או רק שמעבירים את הירושה לילדים כי הם מקימים את השם כלומר כשירושה מגיעה למשפחה משפחתיו קוראה משפחה זה לא קורה רק שאדם מושיר חיו צאצאים אז הוא ניצחי ואז מתקיים שמו ויש פה אריכות בספר נקודי הלכות של רבי נתן ברסלר עשר כני עצירה מתודית מה שנקרא תשימו לב מה קרה לנו כאן התחלנו משאלה מעשית נכון ושאלנו מה הפשר של הפער בין דיני ירושה של התורה לבין מה שעושים בפועל והיינו קודם כל בדיני ירושה קודם כל ניסינו לעשות הכללה של דיני ירושה להרים טיפה את הראש מהפרטים ולראות מה יש פה וראינו שיש לנו בעצם שלושה מסלולים העברה לצאצעים העברה למשפחה העברת אישה לבעלה ונו שקודם כל התורה קוראת למי שמשאיר אחר ציצאים שהוא מקים שם כן נותר שמו אחריו ועכשיו אנחנו זה מדי פעם קורה אנחנו מגלים שבשביל להבין את זה יותר טוב או להבין מה מה קורה פה אנחנו מגיעים גם להיבטים המחשבתיים אני אומר זה לא הכרחי אפשר אפשר גם לעשות את זה בלי זה אבל זה בדרך כלל עוזר להבין אזיקותי הלכות אומר דברים מאוד דומים לשם ישמואל על כן זה שמת צריכים לתקנו להכניע סיטרה דמותה ועיקר תיקונו על ידי שמניח בנים כלומר שוב אנחנו תמיד חוזרים בסוף לחט אדם הראשון נגזר עליו מיטה אז התיקון של המיטה הוא שאדם משאיר אחריו צאצעים הוא אומר בנים לא צצעים כי הבנים הם נקרא בחינת תיקון הכללי שהוא תיקון סתדמות הקנל וזה שאמרו רבותינו זכרונן לברכה כל המניח בין ליורשו כאילו לא מת עכשיו קודם כל זה לא כתוב אני לא מצאתי את זה כתוב כל שאינו מניח בן ורשו הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה זה שוב זה מחזק את הבאתי את זה אחר כך נמ לי את זה שהירושה יש בהיבט שהוא זה אינטרס של המוריש אבל זה האינטרס לא כלכלי זה לא שכדאי לך להעביר לבנים אלא זה משהו שקשור לישארות הנפש וזה בחינת חלקם בחיים צפונכת מלא בתנם שידי בנים חלקם בחיים כאילו לומד קנל עיקר התיקון על ידי הירושה שמקבלים הבנים ואז הוא ממשיך במקום 19 כל פת משפטים קצרים על כן בן קודם לבת כעיקר תיקון הכללי עם הבנים כלומר התיקון הזה קורה יותר אצל הבנים מאשר אצל הבנות לכן עדיף שהבנים יקבלו וכן מחמת זה משפחת האב קורה משפחה אבל משפחתם אינה קורה משפחה כי הם יורשים רק מצד האב אז הוא אומר שזה גם בעברה למשפחת אב יש את התיקון הזה אבל בעוצמה יותר נמוכה ואני מדלג גם כל 21 וזה שאמרו בנות סוף אחד אם חשובות זרע תנה לנו נחלה ואם נב תתייב ממנו כי הה באתליה מאחר שחשובות זרע לפתור מן הייבום כי אין נשמתו ארתילאי לגמרי כי הייבום לתקן נפש המת דאזלי ארתילאי כידוע מחר שהם פותרים מן הייבום נמצא שם גם כן בחינת תיקון הלבושים גם הבנות ועל כן הראוי להם הירושה כנל כי הירושה היא שייך לזעו שהם בחינת תיקון הלבושים אומר לנו רבי נתן שכשאדם נפטר חלק מתיקון נפשו זה שיש לו צצעים ושם מקבלים את הירושה שלו עכשיו אני אשאל אתכם שאלה מסברה אנחנו לא אני לא מבין את זה לעומק אני קורא את זה מה שקרה על דרך הפשט. האם יש הבדל בין התיקון הנפש של בן אדם שמת והשיר אחריו 100 מיליון דולר לבן אדם שמת והשאיר אחר 100 ש₪ יש הבדל בין תיקון הנפש מסברה? לא. מה חשוב שיגיע כסף לירורשים הנכונים אז עכשיו תזכו בדברי תשב שאומר אם השארת ארבעה זוזים לירושת דאורייתא זה מספיק. פתאום מתברר שזה לא איזה הרמה, זה אולי הבנה, זה אולי מהות העניין. זאת אומרת, אנחנו צריכים בשביל לקיים את כל העניין המהותי הזה, הוא לא עניין, הוא עניין מהותי ולא עניין כמותי. כמו שאמרנו, הוא זכותו של הנפטר, הוא מעלתו של הנפטר, יכול להיות שמספיק לעשות את זה בארבעה זו. לא צריך לעשות את זה בכל הכסף, אפשר לעשות בשאר הכסף, דברים אחרים. העיקר שישאר משהו. יופי. עכשיו אנחנו באמת ניגע בהיבת ההלכתי יותר וזה דיניבורחסנטה הזכרתי קודש אני אקרא את זה בפנים מקור 22 אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי כל שנו מניח בן יורשו הקדוש ברוך הוא מלא עליו עברה כתיבה נחלתו כתיבתם יום עברה יום ההור כלומר כשאדם לא משאיר אינו בן יורשו כדאי לבן שיהיה לו בן לורשו דווקא בן ולא בת אז יש לו איזה זה איזשהו פגם ישור את הנפש שלו כן זה לא טוב אז קודם כל טוב לבן אבל אנחנו עושים שני דברים שיהיה לו בן שירש אותו ויש משהו וזה זה מה שרבי נתן אומר כן שהחלק מתיקון הנפש של הנפטר זה שהרכוש שלו יעבור אם אפשר לבנים שלו אם לא לבנים שלו לבנות שלו ואם לא לבנות שלו למשפחתיו זה חלק מתיקון הנפש שלו עכשיו אז זה הסבר אחד שאני אומר סליחה אני א צריך להקדים פה משהו ראינו בהתחלה בהתחלה פשוט לא הבאתי את זה בשביל לא לחזור כל הכפילויות במקום מספר אחד ראינו את דברי הגמרא כתוב בכתובות אבל זה גם הגמרא בבטרא שלא להיות בעבור חסנתא לא טוב להעביר את הירושה מהירשים מדאורייתא לירורשים לאנשים אחרים למה לא מה רע בזה עכשיו למה לא הוא לא פעם יש שמעתי את זה מהרב זמן נחמיה זצל שהוא אמר אנחנו לא דורשים אתם דקרא מה הכוונה אנחנו תמדקרא זה אומר התורה אומרת לא תחבול בגד אלמנה בא רשבי ואומר דווקא אלמנה עניה אם זה אלמנה עשירה אתה יכול לחבול בגד אלמנה אז זה אנחנו לא פוסקים ככה כלומר התורה אמרה לא תחבול בגד אלמנה נקודה היא לא מבחינה אף פעם אסור אתה לא יכול בגלל סברה לבוא ולצמצם דין תורה מפורש אוקיי אבל יש שואלים הפוסקים האם אפשר לחבול בגד גרושה אין אין אין פסוק כזה נכון הם דנים אומרים רגע למה אסור לחבול בגד אלמנה אז יש אומרים כי היא מסכנה אה גם הגרושה היא מסכנה יש כאלה שאומרים יש כאלה שאומרים לא אלמונה יותר מסכנה מגרושה יש כאלה שאומרים מפני החשד אז גם בגרושה יש חשד כלומר הטעם הדקרא הרי מה אנחנו עושים כל היום בבית המדרש דנים בטעם דקרא כדי לדעת את דמות מילטן למילטא אוקיי אז מה שאנחנו עושים עכשיו זה לא שיטת רשבי רבי שמעון רשבי שדורשים את העם דקרא. אנחנו לא מצמצמים, לא מבטלים דין תורה בגלל הסברות שלנו, אבל בשביל להבין דין תורה, אנחנו רוצים להבין שהתורה אמרה לא תהיה בעבורסנת. למה היא התכוונה? אנחנו רואים קודם כל מהתב שהתכוונה שלפי התשב אם אנחנו משאירים חלק חלק לירושת דאוריתה זה כבר בסדר. אז מה הסברה שלו? אז אמרנו סברה ראשונה מהגמרא במקור 22 שיש עניין שקשור להישארות הנפש לנפטר שתתקיים דין ירושה דאורייתא. הסבר שני עולה מהרשבה מקור 23 אין ורח מנוחה ממנו מי שמעביר ירושה מהירושים דאורייתא אין חכם נחת רוך במעשיו לאחרון אף גורם להם שכועסים עליו עקר נחלה דאורייתא זה לא אינטרס שלא של המוריש לא של היורש זה דין תורה הקדוש ברוך הוא אמר לעשות משהו ואתה עושה הפוך אוקיי שוב נשאל האם אה המילה עיקר דין דאורייתא הרב הרצון דיבר על זה הרבה כש שתמיד כשחז"ל תקנו תקנות שהוק הם עוקפות דין דאורייתא הם תמיד השאירו מקרה שבו יכול דין דאורייתה. ראינו קודם בתקנות חכמי מרוקו שהבנות נשואות הם לא מקבלות כדי להעביר מה אנחנו לא מוחקים לא עוקרים דין תורה אנחנו משאירים דין תורה אז האם כשהתשבץ אומר תשיר ארבע זוזי לדין תורה הוא אנחנו עוקרים דין תורה או לא עוקרים דין תורה מה אומרים לא עוקרים נכון אם השארנו משהו טוב יופי שאלתי כמה אנשים א להם תגידו משהו הרב נחזור לרב הרצוג לניסיונות של לעשות חוק ירושה על פי התורה אם הרב הרצוג היה בא היום והיום הייתי אומר לו תשמע רב ארצון רעיון הוא הציע משהו מנגנון מאוד מסובך נעשה משהו משהו פשוט אבל מנגנון מסובך שהתוצאה שלו חלוקה שווה לגמרי הייתי אומר לו נעשה משהו אחר חוק הירושה כתוב ככה סעיף מספר אחד מתוך האיזבון 10,000 שק יחולקו על פי דין תורה 10,000 שק צמוד למדד שלא ישחק יופי סעיף שתיים מה שאתם רוצים מה שיש היום זה עוקר דין תורה או לא עוקר דין תורה לכאורה זה לא עוקר אז שאלתי מישהו אמרתי אז אומר לי מה זה זה בדיחה מה זה 10 10,000 שק בן אדם א בן אדם נפטר משאיר דירה מיליון מיליון וחצי שניים אתה 10,000 שק אמרתי לו מה הסיכוי שחוק הזה יעבור בכנסת אפילו היום היום יש היום עם ישראל היום מדינת ישראל מדינה מסורתית מה הסיכוי ש אני אומר סעיף אחד אנחנו מבקשים 10,000 ש₪ יחול כל פי דין תורה אני לכם יותר מזה 100 ש₪ יחול כל פי דין תורה מה הסיכוי שזה עובר לצערי לא גבוה למה פרינציפ אבל הפרינציפ זה הפרינציפ מה שנקרא הפרינציפ נכון לשני הכיוונים אם אתה רוצה לקיים דין תורה ולא רוצה לעקור דין תורה אז אתה רוצה ש100 שק 10,000 שק תחלקו על פיין דין תורה נכון המשמעות הכלכלית של זה היא לא גבוהה אז זה חשוב לך בלי זה חשוך אתה עושה את זה ומי שחשוב לו הפוך אז הוא מתנגד לזה זה אוקיי ולכן יכול וזה אגב ככה נראה צבא היום ככה אנחנו אנשים לעשות לא ארבעה זוז תשאיר כמה אלפי שקלים התחלו על פי דין תורה הרב א הרב משה פינשטיין כת 1000 דולר אבל אני אומר 10,000 שק לא משנה זה במונחים של ירושה שבן אדם שיש לו דירה משלו זה כלום אבל זה באמת השאלה אם אתה רוצה לקיים דין תורה או לא רוצה לקיים דין תורה אתה רוצה לקיים דין תורה ולא לעקור זה אתה עושה את זה אתה רוצה בסדר כל אחד מקבל מה שהוא רוצה אז זה ההסבר השני אמרנו הסבר ראשון ישארו את הנפש. הסבר שני לא לקור דין תורה הסבר שלישי אומר המורא נבוכים דיני ממונות גם כן הירושות מקור 24 והם מידה מעולה שלא מנמנע אדם טוב ממי שהוא ראוי לו ואחר שהוא הולך למות שלא יכנ ביורשהו ולא יפזר ממונו אומר שני דברים שאתה מפקיע דין תורה אתה פוגע במי שאמור לקבל את הכסף ואתה גול קינה בני יורשים כלומר על מי הוא מדבר אינטרס של מי על מי איזה זכויות הוא חושב שצריך להגן של היורשים אז עוד נפקמינה זה מה האם אנחנו רוצים את הסכמת היורשים כלומר בוודאי במקום שבו היורשים מסכימים זה הרבה יותר קל כי אתה אומר מבחינת הסכמת היורשים אין בעיה הם הסכימו הם רוצים כן הרבה פעמים כמו שאמרתי במשפחות אני יכול להגיד אפילו שמתענות נכון זה מה שצריך לעשות לחלק שווה וגם אם ההורים לא חלקו שווה אז אחרי שההורים נפטרים לחלק שווה בין הילדים כך צריך לעשות במקום שלא עושים את זה זה זה עוגמת נפש וקנאה וסינאה שלא נגמרות לא אל תעשו את זה ו אז זה אחד ומבחינת הקמת שם מת על נחלתו להשאיר סכום קטן שיתחלק על פי דין תורה כמת השם לא להקור דין תורה יפה ודבר אחרון שאני רוצה להגיד כאן אולי אחרי זה נגיד בקיצור אבל את העיקר דבר יפה מאוד ממגילת רות אני לא יודע מי פה רוב האנשים לא יודעים מה קרה במגילת רותם יודעים ש כתוב ויה במי שבות השופטים ויה רב בארץ המשך לא ידוע אבל יש פסוק במגילה כדי להכיר אותו פרק ד' וגם אומר בועז במקור 25 גם את רות המביה ש אשת מחלון קניתי לי לאישה להקים שם המת על נחלתו שוב אנחנו רואים שוב את הקמת שם המת אבל על מה קם שם המת על נחלתו ואני חושב שזה מסביר לנו עוד טעם בעוד עוד מה שאני חושב שזה נפקמינה למיסה לא למיסה היום אבל יש ל זה נפקמינה הלכתית כל מה שדיברנו עכשיו זה ברחו שהוא איננו נחלה בארץ ישראל לא הנחלה בארץ ישראל גם הדירה היא לא נחלה בארץ ישראל אבל כשמדובר על הנחלה נשמע פה שהשם המת קם נחלתו ולכן חשוב מאוד שאת הנחלה יחלקו על פי דין תורה כי שמה קם שם המת בצורה הגבוהה יותר ולכן לכן זה מסביר לנו למה כיוון שאנחנו מנותקים מנחלתנו בארץ ישראל, אנחנו גרים בארץ ישראל אבל לא כל אחד בנחלתו. למה הפוסקים כמו שאני אומר מתקופת המשנה כבר עושים דברים שהם עוקפים דין תורה? כי הם אומרים יכול להיות שיש וזה אני אומר זה לא מצאתי מישהו שאומר את זה בפוסקים שיש העניין המיוחד הוא בהקמת שם עומת על נחלתו וזה לא קיים היום אז עכשיו אנחנו מדברים על יש עוד עניין שזה שחלק מהרכוש של הנפטר יגיע ליורשב אבל אז אם נסכם בעזרת השם רע עם ישראל ישוב איש איש לנחלתו אז בצבאות או בחוק הירושה היה כתוב שמדינת התורה היה כתוב סעיף מספר אחד נחלתו של הנפטר נחלתו אחוזתו בארץ ישראל היא תתחלק על פי דין תורה ואם אין לו אז 10,000 שק ואת כל השער נחלק שווה בשווה כי זה באמת משהו מיוחד קשר הנפטר לנחלתו רשנם מסביר את זה שמה בצורה כאילו קצת טכנית כי ה אם האשת הנפטר מסתובבת בשדה אז זוכרים אותו וזה נשמע שיש פה משהו יותר עמוק א אני רק אומר תראו במקומות 27 ו2 27 אומרים את שחז"ל תיקנו את כתובת בנים דיכים אמרו כל זה בתנאי שחוץ מכתובת בנים דיכים יש דינר אחד שמתחלק על פי דין תורה כלומר קיום דין תורה לא צריך בשבילו שכל הרכוש יתחלק על פי דין תורה מספיק ש חלק קטן ומקור 28 זה חיפשתי מאוד אתריד אותי מאיפה הגיעו ארבע זו מאיפה זה בא מה זה הגדר הזה אז איך אומרים בסיעתא דשמיא הנפלאה למדתי עכשיו ללכות ערכין וכתוב שמה שכשאדם פודד את הקדשות אז חכמים תיקנו שיפדה בארבעה זו או קרוב לזה כדי לפרסם הדבר למרות שאפשר לפדות בפרוטה זה כאילו סכום חשוב סכום קטן חשוב סכום חשוב אז כנראה משמה זה בא אמ אוקיי ו א תראו דבר מעניין אחרון יש עכשיו יש המון מחלוקות זה שמבארות את העניין אני אומר עכשיו אחרי ששמעתם אותי אני אומר קודם כל כשאתה לומד פרק יש נוכלים באוריינטציה הזאת במבט הזה זה אז פתאום אתה רואה שהרבה מאוד מההתלבטויות זה האם הירושה הזאתי היא ירושת קם תחת או הירושה הזאתי ירושת משפחה שני המסלולים האלה הם כל הזמן כלומר הרבה מאוד התלבטויות זה בעניין הזה או בהבנת כל אחד מהמסלולים עוד מה שהבאתי פה מחלוקת א מחלוקת מעניינת זה האם א יש לנו דין רבי יוחנן בן ברוקר פעם זה קצת מטווה לכת נאמר את זה רבי יוחנן בן ברוקר מחדש שאדם יכול מתוך יורשב נגיד אדם יש לו שלושה בנים רק שלושה בנים והוא מחליט לקחת את הרכוש שלו ולתת את כל הרכוש לבן אחד אגב כמו שאומרים אל תעשו את זה כן זה עושה קינה ושינה אבל הוא יכול לעשות את זה באמירה בפה וזה ירושה זה נשמע זה ירושה דאורייתא זה לא צבא הוא מחליט כאילו מתוך הירושים לאן להזרים את כל הירושה שלו אוקיי יש שאלה אם גם על זה נאמר לא תהיה בעבורסנתא וגם זה לא טוב כי אתה לא עושה את רצון את ראינו את עוקר דין תורה שם אומרת הלכה לטוב עכשיו בוא נעשה רגע ניתוח של זה לפי הסברות השונות האם אתה פוגע ביורש כשאתה נותן את כל הרכוש לאחד הבנים כן האם אתה עוקר דין תורה שאלה כי אתה לא לגמרי עוקר אתה נותן אחד מהירשים פי דין תורה האם אתה אדם מקים שמה את שמו על נחלתו או מקים את שמו גם כי נשאר אחד הילדים עכשיו בואו תראו מחלוקת אשונים ואחרונים בזה מרי בן לב יש גם מארי זה שאומר ככה עבר יש לומר יש מקום לחלוק ולומר מקור 30 דנידון דידן דעבור חסמת לא וחזו אינשברשיה כיוון שהתורה נתנה רשות להנחיל למי שירצה אבל אם אתה עושה רבי יוחנן בן ברוקה זה לא בכלל האיסור שלבורח שנתא כי אם התורה התירה את זה מן הסתם זה מותר זה בסדר ו לעומת זאת הראש מקור 31 כותב כך עוד יש לחלק בטעם אחר בין בחייו בין משת מותו לבחייו שהוא נותן מתנה הכל בכלל בשעת מיתה שבא להנחיל אנו עומדים דעתו שזה הודן מה כוונת הנפטר המוריש כשהוא דיבר אז הוא בחייו יכול לעשות מה שהוא רוצה אז הוא נתן את כל רכושו אבל בשעת מיתה שבא להנחין אנו עומדים דעתו שלא רוצה להעביר הנחלה מן הבנים לבנות כי אברהי כדי אמר שמואל רבי יהודה לא לא תהבו ורחסנתאפילו מברא בישה לבר טב כל שכן מברה לברטה. כלומר כשאדם נוסע את רבי יוחנן בן ברוקה מן הסתם הוא לא התכוון להיות מהרשעים שמפקיעים את א שעוברים על עבורסנטה. זאת אומרת מה שמע שהראש מבין ששאדם נותן את כל רכושו לאחד מבניו הוא עובר איסור. זאת אומרת שהראש יבין שהנחיה שחז"ל אל תעשה את זה היא לא בגלל הקמת שמה מת על החלתו אלא בגלל הזכויות של הזכויות של היורשים דוגמה בסדר כלומר הוא הבין בסדר את אחת הצדדים בחקירה הזאת עכשיו אני אומר אפשר אני אומר זה אגב גם אני פה ב עוד לא חושב שמציתי את הסוגיה אבל אני חושב שזה פתח את הסוגיה וגם קצת פתח את הראש ואני אומר לכם גם שניסיתי את זה בכמה מסכתות וזה עובד בסדר בסנדר ניסיתי את זה הרבה סוגיות זה עובד מאוד יפה וגם בקידושין זה יכול לעבוד בסדר ש לתל קידושין ובזה נסיים האם קידושין זה עניין של החבר זה עניין של החברה או עניין של בני הזוי מה אני רוצה מכם נכון בכל העולם בכל העולם בשביל להתחתן אתה צריך להירשם בעירייה ב זה זה עניין המדינה חושבת שזה עסק שלה. אוקיי? דבר משונה, נכון? לא, לא, גם במדינת ישראל, נכון? צריך להירשם לחתונה. למה? מה זה העסק של המדינה? א נשאל לכם גם התורה קידושים זה עניין של שני אנשים, זה לא עניין של אף אחד, אל זה עניין של החברה. החברה צריכה לדעת על זה. האם זה החברה? האם החברה זה תנאי? האם החברה בסדר, זה שאלה מה שנקורה שאלה מעשית. זה לא איך עושים את זה. זה להבין להבין מה אנחנו עושים. תודה רבה לכם. [מוזיקה] เ