דינא דמלכותא | הרב אורי סדן, מכון משפטי ארץ ואב"ד ארץ חמדה פתח תקוה | כנס אסופות ה-5

[מוזיקה] שלום וברכה התבקשתי לדבר בנושא של דינה דמלכות הדינה אני אפתח באנקדוטה א לפני למעלה מ-10 שנים שוצי את הספר הראשון שלי דיני עבודה במדינת ישראל על פי ההלכה א ניגשתי לרב ז מנחם גולברג מורנו ורבנו בארץ חמדה לקבל את הסכמתו הוא קרא את כל הספר הוא קרא את כל הספר וכשהגעתי לקבל את ההסכמה אחרי שהספר היה אצו כבר הרבה זמן אומר תראה חוץ מדבר קראתי את הכל חוץ מדבר אחד זה נושא שאני צריך למוד אותו אותו ואני עדיין לא סגור עליו עד הסוף הנושא של דינה זה מלכות הדינה אז ההסכמה היא על הכל חוץ מזה זה אני עדיין צריך ללמוד א אז אני אשאר עם פסיקתו שאנחנו עדיין צריכים לללמוד ועדיין א וזה מה שעשיתי הוא אמר לי ללמוד אז למתי א המסקנות הם א מסקנות שבאמת זה נושא שצריך ללמוד אז יהיו הדברים כפתיחה לכך שכל אחד מפה ילמד את הנושא אני חושב אבל שהמירה הנושא שצריך ללמוד היא לא רק מכיוון שמדובר בנושא שגדול מדעתו הרחבה של רב ז בחן גולברג אני בטוח שאם הוא היה וצה הוא היה יכל למוד את הנושה הזה ולהקיף אותו לעומק ולרוחב כ באופן הנכון ביותר זה נושא רגיש זה נושא רגיש הוא נושא שטעון השקפתית פוליטית מה שתרצו הוא עומד יושב על כל ה יושב על כל הרבדים של המחלוקות בתוך הציבור הדתי ולא בכדי אפשר לדחות את הנושא הזה אולי אבל אנחנו בבית הדין בסופו של דבר צריכים להתייחס לשאלה הזאת א לאיזה חוק אנחנו נותנים מעמד של דינה ד מלכותה אנחנו מתחשבים בפסיקה לאיזה חוק אנחנו לא מתחשבים זה שאלה שאי אפשר אין מנוס אתה צריך להכריע גם לא להכריע זו הכראה לגמרי בסוף מישהו ישלם או לא ישלם על פי ההכאה הזאת ולכן א נכנסנו לנושא הזה אז נתחיל השאלה האם יש לחוקי מדינת ישראל מעמד א א תוקף מחייב על פי ההלכה היא באמת אחת השאלות המסעירות ביותר את עולם התורה מאז קום המדינה ועד היום הרקע לדיון הוא קביעה של האמורה שמואל מופיעה במספר מקומות בשס בגמרא בנדרים ו בוקמה ועודו וד דינה דמלכות הדינה הריטב אגב בנדרים מציין שאין לא מצאנו שום חולק על ההלכה של שמואל זה אמנם שמואל אמר את זה אבל אף אחד אחר לא חשב אחרת וההלכה הז הומצא על ידי כל הפוסקים נפסקה להלכה בשולחן ערוך בכו ש משפט שסט סעיף ב אין אין מישהו שחולק עליה א מבחינת יסוד הדין של דינ דמלכותא לא נעריך בדבר יש מקום להעריך בדבר רק אני אומר מה ש כתב לי הרב יעקב אריאל שבאמת א רעיון מעניין שהיסוד של דינה דמלכות הדינה הוא קודם לתורה הוא קודם לתורה הוא מסיה נורא פשוטה כי הוא מחייב ללא רק יהודים הוא מחייב גם גויים גם גוי ההלכה הקסו שדינה מלכות הדינה אז זהוא אומר זה חלק מש מצוות בני נוח יש מצוות בני נוח להקים בתי דין היא לא רקצ להקים בתי דין מוסדות משפטיים היא מצווה ש היא מצווה שהיות והמדינה היא חלק הכרחי לבניית חברה שלא אוכלים אחד את השני כמה אמר תומס הופס בספרו הלויתן שלא לא לא טורפים אחד את השני אז צריך מדינה והמדינה לא בלי דינת המלכות היא לא מתפקדת לכן כדי לממש את המצווה הזאת את המצוה את המצווה משבת ד נוח הציות להחלטות השלטון הוא חלק המצווה של דינה דמלכות דינה והיא נכונה הן בגויים והן בישראל ביחס לדינה דמלכותא במדינת ישראל כאן העסק קצת יותר מורכב מדוע נחלקו הראשונים בשאלה האם די דמלכותא נוהג גם במלכי ישראל בארץ ישראל לדעת התוספות המצוטטת ברן אין תוספות כזה אבל יש רן כזה בנדרים א הדין הזה נאמר רק במלך גוי וגם כן מוגבל רק לדיני מקרקעין הנימוק שלו מפני שהארץ שלו ויכול לומר להם אם לא תעשו מצוותי אגרש אתכם מהארץ לאומת זו מלכי ישראל שמושל בארץ ישראל הדין לא ככה הארץ לא שלהם הם לא יכולים לגרש אף אחד מארץ ישראל ולכן לשיטה הזאת לכאורה היה צריך לומר שזה לא נכון רק במלך גוי או לא נכון בכל מלך גוי זה נכון במלך גוי בשלטון פודלי שהמלך ה ליטרלי זה שלו המדינה היא שלו זה נכס שלו והוא יכול לגרש את מי שהו והוא יכול לגרש את מי שהוא רוצה ולפי זה באף מדינה דמוקרטית בעולם לא ידיע ד מלכותה כי הרי המלך לא יכול לגרש את מי שהוא רוצה זה לא שלו א וזאת קושיה שמי שאומר אין דנד מלכותה בארץ ישראל צריך להתמודד למה יש דנד מלכותה בארצות הברית טוב ארצות הברית באמת בנה בחצי שנה האחרונה זה משהו מיוחד אבל א בצרפת בצרפת באנגליה במקומות שזה לא זה לא שלו א לעומתם אבל לעומת הרנ דה הראש פסק הרמבם בהלכות גזלה ועבדה שהכלל שהכלל דינה דמלכות הדינה תקף גם במלכי ישראל בארץ ישראל ושדי המלך דינו בן שהיה המלך גוי בין שהיה מלך ישראל המסקנה היא שאסור להעלים כי מי שמעלים מס המבריח מהמכס גוזל מנת המלך מי שמעלים מיסים הוא גזלן זה ההשלכה של דנ מלכות הדינה על כל המשת הגזלן יש פה מישהו שלקח עד לחתונה שלא שי למס שיבדוק את זה עם הרב שלו א בכל אופן כך מכריע השולחן ערוך בש סטו כך מכריע הרמה בסעיף ח שדינה דמלכות הדינה א גם ב גם בארץ ישראלל לדעת החתם סופר יש לו שיטה מעניינת בחוש מישו מד אומר החתם סופר עכשיו הרב והטסת יכולים להתווכח ביניהם ביחס לשאלה מה הי כוח המלך על האזרחים אבל אם המלך מחוקק חוק שהוא לטובת אזרחי המדינה לטובת אזרחי המדינה נכון שהחוק הזה מגביל את זכויותיו של הפרט במובן זה במובן כזה או אחר אבל אם החוק הזה הוא נועד לטובת האזרחים אזי א יש לחוק תוקף מדין הסכמת הציבור ובזה יסכימו גם הרמבם וגם התוספות שדינה דמלכות הדינה ואנחנו כמו כל תקנות הקהל ואנחנו נגל בזה אולי בהמשך אם קום המדינה נחלקו הדעות בין גדולי ישראל כיצד להתייחס למדינה בכלל למה למה להתווכח אז די ברור מצד מצד אחד מנהיגי המדינה היו חילונים המדינה לא ראתה את עצמה מחוייבת לחוקי התורה מצד שני אפשר לחלוק על כך כלמ אפשר אבל קשה מאוד לחלוק על כך שמדינת ישראל מתממש חזון הנביאים לשבעת ישראל לגאולת ישראל והדים למחלוקת הזאת אפשר למצוא מחלוקת האם אומרים דין המלכות ביחס למנת ישראל הרב יעקב האיר לי שלא יכול להיות שיש מישהו שאומר שאיין דינה דמלכות הדין דנת ישראל אבל מצאתי כתוב שהוא אומר את זה אז א אז אז כנראה שזה לפחות כתוב יכול להיות שהוא לא אומר את זה אבל זה כתוב א בכל אופן א א א אפשר ומטעם הוא די ברור מי שאומר ש ש ש פוסקים שלא מייחסים שום משמעות רוחנית חיובית למדינת ישראל בלשון המתה לכל או יותר רואים בא איזה גוף שמנהל את ענייני אזרחי המדינה נוטים באמת להגיע לומר שאין דינה דמלכות הדינה א במדינת ישראל ו אגב למרות שהם יתנו דין הד מלכותה לכל דמוקרטיה אחרת אומר שכך אומר שבט הלוי א מדש מדינה אחת בעולם שאיין בה דינה ד מלכותה א פלא א ולעומת זאת א ולעומת זאת פוסקים אחרים שרואים בשבת ציון בעת החדשה את פעמי הגאולה ואת מדינת ישראל כמוש חלקי של מלכות ישראל המתחדשת גם קובעים שיש לחוקי מדינת ישראל גם תוקף הלכתי כך קובע הרב דיה בשוט ישכיל הבדי כך כותב הרב די יוסף בחב דת חלק ה אין צורך לומר הרב אליהו והרב שפירה ועוד ועוד פוסקים רבים וככה אנחנו פוסקים למעשה בכל בתי הדין הציוניים כותב הרב עזר בצרי נקודה אפרופו השיעור החשוב של הרב של הרב עוז א אומר הרב עזרא בצרי בספר דיני ממונות שכל כך הדעה שאיין דינה דמלכות הדינה בארץ ישראל בטלה מבוטלת וחסרת משמעות שאי אפשר גם לשיטות הסברות שיש דבר כזה קמלי אין קמלי שאין חוק אין קמלי כנגד כנגד ההכרעה שיש דין דמלכות הדינה במדינת במדינת ישראל אגב זה נורא מעניין כי גם אלה שאומרים שאין דינ מלכות הדינה מושבת הלוי יסכימו שלדו בדין הפלילי או דיני תעבורה דיני תעבורה ממש כותבים את זה מפורש דינה זה מלכות הדינה כמו שכתב החתם סופר ואז ה מציינים את אותה תשובה של החתם סופר בכל שמש מד שמקום שיש הסכמה שזה חוק טוב אז יש דינ מלכות דינה ואז כל שנותר לשאול זה למה דיני תעבורה כן ודינים אחרים לא איפה אתם קוים וזה בסדר גם גם אני צריך להכנס לשאלה מה כן ומה לא אבל אבל אם יש דינ מלכות הדינה במשהו מויד מי קצת על השאר שיישבו שבועה דאורייתא א בכל אופן זה העיקרון שיש דין דמלכות הדין אבל וכאן ההבל הגדול וזה הנושא של זה הנושא כי אמרנו כל מה שאמרתי עכשיו אי אפשר להגיד אפילו קימלי אחרת אבל מכאן ילך יש מקום להתווכח הפסיקה שיש תוקף הלכתי לחוקי לחוקי המדינה היא קביעה כללית עקרונית אבל היא לא גורפת א החוק כמו כל דבר נתון לביקור לביקורת הלכתית כדי שיחייב את האדם שומר תורה ומצוות אבל לפני שנתחיל בדיון אני רוצה לצמצם את הדיון לנקודה שבה אנחנו שבה תקיים הדיון דהיינו לקבוע את גבולות הגזרה שטחים שבטוח אומרים דין הד מלכותה שטחים שבטוח לא הוריד אד מלכותה אז נתחיל מצד אחד א ברור שאם חוק כלשהו אין מדינת ישראל חוק כזה אבל נגיד שי חוקק איזשהו חוק כזה שיורה א אה א שיורה ורה לאדם לעבור על איסור שמפורש בשולחן ערוך אור חיים יורדה לא משנה אבן העזר לא משנה החוק הזה לא תקף גם מלך ישראל שחוקק חוק כזה לא תקף הרמבם הביא דוגמה מדוד המלך לא שחוקק חוק כזה אלא שנתן הוראה שהתנגשה עם קיום מצווה כלשהי אומר הרמבם אם גזר המלך לבטל מצווה אין שומעין לו זה לא שאלה בכלל זה אין דיכ דינ זה בכלל ה שאלה מצד שני מצד שני חוק שמטרת לשמור על יכולת המדינה לממש את המדיניות שלה כמו מיסים כמו דיני מיסים הוא תקף על זה נאמר דינ המלכות הדינה זה לא גם זה לא שאלה כלומר בכלל זה אני אומר שגם הדעות שמצמצמת ביותר את ה דין המלכות הדינה שאנחנו נביא אותם בהמשך חוק שנועד לשמור על יציבות השלטון עעל יציבות השלטון הביטחון ביטחונם ושלומם של אזרחי המדינה וכדומה הדין הפלילי חוקי תעבורה כל אלה ודי דינה דמלכות הדינה אז אמרנו יש גבולות יש תחומים שהם נורא ברורים נורא שחור נורא לבן א מה קורה עם הדין האזרחי הדין האזרחי כלומר הדינים שנוהגים בין אדם לחברו שם התמונה מורכבת הרבה יותר והיא באמת נתונה גם במחלוקות רבות החל מהגמרא במסכת גיטין בדף י עמוד ב שמביאה שתי דעות בשאלה האם שטרות של גויים תקפים באופן מלא כי נ מלכות הדינה או לא יש לכל ה יותר לתת להם איזשהו תוקף רעייתי ווו המחלוקת שתי הדרות האלה בגמרא התגלגלו במחלוקת ראשונים בין חכמי צרפת שסוברים שדינה דמלכות הדינה תקף רק לתנים שנוגעים לשלטון ולא לתחום האזרחי ולעומתם הרמבן בתרומות ורוב הראשונים סבורים שהכלל דינ מלכות דין תקף גם ביחס לדינים ממוניים שבין אדם לחברו כשאנחנו עוברים עוד דור לדור של הפוסקים המחלוקת נשארת הרמה א הרמה בחוש משפט שסט סעיף ח סבור כדעת הרמבן וסיעתו לעומתו השך בסימן עג בסעיף קט לט סבור כדעת חכמי הצרפתים ושאתם אגב גם הוא מסכים שאפשר להסתמך על דעת הרמבן ולקבל את החוק ביחס לינים המוניים אם ההלכה בכלל לא מתייחסת לנושא איזשהו לקון ההלכתי המושג לקון הלכתית הוא כשלעצמו נתון הברה כ יש סומרים שאיין דבר כזה לקונה הלכתית אם לא כתוב שחייב אז הוא פטור אז אין לה קונה אבל כך כך כותב הש אז אם כך בנושא האזרחי בדיני הממונות לכאורה יש לנו פה מחלוקת ראשונים ומחלוקת בין הפוסקים אבל גם כאן אני רוצה בדין הזה לצבוע ש לצבוע שטחים שחור ולבן כלומר מצד אחד ברור שאם המדינה מחוקקת חוק שהוא אמנם אזרחי הוא מתערב בעניינים שבין אדם לחברו אבל האינטרס והמוטיבציה לחוקק את החוק זה לשמור על אינטרסים של המדינה לדוגמה מדינה כלשהי מחוקקת חוק שכל עסקה תהיה תקפה רק אם נרשמה בטבו רק אם היא נרשמה בפנקס המקבעים של המדינה מה האינטרס של המדינה ברור כסף לא רק כסף גם סדר שלא אנחנו מריבות וכולי אנחנו כרגע בלאגן בלאגן ישה בלאגן יעשה לנו לא טוב אנחנו נצטרך לעשות הרבה מאוד משטרה לשמור עלל ה בלאגנים וגם לא נוכל לגבות מסים כי לא נדע שני הקרקע ולכן עסקה שלא נרשמה היא בטלה ומבוטלת אז זה חוק שמתערב לאנשים איך הם סוגרים עסקאות אנחנו יודעים קרקע נקנית ב כסף תר חזקה אבל ואילו פתאום אומרים לא כסף תר חזקה זה לא מספיק צריך לרשום כך וכך בנקודה הזאת גם השך יסקין כי זה אינטרס של המדינה זה צבענו שטח שהוא לבן לכולם בתוך בתוך התחום האזרחי מצד שני מצד שני ברור גם לדעת הרימה שלא יעלה על הדעת לאמץ באופן גורף את כל חוקי המדינה להיכנס לספריה המשפטית של הפקולטה למשפ משפטים בבר אילן לומר דינ דמלכות הדינה בתחום האזרחי טוב בוא נפנה מקום על המדף לא צריך חוש משפט נשים במקומו את דיני את חוק החוזים וחוק חוזים תרופות וכל ופקודת הנזיקין ופשוט חליף את החוש משפט כי הרי הדי מלכות הדין בדני אמנות לא ייעלה על הדעת הרימה רימה כותב הוא מצטט למעשה את תשובת הרשב וחשוב לצטט אותה ממש בל ששונה מילים כדור בנות להלך בדרכי הגואים ומשפטי זה אחרי שהרשה כותב למה ראוי ראוי לאמץ ראוי לאמץ נקודה כלשהי כלומר ללא היו בית הדין והקהילה מאמצת נקודה מאמצים נקודה כלשהי זה הה קשור לדני ירושות אבל היו מאמצים נקודה כלשהי חוק מסוים קובים אותו כתקנה אומר הרשבא הייתי מקבל את זה אבל אתם לא אימצתם והחלטתם שחוק מסוים טוב לכם אלא אתם תקשיבו בסך הכל יש פה דין אזרחי ואנחנו מאמצים אותו קומפלט זה בחיים לא א ממש כפשוטו תבטת עדינות בעדינות ללך בדרכי הגויים משפטם חס וחלילה ם הקדוש לנהוג ככה הרשבא אגב הוא מהמפלגה של הרמבן שיש דינ במלכות הדינה גם בדין האזרחי אבל לקבל ככה א ועושה אלה מפיל חומות התורה עוקר שורש וענף והתורה מידו תבקש ואומר אני שכל הס סומך בזה לומר שמותר משום דין ד מלכותה תועה גזלנו הוא בכלל עוקר כל דיני התורה השלמה מה לנו לספרי הקודש המקודשים שחיברו לנו רבי ואחר רבינא ורב אשי ילמדו את בניהם דיני הגויים ויבנו להם במות תלות בבתי מדרסי הגויים וילכו ללמוד משפטים לא זה הוא לא אמר חלילה לא תהיה כזו בישראל חס וחלילה שמה תחג התורה עליה סק בקצרה הרמה כותב לא תהיה כזו בישראל א זה אבל היין שם הרשב כותב את זה יותר טוב בכל אופן בהקשר הזה אני חייב לומר שגם הפוסקים שימצו באופן גורף את דינה דמלכות הדינה כמו שציינו אותם קודם קראו על זה קריאה האמינו שמדינת ישראל וחוקיה הם חשובים הם הם חשובים בגלל שהם מימוש של חזון גאולת ישראל שמובטח בתורה שנוי בנוים משולש בכתובים זה לא משפיע על אופן שבות צריך להתייחס לדין האזרחי שמתעלם מדין תורה והבחירה של הדינה להתעלם מחוקי התורה בניד האזרחי היייתה ועודנה טעות כך כותב הרב הרצוג לא היה יכול להעלות על הדעת של שום יהודי דתי שהמדינה יהודית תעזוב מקור מים חיים את תורתנו הקדושה לחצוב לה בורות בורות נשברים לסגל לה חוקים ומשפטים של עם אחר זה חילול נורא חילול השם נורא זה גת קריות לתורה וזה הרב ארצו כשהוא מאוד מאוד מאמץ את היחס היחס למדינה ולחוקי אבל עד כאן כלומר בנקודה הזאת אימוץ גורף של הדין האזרחי לא יהיה לא יקבל תוקף אפילו לא בדיעבד א אז מה כן אז אמרנו לקבל הכל מה שנוגע לשלטון לסדרי השלטון זה אמרנו זהזהזה כולם מסכימים לקבל את הכל באופן גורף זה אמרנו בחיים לא ולכו לרשב שימשיך א אז איך נדע מה כן ומה לא הרשבא עונה על השאלה מה כן ומה לא אבל בשביל להבין את דעת הרשבא צריך לחזור הי אלו 800 900 שנים אחורה לימל קרל הגדול א א בשבילו צריך לחזור עוד יותר אחורה אבל נסתפק ב-800 900 שנה א איך זה עובד איך עובדת המערכת המשפטית ב בימי הביניים בימי הביניים מערכת משפטית עובדת כך בתי המשפט הרקי רקות בתי המשפט דנים על פי החוק הרומי שנחקק הקוד קודקס החוקים הרומי נחקק אני לא דבר על אנגליה הם תמיד נהגו בצד שמאל אבל באירופה נהגו על פי הקודקס הרומי ה אישה מהמאה ה מהמאה הרביעית לספירה למניינם טוב מניינם של הרומים א לעומת זאת המלך חוקק חוקים המלך שבכל מקום במקום חוקק חוקים לטובת המדינה לטובת עצמו בעיקר ולטובת ולטובת חיזוק השלטון אומר הרשבא אומר הרשבא הבחנה נורא ורה חוק שמחוקק המלך ו כל מה שקורה בבתי המשפט על פי החוק הרומי אי נורא פשוט למה אותי מעניין למה כי היום אין הבחנה בספר החוקים בין חוקים רומאיים לחוקים מלכותיים א הכל כתוב בספר החוקים אז אני צריך להבחין מה ההבדל בין חוק רומי לבין קודקס חוקים רומי לביין קודקס חוקים לבין קובץ חוקים שחוקק המלך התשובה אומרים הרב ישראלי והרב הרצוג כל אחד אומר את זה בסגנון מיוחד אז נסים התשובה היא מה א מה המוטיבציה מה המוטיבציה אגב מקורם מקורם כבר מקורם כבר דו כבר מעירי ואצל רבי שלמה מקר גושנה ב חכמי פרובינציה ההלכה מוכנה לתת תוקף לחוקים שנועדו לתקן תקנה חברתית נקודתית גם אם היא לא צורך שלטוני מובהק כמו שכתב השך שעל זה שאם זה בסדר זה ברור שהוא בסדר אבל אם ה מחוקק נקרא לו עכשיו ראה שיש בעיה יש קשל שוק יש עול נקודתי שנגרם במקרים מסוימים אני אתן דוגמה בימי העליה מרוסיה המבורכים בשנות ה-90 אנשים ניצלו את תמימותם המדינה עברה מליטה מקליטת עולים במוסדות קליטה לקליטה ישירה מי שפה מספיק מבוגר זוכר את זה לקליטה ישירה כלומר הגיעו העולים בבן גוריון אמרו להם קחו כסף תזכרו דירה בשוק החופשי והיו אנשים שניצלו את העובדה שהגיעו אנשים יהודים שמסרו את נפשם על יהדותם אבל לא יודעים מילה בעברית פה עבדו עליהם מטווחים קראו להם את הצורה וכל מיני דברים כאלה חוקקה המדינה את חוק המתווכים וקבעה שמתווך לא יקבל שכר אם הוא לא א אם לא נחתם הסכם בכתב בין המתווך לבן מקבל לבין מי שמקבל את הנכס הוא לא יקבל שכר גם אם הייתה הסכמה שבעל פה וגם אם אין מחלוקת על כך שהייתה הסכמה שבעל פה וההסכם בכתב צריך להיות כתוב א' ב ג ט זה החוק עכשיו תשאל על פי חו של משפט את ח משפ סק ב מלא מתווכים סכסוכים וכל מדים כאלה בסר גמו על פי החוק הסכמה שבעל פה מספיקה אומר על פיעל פ על פי חוש משפט הסמה ש הזקה כאן בנקודה הזאת התערב המחוקק לא מעניין אותי גם אם הייתה הסכמה מבחינתי אין שום דבר למה כי יש פה עבל נקודתי שאני רוצה לתקן אותו דבר גם שכר מינימום או דיני עבודה אחרים יש פה אבל נקודתי אגב שגי תסכימו עליו אם תהיה מוכן להסכים לעבוד בפחות מסחר מינימום אומר המחוקק הסכמתך בטלה מבוטלת להשריה ולה קיימת ולא תהיה חלה כלל וכלל למה כי אני מתערב פה יש פה א קשר שוק נקודתי שאני לא מוכן שהא תנהג אחרת בנקודה הזאת חוקים שכאלה חוקים שכאלה א הם לא אמת וצדק אובייקטיבים זה אמירה יש פה אבל והמלך מתקן זה לחוק הזה יש תוקף לעומת זאת הקודקס החוקים הרומי או לצורך העניין חוק שלא נתקן בשביל לתקן איזשהו עוול נקודתי א בעיה נקודתית אבל נקודתי הוא מייצג את תפיסת הע עולמו של כותב הקודקס הרומי או כותב הקודקס הישראלי או האנגלי או הטורקי או לא אכפת לי איזה קודקס זאת תפיסת עולם שו יודעת מה אמת מה שקר מה נכון מה צודק מה לא נכון את כל זה אומר אומר הרשב את כל זה הקומפלקס של תפיסת העולם תניח בצד לנו יש תפיסת העולם התורה יודעת מה אמת ומה שקר מה צודק ומה לא צודק מה מוסרי ומה לא מוסרי ולכן כל חוק שהוא כמו חוק אחוזי וכדומה שקובע איך צריך להתנהל זה החוקים האלה לא יהיו תקיפים נסכם ונאמר לחוקי מדינת ישראל שבין האדם והשלטון כגון הדין הפלילי משפט ציבורי דיני ניסים יש תוקף על פי ההלכה לכל לכל הדעות בחוקי מדינת ישראל שבין אדם לחברו שנכללים במשפט האזרחי הפרטי אנחנו לקנו לשלוש קבוצות חוקים שהמדינה אוכפת את דעתה לא מאפשרת לאנשים להתנות עליהם לא מאפשרת לבוררים אגב לפסוק בניגוד אליהם יש להם תוקף לכל הדעות חוקים כלליים כמו חוקי חוזים או נזיקין או ראיות אין להם תוקף לכל הדעות לגבי חוקים או סעיפים בחוק שנחקקו בשביל לפתור בעיה נקודתית חברתית כלכלית כזאת או אחרת ב נחלקו הפוסקים לדעת השך אין להם תוקף לדעת הרימה יש להם תוקף וכך אנחנו נוהגים בבתי הדין של ארץ חמדה הלכה למעשה תודה רבה [מוזיקה]