דין תשלומי מיטב | הרב גבריאל סרף, ראש הישיבה

[מוזיקה] היום אנחנו בעזרת השם מתחילים סוגיה חדשה לגמרי עד עכשיו עסקנו בארבע עבוד נזיקין גדרים שלהם כאן הגמרא עושה כמו הפסקה כזו הנחתה מכל העיסוק באבע אבות זיק ועוברת לסוגיה של תשלומי חובות של גביית חובות אז יש שלושה דפים עד המשנה הבאה בדף ט עמוד ב אז השיעור היום זה כמו כן מבוא פתיחה איך שתקראו לזה מה הסוגיה הזו של של א א של [מוזיקה] מיתב אז הגמרא אומרת תנו רבנן מתב שדה ומטב כמו ישלם כן והתייחס למה שהמשנה אומרת בסוף ה בסופה כשהזין חו המזיק לשלם תשלומי נזק במתו הארץ אז מה הפשט בזה אז כתוב בפסוק מתב שדה ומתו קרמו ישלם שדה הו של ניזק במטב קרמו של ניזק מתב שדהו של ניזק במטב קרמו של ניזק דברי רבי ישמאל רבי עקיב אומר לא בא כתוב אלא לגבות נזקין מן העידית וכל וחומר להקדש כן אז א אומר רשי מתב שדהו של ניזק שאם אכלה ארוגה בשדהו שמין ארוגה משובחת ש ניזק כמה יפה עכשיו עם פירותיה וקמה את היפה בלא פירות ונותן לו אז שואלת הגמרא מה זאת אומרת ורבי ישמעאל אכלה אכל שמנה משלם שמנה אכל כחושה משלם שמנה אז מתרצת הגמרא בתירוץ השני אלא מרבח בר יעקב אח ביסקין כגון שהייתה עדית ניזק זיבור ד מזיק ובה פליגה רבי ישמעאל סבר בדני זק שי מינן ורבי עקיבא זב בד מזיק ש שינן כלומר אומר רשי מודה רבי ישמעאל דלא משלם לדמי ארוגה לפי מה שההיא כלומר ודאי שהוא צריך לשלם אך ורק את שווי הנזק המדויק שגרמה הבהמה שלו אבל השאלה היא באיכות התשלום לא בגובה התשלום אלא באיכות התשלום מהיכן הוא משלם ו בהפ כגון שהייתה דית ניזק כלומר הקרקע המשובחת של הניזק היייתה שווה באיכותה לקרקע הגרועה של המזיק אז רבי ישמעאל צב בדני זקש מינן וממילא ישלם המזיק את הזבי דידה דכתיב בקרא דד כתיב בקרא שישלם לו בדמ נזקו מקרקע מתו ניזקי הו משלם למה ז קדמ זקו קרקע מ זיבורית שלו בשווה ערך לנזקו שהרי הוא כמיטב דו כמיטב שדהו ש ניזק ורבי עקיבא סבר בד מזיק שי מינן אז הוא יצטרך לשלם הוא צריך לשלם לו מהקרקע המזיק יצטרך לשלם לניזק מהקרקע המשובחת שיש לו מהמיטב מהידית שיש למזיק זה המחלוקת ככה מבארת הגמרא את המחלוקת בין רבי ישמעאל לבין רבי קב כגון שהייתה עידית ניזק זיבורית ד מזיק אז מה שאנחנו רוצים בעזרת השם לברר לנסות לברר או להתחיל לדון בגדר של ה הגדר של המושג הזה שנקרא מתו שדהו מה מה גדרו של הל גדרה של ההלכה הזו אז אני רוצה לגשת דרך כמה נקודות ון שאולי דרכם ננסה לפענח מה מה מה או נראה מה גדר הדברים אז אני רוצה לפתוח א אולי ראשת קודם כל נשלים את הנקודה של הגמרא אז הגמרא אומרת א אומר מה תמה דרבי ישמעאל נאמר שדה למטה ונאמר שדה למעלה מה שדה המור האמור למעלה ד ניזק כן הוא ביאר בשדה אחר זה נאמר על השדה הו של הניזק אף שדה אמור למטה מתב שדהו הכוונה ד ניזק ורבי עקיבא מיתב שדהו מתב כמו ישלם כלומר מדובר כאן על שדהו של המשלם דך דכ משלם ומר סדה הוא של מזיק אז תוספות במקום בדיבור המתחיל כגון שואלים שאלה מדוע הגמרא לא צעירה כשגמר רצתה להזיק במה חלוקים רבי שמעאל ורבי עקיבא האם בדמה זקש מינן או בדז קש מינן למה הגמרא לא יצירה ציור הפוך כ גון שהייתה העידית של המזיק כזיב של הניזק כן הפוך הקרקע המשובחת של המזיק היא כמו הקרקע הגרועה של הניזק ואז מה יהיה המחלוקת לדעת רבי עקיבא שסובר שבד מזיק שי מינן אז הוא ישלם מה שיש לו הוא ישלם את העידית שיש לו המזיק ישלם את האידית שיש לו אפילו שהידית שיש לו היא הגרועה שבזק הניזק בנכסי בקרקעות הניזק לעומת זאת לפי לפי רבי ישמעאל שסובר ניזק שמינה וכאן אין אין למזי קרקע מקבילה באיכותה לקרקע העידית של הניזק ממילא הצטרך המזיק בכדי לשלם את תשלומי הנזק יצטרך המזיק לקנות קרקע שש באיכותה לעידית של הניזק בכדי לקיים דין מתב שדה ומתו קרמו ישלם למה הגמרא לא הציגה את המחלוקת בין רבי עקיבא לרבי ישמעאל בציור הזה למה היא דווקא בחרה את הציור ההפוך שדית ניזק שווה זיבורית של המזיק למה לא הצירה את זה שהידית של המזיק שווה זיבורית של הניזק אז מישב תוספות דכו לל ממוד הו דין משלם אל העידית שיש לו ואין צריך לקנות מיישב תוספות לא כאן במקרה הזה שהידית של המזיק שווה לגרועה ש בנכסי הניזק זיבורית של הניזק כאן אפילו רבי ישמעאל שסובר שבד ניזק שי מינן וכאן הרי אין למזיק אפשרות לשלם בקרקע שהשבת ערך באיכותה לקרקע של ניזה ק אפילו אח גם רבי ישמעאל בעצמו לא לא לא יעלה על דעתנו לומר שהוא יצטרך לקנות קרקע בכדי לשלם את תשלומי המיתה אלא בוודאי שגם רבי ישמעאל יודע שהוא יצא ידי חובה בתשלומי האידית שלו של המזיק ומביא התוססות ראייה כ דמין לקמה בדף ז עמוד ב אין לו אלא זיבורית כולם גובים מן ה זיבורית כלומר הגמרא אומרת שבחיי גבנה של המזיק יש אך ורק קרקע זיבורית ויש ויש לו חובות של זיקין וכתובת אישה ובעל חוב אז כיוון שזה הקרקע שיש לו אז כולם גובים מהקרקע הזו אף אחד בגמרא בגמרא אין שום אופציה לחייב את המזיק לקנות קרקע עידית בכדי לשלם למזיק אז באמת הנציב כן הערה בפשט התוספות הנצי מוולוז'ין בספר שלו מרומי שדה שואל מה מה מה ההוכחה של תוספות אין פה ש לכאורה אין פה שום ראייה שהרי כל הגמרא שמה בדף ז עמוד ב' הגמרא הולכת לשיטת רבי עקיבא ששמה הגמרא דנה בשיטת רבי עקיבא אם בשלו אן שמין או בשל עולם הם שמין כלומר האם ההגדרה של קרקע ההגדרה של איכות הקרקע היא הגדרה אובייקטיבית או שהגדרה הרה סוביקטיבית כלומר האם אני הולך בשלו הם שמין זה הגדרה סובייקטיבית הקרקע הטובה שלו גם אם היא כלפי עלמה היא זיבורית אבל היא נחשבת אידית אושם אני הולך אחר ההגדרה אובייקטיבית של הקרקע ביחס לעולם האם הא עידית או זיבורית או בינונית אז אם נאמר שעל הצד שבשל בשלו הם שמים כלומר שהגדרת איכות הקרקעות או טיון הא נקבעת לפי לפי ה היא נקבעת מבחינה סובייקטיבית נו אז הרי מה ההוכחה הרי אם אין לה מזיק אלה אך ורק קרקה אחת והיא זיבורית הרי באופן סובייקטיבי אז זו הקרקע המשובחת שיש לו אז זה העידית שלו אז ברור ש אין פה ברור שמתקיים פה דין מתב שדה ו מתב כמו שלם אין פה שום מציאות הרי אנחנו רוצים להביא ראייה למקרה שלא ניתן לקיים דין מתו שדה ומתו קר שלם שלא יעלה על הדעת שהתורה תחייב לקנות קרקע בכדי לקיים את ההלכה הזו אז מה אתה מביא ראייה מרבי עקיבא שאם אין לו אל זיבורית כולם גובים מהסיבות מרור שכולם גובים מהסיבות גם אני כי באמת מתקיים פה דין תשלום ממיטב משום שהזיין העלמה היא זיבורית אבל כלפי המזיק עצמו זה עדית אז בודאי שהוא מקיים פה דין מתו סדה ומתו כמ שלם אז מה ההוכחה של תוספות מהמקרה של בקמה בדף ז ככה הוא שואל הנצי מולוז אבל באמת יש חיבור הסוגיה שלנו מקבילה לתחילת פרק הניזקין אזה הכל הולך במקביל אז שמה תפארת יעקב ברש פרק הניזקין רבבי יעקב גזונט אז הוא היה התכתב עם הרב קגר הוא היה אז הוא מתרץ תפארת יעקב שבאמת צריך להגיד שכל כל ההוכחה של תוספות היא על הצד אולמן דמר שבש בשל עולם הם שמים כ הגמרא ה דנה בזה אם בשלו הם שלעולם אז על הצד שבשל עולם הם שמים אז ברור שהגדרת איכות הקרקע היא הגדרה אובייקטיבית בשיל עולם הם שמים אז ממילה אם יש למזיק אך ורק קרקע זיבורית אז זה קרקע זיבורית זה לא קרקע עדית אם אני הולך אחר הגדרת העולם אז זה קרקע זיבורית יוצא שעל הצד שבשל עולם הם שמין לא יכול המזיק לקיים בתשלומי זיבורית לניזק הוא לא יכול לקיים בכך דין מיטב שדהו כי זה לא מיתה זה לא עידית זה זיבורית ואף על פי כן אין שום ומינה בגמרא או בברייתא שמחייב את המזיק לקנות קרקע העידית בשל עולם בכדי לקיים דין תשלומי תב לניזק אז ממינה יש כאן הוכחה שתו סות מוכחים ברורה לפי הצד הזה רואים מכאן יסוד שלא לא ניתן לחייב את המזיק לקנות קרקע בכדי לקיים דין מיתב שדה ומיטב כמו ישלם אז זה לכאן ולכאן בין לרבי עקיבא ב בין לרבי ישמעאל אבל השאלה השאלה שאני רוצה לשאול היא שאלה יותר בסיסית כ אני לא מבין בכלל מה היא תהווה מינה כלומר קודם כל מה היא תהווה מינה שנח יב את המזיק לקנות קרקע בכדי לקיים דין דין מיתב שדה ומב לקנות קרקה ואם תאמרו שיש שוה מינה כזו אז אז מה אז מה מה התוספות דוכים התוספות מביאים הוכחה שזה לא קיים אבל מה הסברה כלומר מה היייתה הסברה לחייב את המזיק לקנות קרקע בכדי לקיים דין תשלום מעתה ומה ה מסקנת התוספות שבסופו של דבר זה לא נכון תוספות לא מז שום סברה לא אומרים שום סברה שום נימוק פשוט הם מוכיחים שזה לא נכון שלא מחייבים אותו לקנות ככה מוכח אבל למה מה מה השתנה בין קושיית התוספות למסקנתו זו נקודה ראשונה שנרצה לבאר אותה בעזרת השם בסוף השיעור נקודה שנייה היא בהמשך הגמרא הגמרא בהמשך שואלת על האלפות של רבי הרי רבי ישמעאל אמר גזרה שווה שדה שדה מכוח זה הוא הגיע למסקנה שבדק שיינז ש שואלת הגמרא ורבי ישמעאל אבל הרי אי אפשר להתעלם מכך שפשט הפסוק מטב שדהו מתו קרמו י שלם אז ור שה רבי עקיבא הוא הצודק בפשט הפסוק דך דכ משלם התורה מדברת על השדות של המשלם של המזיק אז אז איך רבי ישמעאל הסתדר עם פשט הפסוק אומרת הגמרא שבאמת רבי ישמעאל מפרנס גם את פשט הפסוק וגם את הגזירה שווה אז אומרת הגמרא ורבי ישמעאל אהנה גזירה שווה בהנ קרא ה נגזרה שווה כדי כאמינה כמו שאמרנו שאם היה עידית ד ניזק כ זיבורית א ד מזיק כן הדי ניזק זבי ד מזיק אז הוא נותן לו את את הז המזיק נותן לניזק את ה את הזיית שלו אבל זה כאשר העידית העידית של הניזק שווה לגמרי באיכותה לזבו של המזיק הסובר רבי ישמעאל בד ניזק שי מינן והמזיק משלם את העידית שלו את הזיית שלו בכדי בכדי לקיים דין של תשלומי מיתם אבל הה נקרא למקרה אחר כגון דת ללמד מזיק ידית וזיבורית ועידית לניזק וזיבורית ד מזיק לא שויה כידית ניזק כלומר יש למזיק שתי קרקעות קרקע עידית וקרקע זיבורית ואילו הקרקע העידית של הניזק הקרקע העידית של הניזק היא יותר באיכותה היא שווה יותר היא שווה יותר זיבורית של המזיק אבל פחות מהידית של המזיק כלומר היא נמצאת מבחינת איכותה בין הזיית של המזיק לעידית של המזיק בסדר זיבורית ומזיק לא שויה כידית ניזק אז היא נמצאת שמה בינתיים העידית של הניזק היא איכותית יותר זיבורית של המזיק אבל פחותה מהידית של המזיק אז כאן הייתי חושב דמש ממת ודידי דלומי המלה תעת גב מ זיבורית אלא גב ממיתה כלומר אלמלי קרא אלמלא הדרשה של הפסוק בפשוט הייתי מעלה על דעתי שלמרות שכתוב בתורה מתו שדה ומתו כמו שלם כן אבל בחי גבנה שמזיק יש קרקע אחת פחותה עידית של הניזק וקרקע אחת טובה עידית של הניזק אז הוא ישלם את הקרקע הפחותה תא גבה אה כן ת את תג במ זיבורית בוא תגבה זיבורית אין לי קרקה מקבילה ל אין לי מה לתת לך אין לי קרקה שווה בדיוק לאיכות שלה אז תיקח את ה זיבורית לכן באה נקרא בא הקרא להגיד ללא הוא לא יכול לומר לו תעת גב מדיבורית אלא צריך לתת לו את את העידית שיש המזיק צריך לתת את העידית שלו כן למרות שהיא גבוהה באיכותה מהידית של הניזק זה פשט הגמרא וכאן גם כן צריך לשאול מה שמע שאלמלא אה נקרא אלמלי ה דרשה של פשט הפסוק אם היה רק הגזירה שווה שאומרת מתב שדה ומטב כמו ישלם שדה שדה מתו שדהו שזק יש הלכה שהמזיק צריך ומחוייב לשלם לניזק את העידית ש בנכסיו וה ערך באיכות לעידית נכסיו מיטו של ניזק ומתו קרמו של ניזק ישלם אלמלא היה ר הייתה רק הגזרה שווה ולא היה לא הייתה תוספת של אה נקרה אז מה הייתי חושב א מה להד בגמרא שהמזיק היה יכול להגיד לניזק תגה במ זיבורית בוא תיקח זיבורית סליחה מך תיתי להגיד דבר כזה הרי ברור לכל שאם המזיק ישלם לניזק את העידית שלו את המיטב שלו בוודאי שהוא יקיים את הדין של מיטב שדה ומיטב כמו שלם של הניזק שהרי בכלל מתי מנה הרי כי הקרקע העידית של המזיק היא יותר איכותית מהידית של הניזק אז ברור שאם הוא ישלם בידית שלו אם המזיק ישלם בידית שלו ברור שהוא גם מקיים את ההלכה של מתב שדהו של ניזק ברור על 200 מנה אז איך אפשר להעלות על הדעת שכשיש יש אופציה מעשיית ריאלית למזיק לקיים את החוב שלו לשלם מיתב שדהו של ניזק ו מיתב כמו של ניזק באמצעות העידית שלו איך אפשר לעלות על הדעת שהוא יוכל להגיד לניזק לא קך בוא תגבה זיבורית שלי הרי כשהוא נותן ל את הזבי הוא לא מקיים את ההלכה הזו של מתו סדרו מתב כמו ישלם ואם הוא ישלם את האידית שלו הוא כן יקיים את הלכה הזו למה זה דומה זה הרי דבר שוא אומר אפס ניגרה איך יכול להיות דבר כזה למה צריך בכלל דרשה למה צריך בכלל דרשה של הנקרא ללמד אותי שהמזיק ישלם מהמיטב שלו ברור שהוא ישלם מהמיטב שלו ברור מה מה האלטרנטיבה שהוא ישלם את הזבי זבות לא מקיים את ההלכה של תשלומי של תשלומי מיטיו איך אפשר להבין את זה זה כמו שאדם אדם חייב 50 זוז כן למישהו ואיין לו אין לו 50 זוז יש לו איזשהו כלי שהוא שווה 100 זוז אז ה אומר תשמע אין לי מה לשלם לך אין לי בדיוק את ה זה זה כן זה הגיוני זה לובה רשע ולא ישלם אתה חייב 50 זוז זה שיש לך רק כלי ששווה 100 אתה צריך לפרוע את הכלי הזה אז הוא ישלם לך עודף אם לא אי אפשר להות על הדעת להגיד כיוון שאני לא כיוון שהכלי שווה יותר מהחוב שלי אז אני לא צריך לשלם אותו אז אותו דבר גם לגבי האיכות כן בגלל שיש לך קרקע יותר טובה אז אתה אומר לא אני לא אז בוא תיקח את הקרקע הפחות אבל אתה מחויב בכך יש לך חוב רובץ על גופך אתה צריך לשלם מיתו אז מה איך אתה יכול להגיד לו אתג במזי בורית אם יש לך אפשרות מעשית לקיים את זה על ידי העידית שלך זה נשאיר את זה גם את זה נצטרך לברר יש מקום להסתפק מה מה מסקנת הגמרא באה נקרא כן אז יש כאן ציור מאוד מעניין כמו שאמרנו עידית עידית וזיבורית למזיק ועידית לניזק כ היא בין שניהם בין שתי הקרקעות בסדר אז אומרת התורה הה נקרא הה נקרא שהמזיק הצטרך שלה עידית שלו למרות שהי טובה באיכותה מהידית של ניזה אז מה מה חדש כן מה גדר החידוש של אה נקרא הרי סוף סוף משלם המזיק קרקע איכותית יותר מהידית של הניזק אז מה מה נאמר פה לדעת רבי ישמעאל הנקרא מה נאמר פה נראה לכאורה להסביר את את ההלכה הזו של אה נקרא לרבי ישמעאל בשלוש שלוש צורות בסדר אז נתחיל בהתחלה עם שתיים ואחר כך נתן עוד אחד צורה אחת אולי יותר פשט נראה להסביר שהגדר של מיטב שדה ומתו קרמו ישלם מה שתחדש באה נקרא זה לא חידוש אין פה למעשה איזשהי זכות חדשה שנתנה למזיק שאם איין לה ניזק לשלם את המטב של המיטב שלו אם אין לה מזיק לשלם את המיטב של הניזק אז הוא צריך לשלם את המיטב שלו את המיטב של המזיק כן זה לא איזשהו זכות חדשה אלא זה ה נקרא בא לפרש מה נאמר בתורה מתו שדה ומטב קרמו שלם הפשט הוא באמת יש הלכה אחת בלבד והיא נקראת מיתב לדעת רבי ישמעאל כן מיתב ד ניזק בד ניזק שמינה זה הלכה אחת מיתר ד ניזק אבל מה הה נקרא ב בא לחדש להגדיר דין בתוך הדין הזה של מיטב דן איזק שהתורה אומרת שהקפידה של התורה הקפידה של התורה היא שלא יפחות לו מהידית של הניזק זה הקפידה של התורה התורה אומרת לא רק שאתה צריך לשלם מיתם הגדר הוא שאסור לך ב לחם מזיק אין אפשרות לפחות מהמיטב של הניזק זה הלכה זה ההלכה במיטב ד ניזק זה הגדר של מיטב ניז לא לפחות ממילא מה זה אומר זה אומר שאם אין לך קרקע מדוייקת שבט שבט איכות לקרקע הניזק אלא או פחותה ממנה או יותר ממנה אז כתוב כאן במיטב של הניזק כתוב כאן שאתה לא יכול לפחות מהמיטב של הניזק וממילא אתה תצטרך לשלם את המיטב שלך אז הסיבה שאתה משלם את המיטב שלך זה לא בגלל שנאמרה כאן הלכה שאתה צריך לשלם מיטב ד מזיק אתה צריך לשלם מיתב ד ניזק אבל התורה אומרת שאתה לא יכול לפחות מכך אין לך אפשרות לפחות מהמיטב שלי זה מה שהתחדש באה נקרא כן אם יש בן אדם כאילו גם גםצ של הניזק וגם יש לו כאילו יותר יכול הוא יכול לבחור להביא לו משהו יותר טוב מהמ של הני אם הוא רוצה לתת לו יותר נו בסדר וא חיב ם קש כאלו שוסו אתה שואל אם הוא יכול לת לו ידית עידית בפשטות כן אבל בסדר זה סוגיות אחרי זה בעזרת השם ש שעוסקות בזה א זה אפשרות אחת להסביר אבל יש אפשרות אחרת להסביר יש אפשרות לומר ש התורה מחדשת שבחי הגבנה שהמזיק לא יכול לשלם את המיטב של הניזק כי יש לו קרקע פחותה או קרקע איכותית יותר אז התורה מחדשת זכות חדשה זכות חדשה של מיתב ד מזיק כן זכות כלומר הגבייה או התשלום במיטב של המזיק היא זכות חדשה שהוקנתה לניזק בעקבות זה שאיין למזיק קרקע מדוייקת לשלם לו הוא לא יכול לשלם לו את הזבי כיי פחותה אז התורה אומרת אם אם הניזק לא יכול לגבות מהמיטב של ה הוא לא יכול לקבו אי אין לו לגבות את המיטב שלו את המיטב ש אז התורה מזכה אותו במיטב ד מזיק א זה פשט אחר ואז לפי זה זה אה נקרא הה נקרא שכתוב בתורה תו שדהו ומתו קרמו דך דק משלם פשט הפסוק מדבר על מיטב של המזיק נכון אז יוצא ככה רבי ישמאל סובר שהיסוד תשלומי מיתב זה מיתב של הניזק אבל בכ הגבנה שאין קרקע שבת ערך למיטב של הניזק אז יש לו דין חדש אה נקרא שהוא משלם צריך לשלם מיתב ד מזי כמו רבי עקיבא כמו רבי עקיבא בדיוק באמת על פי זה אפשר לדון בקושה של רקו עגר בדרוש וחידוש בגט מט וראיתי שגם השיטה מקובצת פה בלטר גם כן מעלה את השאלה הזו למה הגמרא פה באות ה ואין להקשות למעלה בגמרא למה הוא צריך לומר ה נקרא למה כגון דת ניזק כלומר רב קגר שואל למה הרא לו ציירה ציור אחר לדין הזה שנקרא אה נקרא כן הגמרא צעירה ציור שיש למזיק שתי קרקעות עידית וזיבורית ול ניזק יש קרקע שהיא עומדת ביניהם למה הגמרא לא ציירה ציור אחר לגמרי אה נקרא בחי הגנה שאין לה ניזק בכלל קרקעות כן הנזק היה בדרך אחרת לא בדרך של ארוגות בדרך אחרת לא אין לו קרקעות עכשיו שבאים לגבו מהקרקעות של המזיק כן אז מה ה מה יסבור רבי ישמעאל בחי גבנה הרי אין כרכרות לניזק בכלל אז כאן הה נקרא הה נקרא שאם אין בכלל קרקעות לניזק אז ישלם המזיק את המיטב שלו לם ישלם את המיטב שלו הנה ה נקרא למה הגמרא לא צירה את הציור הזה האמת היא במאמר מוסגר באמת קשה כי איך אפשר להגיד שנק הפסוק מדבר בחיי גמנה שאין קרקעות לניזק אם הפסוק מדבר על שלחת בהירו בהיר בשדה אחר הפש הפסוק מדבר שיש קרקל אני זה א נשאיר את זה אבל אבל באמת באמת למה הגמרא לא ציירה ציור כזה אבל לכאורה זה יהיה תלוי בחקירה שחקרנו מה מה מה גדר החידוש של התורה באה נקרא אם נאמר שבאמת הה נקרא פירושו שהתורה חידשה גדר תשלום חדש כלומר התורה אומרת לך התחילה מיתב שדה הו ש ניזק אבל אם אין אפשרות לקיים מיתב ד ניזק אז התחדש כמו לרבי עקיבא דין חדש של מיטב ד מזיק אז צודק צודק רבי קב עגר בשאלה שלו למה הגמרא לא ציירה ציור כזה הנה היינו יכולים לפרנס אהנה גזירה שווה למקרה שיש לה ניזה קרקעות אהנה קרא במקרה שאין לה ניז קרקעות ואז הוא גובה את המיטב של המזיק אבל אם נאמר כמו הצד הראשון של החקירה שבאמת לא התחדש מעולם דין שנקרא מיטב ד מזיק לדעת רבי ישמעאל אין דבר כזה כל הגבייה שלו היא אך ורק מתוד ניזק רק מה שהתחדש הוא שאין אפשרות למזיק לפחות מה מה מתב שנ על זה אין לו אפשרות לבח מכך אז יוצא שלפי זה כיוון שלא התחדש בכלל לדת רבי ישמעאל דין שנקרא מיתב ד מזיק אז אם אין בכלל קרקעות לניזק ואין לו אין לו בכלל אין לו בכלל מציאות של מיתב בקרקעות כי אין לו בכלל קרקעות אז ברור שלא אין פה בכלל חתמצ אין פה בכלל חיוב של קיום דין מיטב לדעת רבי ישמעאל אין פה בכלל מיטב ואז הוא יצטרך הוא יוכל לשלם לו מה שהוא רוצה ולכן הגמרא לא ציירה את הציור של הה נקרא בציור הזה שהציע רבי עקיבא הגל אלא אך ורק בחג שיש לה ניזק קרקע רק הקרקע שלו היא עומדת בינתיים בין הזיית של המזיק דית של אב בחג ש בכלל קרקעות אז פשוט שאין כאן דין מת מיתב לדעת רבי עקיבא בכלל לדעת רבי ישמעאל סליחה לדעת רבי בכלל דן של כיוון ש אין לו בכלל קרקעות ולא התחדש לצד הזה של החקירה לא התחדש בכלל דין מיתב של מזיק לדעת רבי ישמעאל באמת נראה נראה לומר שבצדי החקירה הזו נחלקו הראשונים כן בסדר אז אתם איתי כלומר יש כאן מקום לדון מה יסוד ההלכה של אה נקרא לדעת רבי ישמעאל אה נקרא האם הפשט הו שלמשה יש כאן רק דין דין תשלום אחד דין תשלום של מיטב ניזק זה מה שהתחדש זה מה שנאמר גם אחרי אה נקרא אז למה הוא צריך לשלם מהמ מהמיטב הסיבה שהוא צריך לשלם מהמיטב זה לא בגלל שהוא צריך לשלם מהמיטב אלא בגלל שהוא לא יכול לשלם פחות מהמיטב של הניזק זה הסיבה שהוא צריך לשלם את המיטב שלו המזיק למרות שזה יותר מהמיטב של הניזק זה בגלל שהוא לא יכול לשלם פחות אז זה זה הכל נובע מהלכה של מיתב ד ניזק או שלא או שהפשטות הוא לא שאם אין אפשרות של קיום מטב ד ניזק אז תחדש בתורה דין זכות לניזק לגב מהמיטב של המזי כמו רבי עקיבא אז נראה להסביר שנחלקו בזה הראשונים א סליחה יש בראש תסתכלו במקור ד אז הראש אומר הוא מביא את את הפשט של הגמרה והי ה תראו בשורה החמישיית והי אית למזיק אידית ובינונית וזיבורית ולא שוייה זיבורית דמיק ידי ניזק ובינונית שויתי מדי ניזק אז הראש מצייר ציור חדש יש למזיק שלוש קרקעות זיבורית בינונית ועידית לניזק יש עידית והידית של הניזק היא נכנסת בין הבורית של המזיק לבינונית של המזיק שמה היא נכנסת כלומר העידית של הניזק היא שווה יותר מהזית של המזיק אבל פחות מהבית של המזיק בסדר שוייה תפי בינונית של המזיק שוייה תפי מדיד עכשיו לדת רבי ישמעאל אחרי הנקרא בסדר כיצד הצטרך כיצד יוכל המזיק לשלם את את נזקו אז הראש מביא מחלוקת אית דאמרי דיב לבינונית ישלם לו בינונית הרי הבינונית של המזיק היא טובה יותר מהזית של עידית של הניזק הבינונית של המזיק טובה יותר מהידית של הניזק אז ישלם לוה בינונית הוא מדקדק מד שבה גמרא בינונית הגמרא צירה ציור רק של זיבור שיש לה מזק זיבורית ועידית היא לא צעירה ציור שיש לו גם בינונית אז עלמה יב לבינוני תפי מדית שזק י לבינונית אבל אומר הראש אית דמרי אפילו אחי יב דית שמו לב יש למזיק קרקע בינונית שהיא טובה יר מהידית של הניזק אבל אף על פי כן אומר התמר השני שהמזיק יצטרך לשלם את העידית שלו המשובחת ביותר שהיא טובה בשתי דרגות מעל מעל העידית של הזה והתו הראש אומר ודבריהם נראים לי דע גזרה שווה ונקר תרבו לשלם ממית הגזרה שווה לשלם לו מזיי ד מזיק כשדי ניזק וה נקרא כשנ כמת ניזק לשלם ממת ד מזיק דלעולם בנן מתב או ד מזיק או ד מדהים מה במי חלוקים הית דאמרה היש אומרים כמה אם היש אומרים בטרה ושיטת חלוקים מה ההגיון מה ההגיון שאם יש למזיק לשלם בינונית שהיא טובה מהידית של הניזק הוא יצטרך לשלם את העידית שלו לכאורה נראה שהם נחלקו בחקירה הזו שחקרנו מה התחדש באהה נקרא לרבי ישמעאל מה התחדש כאן אז הת ד הית דמר כמה יש מפרשים כמה סוברים כמו הצד הראשון של החקירה לא התחדש לרבי ישמעאל לא התחדש בכלל מושג שנקרא מיטב ד מזיק אין לו בכלל את ההלכה יש לו אך ורק מיתב אחד מיתב דן יזק רק מה הגדר של החיוב של מיתב דן אזק הוא לא לחות מהמת ד ניזק אסור לך לפחות אז ממלא ברור שהוא לא כול לשלם המזיק לא יכול לשלם לניזק את הבורית שלו כיוון שהיא פחותה מהידית של הניזק אבל בוודאי ובוודאי שהוא יכול לשלם לו את הבינוני דלה שהיא טובה יר מהידית של הניזק בודאי שהוא יכול לשלם את זה הוא קיים פה את ההלכה של מתבדה ומתו קרמו שלם ש ניזק למעדר ממזרי הוא נתן לו את הבינו שהיא טובה יותר אבל הראש מה סובר הראש סובר כומ הצד השני של החקירה שבעצם גם לרבי ישמעאל יש שני דינים יש דין של מיתב ניזק ויש דין של מיטב ד מזיק התורה אומרת ככה עיקר גביעת הניזק זה מיטב דניז מיתב ד ניזק אבל אם אין לו קרקע שבט ערך למיתב אם אין למזיק קרקע שב ערך למיטב של הניזק אז חל זכות חדשה חל הזכות חדשה אצל אצל אצל הניזק לגבות מהמיטב של המזיק המיטב של המזיק אז למרות שיש לו גם קרקע בינונית שהיא טובה יותר מהידית של הניזק הוא לא יכול הוא לא יכול לשלם על ידה משום שלא מתקיים פה דין מיטב ד מזיק אז הוא חייב לשלם אך ורק את המיטב שלו ככה מחדש הראש נכון באמת יתווה תראו במקור ו הרטבה כותב לא כמו הראש וזה גם רבנו קרסקס שמה בגט מט אז הוא אומר ככה ומי הוא בשור השלישית ומי המזיק בינונית דשפ מד ניזק בכי הוד ייב לבינונית ק פידי דניז כיון שתפי הרי אני מקיים בזה את ההלכה של די ד ניזק מה איך אפשר להבין דבר כזה ושלא כ מקצת רבותא זה הראש דסבר דדווקא אךד שוי קידד נזק אז הוא יכול לשלם לו את את היבור דידה המזיק יכול לשלם את הקרקע שווה לדי ניזק אבל אחד השב יצי לא אלא הדי ד מזיק משלם ככה סו ים מקצת רבתא דמת ניזק או דמת דמזל שלמי ולא נהיר אומר אומר הרתה דשב פינה מי משלם מדי ניזק אז לכאורה אנחנו מוצאים שהמחלוקת בין היש מפרשים כמה ה דמר הראשון היש מפרשים כמה וה דמפרש בטרה והראש איתם שורש המחלוקת לכאורה הוא נעוץ בשאלה כיצד להבין את הגדר של הה נקרא לדעת רבי שמאל באמת ראיתי שמאירים במרשה גם כן שהוא סותר את עצמו הוא סותר את עצמו ממקום למקום א תראו בתוספות במקור ב התוספות אומרים שהיה ניתן לצייר עוד ציור נו סף במחלוקת בין רבי ישמעאל לבין רבי עקיבא האם מ בדז קשמין או בד מזק שמין מה הציור שהיה אפשר לצייר אז תראו אפילו למד אמר בשלום שמיין בסוף הדיבור הב מצל ממר דלת ל למזיק כאדי ניזק כלומר למזיק יש קרק העידית של המזיק היא לא שבת ערך לעידית של הניזק בסדר היא לא שוות רך לדי של הניזק ולמען דמר כסף ומיתה ושלם לאותה דעה בגמרא שאם כסף אומתה ושלם כסף למ כסף למת אמר שיש אופציה של תשלומי כסף או מיתה אז לרבי ישמעאל ישלם כסף רבי עקיבא לא ישלם למטב שלו כן אז עוד פעם אם העידית של המזיק היא לא משובחת כמו העידית של הניזק למן דמר או כסף או מיתב אז לפי רבי עקיבא הוא נותן את העידית שלו זה המטב כי בדמה זקש מינן אבל לפי רבי ישמעאל שבד ניזק שמינה אבל הרי אין לו מה לשלם הרי העידית שלו לא שווה כמו העידית של הניזק אז כיוון שהוא לא לא יכול לקיים דין מיתב ב הוא חייב לשלם כסף הנה זאת תהיה הנפק מינה בין אם דמה זקש מינ כלומר כאן רבי ישמעאל יהיה לחומרא ורבי עקיבא יהיה לכולה בסדר הגמרא מציירת סיור שאדי ניזק זיבורית ד מזיק ואז רבי עקיבא משלם את העידית שלו ולרבי ישמעאל הוא משלם את הזיית נכון די דנז זיבור ד מזיק אז יוצא שרבי ישמעאל הוא המקל ורבי רבי עקיבא הוא המחמיר אבל היה אפשר לציר ציור אחר שרבי ישמעאל הוא המחמיר ורבי עקיבא הוא המקל שאם יש לה העידית של המזיק לא שווה כמו העידית של הניזק אז רבי עקיבא אומר משלם את העידית שלו למרות שהיא פחותה מהידית של הניזק אבל לפי רבי ישמעאל הרי הוא לא יכול לקיים את המיטב שדהו א צריך לשלם כסף למה הגמרא אזז זה הציור שה זה הציור שתוספות אומרים שהיה אפשר שבגמרא תביא עוד ציור נוסף למחלוקת רבי עקיבא ורבי ישמעאל אומר המארשה אומר המארשה שואל ולא אמרינן בה נמי אה נקרא לרבי ישמעאל כלומר שואל שואל המרשה למה ברור לתוספות שבחי גבנה שאין ל למזיק קרקע שבת ערך לניזק העידית של המזיק היא פחותה מהידית של הניזק למה ברור לא שהמזיק יצטרך לשלם בכסף הרי בדיוק לנקודה הזו נאמר אה נקרא אה נקרא שאם אין אפשרות לקיים את המיטב של ניזק מקיימים את המיטב של מזיק אז גם רבי ישמעאל יודע לרבי עקיבא שהוא ישלם את המיטב שלו את העידית שלו אז למעשה א לא תהיה כאן מחלוקת בין רבי עקיבא לרבי ישמעאל שניהם יודעו שהמזיק ישלם את הקרקע את ה מיתו בדיוק לזה הה נקרא שאם אין למזיק קרקעות שבות ערך באיכותן לקרקעות הניזק הקרקע הטובה ביותר האיכותית ביותר נמוכה מהידית של הניזק אז ישנם את הד את העידית שלו כך שואל המארשה אומר המטרת המארשה כיון דלא הוה לטובת הניזק כלומר המארשה אומר שאה נקרא בפשט הגמרא אה נקרא לטובתו של ה בא לטובתו של ה הניזק ולא לרעתו כאן זה יוצא לרעתו אה נקרא יש כאן הה נקרא ככ הבין המרשה שהכוונה היא איזשהו זכות יתרה כן לא יכול לומר לו ג בוא תקווה מ זיבורית צריך לתת לו יותר כלומר הנקר בא לטובת הניזק ככה אומר המרשה וכאן זה יצא לרעתו כי אם במקום שישלם כסף אז הוא יקבל קרקע פחותה מהקרקע של ה מהקרקע שיש לו קבל את העידית של המזה ככה שואל המעשה לכאורה מוחך מהרשה שהוא למד פשט כמו האיט דאמרה הראשון בראש אה סליחה כמו סליחה לא כמו הדמר הראשון כמו הדמר השני דהיינו שהתורה מחדשת שאם אין אפשרות של קיום מיתב ד ניזק אז יש דין מיתב ד מזיק לכן שואל המרשה בצדק למה ברור לתוספות שאם אין למזיק קרקע שבת ערך לניזק העידית של המזיק לא שווה לעידית של הניזק למה ברור לתוספות שצריך לשלם כסף לדעת רבי ישמעאל למה אה נקרא אם אין לך קרקע כמו העידית של הניזק תשלם את הדית התקיים פה דין מתאבד מזיק אז אז המרשם מתרץ לא הה נקרא לא נאמר לרעתו של הני אבל בקושי ברור שהוא הבין שאם אין קיום של מיטב ד ניזק אז יהיה קיום של מיטב ד מזיק שהרי אם הוא למד פשט כמו הי דמרי הראשון שהיסוד של ההלכה של הה נקרא הוא שאי אפשר לפחות מהמיטב של ניזק איך הוא בכלל מעלה בדעתו למר שכיוון שאין לה מזיק עידית כמו הניזק אז שישלם העידית שלו אז הרי הוא פוחד לו הוא פוחד לו מהמיטב שלו אר וודאי אה נקרא ב לומר שאי אפשר לפחות מהידית של הניזק אי אפשר אז אי איך הוא מעלה בדעתו להגיד שהא נקרא ילמד אותי שהוא יכול לשלם מהידית שלו שהיא פחותה מהידית של הניזק זה לא יכול להיות אז על כוח שמרשה למד פשת כמו כמו כמו איש יש מפרשים כמו האי דם ר שני כמו שיטת הראש שהתחדשו פה בתורה שני דיני מיתב מעיקר הדין מיתב ד ניזק ואם אי אפשר לקיים מיתב ד ניזק אז מקיימים מתד מזיק לכן שואל מהכשה בצדק מה שהוא שאל ידח גיסה הגמרה לקמן בדף ז עמוד ב תראו במקור ז אומרת שואלת את השאלה בא מנה רב שמואל ברבא קרונה מרבי אבא כשאין שמין בשלו הם שמיין או בשל עולם הם שמין אז אומרת הגמרא ליב ד רבי ישמעאל לא תיבא אלך דמה בדני זק שמינה כלומר לפי רבי ישמעאל שסובר שבדיני זק אז ברור לחלוטין שאנחנו זה עניין מציאותי בודקים א בודקים את הקרקע של הניזק ברור שהולכים אחר הקרק הקרקע של הניזק אלא כל האיבה בגמרא היא אך ורק לשיטת רבי עקיבא כי תיבא חבד רבי עקיבא דאמר בדמה זקש מינן מה מהם מתב שדחמ לימות דין יזק לימד מנמי אז שואל המרשה אבז לכאורה זה לא נכון איך הגמרא קובעת שהדיון האם בשלו הם שמין או בשל עולם הם שמין הוא לא רלוונטי בכלל לשיטת רבי ישמעאל הוא רלוונטי אך ורק לשיטת רבי עקיבא זה לא נכון כי הרי גם לשיטת רבי ישמעאל כן יש גם מושג של מיטב ד מזיק בחי הגבנה דה נקרא בה נקרא יש יש גם כן דין מיתב דמה זה כלומר אם לא יכול להתקיים מיטב לא יכול להתקיים מתב דניז זה ש מתב ד מזיק אז אז גם לרבי ישמעאל היה ראוי לשאול כשאנחנו מקיימים דין שנה נקרא של מיתב ד מזיק האם בשלו הם שמין או בשלם הם שמיין למה למה הגמרא קובעת מחרצות שהדיון לדעת רבי שן לא רלוונטי בכלל המטרת המרשה שאפשר פשיט ובאמת ראיתי שג השיטה מקובצת שואל את השאלה הזו במקור ה וקשה בשורה השלישית ואל רבי ישמעאל אמרין לאל דע נקרא אן זיבורית דזי כלא שווה כל כך כדי ניזק שיתן מ תבדיד דעל זה שייך שפיר למבי בשלו או בשל עולם או אם אין אניז כלום יכול לשאון כלומר השיטה מקובצת בשם הגליון שואל חיינמי אז הוא מתרץ שחינה באמת הגמרא הה יכולה להגיד את זה אבל אבל אבל אבל באמת המרשה מתרץ תירוץ אחר המרשה אומר אפשר פשיט תלמודה לרבי ישמעאל צ עלמה כיוון ד לתפי מדי ניזה כלומר אומר אומר המרשה לא לא זה עדיין לא רלוונטי לדעת רבי ישמעאל לדון אם משלם בשלום משלמים בש ברור ברור שאם יש קרקע טובה למזיק קרקע טובה יותר מהידית של ה של של הניזק כן אפילו שהקרקע הזו אינ העידית שלו העידית שלו אבל יש לו קרקע שהיא עידית דאלמה והיא טובה יותר מהקרקע של ה של הניזק בוודאי ובוודאי שהוא יכול לשלם אותה בוודאי שאין אין שום הבואה מינה אין שו אין שום ומינה שהמזיק יצטרך לשלם בשלו בחי גבנה שהקרקע שלו היא טובה יותר מעידי עלמה בכל זאת הא צריך לשלם את הקרק העידית שלו בכדי לקיים דין מיתו שדה ומתו כמושלם ודאי שלא ודאי שהוא יכול לצאת ידי חובה מציב מדי דעל כיוון דב תפי מדי דניז אז לכן זה עדיין לדעת רבי ישמעאל לא רלוונטי לדוני בשלו הם שמין בשל עולם הם שמין כי ברור שאם יש למזיק עידית דאלמה שההיא טובה יותר עידית ניזק הוא יכול לצאת ב ידי חובת תשלומי מיתב למרות שהידית דלמה היא פחותה מהידית שלו אז שואל שואלים על התר באמת הקרני ראם והרשע שואלים על המארשה לכאורה התירוץ של המארשה פה הוא נכון אך ורק לה להית דמפר שקמה שהם באמת אומרים שאיין דין כזה שנקרא מיטב ד מזיק בכלל יש רק מיטב ד ניזק וההלכה שהתחדשה היא שאי אפשר לפחות מהדי דניז אז כיוון שזו הלכה של התחדשה יש רק מת די ניזק ואי אפשר לפחות מהמת די ניזק אז ברור שאם יש לו אידית דאלמה שהיא טובה יותר מהידיד ניזק אז בוודאי שהוא יכול לקיים בה את ההלכה לצאת לקיים בה את הדין מתו סדה ומטב קרו שלם מתם דני זק השואלים האחרונים אז המרשה המארשה סותר את עצמו כי המרשה במקור ג משהו שוא הולך כמו האיד מפרש בטרה ובמשה בדף במקור ח משהו הולך כמו איד מפר שקמה טוב אני לא לא אסתבך אתכם מיש ר ראיתי שחידוש רב שמ רזבסקי עמד על כך אבל אני ר ר בסימן זמ ר רוצה להמחיש דרך ה דרך הדיון הזה את את ה את שתי השיטות א אמרנו שיש פשט שלישי ב נקרא ופשט הוא מובא בספר חידושי רב ארי לב מלין בסימן נב אז הוא מביא את הפשט הראשון שאמרנו ב ביש ביש מפרשים א ביש מפרשים כמה כן שיסוד הגדר הוא שלרבי ישמעאל נמרה אך ורק הלכה אחת שהיא נקראת מיתב ד ניזק רק גדר ההלכה הוא שלא יפחות מהידית שלני לא יפחות מכה זה גדר ההלכה ולכן אם יש קרקע שהיא או או קרקע של למזיק פחותה או יותר אז הוא חייב לתת יותר לא בגלל שהוא יש הלכה של מיטב ד מזיק אלא שהלכה של מיתב ד ניזק אומרת שלא יבח מהמיטב שני אז לכן הוא חייב לתת את הקרקע הטובה יותר אבל יש פשט אחר שאומר ברלב א מאוד חדשני שבעצם הוא טוען כי שוב השאלה במת מה פתאום מה פתאום לרבי ישמעאל הנקרע לשלם ממיטב ד מזיק מ מאיזה הלכה הוא צריך לשלם את המיתו שלו אז הוא טוען שיכול להיות שיש פשט שלישי שבאמת גם רבי ישמעאל מודה שמעיקר הדין הה נקרא זה הפשט הפשוט דהיינו החיוב עיקר החיוב של המזיק זה לשלם ממטב שלו ממיטב של המזיק גם לרבי ישמעאל זה ככה זה יקר החיוב אלא ש בא תורה וחידשה שיש אפשרות למזיק בא תורה להקל על המזיק יש אפשרות למזיק להקל מעצמו ולצאת ידי חובת תשלומים בקרקע שתיסע את השם מיתב אז אם זה יהיה קרקע של הני כ שתישא את השם מיתו אז הוא יוכל לקיים בזה דין מיתו זה הנקרא וני הנה גזרה שרה דהיינו הנקרא יקר חיוב זה מיתב ד מזיק רק התורה הקלה שהוא יכול לקיים את הדין של מיתב גם במיטב של הניזק אז זה בדיוק הפוך מהראש הראש סבור שעיקר החיוב זה לרבי ישמאל זה מיתב ד ניזק רק אם הוא לא יכול לקיים ן מתב ניזק חידשה תורה זכות של הניזק לגבות ממיטב ד מזיק כמו רבי עקיבא אבל לפי רבי ישמעאל לפי הפשט לפי הפשט החדש הזה שאמרנו באיקה דאמרה הראשון באי דאמרה זה בדיוק הפוך כול מודעים שעיקר דין מיתב זה מיתב ד מזיק נקרא זה פשט הפסוק מיתב שדה ומיטב כמו שלם של המזיק רק התורה הקלה התורה הקלה על המזיק שאם יש בידו לקיים מיטב ד ניזק למרות שהיא פחותה מהמיטב שלו הוא יוצא בזה דין ידי חובה דין תשלום במיתה ולכן ברור ש ברגע שיש למזיק עידית וזיבורית ולני ק יש יש רק רק רק רק ניזה הידית של ניזה כי היא בן בין בין הזבי של המזיק לעידית של המזיק אז מה הסיבה שהוא צריך לשלם מיתו בע נקרא כי זה החיוב שלו זה עיקר החיוב שלו הוא צריך לשלם מיתב כי זה העיקר החיוב שלו היה לו התורה הקלה עליו שאם יש לו קרקע שבת ערך לעידית של הניזק הוא יוכל לקיים בזה דין מיתב אבל כיוון שיש לו רק זיבורית שהיא פחותה אז הוא לא יכול לקיים דין מתב דניז כ ן שהוא לא חג הדרינה עיקר החיוב ועיקר החיוב זה מתב ד מזיק אוקיי זה עקר החיו לפי זה מה יהיה הדין אם יש לו זיבורית בינונית ועידית זה הציור של הראש זיבורית בינונית ועידית והידית של הניזק היא עומדת בין הזיית של המזיק לבינונית של המזיק אז כאן מה הסבור מה יסבור הי דאמרה וודאי שישלם את הבינונית הוא לא צריך לשלם את הידיד כמן שהתורה הקלה עליו שהוא לא חייב לשלם את התשלומי מיתב דידי אם יש לו תשלומי מיתב ד ניזק אז הרי בוודאי שכשהוא ישלם את הבינונית הוא מקיים דין תשלום מיתב ד ניזק ללא ספק כי בכלל מתי מנה הבינונית שלו טובה יותר מהידית של עידית של הניזק אז בוודאי שהוא מקיים דין תשלומ מיתב ד ניזק בתשלומי הב הבנו שלו אז לכן בוודאי שהוא אשלם את הביונית ולא משלם את העידית זה הפשט שרבל מלין האמת הי נראה לי אני זה ממש רשי מה שאומר בר מלין בפירוש הת דאמרה כמה זה ממש רשי איפה רשי לא פה בגיטין אז בואו תראו רשי במקור י כן אומר רשי אח בקינן כגון שהייתה זיבור ד מזיק זה הציור גם הציור אצלנו כן אז א לרבי ישמעאל נמי אין שם מן אכילת ארוגה אלא לפי מה שהייתה עם שמנה שמנה עם כחושה כחושה ולאחר ששום בבטן ואמר אין לי מאות לפרעו טול קקע בדמי מאות נזקו הובא לגבותו זיבורית שלו שהיא טובה כידית של ניזק והלה אומר מדית שלך קבני לפי דמי נזקי שכן אמרה תורה מיתב שדהו רבי ישמעאל סבר בד ניזק שמינה מיתב שאמרה תורה שאם בא לגבותו קרקע גרוע מדתו של ניזק ויש לו לגבותו הרוגה במיטב של ניזק ה כחו יגב במתם אבל טובה מידתו של ניזק איננו לקוף את המזיק לפרוע אפילו יש לו מה רבי עקיבא סובר רבי ס שדה הוא ישלם כתי במשל כתוב דנו מזיק ואח היק אמר רבי עקיבא לא בא כתוב להקל על המזיק להיפטר בזב שלו אם מכ דית של ניזק אלא להגבות לנזקים מן הידית של מזיק כלומר רבי עקיבא בא לחלוק על רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר לא כדברך רבי ישמעאל אני סבור לא בא כתוב להקל על המזיק להיפטר בזב שלו אם ש ניזק משמע ש של רבי ישמעאל זה בדיוק מה שבא הפסוק לומר זה בדיוק רבי עקיבא בא לפוקה ברבי ישמעאל רבי ישמעאל סבר שאם אידית ד ניזק שווה לזבית של המזיק אז בא כתוב להקל על המזיק שהוא יוכל לקיים דין תשלום ממיטב בזב שלו שהשבת ערך לאדית של ניזק זה בדיוק מה שבאה כתוב להקל לרבי ישמעאל לעולם בא כתוב להקל על המזיק כן מעיקר הדין חיובו היה מית מיתב ד מזיק מיתב סדב שלם זה הה עיקר חיובו אבל התורה מחדשת שאם יש לו אפש יש לו קרקע ששבת ערך למיתב של הניזק זיבורית ד מזיק שווה להדי של הניזק אז הוא הקל עליו התורה שהוא יוכל לשלם את הזיית הזאת אבל רבי קיבא בא לחלוק ולומר לא לא בא כתוב להקל על המזיק להיפטר ביבורי שלו אם הכי דית שנזק בכל מקרה הוא הצטרך לשלם דווקא את העידית שלו אז הנה לכאורה זה כתוב דיה יוצא שבאמת רשי לפי לפי הפשט הזה הולך הולך לפי התד הראשון הראשון בראש שבאמת עיקר החיוב זה מתו של מזיק אומרת התורה אבל בחי גבנא שיש אבל בחי גבנה שיש לו אפשרות לקיים את המיטב במיטב ד ניזק אז בא הכתוב להקל עליו הוא יכול לצאת בזה ידי חובה בתשלומי מתר אז פי אז רשי סבוק ביש אומרים כמה שאם יש לו בינונית שהיא טובה מהידית של הניזק בוודאי ובוודאי שהוא יכול לצאת ב ידי חובה א הוא לא צריך לשלם את ה את העידית של את העידית שלו אז יצא ש לסיכום יש שלוש פשט שלוש אפשרויות להסביר מה הגדר של החידוש הה נקרא לפי שיטת רבי ישמעאל פשט אחד זה פשט של הראש היש אומרים בטרה כן שלמעשה התחדש פה דין זכות גביה חדש כלומר מי עיקר הדין סובר רבי ישמעאל ש בדיני זק שימי עיקר הדין זה חיוב עיקר החיוב זה מיתב דןזק כי אם אין אפשרות לקיים דין אד מיתב דןזק מחדשת התורה דין חיוב זכות חדשה שצריך לשלם מהמיטה של המזיק ולכן גם אם יש לה מזיג בינונית שהיא טובה מהידית של הניזק הוא לא יכול לצאת בה ידי חובה הוא צריך לשלם את את המיטב שלו ויש אומרים כמה הסברנו בשני אפשרויות שתי אפשרויות או אפשרות אחת שה יסוד החידוש הוא שלא יפחות מהידית של הניזק זה חידוש התורה שלא יפחות ולכן הוא צריך לשלם קרקע טובה יותר ופשט שני שבאמת עיקר באמת גם לרבי ישמעאל עיקר הדין זה מיתב ד מזיק רק התורה נתנה אופצייה של כולה כן שיכול לקיים את הדין של תשלום ממיטב בכל קרקע שתיסע את השם מיטב אז אם יש לו קרקע שהיא כמו מיטב של המה ניזק הוא יוכל לקיים בדין דין דין מיתב שדהו לפי הפשט הזה אז ברור ש אם יש לו בינונית אז הוא יכול לתת את הבינונית ובזה לקיים את את ההלכה מה שצריך להבין אחרי ההקדמה הזו כן מה מה מהיא סברת הראש מה סברת הראש למען השם מה רוצה הראשי איך זה יכול להיות דבר איך יכול להיות דבר כזה הרי יש לה מזיק זיבורית בינונית ועידית והבינוני שלו טובה יותר מהידית של הטיסה ללא ספק צודקים היית דמר הית דמר הראשון ללא ספק המזיק יכול לקיים דין תשלומ מיתב הבינונית שלו אין שום ספק בכלל מתי מנה אז מאיך טעיתי מאיך הטעיתי שפתאום יצוץ איזה חיוב חדש איך יכול להיות מה מה מה הוא פשע בזה מה מה מה מסכן מה עשה מה זיק יש לו קרקע ידית יש לו קרקע בן טובה יותר מהידית של הניזק מחתי פתאום בגלל שאין לו את הקרקע המדויקת אז השתנה החיוב שלו עכשיו ה צריך לשלם יותר ממה את הקרקע המשובחת ביותר את זה הוא צריך לשלם זה לא לא נתפס בשכל חסר הגיון מה מה מה רוצה הראש מה מה מה מאיפה מאיך טעיתי להגיד דבר כזה אז באמת אתם יודעים מה לפני שנגיע כן לא לא נתקררה דעתנו עדיין יש עוד יש עוד יש מנחת שלמה פה על הסוגיה הרב אויר ברזן ששואל שאלה חדשה מה הה הדין שמו לב מה יהה הדין אם אין למזיק שלוש קרקעות יש לו רק שתי קרקעות למזיק אבל שתיהן טובות יותר מהידית של הניזק כלומר הראש צייר ציור שיש למזיק שלוש קרקעות זיבורית בינונית עידית והידית של הניזק נכנסת בין הזיית לבינונית כן מה יהיה הדין אם יש למזיק שתי קרקעות כן נגיד בינונית ועידית ושתיהן טובות יותר מהידית של הניזק מה כאן יסבור הראש אה אומר הרב אוירבך אותו דבר לא השתנה שום דבר אין לך בדיוק את הקרקע שלי יש לו קרקע טובה יותר אתם שומעים יש לו קרקע טובה יותר שתי הקרקעות טובות יותר יש לו בינונית ועידית ושתי הן טובות יותר עידית של הניזק אומר הרב אוירבך יסבור הראש הוא חייב לשלם את העידית שלו מה אתה לא יכול לקיים אתה לא יכול לקיים את ה מיטב של הניזק אין לך קרקע של מיטב של הניזק אז אז אומר את התורה אומר הראש כן אומר הראש א אומר הראש לעולם בענין מיתב או ד מזיק או ד ניזק אם אין מיתב ד ניזק יש מיתב שמזיק עד כדי כך והוא אומר אז רגע למה למה הגמרא לא צירה את הציור הזה למה סליחה כן למה למה הגמרא לא צעירה את הציור הזה כן הגמרא צעירה הגמרא צירה באה נקרא מה הגמרא צירה באה נקרא שיש לה מזיק זיבורית ועידית והידית של הניזק עומדת ביניהם אז ה נקרא שישלם מהידית שלו הגמרא התה יכולה לצרה לצייר ציור אחר שהזית והידית שתיהן טובות יותר מהידית ניזק ו נקרא שהא צריך לשלם את את העידית של ה של ה למה הגמרא לא צירה את זה אומר הרב בחינ חינמי זה מה שכתוב בגמרא בגמרא לא כתוב שהזית שווה פחות עדית כתוב לא שוויה נכון מה כתוב בגמרה לא דיבורית ד מזיק לא שויה קידי ניזק לא שויה בין למעלה בין למטה ככ אומר ה לא שוייה בין למעלה ן למטה אפילו אם זיבורית של המזיק טובה יותר מהידית ניזק אה נקרא שצריך לשלם את העידית שלו אם אין לך קרקע בדיוק שווה למיטב של ה של המזיק למיתב של הניזק תשלם את העידית שלך זה הנקרה לרבי ישמעאל זה זה קשה מאוד לשמוע מה מה הגיון בזה באמת רב נוחם פרצוביץ בשים שלו לא הסכים ל לא הסכים לרב אויר זצ הוא טען לו מה שהתחדש לראש הראש אומר עיקר הדין זה מיתב ד ניזק אבל אם אין קיום מתב ד ניזק אז הה נקרא למיתב ד מזק כן אז זה אך ורק אםם האלטרנטיבה היא לשלם פחות כלומר אם יש לו קרקע רק פחותה מהקרקע הטובה של העידית של הניזק אם יש לו קרקע פחותה אז ככיוון שאין אופציה של קיום מיטב ד ניזק על ידי הקרקע הדיבורית הזאת אז אכן משתנה זכות זכותו של הניזק לעידית של המזיק אבל אם יש קרקע שתי הקרקעות טובות יותר ובקרקע הטובה יותר הוא יכול לקיים דין מיתב ד ניזק אז לא מתחיל האופציה של מיטב ד מזיק כן כ אם אם כיוון שהוא יכול לקיים על ידי הבינונית שלו את הדין של מיתב דן איזק אז לא מתחיל החיוב של מ מה עוד פעם כיוון שעל ידי הבינונית שלו הוא יכול לקיים את הדין של מיתב ד ניזק אז לא מתחיל לא מתחיל החידוש של מיתב מיתב ד מזיק זה נחום אבל שוב לגופו של עניין צריך להבין את שיטת הראש אז אולי באמת אולי השורש ההבנה פה ב זה באמת להבין מה מה גדר ההלכה של מיתב מה גדר ההלכה של מיתב מה מה התחדש פה בתורה מיתב שדה ומתו כמו שלם ואפשר להגיד שתי אפשרויות אפשרות אחת זה כפי שאני חתרתי להסביר כל הזמן רציתי כן שבעצם ה בעצם הדין מיתב שדה ומיטב כמושלם זה חלק מחיוב הגוף של המזיק כלומר רובץ על המזיק דין חיוב חיוב גוף כשם שהוא חייב בתשלומי הנזיקין במובן של תשלומי חצרון הממון כן הוא צריך לשלם איקס כסף מה שהוא הזיק מה שהוא החסיר מנכסי הניזק הוא צריך להשלים את זה וזה ודאי שזה חוף שרובץ על גופו מעצם החיוב חייב להחזיר את זה הרי שהתור לא הסתפקה בכך שהוא צריך לשלם אלא התורה גם הטילה עליו חוב באיכות התשלום באיכות התשלום התורה אומרת רובץ עליך אתה מזיק לרצות ולפייס אני אומר לפייס את את הניזק בתשלום מעולה לא רק בתשלום אלא בתשלום מעולה אתה צריך ל זה חלק מחיוב שרובץ על גופך כמו שאתה חייב בעצם הממון אתה חייב גם באיכותו בסדר אם נכנסים דרשן הטעם דקרא אפשר להגיד שהתורה רוצה ש התורה כנסה את המזיק א לפייס אותו בתשלום מעולה אבל שימו לב זה מעצם החיוב מה הי נפקא מינה אם אין לה מזיק אם אין לה מזיק א אלא לשלם את החסרון ממון אבל לא לקיים דין מיתם בו צויה אז הוא בעצם לא קיים את חיובו הוא כמו אני שאיין לו מה לשלם אז בסדר הוא אנוס אין לו מה לשלם הוא לא לא עובר רשע ולא ישלם אבל ל לגופו של דבר הוא לא קיים את החיוב שלו אפילו שהוא שילם מה שהוא היה צריך לשלם אבל הוא לא שילם את זה בצורה שהתורה תבעה ממנו לשלם באיכות התשלום אתזה הוא לא קיים אז הוא בסדר הוא עני שאיין לו מה לשלם אבל שאפשרות דרך אגב מי שחוקר בזה גם כן זה מי שרוצה להסתכל זה ב הגריס גוסטמן בקונטרס שיעורים בשיעור ז אות יא ה גם ראיתי שהוא אבל לא רק הוא אז זה צד אחד צד שני אומר לו לא ככה באמת מצד גוף החיוב שרובץ על כרכבת ד מזיק אפשר לקרוא לזה זה חיוב תשלומי זיקים וחיוב ככל שאר חובות דעל כמו כל החובות החסרתי את ממון המזיק הניזק אני צריך להשלים את הממון כמו כל חבוד עלמה זה מה שרובץ על גופי זה מה שאני חייב אני לא חייב מעבר לזה כלום זה מה שאני חייב החיוב שלי אלא תורה חיפשת דין זכות למזיק בסדרי הגבייה של התשלום התורה העניקה זכות למזיק לטבוע לגבות את חובו מעידית ממיטב ממיטב נכסה המזיק זה זכות שהתורה הקנתה אבל זה זכות בסדרי הגבייה של ה כ אם נלך ב בנק מינה שאמרנו מה הדין אם אין למזיק א מיתב כפי דית הניזק אם אם אין אפשרות לקיום מיתב מבחינת נכסה המזיק האם זה נחשב שהמזיק זה כמו אני שאיין לו מה לשלם לא מבחינת המזיק הוא משלם מה שהוא משלם זה בסדר גמור כיוון שאיין למזיק אפשרות של אפשרות שלג אין לה ניזק אפשרות של גבייה מעידית מעידית ממית א אז ממילה בטל הסדר הזה הסדר הזה לא קיים הסדר הזה רלוונטי כשהוא אפשרי כשהוא לא אפשרי לא קרה כלום לא קרה שום דבר מבחינת המזיק הוא שילם הוא יצא ידי חובה הוא לא ביטל שום דבר אין עליו שום קפידה והוא לא עשה שום דבר לא בסדר אם האופציה קיימת בשטח לקיים גבייה ממיתה בבקשה אם אין אז אין ו הגריס גוסמן שמה רוצה לטעון אולי ש הפשט ברמבם אולי זה אולי זה קודם כל הוא רוצה לומר דבר מעניין הוא אומר אולי זה מה שרבי עקיבא בלשון שלו כותב לא בכתוב אלא לגבות לנכסים מן העדת שינה את הלשון של המשנה במשנה כתוב ו כשהי חו המזיק לשלם תשלומי נזק כלומר המבט של הניסוח של המשנה הוא מבט של מהמבט של המזיק ו כשהזין חו המזיק לשלם כאילו דין המיטב הוא רובץ על המזיק אבל רבי עקיבא אומר לא בא כתוב אלא לגבות לנזקים לנזקים מן הידית כלומר נקודת המיטב היא מנקודת המבט של הניזק לא מבק הבד של המזיק בעצם נקודת ה הדיון הוא האם יש פה חוב של מיטב או זכות של [מוזיקה] מיתב כן האם זה חוב של מיתב מצד המזיק או שזה זכות גבייה של מיתב מצד הניזק זה זה הדיון כאן ו לכאורה כן אני ר אני עכשיו חור אני אומר אפשר אולי להסביר על פי זה מחלוקת בראשונים תראו בגמרא לקמן בדף ז עמוד מקור יא הגמרא אומרת מקשה סתירה מצד אחד כתוב מתב סדה ומת ק שלם מתבן מחלא שואלת הגמרא ואני ישיב ישיב לרבות שוי כסף ככסף אפילו סובין אז אומרת הגמרא לא צריכה ד ביום בניסן יקר רת ביום בתשרי ז ר וכולה אלמה נרס מזב וה צרך לזוז זן כדי אשת וכולי וחנה מגמ זן דיני בידית וי אמר יבלי בני פי פורטה אמר לאי שלת גל דשת וילא שקי כלומר הגמרא מעלה אפשרות ליישב את הסתירה בין מתב סדו לבין ישיב של רבות שווה כסף למקרה כזה שהניזוק את הבינונית בדווקא הוא לא רוצה את ה את העידית של המזי כי הוא רוצה את הבינונית של המזי למה כיוון שהיא סמוכה יותר לקרקע שלו יש לו איזשהו יש לו איזשהו שיקול הוא רוצה את הבינונית זה מה שהוא מבקש אז אומרת הגמרא ישיב לרבות שווה כסף שכאן יכול המזיק לומר אם אתה לוקח דינך שקול כדי השתא כמו השער של עכשיו אבל אם אתה רוצה לקחת שלא כדנה אתה רוצה לקחת בינונית שקול כיקר ד לקמה אז תיקח את הקרקע בערך שלה היקר כפי שהיא מוערכת או נאמדת ביומי ניסה אז נחלקו הראשונים בהלכה הזו רשי הבין תראו רשי צנו רשי כותב ו אמר זלת לאלפ אלא אמר למזי שק כי אשת כ וחשיב לרבות צובן כשז סוב כגון שיש לו קרקע סמוך ותה בינונית של מזיק וחלב שקיל להש וכסף הוא בניסן ולאחי צריך להב באחי סקר בניסן משום י אינסופ ליקר קרא למיתה פשיטה דב זק למשק סובין שק בכחו של מזיק שאפילו בדית יפה כוחו כל שכן בנונית אלא חקר כלומר אומר רשי למה צריך את הפסוק ישיב החידוש של ישיב הוא שאם הניזק רוצה דווקא לקחת מהבית של המזיק כן אז הוא יכול לתת לו אותה כיקר ד לקמה הוא יכול להגיד לו אני אעריך אותה את השווי שלה כיוקרתי מה אבל אומר רשי אם באמת הדין היה שאיין סופה לייקר אם באמת ההלכה אם באמת המציאות היייתה שאיין סופה של הקרקע ליקר כן נגיד הוא כבר נמצא בניסן אוקיי הכל אין סוף הקר אוקיי הערך של הקרקע הבינונית תהיה שוה עכשיו כמו שהי שווה תהיה שווה בעתיד כמו שהיא שווה עכשיו אומר רשי אם אין סופה לייקר לא צריך פסוק ברור לחלוטין שיכול הניזק בעל כורחו של מזיק לטבוע את הבינונית מה הוא כותב לידיה שהרי אפילו בידית יפה כוחו כל שכן בבינו אנית כלומר ברור לרשימה אומרת מיתב שדה ומיטב קרמו ישלם כן זה נתון לשיקולו של הניזק זה שיקול דעתו אם לצורך העניין חשובה לו יותר או מבחינתו המטף שלו הוא בבינוניות אז הוא יכול לקוף את המזיק לשלם לו מהבי אנית נקודת החידוש בגמרא היא שאם יש פערים בין שער ניסאן ום לשער תשרי אז אז הני המזיק יכול להגיד לו טוב אתה רוצה לקחת את הבנו נקח אותה אבל בקיו קכד לקמה אבל לגופו של עניין הוא יש בכוחו של הניזק לקוף את המזיק לשלם לו מה בינונית למרות שיש לו עידית כך סובר רשי כך סובר גם טוסת רבינו פרץ כן הנה תראו בשורה לא נקרא את הכל אבל ה כב ומרי שחיה ומי שיחיה פירש דחיק אמר ישיב לרבות שישנה נוש כס ד קמה אם אניז כי אנו רוצה לפרוע מן הדית כדינו מה זה ואפילו סובין כלומר לא מי בעיה אם בעלי פרא מ בינונית ד משלם כקד לקמה אלא אפילו בע לי פרה מסובין כלומר אפילו אם הוא הניזק רוצה רוצה זיבורית הוא רוצה זיבורית הוא אומר הזיית זה הכי טוב לי עכשיו כי זה סמוך לקרקע שלי אפילו כשההוא רוצה קרקע פחותה זיבורית יכול המזיק לשאר אותה כיו קדי לקמה אבל לעצם גוף העניין שהוא יכול לקוף את את המזיק לשלם לו זיבורית כן הוא יכול לקוף אותו לשלם כלומר התורה נתנה זכות לניזק לקוף את המזיק לגבות מכל קרקע שלו אם היא מבחינת הניזק היא משרטת את את המטרות שלו את הצרכים שלו בכל זה כלול במיטב שדה ומיטב כמו ישלם כך כתוב ברשי תוססות רבנו פרץ המאירי תראו את המאירי במקור יד כותב המאירי מיזק שרצה ליטול בבינוני או בזיבה בינונית או זיבורית של מזיק סמוכה לשדו נוטל ו כשער של עכשיו שהוא שער את הזול כי הגמרא דוכה את את התירוץ הזה שהרי התורה זיקתה הו במתו ומה שרוצה בו הוא הוא המיטב כלומר מיטב זה הגדרה סובייקטיבית ואפילו לא היה הוא רוצה למכרו גם אם המזיק אומר א בכלל לא תכננתי למכור את הקרקע הזו נוטל על כוחו שאם לא כן הור את הכחל ש זקין רחמ זקל מתב למות לעומת זאת הראש הראש חולק הראש אומר נראה לי דדווקא כדי אמר ליבת למשקל בז ד קנך דכ דג לדעת תתו אם רצה צריך לתנ לו כזו דשת אבל אם אמר קר קזו חביבה עלי ואיני רוצה ליתנה לך כלל לא כייפי לי הרי כל מה שמותר עליו לפרע בין זיקים מלכ בין כתובת אישה יפרע לפי דעתו ולא לפי דעת הגובה כו ראש אומר מה פתאום מה פתאום אתה תכריח אותי לשלם לך בקרקע שאני לא רוצה אם הייתה לי בין כך ובין כך נכונות למכור את הקרקע אז הוא יכול לקוף אותו אבל אם הוא לא רוצה למכור הוא לא רוצה הוא אומר אני רוצה להשאר ע הקרקע שלי הוא אומר לו לא הקרקע הזו היא סמוכה לקרקע שלי אז אני רוצה אותה אומר הראש מה פתאום פרע לפי דעתו לא להפריד דעד הקובה כורה מה המחלוקת כאן בין ה דרך אגב הג ושרי כותב במקום אבל הטוס כ ברזר מעריך לא חילקו בה בזה אלא לעולם יקבה מזיק ב בינונית אם ירצה וכן חו מ זיבורית מה המחלוקת בין הראשונים האם יכול הניזק לקוף את המזיק לשלם לו קרקע שהוא לא רוצה לשלם הוא לא רוצה לא רוצה למכור אותה לכאורה לכאורה אני אומר לכאורה נראה שבזה הם נחלקו רשי הבין שהיסוד של דין מיתב זה חיוב הגוף שרובץ על המזיק לשלם ימיתו זה חיוב שרובץ עליו אז ככיוון שזה חיוב שרובץ על גופו הגדירה התורה שכל מה שרוצה הניזק בשבילו זה המיטב שלו כמו שאומר המאירי מה שרוצה בו הוא הוא המיטב אז זה חוב שרובץ עליך אתה לא יוצא ידי חובת תשלומין אם אתה לא מרצה את המזיק את הניזק אתה חייב לפייס אותו לתת לו מה שטוב לא כי בזה אתה מקיים את דינך לשלם ממיטב אין לך דרך להימלט מזה לעומת זאת מהראש כ ככה סברו כל הראשונים הוסת רבנו פרץ בית המיר מה סובר הראש הראש אומר לא מה פתאום מבחינת החוב שרובץ על גופו של הני של המזיק הוא צריך לשלם מה שהוא ישלם זה כל חבוד עלמה הוא לא חייב לך כלום הוא צריך לשלם לך נקודה זה מה שהוא צריך לעשות הוא צריך לשלם לך לך יש זכות גבייה שהתורה הניקה לך זכות גבייה מהידית של העידית שלו זה הזכות שיש לך אדוני אין לך זכות מעבר לזה אם אתה אומר לא אני לא רוצה את המיטב אני רוצה שש פ הקרקע פה שהי בדיוק סמוכה לקרקע שלי אותה אני רוצה סליחה מה פתאום באיזה זכות באיזה זכות תכפה אותי לשלם לך את זה אני לא חייב לך כלום אני לא חייב לך מיתב לך יש זכות לגבות ממיטב אז אם יש אתה רוצה תקבא אני אין לי ברירה אתה יכול אתה יכול להפעיל את הזכות שלך ולגבות ממני אבל מה שניתנה לך הזכות ניתח לך הזכות ניתנה לך הזכות לגבות ממת זה מה שאתה תוכל לגבות אתה לא תוכל אין לך פה תוכנית כבקשתך לגבות ממכן שאתה רוצה לכאורה אני חושב אולי זה זה שורש הויכוח ביניהם אולי אפשר להגיד שרשי גם הולך לשיטתו תראו בגמרא שהגמרא שאלה ואתני ישיב לרבות וכסף אז א כן אז בהתחלה הגמרא אומרת ביישוב הסתירה הגמרא אומרת אמר אולה אה תן ישיב לרבות של כסף אפילו ס לה קשה כאן מדעתו כאן בעל כוחו כן אתם יודעים אבל לפני כן לפני כן איך רשי פירש את השאלה ואתני ישיב מצד אחד כתוב מתב שדה ומטב כמו שלם מצד שני כתוב ישיב מה מה מה שאלת הגמרא ישיב לפי שיטת רשי רשי אומר תראו ישיב א כן כן ישיב כסף לבעליו ן מרשי משמע שעיקר עיקר העניין של קושיית הגמרא הנה כן עיקר כ עיקר הקושיה של הגמרא הוא בכך שכתוב ישיב ואפילו סובין רואים את זה דיה הרשי מזכיר בדבריו את המילה סובין כל הזמן חוזר עמילה סובין מד כן ישיב כסף מדעתו אם משלם למזיק נזקו מדעתו דלא רכ ליצוק עליו ניש לסובין אבל אם אילא רוצה המזיק לשלם זקון הנזק אז אילא משלם לכסף אבל רשי מקפיד כבר לדגדג בלשונו ש השאלה היא איך הוא משלם סובין אבל תראו את הפירוש רבינו חננאל במקור יז רמי להבי רבי קיבא דקט מת סד קו ני כסף שליו לרבות שו כסף פירוש ישיב כל מה שמשלם המזיק שווה דבדי דתל הרחמן דכתיב ישייב שימו לב רשי לא רבנו חנן לא מזכיר בתוך המילים את המילה סובין זה לא הנקודה פה הסובין אלא נקודת הקפידה משהו שישיב הוא יכול לתת מה שהוא רוצה כל דבר כל שו כסף אבל רשי רשי משמע שהעיקר הקפידה עיקר השאלה איך שק סובין שק סובין אולי אפשר להגיד אולי אפשר להגיד ש שכל שאולי יש כאן מחלוקת ביני לרש עיקר רק שאלה של הגמרא היא שאנחנו רואים מצד אחד התורה אומרת מיטב שדה ומטב קרמו ישלם מה ש התורה רוצה הטילה על האדם חיוב לפייס את את הניזק לשלם לו בתשלום המעולה ביותר זה מה שהתורה רוצה מיתב שדה הו מת כמו הצד כמו הצד הראשון של זה מעיקר החיוב של המות על הגוף או של המזיק לשלם בת השום המהולה והטוב ביותר לפי רותניה אפילו לפי כן לפי לפי רשי אפילו לפי ראות עיני הניזק הוא יכול לבחור מה שהוא רוצה מכל קרקעות של ה של המזיק הוא רשי לבחור מה שהוא רוצה אם זה טוב לו אב איפה איך נסביר את הפער הזה שכתוב ישיב אפילו סובין סובין זה הדבר הכי גרוע שאפשר להעלות על הדעת ואת זה התורה אומרת שאפשר לשלם איך זה מסתדר זה שאלת הגמרא על זה מה מתרצת הגמרא אומרת הגמרא בתירוץ הראשון כאן מדעתו כאן בעל כוחו אומר רשי אם משלם למזיק ניסקו מדעתו דלא אתר ליצו קלה בבית דין שק סובין אבל אם אינו רוצה המזיק לשלם נזקו לניזק אלא בבית דין דנו בעל כוחו אז אינו משלם אלא כסף כלומר לפי רשי יוצא ככה לפי תרוץ הזה כן התירוץ הזה ניתחה ו התירוץ הזה יוצא ככה מתי התורה הטילה חיוב על המזיק אה סליחה כן חיובן המזיק לרצות ולפייס את הניזק בכל דבר שהוא רוצה בתשלום מעולה וכן הלאה בחי גמנה שהוא הטריח אותו שהוא הטריח אותו לצעוק בבית דין הטריח אותו לבוא לבית דין אז התורה כאילו קנסה את המזיק שהוא הצטרך לרצות אותו בכל דבר ודבר במיטב אבל אם הוא הוא לא הטריח אותו הוא היה ילד טוב הוא שילם לא התרח לצוק עלי בבית דין אז י חינמי אין את התוספת ההלכה הזו של איכות התשלום בסדר כלומר יוצא ככה יש שני דיני חיוב על המזיק בתשלומי הנזק אחד עצם ה שבויות של הנזק חסרון הממון כן כלומר גובה התשלום ואיכות התשלום אז את אם אם לא אתט רכה לצעוק בבית דין אם הוא לא הטריח אותו אם המזיק לא הטריח את הניזק לצעוק עליו בבית דין אז הוא צריך לשלם כמו כל חובות ד עלמה אבל אם הוא הטריח אותו לבוא לבית דין לצעוק עליו אז גם אם עכשיו המזיק מחליט עכשיו הוא בסדר מוכן לשלם אבל ככיוון שהוא הטריח אותו בסוף הוא משלם מעצמו המזיק בסוף משלם מעצמו אבל אם הוא הטריח אותו אז התורה כנסה אותו לשלם גם במיתה באיכות את השלו אבל רבנו חננאל בכלל נראה שהוא למד פשט אחר בגמרא לגמרי שאלת הגמרא לפי רבנו חננ אל היא שאלה אחרת אני חושב ני דעתי רבנו חננ אל אומר אני לא מבין את הפער אתה אומר מיתב סדה ומתו קרמו ישלם מה זה אומר זה אומר שהתורה קבעה סדר גבייה התורה גוה שיש הלכות של גבייה כשבאים לגבות את התשלומי הנזיקין יש הל חות בסדר הגבייה יש זכות לניזק לטבוע את המיטב של ה של המזיק אם יש לו כמה קרקעות הוא יכול לטבוע ממנו קרקע מסוימת זה זכות שהתורה הניקה לו ומצד שני אתה אומר ישיב ישיב מה הכוונה ישיב כל מה שרוצה המזיק ישלם שישלם אז אין סדר גביה זה השאלה של הגמרא השאלה היא לא איך הוא יכול לשלם וסובין הרי זה לא מעולה לא זה לא היתה השאלה של הגמרא השאלה של הגמרה הי התכלית יש סדר גביעה או אין סדר גביעה מצד אחד אתה אומר מיתב שדה ומיטב כב שלם סימן שיש ישיש יש הלכות גבייה מצד שני אתה אומר ישיב כל דבר אז מה תירוץ הגמרא כם מדתו כם בכוחו אומר רבנו חננאל אם בא המזיק לשלם מעצמו אז כל מה שרצה משלם ואם דוכה משם ובית דין גובים ומוציאים ממנו אן גובים אלא מתה יצא לפי הפשט הזה נפלא אומר אומר אומרת הגמרא תלוי אם המזיק משלם מדעתו ולא לא הביאו תהליך של הגבייה לביי דין הוא משלם מדעתו שמה לא נאמרו סדרי גבייה מה ש רוצה מה זה כ הוא משלם אבל אם בית דין צריכים לרדת לנכסי לא וא נכסה המזיק בית דן בית סדר גובנה זה בבית דין כשבית דין נזקקים לגביה וזה מה שאומר ה הרמבם כן תראו במקור יט כשבית די נזקקים לגבות הניזק בחסה המזיק גובים בסדר גביה כמו בהלכות מל וולא בפרק י הלכה א כשיורדים בידין נחסה ל ולגבות מהם כל כל הדיון כאן זה בסדר הגביה של בית דין זה לא חוב שמוטל על המזיק מצד המזיק זה כמו כל חובות עלמה כל העניין של מיתב זה דין בסדר הגביה בסדר הגבייה ברמבם מבואר שממש שבי דין יורדים לנכסים שבי דין יורדים לנכסים אז יש להם סדר גביה אז שתה דינ לאחי אז שב את כל הקושיות שפתחנו בהם רש התפתחנו בשאלה על התוספות התוספות בדיבור ה מתחיל כגון שתוספות שואלים למה הגמרא לא ציירה ציור של העידית של המזיק שווה זיבורית של הניזק שלדת רבי ישמעאל כדי לקיים דין שבדי ניזק שי מינן אז לכאורה היה צריך המזיק לקנות קרקע לקנות קרקע כי אין לו יש לו הדי ד מזיק שבא זיבורית של הניזק אז לפי רבי ישמעאל הצטרך המזיק לקנות קרקע בכדי לשלם לקיים דין מיתב שדה ו לדעת רבי ישמעאל אז מתרצים תוצרות לא כול העלמה מודו שאין משלם אל העידית ואין צורך לקנות אז שאלנו מה חשבו התוספות בשאלה ומה מה מה תוספות אומרים במסקנה מה היתה ומינה שצריך לקנות ומה המסקנה שלא צריך לקנות אה לפי דברינו זה מיושב כלומר אב המינה הייתה בטוס אב מינ אתה שדין מיטב זה חיוב שרובץ על גוף המזיק מעצם החיוב שלו כמו שהוא צריך לשלם את חסרון הממון הוא גם צריך לשלם בצורה של מיתו הוא חייב לשלם תשלום מעולה כמו עידית נכסה הניזק זה חיוב שרובץ עליו הוא לא יכול להיפטר בלא זה אז הכן שואל הוס אומר חשב לפי הגישה הזו יש מקום יש מקום להעלות על הדעת שבאמת המזיק אם אין לו תשלום שווה ערך למטף של הניזק שילך לקנות שילך לקנות ולשלם כי זה חוב שרובץ עליו ברור שהוא צריך לשלם כ יש אלם כן אומר שהתורה הגבילה את זה רק למה שיש לו אבל יש קצד לחשוב ומה התירוץ של תוספות לפי זה אפשר להגיד שהתוספות מתרצים לא שזה לא דין זה לא חוב מיטב זה לא חוב שרובץ עעל גופו של המזיק אלא זה לא חוב מיטב זה זכות מיתב זה זכות גביעה מצד המלו מצד המזיק המזיק משלם את זה ו יוצא ידר חובה בכל מה שהוא שלם מה שיש לו משלם אלא התורה נתנה זכות ל התורה נתנה זכות לניזק לטבוע את הקרקע הטובה ביותר קרקע ששווה לקרקע הטובה ביותר שלו לידי ניזק זה זכות שהתורה נתנה לו בבקשה אם יש לו קרקע בבקשה ש אבל אם אין לו אם אין לה מזי קרקע אז כל הסדר מתבטל זה רק הלכה בסדרי גביה אז אם יש לי קרקע טובה בבקשה יכול לגבות אה אבל אם אין לי קרקע מה יאלץ אותי ללכת ולקנות ללכת ולקנות קרקע אין שום דבר בעולם שיכול לחייב אותי לעשות דבר כזה אני לא חייב לך שום דבר אני חייב לך חוב איקס כסף זה מה שאני חייב לך אתה רוצה לקבו אם יש לי תיקח אבל אם אין לי אין שום דבר שיכול לעלות על הד לעלות על הדעת לחייב אותי לקנות בשביל לשנה שאלנו שאלה נוספת שאלנו על על על מה שמה ש בגמרא של ללא הדין של הען הקרא כן ללא הדין של הען הקרא מה מה דיברנו נקרא אומרת הגמרא בא לציור שיש עידית אה סליחה זיבורית ועידית למזיק ו העידית שלל הניזק הי בינתיים כן אז אומרת הגמרא א נקרא שהוא צריך לשלם לו מהידית הוא לא יכול לשלם לו זיבורית מ שמע שלולי נקרא לולי הנקרא היה יכול המזיק להגיד לניזק קח את הזיבה את הזבי ללא הנקרא היה יכול לקח השאלנו שאלה איך אפשר איך אפשר להבין את זה אבל הרי יש עליך דין של מיתב שדהו ואתה יכול לקיים את זה על ידי הקרקע העידית שלך אתה יכול לקיים את זה אז איזה אבה מינה היייתה שהוא כל להגיד לו כך ב זיבורית איך ה איזה אבה מינה הייתה תשובה היא בטח שהיתה הבה מינה כן לפי ה לפי הצד שבעצם זה לא חוב שרובץ זה לא חוב שרובץ ע על גוף לא חוב שרובץ על גוף גוף המזיק מבחינת המזיק הוא זה כמו כ חבוד עלמה אלא זה זכות שהתורה הניקה לניזק לגבות אז כאן כיוון שאיין קרקע מדוייקת הוא לא יכול הרי הניזק לא יכול לטבוע את העידית מיזה דין הוא יכל לתבוע אותו יש לו זכות גבייה רק שווה ערך לעידית שלו הוא לא יכול לטבוע מזיק לשלם את העידית שלו אבל כיוון שאיין לו זכות גביעה אין לו זכות גביעה אז היה יכול המזיק להגיד סליחה קח את ה זיבורית אני מבחינתי חייב לך כמו כל חובות עלומה קח את זיבורית אני לא חייב לשלם לך מיתב לך יש זכות לגבות מיתב אבל אני לא חייב לך מיתב אז לכן בהחלט לולי הנקרא היה יכול המזיק להגיד לניזק כך זיבורית בתורה וחיתה אה נקרא מה התורה חישה באה נקרא אז זה אפשר נחלקו הראשונים האם התחדש כאן כן זה האיד מפרשה בזה נחלקו הראשונים מה התחדש בה נקרא האם מתחדש בא נקרא שיש שיש האם מתחדש בא נקרא שיש באמת דין חיובו בגוף על גוף האדה הגוף ה יש דין חיוב על גוף המזיק לשלם כמו שהבין רשי כמו שהבין היית אד מפרשה כן זה כבר אני מקדים את טיפה את המאוחר כן אבל כומ בתירוץ של הגמרא הה נקרא שמה התפצלו הראשונים להבין מה גדר החידוש של הה נקרא האם הה נקרא חידש באמת חוב של מיתב או שהוא נשאר בזכות או א עכשיו אני נרא עכשיו אני ניגש בעצם לשאלה השלישית שאלנו מה סברת הראש להגיד שאם יש לה למזיק יש יש לו שתי קרקעות טובות יותר מהידית של הניזק יש לו זיבורית בינונית ידית וזיבורית העידית של הניזק נכנסת בין הזבי לבינו יש לו שתי קרקעות טובות יותר מה יכול להיות איך אפשר לעלות על הדעת שיוכל ה יוכל הניזק לגבות את העידית של המזיק שיש לו בינונית ש יותר טובה מהידית של הניזק למה שלא ישלם לו את הבינונית כן מה מה הסברה בזה הרי הוא יכול לקיים דין תשלום מיתב בבינוני ש מה זה ככול קיים התשובה היא נכון מה סברת הראש נכון ה אם באמת גדר גדר החיו היה בוא נמר ככה ברור ש ברור שהמזיק יכול לקיים דין מיתב בבינוניות שלו ברור אבל ניזק אין שום זכות טביעה על הבינונית שלו אין לו זכות תביעה כי היא יותר טובה מהידיד שלו אז עכשיו נחלקו הראשונים איך להגדיר את הדין של מיטה למסקנת הגמרא באמת אם גדר דין של מיתה פירושו שהתורה הטילה חיוב על המזיק לשלם ולפייס את הניזק ולשלם לו תשלום מעולה אין שום ספק שיכול הוא יכול לצאת לחובה בינונית יש לו בינונית הבינונית היא יותר טובה מהידית שלו מח הטיתי שאם יש לו קרקע שהיא יותר טובה מהידית של הניזק אבל כיוון שהיא לא שווה יותר אין לו קרקע בדיוק שווה לעידית של הניזק אז מה התורה תטיל עליו חיוב חדש למיתב מהזה בזה שום הגיון שום הגיון לומר באופן כזה שיש לו שתי קרקעות יותר טובות אז התורה תחייב אותו דווקא לשלם את הקרקע ה מעולה מה פתאום אם אם זה חוב שרובץ עלי לפייס אותך אני מפייס אותך קח את הבינונית יותר טובה מהקרקע שלך רק אם נאמר שבעצם כל העסק הזה של מיטב זה לא מצד זה לא חוב של מיתב כן אלא זה בסך הכל זכות זכות גבייה שניתנה לניזק של התורה אז כאן אפשר לומר שהתורה חידשה זכות זכות נוספת התורה אומרת כמו שאומר הראש אתה יש לך זכות לגבות ממיטב איזה מיטב תלוי אם יש מיתב לניזק אם יש קרקע מדוייקת שבת ערך לקרקע של שלך תיקח אותה אם אין קרקע שבת ערך לקרקע הזו התורה נותנ לך זכות לקחת את המיטב של המזיק זה שם מיטב בסדרי הגביעה יש לך זכות לקחת מיטב איזה מיטב תלוי אם יש מיטב דניז קח אותו אין מיטב דניז קח את המטב של המזיק אז אני יכול לשמוע את הסברה של הראש לפי זה אבל אם אם נמר כמו הצד הראשון של החקירה שכנראה ככה סברו רשי ותוספות רבנו פרץ והרב מאירי כולם שסברו שזה חוב שרובץ על ה חוב שרובץ על המזיק לשלם ממיטב שמה לא יכול להיות שבגלל שאיין לו קרקע מדוייקת מתחדש עליו חוב גדול יותר מתחדש עליו חוב יותר גדול אין שום הגיון בכך כשהוא יכול לקיים את הדין של המיטב הבינונית תחדש עליו חוב שהוא ייצטרך לשלם את ה את העידית שלו תודה רבה ‏hna [מוזיקה]