0:00 / 0:00
גדרי מלחמת מצוה | הרב יעקב אריאל, נשיא ישיבת רמת גן | כנס אסופות ה-4
265 views
השיעור נמסר בישיבת כרם ביבנה, בכנס אסופות ה-4, כ"ז אדר א' תשפ"ד. לצפייה בדף המקורות לשיעור זה: https://drive.google.com/file/d/1pPSeJZYZ6vBz-SUvWq_qi4zUqz_0eCZG/view?usp=drive_link לצפייה בכל שיעורי הכנס לחצו על הקישור: https://bit.ly/3SJ0z1t
Categories:Torah
Comments(0)
Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
[מוזיקה]
עזרת ישראל יצר צר הצורר הנורא הזה יש
ויכוח לשאלה
כן זה לא אומר שאיין מצווה להלחם מפריד
מצווה להלחם
מצווה דאורייתא
אבל מושג מלחמת מצווה מוגדר בגמרא
במונחים
מסויימים אז ה הרמבם בחות מלכים אומר ככה
אין המלך נלחם תחילה אלא מלחמת מצווה וזה
מלחת מצוה זו מלחמת שבעת הממים חט עמלק
וכאן מוסיף הרמבם ועזרת ישראל מיצר
שבעליהם יש בגמרא עזר צר לא נמצא זה רסי
כנראה פי ירושלמי ואחר כך נלחם מלחמת
הרשות יש מלחמת מצוווה חמת רשות והיה
מלחמה שחמש רמים רחיב ישראל להרבות גדו
שמו לכן הגמרא מסכת סוה אומרת מלחמת
מלחמות יהושע לכבוש כל חובה ח ב דוד
לרווחה ש כבש את סוריה כידוע סורייה נחש
כיבוש יחיד כל רשות כי פליגי למאו עובדי
כוכבים לא ות עלי
אם יש חשש שגויים יבואו לחם בנו למנוע
מהמהם לבוא זה לא מכמת מצווה אז זה
מחלוקת זה מחלוקת רבי רבנן מ מצווה רשות
נפק מינה לא עוסק במצווה פטו מן
המצווה הגמרא כאן לא מזכירה את יצר הרמבם
מלחמת ישרל יצר שבא להם הגמרא מדברת על
מלחמת מנה שאתה הולך מחוץ לגבולות למנוע
מלחמה וזה הגמרא אומרת שזה חקו דרבנן שזה
לא מלחמת מצווה אם זה מחלוקת מלח מצווה או
לא נפק מינה מי שעוסק מצווה פטור מצוו מי
ש מלחמת מצווה פטור יצא חתן בחדרו כ
מחובתה לר שהתורה
אמרה
שחתן יהיה נקי ותו שנה אחת אבל מי שיוצא
מכ ממצווה
לא א השאלה היא מלחמת מלחמת מנה היא מלחמה
כזאת שפותרת את החתן מאה אותו חיוב ונוסיף
עניינינו גם כן האם מי שעוסק במצוות מלחמה
פטו כרגע מצוות לימוד תורה אלא סוש
ז המקום
כאן פרש הקרא נורא אומר שיצא חתם תו כולל
גם תלמיד חכם
גם ת חכם צריך לצאת
למלחמה אם
כן
אז הגמרא לא מביאה
את את מלחמ את מלחמת סו הצר זה ירושלמי
אומר ושס אומר אומקור מלחמת רשות כגון אנן
להון שאנחנו הולכים עליהם זה מ רשות מלכת
חובה דע נינו אליו אם הם באו אלינו זה
מלחמת חובה והרמבם פסק כמו הדעה הזאת
והוסיף גם גם
את את המלחמה הזאת שבאים עלינו הבבלי לא
אמר את זה הבבלי עסק בשאלה אחרת
האם מלחמת מנה מלחמת מ רשות והשאיר את
הנושא של מלחמת ישראל יצר שבא עלינו כשלה
פתוחה מה מה מה מה הספק של ה
בבלי אויב פלש צריך להדוף אותו מצווה
גדולה צלת עם
ישראל אז זהזה ש אנחנו רוצים לומר ודאי
שמצווה להדוף וייב הב גח השכם לרגו צעת עם
ישראל צעת ארץ ישראל הכל זה מצוות חשובות
אשאלה אם זה מוגדר כ מצווה גיד אבק מיינות
או זה מצווה להילחם ואז יש רק דרות אחרות
של עושק במצווה פטור במצווה
וכאן נפרט קצת יש הרבה הבדלים בין מצווה
להלחם למכ מצווה הרמבם לכות שבת אומר
דחוייה הי שבת עצל כנת נפשות כישה כל
המצוות שבת למרות שמצווה חשובה מאוד חמורה
מאוד אבל דחוייה היא כשיש לך פיקוח נפש
פיקוח נפש דוכה שבת לפיך חולה שסק נה
עושים כל צרכה בשבת על פי רופא אומן של
אותו
מקום
דחויי המונח דחוייה יש לו משמעות יש סוגיה
מקום אחר בשס בהקשר
לטומאה אם הכהנים טמאים אז האם האם הם
יכולים לעבוד או
לא מה השאלה כהן טמא לא יכול לעבוד עבודה
צריכה טהרה קדושה כהן טמא לא כהן יחיד
אבל אם כל
המשמרת כל אותה משמרת טמאה זה תומה
בציבור גמ יש דיון ו הותרה או
דחוייה לא נק סוגיה זא תגיד שה המונח
דחוייה הוא מדויק יש מונח רחב יותר
הותרה ק למשל
אם משמרת של כהנים תמאה
אביש אפשר לקחת כהן משת אחרת מה ש עכשיו
לא כל כך מדויק וגמ ביומי דף ו רק אמחיש
לכם את המושג אם
הותרה אז לא צריך לחפש כהן אחר הכהנים
הטמאים יעבדו את העבודה אם דחוייה אז אי
אפשר לקחת כהן אחר מי אמר שהכהן הזה צריך
לעבוד קח כהן אחר
יעבוד אז ראינו שהמושג דחוייה ה מושג
מדויק לגבי פיקוח נפש הרמבם לא מתייר את
השבת השבת נשארת שבת דחוייה
הי יש מכיוון שפיקוח נפש אין ברירה לדחות
כ את השבת כמובן דוחים רק מה שנחוץ לצורך
חולה כל יתר הדברים אפשר לשמור את השבת
כלכתה השבת לא מותרת השבת רק
דחוייה
במלחמה אני אומר מראש גם מלחמה זה לא
הותרה אבל בחלט מלחמה זה לא כויה יש דיון
באחרונים בימינו האם מלחמה זה מלחמה זה
הותרה או
דחוייה אז שם באותו פרק יכול שבת פרק ב
אומר רמבם ח כה צרים על העיירות הגויים
שלושה ימים קודם שבת ועושים ם מלחמה בכל
יום ויום ואפילו בשבת עד שכובשים אותה ואפ
פי שמרת רשות רשות זה בחוץ לארץ מפי השמו
עד ריתה אפילו בשבת ואין צומ כת מצווה לא
קו שיריחו יהושע יריחו אלא בשבת הרב יריחו
הקיבו את
הרו שבעה
ימים אחד מהם היה שבת או שיום השביעי זה
הה שבת אחד מהם
השבת אגב על פי פשט המקרא אפשר לפרש את
הפסוק קצת אחרת שהקו אתרו שבעה ימים לא
בשבת שבת נחו אין כרך לפרש שהם גם בשבת
שבעה ימים כן א שבעה ימי עבודה לא שבת אבל
חכמים הבינו מסורת שסו כפשוטו שבעה י
רצופים כ שבת יש מסורת שהיום השביעי היה
שבת כים סועד
ריתם פסוק אחר מלחמת רשות לכאורה מלחמה
בשבת זה פיקוח נפש אתה נלחם מוב אם בשבת
תפסיק את המלחמה מה אוב
ינצל הה דבר כזה בהיסטוריה שלנו אויב
ניצל את
ה יהודים שומרי שבת ותקף אותם
בשבת אז זה פיקוח נפש אז מה למה צריכים
פסוק כאן יש מקום לומר מה שומר עכשיו לא
מוסכם אבל
בהחלט כן מוסכם שמלחמה בשבת היא לא גדר
פיקוח נפש פיקוח נפש כויה ה מלחמה בשבת זה
משהו אחר
דרידה יש אומרים
הותרה וכאן אני רוצה דיש הייתה בהתחלה החת
המלחמה לפני כן חמישה חודשים ברשות
הראשונות היייתה אווירה כזאת בן חיים
דתיים חלק מהרבנים הצבעים שאמרו מלחמה
הותרה הותרה בשבת הכל מותר שאלו אותי למשל
חיילים האם מותר לבשל בשבת הוטר שבת חול
לבשל אוכל
רגיל לא כשם
מלאכול יכולים לאכול קרחים אבל ה רוצים
לבשל ישן בסגרה בשבת מותר חיל מפקד זקוק
לאישון להרגיע
אותו שבת חול הכל
מותר היייתה אווירה
כזאת כן
דוגמה שזה היה בתרונות תפ
אלי ויש לנו ויכוח כאן ביחידה הוטר או
דחוייה זה בחור ישיבה לוחמים פשיטה עוסקים
במלחמת תורה מלחמת מצווה הוא לא ציבור
צעיר לא בקי קצד חתי ידעו שיש דיון הלכה
למיס מה הנפק שמה כיוון שגרסו
טירונות בתקופת החגים לא הספיקו
התאמן היו חגים פרסה מלחמה בשמיני הצרת
והצבא ה זקוק מאוד לחיילים ורצה לדחוס את
האימונים
בתקופה קצרה יותר כום כמה חודשים כמה
שבועות אבל אנשים כה צריכים לדחוס אימונים
יומם ולילה וכולל
שבת ההנחה היייתה שכל חייל ש לחוץ צריכים
תבינו לא ידענו אם גם הולכים גם לצפון גם
עכשיו עד רגע זה אני לא יודע הולכים לצפון
לא הולכים
לצפון מצפון טיפה תחר אז שלא נגמור צפון
לא גמרנו שום דבר אבל מתי זה אם זה יהיה
לא אנחנו קובים
אבל היה ברור שישנו שתי חזיתות בדרום
ובצפון וחשש שגם רביי ישראל וחשש
שפלסטינים וחשש וכל היה צריך
למלא את החסר בפרט שהיו כך בפצועים חללים
חיייבים למלא את החסר דחוף
דחוף אז דמנו אותם גם שבת השאלה הייתה
שהיה צריך את האימונים בסחוס גם שבת נכון
כי צריכים דחוף את
החיילים השאלה ה אם זה כמו חול הכל מותר
בכל זאת
שבת אני הטענתי אז אחר
כך יצאתי גש גם רבשי צל וכך במת ירדה
הנחתה
אחרת שבשבת לא עושים רטוב אלה שעדין לא
גיסו צבא לא יודעים מה נדבר שסו ידעו מה
מה זה יבש מה זה
רטוב כחייל לשעבר אני יודע יש אימון יבש
יש אימון
רטוב איימון יבש
הוא הוא יכול להיות כרוך בחו שבת אבל פחות
יותר קפיצות
ריצות
כילות נשיאת נשק
וכדומה יש המון מלאכות כאן אבל רובם
מלאכות דרבנן אווירה ודיי לא אווירה של
שבת אווירה
של כן של הסטרי וקפיצות וריצות ום נשק ביד
עם ידים מלוכלכים ובתוך האבק כל זה זה
ודאי לא שבתי אבל כל זה עדיין לא מלאכות
דוריתא רטוב אגב זה לא רטוב זה יבש שב יבש
זה אש זה כבר מלאכות דיתה כל כדור שאתה
יורא אתה גו מה שכתוב שבוע לא תברוא אש
בכל שבתכם יום
השבת
אני לא דרגה צבאית גבוהה אגב יש לי דרגה
צבאית אבל כרב צבאי לא כ לא
כ ממפ אבל י בנתי כחייל לאח עשות אימון
רטוב כל יום
שלושה ימים יבש יום אחד רטוב למה אתה רטוב
לעשוב
בשבת חייבים לעשות ר בשבת יש שישה ימים
תעשה תעשה רטוב מה אתה רוצה שבת תעשה יבש
שנחוץ הייה לאמת החיילים דחוף אני מבין
אבל אם שש הותרה אז כמו חול רטוב יבש הכל
מותר או שזה בכל
זאת זה רק דחוייה אז לא נכון מלחמה זה לא
דחוייה זה וים פסוק למה צריכ פסו דתה ולא
מספקים פיקוח נפש כי זה יותר מפיקוח נפש
משהו אחר אשם
הוטר בצורה מוחלטת גורפת לא יש ראיה כנס
זה מי שרוצה כתב איזה מאמר במנת איתך יש
וסם לפני כחודש ששם מוכיח שזה לא
גורף אלא שזה נכון זה יותר
מצוייה אבל הותרה
שאלה אם
כן לא כ קצת המעשיר להמחיש לכם את
ההבחנה אם זה תכו הותר שנפ קמינה אם מלחמה
הותרה בשבת זה אחרת אם כן אומ לכם כבר
עכשיו זה לא הותרה בצורה גורפת אבל יותר
מדויה חזרנו לשה ה מקרונית שמצווה לכם
בשבת על אויב שבא
פשיטה מצווה לכם זה פיקוח
נפש הבר לורך השקם
להורגו גך מי שהורג אותך אתה כבר הם כבר
הרגו הרגו
כבר קרוב ל2000 איש ועשו מנסים דורים לחוב
שבי הם כבר נמצאים בתוך
ישראל שוחטים והורגים ועונס ועושים חמורים
ודאי צרך לכם פשיט שם במינה אחרת אבל זה
לא הגדרה ש מצווה אולי זה הגדרה שמצה לחם
אז מה שצריך עושים אז יהיה דחוייה ולא
אוטרה זה הבבלי מסופק בדבר הזה
הירושלמי אומר מביא מביא את זה בצורה יותר
פשוטה והרמבם פסק ירושלמי אז כן הגענו
למסקנה שזה מלחמת מצווה וכאן רק אחרי
שאמרנו את האבחנות האלה כאן נסים שאלה
אחרת לא כל חמה ח מצווה אמרנו יש שיש
סיבות שונות ח להלחם בנהם
גם יש מצווה לעשות אתזה כן כאן אננסים
לשאלה הרבה יותר מרותית וכאן נכנסים
להגדרה מלחמה זאת מה היא רבותיי אנחנו
כש עוסקים בתורה לא יכולים להתעלם
מניתוח מעמיק מה הם מניעי המלחמה
הזאת חייבים ללמוד זה העומק רבותיי
לצערנו
המנהיגות בחלקה או ברובה לא תופסת את עומק
הדבר זאת לא מלחמה
רגילה אבל לפני כן אני נראה שמת
שמלחמה בשבת לא גורפת לגמרי אלא חלקית אז
אומר על זה הרמבם יש נפק למשל לשאלה
אחת השאלה לגבי אכילת טריפות נובלות האם
מותר לך ים כות רבות נבלות אז הרמבם לכות
מלכים אומר כך חלוצי צבא שיכנסו לגולה
עקום וכבשו ו וישבו מהם לוקחים בשבי מותר
להם לאכול ות וטריפות ובסך זיר ך יוצא בו
אם ירעב ולא מצא מה יאכל אלא מחלות אלו מה
זה ירב פיקוח
נפש אין לו מה לאכול בכלל אז מה פשיטה מה
החידוש
פה אלא מה זה התר זה הוטר אז למה רק ם
ירב מכן שות נסך מפי ש למדו ובתים מלאים
כל טוב ארפי חזירים כ יוצא
בהם בור שלא חצבת בבתים מלים כתוב שלא
בנית אתה מלים כתוב אתה לא רק כובש את
הבתים אתהה יכול לאכול את האוכל שזה אוכל
ש של אוכל של גויים ש טרפות נבלות התורה
התירה היר את זה לא בגדר פיקוח
נפש כי זה אם יוח לא צריכים התורה תתיר את
זה התורה התירה את זה כחלק
מהמלחמה מהכיבוש אתה כובש בית מותר לך
לאכול אבל רמבם מקביל את זה אומר רק םם
רעב אומר האד בז קל מידק אם אין להם מה
שיכלו מה חלוצי צבא כולם מ מותר גם אזרחים
גם כל מי שנמצא מקם ש אין לו מה לאכול ויש
לוות רשי לאכות ות לא רק רש מותר לו צריך
לאכול וכתיב ואכלת ושבעת ש שהכל ם מותר
להם בכל זמן ואני לא חשב ש גילי נוכרים
כאן
מוס נשאלנו חיילים
עזה נכנסו לבתים של האויב ראו שם
לשבת עם הקפה בשבת אבל יום חול יש
פינג'נים יש גז רוצים לבשל קפה מותר לבשל
בפינג'אן של
הגויים
מ מה סתם כלי לא כשר צריך להכשיר אותו
אותו אז מי ש אלה שהיו במרב חני ונס
קרוב לים אצים בגוש
כתייף יש לי דש בגוש כתף הבית שלי שלי שם
א הבית לא נשאר אבל היסודות
נשארו מישיבת
לבית קלים שהייתי ראש השיבה שה בזה עד עד
ה עד הגירוש לפני
כן נסו דעש שורים תמונות ממערב חני ונס
שזה אשפת
הים לא כולם זכו להיות אשפת
הים ג'בליה
שגגה נוסרת כל אלה לא שפת הים אז
מה אז אין צריכים מה
עושים
אמרתי להם להכשיר אתם יכולים עעל הגז לא
צריך עגלה במים אפשר גם להביר באש טבילה
לא צריך כי זה אתה לא מתכוו שהכלים הלה
יהיו
שלכם אף אחד לא יקח את הפינ זה הביתה זה
שו הונים
שם אבל ה יוצא לא רק הולכים בהשלה
ת ולהכשיר את יכולים אם כי אולי אין צורך
טרפות ות מותרות הכל
מותר הרם אומר אם יראב מה אתה
יכול להשתמש בכלים כאלה לא צריך דווקא
להתמש לסמוך על ההיתר הדחוק לאצ ות אל
תסמוך על ההיתר הזה אז ה אומר לא אז לא
צרכו לא צרכו ל
כליהם כאשר יצריכו לכלי מדיין פי שלא שבע
ממים קום כל לרמבן זה רמבן ש מעריך מאוד
בנושא
הזה במלחמת מדיין שצו מלחמת מדיין ה המקור
של של טבילת כלים ועגלה כל דיני העגלה
ותפילת כ כלי גויים למדנו מחת מדיין שחנו
מדיין אז התורה א אח את הזהב ואת הכסף כלי
זהב ועופרת וכל אלה די ופרת כלש אשמים
במים מכאן למדו שתי הלכות כלי גויים
צריכים הכשרה עגלה אפשר גם באש להעביר
אותם
וטבילה במים של מקווה זה שני דינים
שונים כלי שגוי יש חשש שהוא של כשרות צריך
להכשיר את הכלי בעגלה דין שני אפילו הכלי
נקי כלי חדש אבל הוא של גוי ואתה לוקח
אותו שלל אתה מעביר את הגו את הכלי בעלות
שלו לבעלות שלך תטבול ככ ל דו הוםו אנחנו
לא מש שגויים בלי שטובלים אותם זה הכל
מלחמת מדין של הרמבן ה הייתה מלחמת לפני
כן א הייתה מלחמת סיכון
ווג למה התורה ציוותה את הדינים האלה רק
אחרי מדיין למה לא ציוותה אותם כבר החי
סיכון
ווג אומר הרמבם א אומר את התשובה
הזאת
שאמ מדרכת מדיין הצריכו שם לא סמכו על
ההיתר של גיאולי גויים שם לא סמכו על
ההיתר של חפות נבלות שם היה אסור מה ההבדל
מלחמת מדיית המת מצווה השם ציווה להילחם
במדיין קו קמת השם במדיין כך השם ציווה את
משה אז הוא אומר ונראה ליישב רבינו דלעולם
מלחמת שאר המים איירה ולא ר שהם מסוכנים
אצל הרעב שאינם צריכים לטרוח לבקש מחל
להתר כיון שנכנסו גבול העמים אם לכו לבקש
מאכל התר יקומו עליהם העמים ודם יד אמרינן
צרים על הערות של העמים אפילו בשבת מה
אומר הרד בז לא מד פיקוח נפש פיקוח נפש
מותר הכל מדד שני זה לא יתר
גורף אלא
יש צד של פיקוח נפש חיילים ירצו
לאכול הם לא הם לא פיקוח נפש אבל אכלו כבר
חודש חודשיים אכלו סליחה אני לא יודע מה
היום אוכלים בשבא בימינו שלחמה במצב כזה
של אכלו חמישיות שנקרא
ו היה בשר טחון בשם לוף אתה אוכל חודש
ימים לוף עד שתך
לזרה אגב היום שאני אוכל ללוף הוא לא נראה
ככך גרוע אבל שה נמצא שבועות רצופים בצבא
וזה אוכל הקבוע שלך
אלוף אז זה אחים נ מקום הנה בא ש תרנגולת
טריה אפשר לתפוס אותה לצ אותה לעש ומזי יר
טעים למה כל את הלוף הזה בואו נכל את
התרנגולת הז בלי שחיטה בלי אין זמן
עכשיו יום כיפור
היתי אפריקה שם א ד זקן באמו אתה אתה הרב
אתה יודע לשחט תשחט את התרנגולות הזאת
רוצה לגד שמותר לכם לכול זה גם ככה
אבל לא כך מותר אומר דז חשש ש החיילים
תחלו לחפש אוכל נכנסים
לכן שטח אויב יש שם בתים מלים כלתו התחילו
לחפש זה מסוכן אגב לכן הצצ וסרת הדברים
האלה בוא צדק שחילים חפשו שלל אבדו את
הזהירות האחריות זה סכנת נפשות
אז נכנס למטבח של הערבי באזה לוקח פינג'ן
במקום ניח אל תחיל לחפש בבתים אחרים דברים
אחרים זה ב סוכן לכן ב התורה אמרה מצאת
בבית שאתה נמצא מצאת ש תאכל אותו אל זה
לחפש כלומר זה פיקוח
נפש קצת רך יותר זה לא סכנה ממש אלא
מניעת שהם עלולים להסתכן רה תכולים ז
טובות זה כן זה כן פיקוח נפש אבל לא ישיר
אלא עקיף ובתנאים רגילים לא היינו מתיירים
את זה תנה מלחמה מתיירים את
זה ועכשיו הוא אומר כמו שמצאנו צריך להרות
בשבת מה שהתורה התירה לכם בשבת לפי הרדב
זה פיקוח נש מורחב זה לא סתם לכם בשבת זה
לא הוטר זה שיקולים רחבים יותר אתה לא
חייב לעשות רק שיקולים נקודתיים זה לא כמו
פיקוח נפש שאתה עושה מה שצריך צריך לא
צריך במלחמה אתה רשאי לשקול שיקולים רחבים
יותר ולא להתמקד רק בפינצטה מה שעכשיו
נחוץ למלחמה אם זה נחוץ פחות או יותר אז
כן זה השלכות מחיקות לכת כאן למדת הגדרה
שבשבת מלחמה לא הותרה אלא היתר פיקוש הוא
ורחב שלא צריך להתמקד רק ב מסויימות אלא
אפשר לשקול שיקולים
נוספים אבל שיקולים שנחוצים כן נקודה
ושיקול דעת ה הוא עדין
מאוד מתי זה נחוץ
נחוץ זה שיקול דעת נחזור חזרה לאותה
סיגרייה או לאותו
קפה מי
שבאמת מעשן כבד מקווה ש אף אחד מכם לא כזה
וצריך בלי הסיגר עכשיו המוח שלו כבר לא
עובד טוב זה לא פיקוח נפש אבל זה מפריע
לעבודה אזה מגד או מחת הוא צריך
עכשיו להתמקד בעבודה שלו צריך לשמו דודת
אם הסיגריה הזאת עוזרת לו יכול להיות אני
לא בא וק הלכ רק לומר השיקול דעת של שבת
פיקוח
בשבת במלחמה שונה מחיים
אזרחים מותר להרחיב אותו יותר
זה אומר הדב זה יסוד גדול מאוד
חזרנו זה מלחמת
מצווה אבל יש מצווה
להילחם זה נשרים הגדרות הקלאסיות של פיקוח
נפש מה שצריך מהר לאזה לא צריך בכלל לא
צריך אין
הרחבה כאן ההבדל מלחמת מדיין למלחמת כאן
עומק ההבדל מדוע מלחמת ןה כן סרה לאכל ות
לות ו ולא הגבילה את זה במכת סיכון ווג כ
זה מכת מצווה זה מי קנן זה היה בחלק
המערבי המזרחי שמשה לא נכנס לשם הרי משה
לא נכנס ד המערבי צד המזרחי אבל משה כיוון
שעשק עשק במלחת מלחמת מצווה אז שם באמת
התורה לא הגבילה תוכלו תרפות נבלות כבר
לפי הצור כמו שהר בז מסביר הכלים לא
צריכים הכשרה לא צריכים עגלה לא צריכים
טבילה אין הגבלה בחמת מדין פה התורה
הגבילה מה
ישנה מחמת מדיין הייתה מלחמה אחרת על מה
הייתה מלחמה מדיין על בנות מדיין שהחיו את
בני
ישראל זה לא היה פיקוח נפש פיזי זה פיקוח
רוחני זה סכנת נשי תערובת מה שעשה
זמרי זמרי בן סלו נשיא שבת שמעוני
שלוקח אישה כוזית בצור ליני כל ישראל
מתחתן איתה זה אסון לעם ישראל לא וצ להגיד
לכם שהיום האסון הכבד של עם ישראל אחרי
השואה שלפני 80 שנה האסון אחר ראל זה
נשואי
תערובת קהילות שלמות בג במשך ה8 שנה נמחקו
על פני אדמה אין בית הכנסת ריקים אין
קהילות יהודיות בצפון בצפון אירופה ואת
רום אמריקה וכל מקו באמריקה
עצמה ביטלי עצמה סיפר לי רב של רומא 40%
משוי
תערובת 40% מיהודי איטליה נמחקים תוך דור
אחד מהצבא
שלנו זה ביוח נפש אבל לא לא פיזי
רוחני זה מלחמה
רוחנית זה דרך אחרת מצווה ללחם די מצווה
התופעה הזאת שמסכנת את עם ישראל צריך ללחם
בה אבל זה לא מלחמת מצווה זה מצת
מלחמה וכאן אנחנו נגי לגה
שלנו מלחמת שביני צרת איזהו מלחמה היא אז
פתחנו פשיטה צר
צורר עושה דברים כל כך נוראים רוצח עורף
רשים לוקח בשבי עונס ים ים
איומים יש לך צר יותר גדול מזה צר הצור
מלחמה זה נכון בשמני עצרת להדוף את
האויב ש להחזיר אותו
למנהרות זה הייתה מלחמת מצווה עכשיו
המלחמה מה
היא המלחמה היא למוטט את שלטון החמס וכאן
אנחנו רוצה
להגיד ראש הממשלה משפט אחד שכולם הוא מבין
את זה קצת לא מבין מספיק לעומק למט ש חמס
פירושו
ש כל שיטת החינוך שם תשתנה כך אומר לא
ניתן להם ממשיך על בתי הספר להרעיל את
הילדים לשנאת ישראל זה תמים תפצח בתי הספר
שם
תתחיל
ת תגיד למורים איך לחנך את
הילדים הוא תפס הנקודה ששורש הבעייה היא
לא אותם 40 אל ם מח שמם נוכ בה הם סכנה צ
נוראה הם רק קצה
הקרחון הבעייה מתחילה לעומק באווירה
בחינוך בתעמולה באידיאולוגיה אבל תה ראש
הממשלה שחושב בתי הספר הוא שורך את
המסגדים שורש הבעיה זה המסגדים
שם הממים מטיפים לשנת ישראל להריגת יהודים
וכאן
תבינו זה לא נגדים אני אומר שמר לכם דברים
מוסמכים על פי מזרחנים מומחים שמכירים את
האיסלאם מבפנים בערבית יודעים לקרוא אותם
מה כתוב שכו בקוראן הם הולכים לכבות
מוחמד מחמד עשה את המעשים האלה מה מוחמד
אמר
מי שיהיה מוכן ת מוסלמי נפשות יהיה
לשלל מי שישאר יהודי נשחט אותו כ הוא עשה
בסעודיה לא נשאר יהודי אחד בימי מחמד
בסעודיה היו קהילות יהודיות שלמות היו
קהילות יהודות
גדולות כולם
הוכחדו בשיטות שהם עשו עכשיו עריפת רשים
ועונס נשים ולקחת ילדים ושלמו
אותם מנים אחרות ש פסוי בלשון אם רוצים נ
מסר מתן עעם אח שמם
אזם ההצעה הכי נבונה סליחה מחות כפולות
והכי מעשיית אם עם ישראל מוכן
סלם מחר יהה שלום
בארץ החמס לא רוצה להרוג אותנו סתם רוצה
שנח יהודים אם נתאסלם
חלילה
סלם מליקו הל
סהל נחים טובים לחבק
אתכם סחבקים שלהם נחה
כאן כמו משפחה אחת שנבין זה האידיאולוגיה
של החמס היא אידיאולוגיה דתית
פנאטית שאומרת בשם האסלאם שכל העולם צריך
ות מוסלם כל העולם אז כל העולם זה קצת
מוגזם אם כי מה שהיה ב שקר באמריקה 9 מי ש
יודע זוכר מה שהיה 9 לפני כמה שנים הם גם
נגד אמריקה אבל כאן מזרח התיכון זה שמעתי
מפיהם מפי
אממן המזרח התיכון זה דרל
אסלם דרס זה אזור מוסלמי הוא התקדש וקף
הדם מוסלמים לפני 1300
שנה כשאומר אחתי זה שבנה את מזגד עומר מגד
אומר זה לא מזגד מסגד אומר זה מונומנט
שנבנה לפי לפי מסורת יהודית על מקום מקדש
אל אקצה זה מסגד שנמצא באל אקצה בקצה מזד
אומר זה לא מסגד זה מבנה שנבנה על מקום
המקדש סו כנראה על מקום קודש הקודשים יש
מחלוק קצת קודש הקודשים בדיוק או קצת קרוב
אליו עומר לקיטה זה כבש את ארץ ישראל
ונתן לזה דין
ש של קדושת האסלאם דרל אסלאם מקום קדוש
לאסלאם אתם בנים כאן בזר התכון בונים לכם
מדינה שלכם של הדת
היהודית לא קום ולא יהיה פה לא
יהודים אז רגו את כל היהודים אבל יהודים
סלמו פ שלם
עליכום זאת מלח ממת דתית
רבותיי מצווה ודיין יש מצוה להגן עלינו
מפני הסכנה הזאת גוי שבא להכריח אותך
להיות מוסלמי אתה תשתוק לו תילחם בו אבל
זה לא מלחמת מצווה רגילה זהלא מלחמת מצווה
ש ש מצווה של מדיין ושם היה אסור לאכול
תרבות נובלות לכן אמרתי לחילים בעזה להגל
את הכלים לא לסמוך עלי זה לא יכל פות
נבלות
א אם כן יש פיקוח
נפש זה מלחמה דתית יש להגדר
אחר כאן אסים לשאלה מעניינת הרי ההלכה
אומרת שגוי בא אומר
לך תתאסלם או ש נהרוג אותך היהודי חייב
למסור את הנפש מה שחשו לא מדוייק כל כך יש
יש הגיע ת השמד ש הרמבם ש עצמו ח חזל בשרו
אני עכשיו בכוונה לא נכנס בג השמד הוא
אומר שם שאם הם מתיירים לך לחיות כיהודי
ורק דורשים לך רק כמה מילים כלפי חוץ אתה
יכול לעשות זה אבל אם דורש ל סל
ממש אתה חייב למסור את הנפש הפשט הפשוט
גוי בא אליך חלי שבת אח למסור את הנפש ולא
לחלת
שבת זה ח פשוטה ברמבם שולחן אערוך ק יודיע
קנז הכל דברים ברורים האם יש פתרון אחר
הגוי שבא עליך ואומר לך ח שבת אם לא נהרוג
אותך האם מותר לי להרוג את
הגוי
אנחנו אנחנו הציבור הארץ ישראלי לא מנ
אחרת מה פשות את הצבא נהרוג אותו לא אבל
צו צת אלכם יהודי בגולה מסכן עומד לבד מול
מוסלמים
ושאלה היחידה מסור את הנפש או להתאסלם
מסור את הנפש מה זה תהרוג אותי יהודי יכול
לדעת שהוא יהרוג את הגוי יש לו נשק ביד יש
לי יכולת אנחנו בארץ ה כבר מ זה אחרת אבל
ה שם מניין הגוי אומר לך תלי שבת ואתה
בשבת הורג אותו מותר לך אתה מחלל שבת כדי
למנוע חלול שבת מה
היתר
יש
יותר אבל זה זה חידוש שחידש לא אחר אשר
מתתיהו כהן גדול וכאן
נכנסים רן דלג אולי נחזור עליו אחר כך ספר
השמונים ב' פרק א' פרק ב מסופר כך במערה
אחת ביהודה היו כלף איש נש איש ונשים ותף
לרוב והם ה במר שומרים את יום השבת ויבוא
היוונים פי המערה ומרו להם צאו מפה וחלו
את השבת ועשו מצוות המלך וחיוב ולא תמותו
וינו לא נצא ולא לך את השבת כדים לי דים
עלינו היום השמיים והארץ כשר קיבלנו בסיני
לקיים מצוות תורתינו ואתה אם יש את נפשכם
כן ל מיתנו המיתו כי לא נעשה מצוות מלככם
ויצא פוליפוס ויחליטו עצים מהר ויביאו על
פי המרה ויתנו בן אש ותישן המרה פנימה
וימות ו כולם בעשן קמו ההלכה מסות
הנפש מתיהו ורעב ש הדבר הזה צר להם מאוד ו
של
אחיו אם נעשו נעשה כאשר עשו אחינו תי יצא
מול הגויים נפש תורתנו עוד מעט ידונו
ויועצו כולם ביום ההוא הצות מועצת תלמדי
חכמים שעסקה בשאלה הזאת האם נמשיך לה לקים
את ההלכה הזאת כמו שההלכה דורשת אז אמרו
ויצאו ו לאמור אם ילחם ביום השבת ויצאנו
לקראתם ועמדנו על נפשנו ולא נמות כ עם
המרות כאן יצר מתתיהו וכל ה שתץ זכני
ישראל תפיסה חדשה בהלכה זה לא מהפכה זה
הבנה עמוקה
יותר יש יש חילוק בין יחיד לרבים שיחיד
נמצא בסכנה תח שבת א לא להרוג אותך אין
ברירה חיב להרג אבל שבאים ציבור מול ציבור
באים המלך היווני בא לעם ישראל כר ביץ
ישראל לכל הציבור אומר חו שבת זה מלחמה
במלחמה צריכים להדוף את האויב בשבת דריד
אתה לכם זה
צווה אם כי העניין לא כ פשוט האם זה האם
מתיהו תפס בכן מצווה לכל דבר או כמו מכן
מדיין לא כתוב יש מקור אחד כן ש שזה בעיה
מסויימת
אבל
עכשיו נחזור חזרה ליחיד
ששאלנו שגוי בא ליהודי אומר חלל שבת אם לא
נהרוג אותך אז שאלנו שאלה האם מותר ליהודי
להרוג את
הגוי כחלי שבת אלא מה סות
נפשו
אז אז הוא אם מות לך שבת כדי כדי שלא
למסור את נפשו אמר בציבור זה הגדרה אחרת
ציבור זה מלחמה יחיד גם כן יש מש חוכמה
הוא לא עושה בשאלה הזאת בשאלה אחרת א הוא
מסביר את זה יפה פרשת כי טיסה הפסוק שמרתם
את השבת וגדולה מזו מצאנו לרבי אלעזר ברבי
שמעון שרודף חיי שבת עשים אותו בנשוב כאן
מדובר לא
בגוי
יהודי רודף ח שבת משים ים אותו בנפשו א
שרודף אחריו והוגו יחלל שבת גיתו ו שזה
הרודף חליל שבת הוא רודף חלל במרד במעל
הוא שקר בד שמו יהודי שבא ל יהודי ורוצה
שיהודי יחל
שבת אז הוא היהודי שרודף אחרי יהודי הרודף
הזה מחל במרד הוא שקר ביהדות שמו הגדול
ברך אבל רוגו הוא מחליש שב קדש שמו יתברך
כלו שבת אינו רק הזדון והשקר ותו של השם
יתברך הש חמה חידש
וגמרה לומד את זה התפיסה הגלותית
שהייתה בגלות התנאים היו כאלה בגלות לא
הייתה אפשרות תמינה שיהודי ירדוף גוי לא ד
לכן המקרה שמדובר פה דובר לא באיזה רשע
תיאורטי
שרוצה בא להרוג יהודי שחל שבת אומר על זה
משך חוכמה
היהודי שנרדף מאותו רודף רשע להרוג אותו
בשבת מחל שבת הרודף מחלי שבת במזיד כ
לעקור את השבת מישראל
המתגונן מחלל שבת כי לקיים שבת בישראל זה
הפוך על
הפוך טוב זה ביחיד עד מתתיהו גם היחיד ובן
כך מתתיהו הבין כמו המש חוכמה אבל בעיקר
שבא ציבור וכאן כנסים להגדרה אחרת מה זה
מלחמה על ידי מלחמה לכל הסרות נפש שאמרנו
קודם היא שאלה ההבדל בין יחיד
לרבים מלחמה זה לא עניין אישי בין אדם אחד
לאחרו בוא
ניקח סליחה אני כבר עברתי את גיל הזה אבל
אתם צעירים אולי אתם כן תמורים יותר סליחה
שהדוגמה לא יפה כל כך אבל בת מדרש לומר
אותה אבל מציאות קימת לצרינו שבני סכנין
עושים תחרות כדורגל עם מכבי סליחה עם ביתר
ירושלים אז סלחו בורב הארץ לא יודע בדיוק
וככה ואחר כך אח אחרי אחרי שיה שם א0 לזה
או אפפ הינומה משה כדור אחד בני נח מה
קמינה אם זה א0 או 0 אבל עושים אנשי אפס
עושים בזה הכדור הזה עושים את האפס הזה
כעניין שרג יעבור מכים קטטות שמה זה מלחמה
בין הערבים
ליהודים יש כשומרים כך זה קטטה
כדורגל זה קטטה נכון יש לה מניע לאומני
אני לא מתלם מזה אבל עדיין לא
מלחמה זה
קטטה הוא שם יהודי קח יהודי בשם יורם יושב
עם אחמד באיזה בית קפה רבים שם תחיל ממכות
זה מלחמה זה
קטטה כל קטטה בין יורם לאחמד זה מלחמה אבל
כשזה אימות בין עם ישראל
לבין עם אחר זה מלחמה את הגדרה הזאת אומר
ה מרני פרק הגדרה מאוד
יסודית לכן ההבחנות שאמרנו בין פיקוח נפש
שדינו שונה מיחיד למלחמה מלחמה אמר ביקו
מורחב מדוע כי זה גדר
אחר אז אומר את זה המהרל בשת וישלח לא דם
משני אומות כ בני ישראל וקנים שהם שני
אומות כ דכתיב ויינו לם אחד מתחילה לא עם
אחת כ הותר להם ללחום כ אומה שבא ללחום על
אומה אחרת שהתיר התורה הוא שואל מי התיר
לשמו לוי לרוק שם ככול חבים מפשע מי שלמה
להוציא דינה להרוג את שכם וחמור ניחה אבל
אחרים למה אז אומר זה לא היה אימו בין
יעקב ושכם או חמור זה האימות בין עם ישראל
שהה עם קטן בינתיים עם עם עם עם שכם זה
היה עם דיברו שם נהייה לעם אחד נהלו משהו
מתן שנהיה
לעם נהייה עם אז דובר גם בשתי אומות שהה
תמינה אגב אם היו באמת לוקחים את ההצעה
בצורה נכונה ו מתגרים ב הלכה לא פוגעים
בהם זה לא היייתה הרמה סתם יצאו הצאה
נבונה בואו
תגיר הם לא גרו הם עשו משהו אחר לא נכנס
כרגע אז הימות בין עם לעם ב עם לעם אז כבר
אתה לא בודק צציות מי האויב ומי לא אתה
נלחם ם העם ואז אתה רשע לעשות דברים אחרים
אין הכוונה שדרוק על אדם אבל אתה כשאתה
נכנס שם להשיל לדינה אתה עושה פראות בדרך
בדרך אתה לא בודק בציציות כל אחד ואחד לנו
סרנו אתה נכנס ימינה
שמאלה אתהה לא בודק בציציות אתה עושה
בצורה רחבה יותר זה
מלחמה חזרנו ן שלנו
אנחנו כאן המלחמה הרבה יותר עמוקה מלחמה
בין עם ישראל לאסלאם
זהלא ק דע זה לא רק חמאס זה האסלאם יש
דרגות באסלאם
יש איסלאמים שאצלם ג'יהד זה מצוות עשה
דוריתה סליחה המצ זהש הזמן קרמה
עכשיו הנ עכשיו צריכים להרוג כל יהודי יש
אסלאם מתון יותר מחייה אידיאולוגית הוא לא
שונה הוא אומר אותו דבר רק אומר עכשיו לא
הגיע הזמן מחכה זמות אחרת יש מיעוט מיעוט
קטן אחר שאומר לא באסלאם לא כתוב צרוק
יהודי יש מיוד קטן אם רוצים באמת
לשנות את להפוך את כל הקר לפיה אם רוצים
לפתוח מסגדים בעזה מקום אחר להביא אימאמים
רק אימם שסובר כמו
הדעה
[מוזיקה]
השלמות שאומר שהאסלאם לא דורש מחמם יהודים
פירוש אחר לאסלאם בלי זה רבותיי לא ניצח
אם לא נעשה את זה לא
ניצחנו משאירים את השורשים ששנאת ישראל ה
לדורות הבאים בית ספר זה לא פתרון כנ גם
בית ספר אבל מאיפה המלמדים שם המורים שלהם
הולכים ללמד את הילדים שלהם מה זה איסלאם
מהממים ומ ממקדים וקד מוזיר עד עד ראשי
הקודקודים יש להם באלעזר
בקהיר בית דין הגדול העליון שהוא קובע להם
האסלם אומר כ אלעזר לא אומר אחרת לא עשים
שום דבר הניצחון יהיה רק אשר אנחנו נכתב
פה סלם
אחר אם לא עשינו את זה לא ניצחנו אז תגידו
מה אתם מתרבים בדת של אחרים אתם אתם
מתרבים
מדת הדת הזאת הורגת אותנו
וכאן העיקרון ההבדל המהותי בין תורת ישראל
תורת
האסלאם שהאסלאם אומר אנחנו מאמינים באותו
אל באותו אל זה מעניין אבל זה אלוהים
אחרים א משפט חריף זה זה אותו אל אבל
אלוהים אחרים כי אלוהים שלהם אני אומר זה
בחול לא אלוקים אלוהים אחרים האלוהים של
היום אומר שבשם
אללה צריכים להשמיד להרוג ולבד כל יהודי
או לשם כל כל אדם אין זכות קיום אחר רק
אנחנו אין מקום למישהו אחר כאן זו
תפיסה קנאית של דת שאומרת שאלוהים שלהם
דורש מהמהם להשמיד להרוג כל אדם שלא
מוסלמים אנחנו אומרים כך אנחנו מתיירים
להרוג סתם גוי מותר להרוג גוי אנחנו
מכריחים גוי איך לעבוד את
השם אנחנו מתערבים ממה שהגויים עושים לא
מתערבים ם נכון הציפיות שלנו מהעולם ש שלא
ידו עבד הזרה לכן האסלאם בסדר אבל שכ שצ
לנוח לא תרצח לא תנאף לא
תגנוב אז לא תרצח הם קיבלו אז אמר לי אסור
לרצוח חוץ ממי יהודי מותר עד שלא ישנו את
ה לא תרצח הזה לנו אין היתר להרוג סתם גוי
אין היתר להרוג גוי לא תרצח גויים ככ אומר
הסש רוצח עלפי מחילת אסור
גוי מלחמה כמו שראינו אז אתה לא מקפיד כל
כך אתה נכנס להציל ואז אתה גם הורג אחרים
לא בכוונה לא בכוונה שעול המלך אמר סדו
קני ס מתוך
הלקי אמר
לקים אני לא רוצה להרוג אותך אני רוצה
להלחם בעמלק אבל אתה נמצא שם תעלול
להפגע אנחנו לא רוצים להרוג אנשים אנחנו
לא תף
נשים אבל אם הורגים בטעות ילד שבגלל שמכבד
מסתם אחריו לא לא עברנו
עבירה הילדים שלנו יותר דמם פחות אדום אדם
ש הם רוצים את הילדים שלהם להרוג ואני כדי
להציל את הילדים שלנו עלול לפגוע עלול
לפגוע בטעות
בילד
אני עשיתי את מה שצריך לעשות אני לא חייב
להקפיד עד כדי כך להרוג סתם גויים אין יתר
זה הבדל מהותי בתפיסה שנו אקנו זה אלוקי
השלום אלוקי החסד רחמים אצלם זה אלוהי
הרצח א השות אדמים זה שני עולמות שונים
לכן אמרתי זה אלוהים אחרים ועל זה המלחמה
המלחמה מה פירוש אלוקים אנחנו בשם אלוקי
ישרא ישראל כמו שדוד המלך אמר אתה בא אליי
בחרב ח קידון ואני בא אליך בשם השם אלוקים
אחות ישראל
שחרת אתה מחרף את שם השם אתה בשם בשם אללה
אמ אללה אקבר להרוג יהודים זה עלה אקבר
אמרתי פעם אקבר בערבית זה גדול ור אני לא
יודע ערבית אבל אניח חי מזרח התיכון קצת
ערבית לדעת וערבית אקבר זה גדול כביר ויש
זריר זה קטן
אמרתי לו תשמע אשמע או היה תשמע אתם
אומרים ל כבר להרוג
יהודים על זריר זה על הקטן הפכת את אלוקים
לרוצח אנחנו לא רואים ככה אנו אל אקבר
באמת אוים גדול כל את כל העולם כולו אין
לו דגד אף אחד הוא רוצה שיישמרו מינימום
של מצוות זה הכל אנחנו לא רוצים שלם יה
יהודי אין לו שום עניין שהעולם התגייר מי
שבא להתגייר בכנות רוצה ברצינות מקבלים
אותו אבל לכתחילה רוצים ש נתגייר לא
שהגויים ישרו גויים מתני שהו גוים טובים
שהו בני נוח אעז זה רבותיי המלחמה הזאת ה
מלחמה על שמו של קדוש השם עכשיו זרו את
המעגל
בעצם גם רצ פחין ביס מלחמ מלחמת מדיין
ומלחמת סיכון ווג ודי זה כנ
נשאר אם כן אנחנו לא ברו לנו ההגדרות
המדוייקות של המלחמה הזאת יש לנו המלחמה
של מלחמת מדיין ומלחמת
חשמונאים ולא מלחמת כון ווג מה נפק מות
אני לא יודע איפה הגבולות לא יודע אמרנו
פחות א יותר את הכיוון הרמבם הולך צעד
קדימה גם מה שנקרא מלחמת מצווה נגד סיכון
ועוג ונ נגד גויים בכלל זה גם מה שבחנו
מלחמת הגוף מלחמת הרוח רמבם זה לא זה לא
כלכך כמו שאתה חושב מאחר אברם כול בות טז
ומאחר שיכנס בקשרי המלחמה ש מלחמת מצווה
רגילה אישם מקבי ישראאל הוא משה בצרה וידע
שעל ייחוד השם הוא עושה מלחמה ישים נפשו
בכפו ו פחד כ נלחם בכל ליבו כל פחד תהה
שקד שם השם בלבד מובטח לו שלא ינסה נזק
שנאמר כי מלכ השם ה לכל ה מלחמות ר גם
מלחמה פיזית נגד גויים שרוצים להרוג אותנו
שמסכנים חינו זה גם מלחמת השם למה
וכאן מתחילים בתחילת הדרך של עם ישראל וי
בנס ארון
ומשה קומה השם יפוצו אוייבך ו מעיניך מי
זה אויבי השם מי זה מסנה השם אומר רשי משנ
אלו שונא ישראל שימו לב שונא השם שונא
ישראל
שלכל ת ישראלת מי שאמר עולם שמרך נסו ראש
ם על אמך ירימו
סוד קר בספרי כתוב כן בירושלמי דון בלי ון
דמך
כן משה שהתחיל אהרון במסע שלו המסע שעמד
להיכנס לארץ ישראאל לכת ח
מגלים ו
ד אהרון שהיה בראש כניסה לארץ ישראל ם
מלכת הרגלים היו נכנסים תוך כמה ימים לארץ
ישראל ומתחיל מלחמה בימי קנן אז העון הזה
ונוסו משנאיך מ
פניך מי זה מ שניך שונאי ישראל הם הם לא
באו נגד השם הם באו נגדינו אבל מי שמתנגד
עם ישראל מתנגד השם מדוע כי מה זה עם
ישראל עם זו בחרתי לי עם זו יצרתי לי
תספרו זה זה עם
שנברא נוצר על בסיס כמו שאברהם אבינו שאמר
כי דתי ושיצו בניו בד אחריו לשמור דרך השם
עשות
כמשפט עם ישראל בא להביא לעולם בשורת
אמונה בהשם מי ששונא את ישראל ושונא את
המקור שבחר בנו שבחנו תורתו לכן זה מלחמה
נגד השם אז בעצם המגל נסגר
התחלנו מלחמה נגד ישראל ובחנו מלחמה בין
ישראל למלחמה בהשם וסוף גמרנו שמלחמה נגד
ישראל מלחמה בשם וז אותו
דבר אנחנו זה מלחמה בין האור לחושך לכן
מדגיש הנקודה המרכזית אנחנו מלחמה שנגד
תפיסה דתית מסולפת איך להבין מה זה אלוהים
יש סילוף שמו של השם חילול שמו של השם
אנחנו נקדש שם השם עידי תפיסה אחרת לגמרי
לכן אנחנו מלחמה ב בין אור ין חושך ואם
ירצה השם אנחנו בטוחים במלחמה הזאת אנחנו
חים לנצח לנצח אם ירצה השם יקח עוד זמן
לנצח ועל זה הפסוק אומר קומ מ אורי כאורך
כבוד השם זרך כינ חושך סה ארץ ורפי לאומים
מה שכל הגויים בעולם נגדינו זה חושם חס
ארץ ולי זרך השם וכבודך יראה ולכו גויים
לאורך הגויים מחכים מאיתנו שנביא כאן
לעולם בשורה חדשה תיקון עולם אם ננצח
ניצחון אמיתי נביא כ תיקו לעולם ומלכ זכך
לא שמ אות חמס
בארצך ש בגבולי וקראתי שחתך השך תהילה בעז
השם נעשה
ונצליח השם ישלח ח צלחה לכל חיילינו כ
הביטחון שחזו כולם כולם לביתם בריאים
בגופם נפשם בכל רמה חבריהם בו ש ואין שלום
אמר השם
לרשעים
[מוזיקה]
ה