גאולה ומשיח ח': שתי התקופות בגאולה, שהן תקופה אחת | הרב זושא וולף שנת תשפ"ו

שלום רב. בשעה טובה בסיעתה דשמיא אנחנו פותחים שיעור חדש, שיעור נוסף במסגרת סדרת השיעורים חיים הרבי כאן בבית משפחת ריבקן ממרכז כפר חבד היום יום שני כח בתמוז תשפו שבוע פרשס דבורים אנחנו באמצע ימי בין המצרים אבל לפני שנתחיל היום שלנו איזה חוב להשלים לפני שבועיים לפני שבועיים השיעור שלנו היה בטו תמוז בציינו אז גם כן את ה-40 שנה לחנוכה של סמסנדי כאן בכפר חבד אחר כך באותו ערב היה כאן התוועדות בסמסמדי וגילו גילנו שמה דברים סיפרו שמה דברים חדשים ובעיקר מה הקשר בין המקום הזה שבו אנחנו יושבים כעת בין הבית הנכבד כאן לבין סמדי כאן בכפר זוכרת גברת רבקין זכות גדולה ביותר לא ידעתי אני ערכתי את הספר על 77 ועשינו את החוברת ועשינו פרסומים שלמים והתגלה לי דברים נפלאים גילו שמה דברים מאוד מעניינים שתי נקודות מאוד מעניינים מינות שכדאי שאנחנו נחלוק את זה כאן ב >> חדר ציבורי >> בציבור ובפומבי נקודה הראשונה שחידשו שמה היה שמה קבלן דוד דומר מעניין היה עבר 40 שנה מתשמ תשפו ונחו שמה האדריכל הרב גרליק הקבלן דוד דומר וחברי עבד רבנחם לרר והרב גרשון ורב מנשה חדד וא סליחה סליחה מנשה שכבר לא איתנו לצערינו רב לוזור גלבשטיין ורב גלשנס דקב שרב נחמם לרר לאח חמים שנים תבוא מעניין 40 שנה ואיתנו אבל סיפרו שמה ככה הרי הבניין מה הרי הרבי דיבר על כך שנה לפני כן בתו תמוז תשמ ומיד עשו את החנוכת הבית והתחילו לבנות >> אה >> הנחת אבן הפינה ואחר כך בחורף התחילו לבנות את השלד ושימו את השלד ככה לקראת פסח והשלד עמד ככה רק השלד רק רק העמודים והרצפה אבל לא ידעו את התוכניות ואז בלג באוי אומר הרבי הורה להקים א לבנות את הבניין והרבי אמר לחנות זה עד עד יב תמוב אז סיפרו דבר נפלא ויש שמה בעל המיסה בעצמו הקבלן ההתוועדות הזו הייתה אם אני לא טועה ביום חמישי יום רביעי ומיד קראו לו שספת ועד מיד קראו לקבלן שבנה את השלד להתחיל להתקדם הלאה אומר אוקיי הרבי אמר אתם רוצים לעשה את זה בסדר אבל יש לי בעיה הוא התגייס אז בוטא מלש שירות מלואים הוא אומר אני מחוייב לצבא מה אני יכול לעשות אין לי אני רוצה אני בשמחה אבל אני מחויב לשירות מילואים אז בנחם לרר יושב ראש הועדז נסע באותו לילה לא נס הרים טלפון באותו לילה ב1 שעה 11 בלילה לאלוף פיקוד המרכז מי היה זה אלוף פיקוד המרכז אהוד ברק ואומר לו הרבי רוצה שהבנין יבנה מיד ואנחנו צריכים את הקבלן הזה תשחרר אותו הוא אומר לו הרבי רוצה קח את הקבלן הזה איתך ומשחרר אותו מהשירות מילואים והשירות מילואים שלו עשה כאן בלבנות את הזמדי בכפר חבדה השכר שכר שיחה נעה וסכר החלטה טובה מניק אבל היה לקבלן עוד בעיה הקבלן אומר שבתקופה הזו שהוא לא ב שהיה כמה פסק זמן של כמה שבועות מהבניין של 27 הוא לקח פרויקט אחר בכפר חבדה מה הפרויקט שהוא לקח >> הבית הזה כאן אומר אני מחוייב אבל למשפחת ריבקן התחייבתי בחוזה שחררו אותי מהחוזה פנו כמובן למשפחת ריבקן כן בעלי הבית וקור הרבי אומר אין חוזה ואין שום דבר שק ליך לסמןסמדי אז הבית הזה מחלבו ומדמו בנו את הסמסמדי בכפר חבד ועוד עלה איזה עוד זכות על כל הזכויות >> היה שמה דוד מרגלי זה היה שמה >> אני לא בטוח זה היה היה הקבלן מרגל >> אני לא חושב הקבלן היה הקבלן דומר אז הנה אז הבניין הזה שלנו כאן בבית הזה כאן הוא מכוחו בנו סמסמדי אז זה בודאי עוד זכות על כל הזכויות שיש כאן במקום במקום הזה אוקיי אנחנו נלמד עכשיו עכשיו אחד השיחה נפלאה של הרבי בענייני משיח הגאולה שנה שעברה גם כן בתקופה של שלושת השבועות בין המצרים למדו יני משיח הגאולה אז נלמד עוד שיחה אחת השיחות המיוחדות של הרבי מעיני משיח הגאולה זה למעשה זה אחד החידושים הנפלאים והמקוריים של הרבי בנושא הזה חידוש שנושא את הכותרת כפי שאפשר לראות כאן בכותרת שלנו כאן שתי תקופות בעידן הגאולה אחד החידושים המרכזיים בעיני משיח הגאולה שהרבי חידש נראה את עיקרי הדברים כאן לפנינו. בוא נתחיל אומר הנביא יש שיחות זה מופיע על קוטי שיחות חלק כז וזה משיחות שרבי אמר בחודש ניסן תש לג אבל פה אנחנו מביאים רק את המקורות ואת הרעיונות נגיד בעל פה אומר הנביא ישעיהו מתנבע לידן הגאולה ויצא חוטר מגזע יש נצר מרשי ורשו ישראל משיח יהיה מזרע דוד נח עליו רוח השם רוח חוכמה בינה רוח עיצה וגבורה רוח דעת ויראת השם ממש מעניינת גם הנביא ישעיהו. מה הם הערכים המרכזיים של המשיח? חוכמה, בינה ודעת. משיח מייצג את החוכמה האלוקית, את הבינה ואת הדעת. משיח וחבד והולך ביחד. ועריכו ביראת השם. לא למראה איניו השפוט, לא לפי עיניים ולא לפי א אוזניים, שזה עדיין ניתן ככה אולי לפרשנות כזו או אחרת, אלא יש לו חושריח, כלומר נשמה כללית שכל יהודי הוא רואה אותו מסוף העולם ועד סופו. רואה כל מה שקרה עם כל אחד. בוא נדלג ל בהתחלה כתוב על מה שעל בפסוקים א' ב ג ד ה כתוב על המשיח ומפסוק ו האילך כתוב לא על המשיח אלא על מה >> על ימות המשיח כן >> ואז כתוב כך וגר זאב עם כבש ונמר עם גדיר רבץ שני האויבים הכי גדולים בגן חיות שמטסים אותם ביחד באותו כלוב אחד מהם מה שנקרא לא ישרוד אז הנה הם יהיו החברים הכי טובים גר זאב עם כבש והנמר מגדיר בצו עגל וכפיר ומרי מרי זה גם כן איזה שור איזה ככה איזה עגל גדול יותר ביחד הם יחיו ונער קטונהגמם פרה ודוביו החברים והאריה במקום לטרוף אנשים במקום לטרוף בעלי חיים יאכל תבן ושישע יונק על חור פטן במקום שהילד ישחק עם הפלייימוביל מה היה המשחקים שלו מאורות הנחשים ועל מאורת צפעונית גמול תינוק שזה אתה נגמל בחלב ידו הדם לא יראו ולא ישחיטו בכל הר קודשי כל הבהמות וכל החיות המפחידים האלה מלאה הארץ דעה את השם על פניו הפסוקים האלה מתארים תיאורים טבעיים או תיאורים על טבעיים על פניו תיאורים על טבעיים לחלוטין מה שנקרא שינוי מנהגו של עולם מה שהיה עד עכשיו נגמר ויהיה סדר חדש אבל נפתח את הרמבם בהלכות מלכים והרמב"ם כותב מפורש אל יעלה על הלב שבמות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית אלא עולם כי מנהגו הולך אומר הרמבם עסקנו בזה בשנה שעברה אין את מה שהיה ומה שיהיה משיח לא מגיע לשנות את סדרי עולם אלא העולם ממשיך לנהוג כמנהגו לפני שתי דקות קראנו פסוקים שמתארים שינוי בנגו של עולם ניסים ונפלאות אומר הרמבם מה שנאמר בישעיהו גר זאב עם כבש נמר עם גדיר בץ זה לא כפשוטו אלא משל וחידה זה לא כפשוטו זה משל וחידה לעניינים אחרים לדוגמה למה זה משל וחידה עניין הדבר שיהיו ישראל יושבים לבטח עם רשעי העולם המשולים בזה כזה ובזה ונמר הרי מה באמת יותר נוגע לנו שהזאה והכבש בגן חיות יחיו בשלום או ששונאי ישראל יחיו איתנו בשלום הרבה יותר משמעותי ודאי שהרבה יותר משמעותי שהזאב והכבש הכבסה שככה בין השבים וזאבים תחייה איתם בשלום זה הרבה יותר משמעותי מאשר הגימיקים האלה של הזאב והכבש בגן חיות יחזרו כולם לדעת האמת לא יגזו לו ולא ישחיטו אם כן הרמבם קובע כאן שכל התיאורים שקראנו מקדימה יהו על דברים שנראים שינוי מנוגו של עולם זה לא כפשוטו אלא משל וחידה. אז עד כאן ראינו את העמדה של הרמב"ם. נראה למטה מגיע הרעבד, אחד מגדולי המפרשים של הרמב"ם ולא רק שהוא אחד מגדולי המפרשים, אלא גדול המפרשים שלו. כי הפירוש שלו, מי שאם נפתח את הרמב"ם של פעם, אנחנו נראה שהפירוש שלו תמיד מופיע בתוך הטקסט עצמו. לא, לא, הוא לא עוטף את הטקסט כמו הכסף מישהו, לחם מישה, מגיד משנה, אלא מופיע בפנים א' א'. מה זה א' א'? או שזה אמר אברהם שזה היה השם של הרבי אברהם בן דוד או שאומרים שזה תמיד אי אפשר תמיד הרעבד חולק עליו אז א' א זה לא אמר או אמר אברהם אלא אי אפשר אומר לו הלא בתורה כתוב והשבעתי חיה ראה מן הארץ אז איך אתה הרמבם אומר שכל הפסוקים האלה וכל התיאורים האלה זה משל וחידק הרי כתוב במפורש והשבעתי חיה רעה מן הארץ כלומר שכל הבעלי החיים המזיקים וכל הדברים המפחידים התבטלו. אז למה אתה אומר שזה משל וחידה? אז זה שאלה כללית של הרעבד על הרמב"ם. אבל נראה בעמוד הבא עוד ציטות כללי. עוד סיטות ובוא נראה מה המדרש. המדרש אומר המדרש לפרשת בחוקותי זה שיחה של הרבי שיצא בלוקותי שיחות לפרשת בחוקותי ונתנה הארץ יבולה. אומר המדרש שלעתיד לבוא זה יהיה לא כמו שקורה עכשיו אלא לעתיד לבוא הארץ תיתן יבול כמו שהיה בעבר במדם הראשון מה היה אז מה היה בעבר הארץ עתידה להיות נזרעת ועושה פירות בן יומה היום לוקח חודשים ארוכים זה בירקות או בעיצים בפירות שנים ארוכות לעתיד לבון זורעים בבוקר וקוצרים בערב זכר עשה לנפלאותיו תדשי הארץ בו ביום שהייתה נזרט בוא ביום עושה פירות ש מה התיאור הזה מבטא טבע או למעלה מהטבע למעלה מהטבע אבל זה היה >> מה זה >> זה כבר היה >> זה כבר היה נו אבל כבר אלפי שנים זה לא כך נראה נראה עוד מעט כן נראה בסעיף ד עץ השדה תן פריו לא כמו שהיא עשה עכשיו אלא כדרך שעשתה במי הדם הראשון שהעץ עתיד להיות ניתה ועושה פירות בין יומו ונראה בסעיף ה עוד חידוש העץ עתיד להיות נאכל. היום אנחנו אוכלים בעיקר את הפירות. לעתיד לבוא כנראה בחנות של ריבקין. ככה יתהיה עוד עוד הרבה דברים בתפריט. כל מיני סוגי עצים והסלט יהיה הרבה יותר מורכב, הרבה יותר מגוון. לא יודע מה חסר עכשיו. כבר עכשיו אנחנו עומדים עומדים בלתי ככה מול השפע. יהיה לנו >> יה יהיה בחצר. כן. נכון. נכון. תלמוד לומר עץ פרי. מה הכוונה עץ פרי? אם בא לומר שהעץ עושה פירות, הרי כבר כתוב עץ פרי עושה פרי. אז מה זה אומר עץ פרי? שהעץ יהיה כמו הפרי. נאכל גם את הפירות ונאכל גם את הענפים והעלים והשורש. וואו, יש מה שנקרא, יש למה לחכות. ועוד חידוש גדול מאוד, אף אילני שרק עתידים להיות עושים פירות. כלומר, היום אנחנו עושים את ההבחנה בין עצי נוי עצי שרק לעצי פרי. לעתיד לבוא הכל יהיה כל העצים יתנו יתנו פירות אז כמה כמה סוגי ניסים ראינו פה ראינו פה שורה ארוכה של ניסים א' ראינו שזורעים בבוקר קוצרים בערב נס שני שהעץ עצמו יאכל ונס שלישי שכל העצ שכל העצים יעשו פירות אם כן נשאלת פה שוב שאלה גדולה על הרמבם הרמב"ם אומר שעולם כמנהגו נוהג כל התיאורים האלה זה ממש ממש ממש לא עולם כמנוגו נוהג אז אם כן השאלה הגדולה שלנו על דברי הרמבם איך הרמבם קובע עולם כמנוגו נוהג אין שינוי במעשה בראשית יש פה תיאורים נפלאים על ניסים ונפלאות שיהיו לעתיד לבוא זה הש אה >> באותו זמן >> מה זה >> לא באותו זמן >> מה הכוונה לא באותו זמן שכסות אחר >> בסדר אז אנחנו כבר אנחנו כחבדניקים אנחנו כבר יודעים את החידוש הכללי של הרבי אנחנו באים פה לדבר מאיך הרבי הגיע למסקנה הז הזו מכוח מהגע רבי נכון כי זה כבר אני אומר זה אני משאר שזה רעיון ידוע אנחנו באים ככה ללמוד את הנושא הזה יותר לעומק נסתרוג פה כמה סיפורים חביבים על הדרך כלומר השאלה היא על פניו יש פה סתירה בין דברי הרמבם לבין דברי המדרש והרמבם על פניו לא יכול לחלוק על דברי המדרש המדרש היה מוקדם הרמבם מאוחר הרמב"ם לא יכול לחלוק על חכמים שקדמו לו פתרון אפשרי ראשון לסתירה הזו אולי נאמר שכל התיאורים האלה אלה הם גם כן לא כפשוטו אלא משל וחידה איזה לדוגמה לאיזה משל וחידה נוכל לקחת את הרעיון שעצי שרק יתנו פירות איזה משל לאיזה נמשל לא חול מארצים קודם אמרנו שהזאב והכבש זה אומות העולם מול עם ישראל איזה נמשל נעלה נוכל לתת לדוגמה של עצי ישראל רקרק שיתנו פירות יכול להיות מצבים שאנשים יהודים שמבחינת עצאי רק חיים פה 70 80 שנה ולא מה שנקרא לא נותנים פירות של מעשים טובים אז אפשר לומר שעצי ישראל כל אלה שעד עכשיו לא נתנו פירות ולא עשו מעשים טובים גם עצי ישראל רקרקיע יש יתנו מעשים טובים ואולי ניתן פרשנות נוספספת שהעץ נזרע ועושה פירות בין יומו גם כן שהתהליך שהלמידה ההבנה והתעסקות בקדושה לא יצטרכו ככה זמן ארוח עד שיגיעו להישגים נעלים בקדושה אלא בו ביום אז אומר הרבי אולי באמת באמת כל הדברים האלה זה גם כן זה גם משל וחידה ובמילא אין שאלה על הסתירה הזו הרבי לא מקבל את זה למה כי כל התיאור הזה של חז"ל כאן על מה שיהיה לעתיד לבוא זה מופיע בתוך קטע הרבה יותר נרחב שהתוכן שלו בהכרח שהוא מתייחס לדברים שיקרו כפשוטם אז אומר הרבי קשה מאוד יהיה לומר שהקטע הזה זה כן כפשוטו וזה לא כפשוטו כי כל התיאור הזה במדרש מתעסק בשכר שעם ישראל יקבל לעתיד לבוא והשכר הזה משתמע שמהרחבה ומהפירוץ של הדברים שזה אכן מדבר על כפשוטו אז מכן יש פה שאלה גדולה הרמבם אומר אין שונים מנוגו של עולם וכל התיאורים האלה הם חד משמעי כן מתארים מצב של שינו מנוגו של עולם איך אנחנו פותרים את הסתירה הזו אז באותו שיחה שיחה שגם כן מופיע בחוזרת של הדבר מלכות מה שהרבי חילק בטו יר תשנא השיחה שהרבי אמר ככה שזה הדרך ככה ללמוד יני משיח גאולה ולפעול גאולה בפועל זה מה שאנחנו רוצים לעשות עכשיו. הרב מביא שמה כמה פתרונות. הרב מביא פתרון א' ודוכה אותו, פתרון ב' ודוכה אותו. וכיוון שהפתרונות האחרים נידחים אז רבי נותן את החידוש שלו כפי שאנחנו נראה עוד מעט על שתי התקופות. מה הם הפתרונות הראשונים שרבי מביא? פתרון מספר א' הרבי אומר ככה, הרי יש פה סתירה גדולה איך נוכל לדחוק ולתת פתרון לעניין הזה? אז הפתרון הראשון שהרבי מביא, הרמב"ם אומר שאין שינוי ממנהגו של עולם אבל כאן נתנה ארץ יבולה אז זה מדבר לא על כל העולם כולו אלא על ארץ מאוד מסוימת ארץ ארץ הקודש ארץ הקודש כמה אנחנו תופסים מהגלובוס באחוזים נסעתי אתמול על האוקיינוסים והכל אה >> נקודה שאפילו אין מקום לכתוב את המילה יזראל אפילו באותו נקודה אז אולי נעשה את ההבחנה הזו בכל העולם כולו הרמבם צודק אין שינוי ממנוגו של עולם נקודה אחת קטנטנה בכדור הארץ הענקי שמה באמת הארץ תעשה פירות בן יומה ושמה צאי ישראל תנו פרי ושמה גם כן כל ה העץ עצמו יהיה נאכל וזה עדיין לא סותר שהעולם כמנהגו נוהג העולם בכללותו כמנהגו נוהג נקודה אחת פחות 100% מכדור הארץ זה השינוי כלומר ההבדל הוא בין הארץ ובין כל העולם כולו. זה פתרון אפשרי. נראה. זה פתרון שמביא אותו גם כן אחד מהמפרשים הרדב, גם כן אחד ממפרשי הרמב"ם. נראה ככה נדלג על שורה אחת. נראה א לא נראה גם כן שאומרת הגמרא במסכת תגובות אמר רבי חיא ברשי אומרת הגמרא עתידין כל אילני שרה כשהבאיפה? בארץ ישראל שיתענו פירות. זאת אומרת אז המדרש הזה מהגמרא הוא כוא לוקח את הרעיון הזה לנקודה ממוקדת יותר או במילא לנו בעיה בארץ ישראל יהיה ניסים ונפלאות ובכל העולם כולו באמת הרמב"ם צודק עולם כי מנגו נוהגים נראה מה שהרדבז אומר על כך נראה בהמשך השורה שלו מה שראוי להאמין שהדברים הם אכן כפשוטם איפה בארץ ישראל כדי כתיב לא יראו איך הוא מצטט מהנביא ישעיהו לא יראו ולא ישחיטו איפה? בכל הר קודשי. מה זה הר קודשי? המקום הקדוש ירושלים, ההר מוריה או ארץ ישראל בכלל. מלאה הארץ דעה. איזה ארץ? הארץ הידועה. וכן והשבעתי חיה רעה מן הארץ. מה שהרעבד שאל הרי כתוב השבעתי חיה רעה מן הארץ. אז הארץ לא הכוונה כל העולם. הארץ הארץ שלנו לגבולותיה. אבל בשאר הארצות עולם כמנוגו נוהג. והכתובים ממשל שכתוב לא ישא גואל גוי חרב ולא ילמדו מאוד מלחמה בארץ ישראל התקיים הפשט והמשל אם כן הסבר מספר אחד לפתרון הסתירה בין דברי הרמבם לבין דברי חז"ל שאנחנו עושים הבחנה בין הארץ ובין חוץ לארץ זה פתרון ראשון הרבי תכף נראה איך שרבי דוחר אותו אבל כל פעם שאנחנו שאני עוסק בנושא הזה של ההבדל בין הארץ ובין חוץ לארץ זה מזכיר לי אחד אחד הסיפורים הנפלאים ששמעתי בשעת מידינו עליו השלום שיחסית שהזכרנו אותו כמה פעמים הרב טוביה פלס וסיפור אני לא זוכר אם סיפרתי את זה פה או לא אני לא בטוח שסיפרנו את זה אבל זה סיפור ששמעתי ממנו במוצא יום כיפור האחרון כעשה את ההתוועדות שמה בבית שלו על רבי חיים זבשטין באחיו השלום גם כן רב טוב סיפר לי את הדבר הזה הרי עד השבוע של פינחוס בחוק הסבולוק היה לנו פער בין הקריאה של ארץ הקודש לקריאה של חוץ לארץ בגלל שחג השב שבועות היה גם כן א בשבת אחרת >> הייתה קריאה אחרת >> היה קריאה אחרת אז בחוץ לארץ היה שישי שבת אז לכן הקריאה נתחתה אז א רבת טוב פלס אני פשוט ראית עכשיו בג תמו אפשר לראות את זה בולט מי שהיה רואה את הדברמלכוס של במהדורתו הישראלית זאת אומרת הדורמלכוס במדורה של חוץ לארץ כתוב ככה כתוב שבוע פרשת פינחוס בארץ הקודש ושבוע הפרשה חוקס איפה ב >> לא מה כתוב על המדורה השנייה שבוע הפרשה סחוקס איפה ב >> לא לא זה מה שכתוב >> איך >> בעולם >> בכל העולם כלומר כתוב יש מהדורה אחת של ארץ הקודש ומהדורה שנייה >> גם היה אצל גם ק >> אז למה אז למה אז לכאורה זה מטאה אז סיפר רב טוב פלס שכאשר היה בפעם הראשונה שזה היה בתש"א כאשר הדמלכות התחיל לצאת לאור התחיל לצאת לאור בחורף ובחורף הפרשיות הם ביחד מתי שהוא בקיץ היה את הפיצול והוא שואל את עצמו איך אני אציין את המהדורה של חוץ לארץ אם הוא יכתוב שהשבוע זה פרשת כך וכך בחוץ לארץ הוא לא יכול לכתוב כזה דבר מה מנה אותו לכתוב בחוץ לארץ מה מפריע לטובי פרץ לכתוב חוץ לארץ >> שכולם יענו להר שהרבי הרבי הרבי נמצא שם >> שהרבי נמצא שם אז מה הבעיה זאת אומרת אם הרבי מקבל את הדבר מלכוס הזה ישראל נמצא >> והרבי נמשייך לאיפה רק >> בארץ >> אם יהיה כתוב מחוץ לארץ והרבי לוקח את המהדורה הזו הפירוש הוא שהרבי לוקח מהדורה והרבי אומר בחלק ששייך רק לחוץ לארץ הרבי כאילו לא שייך לארץ הקודש אז מה הוא עשה זה מהדורה של כל העולם כולו והרבי בת שייך לכל העולם כולות זה מודל ודוגמה לחסיד שעושה את ההבחנות הכי קטנות וכל דבר הכי קטן חושב איך הרבי יצא כאן באופן הכי נעלה ואז הוא אומר לי שהוא כתב אצל הרבי את ההבחנה אז הרי הוא כותב על כל דבר שהוא עשה גם על זה יש סיפורים שלמים אומר לי שהרב גרונר אמר לו שהרבי מאוד נהנה מה מהשימת לב ומה מהנקודה הזו כך שככה שדעתו הייתה לרבי ממש באופן הכי נעלה זה סיפור מייצג כל פעם שנראה הארץ וחוץ לארץ ומיד מזכיר לי את העניין הזה אוקיי אז אה אבל הרבי לא מקבל את ההבדל הזה מה שאומר דבז. למה? כי הרמב"ם כותב במפורש שעולם כמנהגו נוהג. הרמב"ם לא עושה את ההבחנה בין הארץ לחוץ לארץ. זה מאוד דוחה כיה לומר נכון אתה הרמב"ם כותב עולם כמנגו נוהג אבל יש נקודה אחת ששמה יש כן שינוי זה ארץ הקודש. כשאומר עולם כמנהגו נוהג מה הפירוש הוא? >> כל העולם בלי אקספש בלי יוצאי דופן בכל מקום גם הארץ וגם חוץ לארץ. אז אם כן, ההסבר הראשון של הרדבה זה דוחק כי זה לא נכנס בתוך פשטות הלשון של הרמב"ם. אז זה הפתרון הראשון שהרבי לא מקבל. ההסבר השני מביא הרבי בשם אחד מהמקובלים עבודת הקודש והזכירו את זה כאן מקודם. נאמר את זה קודם בעל פה ההסבר השני אומר ככה. הרמב"ם כאילו זה התחכמות שכזו אבל זה התחקמות מאוד מעניינת. הרמב"ם אומר שעולם כמנהגו נוהגה. אבל למעשה כל מה שיקרה לעתיד לבוא זה דברים חדשים או שכבר היו בעבר >> מתי זה היה >> לא רק בששת בראשית אלא >> יום אחד >> ביום הראשון עד שהיה עד חטא עץ הדעת כן אבל כלומר אבל זאת אומרת זה לא שזה קורה דבר חדש לגמרי אלא העולם חוזר למצבו הראשוני הבראשיתי הרי שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם הרי הוא ברא אותו באופן שלנו הכי נחמד והכי טוב הוא לא באמת התכוון שאנחנו נעבוד קשה כמה שנים עד שכל פרי יהיה אפשר לאכול אותו על כל דבר אין בזה עניין הוא רוצה ברא את העולם להנעתנו ולשלמות אלא מה הגיע אדם הראשון וקלקל ותקע את העסק אז העסק נתקע מאז אבל כשהכל הניסים האלה שיקרו לעתיד לבוא זה לא שינוי מנהגו של עולם אלא העולם חוזר למצבו הראשוני האידיאלי אז הנה שניהם צודקים הרמב"ם צודק, אין שינוי ממנהגו של עולם. המדרש צודק שיהיה את כל הניסים הנפלאות האלה. וזה עדיין לא נקרא שינוי כי זה לא דבר חדש, אלא זה העולם חוזר למצבו הראשוני. פתרון מעניין. נראה את הפתרון הזה בפנים כאן במה שומר עבודת הקודש. אומר רבי רבי ברחיה בשם רבי שמואל, אף על פי שנאמרו הדברים על מליעתן. כלומר כאשר הקדוש ברוך הוא ברא את העולם ואמר יה רקיע ויהי עצים ויהיה בעלי חיים הם נאמרו על מליעתן כלומר על השלמות שלהם חטא אדם הראשון התקלקלו ואינם חוזרים לתיקונם עד שיבוא בן פרץ בן פרץ זה משיח שנאמר אלה תולדות פרץ מלא ו' מלא שישה דברים שיחזרו אליו והכוונה היא שלא יחדש דבר חוץ מן הטבע לא יהיו דברים שלא היו מעולם אבל יהיו הדברים עלה ושורשם כמו שהיו בתחילת ההוויה, בתחילת הבריאה ואז הוא מתאר מה היה בהתחלה ידוע שבתחילת הבריאה הוטבע העולם כלומר הטבע של העולם היה לטובת האדם והנאותיו על המקסימום על השלמות והטוב שאפשר לו וגם כובן בו שיחייה חיים ניצחים שהקדוש ברוך הוא ראה את העולם הוא לא ברא את האדם כדי שהוא ימות הוא ברא את האדם כדי שיחילה תמיד אבל חטאו גרם לו שישתנה טבעו של העולם עליו על כל הבים אחר ר וכולי. בוא בוא נהפוך נעבור לעמוד הבא. הנה נראה לפסקה השנייה ובזה יהיה תוקנו הכתובים. אומר אפשר לעשות סדר בין כל המאמרי חז"ל האלה. מה שכתוב ש הכתובים שמעידים של העתיד לבוא ישובו המעלות והטובות אל טבעם ושלמותם שהיו בתחילת הבריאה והתמטו מסיבת החטא. הכל יחזור להיות במצב האידיאלי כמו שהיה בתחילת הבריאה. ויש לו פה דיוק נפלא. הרי אומר הכתוב קראנו את זה מקודם כתוב הגפן תיתן פריה לא כתוב הגפן תיתן פרי מה זה אומר פרייה הפרית שלה הפרי הידוע הפרי המוכר שלנו זאת אומרת הכל חוזר בחזרה והוא שדיקו באומרם הגפן תיתן פרייה כלומר הפרי הראוי לה כמו שהיה פעם מה שמגיע לך מה ששייך אליה הארץ תיתן יבולה את היבול המקורי שלה השמם יתנו תלם וכל כל הדברים יחזרו ליושנם. אם כן, פתרון מספר שתיים, הפתרון הראשון היה עשינו הבחנה בין הארץ לבין חוץ לארץ. הפתרון השני זה לא דברים חדשים, הכל חוזר לקדמותו. אז הרמב"ם צודק עולם כמנוגו נוהג. המדרש צודק שכל הנסים והנפלאות יהיו, אבל זה לא חידוש אלא עולם כי מנגו נוהג. זה הסבר מספר שתיים. אבל באותו שיחה שהרבי אמר שמה בתשג הרבי גם לא מקבל את הסבר מספר שתיים. בוא ניתן דוגמה דוגמה הכי פשוטה. אם אנחנו הולכים פה בכפר ובסדירה הראשית יש פה הרבה עצים שהם עצי עצי שרק. מה הגדר האמיתי של העצי שרק האלה עכשיו שהם כבר אלפי שנים. האם עכשיו העצים האלה הם באמת עצי פרי בעטיפה ובכיסוי של עצי רקרק? או שעכשיו כבר אלפי שנים שהם עצי רקרק? אז כבר המהות שלהם מה היא? שמצא יסרקת או נשאל על הבעלי חיים. נכון שהאריה וכל הבעלי חיים האלה בשעתו ביום הראשון הם לא טרפו אבל עכשיו הם עדיין מה שנקרא חיות מחמד בתחפוסת של שטורפים ככה ומאיימים או שהם עכשיו כבר בגדר של חיות טרף בפשטות מה מה מה מה ההיגיון אומרח >> שהחיות האלה השתנו הטבע שלהם כבר אלפי שנים הם חיות טרף והטבע של ה של העצים האלה זה כבר טבע של הצל צרק אם הטבע של העצי אחרי אלפי שנים משתנה להיות עצי פרי שינוי או לא שינוי שינוי אם הטבע של בעלי החיים שכבר אלפי שנים הם בטבע שכזה יהפכו להיות חיות מחמד אז זה שינוי מנהגו של עולם אז אומר הרבי ההסבר של העבודת הקודש הסבר מאוד דחוק לומר שכל הבריאה כולה ה עכשיו היא באמת ממצב אידיאלי ורק בכאילו במצב לא טוב אז לכן גם את ההסבר השני הרבי לא מקבל אז אם הרבי לא מקבל את זה אז חוזרת השאלה הרמבם אומר אין שינוי והמדרשים אומרים שכן יהיה שינוי. מה פשר הדבר הזה? אבל השאלה פה היא למעשה הרבה יותר גדולה כי עד עכשיו אנחנו הצגנו את הסתירה בין הרמב"ם לבין דברי חז"ל. אומר הרבי, "אבל אבל אם נסתכל בתוך הרמ"בם עצמו, נראה שגם הרמב"ם בעצמו מתאר במקומות אחרים שכן יהיה דברים נפלאים וכן יהיה דברים חדשים. נראה בהלכות תשובה. כותב הרמא בהלכות תשובה, טובת חיי העולם הבא אין לה ערך ודימיון לדברים הנפלאים שיקרו אזה כן בקטע כן טוב כן קטע השני ולא דימו הנביאים חז"ל לא תיארו את הדברים האלה למה הם לא תיארו את זה כדי שלא יפחטו אותה בדימיון כי אם יתארו אז אנשים אז אנחנו יהודים שילמדו את את התיאורים האלה יחשבו שזה אכן מה שיהיה כאשר באמת זה הרבה יותר גדול ממה שהיה אפשר לתאר אותם אז למה לא תיארו את זה כדי שלא יעשו פחות ממה שבאמת יהיה ותמיד כשאני קורא לקטע הזה שלא יפחטו אותה בדמיון זה גם כן מזכיר לי את אחד המשפטים הגדולים ביותר ששמענו אולי הזכרנו את זה פעם אני כבר לא זוכר על היהודי היקר שנפטר לפני שנתיים היהודי שהיה הכי הרבה אצל הרבי יותר מאשר כל חסיד אחר שהוא לא היה שוא לא היה חבדני הוא לא היה הוא כן היה חסיד אבל הוא לא היה חבנדיק הוא לא היה שומר מצוות בצורה גלויה יוסי שחנו עובר יוסף שחנו עובר יוסי שחבר ודאי שמעתם את שמות הוא היה איש הסוד של מערכת הביטחון הוא היה גר כאן בסביון והוא היה אצל הוא היה הגיע לשרט את המדינה בניו יורק בשנות החוסים שנות ה-60 והייתי איתו הרבה פעמים בקשר בסגרת העבודה בג'יים הוא סיפר לי פעם שהוא היה לא עבר חודש שהוא לא היה אצל הרבי ביחידות לא עבר חודש בכתבים של הסבא של של הסבא של אפרי וולף אז יש הרבה פעמים שהוא מוזכר שחדקוב כותב לו שצ'חן היה כך וכך ודיברו דברים סודיים ביותר ככה ככה מופיע שמה על כל פנים הצ'חנובר הזה שהיה אצל הרבי יותר מכולם שהתחלנו את הפרויקט של הרעיונות בג'ם אמרתי לו שכןבר פלוני סיפר ופלוני סופר ואתה הבאת את פלוני והוא סיפר וכל אלה שאתה הבאת סיפרו אולי הגיעה השעה שגם אתה תספר מה איך >> אבל יש בוודאי יש דברים שכן אפשר לספר ספר מהצד יש דברים אולי שאי אפשר באמת היה הייתי אצלו פעם אחת לפני לפני כמה שנים והוא לא זאת אומרת זה היה ברעיון לא לא רשמי לא בוודאו לא משנה היה שם איזה סיפור שאלתי אותו האם הרבי ידע על כל מה שקורה בדימונה מה שנקרא מה שנקרא בשם הקודימונה אז אומר לי הרבי ידע כל מה שהוא היה צריך לדעת ככהז אז הוא סיפר או לא סיפר בסדר אבל אבל בפועל לא נותן לו רעיון מסודר וכמה שלחצנו נו אותו אומר לי וולף אומר לי תראה אני ראיתי את כל הסרטים שהחברים שלי סיפרו ואני ראיתי את הכל אני מכיר את הרבי יותר מכולם אני יודע יותר מכולם כמה שהרבי עשה למען ארץ הקודש אם אני אשב מול המצלמה ואני אתאר את מה שהרבי עשה אנשים יחשבו שזה מה שהיה וטו לאו אבל אי אפשר להקיף את כל מה שהרבי עשה אני לא רוצה לחתול למנהיגות ולגדלות ולדאגה של הרבי לארץ הקודש עדיף לי לא לומר כדי שככה תמיד יהיה אפשר להבין שזה יותר מה שם אני אתאר אנשים יחשבו אוקיי זה מה שהיה >> כ אמר לך >> ככה אבל זה הדבר אמיתי >> זה דבר אמיתי >> אמיתי שאסור היה לא לספר שמה משהו סיפר לרב את כל הדברים בסדר אולי היה צריך לספר הכל היה יכול לספר דברים אחרים יש דברים שכן היה אפשר לספר אמרתי לו לפחות תאמר את זה למצלמה אבל כנראה גם את זה הוא לא רצה לומר בכל אופן ולפני שנתיים כשהוא נפטר זה היה בחודש חודש אלול לפני שנתיים הן שם בסביון כשהורידו אותו א בבית הקברות בסביון שם אמרתי לעצמי זה לא רק האיש נקבר פה פה אלא גם כן כל ה כל הסודות הלכו מה שנקרא עלי קבר וכולי אבל כשתמיד שנראה את המילים האלה שכדי לא דימו הנביאים שלא יפחטו אותה בדימיון זה תמיד הולך לקח מה שצחנו ואומר אני לא מדמה את מה שהרבי עשה כדי שלא שהחסידים לא יפחטו אותה בדימיון שלהם על כל פני אבל מה יוצא מהשורה הזו אמרו החכמים כל הנביאים לא יתבו לימות המשיח עולם הבא עין לא ראתה אלוקים זולתך כלומר אי אפשר לדמיין מה שיהיה לו בעולם הבא ולא מתארים את זה כי כדי שלא יפחטרו אותה בדמיון אז יהיה שינוי או לא יהיה שינוי לדברי הרמבם בוודאי שיהיה שינוי וההפתעה הכי גדולה תחיית המתים יהיה תחיית המתים הנה בוא נראה עוד בהלכות תשובה אומר הרמבם אלו שאין להם חלק לעולם הבא אלא הנחרטים ועובדים ונידונים על גודל רשעם אמינים אפיקורסים הכופרים בתורה והכופרים בתחיית המתים אז הרמבם קובע שיש תחיית המתים. תחיית המתים זה העיקר היג מעיקרי האמונה. תחיית המתים זה מנהגו של עולם או שינוי מנהגו של עולם? >> אין שינוי מנהגו של עולם יותר גדול מאשר תחיית המתיות. עוד לא קרה במאות השנים האחרונות אולי פעם בזמן הגמרא היו דברים כאלה. לא ראינו כזה דבר. אז יש ניסים או לא? יש מנהגו של עולם? בוודאי שכן. הרמב"ם כותב, אמרנו מקודם מצד אחד, עולם כמנהגו נוהג ומצד שני ברור שיהיה ניסים ונפלות. איך פותרים את הדילמה הזו? איך פותרים את הדילמה מדברי חז"ל? ופה הרבי נוגע בעוד נקודה על תחיית המתים. זה גם כן אנחנו עכשיו ככה ערב תשעה באה זה גם כן נוגע הנושא הזה. יש מחלוקת מאוד גדולה בין הראשונים, בין הרמב"ם והרמבן. הרמב"ם והרמבן בנושא הזה. האם היד, האם הנצח והתכלס זה נשמות בגופים או הנצח והתכלס זה נשמות בלא גופים? הרמב"ם קובע נכון שיהיה תחיית המתים אבל תחיית המתים זה לא הנצח והתכלית יהיה תחיית המתים ויהיה זמן של תחיית המתים אבל מתי שהוא אחר כך גם אחרי תחיית המתים שוב יחזרו לפירוד הנשמות והגוף והנצח כלומר הנצח של האנושות הנצח של עם ישראל האינסוף זה נשמות בלי גופים הרמבן רבי משה בן נחמן חולק עליו והרמבן אומר שהנצח והתכלית היא דווקא כנשות בגופים. כלומר, הדיון הוא למעשה איך אפשר יהיה יותר להכיל את האור האלוקי האינסופי בגוף או בלי גוף? מה ההיגיון אומר? שבלי מתי יהיה יותר קל לקבל את האור האינסופי ואת כל הגולים הנעלים עם גוף או בלי גוף? הגוף מפריע או לא מפריע לכאורה? >> לכאורה הגוף מפריע נכון? לכאורה הגוף מפריע וא צורכי הגוף וכולי והגוף כמה שיהיה נעלה ומזוכך עדיין מדות ומוגבל ככה זה נראה על פניו אבל החסידות מאירה את הרעיון שכל ישראל יש להם נ חלק לעולם הבא ואמרך כולם צדיקים נצר מטאי מעשה ידי להתפאר שהבחירה של הקדוש ברוך הוא בחר דווקא בגוף הגשמי ואת המצוות הם מקיימים דווקא עם הגוף וכל הגבוה גבוה יותר יורד למטה יותר והזיכוך של הגוף על ידי התורה והמצוות זה עושה את הגוף כלי לקבל את עצמיות הבורא ואת הגילויים הכי נעלים יותר מאשר מה שהנשמות נהנים עכשיו מזיב השכינה אז זה מאמר המוסגר בכל אופן גם לדברי הרמבם בהכרח שאין ניסים ונפלאות אז איך אנחנו פותרים את זה אומר הרבי אכן אין לנו ברירה אלא להגיע למסקנה שיהיה לעתיד לבוא שתי תקופות תקופה ראשונה משיח ח מגיע וה הוא מגיע וגואל את עם ישראל בדרך הטבע בלי נסים ונפלאות ומקבץ נדחי ישראל בדרך הטבע ומכניע את אוי מכניע את האויבים בדרך הטבע בונה את בית המקדש בדרך הטבע מלמד את בני ישראל תורה בדרך הטבע ויש גאולה ויש עולם אידיאלי ועדיין עולם כמנהגו נוהג זה מה שנקרא תקופה ראשונה אחר כך יהיה כתקופה שנייה >> תקופת משיח >> בשניה בשניות תקופה של משיח זה משיח וגאולה ובית המקדש וניצחון והכל אידיאלי ואין רוע בעולם עדיין אבל הסיסטם של ההתנהלות זה סיסטם של התנהלות טבעית אחר כך כאשר הקדוש ברוך הוא רואה שכל עם ישראל הולכים בדרך הישר ולומדים תורה ומקיימים מצוות והכל אידיאלי אומר הקדוש ברוך הוא הרי אני יכול להרעיף עליהם הרבה יותר ואני יכול לצפר אותם הרבה יותר. אז למה שהם יעבדו כמה שנים בשדה כדי שיהיה עד שיצא יצאו הפירות? הרי אני יכול לשנות את הטבע ולעשות את זה באופן על יותר. ואני יכול הרי לעשות למה שיהיה עצים משם ימים בסדירה הראשית. אני יכול שכל העצים גם כן יעשו פירות ואני יכול לעשות גם כן שיכלו את העץ עצמו. אז יהיה תקופה שנייה, תקופה של ניסים ונפלאות וזה לא תקופה מתחייבת מעצם זה שמשיח מגיע. משיח מגיע מה שנקרא הוא מגיע כבסיס כדי לגעול את עם ישראל והגאולה היא בדרך הטבע זה קשור לרעיונות אחרים כי התורה והמצוות אינן משתנים ומשיח מגיע כדי להחזיר את תריג מצוות בשלמות אז משיח מה שהוא מגיע הוא מגיע לגעול את עם ישראל ולהחזיר את הקיום של התרייג מצוות אחר כך יהיה תקופה שנייה של ניסים הנפלאות אז ממילא אין סתירה בין הדברים התחיית המתים קשור לתקופה השנייה כל מה שחז"ל אומרים פה קשור לתקופה השנייה ומה מה שהרמב"ם כותב התחלו העולם כי מנהגו נוהג זה מתייחס לתקופה הראשונה זה בגדול ההסבר של הרבי אבל לקראת סיום השיחה רבי אומר שמה ככה לא כמו שהיה אפשר לחשוב שמדובר פה על תקופות כלומר זה תקופה ראשונה ואולי אחר כך זה יהיה 20 שנה 30 שנה 40 שנה כמו שיש בתיאורים שונים ייתכן בהחלט הרבי נוקט בביטוי יתכן אבל כשהרבי אומר יתכן אנחנו לוקחים את זה שאכן כך הם הדברים הרבי אומר ששני הדברים יהיו בעת או בעונה אחת. כלומר יהיה כביכול שני רבדים, שני שכבות. יש רובד אחד יה, משיח מגיע והוא מגיע לגעול כבדרך הטבע והוא מגיע ופועל עולם כי מנהגו נוהג. אבל באותו זמן הקדוש ברוך הוא ירעיף על עם ישראל ניסים ונפלאות ואת כל הדברים שהם שינוים במעשה בראשית. כולל תחיית המתים. אבל זה לא בגלל שזה חייב להיות. זה לא בגלל שזה הגדר של הגאולה. אלא כי הקדוש ברוך הוא אומר אני כבר אתה לכם היה לכם כזה גלות ועשיתם כל כך הרבה מסירות נפש וכל כך הרבה התקפה והטפחה והיה לכם כאלה צרות אני אראיף עליכם את המקסימום כבר מיד כשמשיח הגיע אבל זה לא מתחייב וזה לא העניין של משיח כלומר רבי עושה פה את ההבחנה בין משיח ובין גאולת בין מה שחייב להיות בין הגאולת הבסיס לגאולת הבונוס אבל המסקנה היא כפי שאמרנו שבעזרת השם שני הדברים האלה יהיו בעת ובעונה אחת וכבר אז כבר מיד הכל כן, באופן הנעלה ביותר אז אנחנו נחתום בדברים האלה ושעיקר שנזכה לכל זה באמת תכף ומיד ממש בשורות טובות ובהצלחה רבה