בשעה שהקדימו ישראל 'ושמענו' ל'ועשינו'.. | 'נחמו-נחמו' בכפליים, פרשת ואתחנן שנת תשפ"ו

ערב טוב כל צופייך נשאו כל שבוע אנחנו מתכוננים לבניין בית המקדש בעזרת השם בתשעה באב הקרוב בעלינו לטובה ולקראת שבת נחמות נחמו עמי ואומרים חז"ל לקו בכפליים ונחמה צריכה גם היא להיות בכפליים מעניין החורבן של תשעה באב תחילתו ב17 בתמוז כידוע שאזובעה החומה למרות שירושלים עדיין עמדה על טילה ובית המקדש על על היחנו אבל הובקעה החומה זה כבר תחילה. מבחינה סימבולית החומה מסמלת את האמת האבסולוטית שסוגרת את העם היהודי בנצחיות שלו. ברגע שהאמת האבסולוטית של האמונה נשדקת, אז מתחיל תהליך של סדק. סדק תרדוף. ואז מעניין היז בתמוז לא היה רק בתקופת חורבן הבית שנזדיקה החומרה. תחילת ההיסטוריה היהודית ביז ותבוז נשתברו הלוחות ולוחות הברית הם הגרעין החזק האיתן של התורה. זה האמת המוחלטת. כשהאמת המוחלטת נשברת, אותם הלוחות שנתקבלו על בסיס של נעשה ונשמע, שהקדימו ישראל נעשה ונשמע, ברגע שנשתברו הלוחות, אז מכאן ועד לחורבן של תשעה באב, תהליך קצר מאוד, תוך שלושה שבועות יכול להיות חורבן מוחלט. ולכן כדי לתקן את החורבן, חוץ [נחירות בוז] מכל העבירות שאנחנו מנסים לחשוב מה יש לכן, צריך לתקן את השורש. ומצאתי דבר מאוד מעניין בקריאת התורה שקוראים בתשעה באב הרי קוראים בתורה בשחרית. קוראים את הפרשה ב פרשת ואתחנן כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ שזה רמז לגלות לסוף 852 שנה אבל בהמשך פתאום נכנס באמצע שהוא מדבר על שאתם תעבדו עבודה זרה ותעזבו את השם פתאום הוא נכנס כי שאל לימים ראשונים למני היום אשר ברא השם אלוקים את אדם על הארץ ולמקצמיים ועקצה השמיים אני כדבר הגדול הזה או הנשמע כמוהו השמע עם כל אלוקים חיים מדבר מתוך האש כמוך ויחיק פתאום מכניס את העניין של מעמד הר סיני כאן יש לנו רמז צריכים לחזק את השורש של מעמד הר סיני וזה פותר מן השורש את כל בעיית הגלות סבבה ניכנס לשיעור השבועי שאנחנו בפרשת ואתחנן והקשר למעמד הר סיני חוץ מזה שבפרשת בית חנן יש את הסיפור החוזר של מעמד הר סיני של עשרת הדיברות אבל היום אנחנו נלמד על אירוע מעניין שקרה בשעה שהקדימו ישראל ושמנו לועשינו הפך העניין של נעשה ונשמע מיד אחרי מן אחרי שמשה משחזר להם את מתן תורה את מעמד הר סיני אז [כחכוח] משה מספר ספר להם ככה בפרק ה פסוק כד אתם אמרתם לי קרב אתה ושמע את כל אשר ידבר יאמר השם אלוקינו אליך ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר השם אלוקינו אליך ושמנו ועשינו ככה הבטחתם לי שאני אלך אחרי מתן תורה ואני אשמע את כל הדברים מאת השם בהר סיני ומה תהיה התגובה שלכם ושמענו ועשינו פיל פלוהים יש פה שאלה עצומה היתכן שהקדימו ושמענו ועשינו היפך העיקרון המקודש בעם ישראל שבזכותו קיבלנו בכלל את התורה שהקדימו נעשה לנשמע. אז מישהו מהתלמידים אומר לי, אולי בהתחלה הם אמרו באמת ושמענו ועשינו ואחרי זה הם תפסו את עצמם ותיקנו ואמרו נעשה ונשמע. טוב, רש בכלל לא באותם זמנים. אם מי שבקי בחומש נעשה [כחכוח] ונשמע הם אמרו בד בסיוון לפני מעמד הר סיני ושמענו ועשינו הם אמרו אחרי מעמד הר סיני אבל הפלא הגדול הוא מיד פסוק אחרי זה כתוב וישמע השם את כל דבריכם ודברכם אליי ויאמר השם אליי שמעתי את כל דברי העם הזה אשר דיברו אלי אליך הטיבו את אשר דברו כל אשר דברו זה הרג כך צריך להיות ושמענו ועשינו היפך הכלל של ניסה בן נשמע למדנו פרשת משפטים כתוב שם פרק כד פסוק ז ויקח משה רבנו את ספר הברית ויקרא באוזני העם ויאמרו כל אשר דיבר השם נעשה ונשמע. אולי כדאי להדגיש גם כן למה מת המעלה שישנה במשמעת איורת. למה לא קודם להבין להשתכנע ואז אני מזדהה עם זה בכל ליבי? אז התשובה היא כידועה. שתי סיבות. סיבה אחת, אם אניח את ההבנה שלי כבסיס, יש חשש של סלקציה. אני אעשה הבחנה בין מצוות ששכלי מבין, אני אבצע. מה ששכלי לא מבין אני לא אבצע. אי אפשר ככה. זה כמו בקופת חולים, אחד יגיד לרופא שהוא לא רוצה לקחת את התרופה עד שהוא יסביר לו מה היא האבקה הזאת. ואמרתי לך שכואב לי הראש נדמה לי ואתה נותן לי אבקה שנכנסת לבטן הרופא לא יענה לו יגיד לו אדוני אתה רוצה להיות בריא או שאתה רוצה להיות דוקטור אתה צריך לסמוך על הרופא אז עם ישראל שמח על הקדוש ברוך הוא וכשהוא אמר לו בשר וחלב הוא לא שאל למה הרופא אמר אני שומע זה סיבה אחת סיבה שנייה גם לא יצויר שיבוא חכם כשלמה ויסביר לנו בצורה הגיונית את כל המצוות אפילו חוקים. זאת אומרת, לא תישאר בעיה של סלקציה כי אני פתאום אבין שכל המצוות מובנות. האם אז אפשר להקדים קודם נשמע אחרי זה נעשה? לא. למה? כי מי שמניח את השכל שלו כבסיס, קודם אני אבין, זה כאילו משדר לקדוש ברוך הוא. זה שאתה אומר זה לא מזיז לי כלום. אם השכל שלי יאשר אז אני אעשה. אז את מי אתה עובד חביבי? את עצמך. אתה לא עובד אותי. זה לא חייל על זה. אז לכן בגלל כל הנימוקים האלה יש סוד מאוד חשוב בעם ישראל עד היום, לא רק בזמן מתן תורה שכל מה שאומר לך הרב, הרבי, המורה, ההורים, קודם כל נעשה. אחר כך אם תחל תבין גם כן צריכה להיות משמעת. נשאל את השאלה אז איך יכול להיות שבני ישראל כמו שכתוב בפרשת בית חנן אמרו למשה רבנו אתה תביא לנו את התורה ואנחנו ושמענו ועשינו ממש להפך ורבותיי אני רוצה להגיד לכם שכל המפרשי המקרא הקלאסיים אף אחד לא מאיר את ההרה על זה. זה עוד יותר מגרה לדעת מה פשר העניין הזה. צלתי רק פרשן אחד יחיד שמתייחס לשאלה הזאת. רב מאיר שמחה מדווינסק, בעל המשך חוכמו, והוא טוען, אתם תוכלו לראות את זה אחר כך בדף בפנים, אני אקצר את דבריו בתמצית. הוא אומר שאין להשוות לפני מתן תורה הם היו אמורים לקבל עשרת הדיברות ישירות מביורא שהבורא מדבר אני לא שואל שום שאלות מה שהוא אומר נעשה אחר כך נשמע אבל כשאמרו למשה שהוא ידבר עמהם פה היות וזה הנביא מדבר אומר המשך חוכמה פה זה לא טוב לעשות נעשה ונשמע כי אולי הנביא אומר משהו לא מתאים ואם הוא יבוא לעקור מצווה אחת מן התורה אז אני צריך קודם להזין טוב מה אומר הנביא ואחרי שאני אראה שזה לא סותר את התורה אז ועשינו אז לכן הקדוש ברוך הוא התלהב אומר אה מי איתם והיה לבב ם זה איתי כל ההשאצל כל הנביאים העתידים הם קודם ישמעו היטב מה הם אומרים ואחר כך הם החליטו אם אפשר לעשות את זה כן זה מתאים לשיטה הליטאית שלו שהוא בכל מקום מנסה לשלול את הסמכות של צדיק של בן אנוש רק הקדוש ברוך הוא אז הוא עושה אב הבחנה בין לבין משה עבדו. אבל כאן זה לא מתאים. מה אני צריך לשמוע ממשה? שמע שמע מה שמע אומר דבר שלא כמו תורת משה. משה אומר אצל משה שיך להגיד שהוא אומר לא כמו תורת משה. אז מילה התשובה הזאת לא מתאימה. חוזרת השאלה לתוך פה הכיצד הקדימו שמיעה לעשייה. טוב, האמת היא שהיה לכאורה היה אפשר לענות על זה תשובה מאוד פשוטה. מאחר ומו שבשון הקודש המילה שמיעה היא דום משמעית. לפעמים שמיה הפירוש שמיעת האוזן לשמוע את הפקודה ולפעמים הכוונה שמיעה to understand להבין את הפקודה להזדהות אתה אז אם ככה לא קשיה מה שאמרו נעשה קודם לנשמע הכוונה היא אחרי שנעשה אז נשתדל להבין לשמע [כחכוח] מובן של הבנה. מה שכאן הם אמרו קודם ושמענו, הם התכוונו פשוט לשמית הפקודה. הרי אי אפשר לעשות עשינו לפני ששמענו ואז אין סתירה. אבל זה תשובה קלה מדי. מדוע? כי למה לא כתוב בנעשה ונשמע? למה לא כתוב לפני הנעשה שנשמע את הפקודה? כי זה פשיטה. לא צריך להגיד את זה. אז ונשמע שכתוב אחרי זה זה הבנה. עכשיו איך נידע באמת היות והמילה היא דו משמעית? כל פעם שנתקל בתורה במושג כמו שמע ישראל, איך אני אדע אם הכוונה תאזין או תבין? אז מצאתי רש"י מפורש פרשת וישב. במחירת יוסף, כאשר בהתחלה שמעון וליבי רצו להרוג אותו, בא יהודה עם הצעת פשרה והוא אמר, "אל תשלחו ביעד חו ונמכרנו לישמאלים." ואז מה עשו האחים? מספרת התורה, וישמעו אחיו. מה הקבלה? וישמעו שהצליחו לשמוע מאחידו שהם לא חרשים אומר רש"י וישמעו וקבילו מני השתכנאו ממנו הבינו והסכימו איתו ואז רש"י נותן כלל לכל התורה כדאי לאמץ אותו אומר התרגום הוא יכריע מהי המשמעות סתכל בתרגום אם התרגום מתרגם את המושג שמיעה משורש קב ל וקבילו וקבלנה ונקבל עשה במובן של השתכנאות הבנה אם התרגום מתרגם בשמע ושמענה ושמיע ושמעו אז זה הכוונה [כחכוח] להאזין עכשיו הבא נסתכל בדף המצורף לסרטון ון במשפטים שכתוב נעשה ונשמע התרגום אומר נעבד זה לעשות ונקבל ואחר כך נבין ונשתכנע ואילו כאן בפרשתנו ושמנו ועשינו אם כאן היה הכוונה שמיעת האוזן היה צריך להגיד ושמענה ונעבד מעניין התרגום מתרגם אותו דבר הוא נקבל שתכנע נבין ואחרי זה נעשה ככה אז הסתירה חוזרת במלאות תוקפה שגם כאן הם התכוונו ושמענו קודם נבין ואחרי זה ועשינו איך ייתכן הפך העניין של נעשה ונשמע אז מאחר ובמפרשי הנגלה לא מצאתי לא רק פתרון לזה אפילו לא מעלים את השאלה אז הנשתדל לאמץ רעיון בסיסי ביותר בתורת חבד בתורתו של הרבי שמזה אנחנו נפתור את השאלה הזו ואני מתכוון למדרש הידוע שמובואר בכל השיחות והמאמרים מה היה ההבדל בין קודם מתן תורה לאחר מתן תורה המדרש מתעכב על הפסוק בתהילים. השמיים שמיים להשם והארץ נתן לבני אדם. הפסוק הזה על פניו נראה לא טוב. זה כמו הפרדת הדת מהמדינה. שמיים שמיים להשם זה הארץ אנחנו בבתים תכן. אז מסביר המדרש שהפסוק הזה מתאר את המצב שהיה לפני מתן תורה. לפני מתן תורה המצב היה שהייתה הפרדה טלית בין העולם הרוחני שהוא שמיים לבין העולם הגשמי ארץ. הוא מביא דוגמה ממלך שגזר שבני רומי לא ירדו לסוריה ובני סוריה לא יעלו לרומי. הפרדת הגבולות. כשהוא רצה לתת את התורה ביטל את הגזירה ואז הלשון של המדרש הוא ככה קדוש ברוך הוא אמר עליונים ירדו למטה ותחתונים יעלו למעלה י חיבור של שמיים וארץ איך מסבירה חסידות המדרש הזה בצורה פרקטית יותר מזה הקדוש ברוך הוא אמר אני גם אהיה אה אתן את הדוגמה ואני המתחיל אומר הקדוש ברוך הוא איפה יהיה עליונים ירדו למטה אומר המדרש נאמר וירד הויה על הר סיני העליון ירד למטה ואיפה יש תחתונים יעלו למעלה ואל משה אמר עלה אל השם עד כאן המדרש איך מסבירים את העניין הזה בתניה ובכל הספרות של האדמורי חבד מי זה קודם האליונים לא מתכוונים רק על הקדוש ברוך הוא כי אז היה צריכים להגיד העליון ירד למטה כתוב העליונים התחתונים מובן שלשון רבים יש הרבה נבראים גשמיים האליוינים למי מי הכוונה? אז מבואר בחסידות שהכוונה היא לאורות הספציפיים של כל מצווה ומצווה. נכון, כל מצווה יש בה אור אלוקי שיורד למטה על ידי עשיית המצווה, אבל הם לא אותו דבר. יש ויטמין תפילין, ויטמין ציצית, ויטמין מזוזה. כמו שבתרייג איברים אין לי תרייג אצבעות. יש עין, אוזן, עף, אצבע, רגל. ככה כל מצווה היא בעלה תוכן אחר ויש לה אור אלוקי משלה. האור האלוקי הוא קדושה עליונה. והחפץ הגשמי שבו עושים את המצווה הוא גשמי, הוא נברא פיזי. אז החידוש של מתן תורה הוא שעל ידי שודי מקיים מצווה הוא מצליח להחדיר את האור האלוקי של המצווה בתוך החפץ הגשמי. רגע רגע אז מה היה לפני מתן תורה? ידוע הרי שהאבות קיימו כבר את המצוות לפני מתן תורה. אפילו על נח כתוב שהוא למד תורה שהקדוש ברוך הוא אומר לו מן הבהמה טהורה ממטמאה ענר מאיפה הוא יודע בת 100 מטמטהורה מכאן שלמד נוח תורה אומר רש"י ואבות לא רק למדו תורה אלא גם קיימו אותו בפועל בהתנדבות ואז נשאלת שאלה מעניינת בלי החסידות לא מובן אילו לא היה בכלל בעולם המידע של תורה אז הייתי אומר האנושות הומללה חיים אנשים ולא יודעים בשביל מה חיים אין חובר את הוראות השימוש אז הקדוש ברוך הוא נתן לנו סוף סוף לעם היהודי שיהיה לנו משמעות בחיים שנהדה בשביל מה באנו לעולם אבל אם אתה אומר שהמצוות כבר היו מקוימות על ידי האבות אלא מה זה בהתנדבות. אז למה צריכים כזה טערם גדול טרסק של מעמד הר סיני תוריד פתק קטן. כל המצוות שקיימתם עד עכשיו בצורה התנדבותית מהראשון בספטמבר חובה. ולמה צריכים כזה בלאגן של מעמד הר סיני. מסה חסידות במעמד הר סיני לא שניתנה אינפורמציה מה הם המצוות זה ידעו קודם מה שהתרחש במתן תורה היה שינוי האטמוספירה ביקום המיסטי לפני זה היה מצב שרוכניות וגשמיות הם שני קווים מקבילים אין מצב שאור אלוקי רוחני חודר לתוך חפץ גשמי ומקדש אותו. הגיונית זה ככה כי זה שני עולמות נפרדים אבל הקדוש ברוך הוא שהוא כל יכול אז הוא נתן לנו את המתנה הזאת את היכולת הוא ביטל את הגזירה הרבי תמיד אומר הגזרה מלשון גזור העולם העליון היה גזור מהעולם התחתון הוא ביטל את הגזירה ויש עכשיו חיבור כשודי עושה מצווה מוקרנת לתוך החפץ של המצווה מוקרנת הערה אלוקית קדושה ומקדש את החומר. עכשיו אנחנו נבין גם תובנה חדשה למה מקדימים נעשה לנשמע. חוץ מה שהסברנו קודם, שני נימוקים. הקדמת נעשה לנשמה היא לא רק בזמן כרונולוגית. קודם תעשה אחרי זה אני אסביר לך. יש פה גם קדימה איכותית. מה יותר חשוב המעשה או ההבנה והכוונה של המצווה? מחדשת לנו החסידות. עצם האקט של הביצוע של המצווה הוא כמו כפתור חשמלי שלוחצים עליו נוצר אור. אז יבוא מישהו טיפש ויגיד אה זה יכול להיות רק אם זה שלחץ על הכפתור עבר קורס באלקטרוניקה והוא יודע מה זה חשמל ומה זה פלוס ומה זה מינוס. אבל אם תינוק יתיישב בלי כוונה על כפתור חשמלי, בוודאי לא יווצר כלום. וכולם מבינים את השטות שבדבר. למה? כי הפעולה של הכפתור היא אובייקטיבית. מה פירוש? היא לא קשורה בכלל. אם אתה מאמין בחשמל, לא מאמין, הכפתור נלחץ אור נלק. זה העיקרון שעומד מאחורי המבצעים שהרבי אמר לקחת תפוס יהודים ברחוב ולהניח להם תפילין. הרבה אנשים לא מבינים את זה. אומרים אתם רוצים לקרב יהודים יפה מאוד. ככה מקרבים. תעשה סמינר מביא אותו לסוף שבוע תשכנע אותו שיש אלוקים שיש מעמד הר סיני. הוא ישנה את כל התודעה שלו והוא יהפוך להיות דתי והוא גם יצביע ג' אולי. כן ואז תניח לו תפילין אבל סתם למדוד לחץ דם מה הטרם אבל לפי ההסבר החסידי יהיה מובן הפעולה הפיזית של המצווה יש בה כוח שהשם הכניס בה היא כמו כפתור שלוחצים ומוקרן האור האלוקי המילה הקרנה לקחתי מאירוע שהיה לי פעם ביקשת שתי מחייל שיניח תפילין. אז הוא שאל אותי שאלה מאוד מעניינת. מה יצא לי מזה? קשה לענות על זה. אם לא הייתי חסיד הייתי אומר לו יהיה לך שמירה מתאונות דרכים יהיה לך אריכות ימים. אה גן עדן. אבל זה צ'קים דחויים. אומר מה שאני אוכל אני שבע שיש לי מזגן אני מרגיש שאני לא מזיע מה יעזור לי שאני מניח תבילין הוא לא כופר שהשם אמר את זה הוא רק שואל מה יצא לי מזה החלטתי להבטיח אותו בצורה מיסטית אמרתי לו אתה יודע מה קורה שאתה מניח את התפילין חלה עליך קרינה שחודרת בכלפת שלך, בקיבורת שלך ובקוביה של התפילין ומקדשת אותה. אז הוא עושה לי ככה, כבוד הרב, זה אתה יכול לספר למי שאף פעם לא הניח תפילין. אני אחרי הבר מצווה הנחתי שנה שלמה תפילין, לא הרגשתי שום דבר. אתה סתם מוכר לי לוקשים. שאלתי אותו אם הוא היה פעם אצל רופא שיניים. פעם ראשונה שעושים צילום לשן שמים לך כזה מגן מעופרת נגד קרינה. אתה לא יודע מה זה של מה קרה? הולך להיות עכשיו קרינת [כחכוח] רנדג. ואתה רואה שזה רציני כי הרופא נכנס בורח מאחורי מחיצה. דקה הוא יוצא אומר סיימנו סיימנו לא הרגשתי כלום אני אמרתי לך שתרגיש יש קרינות שלא מרגישים לכן הקרינה לא הייתה הנה הוא מראה לי את הצילום של הדלקת של השורש של השן יש קרינות שחודרות ולא מרגישים אז הרעיון הוא כשיהודי עושה מצווה זה לא משנה מודתי חילוני מאמין בתורה לא מאמין בתורה הוא עשה את האקט הזה שהבורא ציווה קרינה של אור אלוקי יורדת לתוך החפץ הפיזי ולתוך האדם הגשמי לתוך המוח והלב שלו וקדש אותו וזה הפירוש עליונים ירדו למטה אז למה אני מקדים את הנעשה? כי הנשמע לא יעזור לי בהדלקת האור. אחד יבוא ויגיד, אני לא מוחץ על הכפתור עד שאני לא אלמד קורס בחשמל. תיפשוט. אתה רוצה אור, תלחץ על הכפתור. אתה רוצה לדעת אחרי זה איך זה עובד? אחר כך תדע, אבל בינתיים תלחץ על הכפתור, יהיה לך אור. אז אני מקדים נעשה ונשמע. זה פירוש המושג. עליונים ירדו למטה. הם חודרים ומקרינים אלוקות וקדושה בתוך החומר הפיזי הגשמי. עד כאן מובן. בעיה מתחילה. גם פה יש שאלה גדולה כמו השאלה הקודם ששאלנו איך הקדימו שמיעה לעשייה. יש גם פה שאלה גדולה בספר התניה ובמדרש הזה המדרש מדבר בלשון דאבל אומר עליונים ירדו למטה ותחתונים יעלו למעלה לא הבנתי עליונים ירדו למטה עכשיו הסברנו מה זה אבל אם העליונים כבר ירדו למטה על ידי המעשה של המצווה הוכדרה, קדושה, אלוקות בתוך החפץ הגשמי. אז מה אני צריך עכשיו? תחתונים יעלו למעלה. לאן יעלו? ההור האלוקי נמצא פה. אני אמחיש את זה במשל. היו פעם שני שכנים. אחד גר בקומה רביעית, השני בקומת קרקע. הם היו ברוגז כל השנה לא דיברו סוכסכים הגיע ערב יום כיפור לא נעים צריכים להשלים הגיע מישהו מגשר ודיבר עם שניהם אז העליון אומר תראה אני מוכן לרדת להתפייס איתו אבל אני לא יורד לקומת קרקע אליו לא יכול להגזים התחתון אומר אני מוכן להתפייס איתו אבל אני לא עולה לקומה הרבה אז המגשר יגיד אתם יודעים מה בוא ניפגש בקומה שנייה הוא ירד עד קומה שנייה ואתה תעלה מקומת קרקע לקומה שנייה אז אפשר להבין למה צריך את שניהם אבל בואו נעשה תרגיל עכשיו שאדם עושה מצווה ויורד עליו האור האלוקי על איזה חלק בו יורד האור האלוקי ודי מניח תפילין בתחנה מרכזית מי מתקדש הדומם, הצומח, החי או המדבר. טוב, דבר ראשון ברור המדבר האדם. מוח והלב שלו מקבלים קדושה. האם גם עולם החי מתקדש במבצע תפילין? כן. העור של הקוביית התבילין עשוי מבס, מעור של שור. זה נהיה קדוש. אז חלק מהעולם החי התקדש. רגע רגע, הצומח גם התקדש. ודאי הדיו עשוי מעפצים. מיץ של צמח הפך להיות שם הוויה. וואו. מתקדש. המשקוף של המזוזה דומם קיבל החדרה של אור אלוקי. המזבח קיבל חדירה של אור אלוקי. אז זאת אומרת שבמסלול של עליונים ירדו למטה כבר הקדושה העליונה ירדה דבר חי צומח דומם אז לאן עכשיו התחתונים יעלו אם נחזור למשל של שני השכנים מה יהיה אם השכן העליון הוא לרד שהוא אומר אני לא אכפת לי על הכבוד שלי אני מוכן לרדת עד קומת קרקע הוא יורד שם והוא מחבק את השכן התח תחתון שמסו לך עכשיו התחתון אומר לו רק רגע חכה אני עולה למעלה מה אתה עולה למעלה אני פה אם החשמל כבר חדר בברזל מה טעם להגיד שגם הברזל התחשמל זה עין אח אם הברזל חדר לחשמל ממ החשמל חדר לברזל ממילא הברזל התחשמל לא צריך להגיד פעמיים אז אז מלא נשאל את השאלה מה פשר המשפט תחתונים יעלו למעלה אנשים מתלבטים בשאלה הזאת יש כאלה שאומרים דברים שאין להם פשר אומרים נכון שהאור הולכי ירד לחוטים של הציצית אבל עכשיו זה היה לא מצד הציצית עכשיו אני רוצה שהציצית תרגיש הציצית יכולה להרגיש גיש האור האלוקי ירד להציצית נהיה ציצית קדושה תפילין קדושות מזוזה קדושה מה צריך שהם יעלו למעלה והתשובה היא זה מאוד חשוב בכלל ביהדות בפרט בנושא של החסידות ואחר כך נראה בפרט לתיקון הגלות שנוצרה בתשעה באב. בהתחברות של יהודי לקדוש ברוך הוא ישנם שני מסלולים, שני מסלולים של התחברות, ליצור קשר. מסלול האחד אנחנו נקרא לו בשפה מודרנית המסלול האובייקטיבי הפירוש מסלול הזה לא מתחשב מי אתה מה הדעות שלך מה מידת הדתיות שלך עשית את האקט כהלכתו ירדה הקדושה ואני אקזים ואמר שהקדושה הזאת שיורדת על ידי המצווה אין הבדל מסע את המצווה צדיק הדור או עגלון חילוני בדיוק כמו בחשמל לא משנה מי לחץ על הכפתור זה אובייקטיבי ובמסלול הזה מתקדשים כל האיברים בקיום השולחן ערוך התורה וממצוות אז שאלנו אם גם התחתון מתקדש בעליונים ירדו למטה. אז בשביל מה צריכים שהתחתונים יעלו למעלה? אז כדי להבין את זה צריך לשנות קצת את המשל שעשינו משני השכנים. ברשותכם, השכן התחתון טעות. הוא לא גר בקומת קרקע, הוא גר בבייסמנט מינוס אחד. והעליון הוא באמת לרץ' אומר אני מוכל על כבודי מוכן לרדת מקומה רביעית עד קומת קרקע אבל הבייסמנט אני לא נכנס שיועיל בטובו הוא גם לעשות משהו מי הביסמנט שהוא יועיל בטובו לעלות לקומת קרקע אה עכשיו אני מבין שצריך גם את התחתונים יעלו למעלה כי העליון לנים לא ירדו ממש עד למטה אבל במשל זה נשמע פשוט יש קומת ככה מינוס אבל בנמשל אם אמרנו שמדובר פה על ארבע קומות התכוונתי בכמה מובנים אצילות בריאה יצירה עשיה בעשיה גופה מד דבר, נהיה קדוש, חי, צומח, אפילו הדומם. מי זה הבייסמן פה? כאילו אתה בא להגיד העליונים ירדו עד הדומם אבל הבייסמנט מתחת לדואמים לא יורדים. מי זה מתחת לדוימם? אתם מכירים איזה יצור שהוא למטה מדוימם? אז הרבה [כחכוח] ניסו להגיד לי אולי בעלי חיים טמאים תשובה זה שהם טמאים הם אסורים לנו מבחינת רמת החיות יש לו חיות של דומם של צומח או של חי חזיר הוא חי זה שהוא אסור אסור לאכול אותו אבל הוא חי למה אתה אומר שהוא למטה מהדומם אנשים לא יודעים מה הכוונה פה? מחדש בעל התניה בספר התניה רעיון עמוק. יש יצור אחד ביקום שהוא יותר נמוך מאדומם. הידתם מי הוא? אז האנשים אומרים לי האדם אם הוא חוטא זה נכון אבל צריך לדייק האדם. מי אתה מתכוון? האדם האדם הוא יצור מורכב מגוף ונפש הגוף הוא אובייקט חפץ הנפש קוראים לזה סובייקט זה רגשות זה תודעה זה אני היצור היחידי שיכול לסרב לקדוש ברוך הוא זה לא הגוף היהודי למשל יש לי חילוף חומרים אני לא יכול להחליט ש תעצור רגע, אל תחליף את החומרים. אני לא יכול להגיד ללב, תפסיק לפמפם. העקיבה תפסיקי בת קפצויות שלך. אין לי שליטה על זה. נכון, אני משתמש בגוף. הוא מחשב שאני קיבלתי לשירותי, אבל אין לי שליטה עליו. הוא לא יכול לשרף כשם שהשמש לא יכולה לשרף. היחידים ביקום שיכול אפילו מלאכי חבלה קליפס השם אמר להם להיות קליפס החזיר הוא לא מסרב לקדוש ברוך הוא השם אמר לו יהי חזיר והוא חזיר למהדרין עוד לא נוצר החזיר שיגיד אה בתורה כתוב שאני לא מעלה גרה דווקא לך אני כן יעלה גרה לא חול זה התפקיד שהוא קיבל בבריאה להיות הקליפה בו קליפה הייצור היחידי שיכול להגיד לקדוש ברוך הוא לא רוצה לא שואל אותך זה לא הגוף הגשמי האני האגו בשפת התניה זה השכל והרגש השכל והרגש הם אינם חפץ הם אינם אובייקט הם סובייקטיבי. מה אני מרגיש? מה אני מבין? ושמה העליונים לא יורדים. זה חידש גדול מאוד. זה חידש במיוחד אצלנו בחבד. עוסקים הרבה בעניין של מבצעים ומקרבים הרבה יהודים ומדביקים הרבה מזוזות ושמים הרבה תפילין וציציות וכל מיני דברים ומדליקים נרות חנוכה ונרות שבת הכל נפלא אבל זה הכל בחפצה באובייקט עד הדומם אבל בוא נבדוק רגע היהודי שהניח תפילין נכון שהוא יצא מגדר קרקפתא. מה זה קרקפתא? זה ביטוי ביולוגי. הוא לא אומרים שזה אדם שלא הניח תפילין. קרקפת. מה אנחנו פה בזקה? קרקפות. מתכוונים להגיד שהוא כן מניח תפילין. מי מתקדש? הגולגולת שלו הפיזית. מה עם השכל? אתם מבדילים בין שכל לגולגולת. כן. גולגולת זה אובייקט בודקים את זה ברנדגן שכל לא רואים ברנדגן שכל זה רק במבחן IQ שכל זה דבר רוחני וכאן הפלא הגדול יכול להניח תפילין כשרות מעודרות קיים את המצווה התודעה השכלית שלו לא השתנתה כי הוא זה נגיד שהוא היה לפני איזה אתאיסט הוא עשה לך טובה והוא הניח תפילין אז יפה בחינת ההנחת תפילין הוא לא פספס כלום הוא קיים מצווה במלואה אבל האם זה הזיז משהו בשכל שלו בתודעה שלו לא נעים להגיד ישנם אנשים חרדים שמניחים כל יום תפילין באמונה יש להם אבל בשכל תבדוק האם השכל שלו בטוח שיש אלוקים עם הוכחות ויודע איתו היום לא אין כניסה לאלוקים בשכל ברגש יכול להיות שאין לו שום רגש מקיים את המצוות בחרדיות מוגזמת פיקס בלי שום רגש אז זה נקרא שבמסלול האובייקטיבי העליונים ירדו למטה עד איפה עד הדומם בתוך האני שלי שמה הקדושה של המצוות לא נכנסת שם הקדוש ברוך הוא אומר עכשיו האני שלך יועיל בטובו לעלות מהבייסמנט אילי ואיך מעלים את האני כאן לא יעזרו חפצים יהיה לו ארבע זוגות תפילין הוא ילך 310 פעמים למקווה לא יעזור כלום כאן צריך להעלות את העני שלי צריך שהשכל שלי יתעלה להתעסק בעניינים אלוקיים למד חסידות וידעת היום והשבות לבבך ידע מה זה ממלקן סיבול יבין עניינים אלוקיים מיסטיים השכל הבעמי יבין שמע ישראל הרגש יתחיל להרגיש אהבת השם התלהבות בתפילה כאב בתשובה לא סתם פוקס לך לנו שיהיה עוד מקום בשק להכניס עוד עבירות אלא הרגיש כאבירה בשמחה במצווה וזה לא נעשה על ידי מצוות רק על ידי לימוד שהשכל מתעלה לתפוס עניינים רוחניים ואז הלב מתחיל להרגיש והשיבות האלה בבך עכשיו אני רוצה להסביר מה פספוס בלי זה. תן משל מעניין. משל רגשי. אמא קמה פעם באמצע הלילה ויש לה תדאוק קטן שמונח באריסה, אריסת נדה על הרצפה והוא ישן. מלאך קטן. האמא מרוב אהבה רואה את התינוק בא לתת לו נשיקה אבל הבעיה היא שהאמא היא עליונים והתינוק נצא למטה בתחתונים מה עושים האמא אומרת אני לא אכפת לי אני מוכנה להתכופף מלא קומתי ולהדביק לתינוק שלי נשיקה בשפתיים עכשיו אני שואל שאלת חקירה מעניינת האמא נתנה נשיקה 100% עם כל הלב והנשמה. התינוק הוא ישן. שימו לב, האם התינוק גם קיבל נשיקה? התשובה תלויה בהגדרה מה זה נשיקה? אם נשיקה זה מגע טכני בין שפתיים, אפשר לתאר את זה בוידאו שהשפתיים של התינוק נגעו בשפתיים של האמא. אבל אם נשיקה פירוש או לחוש את האוהב אז היה פה חד סטרי. האמא נתנה את הנשיקה עם כל הלב והנשמה. התינוק שפתיים שלו הרגישו שפתיים הוא לא היה פה. הוא ישן האני שלו לא קיימת. מאיפה בא לי המשל הזה? כתוב בשיר השירים כל נשמה ודית אומרת לקדוש ברוך הוא ישקני מנשיקות פיו זאת אומרת הקדוש ברוך הוא מנשק אותי קיבלת פעם נשיקה עם הקדוש ברוך הוא התשובה היא כן כל מצווה שאני עושה הקדוש ברוך הוא יוצר מגע איתי נשק אותי רגע אז היהודי שואל אז למה לא הרגשתי כלום יש עוד פסוק אני יש שינה. אם אתה יש שינה, איך את יכולה להרגיש? וזה נקודה חשובה מאוד בהבנת הקשר בינינו לקדוש ברוך הוא. המצוות הגשמיות של שולחן ערוך, מצוות מעשיות, הם מורידות את האור האלוקי למטה עד הדומד. אבל כדי שהאני שלי גם יהיה מחובר בסובייקטיבי בשפת הור בשפה התורנית קוראים לזה חפצה זה אובייקט וגברה זה האדם מה אני הרגשתי כשהנחתי תפילין אני יכול לספר לכם סיפור אמיתי שהיה לי לפני הרבה שנים הלכתי לבקר בחוץ לרזה להרצאות אז הייתי אצל שליח מסוים ושליח שבא אורח מראה לו את כל האימפריה שלו איזה מוסדות יש לו בין כל הדברים שהוא יראה לי אומר אתה רואה פה את הקניון הזה יש פה 60 חנויות של ישראלים כל יום שישי אני עובר בכל ה-60 חנויות וכולם מניחים תפילין וזה כבר 10 שנים ככה משיבוש 10 שנים שנים כפול 60 כל יום שישי וואו ואז אני מוציא לו את האוויר מהבלון ואני אומר לו סליחה ומי מניח לך תפילין מסתכל תי צריכים להניח תפילין אני מניח תפילין ספונטנית הרגש אז להזזל למה הם לא מניחים ככה טוב פעם ראשונה הם לא יודעים איך מניחים חמש פעמים הדרכת אותם אבל אחרי אחרי זה הם היו צריכים להגיד רבי הבנו קנינו תפילין גם סרטוק ואנחנו ממש חסידים למה זה לא קורה למה זה לא קורה התשובה היא כי המבצעים הם רק מסלול אחד שהרבי דיבר עליו מחבר את היהודי במסלול האובייקטיבי שהבגדים שלו והידיים שלו והעיניים שלו שלו והפה שלו יהיו מחוברים לקדוש ברוך הוא. אבל השאלה היא מה עם האני שלו. יש סיפור שכולם מכירים את כשיוסף הצליח להתחמק מאשת פוטיפר כתוב ותתפסיו בבגדו וינוס החוצה. חשבתי פעם רעיון מזל שהיא תפסה אותו רק בבגדו. אם הייתה תופסת בידו הוא לא יכול להניח ידו אצלה ולנוס החוצה. אנחנו עושים הרבה פעמים את הטעות הזאת בחינוך. אנחנו תופסים את התלמידים, את הילדים שלנו, את המושפעים שלנו רק בבגדו, בלבושים מצוות טכניות. לפעמים מסתכלים על הכיפה שלו, אם הוא הולך עם חליפה, בלי חליפה, מה אורך השמלה, מה היא מצניס, הכל דברים חשובים, אבל זה הכל לבושים. דיברת איתו פעם על [נחירות בוז] התודעה ללמוד תניה, להרגיש אהבה וקשר פנימי, אז אל תתפלח אגב, וינוס החוצה ופתאום אתה רואה שהוא נעלם. אז עכשיו אנחנו מבינים עוד הפעם בואו נגדיר המסלול האובייקטיבי זה המסלול שנקרא חובות האיברים זה שולחן ערוך תפילין ציצית מזוזה כשרות חנוכה זה מקדש את כל החומרים בעולם עד הדומם חוץ מ את העני שלי יש המסלול הסובייקטיבי שזה זה יכול להתעלות רק על ידי לימוד, התבוננות והתלהבות. אז עכשיו יהיה מובן הסתירה ששאלנו קודם, איך זה שכתוב נעשה ונשמע וזה יסוד גדול ביהדות. פתאום בספר דברים כתוב ושמענו ועשינו. מה הם שינו את ההשכופש שלהם? תובנה מעניינת מאוד. שימו לב שמענוש כתוב בספר דברים. אז מה? כל מי שלמד חומש יודע שחמשת חומשי התורה הם לא גוש אחד. הם ארבעה ספרים ומשני תורה. זה נראה משהו כזה. ארבעה ספרים משני התורה הוא אקס. במה הוא שונה. קודם כל יש בו חזרות על מה שכבר היה סיכום שכזור דבר נוסף יש שמשה מדבר בגוף ראשון לא כתוב ויתחנן משה ואתחנן ואומר אל השם אבל יש עוד פרט שלא שמים לב מיוחד בספר דברים כל המצוות שהם חובות האיברים שולחן עורך כתובים בארבע ספרים הראשונים. נכון, גם בספר דברים יש מצוות מעשיות טכניות, אבל הם חזרה על משהו שכבר נאמר. אבל איזה דבר התחדש בספר דברים שלא היה בקודמים? כל המצוות של חובות הלבבות. שמע ישראל אמונה ואהבתא נבואה משיח בחירה חופשית כל העניינים של הפנימיוס של התודעה והרגש בספר דברים הייתי אומר בפרפרזה אם נעשה את משה רבנו כמו שהיה אצל האדמור הזקן הוא חיבר שולחן ערוך תניה זה שתי עולמות נפרדים בשולחנו אדמור הזקן עושה עליונים ירדו למטה אבל איך עושים תחתונים יעלו למעלה תעניה משה רבנו בארבע ספרים הראשונים הוא מדבר על חובות האיברים אליונים ירדו למטה מקדשים את החומר אבל את הרוח את האני פה צריך להיות תחתונים יעלו למעלה זה בספר דברים כל המצוות שהם חובות הלבות עכשיו אנחנו נבין כשמדובר על מצוות איברים אז מה זה משנה אם אתה מבין או לא מבין הלו זה הכפתור תלחץ פה יהיה אור לא אני רוצה להבין קודם שמע אתה צריך להבין הבנה לא תביא את האור אתה רוצה הרי אור קודם תלחץ על הכפתור נעשה אחר כך נשמע אב כשמגיע חובות הלבבות כאן יש תובנה מעניינת יש מצוות אהבת השם כן אבל איך עושים את זה פה אני לא יכול להגיד אני אכנס לכיתה אני אגיד להם חבר'ה כולם עכשיו לעשות מה שאני מבקש מה מה מר מבקש ונעשה כן אני אומר להם תאהבו את השם עכשיו נו 1 2 3 איך איך אוהבים את השם אם אומרים לו תלבש כיפה הוא שם כיפה תעמוד עומד יושב יושב תאוה איך אוהבים אז בתניה כתוב שאהבת השם תלויה בהתבוננות וידעת היום שבות לבבך זאת אומרת שבמצוות של ספר דברים חובות הלבבות חייבים להקדים ושמענו נבין את וידעת היום יום ושבת לבבך אז יהיה לנו אהבת השם אז צ עכשיו הבנו את כל ה תרכובת של היהדות יש רב יש רבי רב עניינו להיות מומחה של עליונים ירדו למטה עם הלולב כשר עם המזוזה לא פסולה זה הרב רבי לא בא לענות על שאלות הלכתיות איך איך אמר לי פעם מקורף שלי? למה קוראים לו רבי? אומר אתה בא אליו אתה אומר לו רע בי יש בתוכי רע יש לי מחשב זורס אין לי אבז השם מה אני עושה איך אני יוצא מזה אם תשאל רב אין לו מה להגיד לך להגיד גם אני סובל מזה רבי הוא ראש של הנשמות הוא מבין מה זה הוא נותן את החומרים במה להתבונן ואת היכולות להרגיש את האהבת השם אז הוא עושה תחתונים יעלו למעלה. זה ההבדל גם בין הלכה חסידות. הלכה זה הספר שמלמד אותי איך להוריד עליונים למטה. חסידות זה הספר שמלמד אותי איך מעלים את התחתונים למעלה. אז עכשיו יהיה מובן שזה שני מסלולים נפרדים. מישהו שאל אותי פעם בצדק מאיפה נמצאת הרעיון כזה? למה לא נגיד פשוט? זה כמו שאחד אומר לשני, אני מחבק אותך ואתה מחובק. העליונים ירדו למטה וממילא התחתונים יעלו למעלה. זה תמונת ראי של אותו דבר. למה אתה אומר זה שני מסלולים שונים? אמרתי לו, יש לי ראיה מהתורה. תזכרו במדרש שלבדנו. הקדוש ברוך הוא אמר, אני נותן דוגמה אישית. איפה היה עליונים ירדו למטה? וירד הוויה על הר סיני. באיזה תאריך זה היה? ו בסיוון. איפה היה תחתונים יעלו למעלה? אל משה אמר עלי אל האלוקים. מתי זה היה? בז' בסביבה בכלל לא באותו יום הקדוש ברוך הוא ירד יחד מעצילות לבריא לציר השיא עד הדומם של ההר שעלה בעשן אז למה הוא לא ירד עוד 100 מטר על בני ישראל כי זה כבר הגבר האישיות שם אני לא יורד הם צריכים לעלות אליי ואיך הם עולים אליי על ידי מוישה מוישה הוא הרבי הראש ראש כשהראש עולה כל הגוף נגרר אחריו ובזה אנחנו נסכם זה הכוונה נחמו נחמו אמי לקתה בכפליים ומתנחמת בכפליים מה היא לקתה בכפליים בקלקול שהביא את הגלות זה גם בעליונים ירדו למטה הם פקשו לא עשו מצוות קרו וגם בתחתונים יעלו למעלה הם לא לא עומדו במסיבות ולכן כשרוצים לתקן את הגלות לקראת בית שלישי לקראת משיח צדקנו צריך שהתיקון יהיה כפול גם בעליונים ירדו למטה חזרה לקיום המצוות מתוך זיכרון של מעמד הר סיני שהוא האמת המוחלטת החומה שאסור להיבקע הלוחות שאסור להם להיות סדק וברגע שהם קשורים לזה אז בהתחלה אומרים נעשה ונשמע על קיום המצוות המעשי המבצועים ואחרי זה גם ממשיכים ונכנסים עמוק יותר גם לבייסמנט ומשמה מעלים את הנפש הבאמית שהיא תבין שהיא תרגיש ואז יהיה השלמות של החיבור מי שהיה פעם במערת הנטיפים יש שמה נטיף וזקיף. יש איזה מקום שהנתיב וזקף שמה ממש מילימטר אחד. עוד טיפ טיפה שיהיה תחתון עם יהיה לו למעלה וישגר המעגל ויתגלה האור הגדול משיח צדקנו בקורב ממש בגאולה השלימו.