ברוך המבדיל בין קודש לחול - בהלכה ובאגדה • הרב קלמן מאיר בר, הרב הראשי לישראל • כנס אסופות ה-6

זכות גדולה עבורנו ביום כזה מיוחד במינו שמתאספים להם מאות מאות ואלפים אחר הצהריים טובים ברשות ראש הישיבה הגאון הגדול הרב שרף ברשות ראש הכולל שנים רבות ידידי הגאון הגדול הרב שכריה טוב שגם בוחן נמרץ ב מבחני הרבנות הראשית לישראל יעריך השם ימיהם כל הברשות הרבנים החי היקרים אני רוצה לומר כבוד ראש הישיבה הזכות היא שלי לבוא לחזור תמיד למקום שממנו ינקתי. אני מעריך את כל את רוב בטח רובי תורתי. כאן ינקתי, כאן המצאתי, כאן היה הבסיס של החיים, גם החיים התורניים וגם החיים של המשפחה שלנו. וכאן ינקנו ולכן זה דבר של שמחה גדולה שאנחנו אני יכול לחזור לפה ותודה רבה להזמנה אבל למען האמת ראש הישיבה מזמין אותי פה הרבה ואני נדמה לי אם אני זוכר שמעולם לא סרבתי אז באמת זה זכות גדולה ולראות תמיד את הישיבה איך שהיא עולה עוד ועוד ועוד ובעזרת השם יגדיל תורה ויעדיר ולראות את כל בני הישיבות מתכנסים כאן היום עוד נדבר ב זה דבר שהוא שמחה גדולה וקבוע את הנושא של קדושת ישראל, קדושת המשפחה היום. גם על זה אני רוצה לדבר ובאמת אני חושב שזה דבר מסובב הסיבות סיבב שזה נהיה לאחרי חג השבועות. מדברים על קדושת המשפחה. אתם יודעים ה שם של חז"ל לחג השבועות הוא מתן תורה לא מופיע אף פעם בתור לא עכשיו הזמן אבל הוא לא מופיע השם שחז"ל כתבו על חג מתן תורה משנה האחרונה במסכת הינית צנה הורן בנ ציון במלך שלמה בהתרה שיתרה לו אמו ביום חתונתו על הפסוק בשיר השירים וביום שמחת ליבו יום חתונתו יום מתן תורה למה יום חתונה זה מתן תורה? אם היו שואלים אותי הייתי אומר יותר מתאיר בר מצווה. מקבלים מצוות, מקבלים עוד תורה. מה? למה היום חתונה? אני אומר במילה ואני א חתונה בעזרת השם מי שעוד לא נשוי יהיה, אבל צריך לדעת יש תפקיד לאיש, יש תפקיד לאישה. חז"ל אומרים ביטוי מעניין מאוד בינה יתרה ניתנה בנשים. מה זה בינה? מה האישה יותר חכמה? אני פעם הלכתי לבדוק בא אם זה פרמטר להסתכל בבחינות הפסיכומטריות מי יותר טוב האיש או האישה זה סבב של חמש שנים זה יצא אותו דבר אין הבדל אז מה זה בינה בינה זה לקחת את החוכמה לדעת ליישם אותה זאת אומרת אישה היא יותר טובה באיסום המעשי שמ בני אומר החכם מכל אדם מוסר אביך את אבא הוא טוב בתיאוריה הוא מצוין הוא גם יודע לדרוש והכל כל אבל שמע אותו את אמא אל תיטוש תורת אמך תראה איך מה היא עושה מה שחז"ל אומרים שיום חתונסו זה יום מתן תורה לאמו אנחנו קיבלנו אין שום מצווה בחג השבועות שום מצווה לא קיימת איך אנחנו עושים אחרי חג השבועות איך קדושת המשפחה איך הקדושה איך זה בא לידי ביטוי כמו שהרמבם אומר אני פעם חשבתי אמרת בדרשה אבל אולי זה נכון למה אנחנו עושים בהכנסת ספר תורה מי שרצי דרשה ברחובה של עיר כן המקור זה דוד המלך כאשר הוא החזיר את ארון האלוקים אז הוא שם אותו ב הלך ופיזז וחרקר למה הוא עשה את זה ומזה לומדים למה עושים את זה רק ב לא ראיתי אחד מניח תפילין הולך ברחובה של עיר אצלנו תורה זה לא רק בבית המדרש אצלנו תורה זה לא רק בארון הקודש תורה זה איך אתה מיישם אותה? איך אומר הרמב"ם בהלכות? החכם ניכר לא רק בחוכמתו, במאכלו, במשקהו, במשאו, במתנו. איך אתה מתנהג עם אשתך? איך אתה עושה חסד? איך הקדושה שלך? איך הצניעות שלך? הכל כמו שהרמב"ם הולך ומפרט. ולפני שאנחנו מכניסים ספר תורה לבית המדרש, לארון הקודש, אנחנו אומרים אצלנו תורה זה 24/7. תורה היא משפיעה. תורה ניכר עליכם. איך איך בן בני תורה? ואני אומר באמת בצורה ואנחנו נפגשים עם הכל. אתם הציבור מיישם תורה בצורה הכי נפלאה שיכולה להיות לא רק בבית המדרש, בשדה הצבא, בשדה הרחוב, בכל מקום מקדשים שם שמיים. זוהי מבחנה של תורה. מבחן של תורה זה לא רק איך אנחנו פה בבית המדרש, איך יוצאים מבית המדרש. אתם יודעים שרב מאיר שפירה מלובלין כתב על ה ישיבה שלו, לכו בנים שימו לי יראת השם על מתכם וכולם שאלו אותו למה עשית, למה בחרת את הפסוק הזה? אז הוא ענה, למה לכו בנים? בואו בנים היה צריך לראות למה דוד המלך אומר לכו בנים? כי כאשר יוצאים מהישיבה אז רואים איך ההנהגה איך איך נעשה איך איך נעשה הקידוש שם שמיים של ישיבות ההסדר אין כזה דבר כולם מדברים זה קידוש שם שמיים שהוא פשוט נפלא איך לוקחים את מתן תורה ומיישמים אותה אתם יודעים היום אנחנו נמצאים בימי המילואים לא אמרו את החנון למה כי כשהיה בית המקדש מי שלא הספיק להקריב קורבן מעוד שבעה ימים בשולחן שולחן ערוך הרב של בעל התניה אדמור הזקן כותב תסתכלו בהלכות שבועות הוא כותב שנהגו העם לא להקריב את הקורבן בחג השבועות רק למחרת והרי זה דבר מפלי סליחה מילא עוד ימי התשלומים של פסח נו זה בכל המועד ימי התשלומים של סוכות זה בכל המועד נהגו העם יש מאיפה הוא לקח את זה שולחן ערוך הרב פעם ראיתי שיחה של האדמור מחבד מאיפה הוא לקח את זה מאיפה האדמור הבעל התניה בסדר אבל מה הרעיון הוא מביא איזה מקור שמשמה הוא לקח להקריב את הקורבנות של חג השבועות של העולם עולת ראייה אחרי חג השבועות והתשובה אצלנו המבחן של תורה זה לא בחג השבועות מה עשית עם זה איך אימת את זה אז את הקורבנות של חג השבועות בכוונה היו מקריבים אחרי חג השבועות לראות איך איך אנחנו מיישמים את התורה איך תורה באה אצלנו לידי איסום אבל אנחנו בקרן בב נגד גדלנו שבלי שיעור קצת בלימוד אי אפשר להגיד אז דיברנו על קדושה אז שאל אותי הרב איתל סופר שבאמת מגיע לו אישאר כוח גדול על כל הארגון מה הנושא אמרתי לו ברוך המבדיל בין קודש לכל אתם יודעים מי שרוצה שמה דפים אז אני קצת איזשהו רעיון אני חושב שיש בו איזה נקודת חידוש וברשותכם אני אעשה את זה בקיצור כי שמו את השעון מולי אז אם אני לא אתבלבל אני תמיד רואה את השעון בסדר גמור אתם יודעים שהרמב"ם כותב שכמעט כל הפוסקים שלא רק מצוות קידוש היא מהתורה גם מצוות הבדלה היא מהתורה אז מצוות הבדלה היא מהתורה זהב שנאמר זכור את יום הבת לקודשו זכרי בכניסתו וביציאתו אני רוצה לשאול שאלה והגמרא אומרת וככה נפסק בשולחן ערוך שמי שלא עשה הבדלה במוצאי שבת מבדיל והולך עד יום עד שבת אז הגמרא אומרת מה הכוונה? ראשון, שני, שלישי זה אחרי שבת, רביעי, חמישי זה כמי שבת. אז אפשר להדליק סליחה להבדיל עד יום שלישי אפשר להבדיל. אני רוצה לשאול אתכם שאלה קודם, שאלה ראשונה סתם נהיה ילד בר מצווה ביום שני, הוא הצטרך להבדיל? רגע, הוא עשה הבדלה, הוא היה דרבנן, חינוך. עכשיו הוא ביום שני הוא נהיה בר מצווה, אז הוא עכשיו חייב מדאורייתא. אז מה אתם אומרים? לכאורה האם הוא יצטרך להבדיל עכשיו הבדלה? לא ראינו כזה דבר, אבל אולי למה לא? אם הזמן של הבדלה זה עד יום שלישי, אז הוא יצטרך לעשות הבדלה. לכאורה, בפשטות, זה צריכה, זה צריך להיות מחלוקת ראשונים. ויש גם פסק הלכה, מה המחלוקת? המחלוקת בעיקרון צריכה להיות האם הבדלה שאנחנו אומרים שמותר לעשות עד יום שלישי זה תשלומים או זה הזמן עד יום שלישי. אם זה תשלומים אז כיוון שהוא היה פטור. זאת אומרת ההבדלה היא מוצאי שבת. מי שלא עשה הבדלה במוצאי שבת יש לו תשלומים. אז אם ככה הלכה בכל ענייני תשלומים אם היית פטור לגמרי אז אתה לא חייב בתשלומים. חיגר שלא יכל לעלות לרגל. הדוגמה של הגמרא. אז חיגר שלא היה יכול לעלות לרגל הוא פטור אחרי זה מלעלות לרגל. אבל יש תשלומים כל שבעה. לא אבל הוא לא תשלומים זה מי שהיה חייו. אבל אם הקטן היה פטור במוצאי שבת כי זה היה דרבנן אז הוא יהיה גם פטור. אבל אם אני אומר לכאורה אם אני אומר שזה הזמן עד יום שלישי זה הזמן אז זה לא תשלומים אלא יש זמן. עד יום שלישי אפשר לעשות הבדלה. אז גם מי שלא היה יכול לעשות במוצאי שבת אבל לכאורה עכשיו הוא יצטרך לעשות. אז כידוע לכם זו מחלוקת שנפסק הלכה בשולחן ערוך. המחלוקת היא בראש ארי ארי מביא לבין המהרם מרוטנבורג. אתם יודעים אונן זה מופיע גם בהלכות אונן אדם היה לו עלינו נגיד נפטר לו מישהו ב מוצאי שבת בשבת נגיד נפטר לו מישהו אז כל זמן שלא קברו הוא עונן אונן פטור מכל המצוות לא רק שהוא פ ממצוות עשה לא ממצוות לא תעשה אסור לו לגנוב אבל ממצוות עשה הוא פטור ולא רק שהוא פטור אסור לו לברך אז הוא לא הוא לא עושה לא לא מתפלל ולא מברך ולא מבדיל. אז כן, קברו במוצאי שבת. מה הדין? אז במוצאי שבת קברו אותו ביום ראשון בבוקר נגיד את את המת. אז ברור מוצאי שבת הוא לא מתפלל והוא גם לא עושה הבדלה. מה הוא ביום ראשון? אז הראש מביא רי אומר ככה הראש אומר שאמרו לו במוצאי שבת אמרו לו שבמוצאי שבת הוא שיעשה הבדלה אז הוא אמר הראש מביא אמר לא כיוון שהייתי פטור במוצאי שבת אני פטור גם בעכשיו כמו חיגר הוא נותן את הדוגמה למה זה תשלומים אבל במוצאי שבת הייתי פטור אז גם עכשיו אני פטור אומר הראש מביא אבל המרטנבורג כותב לא יום ראשון אתה באמת ביום ראשון אתה חייב לעשות הבדלה למה אומר הטז המנחת חינוך שם בהלכות אבלות מסבירים מה המחלוקת ראש סבר הרי סבר סליחה שזה תשלומים אז אם זה תשלומים מוצאי שבת הייתי פטור אז אני גם פטור עכשיו מהר מרוטנבורג אומר זה לא תשלומים, זה הזמן. הזמן זה שלושה ימים. אז אתמול לא יכלתי, אתמול הייתי פטור, אבל עכשיו יש זמן חדש. עכשיו זה מחייב. מרן השולחן ערוך פסק, צריכים לדעת מרן השולחן ערוך פסק ש הוא חייב, כך כותב השולחן ערוך, השולחן ערוך בהלכות אבלות פוסק שמי שהיה לו עונן במוצאי שבת, תפילה ערבית לא מתפלל. למה הוא לא מתפלל תפילת ערבית? כי ערבית זה בוודאי תשלומים אז הוא לא מתפלל תפילת ערבית אבל הבדלה הוא עושה כמו אמר מרוטנבורג למה מה ההבדל תפילה זה תשלומים היית פטור במוצאי שבת אז אתה עכשיו אין לך תשלומים הבדלה זה לא תשלומים זה הזמן אז אם ככה אם זה הזמן אם זה הזמן אז עכשיו עכשיו תעשה וכך פוסק השולחן ערוך אז אדם שהיה עונן לו עלינו זה קורה יעשה את ההבדלה אחרי הלוויה כי זה לא תשלומים. אז יעשה גם אם היית פטור. נו אז ילד קטן שנולד ביום שני יעשה הבדלה. לא שמענו על זה. למה זה לא תשלומים? עכשיו אתה חייב דאורייתא. אה >> איך >> לא שומע? >> גם היה חייב. >> אה יפה. אז באמת ראיתי שבשיעוט הר צבי של הרב רב צבי פסח פרנק מי שהיה רבא של ירושלים כותב את הספרה שאתה אומר ויפה מאוד מי חייב בהבדלה מדאורייתא מי שהיה לו שבת דאורייתא אבל מי שלא היה לו שבת דאורייתא אז ממילא גם הוא לא חייב בהבדלה מדאורייתא יפה מאוד אבל אני רוצה להמשיך אז מה אמרנו מה פסק השולחן ערוך בהלכות אבלות שזה הזמן אומר אנחנו יודעים גם יש לנו הגמרא לומדת אחד מהשני אדם שלא עשה קידוש בליל שבת מה נפסק בשולחן ערוך ברע רעא מה הוא עושה קידוש מתי איך כל היום יכול לעשות קידוש את כל הקידוש שהוא עושה אם הוא לא עשה קידוש עושה קידוש למה אז זה תשלומים או זה הזמן מחלוקת ראשונים התור מביא כבר הטור מביא את הרב עמרם. איך אני יודע? כי הטור אומר אם לא קידש בלילה כתב רב אמרם אז הוא עושה למחרת רק אם לא קידש מחמת שכחה אונס יקדש למחר. למה? למה רק מחמת שכחה? כי אם זה תשלומים אז זה כמו בתפילה. אדם שלא הזיד, לא תפלל למנחה במזיד אין לו תשלומים. למי יש תשלומים? או לאונס או שכח משהו כזה. אז אומר הרמב"םמם גאון ככה התור מביא שזה גם אותו דבר זאת אומרת זה תשלומים אבל הרמבם בהלכות שבת כתב לא משנה אם זה שוגג או מזיד לא משנה יכול לקדש למחר כי מה הרמבם סובר וכך פסק מרן השולחן ערוך ברע אז מה הרמבם פסק שמה זה מה זה הקידוש זה לא תשלומים אלא זה הזמן אז לכתחילה תעשה בליל שבת כי אז נכנסת שבת לא עשית אתה יכול לעשות אז מה זה משנה אם לא עשית במזיד ששיחקת או בשוגג זה הזמן יפה מאוד אז ככה וכך פסק מרן השולחן ערוך שלגבי קידוש בשבת בן שכח בין הזיד זה דעת הרמבם שכותב מפורש אז אין הבדל באמת יפה מאוד עכשיו בואו נחזור להבדלה מה צריך להיות בהבדלה? איך השולחן ערוך פסק? בוא בוא בואו נעשה ביחד את החשבון. איך השולחן ערוך פסק בהבדלה? מה זה? תשלומים או שזה הזמן? הזמן. אז אם זה הזמן זה משנה שכח או לא שכח. מה? לא. נכון. אני רוצה לצטת לכם את השולחן ערוך בסימן ריצט. אומר השולחן ערוך שכח שנייה אחת צריך להיות ריש דקה דקה מה דקה דקה דקה זה נמצא שנייה שנייה שנייה שנייה שנייה שנייה שנייה צריך להיות בצט סעיף ו מה שאני זוכר הנה נחתך לי פה טוב אני לא לא טועה רצט תסתכלו בשולחן ערוך סעיף ו שולחן ערוך מרן פוסק שכח ולא לא הבדיל מבדיל עד יום שלישי. למה שכח? הרי בקידוש אמרת בין שכח בין בהזיד. למה? כי זה לא תשלומים. אז אתה הרי אמרת פסקת כמו המרם מרוטנבורג. אז הרי לפי המערם מרוטנבורג אתה אזזה גם עונן כל הזמן כי זה הזמן. אז אם זה הזמן למה שכח? אומר בקודם את השאלה הזאת לא אני קשאתי. שאלה הסתירה הזאת החתם סופר עומד עליה שאל אותו את זה תלמידו אמר המשיק למען האמת המשנה ברורה אל תגידו לי שתסתכלתם משנה ברורה אבל המשנה ברורה בחמת הקושיה אומר שכח לו דווקא הוא הדין הזיד אמר החתם סופר אומר לא דווקא שכח ולא הזיד שולחן ערוך הרב גם אומר שכח אבל נשאלת השאלה הסתירה. אז למה? למה דווקא שכח? הרי אם אתה אומר שזה הזמן כמו התירוץ של החתם סופר בעיניי מאוד קשה. החתם סופר אני אגיד לכם מה שהוא כותב בתשובותיו באמת אני לא מבין אותו. החתם סופר אומר ואני לא יכול מחמת קוצר הזמן להיכנס אבל החתם סופר אומר עונן באמת התשובה לא לא למדנו נכון החתם סופר אומר עונן זה לא זמן אלא באמת זה תשלומים אבל עונן זה עוסק במצווה פטור מן המצווה ולכן הוא היה פטור ומופקע לגמרי ולכן אין לו תשלומים כך אומר החתם סופר ולא עכשיו להיכנס על המחלוקת מה זה עונן באמת לא זהז הזמן האם זה בעיה של עוסק במצווה או לא יש בזה אריכות רבה רבה רבה עוסק במצווה נחשב מופקע לגמרי גם בזה יש אריכות רבה יש סתירה במשנה ברורה ואני לא רוצה עכשיו להיכנס לזה בשער הציון אבל אני לא מבין את רבינו החתם סופר אם אתה אומר שעונן הוא מופקע לגמרי אז איך אתה אומר והוא לא היה חייב בכלל אז למה אתה אומר שעל התפילה תרבית יש תשלומים אם הוא יכול להתפלל אם הוא היה מופקע אוננו מופקע לגמרי אז מה ההבדל והשולחן ערוך בהלכות אבלות בטח למדתם ובטח אם לא למדתם תיבחנו על זה גם וכדאי לעשות את המבחנים של הרבנות הראשית אני אומר לכם חייבים לעשות המבחנים ככה יוצאים תלמידי חכמים תעשו את כל המבחנים כל המבחנים של הרבנות הראשית אבל השולחן ערוך פוסק שם בהלכות אבלות שיש הבדל בין מצ בין בין א הבדלה לבין תפילת ערבית. אם עוסק במצווה מופקז מה ההבדל? לעניו דעתי ופה אני בא גם להביא להסביר את השולחן ערוך ולדייק אותו היטב. אז אנחנו רק אני חוזר על השאלה מה אמרנו השולחן ערוך מצד אחד פסק כמו המרם מרוטנבורג שאונן הוא חייב למרות שהוא היה פטור הוא חייב כי זה הזמן מצד שני השולחן ערוך פסק דווקא שכח ובהונן הוא כתב מבדיל למחרת אז מה ההבדל יש הלכה שלא נמצאת בשולחן ערוך מה הדין אדם לא הבדיל במוצאי יום טוב במוצאי שבת כתוב מה הדין אדם לא הבדיל במוצא יום טוב. מה הדין? אדם לא הבדיל במוצאי יום טוב. מתי? כמה זמן הוא יכול להבדיל? מחרט, עוד יומיים, עוד שלושה ימים, כמה זמן? אין אין שולחן ערוך לכאורה בלילה. אין. כל מה שאנחנו אומרים ראשון, שני, שלישי, בגלל שזה נקרא אחרי שבת, אבל במוצאי יום טוב לא כתוב. איך >> לא שומע? >> מה? איסור חג? מה זה איסוחג? שום דבר. אבל אתה צודק, אבל לא מתעמי. הגאון רבי קבייגר, הגאון רבי קביגר שם בסימן רצ"ט, רצ"ט זה כל ההלכות מקובץ של הלכות הבדלה אומר הגאון רבי עקיב מביא והמשנה ברורה פוסק את הרבי עקיבא הייגר הזה להלכה בצ"ט. אומר הגאון רבי עקיבאיגר בשם ספר לשון לימודים לא יודע מי זה הרב קביגר תמיד סליחה שאני אומר מביא הרבה פעמים ספרים שאתה יכולתי לחפש לא חיפשתי אני לא יודע מי מי זה הלשון לימודים אבל ככה הרבי קו גגר ופוסק אותו להלכה המשנה ברורה בצט פוסק מביא את הרבי קו גגר ופוסק אותו להלכה גם מוצא יום טוב אדם שלא עשה יעשה למחרת כל היום למה למה? ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. היום מתחיל מהלילה. אז אם לא עשית היום זה פשוט זה אותו יום. פוסק הגאון רבי קו. מי שלא עשה במוצא יום טוב יעשה למחרת. זה היום. זה לא תשלומים למחרת. זה היום. ויהי ערב ויהי בוקר. יום אחד אמרתי. המשנה ברורה ברצט מביא אותו להלכה ללא חולק ככה הוא מביא שהגאון רבי קיגר קר פסק וככה הוא מורה להלכה והשתה דקה דקה עכשיו מאוד מאוד ברור לפי הרבי כבעיר ותראו איך שזה מדויק יום ראשון גם במוצאי שבת לא זה ודאי אותו היום אתה יכול להגיד ששני שני ושלישי זה תשלומים. מוריי ורבותיי, אתם הרי תלמידי חכמים. הרמב"ם בדרך כלל מצטט את הגמרא. אני רוצה להראות לכם איך הרמב"ם כתב את ההלכה שעושה הבדלה עד יום שלישי. דיוק ברור של הרמב"ם. הרמב"ם כותב ואני קורא בפרק כט מהלכות שבת. אם לא הבדיל בלילה, בגמרא כתוב מבדיל עד יום שלישי. זה הלשון היחידה שכתובה בגמרא. עכשיו אני רוצה לצטט את הרמב"ם פרק כ"ט הלכה ד' מהלכות שבת. אם לא הבדיל בלילה מבדיל למחר. ומבדיל והולך עד סוף יום שלישי. מה זה הדבר הזה? מבדיל עד יום שלישי. מה זה מבדיל למחר? הוא מבדיל והולך עד סוף יום שלישי. למה לחלק את זה? והרמב"ם בדרך כלל, אתם יודעים, נוקט את לשון הגמרא. אז מאיפה הרמב"ם אומר? אני חוזר. אם לא הבדיל בלילה מוצאי שבת מבדיל והולך למחר. ואם לא הבדיל מחר, מבדיל עד יום שלישי. הרמב"ם רוצה להגיד לך אדוני יש פה שני חלוקות יש חלוקה אחת שזה למחרת זה ודאי הזמן וירב ויבוקר דרך אגב שכחתי לציין מצאתי בעקבות הכנה לשיעור שהרבי כבגר לא היה הראשון גם לא לשון לימודים יש ספר קל בו שהוא כותב כך מי זה הקל בו זה לא זה לא שאני לא יודע אף אחד אני חושב לא יודע זה אחד מרבותינו הראש יש אפילו דעה שזה אישה אני זה אבל באמת אי אפשר לדעת אבל הראשונים רבותינו מביאים אותו את ספר הקול בו אני באמת אף אחד לא יודע מי זה לא מחמת הצלות כי אני יודעכל אף אחד לא יודע מי זה הספר הקולו אז ספר הקול בו זה אחד מרבותינו הראשונים וספר הקול בו כותב מפורש קצת א את אמש חיפשתי בשביל הזה כמו רבי כבייגר רב קוור לא לא ראה את זה כנראה ספר הקלבו כותב שלמחרת מוצאי יום טוב עושה בלילה הוא למחרת. אז הגאון רבי קו כיוון לספר הכל בו. אם כן אז זה ברור. עכשיו הרמב"ם גם כך סובר. ברור. ולכן הרמב"ם כותב אם לא הבדיל במוצאי שבת מבדיל למחר ואחר כך מבדיל עד יום שלישי. אז הכל מיושב. כלומר ההבדלה ביום ראשון זה ודאי הזמן. וירב ויבוקר זה היום. אז אני מתחיל בערב מתחיל ביום וזה לא משנה זה שבת לא משנה יום טוב זה היום מבדיל והולך עד סוף יום שלישי זה תשלומים עכשיו הכל מיושב אז ממילא מה שהמרה מרוטנבורג אומר נכון לשון השולחן ערוך מי שלא הבדיל היה עונן מבדיל למחרת למחרת זה ודאי שהוא חייב למרות שהוא הוא עונן עכשיו עד יום שני שני שלישי זה ברור שזה כבר רק עניין של תשלומים אם זה תשלומים פסק השולחן ערוך ואין שום סתירה שכח מבדיל והולך עד יום שלישי באותו יום הוא יכול מיד להבדיל אבל למחרת שמה בוודאי זה עד יום שלישי מם כן מצאנו למדים שהישבנו בעזרת השם ובסיעתא דשמיא ברוך המבדיל בין קודש לכל מתי אנחנו אנחנו יכולים לעשות את ההבדלה. אז ביום ראשון אכן באמת זה ודאי היום, זה חובת היום. לשני ושלישי זה כבר עניין של תשלומים. ותשלומים אז אנחנו עושים את באמת את תשלומים. ברוך השם שנתן לנו. דרך אגב, למה במוצאי תשעה באב אנחנו עושים הבדלה ביום ראשון בלילה במוצאי תשעה באב? הרי היינו פטורים ביום ראשון. שמה זה כבר תשלומים. אדם תשעה באב שחל בשבת לא עושים הבדלה. יש מחלוקת. הרמבן הרמבן דרך אגב אומר שבגלל זה גם לא עושים הבדלה אחר כך. כך טוען הרמבן בתורת האדם. אבל אנחנו השולחן ערוך לא פוסק ככה. אז אני שואל למה במוצאי שבת אנחנו מוצאי שבת שכל שעה באב או נדחה או לא משנה אז אנחנו לא עושים הבדלה ועושים הראשונים חולקים אבל אנחנו פוסקים לא עושים מוצאי שבת ועושים את ההבדלה ביום ראשון בלילה למה הרי במוצאי תשעה באוונו פטורים התשובה >> איך הבדלה >> טוב אבל אתה לא עשית הבדלה >> אז זה היית פטום הבדלה למה אתה עושה הבדלה ביום התשובה אנחנו חייבים בהבדלה גם במוצאי שבת שחלתי אישה באב יש לזה כלל איך כתוב בגמרא הריה הו דרבי עליי יש הריה שלא נותן לי לשתות יין מה זה ההריה הזה שלא נותן לי לשתות יין עצום אבל אני חייב בהבדלה זה לא כמו עונן עונן פטור לגמרי בתשעה באב אני חייב כיוון שאני חייב בתשעה באב בהבדלה אז ממילא הייתי מחוייב אז יש לזה תשלומים לא הייתי אנוס למה מנוס כי היה אריה אריה היה צום תשעה באב חורבן בית המקדש לכן אבל ביום שני כיוון שאני יכול לצום אז כבר יכול לעשות הבדלה אז אני עושה את ההבדלה בדבר ברוך השם שהקדוש ברוך הוא זיכה אותנו ואני חוזר למען הפתיחה שאצלנו המבדיל בין קודש לחול ואנחנו גם יודעים איך להכניס את הקודש לתוך החול איך אנחנו מקדשים ואני אומר באמת זה פאר היצירה הישיבת קרם ביבנה היא הישיבה שהקימה את ישיבות ההסדר פרס ישראל ש קיבלו ראש ישיבת קרם ביובנה הקימה את ישיבת ההסדר פאר היצירה איך אנחנו מקדשים לא רק את בית המדרש איך אנחנו מקדשים את היציאה איך אנחנו מקדשים את החול ואנחנו אנחנו יש המבדיל בין קודש לחול אבל אנחנו מקדשים את הקודש אנחנו מקדשים את החול אשרינו מה טוב חלקינו אני אומר ואנחנו צריכים להיות בגאוות יחידה ובזקיפות קומה גם יושבים ולומדים וגם מקדשים שם שמיים בכל דרככם עלו הצליחו תמשיכו בעזרת השם להאיר את האור הגדול אתם מקדשי שם שמיים ברבים תודה רבה לכם