בקשת האני העצמי - שיחת התעוררות לקראת הסליחות | הרב גבריאל סרף, ראש הישיבה

[מוזיקה] רשות ראש הישיבה שליטה מורי ורבותי הרבנים הרמז של אלול המפורסם אני לדודי ודודי לי מבטא יותר מכל את האהבה הדדית שיש בין עם ישראל לבין הקדוש ברוך הוא כדוד לרעייתו אני לדודי ודודי לי כל גילוי של אהבה מצד הקדוש ברוך הוא באופן טבעי מעורר גם רגשות של אהבה בחזרה הקדוש ברוך הוא אני חושב שהערב זכינו לגילוי אהבה מיוחד בעיבודו של צורר ישראל בלבנון אז אולי זה דרך האירוע המשמעותי הזה יהיה בןק יותר להתחבר לתוכן המילים של הסליחות הראשונות שנאמרים בהרבה קהילות ישראל החל מהיום והייתי רוצה לעסוק באיזשהי נקודה אחת מתוך שאפשר לדלות אותה מתוך פרשת השבוע שהוא דבר יסודי אני חושב בהרבה מ ספרי החסידות ובכתבי הרב הפסוקים המפורסמים שעוסקים לדעת הרמבן במצוות התשובה כי המצווה הזאת אשר אנוכי מצוך היום לא נפלת היא ממך ולא רחוקה היא לא ושמיים היא לאמור מי ייעלה לנו השמיימה ויקחה לנו וישמיענו אותה ונעשנה ולא מעבר לימי לאמור מי יעבור לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אותה ונעשנה כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו הפסוק הזה כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובברך לעשותו כל מי שקורא אותו זה נראה מאוד מאוד אפילו רחוק מהמציאות וכי לחזור בתשובה על הקדוש ברוך הוא זה דבר שקרוב מאוד מאוד קרוב מאוד לשנות הרגלים ידוע שמה שמכונה התר ד רבונה שהגמרא אומרת ביומה בדף פבה וד בכ במקומות כיוון שעבר אדם עבירה ושנה בה הוא טרה לו אומרת הגמ אומרת הגמרא אוטרלו ל כ דעתך אלא נעשת לו כהיתר אדם שנמצא בתוך שגרה של עבירה היא הופכת להיות כהרגל נעשת לו כהיתר הוא כבר לא חש ייסורי מצפון הוא לא חש עד כמה הוא מדרדר אז לומר כי קרוב אליך דבר מאוד בפיך ובך לעשותו אז ה באמת הרבה בעל תניה מרחיב את זה איך באמת אפשר להבהיר את הנקודה הזו אבל יתכן מאוד שאפשר להבין את היסוד כאן על פי פירוש רשי או דברי הספרי שמובאים ברשי על פסוק בסוף פרשת ניצבים כתוב שם העדות תוחם היום את השמיים ואת הארץ החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרתה בחיים למען תחיה אתה זרך רשי מביא את דברי חזל מה זה העדות וכם היום את השמיים ואת הארץ במ השמיים והארץ משמשים כאן כעדים לעם ישראל אומר רשי אמר להם הקדוש ברוך הוא ישראל הסתכלו בשמיים שבראתי לשמש אתכם שמה שינו את מידתם שמה לא עלה גלגל חמה מן המזרח והעיר לכל העולם הסתכלו בארץ שבראתי לשמש אתכם שמה שינתה מידתה שם אז ראתם אותה ולא צמחה אושם זרעתם חיטים ולתה שעורים ואז בא הקל וחומר ומה אלו שנעשו לא לשכר ולא להפסד אם זוכין אינם מקבלים שכר ואם חוטאים הן מקבלים פורענות לא שינו את מידתם אתם שאם זכיתם תקבלו שכר ואם חטאתם תקבלו פורנות על אחת כמה וכמה דברי חזל כאן ברשי מאוד מאוד תמים איזה מין כל וחומר זה מה בכלל נקודת ההשוואה לעשות כל וחומר משמיים וארץ שגלגל החמה אף פעם לא שינה את מידתו שכל פעם הוא עולה במזרח ושוקע במערב שהארץ לא משנה את מידתה שאם אתה זורח חתים היא לא מעלה שעורים יש בכלל נקודת השוואה בין דברים שהם גלגל הטבע הדברים הכי בסיסיים שהקדוש ברוך הוא ברא בששת ימי בראשית לבין הניסיונות והאתגרים וההתמודדויות שכלל אדם שיש לו יצר הרע עומד בפניהם לעשות מן קל וחומר הזה כזה שכמו שהם לא שינו כך אתה לא תשנה אבל יתכן מאוד שבאמת כתוב כאן היסוד כבר המד הכח השם משמואל והביא דברי הרמבן בספר בפרשת בראשית כשהרמתי מה משמעותו של עץ הדעת טוב ורע הרמבן אני חושב רומז ממש ממש לדברי הספרי פה שמובאים ברשי אומר הרמבן שמדרגת של אדם הראשון לפני שהוא חטא בעץ הדעת היייתה שאדם הראשון היה מקיים את מצוות הקדוש ברוך הוא כדבר טבעי ואז הוא אומר כאשר יעשו השמיים וכל צבאם פועלי אמת שפעולתם מת ולא ישנו את תפקידם עצם ה ההשוואה הזו הדמיון הזה [מוזיקה] בוראו כפי שהשמיים פועלי אמת שלא ישנו את תפקידם אומר הרמבן אצלנו בפרשה על הפסוק הזה העדות וכם היום שגם לעתיד לבוא גם לעתיד לבוא בעזרת השם נחזור לאותו לאותה מדרגה של אדם הראשון קודם החטא והוא מצטט את דברי הגמרא בסוף מסכת שבת בדף קנא הגיעו ו הגיעו ימים אשר תאמר אין לי בהם חפץ אלו ימות המשיח שאיין בהם לא זכות ולא חובה ימים שה אין אין כביכול אין מצב של התמודדות מצב של ניסיון אין בהם אין בהם חורה בחירה חופשית הם נטולי בחירה זה ימות אלו ימות המשיח דורש את הגמרא אבל כאן השאלה עולה מאליה היתכן באמת לומר שאדם הראשון קודם החטא היה משולל בחירה היה נטול בחירה חופשית היה מקיים את מצוות בוראו כמו השמיים כמו שאומר הר בן השמיים וכל צבאם הרי ברור ש לאדם הראשון הייתה בחירה חופשית הרי זה בדיוק הנקודה שנעשה אדם בצלמנו כדמותנו שכותבים המפרשים ככה גם מבואה ב ספורנו במקום רבנו הספורנו אומר שזו הנקודה בצלמנו כדמותנו שיש כאן נקודת דמיון ל לדמותי צלמנו כדמותינו שהם בעלי שם בעלי בחירה אז אז מה הפשט ב מה הפשט ברבן אבל הביאור הוא מפורסם כבר בדברי הנפש החיים שבוודאי הייתה בחירה חופשית לאדם אבל הבחירה של האדם הבחירה החופשית של האדם במובן מסוים הייתה משולה לאדם שהוא נטול בחירה חופשית דהיינו הבחירה החופשית כמשל אומר הנפש החיים זה כמו הבחירה חופשית שיש לאדם להושיט את ידו לתוך אש בוערת ברור שיש לאדם בחירה חופשית להושיט את היד שלו לאש בוערת אבל הפעולה הזו היא כל כך כל כך לא מתקבלת על הדעת הוא סולד בגלל מעצם המחשבה להושיט את ידו לאש ב הרי שביחס הפעולה הזו באיזשהו מקום הוא נחשב כאילו הוא נטול בחירה חופשית כי אין בכלל המינה אומר הנפש החיים זאת הייתה הנקודה של הבחירה החופשית של אדם הראשון קודם החטא בוודאי שהוא יש לו בחירה חופשית לעבור על מצוות השם אבל הבחירה החופשית הזאת היייתה נראת בעיניו היייתה אמורה לראות ככה הייתה נראת בעיניו כדבר שהוא כל כך משולל אומינה בכלל שכן יש מקום לדמות את האדם לשמיים בכל צבעם ששם השינוי את מידתם ובעצם זוהי השאיפה וזאת הנקודה שאדם צריך לשאוף אליה להרגיש כשהוא קורא את הפסוקים העדות וכם היום את השמיים ואת הארץ החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרתה בחיים להרגיש את זה בכל נימי נפשו שכל עבירה על מצוות השם הא מוות כפשוטו וכמו שאדם לא ילך לסכן את חייו בדבר שהוא עלול למות בו אז לא יעלה על הדעת שאדם יעבור על מצוות השם לא ייעלה על הדעת החיים והמוות תתי לפניה זה מוות יש בחירה חופשית של האדם לאבד את נפשו יש בחירה חופשית האם הוא מעלה בדעתו אדם נורמלי אדם בריא מעלה בדעתו לעשות דבר כזה לא זה כמו לאושיית ידו אל האש אז כאילו נטול נטול בחירה חופשית ביחס הפעולה הזו דבר מאין זה אפשר ללמוד מדברי בן עזרא בפירושו לעשרת הדיברות כשהוא מגיע למצווה שלא תחמוד לא תחמוד אשת רך הוא שואל איך אפשר לצוות על האדם לא לחמוד לא לחמוד את תשת ר איך אפשר לצוות את זה אז הוא אומר אומר זה תחשוב יש כפרי אחד אדם כפרי אדם פשוט חקלאי פתאום הלך לעיר הגדולה רואה את בת המלך בת המלך אז מה יש לו טיווה יש לו תאווה עכשיו שהוא רוצה להשיג אותה יש לו איזשהו חמדה שהוא רוצה הוא חושב בדעתו איך אני משיג נסה לבת המלך הרי זה הבל הבלים הוא לא מעלה בדעתו שזה אפשרי בכלל אתה ב בשפל בשפל המדרגה אתה כפרי אתה רוצה להיות מחותן עם המלך לשת את בת המלך לך אין לו תאווה בכלל זה לא תחמוד אדם צריך להרגיש שאשת ראהו זה כמו בת מלך זה זה לא מתחיל בכלל אינה ואמינה אם צריך להרגיש החיים והמוות נתתי לפניך אבל כמובן הש איך עושים את זה חזל אומרים בגמרא בנדרים בדף לב בשעת יצר הרע לת ד מדקר יצר טוב אדם נמצא בתוך התאווה דמת קרצו נכנסה ברוח שטות אומרת הגמרא בסוטה אבל התשובה לכך היא מה שהגמרא אומרת בסוכה בסוף מסכת סוכה הגמרא אומרת שיצר הרע מבקש כן לאמיתו את האדם מבקש לאמיתו מלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו לו אינו יכול מה זה העזרה של קודש הבריחו אלמלא הקדוש ברוך הוא עזרו לו אינו יכול בפשטות הכוונה ה שסיעת דשמייא חיצונית הקדוש ברוך הוא עזרו לו אבל מה שמגלים לנו כאן בעצם בספרי החסידות וגם בכתבי הרב זה דברים בסיסיים מאוד שבראש ובראשונה העזרה מגיעה מתוכנו הקדוש ברוך הוא עוזרו לו נכון אבל העזרה היא בא בדמותה של הנשמה נשמה שנתת בי טהורי יש בכל אחד ואחד מאיתנו נשמה שהיא לא מתלכלכת בחטא כחלק השם אמו יעקב חבן נחלתו ואומר בעל התניה שהנשמה זה חלק אלוקה ממעל אב אומר שבתוכי אנו בפנימיותו אנחנו ים עם הקדוש ברוך הוא כך כאשר אנחנו מדברים על מושג של לשנות הרגלים אדם רגיל לאיזשהי עבירה אוטר לו הנקודה הזו של עשיית תשובה ושינוי הרגלים זה לא כפי שנראה אולי בהשקפה שטחית גתי לעשות משהו איך אני יכול להתרגל לדבר אחר זה קשה לשנות הרגלים אם היו מבקשים מהאדם לרכוש איזשהי תכונה חדשה להתרגל למשהו חדש אז היה אפשר להבין אבל כאן לא נדרש מהאדם לרכוש איזה תכונה חדשה נדרש מאדם לגלות את התכונה הפנימית התכונה הטבעית שלו אותה תכונה ש אומר הרמבן כאשר יעשו השמיים וכל צבעם זאת התכונה הטבעית של האדם זה כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובך לעשותו אתה לא צריך לקנות איזשהו דבר חדש להתרגל לדבר חדש אתה צריך לחסוף את נקודת השורש הפנימית שלך ולמעשה גם מפורסם מה שכותב הרב באורות הקודש על עצם התביעה של הקדוש ברוך הוא מהאדם הראשון באמירה שלו היקה אומר הרב על גם כן פסקה ידועה בקשת העני העצמי אני נקרא כמה משפטים כותב הרב חטא האדם הראשון שנתנת לעצמיותו שפנה לדעתו של הנחש ואיבד את עצמו לא ידע להשיב תשובה ברורה על שאלת היקה מפני שלא ידע נפשו מפני שהעניות עם א' האני האמיתית נאבדה ממנו בחטא ה אשתה אשתה חוואה לאל זר היצר הרע יש ב ברמבם המפורסם הרמבם בהלכות גירושין בפרק ב' הלכה כף כשהרב מדבר על המושג של כופין אותו עד שאמר רוצה אני אז הרמבם מדבר ממש במילים האלה שאין בזה עניין של עשיית משהו שהוא בניגוד לרצונו של האדם בסופו של אדם בסופו של דבר כל אומר הרמבם כל אדם רוצה לקיים את מצוותיו של הקדוש ברוך הוא ולהתרחק מעבירות ודווקא על ידי אותו אותה כפייה אז אדם מצליח להגיע לשורש ולרצון הפנימי שלו אותו רצון הרצונות הרצון האמיתי כמו שהגמרא אומרת בברכות דף יז גלוי וידוע לפניך שרצונו לעשות רצונך מי מעכב שעור שבעיסה ושיבוט מלכויות זה רצוננו לעשות רצונך היצר הרע הנחש בא בדמותו של משהו שהוא חיצוני לנו שהוא באמת לא אנחנו אני חושב שהדברים הכי באים לידי ביטוי בצורה יפה בדברי הגמרא במסכת נדרים בדף ט הגמרא שמה מספרת על שמעון הצדיק שאמר שמימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא פעם אחת שהגמרא מספרת שבא אליו נזיר מן הדרום וריטיב שהוא טוב רועי ויפה עיניים וטוב רועי וקבוצות סדורות לו טלטלים אמרתי לו מפני מה אתה משחית שערך זה הנאה למה אתה הולך להשחית אותו אז סיפר לאותו נזיר ש שהייתי רואה לבית אבא ופעם אחת הלכתי לשאוב מים מן המעיין וראיתי את הבבואה שלי במים הוא ראה את הבבואה שלו כמה שהוא יפה כמה ש פחז עליו פחז עלי יצרי הוא ביקש תורד ני מן העולם אמרתי לו רשע מפני מה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך במישהו עתיד להיות רימה ותולעה אומר שמעון הצדיק מיד דמתי ונשקתי על ראשו ואמרתי לו בני כמוך ערבו נוזר נזרות בישראל עצם ה המירה הזו שהוא פונה אל עצמו הוא פונה לבבואה שלו הוא פונה ליצר הרע ואומר לו רשע הוא מדבר איתו בלשון נוכח רשע מפני מה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך כאילו מצביע על איזשהו פן שהוא לא הוא כמו דברי המהרל המפורסמים שאל תראוני שאני אשח חורת שזפ ני השמש שזה לא אתה הוא מדבר על היצר הרע כרשע למה אתה המשל המפורסם של המגיד מדובנה שמדבר על אותו אחד שהוא ביקש שיביאו איזשהיא חבילה שהייתה אמורה להגיע אליו וכשהוא רואה את השליח עולה והוא רואה שהשליח מתייגע בנסיעת המסע ואומר לו ישר זה לא שלי אתה התבלבלת בחבילה זה לא חבילה שלי החבילה שלי הייתה חבילה של דברים קלים לא לא דברים כבדים כ אומר המגיד מד על הפסוק ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בישראל אם אני רואה שאתה גע כל כך בעשיית המצוות סימן שלא אותי קראת יעקב אתה לא עובד אותי אם באמת היית עובד אותי אם באמת היית מזדהה עם האני שלך היית מרגיש שמחה וגיל כמו שאומר החזון איש בהתחלת תגרת האמונה והביטחון שמי שבאמת זוכה להכיר את הקדוש ברוך הוא לעבוד את הקדוש ברוך ה הוא שמח שמחת גיל עדן קץ בקיום המצוות אני רוצה לסיים בדברים ש באמת דברים מפורשים שהרב כותב בשני מקומות שממש מבטאים את העניין הזה כותב באורות התורה בפרק יב פרק יא בפרק יא אות ב הוא כותב האדם הישר צריך להאמין בחייו כלומר שיאמין בחיי עצמו והרגשות ההולכות בדרך ישרה יסוד נש שהם טובים וישרים כמו שכתוב בקהלת האדם האלוקים עשה את האדם ישר והמה ביקשו להם חשבונות רבים ושהם הולכים בדרך ישרה ובפרק טז כן פרק טו מ באורות התשובה באות י הוא כותב כששוכחים את מהות הנשמה העצמית כש מסיחים דעה מלהסתכל בתוכ היות החיים הפנימיים של עצמו הכל נעשה מעורבב ומסופק והתשובה הראשית שהיא מאירה את המחשכים יד היא שישוב האדם אל עצמו אל שורש נשמתו ומיד ישוב אל האלוקים זה כי קרוב אליך הדבר מאוד אל נשמ ד כל הנשמות וילך וצעד הלא מעלה מעלה בקדושה וטהורה ודבר זה נוהג בין באיש יחידי בין בעם שלם בין בכל ה האנושיות בין בתיקון כל ההוויה כולה שקל קולה בתמיד ממה שהיא שוכחת את עצמה שמה אם נחזור למוסר הקודש כותב הרב רוח הפינו משיח השם זהו גבורתו הדר גודלו איננו מבחוץ לנו רוח הפינו הוא את השם אלוקינו ודוד מלכנו נבקש את האני שלנו נבקש את עצמנו נבקש ונ אני רוצה לחתום בדברי הרב באורות התשובה בפסקה יא שמדברים כאן על כללות האומה כי הרב הזכיר ש שהעניין של השיבה אל העצמיות זה נוהג בין באיש יחידי ובין בעם שלם אומר הרב האומה שלנו תיבנה ותכונן תשוב יתנה למכונות חייה כולם על ידי מה שאמוני שלה היריות שלה דינו התוכן האצילי המקודש האלוקי שלה התפשט התגבר השתכלל והתאמץ כל בונ האומה כל המנהיגים שלנו יבואו לעומק האמת של הנקודה הזו ואז בכל מלא גבורה ועוז יכריזו על עצמם ועל עמם בקול גדול לכו ונשובה אל השם והתשובה תשובת אמת תהיה והתשובה מכון גבורה תהיה והתשובה תיתן עוז ותעצומות לכל הסעיפים המעשיים והרוחניים לכל ההליכות כולם הדרושות לבניין האומה ושכלול ליקיצה לדחייה להתעודד עמדתה העיניים תפקחנה הנשמה תיזח אורה יבריק מעופה מעופה יתגדל ועם נברא יקום עם גדול עצום ורב אור אלוקים עליו וגדולת לאום לו כלבי יקום וכרי התנסה אנחנו מתפללים לקדוש ברוך הוא שהדברים האלה תקיימו בדורינו שנראה עין בעין בשוב השם ציון ובמנין בית המקדש [מוזיקה]