בקשת האני העצמי - ימים נוראים | הרב מרדכי גרינברג, נשיא הישיבה

[מוזיקה] שלום לכולם, שנה טובה, גמר חתימה טובה. אני שבוע שעבר שמעתי שיעור של הרב אמריקאי, הרב ג'קובזון, הוא רב של קהילת חבד ומונסי ואני אתחיל בשאלה שהוא שאל. בסוף השיעור התשובה אבל בין השאלה לתשובה אני רוצה להרחיב את הדברים דברים שחשבתי בעקבות ה הנושא הזה ה השאלה היא על המילים שאנחנו כל כך א משתמשים בהם בראש השנה כמה פעמים היום מראת עולם מה זה היום מראת עולם הפירוש הפשוט היום נולד העולם. מי שלא יודע כבר כתוב בראשונים לפי החשבון העולם בעצם נברא בראשית ברא אלוקים. זה היה ביום כה באלול אבל האדם נברא ביום שישי. יום שישי היה ראש השנה. אז היום ערת עולם. הכוונה היום בראש השנה בא' ותשרי. נגמר העולם. נברא אדם הראשון כסיום למעשה בראשית וזה נקרא העולם. כי גם העולם כולו הסתיים בראש השנה ועיקרו של העולם זה האדם נברא ביום שישי. מאיפה לקחו את המושג הזה ערת עולם? אז הביטוי הזה מופיע פעם אחת בתנ"ך בספר ירמיהו. ירמיהו כידוע היה נביא זעם, לא רצה לקח את התפקיד הזה כי הוא ידע מה הולך להיות. הקדוש ברוך הוא שכנע אותו כמו שהמופיע בתחילת הספר. הוא בסופו של דבר קיבל את התפקיד, אבל הוא סבל מרורים כל הסביבה והחברה. ועד כדי כך שרצו להרוג אותו ואחד הפעמים שזה קרה אז הוא התלונן ואמר דברים מאוד קשים זה נמצא בפרק כ פסוק יזלך לפני כן קצת הוא מקלל פשוט את היום הזה הוא אומר הרור האיש אשר ביסר את אבי לאמור יוולד לך בן זכר באותו יום שבא מישהו ביסר לאבא שלי שאני נולדתי אומר הרור היום הזה אשר לא מותתני מרחם חבל שלא מתי ברחם ותהיילי ממי כברי ורחמה ערת עולם הלוואי והייתי מת ביום הזה וה האמא שלי תשמש שמש לי כקבר והרחם של האמא יהיה הערת עולם. אז מה הכוונה שהיום יהיה ערת? הרחם יהיה ערת עולם? הכוונה שאני אף פעם לא אצא החוצה. ההריון שהיה ישאר לעולם וזה לא יוצא הלידה לא תצא לפועל. הוא ממשיך אחר כך למה זה יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבושת ימיי כן יש לו הרבה טענות על הלידה שלו אבל אם אנחנו לוקחים את המילים האלה הלוואי והרחם של אמא שלי היה הרת עולם מה הכוונה שההריון ימשך לעולם שהוא אף פעם לא תפתח הוא אף פעם לא תפתח ללידה אלא יהיה הריון ון עולמי. ופה אנחנו שמים לב שזה ממש דברים הפוכים. כשהנביא אומר היום הרחם הוא הערת עולם הכוונה ההריון יהיה לעולם. זאת אומרת אף פעם לא יהיה לידה וזה יהיה קבר שלי. וחז"ל לקחו את זה בתפילה והשתמשו במשמעות ממש הפוכה שהרחם יהיה ערת עולם. זאת אומרת היום ראש השנה זה הרת עולם. שההריון הזה הוליד את העולם, אבל הנביא אמר להפך שההריון יהיה לעולם, שהוא לא יוצא אף פעם אל הפועל. כן? שאלה מאוד קשה. את השאלה הזאת כבר שואלים הראשונים יש בספר הבודרם, זה ספר של תפילות הוא כבר עולה על השאלה הזאת. טוב, נעזוב כמו שאמרתי את השאלה הזאת. בעזרת השם נראה עד סוף השיעור ניגע משהו בפרשת השבוע וזה נושא שאני הרחבתי כי הוא חשוב מאוד וחשוב מאוד בתקופה שלנו קראנו בפרשה אתם ניצבים היום כולכם ראשכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל תפם נשיכם גרך אשר בשערך בקרב בקרב מחנך חוטב עצך שמך לך הלו התורה אומרת אתם ניצבים היום מי כולכם למה צריך לפרט כל כך הרבה יש פה 10עשה פרטים מה מכיל הביטוי הזה כולכם הבנו ניצבים כולכם זה כולם הנצים בפירוש שלו היה תורה. הוא מזכיר את הפסוק הזה לפני כמה שבתות. היה פרשת עקב, הוא מזכיר את הפסוק הזה אתם לצבם היום כולכם. באיזה הקשר? כתוב בפרק י פרשת עקב. ואתה ישראל מה השם אלוהיך שואל מימך? כי אם נקרא את כל הפסוק כי אם להירה להירה אותו ללכת בכל דרכיו לאהבה אותו לעבוד את השם בכל רבך ובכל נפשך לשמור את מצוות השם ות חוקותיו לטוב לך כל מי שקורא את הפסוק הזה והוא רגיש למילים איך הפסוק מתחיל ואתה ישראל מה השם אלוהיך שואל ממך מה זאת אומרת בסך הכל מה הקדוש ברוך הוא רוצה כי אם רק ואז הוא מונה להירא את השם להבה אותו לשמור כל מצוותיו כשאתה אומר מה בסך הכל אלוקים מבקש ממך רק זאת אומרת דבר קטן אבל אחרי שהוא עונה לעירה ולאהבה ולשמור כל מצוותיו לטוב לך שואל הנציב אז מה נשאר בעצם הוא רוצה את הכל אז איך הוא יכול להגיד רק כי אם בהתחלה אומר הנציב מצאנו דבר כזה דוד המלך אומר אחת שאלת את השם בטעבקש רק דבר אחת מה הוא רוצה שפטיב את השם כל ימי חיי לחזות בנועם השם לבקר בהכלו שחר כך כתוב לו מדרש שהקדוש ברוך הוא אומר לדוד דוד ביקשת דבר אחד אחת שאלתי אז למה אתה מונה פה רשימה אמר לו דוד אתה לא עשית אותו דבר זה בדיוק מה שאתה עשית אתה גם אמרת מהש השם שואל מרכים והרבצת הרשימה כזאת. טוב אז מה עושים? אז אומר הנציב זה לשון הליצי של חז"ל. זה הביטוי של הנציב. לשון הליצי של חז"ל. בפשטות מי ששומע את הביטוי הזה לשון נליצי הוא מבין כאילו זה ליצנות או נגיד בעברית מעודלת יותר אנחנו אומרים זה חוש אומור של חז"ל כן שהם מקבילים פה את דוד עם הקדוש ברוך הוא שניהם עשו אותו דבר זה חושמור כאן כתוב שרב שמתחיל להגיד שיעור צריך להגיד מתלדל בלי חוטו היה זה במאמר דבר המוסגר אני מספר לכם שהיה הרב בתקופתו של הנציב שהוא קרא את הדברים האלה ומאוד חרה לו איך הנציב משתמש בביטוי כזה על דברי חז"ל שזה עניין של ליצנות והומור והוא כתב מאמר באחד בעיתונים התורניים שהיו אז יצא נגד הנציב הרב קוק שהיה אז בחור בן 20 למד בישיבת וולוז'י היה תלמיד מובהק של הנציב. הנציב מאוד אהב אותו אז מאוד חר לו המאמר ההתקפה הזאת על הנציב וכתב מאמר ארוך בהמשכים בכמה עיתונים א להגן על כבודו של הנציב. והרעיון המרכזי הוא שהמילה הליצים שחכמי ישראל משתמשים במילה הזאת הליצים זה לא הכוונה לצאת. זה לא בדיחה וזה לא הומור, אלא זה לשון מליצה. כמו שיש הרבה דברים במילים כאלה משל, מליצה. כן? זה הכוונה כאן מביא המון דוגמאות כאלה שהשתמשו בלשון מליצה. טוב, מה אומר באמת הנציב? איך א איך אנחנו מסתדרים עם העניין הזה שהקדוש ברוך הוא אומר, מה אני שואל ממך? רק נתן רשימה ארוכה כזאת. אומר הנציב חידוש גדול והוא חוזר עליו כמה פעמים בפירוש שלו על התורה הוא אומר שעם ישראל מחולט לארבעה חלקים באופן כללי באופן פרטי יותר יש 12 שבטים באופן כללי ארבעה מחלקות יש תלמידי חכמים יש מנהיגים של הציבור יש בליבטים ויש נשים וילדים על הרעיון הזה הוא חוזר מתחילת התורה עד סוף התורה תחילת התורה הוא מדבר על העניין של ארבעה נערות כן כתוב ונהר יוצא מעדן מתחלק לארבעה נערות שמה הוא מדבר על ארבעה המחלקות האלה וגם לקראת יותר מאוחר בפרשת בלק מטובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל הוא אומר שני אוהלים בשני משכנות גם שמה הוא מדובר על ארבעת המחלקות האלה והפסוק של פרשת השבוע אתם ניצבים היום כולכם. מה הרעיון של ה של הנציב? אז הוא אומר, צריך לדעת שהקדוש ברוך הוא מסתכל על עם ישראל במבץ כזה שיש בו ארבעה סוגים של אנשים ומכל חלק, כל מחלקה הוא מבקש משהו מיוחד. משהו מיוחד זה אומר אתם בעצם שייכים לדרישה הזאת אני לא מבקש מכם דברים אחרים אתם תצטיינו במידה הזאת למשל תלמידי חכמים אומר הנצים הם צריכים לעסוק במידת האהבה אהבת השם יושבים בבית המדרש יושבים ולומדים תורה זה על הנושא שכ הכי קרוב לקדוש ברוך הוא. לעומת זאת, מנהיגי הציבור, הקדוש ברוך הוא לא מבקש מהם אהבה, הוא מבקש מהם יראת שמיים. אתם תארו לעצמכם שהמנהיג ציבור יש לו מפתח של הקופה הציבורית. יש בקופה הציבורית הרבה כסף. אנחנו שומעים כל הזמן על דברים כאלה. יש לו מפתח הוא מדי פעם לוקח קצת כסף בשבילו כי אין לו יראת שמיים בשביל להחזיק מפתח של קופה ציבורית צריך יראת שמיים בשביל להנהיג ציבור ויש לה מנהיג הרבה כוח צריך לדעת שהכוח זה לא בשבילו זה בשביל הציבור אז מנהיגי ציבור שייכים ליראה תלמידי חכמים שייכים לאהבה אבל בליבטים שעסוקים בעיקר בפרנסתם [מוזיקה] הם צריכים לשמור על המצוות יש מסגרת של תרייג מצוות זה בשבילהם נשים הוא אומר נשים וילדים זה עניין של מידות טובות אצלהם עיקר התביעה היא להשתפר במידות אם תסתכלו בפסוק פסוק אתם תראו שאין שם באחיבור. לא כתוב מה השם שואל ממך אהבה ויראה ומצוות וטוב לך. אין אין בא וחיבור. למה? כי כל מידה נדרשת מקבוצה אחרת. אז תלמידי חכמים מה השם שואל ממך? לאהבה את השם. מנהיגי הציבור השם דורש מכם להירא אותו. בא לבתים לשמור את כל מצוותיו ונשים וילדים לטוב לך תסתמקדו במידות הטובות ואז באמת מה השם שואל ממך אני לא רוצה ממך את כל ה את כל הסט הזה רק ממך אני דורש רק אהבה ממך רק יראה הפסוק מובן מה שמעניין כאן בנצים וזה אתה לא תשמע כמעט היום זה שאני אקרא לכם את המשפט שהוא אומר מה ששואל מזה אינו שואל מזה וכמעט שאסור לקת השנייה לא יכול להיות הוא אומר שמי ששייך למחלקה אחת יפז למחלקה השנייה. זה לא עסק שלך. אתה תתמקד באהבה ואתה תתמקד בירעה. וזה נפקמינה עצומה לכל אחד מאיתנו. כל אחד כמו שנראה הוא אישיות בפני עצמה. יש לו נשמה מיוחדת, מידות מיוחדות, תכונות וכישרונות מיוחדים. ולא תמיד כל אחד מאיתנו מרוצה ממה שיש לו, כי נדמה לו שאצל השני זה יותר טוב והוא פוזל למקומות אחרים. והלצים אומר לו, אם הקדוש ברוך הוא נתן לך את התכונות האלה, אז סימן שעם זה אתה צריך לעבוד בעולם, אז אל תפזור למקומות אחרים. אם אני אקח קצת דוגמה קטנה מהיומים שלנו, בעצם הנציב אומר כאן, אם אתה תלמיד חכם ולומד תורה ומשקיע הרבה בתורה וטוב לך עם זה, זה זה הולך, זה מתאים ופתאום אתה מחליט יום אחד אני רוצה ללכת לצבא קבע אני אעבור קורס צינים זה לא זה לא בשבילך אם אתה רואה שאתה מצליח בתחום הזה תפתח אותו אל תפסול למקום אחר אבל באותה מידה גם ההפך אם אתה קצין בצבא ואתה עושה את מלאכתך באמונה וטוב לך עם זה אתה לא יכול יום אחד להגיד אני פושט את המדים אני הולך ללמוד בכולל לא מדובר על שנת שבתון אבל לעשות סוויץ' ולהפוך את האישיות שלי למשהו אחר אז אומר הנצים וכמעט שאסור לקת השנייה זה לא בשבילך הכת השנייה זה לא בשבילך אם יש עוד דוגמה למשל שהנציב מדבר שם על זה אומר למשל אברהם אבינו כתוב גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה. ציף שואל, איך זה יכול להיות? יש דבר יותר גדול מקבלת פני השכינה? [מוזיקה] כן. אומרים אתה תישאר בתחום הזה של הכנסת אורחים. מאיפה לומדים את זה? אברהם אבינו. אברהם אבינו נמצא באוהל בתוך ימי המילה שלו. הקדוש ברוך הוא בא לבקר אותו, מוציא חמה מנרתיקה כדי שאף אחד לא אףור ריח לא יבוא. ואברהם רואה פתאום מחפש בטח האוהל מחפש אורחים ופתאום הוא רואה כמה ערבים שמתקרבים אומר ל הקדוש ברוך הוא סליחה יש לי עכשיו מה לעשות אתה תחכה פה עוד מעט אני אחזור בינתיים אני הולך אליהם איך הוא עושה דבר כזה רואים מכאן שגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה ולכן הוא הולך לאורחים ועוזב את השכינה. דרך אגב, במאמר מוסגר היה פה בבוקר הזכרה לרב משה דימן. היה לו אבא מאוד א משהו מיוחד, יהודי ירושלמי שסתובב כל הזמן פה בישיבה עם ורטיבים. א אני זוכר שהוא אמר, "טוב, אנחנו מבינים שגדולי הכנסת אורחים, מאיפה יודעים את זה? מאברהם אבינו. אבל מאיפה אברהם ידע? אברהם נמצא עם הקדוש ברוך הוא באוהל והוא מחליט שהכנסת אורחים יותר גדולה מקבלת ני שכינה. מאיפה הוא יודע את זה? זאת הייתה השאלה שלו. הוא אמר, לא זוכר בשם מי הוא אמר את זה, אבל דבר יפה. כתוב חז"ל רש"י מביא את זה שהקדוש ברוך הוא הוציא חמה מן ארתיקה וכחום היום יושב כחום היום למה הוא עשה את זה כדי שלא יבוא אורחים כך אומרים חז"ל בשביל מה הוא צריך את כל התרגיל הזה אם קבלת פני השכינה זה הדבר הכי חשוב הוא לא צריך לעשות שום דבר הוא בא לאוהל והוא כאילו קובל את אברהם אברהם לא יכול לצאת מהאוהל הוא לא יכול לצאת מהעול בשביל הכנסת אורחים אם הוא מקבל פני שכינה. אז אמר אברהם רגע בשביל מה הוא הוציא חמה מן ארתיקה? כנראה שזה שהוא בא לבקר אותי זה שום דבר לא ואם יש אורחים צריכים לצאת לאורחים אז הוא הוציא חמה מנרתיקה אז אברהם למד מזה שהוציא חמה מן הרתיקה אנחנו לומדים מאברהם אומר הנציב פה אנחנו רואים את היסוד הזה באמת אין דבר יותר גדול מהכסת מקבלת פני השכינה אבל כאילו הקדוש ברוך הוא אומר לו, "תשמע, זה באמת הדבר הכי גדול, אבל אתה עוסק בהכנסת אורחים, זה יותר חשוב, כי זה הבורט שלך, זה המקצוע הרוחני שלך, אז תדבק בזה ואל תלך לקבל פני שכינה." החתם סופר כותב בדרשות שלו שאברהם לא הפסיד מזה בגלל שהוא מילה את חובתו כראוי אז הוא לא הפסיד מזה שהוא עזב את השכינה הקדוש ברוך הוא ישלם לו את זה באופנים אחרים אבל בקשר לשאלה מה אברהם צריך לעשות אומרים לו תלך לקבל את האורחים וזה מה שהנציב כותב וכמעט שאסור לקט השנייה אני אקר לכם כמה מילים שכתב הרב סולוביצ'יק על ה על עצם העניין שאנחנו מדברים עליו. מה צריך האדם להיות מול נגד עיניו כשהוא מתלבט? מה לעשות? אז סרדת היסוד הזה אומר הרב סלובצ'י לכל יחיד סגולה משלו. יקרת המציאות שאינה נועדת לזולתו. יש לך את התכונה הזאת, את המידה הזאת, את הסוג של הנשמה שאתה קיבלת ותשמור על הנשמה הזאת, על האיחוד שלה. לכל איש בשורה ייחודית. כל אדם יש לו את הבשורה הזאת. אייחוד משלו, צבע מיוחד להוסיף למגוון הקהילתי. תחשוב למה הקדוש ברוך הוא נתן לך את התכונה המיוחדת הזאת כדי שתצרף את זה למגוון הצבעים שיש בקהילה או באומה או הצייר שיש לו הרבה הרבה צבעים ובא אחד ומוסיף עוד איזה צבע אחד או סימפוניה תזמורת ואתה מוסיף עוד תו אחד שזה התו המיוחד שלך תשמור עליו אל תוותר עליו זה אתה נועדת להוסיף מימד חדש לתעודה הציבורית משהו שאחר לא יכול לעשות רק אתה יכול לעשות זה תרומה בלדית משלו והוא מאשיר את הציבור מבחינה קיומית ואין לו תמורה אף אחד לא יעשה את זה במקומו אם אתה תפספס אז הציבור יפסיד. חז"ל אומרים, "חיב אדם לומר, בשבילי נברא העולם." זה נשמע כאילו איזה גי וכאן. מה זה בשבילי נברא העולם? הכוונה היא אתה קיבלת תכונה כזאת שאתה היחיד בעולם שיכול לתת לעולם את הדבר הזה ואם אני לא אתן את זה לעולם אז העולם הפסיד זה נקרא בשבילי נברא העולם זאת אומרת אני צריך לדעת שאני צריך את התו הזה ואת הצבע הזה להוסיף בעולם כי בלדיי אף אחד לא יכול לתת את בהקדמה לוידוי של יום כיפור אנחנו אומרים אלוקיי עד שלא נוצרתי איני כדאי עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי כותב הרב קוק בולתייה בסידור ואני אקדים קודם איזה דרשה קטנה ששמעתי פעם מהרב סולובייצ'יק אתם זוכרים שהיו פעם כלות, זה היה נקרא כסטות, היום כבר לא מכירים את זה. אז כשהיינו נוסעים היינו שומעים שיעורים, היה טייפ באוטו, היום כבר אין דבר כזה. אז תלמידים אמריקאים היו שולחים לי מדי פעם כלטות כאלה משיעורים של הרב סולובצ'יק משנות ה-50 השיעורים היו אז ביידיש קצת ידיש ידעתי וגם למדתי דרך הקנתות האלה היו כמה שיעורים שאפילו פרסמתי תרגמתי ופרסמתי פה ב חוברת של הישיבה אני לא יודע אם עוד היא קיימת הייתה נקראת בלכתך בדרך בזמנו שאלתי את הרב ליכטנשטיין והרב שכטר אם הם מכירים את השיעורים האלה אמרו לי שלא אמרתי טוב אם הם לא מכירים אז אז הוצאתי אותם באמת לאוויר העולם אז א אז הרב שולצ'יק אומר לפעמים אני מתלבט למה נולדתי היום ולא לפני 200 שנה והוא אומר התשובה שאני נותן לעצמי זה שאם הייתי נולד לפני 200 שנה, לפני 200 שנה זה בערך בזמנו של הגאון מוילנה אז הוא אומר אם אני הייתי נולד לפני 200 שנה כולם היו מתפוצצים מצחוק מה גם כן לראש ישיבה בזמנו של הגאון הוא אמר ביידיש כן אוכת מירה ראש שיבה גם כן ראש ישיבה הוא אומר היום באמריקה אני מרגיש שאני עושה משהו אז נדבתי היום ואז הוא הביא את הפירוש הזה של הרב קוק הרב קוק אומר עד שלא נוצרתי באמת למה למה לא נוצרתי נוצרתי היום למה לא מקודם אז הוא אומר עד שלא נוצרתי איני כדאי כנראה לא היה צריך אותי לפני 200 300 שנה לא היה צריך אותי בעולם כי היו אנשים אנשים אחרים אז לא נוצרתי עכשיו נוצרתי אני עושה מה שמטל עליי לא כי אני כל הזמן פוזל ומחפש אולי יש דברים אחרים יותר מעניינים והעולם מפסיד את מה שאני הייתי צריך להביא לעולם אז הוא אומר כאילו לא נוצרתי מה סתם חייתי פה ולא לא תרמתי את העניין הייחודי שלי זה בשביל מה נולדתי? זה הקדמה לווידוי שאדם מבין שהוא פספס את החיים שלו. צריך לחפש בשביל מה הקדוש ברוך הוא ברא אותי ולמה הוא שלח אותי לכאן בזמן הזה. ובספר אורות התורה כותב הרב אגיד לכם משפט אחד שהוא כותב שם זה מרעיש אומר ישנם שיצאו לתרבות רעה מפני שבגדו בתכונתם האישית המיוחדת והסבר למשפט הזה שמעתי כמה פעמים מהרב ציודה הזצל הוא נתן דוגמה היו שני סופרים גדולים בליק באחד העם ושניהם התקלקלו לא באותה מידה אבל אז הוא אמר ביאליק הייתה לו הוא היה משורר היה לנו שמה רגשית והוא הלך ללמוד בישיבת וולוז'ין הוא למד בזמנו של הרב קוק ובאמת הם היו ביחסים מאוד טובים אחר כך הוא למד בזמנו בישיבה למד רק שנה אני חושב ואחרי שנה הוא עזב וכמו שאומרים אצלנו הוא התקלקל. למה? כי בגלל שיש לו נשמה חסידית היה צריך ללכת לישיבה חסידית שמה היה מקבל את ה את הרגש שהוא מחפש. במקום זה הוא הלך ללמוד בבולוז'ין שזה היה השיא של הסחטנות באירופה. כן. הישיבה הסחטנית ביותר. הוא לא הרגיש שהוא שייך לשמה. אז מה הייתה ההחלטה שלו? שהוא לא מתאים ללמוד תורה. והרב קוק אומר זה לא נכון. המסקנה שלך היא לא נכונה. רק שבתורה יש הרבה מקצועות. אז אם למשל אחד כזה היה הולך ללמוד או בישיבה חסידית או בישיבה שעוסקים הרבה בענייני אגדה, זה מה שהיה מתאים לו. לא. הלך דווקא לפלפלנות וללמדנות של וולוז'ין ושם הוא לא מצא את עצמו ואחד העם בדיוק הפוך אחד העם הוא היה שחלטן והוא הלך ללמוד בישיבה חסידית והוא לא מצא את עצמו שם ישיבה חסידית סיפר לי פה אחד הרמים פעם שהוא נכנס שמה לאיזה ישיבה כזאת ב-12 בלילה ואז הוא אומר התיישבתי לראות מה מה קורה ופתאום באמצע הלילה אחד מוציא מהכיס שלו מפוחית פה, מה שנקרא גרמושקה בלז ומתחיל לנגן. הוא אומר תוך דקה כל אחד מוציא זה חליל וזה גיטרה אני יודע ופתאום נהיה שמה תזמורת פילרמונית זה לא התאים לאחד העם הדבר הזה גם הוא פרש מפני שהוא בגד כך זה הביטוי של הרב הם בגדו בתכונתם האישית המיוחדת ומי שבוגד בתכונה האישית שלו הוא בוגד במשימה שלו בתכלית החיים שלו אז הוא מתקלקל בהקדמה להגדה של פסח כותב הרב קוק מה זה חג חירות אז מה זה חירות מה זה עבדות אז השורה התחתונה הוא אומר חירות זה שאדם יודע לחיות את החיים העצמיים שלו הוא לא פזל למקומות אחרים הוא יודע מי אני ואיך אני צריך לחיות והעבד זה לא מעניין אותו. הוא יש לו דברים אחרים בראש והוא חי על פי מה שהוא רוצה למצוא חן ביני מישהו או שהוא מפחד ממישהו. זה החילוק הוא אומר וזה העניין של חג החירות. ואמרתי פעם לתלמידים לתת לכם דוגמה. היה היו עשירי ציון שהקומוניסטים ברוסיה א קלו אותם בגלל האהבה שלהם. לארץ ישראל ולציונות ורצו להוציא להם את זה מהראש וזה היה ממש סכנה לא נתנו ללמוד שום דבר בעברית היה אחד א יהודי מאוד מפורסם בעולם בשם יוסף שרנסקי והוא היה אני חושב 10 או 12 שנים בכלא אבל הייתה לו רוח איתנה אי אפשר היה לשבור אותו פעם אשתו שלחה לו, אתם יודעים, יש כאלה ספרי תהילים קטנים. שלחה לו ספר תהילים קטן והרוסים לקחו לו את זה. אז הוא פתח בשביטת רעב. אני חושב 30 יום הוא הוא לא אכל. בכל העולם עשו הפגנות לתמוך בו. בסוף הם נשברו והחזירו לו את זה. אז היה הסכם בין הרוסים ואמריקאים ובסוף החליטו לשחרר אותו. הרוסים שחררו מישהו אמריקא. זאת אומרת הרוסים שחררו אותו. האמריקאים שחררו גם כן זה. רוסי, לא משנה הגיע, אני לא זוכר איפה זה היה, אולי באוסטריה מין שטח כזה ריק. מצד אחד היו הרוסים, מצד שני היו אמריקאים והרוסים שחררו אותו ואת החלק הזה של השטח ביניהם, אז שרנסקי רץ ככה בזיגזג, כאילו הוא מבולבל וכ אנשים לא הבינו מה קרה לו, חשבו אולי הראש שלו מסתובב בגלל השמחה הגדולה ששחררו אותו. שאלו אותו אחר כך למה למה רצת כאן? אז הוא אמר שהקצין הרוסי ששחרר אותו אמר לי תרוץ ישר ומהר אומר הוא לא יגיד לי איך לרוץ אז אני רסתי בזיגזג לא ישר זה נקרא אדם בן חורים יש לו את האמת שלו הוא יודע את האמת הזאת הוא לא זז ממנה לא אפילו בשביל למצוא חן בעיני אחרים וככה כל הסירי ציון שהיו שמה הם ידעו את הסוד הזה של החירות. ופה אני רוצה להגיד לכם עוד איזה עיקרון. חוץ מזה שאדם צריך לדעת מי הוא, מה התכונות שלו, מה בדיוק המידות והנשמה שלו, הוא גם צריך לדעת עוד יסוד. אני לא חי בשביל עצמי, אני חי בשביל הכלל. והתכונה הזאת ניתנה לי כמו שאמרנו קודם להוסיף עוד איזה תו בסימפוניה זה הקדוש ברוך הוא נתן לי את התכונה הזאת כדי שיהיה לי מה לתת ל לציבור לעם שלי לא בשבילי חז"ל אומרים על הפסוק שיבה הזכרנו זה הרבה פעמים הגמרא בחולין צו גפן ממצרים תשיע אומרים ישראל אומר ה דוד המלך ישראל נמשלו לגפן ובגפן יש ארבעה הרבה חלקים יש שקולות כמובן הענבים בשביל זה נותנים את האילן ויש אשקולות ויש עלים ויש קנוקנות וזמורות אומרים שם חז"ל לעולם התפללו האשקולות על העלים כי בלי עלים אין אשכולות כי חז"ל אומרים ככה רש"י מסביר עלו איך מסתכלים האשקולות על העלים כן איפה אתם ואיפה אנחנו מי צריך אותכם בכלל אנחנו השקולות הענבים בשביל זה נטו את את הגפן אבל מי אתם מה התפקיד שלכם מה אתם מועילים פה כן עלים מה זה אז דיברנו על הנושא של הגפן שהגפן הוא האשקולות מתעלים מעל העלים, הם אומרים מי אתם בכלל, מה אתם שייכים? וככה הרבה פעמים גם תלמידי חכמים מסתכלים על ה על העמי הארצות, מזלזלים בהם כאילו אין להם מה לתרום. והגמרא מסיימת שם, לעולם התפללו האשקולות על העלים, כי בלי עלים אין אשכולות. רש"י אומר, אם יש חמסין, יש שמש חמה, אז היא שורפת את ה את ה התחלה של ה את הפריחה או אם יש גשם ורוח שערה, אז מזל שיש עלים, העלים שומרים. ולכן אומרים חז"ל, עם ישראל הוא בנוי מהרבה חלקים. יש חלקים יותר חשובים, פחות חשובים, אבל זה לא משנה. צריך את כל חלק וחלק. ולכן כל אחד צריך להתפלל על השני וככה זה גם ב בנמשל כל אחד צריך לדעת שיש לו את התפקיד שלו וזה לא משנה עכשיו כמה איך אנחנו מעריכים כל תפקיד אבל בלי בלי השני גם הראשון לא יכול לחיות ולכן תלמידי חכמים צריכים להתפלל על המי הארצות וכך כל החלקים שבעם ישראל. טוב, אז נמשיך לעניין שלנו. יש סיפור ידוע על הנציב. הנציב לא היה בעל כישרון גדול. אחרי שרואים מה שהוא עשה בחיים שלו אז נשמע כאילו זה עילוי לא בכלל לא היה כזה וכשהוא היה בצירותו כשהוא היה ילד הוא לא הוא לא אהב ללמוד וגם לא ראה פרי בעמלו לא כל כך א הצליח בלימוד ולכן הוא גם לא למד אז זה סיפור שמפורסם בהרבה ספרים שלו עליו שכשהוא היה ילד הוא יום אחד היה במיטה בלילה והוא שומע את האבא והאמא שלו מדברים במטבח והאבא אומר לאמא, "תראי, אני לא רואה שיצא משהו מנפטלי שלנו. תלמיד חכם הוא לא יהיה." אז אני דיברתי עם הנגר של ה שיש בעיר שלנו שהוא יקח אותו וילמד אותו נגרות לפחות שיהיה לו מקצוע ביד. הוא שמע את זה, זה הרס אותו, אמר בסדר, אני לא לומד, אבל אני רוצה להיות תלמיד חכם. עכשיו מפנים אותי בכלל לכיוון אחר להיות נגר. מאוד כאב לו הדבר הזה. אז הוא ירד מהמיטה והלך לנכנס למטבח וביקש מהאבא שלו שיתן לו עוד צ'אנס, עוד פעם אחת לנסות ללמוד. ואבא אמר לו, "תראה, כבר ניסינו כל כך הרבה פעמים, זה לא הלך עוד פעם אחת." בסדר? ומאז הוא באמת לקח את הלימוד ברצינות ובסופו של דבר יצא ממנו על נציב. זה סיפור ידוע. מה שתחדש לי השבוע שכשהוא הוציא פעם ראשונה את הספר הראשון שלו יש לו נצים המון ספרים אבל הספר הראשון זה השאילטות על רב חי גאון כן אחד מגדולי הגאונים והוא הוציא ספר על השילטות ושמה הוא התפרסם באמת בתור תלמיד חכם מצום אז א הוא עשה סעודה לקראת הוצאת הספר בסעודה הוא סיפר שהוא חשב איך היה נראה אם הוא לא היה אם הוא לא היה ממשיך ללמוד תורה הוא היה הולך להנגר ואחרי 120 הוא אומר הנשמה הייתה עולה למעלה והקדוש ברוך הוא היה שואל נו רב נפתולי מה מה עשית ואז הייתי מראה לו תראה, עשיתי ספסלים, שולחנות, ספריות והקדוש ברוך הוא אומר לו באמת דברים מאוד יפים, אבל מה יהיה עם העמק דבר ומה יהיה עם השאלטות ומה יהיה עם הספר על על הספרים והמשיב דבר שספר התשובות שלו מי מי יכתוב את זה? זה אתה היית צריך לכתוב אז מה יהיה? והיה ראש ישיבה אחר שהסתובבו אצלו גם כן בישיבה לא כולם למדו מכירים את התופעה הזאת וזה מאוד הפריע לו אז פעם אחת הוא סיפר את הסיפור הזה הוא אמר שמה שנראה לי שה הבחורים בישיבה פה אחרי 120 יעלו למעלה והקדוש ברוך הוא ישאל אותם מה עשיתם? הם יגידו לו, אנחנו היינו בישיבה ואנחנו למדנו זה, למדנו זה והקדוש ברוך הוא יגיד להם יפה מאוד שלמד אצלנו, אבל מי יעשה את השולחנות? מי עשה את הספסלים? בקיצור, כל אדם צריך לדעת מה הבורט שלו, בשביל מה הוא בא לעולם. ולערב מן הדברים, זה מה שאומר הנציב הזכרנו בהתחלה, שכמעט שאסור לקת השנייה. האמת היא זה סיפור אבל זה גמרא מפורשת. הגמרא במסכת חגיגה אומרת על שלושה הקדוש ברוך הוא בוכה. אחד על מי שיכול ללמוד ולא לומד השני מי שלא יכול ללמוד ולומד. והשלישי פרנס המתגאה על הציבור. אז המרשה שואל מלא אחד שיכול ללמוד ולא לומד הקדוש ברוך הוא בוכה אבל אחד שלא יכול ללמוד ומתאמץ ולומד למה הקדוש ברוך הוא בוכה הוא צריך לשמוח שיש אחד שמתאמץ ללמוד למרות שהוא בעצם פטור כך שואל המרשה אני אמרתי פעם לרב שכטר שאני חושב שהתשובה היא פשוטה אם אחד לא יכול ללמוד, זאת אומרת שהוא לא שייך לזה כי יש לו עניין אחר בנפש שלו, תכונה אחרת ותפקיד אחר. וכמו שאומר הנעציב, כמעט שאסור לקת השנייה, מה אתה פוזל למישהו אחר? זה לא בשבילך. ואם אתה מזניח את התפקיד שלך, הקדוש ברוך הוא בוכה. אז הרב שכטרן אומר לי, תודה לך, לא רק הקדוש ברוך הוא בוכה, אנחנו כולם בוכים. כי אחד כזה נגיד הולך להיות רב או שהולך להיות רב בישיבה, זה לא מתאים לו. כל התלמידים סובלים מזה כי הוא עושה כיתם באופן שהוא לא זה לא זה לא זה וכולם בוכים בסוף. חשבתי למה מה עושה הפרנס המתגאה לציבור שם? מה הוא שייך? מלא אחד שיכול ללמוד ולא לומד ואחד שלא יכול ללמוד ולומד. ומה זה קשור לפרנס? אני חושב יש פה שלושה סוגים של א של תפקידים שהם מבטאים את הכל. הראשון זה אחד שמזניח את התפקיד שלו. אתה צריך ללמוד כי אתה מתאים לזה. יש לך את הכישרונות של זה אתה לא לומד. הזנחת את התפקיד הזה. אז הקדוש ברוך הוא בוכה על זה. הבכי השני זה אחד שהוא כן מחפש מהיעוד שלי כדי לקיים אותו. הראשון לא אכפת לו. לא לומד. אבל השני כן מחפש את הייעוד שלו. ומה הוא חושב שהייעוד שלו זה בלימוד תורה. הקדוש ברוך הוא בוכה כי זה לא נכון. היעוד שלך זה לא לימוד תורה. היוד שלך זה משהו אחר. והשלישי זה פרנס שהוא מנהיג ציבור כמו שהנציב מדבר על החלק הזה והוא יש לו את התכונות האלה והוא באמת מממש את עצמו. אבל מה הוא חושב שזה בשביל עצמו ולכן הוא מתגאה כ הוא מסתכל על כולם מלמעלה למטה הוא לא מבין שהתפקיד שלו נועד בשביל להנהיג את הציבור בשביל הציבור לא בשבילי זה זה השלישי שהקדוש ברוך הוא בוכה בקיצור מי שלא ממנה את התפקיד שלו כראוי יש לו בעיה איך אומר מרדכי לאסתר אסתר מסבירה לו שמי שהולך אל המלך בלי שהיא תיקרב מראש אז אחת דתו לאמית ומרדכי אומר לה תחשבי למה הקדוש ברוך הוא הביא אותך אל בית המלך איך הלשון כי אם תחריש תחריש היא בעת הזאת רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר וא תובד אביך תובדו ומי יודע אם לעץ כזאת הגעת למלכות תחשבי למה הגעת לכאן אם לא שהקדוש ברוך הוא נתן לך את הכישרון הזה ושלח אותך לבית המלכות. כל אדם צריך לשאול. כמו שאמרנו עד שלא נולדתי אני כדאי. כל אדם צריך לשאול למה הקדוש ברוך הוא שלח אותי למקום הזה? יש לי כנראה משהו לעשות פה. אם אתה לא עושה אתה בוגד בתכונה האישית שלך. וכאיל מרדכי אומר לה, תשמעי, הקדוש ברוך הוא יש לו הרבה דרכים ואם זה לא יהיה דרכך אז רווח בצלה יעמוד ליהודים במקום אחר אבל את ובת אביך טובדי כי את בורחת מהתפקיד שלך אולי האמריקאים פה מכירים שהיה פעם שר החוץ נפטר לפני כמה חודשים קיסנג'ר בארצות הברית הוא היה שר החוץ והוא היה ה עשה את כל הדיפלומטיה בזמן מלחמת יום הכיפורים. היה מסובך מאוד, אבל הוא לא תמיד א דאג למדינת ישראל, למרות שהוא היה יהודי. והוא אמר את זה פעם לראש הממשלה, הוא אמר לה, אני קודם כל אזרח אמריקאי, שר החוצה אמריקאי ואחר כך אני יהודי. אתם יודעים מה היא אמרה לו? היא אמרה לו באנגלית כותבים משמאל לימין בעברית כותבים מימין לשמאל. אז כשכותבים את זה בעברית זה יוצא הפוך. קודם יהודי, אחר כך שר החוץ, אחר כך אמריקאי. כן? לא כל היהודים יודעים את הדבר הזה. כמו שלא כל אחד יודע מה בדיוק ה התפקיד שלו. אז זה החובה של האדם באמת לברר את ה את העניין הזה. אם נחזור לשאלה שהתחלנו היום מרת עולם אז אמרנו יש שני פירושים הפירוש שמופיע בתנ"ך זה שירמיהו אומר אני רוצה להיות במצב של הריון לעולם לא לצאת מביתמי חז"ל משתמשים בזה במובן של היום מערת עולם הכוונה העולם נולד היום ירמיהו אומר בדיוק הפוך אני לא רוצה שיהיה שיהיה לידה אני רוצה שיהיה הערת עולם הריון לעולם זה שני דברים מנוגדים אבל אחרי כל מה שדיברנו אז הפשט הוא שכשכל יהודי נולד כל אדם כשהוא נולד הוא נולד עם הכשרונות המיוחדים שלו רק אתה. אבל מה זה? הכל בכוח. אדם צריך לפתח את הכישרון הזה, את התכונה הזאת. יש אנשים שמרגע הלידה, אחרי שהם מתבגרים ומבינים, הם מפתחים את הכישרון כדי שיוכלו למלא את התפקיד שלהם בעולם. ויש כאלה שזה לא מעניין אותם והם מזניחים את התפקיד הזה. והכישרון נשאר בקבר, בהריון, הוא לא יוצא להתפתח. ובראש השנה הקדוש ברוך הוא נפח באדם נשמה. וזה בעצם העניין של תקיעת שופר. הקדוש ברוך הוא תקע, נפח כך כתוב, ויפח באפם נשמת חיים. הוא נפח באדם נשמה. אנחנו לוקחים את הנפיכה הזאת ומכניסים אותה לשופר. עכשיו השאלה היא מה אתה עושה עם זה? האם זה הולך ומתפתח או שזה נשאר סגור בתוך האדם? לכן חז"ל השתמשו בביטוי הזה היום הערת עולם כי זה באמת יכול להיות שני מובנים וכל אחד זה הפוכו של השני. אפשר שההריון הזה יצא אל הפועל ואז נולד אדם עם הכישרון המיוחד הזה והוא חי עם זה והוא תורם לעולם ולחברה את מה שהוא יכול לתרום ויש אדם שזה נשאר קלו אצלו ברחם והוא לא מפתח את הכישרון הזה חז"ל אומרים שראש השנה זה זמן שבו אדם צריך לחשוב מה התפקיד שלי בעולם התפקיד הייחודי שלי שבשביל זה נולדתי ונולדתי במקום הזה כדי שאני אוכל באמת לפתח ולתרום את החלק שלי בעולם ואם לא אז אני כאילו נשאר בקבר אז לכן חז"ל השתמשו במילה הזאת היום מערת עולם כי יש בזה באמת את שני ה שני המובנים אני רוצה רק לסיים בכמה נקודות חשובות קודם כל אני רוצה להגיד לכם ש כרגע במצב שלכם עכשיו זה לא קשור עכשיו ראש הישיבה זצל היה אומר לנו תמיד אני לא שיחקתי עם הגננת אתם שיחקתם עם הגננת עד גיל חמש שש הייתם בגן ושיחקתם עם כל מיני צעצועים ואחר כך בבית ספר מתי התחלתם ללמוד בכלל תורה שכבר הייתם א נערים ומבוגרים ואפילו בישיבה התיכונית לא בטוח באמת שלמדתם כמו שצריך אז התחלתם ללמוד פה אז זה רק ההתחלה אז אתם לא יכולים היום לחשוב רגע אולי אני לא בשביל לימוד תורה היום כולם צריכים ללמוד תורה אחר כך כשמתבגרים יותר צריך להחליט מה אני הולך לעשות אבל עכשיו בגיל שנמצאים בישיבה צריכים לקבוע את ה את היסודות של האדם פה במקום תורה גומרים את ה כמה שנים בישיבה אפשר להתחיל לחשוב באמת מה התפקיד שלי בחיים זה דבר אחד דבר שני תמיד שואלים אותי איך אדם ידע מה מה הוא מה הבורט שלו מה התכונה מה המידה המיוחדת שלו זו באמת שאלה חמורה שהגאון מוננה כותב בפירוש שלו לספר משלי הוא אומר פעם היו הולכים לשאול את הנביא והנביא היה אומר מה סוג הנשמה שלך וממילא מה התפקיד שלך בעולם אין לנו נביא היום אומר הגרא אבל לכל אחד יש רוח הקודש הוא לא מסביר אני חושב שהכוונה שלו שכל אדם יכול לגלות בעצמו מה שהוא באמת ואם אתה מר מרגיש שאתה עוסק במשהו שזה לא לרוחך, זה לא טוב לך, אתה לא מוצא סיפוק בזה, זה לא מעניין אותך, זה אפילו מעצבן אותך, אז תדע שזה לא זה. הרבה פעמים בחורים היו שואלים אותי, היה לנו פה בישיבה, אני חושב שהשנה הזה נפסק כבר, א, מכון הוראה, כן? היה סיכום משרד החינוך שהלימודים בישיבה הם חלק ממכון א ל לימוד מורים. פעם בשבוע היו לומדים מקצועות אחרים אז היו שואלים אותי להיכנס למכון זה מתאים לי? אמרתי להם תשמעו אני לא פסיכולוג אני לא יודע להגיד לך אם זה מתאים לך אני רק אומר לך דבר אחד כשאתה נותן שיעור לדוגמה כן נותנים שיעורים תשים לב אם כל ארבע חמש דקות אתה מסתכל על השעון השיעור מתי יבוא הצלצול מתי יגמר כבר השיעור אז תעזוב זה לא בשבילך אם אתה מתעצבן בשיעור ומחכה כבר כל הזמן שזה יגמר אז כנראה זה לא בשבילך. שמעתם על נחמה ליבוביץ שהייתה מורה סגולה בלימודי תנך. היא נתנה פעם שיעור לאמורים והיא אמרה להם תראו אנחנו המורים בטוח יש לנו גן עדן. למה? כי גיהנום היה לנו פה בכיתה. אז אנחנו בטוחים שיש לנו גן עדן. אבל היא אומרת לי באופן אישי יש בעיה. אני נהנית מכל רגע שאני מלמדת אז אני לא יודעת מה יהיה. זה ההבדל. מורה שיושב על קוצים בכיתה ומחכה כל רגע שזה יגמר כבר שיחפש משהו אחר. אז זה הרוח הקודש שיש לכל אדם. הוא אומר בתוכו הוא צריך להבין את ה את הדבר הזה. כן אז זה התפילה שני הפירושים של היום הרת עולם ודבר נוסף שצריך לדעת שרמזתי על זה קצת בהתחלה שאדם צריך לדעת שזה לא בשביל עצמו כל מה שכל התכונה הזאת המיוחדת שהוא צריך לתרום לעולם זה בשביל העולם עולם בשביל החברה לא בשבילי זה כמו הפרנס המתגאן לציבור צריך מאוד להיזהר מזה שהוא משתמש בזה לצורכי עצמו ורב שמעון שקוב בהקדמה לספר שלו וכך גם הרב קוק כותב והשפת אמת כותב שזה הפשט במשנה במסכת אבות אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני אז הם מסבירים אם אני לא אדאג לפיתוח של האישיות שלי ולפתח את התכונה המיוחדת שלי אז מי יעשה את זה? אני חייב לעבוד על זה. זה החלק הראשון. אם אין אני למי למי יעשה את זה. אבל בא החלק השני ואומר וכשאני לעצמי אם אני מפתח את האישיות שלי אבל בשביל מה? בשביל האגואיזם שלי אז זה לא שווה כלום. אתה צריך להבין שאתה חלק ממערכת גדולה ואתה צריך להיות שקוע בנתינה למערכת לא בשביל הפרטיות שלך אלא איך אתה נותן את החלק שלך בשביל הציבור אם אחד מרים משקלות למשל כן אז הוא מפעיל את היד שלו וגורם לכך שהיד שלו תהיה יותר בעלת שרירים אף אחד לא יכול לעשות את זה במקומו אבל עכשיו באה השאלה בשביל בשביל מה? בשביל היד. הוא רוצה שלגוף שלו תהיה יד חזקה. ולכן הוא עושה שרירים ביד. ולכן כל תכונה של אדם צריך לפתח את התכונה הזאת כדי שיהיה לו מה לתרום שהוא יהיה חלק מהחברה והחברה תקבל את זה. אבל כשאני לעצמי אז מה אני זה לא שווה כלום. זה מה שכתוב בזוהר. על א על ראש השנה. הזוהר יוצא בתלונות על אלה שצווחים כקלבה. כן. איך הכלב צובח? אב אב תן תן. הזוהר אומר אבנן בנה אבלן מזונה אן סליחה וכפרה כל מבקשים לא אתה פה במרכז עם ישראל הקדוש ברוך הוא. על זה צריך לכוון. ואני זוכר שהרב שלמה פישרז צל אמר לנו שהיו תלמידי חכמים שהיו אומרים לגבאים אני אני לא יושב במזרח בראש השנה אל תקרא לי לתורה אל תיתן לי עלייה אני הולך יושב שמה בסוף מה עשתה האישה השונמית כשאלישה אמר לה האם אני אדבר איתך בשביל המלך מה היא אמרה לו בתוך המי אני יושבת אז הם הבינו כפשוטו אני כלום לא שום דבר אני לא אף אחד לא יודע ממני למה כי אם הוא מקבל שלישי בראש השנה אז מיד יש רעש גדול בשמיים אומרים רגע רגע מי מי זה שקיבל עכשיו שלישי שם מה פתאום הוא קיבל שלישי תביאו את הספרים בוא נבדוק זה מתאים לו מגיע לו ואז פתאום מגלים בספרים כל מיני דברים אז הוא אומר לא אני לא רוצה שום דבר אבל הרבישר לגלג על כל העניין הזה הוא אמר מה זה איזה שטויות כתוב בספר תהילים אם יסתר איש במסתרים ואני לא הראנו מה הקדוש ברוך הוא לא לא ימצא אותך בתוך הציבור מה זה הדבר הזה הכוונה היא תתחבר עם הציבור יש לך כישרון לתורה תלך ללמד כל כישרון שיש לך תחשוב מה אני יכול לעשות עם עם הכישרון הזה אני נזכר עכשיו שהיה יהודי אחד באמת מורה רם בישיבת נתיב מאיר קראו לו רב דובד פוקס והוא סיפר על חבר שלו ששניהם ביחד גמרו את הקולג' באמריקה וההורים של החבר שלו אמרו לו אנחנו נותנים לך 10 שנים תעשה תואר ראשון שני תעשה את הדוקטורט אנחנו ממלים לך את הלימודים ואז הוא לא יודע מה ללמוד אז הוא כתב מכתב למכון וייסמן מאמריקה סיפר להם שההורים שלו מוכנים לתת לו 10 שנים. מה אתם חושבים שבעוד 10 שנים יצטחו במדינת ישראל? אז הם אמרו לו, תשמע, יש עכשיו מקצוע חדש. ווא שכחתי איך קוראים לזה. משהו בביולוגיה. תלמד את זה, זה חשוב. היה אוניברסיטה אחת באמריקה, נסע לשם, לא היה לו קל, לא היו שמה חברים יהודים, היה לו בעיות אבל הוא התאמץ וגמר. הוא בא לארץ, הוא קיבל מיד א משרה במכון וייסמן. והרפוק סיפר שכל זה שהיום מדינת ישראל, הפרות של מדינת ישראל מניבות במקום הראשון בעולם חלב מביא לי איזה 13,000 ליטר בשנה, פעם הפרה ההולנדית הייתה ידועה, כן? היום הפרה הישראלית זה הכל מהלימודים של אותו בחור אתם מבינים מה זה בחור צעיר? על מה הוא חושב? לא איפה אני מה אני הולך ללמוד בשביל להרוויח יותר כסף? מה אני הולך ללמוד בשביל לעזור לעם ישראל? תראו מה איזה מהפכה הוא עשה פה. זה צריך להיות הכיוון המחשבה. מה אני עושה בשביל האומה? ואני רוצה לסיים בעוד איזה דבר שקשור לכל מה שדיברנו. אתם ניצבים היום כולכם פתחנו את השיעור. מה קורה הפירוט הזה? הפירוט הזה בא ללמד שצריך להיות אחדות בעם ישראל. אתם ניצבים היום כולכם למרות כל החילוקים. יש שמה עשרה פרטים. כל אחד זה משהו אחר. איך מחברים את כולם ביחד? אז התשובה הפשוטה, הרבה אנשים אומרים אתה תוותר קצת, אני אוותר קצת, לא יהיה חילוקי דעות, כולם יחשבו אותו דבר, אז אפשר יהיה לחבר. זה לא נכון לפי מה שדיברנו היום בשיעור, כל אחד צריך לעמוד על שלו. ואף על פי כן, או מתוך זה דווקא, כשאתה חושב על האחר, אתה חושב על הכלל, תחבר עם העניינים המיוחדים. אתה בתכונה שלך ואתה בתכונה שלך ואפשר לחבר אותם ביחד לדבר אחד גדול. כל אלה שבטי ישראל 12. כל אחד זה משהו אחר. אבל כולם מתחברים ביחד. זה דבר ש צריך לדעת אותו כי הוא לא באמת הוא לא הוא לא פשוט. אבל הגמרא שואלת, אנחנו אומרים כמה פעמים ביום, עושה שלום במרומיו. שואלים חז"ל, מה יש מלחמה למעלה? מה זה לעשות שלום במרום? יש מלחמה? אומרים חז"ל, "כן, יש מלחמה. יש מלחמה בין מיכאל וגבריאל. שר של אש ושר מים. זה המלחמה הכי גדולה שיכולה להיות. האש רוצה להדות את המים, המים רוצים לכבות את האש. איך עושים שלום בין אש ומים? ומה הסוף? בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ. אתם זוכרים מה כותב רש"י? מה זה שמיים? מביא כמה פירושים. אחד הפירושים של חז"ל מה זה שמיים? אש ומים. תראו מה קרה כאן. המלחמה הכי גדולה בין האש והמים מתחברים ביחד ונוצר דבר חדש. מהאש והמים נוצר שמיים. הנה אתם רואים איך יש מלחמה בין דברים מנוגדים אבל שכל אחד מבין שהוא צריך לתרום לא בשביל עצמו אלא בשביל החברה. בשביל העם. אז מחברים את הכל ונוצרים דברים חדשים. מלחמה נוצרת כשכל אחד רוצה לבטל את השני, אבל כשכל אחד מחפש את הטוב של השני ומתחבר עם הטוב שלו, יוצאים דברים גדולים, דברים חדשים. הגמרא אומרת, שלוש שלומות הם. יש שלושה פסוקים שמדברים על שלום. שלום של נהר, שלום של ציפורים ושלום של קדרה. שלום של נהר זה איך נוצר הנהר? הרבה הרבה טיפות של מים מתחברים ביחד יש נהר מה קרה לטיפות אין למה כי כולם התחברו ביחד זה סוג של שלום של אחדות אבל זה זה שלום כזה שזה מאבד את ה את האישיות הפרטית אין יותר טיפה של מים הוא נכנס לתוך ה הנהר וזהו נגמר אבל יש שלום יותר גדול של סיפורים אתם רואים לפעמים בשמיים יש להקות של ציפורים. יש להם איזה קודים כאלה ועל פי זה כולם הולכים פעם ימינה, פעם שמאלה ביחד. זה שלום יותר גדול כי הציפורים נשארים כל ציפור בפני עצמה. היא לא מבטלת את האישיות שלה. אבל אתם יודעים מה השלום הכי גדול? זה השלום של גדרה. כשהאמא עושה גדרה, מרק, מה היא מכניסה שמה? כל כך הרבה דברים שאנחנו לא היינו מאמינים שזה יכול ללכת ביחד. יש שמה מלח וסוכר ופלפל וחומץ וכל מיני דברים. אבל בסוף יש מערק טעים. זה השלום הכי גדול. לקחת דברים מנוגדים לחבר אותם. כל אחד נותן את האיחוד שלו. בסוף יוצא דבר טוב. זה השלום הכי גדול. שלום של גדרה. ואמרתי פעם ובסיים הקפה שאנחנו שותים זה המשקה הכי מוזר בעולם. קודם כל שמים קפה שיהיה שחור ואז שמים חלב שיהיה לבן. שמים קפה שיהיה מר ושמים סוכר שיהיה מתוק. שמים מים חמים שיהיה חם ואז שמים חלב שיקר כל דבר מנוגד שם לשני אבל מה בסוף יוצא קפה שאנחנו אוהבים לשתות זה נקרא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולמם לא רוצים להרוס אחד את השני להפך הם רוצים לקחת את הטוב שיש בכל אחד ולחבר את זה ביחד זה הרעיון של אה אתם ניצבים היום כולכם ואז בא הפירוט יש עשרה כל אחד זה משהו אחר אבל דעת לחבר את כל העשרה ביחד זה הדבר ה המיוחד שהקדוש ברוך הוא אומר לעם ישראל תתחברו ביחד זה בסדר גמור שכל אחד זה משהו אחר ככה צריך להיות ותלמדו איך כל אחד תורם כמו האשקולות על העלים תתפלל על העלים כדי שאנחנו נצליח. כל אחד מתפלל מכיר בערך של השני ומתפלל עליו. שיהיה לכם גמר חתימה תורה. אתם כל ישראל שיהיה שלום נגמור את המלחמות. [מוזיקה]