בםקאסט - ל"ג בעומר - פרשת אמור - דייויד טויב - דוידי נחשון - מוישלה שניידר | אורח מיוחד: יוסי בר נתן

[מוזיקה] כתב שמחנו [מוזיקה] ברוכים הבאים צופי בעם קסט יקרים ברוך הבא מי שלי הקדוש יש לנו פה גם אורח צדיק יוסי ברנתן שלום שלום ברכה יוסי איזה דבר למיקרופון אתה יודע זה פה צריך לדבר ממש צמוד למיקרופון אי אז אנחנו כמובן בפרשת אמור אבל אנחנו גם בלג בעומר יום הקדוש ש צדיקים אמרו שהוא שקול כנגד יום כיפור וכמובן ואז כמובן נדבר קצת על פרשת אמור נדבר קצת הרבה כנראה על רבי שמעון רב שימן כן וגם את המנהג שהתחלנו פרקי יובס פרקי אבות קצת א אז מה אתה אומר מושל אני רואה שאתה מחזיק את הזוהר הקודש בידיים כן האמת היא שהייתי רוצה לשמוע ממך דווקא דוד משהו ככה על הפרשה אמור משהו על אמור אמור ואמרת אמור ואמרת להזהיר גדולים על הקטנים מה זה נקרא להזיר גדולים על הקטנים אני עכשיו חושב להזיר זיר גדולים הקטנים פשוטו כאילו פשוט בפשט זה שהגדולים יזהירו על הקטנים נכון ואני חושב אחרת להזיר את הגדולים על הקטנים זאת אומרת כאילו שהקטנים באחריותך להזהיר את הגדולים על הקטנים לגבי הקטנים כאילו על עליהם אני מזהיר אותך עליהם זאת אומרת שאתה אחראי עליהם שאתה צריך לחנך אותם אבל אני עברתי על הפרשה וו משהו אחד תפס אותי משהו אחד מאוד תפס אותי זה ספירת העומר בעצם אז א ספרתם לכם מחרת השבת מביא לכם את את אומר התנופה שבע שבו ססבים אז תינו כן עד עם מחרת השבת השבת השביעית תספרו 50 יום כאמור כמובן שספירת העומר זה בעצם הכנה למתן תורה ואז כתוב ויקרבתם מנחה חדשה להשם אה אז אומר כליוקור זה ממש תפס אותי ויקרב מנחה חדשה לשם סימן ליום מתן תורה כי התורה צריכה להיות חדשה אצל האדם בכל יום כאילו היום קיבלה מהר סיני ומה שלא נזכר בתורה בפירוש כי יום זה מתן תורה וכן לא נזכר בתורה בפירוש כי ראש השנה הוא יום דין כן וטעם שניהם אחד הוא כמו שכתבתי בחיבורי אה סליחה אוללות אפרים שעל מתן תורה זה לא רצה השם להגביל יום ידוע לא רוצה להגיד יום ידוע למה לפי שצריך אדם שיהיה דומה לו בכל יום ויום בכל ימות השנה כאילו באותו יום קיבל מהר סיני וואו וזה וזה מדהים זה מדהים כי באמת כל יום אפשר לקבל את התורה צריך לקבל את התורה אבל אפשר זה אני אומר למי מאיתנו שיש לו איזה קבלה קיבל על עצמו ללמוד כל יום משהו חלפו כעמים לא למד אתה יודע, יצר הרע בא ואומר לך יאללה זהו הלך הקבלה זהו פספסת כבר אתה לא יכול להמשיך הלאה אבל לא כל יום זה קבלת קבלת התורה מחדש אתה יכול לקבל מחדש ולהתחיל מחדש ולקום להתחיל מדהים להמשיך זה מעניין כי דווקא בספירת העומר אומרים לך שאם פספסת יום אתה לא יכול להמשיך לספור בברכה נכון בברכה זה כאילו זה זה אנטזה לכאורה למה שאתה אומר אם אתה אומר שכל יום זה הזדמנות חדשה אז כאילו ספירת תומר פתאום אומר לך לא אם אתה לא החזקת כל יום סוג של הלך נכון כי סוג של פספסת כי כי יש פה כי יש מצווה לספור 50 יום אין מספר אין אין כמובן שזה מצווה כל יום מחדש אבל כל יום הוא מצווה אבל המצווה הזאת תלויה ב50 אז אבל אתה צודק בעצם בעצם הרעיון אבל א כן אבל זה שונה זה אחר פעם חשבתי על זה שלמה למה אנחנו למה בני אדם צריכים לישון הרי כאילו זה מטורף פעם ממש כאילו נכנסתי כל כך עמוק למחשבה הזאת אמרתי אולי עבדו עלינו בכלל אולי אנחנו לא צריכים לישון נו כתוב בגמרא שמי שנודר שהוא לא ישען שלושה ימים אז הנדר בטל מאליו זה לא משהו שכן כי אי אפשר אתם משלושה ימים בלי ש אבל בשורה התחתונה כן ואני מדבר על על היציאה מהמנהרה הזאת לכבוד רב שמן כן על היציאה מהמערה שאתה יודע כל כך נכנסתי לעומק המחשבה של למה בני אדם צריכים לישון הרי זה זה זה ממש בזבוז יכולת להספיק כל כך הרבה יותר אם היית פשוט נשאר אר כל הזמן שליש לפחות חצי או אפילו שני שליש כן כמה כמה זמן אנחנו מקדישים ללכת לישון ועד שאנחנו נרדמים וכל עד שאנחנו קמים אלא מה הקדוש ברוך הוא שם את זה בטבע של האדם ללכת לישון כדי לקום ולהתחדש. וזה הסוד של ימים, כאילו זה איכות ימים כל יום כמה אתה יכול להכניס ליום שלך. ובעומק מצד אחד זה סותר שאם אתה מפספס יום אחד אתה כביכול לא יכול להמשיך אבל זה בשביל הלימוד להבין שכל יום הוא יום בפני עצמו. ואם חיברת את הימים על ידי זה שלא הכרזת שהיום הוא יום מיוחד ושונה מהיום שלפני אז בעצם העניין של ספי הום זה להקדיש כל יום עד כדי כך שאם לא קידשת כאילו זה הלימוד שלך אז אתה היום זכית ללמוד מה שבדרך כלל לוקח 50 יום ללמוד שכל יום הוא יום בפני עצמו ולא חיברת אז הנה זה הלימוד שלך אבל מכל המצוות שב בתורה וזה שמעתי מ בשיעור של א שלו בשלמה לג בעומר שלמה קר ליבך שמכל המצוות שבתורה כשאתה מניח תפילין כשאתה מניח תפילין כל יום אתה מבקש מהקדוש ברוך הוא נו שום תחזיר אותי לבית המקדש כשאתה אוכל כש כשאתה שומע כל המצוות שבתורהמצוות הכי גדולות אתה לא שואל אחרי המצווה ריבונו של עולם אני מבקש ממך תחזיר אותי לבית המקדש אפילו אחרי 18 שאנחנו מזכירים את בית המקדש אנחנו אומרים שיבנה בית המקדש לא מבקשים בוא נשב תחזיר אותי תחזיר אותי זה חזק תחזיר אותי לבית המקדש למה כי הגלות זה מעין תרדמת שכאילו שנים 2000 שנות גלות אבל ברגע שאתה זוכה שכל יום הוא יום זה הגאולה זה ממש כאין בית המקדש אתה אתה מבין שכל יום הוא כל כך משמעותי כל יום הוא משמעותי שזה שזה פתאום אנחנו נזכרים בבית המקדש הוא נתן לנו משמעות כל הזמן נתן לנו משמעות מספיק ה היה היה לנו ללכת שלוש פעמים בשנה כדי לזכור שכל יום בין לבין היה יום כל כך משמעותי. אז א אני מתחילת שבוע חושב כל הזמן, זאת אומרת אני חושב על זה ולא גיבשתי את זה לכדי רעיון אבל אני בכל זאת אגיד את זה אני כל הזמן חושב על זה שפרשת אמור זה מדבר על הכהנים מי יקרב מתי יקרב ולמי אסור לקרב אל המזבח ו למי אסור לעבוד בכלל בבית המקדש ואני חושב לעצמי בפרשת א פרשות קודמות נראה לי צב ועוד ממשיך דיברו על עבודת הכהנים ואני חושב לכאורה היה צריך להיות הפוך קודם כל תגיד למי זה רלוונטי למי זה לא רלוונטי אחר כך נתחיל ללמוד את העבודה אתה מבין לא אבל המוח המחשבה שלי כל הזמן היא שיש פה איזה לימוד שגם לכאורה זה לא רלוונטי לך אתה עכשיו טמא אבל אתה יכול ללמוד את ההלכות נניח אתה לא עלינו יש לך איזה מום ואתה לא יכול אבל ללמוד אתה יכול אני חושב שזה לימוד לכל דבר אחר גם לפעמים אתה יש הלכות שהם לא רלוונטיות לך או שלפעמים אתה סתם מרגיש מנותק מהתורה אתה לא מרגיש חיבור בסדר אתה עדיין יכול ללמוד כן אתה עדיין יכול לעסוק בתורה אז אז סתם חושב אני חושב על זה כל הזמן ש שהסדר הזה שקודם כל לומדים אחר כך כבר נראה למי זה רלוונטי מי זה לא רלוונטי מי יכול לקרב מי לא יכול לק שאתה תוכל לעזור למישהו שזה רלוונטי לו והוא לא יודע בדיוק לעזור ללמוד אתה כן יודע ללמוד איתו ללמד אותו יפה מאודפ מדהים כן זה כמו זה כמו הקושי ללמוד אולי זה אולי זה להזיר גדולים על הקטנים חשבתי על זה זה להזיר גדולים על הקטנים אם אתה גדול בתורה אז אתה יכול להזיר על הקטנים אתה אמנם יש לך איזה מום ואתה אתה לא יכול לעבוד בבית המקדש, אבל אתה יכול להזהיר על הקטנים. יפה. אולי גם להזהיר את מי את מי שחושב שהוא גדול על כמה כמה גדול הם דווקא הקטנים. כן בדיוק. זה גם מתחבר לי מה שרציתי לדבר על פרקי אבות אבל בוא נתחיל עם רב. תיזהר לא להתאפס על הגדולים כל הזמן. תיזהר. בוא בוא בוא תכניס אותנו שמעתי סיפ שמעתי סיפור מדהים שזה שזה באמת הגשר אני חושב בין אמור לילג בעומר שמעתי את זה גם רב שלמה אבל זה סיפור כל כך חזק החוז מלובלין כן כידוע היה התלמיד של מרגן מזריץ' שהוא היה תלמיד של הבעל שם טוב הקדוש ובעצם כל הצדיקים הם באמת הלכו בסוד הם הלכו על פי תורת ה תורת הנסתר טר כן שבעצם הראשון שגילה את זה לעולם זה רב שמן א ו החוזמלובלין היה לו תלמיד אחד האור המאיר ואחרי שהחז מלובליין נפטר אז האור המאיר הוא נהיה רבי והוא נסע פעם בדרכים ועצר באיזה קרצ'מה ובעל הקרץ'מ יהודי מאוד פשוט והוא הכניס אותו ואומר רבי איך זכיתי שאתה שאתם תבואו פה אלינו. בוא אני רוצה להביא לכם את ה את החדר הכי משובח. א כמובן החדר הכי משובח זה היה אתה יודע אתה זז לצד לצד שמאל של החדר כל כל הקרט מזז שמאל יחד איתך ימינה עם החדר הכל זז אבל הוא הכניס אותו והוא ככה דאג לו למצעים חדשים וכל מה שהוא צריך והוא הלך לישון אבל פתאום באמצע הלילה הוא קם והוא שומע שהעור המר הולך הלוך ושוב בתוך החדר שלו אז בהתחלה הוא ניסה שוב ללכת לישון אבל ככה כל הקרץ' מרועד מההליכה של היו אומ בתוך החדר הוא לא יכל אז הוא עלה הוא אמר אולי המיטה לא אז הוא הכין תהי והוא מגיע לאור המאיר והוא דופק בדלת ואומר רבי בטח מצעים לא נקיים מספיק אולי המיטה לא נוחה איך אפשר לעזור אז הור מאיר פותח את הדלת ואומר לו תגיד לי יכול להיות שהשעון שיש פה בחדר יכול להיות שזה השעון של הרבי שלי החזה מלובלין אז הי הבעל הקרץ שמה אומר כן כן, האמת היא שכן אבל שהרבי לא יחשוב שלקחתי את זה ללא רשות. הבן של החוזמלובלין הוא עבר פה והוא היה אצלי בקץ' מאיזה איזה תקופה ולא היה לו כסף והוא השאיר אצלי פיקדון השעון של החוז מלובלין אבל איך ידעת אז הורמר אומר שתדע לך יש שני סוגים של שעונים בעולם יש סוג אחד של שעון שהוא אומר לך הלך עוד שנייה הלך עוד שנייה עוד שנייה יותר קרוב למוות עוד שנייה יותר קרוב לסוף עוד שנייה שבזבזת אבל יש עוד סוג סוג של שעון ועולם שאומר עוד שנייה יותר קרובה לגאולה, עוד שנייה יותר קרובה לתכלית. וואו, מה תוכל להספיק בשנייה הבאה שלך? בוא נראה מה וואומים שעון כזה, איך אפשר ללכת לישון? לכאורה זה לא תלוי בשעון, זה תלוי במעשים שלך. אז כנראה שאתה יודע זה כמו אצל הפחים פרחים הקטנים של יעקב אבינו שזה כל כך התודעה של הצדיק כל כך נכנס לכלם לכלים הקטנים שלו שהוא הוא שמע את זה וזה מה שרב שימן בעצם לימד שכל יום של ספירת העומר עד עד לג בעומר זה היה עוד כמה צדיקים הלכו היום כן 24,000 צדיקים הלכו הנה כמה מתו היום מי מת היום אבל רב שמ כך הרבה תקווה תקווה שהכל התהפך באותו יום כי הוא אמר מה אפשר להספיק כולנו נלך באיזשהו צורה כולנו הולכים אבל מה איך אתה תוכל לגלות את הנסתר של עצמך לא לעוף גבוה ממך אבל מה מה אתה תצליח לגלות על עצמך לפני שאתה תעבור וזה הסוד זה הסוד של הנסתר של רבי שמן בעצם ציווה על כל אחד ואחד לגלות את את התמון בו לחפש לרצות, לבקש ולא לקחת את הכל של אוקיי, אנחנו פה היום, מחר לא וטוב, בוא נתמודד עם זה. יפה, יפה מאוד. אז זה הכניסה אני חושב ללג בעומר אבנה ההפוך הוא שבעצם קורה ב בין יציאת מצרים לקבלת התורה א של אנחנו אנחנו מתהפחים והוד כן שבוע של הוד שזה עבודת הכהנים אי זה עמוק מאוד יפה מאוד אז אה א רב שימן רב שימן הייתי ישב אצל רב שימן פעם ראשונה לא יודע מה מה זכיתי רב שימן קיבל אותי רב שמן קיבל אותי מאוד יפה לא יודע תפרט מה לא יודע אני עליתי להר אני כמובן ברגל עליתי להר בהתרגשות אדמעות באמת אני לא יודע אבל הרגשתי שרב שימן מקבל אותי לא יודע זה משהו שאי אפשר להסביר כל כך האמת היא השתוקקתי כל כך להיות כבר כבר כמה שנים אצל רב שימן בפסח סבא שלי נפטר השנה הוא היה נוסע למירון הוא נראה לי היחיד בהיסטוריה שעשה את ליל הסדר בתוך המערה בתוך הציון בפנים וואו אני גם הייתי שם כמה פעמים אבל השתוקקתי כל כך בשנים שהוא עוד היה נוסע לפני שנתיים שנה שעברה והשנה הוא כבר לא בחיים אבל ניסו ככה בני דודים לארגן בכל זאת נסיעה ולא יצא לפועל גם היה אצל לפועל סביר לניח שלא הייתי יכול לנסוע אבל א כל כך השתוקקתי ואמרתי אני אסע פסח שני אני אשלים את זה אני אסע פסח שני וואו נסעתי במסירות נפש למה אני גרע ממש ככה נסעתי פסח שני ואמרתי את הזוהר שלפני מה נשתנה שסבא שלי בקטע הזה זה היה אורות וואו זה היה ולחרי זה וכאן הבן שואל סבא היה ניגש לציון עם רשימת שמות וכל שנה הגיעו כמה כמה אנשים ש אם זה זוגות, אם זה רווקים שצריכים ישועה וכל מי שהיה בליל הסדר נושע. כל מי שהיה בליל הסדר נושע. זה פשוט היו ניסים. יש לי בני דודים בדודה ש שהיה לה קשה להביא ילדים וכל פעם שהגיעו להחלטה צריך עוד אחד אין בעיה. עושים ליל הסדר אצל רבי שמעון. עושים ליל הסדר אצל רב שימן ונושים. פשוט ככה בפשטות. סבא שלי, אם אני מדבר על סבא שלי אז היה הוא היה חלפן כספים, היה לו חנות של כלי בית כזה ממש לצמוד לבית שלו בבניין של ה איפה שהוא היה גר והיה גם מחליף מחליף דולרי איפה זה היה באיזה עיר בבני אברה ליד ויש ניצמה בוקר אחד 7 בבוקר בערך מצטערם כאילו מתנצלם אני לא זוכר בדיוק את הפרטים אבל בוקר אחד הגיע שודד אליו נכנס אז עכשיו הרחוב אמנם אנשים כבר שמה קמים הולכים למקווה וזה אבל די די שקט הרחוב נכנס עם אקדח וסגר אחריו את הדלת עכשיו הדלת הייתה נפתחת פנימה לא החוצה אוקיי הדלת הייתה נפתחת פנימה כמו פה שהדלת נפתחת פנימה השודת נכנס עם אקדח, סוגר אחריו את הדלת, הוא בא מאיים והסבא קם ככה באומצב, קם ודחף אותו לכיוון הדלת והדלת נפתחה פנימה בלי שאף אחד פתח את הדלת. ברגע שהדלת נפתחה הוא בעצם נפל החוצה והוא עליו. אז כבר הגיעו שמה אנשים ועזרו לו ובקיצור, תפסו את הבן אדם. אבל סבא שלי אמר אחרי זה בזוהר הקדוש לא כתוב אמר אמר אמר רבי שמעון כתוב פתח רבי שמעון סבא שלי אמר ככה בפשטות שפתח רבי שמעון רבי שמעון פתח את הדלת ממש ככה הוא היה שמירון היה נוסע כל שבת למירון והיה במסירות נפש שנים שהוא נסע למירון וואו אז זה סיפור ככה וואו איזה סיפור חדש ברב שימן יש משהו מיוחד אני יכול להגיד לך ש כל פעם שאני שם ולא רק שאני שם כן אז אה יש לי איזשהיא קמייה ממש לשבת שם, לשכוח מהכל וללמוד זוהר לי באופן אישי שחיבור מאוד עמוק לזוהר, גם משתדל מאוד כל יום וזה כאילו זה משהו שהוא מושך אותי בלי שאני אדע להגיד מה בדיוק ורב שימן יש משהו שהוא אה מעבר לזה שהוא הביא באמת כמו שאמר אמר א מוש צדיק את את תורת הסוד לעולם גילה אותה לכאורה נכון יש לו משהו שהוא א ה זה שהוא התחבה במערה כאילו בשביל לעשות את זה יש משהו כאילו שהוא הכי הכי נמוך לכאורה התחבא במערה ברח היה שמה נבד כאילו זה כאילו אומר לך הוא אני הכי נמוך מהמקום הזה אני יכול לקבל אותך לא משנה מה אתה ואיך אתה כי אני הייתי במקום הכי נמוך לכאורה כאילו מבחינה פיזית מבחינה גשמית מבחינה גשמית וזה כי יש בזה משהו כל כך אמיתי כאילו שאליי באופן אישי יש איזשהיא משיכה שהיא לא מוסברת עכשיו זה אני לא אחד שעכשיו א פעם בשנה כמו שאמרת ברב אני יכול ארבע חמש שנים לא להיות שם אבל כשאני שמה יש איזה משהו שהוא מתפרץ שאני לא יכול להסביר אותו וזה זה מתאים לימים האלה שזה כל ההכנה לקבלת התורה דברים שאנחנו לא מבינים את העומק שלהם. אנחנו עושים דברים סופרים כי כתוב שצריך לספור ואנחנו עושים מה שצריך המצווה בדיוק אבל כמה אנשים באמת מבינים את מה שזה אומר ואת העמקות של הדברים אבל לפעמים הלב כאילו הוא מרגיש בלי שאתה יכול להניח את האצבע למה זה ככה אני חושב שאחד הדברים המיוחדים אצל רבי שימן שאין אצל עם כל הגדולה כל אחד ברוך השם המון גדולים וזה יש לו משהו מאוד מאוד מיוחד ובגלל זה הוא אבן שואבת בכזו רמה אפילו שעברו אלפי שנים כאילו מאז כן זה ה הדבר הזה, הרעיון הזה הוא ממשיך כאילו והוא ימשיך קדימה עד אין סוף נכון ככה שניזכה לראות אותו בעיניים אמן חיית המתים בעזרת השם גאולה שלמה אז תקרי משהו מבפנים בוא נזכה ללמוד ואתה מבין אתה אומר לי אתה לומד כל יום זוהר אתה כאילו במקרה פה אה אין מקרה אתה לא במקרה דווקא הפרק הזה פתאום נק נקלט לסיטואציה ודרך אגב לא הזכרנו אנחנו כמובן כאמור בבית חבד משפחת נחשון בחחדר הפנימי בקודש הקודש עם האולפן של דודי הצדיק אז תגיד ככה משהו בכות זכות אני הכיר ככה מספר הזוהר לילול נשמת רב שימן שבאמת זה יעלה את הנשמות שלנו גם אחד מהאחד אחד ההדגשים של רב שימן כן מי אני כן כן לדבר בשבילי לדבר על רב שימן זה כמו שאני אתחיל כן להסביר להבדיל על פי ההבדלות את את השיטה של איינשטיין או משהו אבל לקרוא א'ב זה אני יודע יכול לתקן אותך בשבילך להגיד רשם זה כמו שאיינשטיין יתחיל להסביר את התורה שלךשן היה ודי גדול גדול למעל הקטנים להזהיר להזיר גדול אה אז א אז דגש מאוד מאוד א א גדול שרב שמן תמיד מלמד אותנו זה זה סוד ההשכחה פרטית שכל דבר יש לזה משמעות. אין שום דבר אין אין שום דבר שהוא באופן טבעי. כן. אין שום דבר שהוא מיותר. אז זה בדיוק בפעם ראשונה ראיתי את זה בפרשת אמור. מעלת בעלי מעלת בעלי החיים. כן. כל כך הרבה דברים כאילו בדיוק היום עבר ככה על ידי איזה איזה יתוש ואני אומר כאילו למה למה יש למה יש את הדברים האלו? למה יש את הזבובים? למה? אז הנה איזה קטע קטן של הדברים שכביכול הם סתם פה, אבל שום דבר לא סתם. ורב שמלמד אותנו שצריכים פשוט לפתוח את העיניים ואפילו לדעת שזה לא סתם, זה כבר מדגה. רבי שמעון היה הולך בדרך והיו אמו רבי אלעזר, רבי אליעזר ורבי אבא, רבי חיא ורבי יוסי ורבי יהודה. כן. היה ממש א הלכו ביחד הגיעו לאמת מים אחת והחליק רבי יוסי במדרון לתוך המים עם בגדיו אמר רבי יוסי אמר קשה עם מידת אמת המים בלוואי שלא היה קיימת אמר לו רב שמן אסור לך לומר כך משמשי העולם היא ואסור לנהוג ביזיון בשמשיו של הקדוש ברוך הוא וכל שכן הם הם עושים מעשים של אמת שנמצאים בחלקי השכחה העליונה. כן? אמת המים, אמת המים. פתח רבי שמעון ואמר ויר אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. כל מה שהקדוש ברוך הוא עשה זה טוב. ויר אלוהים את כל אשר עשה. אפילו נכשים ועקרבים ויתושים. ואפילו שהם נראים מחבלי העולם. על כולם כתוב והנה טוב מאוד. כולם שמשי העולם, מנהיגי העולם ובני אדם אינם יודעים. בעודם הולכים ראו נחש אחד הולך לפניהם. אמר רבי שמודאי זה הולך לעשות לנו נס. רץ אותו נחש לפניהם ונקשר בהפעה אחת באמצע הדרך. כן, זה נחש ארסי. נלחמו זה בזה ומתו. זאת אומרת הנחש הלא ארסי עבר אותם. רב שמ אמר הוא בטח זה הולך לעשות לנו נס והוא הנחש הולך פוגש איזה נחש ארסי בום מתחילים להילחם ושניהם מתו כשהגיעו ראו את שניהם מתים בדרך אמר רבי שמעון ברוך השם הרחמן שעשה לנו נס כי כל מי שיסתכל בפה כשהיא חיה או אם היא מסתכלת בבן אדם בוודאי לא ינצל וכל שכן היא מתקרב אצלה קרא לעצמו את הפסוק לא תאונה אליך ראה ונגע להקרב בליך בכל דבר בר עושה הקדוש ברוך הוא את שליחותו ואין לנו לנהוג ביזיון בכל מה שהוא עושה ועל זה נאמר טוב השם לכל ורחמיו על כל מעשיו ידוך השם כל מעשיך איזה מתיקות איזה שכל דבר אז אנחנו שמים לב שמים לב מבינים למה לא מבינים לנה למה צריכים להאמין א' כל צריכים להאמין שכל מה שקיים בעולם אין שום דבר שהשכחתו של השם לא נמצא שמה וזה לא זה שאנחנו מבינים, לא מבינים זה לא מש כמו שדוד המלך שאל אז למה נבראה השטות הוא היה ב א קלו ואז הוא אה עשה את עצמו כשוטה ושחרר אותו כאילו אין באמת הכל זה חלק מאיזשהיא מערכת מאוד מדוייקת ומאוד מחושבת אנחנו כמו שאמרת אנחנו לא רואים את זה כאילו לא תמיד אנחנו רואים איפה הזה מתחבר אבל הכל בסופו של דבר זה הכל הכי טוב שיש והכל מה שהקדוש ברוך הוא ברא זה נכון הוא גם שאל על הכביש למה השם ברא את הכביש וזה עשה לו בסוף זה עשה לו מסתור ואני אף פעם לא הבנתי את הסיפור הזה אוקיי אז זה עשה לך אבל למה לי יש הכביש למה יש אבל אבל האמת היא שאצלו השם פתח לו את העיניים שגם הוא הצליח להבין איך זה קשור אליו אבל זה לא זה לא מסתיים בזה זה לא שהקדוש ברוך הוא ברא בכל דור אינסוף הכבישים שפעם אחת יהיה נס לכל הכביש יש גם תפקיד לכל דבר יש תפקיד ובוודאי שלנו יש תפקיד. בדיוק לאחרונה א ראיתי מישהו מתעצבן מאוד ואני יודע שהוא שומע הרבה שזה קו של השגחה פרטית, סיפורים מדהימים על השגחה פרטית. אז אמרתי כזה לעצמי שוזה לא לא על אותו אדם, זה על כל אדם. כן, שאנחנו שומעים כל כך הרבה סיפורים יפים של השגחה פרטית, שאנחנו חושבים שרק זה השגחה פרטית, אבל כשאני לא רואה נו, איפה ההשגחה פרטית עכשיו? עכשיו אני תמיד זה פתאום אתה יש משהו מעצבן אותך, נו, איפה כל הסיפורים היפים? אבל החוכמה היא לדעת שזה פה ההשגחה, גם פה גם כאילו הקבי על הקבי שלך יש סיפור יפה. זה רק בא להראות לך שגם העקוי שלי בלי הסיפור היפה זה גם השגחה פרטית. וואו. נכון. כן אני חושב שככל שאנחנו מאמינים את זה אנחנו מצליחים לראות את זה כמו שאנחנו רואים פה בסיפור הזה שרבי שמון אומר קשור את הנחש ודאי שהנחש הזה יעשה לנו נס זאת אומרת ככל שאתה מאמין שכל דבר הוא יש לו תפקיד אז אתה גם תזכה לראות את זה ואחרים יזכו לראות את זה בזכותך וזה סוד גדול אבל יכול להיות שזה גם א מה שנקרא הפה שלך הוא קובע את המציאות הוא קובע את המציאות כי כי אם אתה תגיד או בטח יעשה לי נס יעשה לך נסו אם אתה עכשיו תגיד תילחץ ותתחיל לפחד תאבד אמונה אז כמובן שלא ננסה אני מדבר כמו איזה גדול אבל זה להזיר הקטנים על הגדולים אבל א אנחנו צריכים לדבר על זה בשביל ש בשביל לאמן את השרירים האלה למן את השרירים האלה לדעת להגיע כאילו ש איזה מד אופן כללי דיבור חיובי ובלשון חיובי חשובה כמו הכהן שמרכז לטעה זה איזשהו קו שאמור להנחות אותנו באופן כללי כאילו באמת לחשוב חיובי לדבר חיובי נכון וזה ביטחיובי ממש לפני אולי איזה 10 שעות כן הלכתי לבית הכנסת עם הבת שלי הקטנה ואני רואה ילד באותו גיל של הבת שלי כן שזה שש מחזיק נחש קטן והיד שלו נזכרתי את זה ממשי אמרתי מה מה זה הנחש הזה נחש הוא אומר לא סבא שלי אמר לי שזה לא ארסי והוא ככה מחזיק את זה אז הבת שלי עמדה שמה והיא מתעניינת היא מסתכלת היא אומרת מה מה זה הדבר הזה מה זה נחש אז החברה שלה פתאום הגיעה ואומרת אה נחש נחש אז הבת שלי אומרת אוי אבא זה נחש אמרתי רגע לפני שנייה זה לא היה מפחיד רק היא שמעת שאולי זה מפחיד רק בגלל זה נהית את הטריגר הזה מה זה זה ממש ממש מה שדיברנו עכשיו זה ממש ראיתי את זה ככה בעיניים שלי וכן המציאות ה מה שאנחנו שומעים מה שאנחנו אומרים הכל נקבע על ידי זה בסופו של דבר אין מציאות בפני עצמה הכל זה פרשנות איזה כיף אה איזה כיף שכולם פה אז אנחנו פה כאמור בבית חבד משפחת נחשון במרציפים בVP אמרתי בחדר הפנימי ו קודש קודשים יש פה עכשיו מתרחש פה בחוץ התוועדות גדולה ודי עושה אמרתי עומר התנופה עומר התנופה הוא עם המניפה שמה את המנגל א מפנה ככה את האוילם בזמן ככה בין לבין בין לבין יוסי יצא לאכול ודי באה לתת לנו כמה דבר מלכוס ב איזה חיזוק אתה אני אתחיל עכשיו ככה עם פרקי אבות כמנהגנו בקודש ואנחנו בפרק ד' בעצם השבת הקרובה אנחנו ולכים ללמוד פרק ד' ואני למדתי את היום ככה עברתי על זה ככה ממש בפשטות הייתה לי מחשבה מעניינת מאוד שזה נראה לי אפשר ללמוד מזה הרבה. אז משנה א' פרק ד' זה נראה לי אחת המשניות אומרים הכי ידועות לכאורה בפרקי אבות כל חלק מזה. בן זוהר אומר איזהו חכם אל לומד מכל אדם שנאמר מכל המלמדה הזקלתי כי אתבותך שיכללי איזה הוא גיבור הכובש את יצרו שנאמר טוב ערך הפיים מגיבור ומשל ברוחו מלוקד עיר איזה הוא העשיר השמח וחלקו שנאמר יגיע כפך כי תאכל אשרך וטוב לך אשרך בעולם הזה וטוב לך בעולם לעולם הבא זה הוא מכובד המכבד את הבריות שנאמר כי מכבדה יכבד ובוזי יקלו אני חשבתי את עצמי אם זה באותה משנה חייב להיות קשר ולא רק שחייב להיות קשר אלא כפי שאנחנו יודעים שמוסי והולך שבעצם כל דבר חדש שהוא אומר מוסיף על הראשונים אז חשבתי ככה ככה הוא מתחיל זהו חכם ה לומד מכל אדם מכל אדם מה זה כל מכל אדם אז א א כמובן שנאמר מקום מלמדה הזקלתי אז תנורה אומר שנאמר מכל מלמדה הזכנתי בספר דקרא המשך של הפסוק בתהילים כי אתבותיך סיכלומר הייתי לומד תורה מכל מלמדיי ואפילו מן הקטנים אפילו מן הקטנים ממני להזיר הגדולים הקטנים ואפילו הקטנים ממני ולא הייתי חושש לכבודי כי את דבותיך סיכל לי שכל כוונתי שכל כוונתי הייתה לשמיים בלבד אוקיי אז אז חשבתי שהוא ממשיך ואומר שימו לב אזהו חכם הלומד מכל אדם אפילו מהקטנים ממנו מהפשוטים ממנו, מהגרועים ממנו. כן? אבל בשביל שאתה תוכל ללמוד מכל אדם ולא כמו שהוא אומר ולא הייתי חושש לכבודי, לא לחשוש לכבוד שלי, כן? הרי אני בן אדם חכם, דיברנו על זה היו חכם, מדברים על החכם פה, כן? בשביל זה הוא חייב להיות כובשת יצרו. כן? כבש את יצרו זה יצר הגאווה, נכון? אם הוא לא יהיה יכבוש את יצרו, הוא לא יוכל, הוא לא יהיה מסוגל לוותר על הכבוד שלו וללמוד מהקטן ממנו. כן? אבל איך אפשר להתגבר על הגאווה? אז בשביל שנוכל להתגבר על הגאווה, בן אדם חייב להיות שמח בחלקו. לכן הוא ממשיך איזה הוא השיר השמח בחלקו. כי בן אדם שהוא שמח בחלקו, זאת אומרת יש לו את הביטחון עצמי, הוא יכול לוותר על הכבוד שלו כי כי זה לא מוריד ממנו. הוא שמח בחלק שלו. בן אדם שלא שמח בחלק שלו, הוא כל הזמן מרגיש שהוא צריך להוכיח את עצמו. וואו. כל הזמן צריך זה. אז אז אז בעצם זאת אומרת שבשביל שאתה תוכל לכבוש את יצרך, את יצר הגאווה, אז אתה צריך קודם כל להיות שמח בחלקך. ואז הוא ממשיך ואיזה הוא מכובד. ופה מה מה זה בזה מחד? מכבד את הבריות. אומר אבל יגיד אדם מה ההבדל דיברנו על זה הרבה מה ההבדל בין ביטחון עצמי לבין גאווה מי אומר שזה גאווה אולי אני זה עניין של מה שנקרא מוניטין צריך לשמור על המוניטית שלי צריך לשמור על זהסון אז אז אז אומר לא לא שלא תהזה הוא מכובד זה לא מי ששומר על האגו שלו כדי חס וחלילה לא לפגוע במוניטין לא לפגוע ביחסי ציבור שלו לא זה הוא מכובד זה המחבדת הבריות אז כשתבין את זה ותהיה שמח בחלקך, תוכל לכבוש את תצרך ואז תוכל ללמוד מכל אדם ולזכות לחוכמה. חזק. וואו וואו מדהים מדהים איזה מהלך. לא ככה קראתי את זה בפשטות אבל הבנתי ש חייב להיות ככה. תשמע זה זה מעניין כי גם בסתם נכון נכנסתי קצת לעולם של ההתפתחות אישית וכל הדברים האלהכ אז תמיד השורש של כל הדברים ותמיד כאילו הנקודת התחלה אומרים לבן אדם תשמע אתה צריך להודות להשם על מה שיש לך ולהיות במצב של שמחה אוטומטית כאילו בשביל לשחרר את כל המחסומים ואת כל הדברים זה התחבר לי גם לנקודה הזאת נכון פשו לשחרר לי להיות בשמחה זה לא תמיד קעל חנ אבל זה עבודה מצריך עבודה צריך צריך בשביל כאילו בשביל להתקדם צריך קודם כל להיות שמח במצב הנוכחי עוד משמעית מצב הנוכחי כמו שדיברנו היום גם על על לימוד תורה כשבן אדם לא מבין אז הוא צריך בעצם לשמוח בהזדמנות שניתנה לידו ללמוד לשמע כי כשיש לך כי כשיש לך עונג אתה מבין ואתה מחכים אז אתה לומד בשביל העונג הזה אבל ברגע שאתה שמח קודם כל אתה שמח ומודה להשם על הזדמנות ללמוד מאוד לשמע ואז אתה יכול להתפלל להתקדם הלאה שתוכל גם להתקדם וגם להבין וגם ללמוד לשמע ת אני ממש מרגיש שפתחנו פה שתיבלך בחוץ יש התוהדות אני אתה יודע אני יושב פה איתכם ואני כזה אני עדיין הראש שלי כאילו אתה יודע אני רץ חוזר הולך זה צריך ללמוד ממך מולטסקי בזכות כי אמרתי תשמע אם זה אם לא נעשה את זה זה לא יקרה לא יצר שתבין מושה שתבין הוא גם אחראי על המענגל גם זה שמסר את השיעור בהתוודדות וגם בא לפה גם לתרום לנו קצת עוד מעט גם א חזור לשם אבל א זה בינתיים אני שומע שהם קצת בן בן וואו זה הוא ממש חכם אמיתי הוא ממש תראה כמה מכמה מכמה אנשים הוא לומד צחות זכות תשמע שנזכה רק באמת לקדש שם שמיים תמיד וא אמן אמן וככה לנצל את את הכוחות שלנו לטובה אז למדנו סתם דיברנו עכשיו הרבה על א הבאתי כל מיני עמרות כאלה קצרות על רבי שמעון חלק מאור החיים חלק וזה אז סתם א כמה דברים דברים מעניינים א מאיפה המקור לעשות מדורות בלג בעומר? אוקיי אתם יודעים מאיפה המקור? נו, בוא נשמע. אז לפי מה שקראנו שמה, א בעצם זה אז בזמנו, בגלל שנפטרו 24,000 תלמידי רבי עקיבא אז א באותו שנה הדליקו להם נרות, 2 24,000 נרות. מפה לשם זה התלקח ונהיה מדורה ואז החליטו מאז שזה יהיה ה זה יהיה הזכר כאילו לזכר 24 סתם סקרנות. מה המקור למה שאתה אומר? אני יכול לבדוק זה רשום לי גם אני יכול לבדוק אבל אני שואל כן לא לא אני זה בדפים שהתפסתי להם אוקיי אוקיי אוקיי אז זה לא אני מצאתי כן לא אני מאמין לך שוב זה מעניין כי אני לא ידעתי אני לא אני לא מאמץ את מה שאתה אומר אני פשוט סקרן לא לא אתה מעניין אחת אחת המקורות אז זה ואז מקודם גם דיברנו סתם מאחורי הקלים ככה על א על איך זה לבוא השנה למרון כרטיסים לא כרטיסים זה ואז בדיוק קראנו שהאור החיים בזמנו נו הוא היה עולה למרון ברגל הוא מתאר שם את כל המסע כן איך שהוא היה מגיע לרבי שמעון הוא היה ממש כאילו מטפס את ההר תחשוב גם ההר שלה זה לא מה שיש היום שיש לך כבישים שיש לך גישה נורמל שמה לטפס זה קוצים וזה וממש למסור את הנפש בשביל להגיע לרבי שמעון והוא כותב גם ש היה שנה אחת שהוא אפילו לא הגיע לציון כאילו ברמה שהוא איפה שהוא היה בהר אבל הוא היה כל כך בשמחה שהוא נמצא שם שזה כאילו הספיק לו כן ועשה לו את וואו אור החיים הקדוש זה מעניין וואו איזה חיזוק אני חושב שמה שאמרת ש000 נעות התחברו אלמדורה אחת זה בדיוק מה שדיברנו שבוע שעבר עם האור החיים הקדוש שהוא אומר על אהבתה לך כמוך שבאמצעות אחדות א אה איך זה כתוב א באמצעות אה שנייה בדיוק כתבתי את זה פה כי עשינו על איזה שיר היום אני ואמירן דביר זה גם סיפור. תשמע אתם אתם באמת כל פעם שאני יושב איתכם זה מה זה מחזק אותי אמיתי עכשיו כי אני אחד שמאוד חי באמונה וכאילו באמת מאוד על זה כל היום וזה אבל עדיין אתה תמיד צריך איזה זריקת חיזוק כד וכל פעם שאנחנו יושבים ביחד אתה מביא את הסיפורים הוא מביא את הסיפורים ואני אומר תשמע זה אנשים שחיים אמונה אם לא זה לא קורה זה לא דברים זה לא סתם מגיע אליכם זה זה סיפורים שהם לא יגיעו לכל אחד אין ברירה אחרת נכון אז הוא כותב עלבתך כמוך נתן סיבה לדבר נתן טעם לדבר אני השם זה הטעם לדבר מה זה אומר שבאמצעות ייחוד הלבבות מתייחד שמו יתברך להיות שכל ישראל הם ענפי שם הוויה ברוך הו זאת אומרת שכל ה-24 ענפי הוויה התחברו ביחד למדור אחרת גדולה לשם הוויה וואו וזה לק בעומר וואו זה מעניין תשמע זה יום מאוד מיוחד הרבי גם תמיד היה אומר שזה יום ש שהוא מוקדש לחינוך ילדי ישראל. כן, תמיד זה כאילו היה הדגש של היום הזה והרבי יסד שיהיה את כל התהלוכות שכל הבתי חבד בארץ ובעולם מארגנים. זה בעצם תהלוכה שכולנו הולכים לכבוד רבי שמעון בר יוחאי. הרבי גם תמיד אמר שרבי שמעון נמצא בתהלוכה. מכל תהלוכה ותהלוכה רבי שמעון נמצא. וזה זמן מסוגל לבקש על הכל, על חינוך הילדים בעיקר, כי זה כאילו הפוקוס של היום הזה. והרבי רצה שיצקו פסוקים וסיסמאות. אנחנו תמיד הולכים עם השלטים לודים רוצים לאכול אוכל כשר וצדקה וכל עשרת המבצעים של הרבי תמיד יש משאיות כאלה עם מוצגים ומוזיקה ושירים וזה יום שהוא מאחד את כל ילדי ישראל לא משנה מאיזה מגזר חבד לא חבד זה לא זה לא הנקודה כולם באים וצועדים רבי שמעון וזה הגאוה היהודית שלנו ביום הזה זה ככה מתפוצץ החוצה הלימוד לכארו אחד הלימודים הגדולים ביותר ביום הזה מספירת אתה כמובן מדברים הרבה על בן אדם לחברו שהמתו על זה שהם לא אה נתנו כבוד זה לזה שבכלל זה צריך להבין כי מדובר פה בתלמידי חכמים תלמידי רבי עקיבא אין לנו השגה בכלל וצריך להבין יש איזה כל מיני תירוצים מה היה חוסר כבוד ביניהם אבל 24,000 תלמידים זה עבודת זה איך זה נקרא עבודת חיים זה שזה כאילו זה זה זה בטח מפעל חיים מה שנקרא. מה עשה רבי עקיבא אחרי שמתו 24,000 תלמדים? ירד ליבנה נראה לי מהגליל או לא יבנה זה בגליל הוא ירד ליבנה לחפש תלמידים חדשים מצא חמש גדולים שכל אחד מהם היה שקול כנגד 24,000 האלה. אבל למה הוא זכה לזה? למה הוא זכה לזה? כי במקום להתייאש ובמיוחד במיוחד שהוא בגיל 40 עזב את הכל, עזב חיי אבל בעל חיי תורה ואנשים כאלה שהם כביכול חוזרים בתשובה והם כביכול לא נולדו לתוך זה, לא גדלו על זה, הם עוזבים את הכל, מוסרים את הנפש שלהם ואז פתאום מקבלים איזה סתירת לחי כמה קשה להם לחיות באמונה. כמו שאמרת, הכי קל ליפול לשאלה הפשוטה ביותר. למה לי? למה זה מגיע לי? מה רבי עקיבא עושה? הולך לחפש תלמידים חדשים. וזה זה אני חושב שזה מוסר ולימוד עצום עצום עצום שגם אנחנו אתה יודע בנפילות הקטנות שלנו לעומת 24 א000 תלמידים אפשר אי אפשר בכלל להשיג אי אפשר להשיג את הדבר הזה נפילות הקטנות שלנו לא להתאש לקום להמשיך הלאה אני אומר את זה לעצמי בעיקר זה זה פשוט לימוד עצום ומשם יצא רבי שמעון בר יוחאי זה ורבי שמעון בר יוחאי לא יודע מה היה הקטן שבהם אבל הוא לא הוא היה בתחתית הרשימה כן ה הראשון שבהם הגדול שבהם היה אני לא זוכר בעל פה מי היו חמשת התלמידים של רבי עקיבא אתה זוכר בעל פה היה רבי מאיר בלנס מיזה רבי יהודה הנשיא אבל היה מי היה הראשון לא זוכר אבל היה כאילו הוא לא היה הגדול שבהם רבי שמעון ברחי וזה אין לנו השגה בכלל ולהבין כמובן שהוא זכה למה שהוא זכה בזכות האותם 13 שנה כמה שהוא היה במערה בזכותם בזכות אותם שנים שגם כל כך קל ליפול שאתה במצב כזה ואין לך אוכל ואין לך שתייה ואתה ואתה אוכל אוכל שתחרובים ש שכתוב שזה לא תורם שום דבר לגוף ולא רק זה לא תורם שום דבר לגוף זה ארס לכיבה הגוף שלו היה מחורר ו ודווקא הוא ניצל את הזמן הזה את ההתבודדות הזאת את הבדידדות הזאת והשקיע בתורה כל התורה שלו זה בזכות אותם שנים שהוא השקיע יחד עם רבי אלעזר הבן שלו אין לנו השגה בכלל אבל כל זה כל זה כל זה תוצאה מבן אדם שלמרות שכל מפעל חייב הלך כביכול כמובן אין דבר כזה אבל ברעיון כי זה רוחניות שום דבר לא הולך לריק אבל כביכול כל מפעל חייו ירד אל תמיון 24,000 תלמידים מתו והוא הוא קם והולך לחפש עוד תלמידים ללמד אותם תורה זה אי אפשר להבין את זה אי אפשר להבין את זה שמע לא סתם הם זכו ל אנחנו בסוף זה זה מה שהחיית העם היהודים מחדש נכון החייתם המורדים כל כל התורה שאנחנו לומדים זה מותם חמש שבתוכם יהודה הנשיא שרבי יהודה הנשיא ש שכתב את המשניות ש המשניות יש את התלמוד התלמוד יש את הרמבם השולחן ערוך הכל בסוף מתבסס על השישה סדרי משנה שהוא סידר. בדיוק. ראיתי סתם אחד הדברים שלמדנו וואו. שפעם מישהו שאל א אחד אחד האדמורים של חבד שאל את ה את המשמש שלו. שאל אותו א מה אתה יותר אוהב ללמוד? משנה או זוהר? אז א הוא אמר לו אה אתה אוהב זוהר? עולם למה? מה זה? אז אמר לו לא יודע זה יותר אה כו אני מרגיש יותר חיבור זה. אז אמר לו בוא אני אסביר לך למה אתה יותר אוהב ללמוד את זה את הזוהר דווקא משנה מדרש זה עושה טוב בלב זה ככה מחייל לך את הלב אתה שומע איזה סיפור יפה איזה משהו אתה אומר שמע מסר יפה אבל לפעמים אנחנו לומדים זוהר או איך זה נקרא כל הרזה התורה מה שנקרא סוד התורה ואנחנו לומדים אותם ולא מבינים לפעמים כלום אנחנו אומרים לקרוא משהו בארמית ואנחנו לא מבינים כלום וכל אות שנכתבה שם זה קודש קודשים אבל האדמור אמר לו, "אתה אוהב את זה כי זה מחיה אותך. גם אם אתה לא מבין, הנשמה שלך זה עושה לה טוב, מרים אותה. וסתם עוד משהו אני אוסיף על מה שאמרת, אני חושב שזה לאורך כל הדורות. זאת אומרת זה התחיל אז אצל רבי עקיבא זה היה אבל אנחנו רואים לכל אורך הדורות תמיד היה איזשהו נפילה מאוד מאוד קשה והיה את הכמה היחידים שהם ידעו לקחת את זה וכמקפצה כן אנחנו רואים גם אפשר להבדיל כן על השואה מה שהיה גם יכלנו להעלם לא לא לשבת פה עכשיו ובזכות כמה אנשים שלא התייאשו והלכו באשו במים ולא והם יכלו ליפול מה היה להם את כל הסיבות ליפול ולהגיד זהו נמאס לי כמו צנזרוב כן היה להם את כל הזה ויש ואתה רואה שמבן אדם אחד תראה מה הולך זה מטורף זה מטורף לחשוב על זה בכלל ה אי אפשר להבין את זה אבל אבל א ה שורדי השואה כן ניצולי השואה שורדי השואה א כמובן אפשר לראות אי אפשר לשפוט אף אחד חז וחלילה שלא ישתמע חז וחלילה שאני שופט מישהו אבל באמת באמת מי שהלך מי שלא עלינו לא עלינו איבד את האמונה לאן הוא הלך ומי ש ואלה שהלכו עם האמונה היה להם תשוקה מטורפת לנקום ומה היה בשבילם לנקום להקים בית של תורה זה היה בשביל להם נקמה ב בנאצים כל ילד שהביאו לעולם הרגישו שמנצחים לגמרי את אתם מנצחים את היטלר ואבא שלי כןכ אבא שלי הוא בן של ניצולי שואה. הסבא וסבתא שלי היו בשואה באושוויץ וכמובן א שרדו ואחר כך רק הכירו והתחתנו ו ו אם אני לא טע הם התחתנו בגרמניה אחרי זה הוא בית שכי אחרי זה הוא לא ארצות הברית מקווה שאני זוכר את הפרטים אבל הם הביאו 11 ילדים לעולם וזה היה בשבילם כל ילד כל נכד והם זכו וחיו עד א הסבא שלי חיה עד גיל 99 כמעט עד 100 חודשיים לפני 100 וסבתא שלי עד גיל 95 ממש סבה טובה מאוד צאצעים וראו באיזה משימת חיים ממש להציל את העם היהודי את ה לקיים מחדש את העם היהודי ואי אפשר להבין את זה זה ממש הסבא שלי ש כאילו שברני שבריא בגן עדן כן שעליו השלום הוא היה כל החיים לומד תורה ככה בשקידה כמובן היה שנים שהוא עבד והוא השוחט אבל גם בזה הוא היה בעבודת השם מדהימה וגם היה יהודי של אמונה ו לא לא אי אפשר היה קשה למצוא אותו למצוא אותו בכעס סבא וסבתא שלי אני אזכיר אותם עכשיו אז א הם הם היה להם מריבה קבוהה המריבות זה אלה היו מריבות ביניהם שסבא שלי כבר היה יותר חולה וסבתא שלי הייתה יותר בריאה וסבתא שלי כל הזמן היתה צועק אותה לו למה אתה מתכופף אסור לך להתכופף תגיד לי אני אביא לך תבקש והוא והוא רק לא רוצה להטריח הוא כאילו לא רצה להטריח אף אדם ו מה רציתי להגיד לסבא שלי שסתם זה שבין שנבין מה זה רוח רוח של תורה ושל אמונה היה במצב קשה בקושי בקושי כבר לא תפקד הוא שכב לפעמים בקושי יכל להוציא כמה מילים ופעם אחת שהיה המצב ככה הדרדר והתאספו כל הילדים הוא בין את הסיטואציה הוא הבין שהם כביכול באים כי יש סיכוי שאלה הרגעים אחרונים הוא היה בגיל 96 97 והוא ככה מסתכל אל אחד הבנים ואומר לו מה קרה יש לי הבטחה מהבל זרוב אריכות ימים אני עוד לשם וואו ככה בהומור או ש שזה זה צריך להבין זה רק זה ממש זה אנשי רוח זה רוח התורה היא הולכת איתך בכל גיל ובכל מצב יכול לשמור על השמחה יכול לשמור על ההומור היה יום פעם אחת זה וזה בגיל 98 90 ממש שנה לפני שהוא נפטר בשנה האחרונה הגיע אליו א הוא היה הם היו חיים אז אצל אחד הבנים אחד הבנים שלהם הבן הקטן הם הלו בביסמנט שם הם היו נמצאים כמובן עם ה אחות ומה שצריך כאילו כבר היו ממש סיעודים ויום אחד הבנים האחרים הגיע אז הוא אומר לבן שהגיע או אני ממש שמח שבאת למה כי הבן הקטן זה שנמצא כל הזמן הוא לא לקח אותו למקווה אולי אתה תיקח אותי למקווה גיל 99 98 99 אז באמת כמו שאתה אומר מכל מהנפילות האלה משמה כל העולם הישיבות העולם החרדי שזה עצום מה שקורה היום בטוב ש רבי עקיבא לימד יסוד גדול כי הוא זה זה כל זה באמת תולדה של ה של הנפילות האלה הוא לומד אותנו יסוד גדול כי אתה רואה מה קרה בגלל שהם לא נהגו כבוד זה בזה אז הוא בא להגיד תראו מה יקרה אם כן נה כבוד זה בזה זאת אומרת נכון תראו מה מה יכול מה קרה ותחשבו וואו איזה כוח עכשיו יש לנו לעשות שברגע שכן נהיה בהתנה ובארץ כן כן וזה מטורף כן זה ממש הסוד כן זה רב שלמה אומר מה יש בעצם מהשילו אח בראשית כן המילה הראשונה בתורה אם אם לא היה כתוב בראשית היה כתוב רק ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ היינו מבינים משהו אחר היינו מבינים היינו חושבים שזה לא היה התחלה אז למה כתוב בראשית אלא הוא אומר שב בראשית זה בית ראשית שזה אומר בשביל ראשית בשביל מי שמוכן להתחיל מהתחלה בשבילו נברא העולם. כל העולם נברא בשביל יהודי שאומר אני לא מתייאש אני מקים את החיים מחדש. לא משנה לאן הגעתי אני עכשיו מתחיל. בשביל בשביל יהודי כזה, בשביל אדם שכזה כל העולם נברא בראשית בשביל כן רב שמון ש ש הוא הוא למות הכל הוא התחיל מחדש. אבא שלי בדיוק גם סיפר, אתה יודע, דיברת על הסבא קדישה, אז אבא שלי גם סיפר לי בדיוק על ה על הסבא שלו שאני קראו אל שמו, רבי רבי מוישה שניידר. הוא היה הוא איזה ראשי בלונדון? אה, לא בלונדון א הוא למד אצל רב שימן שקופ. מה זה? הוא היה זה ראשישי או משהו? לא, הוא היה ב יש איזה יש איזה אחד יש שבוע שמעתי את השם הזה איזה הוא היה של איזה שוט או משהו? לא זה לא כאילו שזה מישהו אחר בלונדון זה לא זה לא אוטו משפחה הבנתי אבל הוא היה אדם גדול מאוד ופעם אבא שלי סיפר לי שפעם הוא היה אצלו וודי נכנס אליו יהודי מליטה יהודי מאוד מאוד מבוגר והוא הסתכל והיהודי הזה לא היה שומע את הורי המצוות הוא מסתכל והוא רואה שבחדר של הסבא של ה של הסבא רבא היה שמה גמרות והוא הסתכל והוא התחיל לבכות פתאום הוא אמר אמר לו רמי מי ש פעם אני הייתי יודע בבא קמה הייתי יודע בבא בסרה הייתי יודע בהיום אתה יודע כמה שנים עברו ותראה איפה אני ולא שבת ולא יום כיפור ולא כשר ולא אז הוא הסתכל עליו והוא אמר לו חייבים לחטוף כל עוד שאתה חי היום אתה יכול היום היום זה יכול להיות היום הגדול ביותר בעבודת השם שלך היום יום וזה הסוד זה הסוד כל יום כל יום של ספירת העומר כל יום זה זה הבחינה של הבית המקדש כמו שאמרנו בהתחלה ובאמת שנזכה שנזכה לכובדת לכו רבי שמעון בר יוחאי שנזכה לאריכות ימים שזה אומר א שהימים שלנו יהיו ארוכים שהימים שלנו יהיו משמעותיים בסופו של דבר זה לא זה לא הישג להגיע לגיל 300 עם הימים שלך חלוף שבים ואברהם זקן בא בימים תשמע שמעתי פעם מישהו אומר שצריך להתייחס א לעצמך כאילו כל יום כאילו זה היום האחרון שלך בחיים כאילו לתת את הפול גזים אנחנו עם השגרה וזה אנחנו נוחטים קצת אבל בלהבדיל כן בן אדם שיודע שנשאר לו חודש לחיות איך החודש הזה נראה איך התפילות שלו בבוקר בחודש הזה איך א הכל כל הכוח מה שנקרא אז הוא אומר שאני לא נצטרך להגיע לזה כן אבל שכן זכור שמשיח עוד שנייה מגיע זה ימים אחרונים שלנו פה אז ננצל אותם עם כל הכוח להכניס גם משמעות היה יהודי צדיק רבי ויקדור מילר הוא היה יהודי גדול ממש אחד מגדולים באמריקה ופעם תלמיד שאל אותו הוא אמר תגיד לי הרב מילר אם היום נודע לך כן נודע לך היום משמיים שהיום זה היום האחרון שלך בעולם מה מה אתה עושה היום אז הוא אומר תלוי מה השעה הוא אמר אם זה שעה 9 בבוקר אז אני יושב ואני אוכל ארוחת בוקר ואם זה שעה 93 אני קם ואני הולך ללמוד ואם זה שעה 123 אני הולך לאסוף את הנכדה שלי מהגן ואני אדבר איתה ואני אשאל אותה איך היה היום שלך וככה הוא אומר מה אבל זה היום האחרון שלך אז הוא אמר נו ונראה לך כשאני עושה את הדברים האלו אין לזה משמעות והוא אמר ואם זה שלוש בצהריים אני הולך לישון 20 דקות כי זה נותן לי כוח להמשיך וכל מה שאני עושה זה עבודת השם אז הלוואי שנכניס באמת שזה שזה בעצם היה הסדר היום הרגיל שלו בדיוק לא הייתי משנה Q זה כי כל יום אני חי אני מכניס את המשמעות למה שאני עושה בחיים אז אני יכול להיות סנדלר ולתקן נעל תוך כדי שאני חושב על הקדוש ברוך הוא וכל דבר שאני עושה אפשר גם תוך כדי שאתה אוכל ותוך כדי הלומד מכל אדם. על מכל אדם זה אומר שאתה שאתה פשוט שם לב לפרטים ואתה מבין ואתה מאמין לפחות ש שהשגחתו של הקדוש ברוך הוא נמצא בכל דבר ואין אין שום דבר שהוא לא צוות זכויות תראה מה זה גם לג בעומר זה מטורף כי זה אני לא חושב שיש עוד חג שהוא כזה מאחד אתה יכול אתה מגיעים לרשבי למרון אתה רואה את כל גווני הקשת כל הסוגים של האנשים כל ה בלי בלי בלי מסכים בלי כלום וכולם ביחד שרים בר יוחאי ביחד זה מטורף אני לא חושב שיש עוד משהו כזה בסדר גודל הזה מטורף בכל הארץ חוגגים בכל הזה מה שאמרת פה מתחבר מכמה דברים זה אני אגיד עוד משנה פרקי אבות אבל אני רוצה למצוא אבות דה למצוא את מה שהרמבם אומר על זה כי זה מדהים יש פה משנה אחר כך בן הזאי אומר ורץ למצווה קלה ואז מצווה ואז משנה באה הוא היה אומר בן עזראי כמובן אל תהיוז לכל אדם ואל תהיה מפליג לכל דבר כי אין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום אין לך אדם שאין כן יש לי איזה שיר יש לי שיר על זה ובוא נמצא את הרמבם בוא נמצא את הרמבם כי ראיתי פעם את הרמב"ם ואני ממש התפעלתי מזה עד כדי שעשיתי על איזה שיר הנה רמבם תשמע דיברת מקודם סליחה ש אין בעיה מקודם דיברנו על אמירן דביר מאחורי הקלים שישבת איתו וזה אז אמירן ראיתי איזהשהוא אה פודקאסט או סרטון לא זוכר מה ראיתי שיש לו בארון בגדים בבית אצלנו הוא אמר את זה אצלנו בפמקאסט אה אצלכם גם אני לא הייתי באותו פרק לא היית באותו פרק א ככה הוא התחבר לקפלן גם כן ככה הוא התחבר לקפלן גם לא אבל הוא אמר שיש לו בגדים מוכנים לבית השמע זה אני חושב שזה צריך לחזק את כולנו כי זה באמת משהו שצריך לחיות אותו אז אומר הרמבם ואמר אנחנו על המשנה אל תהיה לכל אדם ואל תהיה מפליק לכל דבר. זאת אומרת בפשטות שאל תז אל תז תזלזל באף אחד כמו שכתוב כי מבני עניים תצא תורה כן ואל תהיה מפליג לכל דבר זאת אומרת כל דבר שבא לידך זה יכול להיות שזה כמו שאמרת על הנחש יכול להיות שזה הולך להציל את החיים שאין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום ומוסיף הרמבם ואומר ואמר שאי אפשר זאת אומרת זה בהכרח ככה זאת אומרת אין דרך אחרת לראות את הדברים אי אפשר שלא יהיה לכל אדם לכל אדם מלשון זמן שיוכל להזיק בו או להועיל בו ואפילו בדבר מועט. זאת אומרת כל אדם וואו בכל רגע יש לו את היכולת להועיל או להזיק וזו הבחירה שלנו כל הזמן בכל רגע ורגע זה פה במילה טובה זה פה באיזה עזרה היום וואי אזה איזה זכות באמת אני חושב על זה איזה זכות יצאתי מבית כנסת משחר ואתה יודע סיפרתי לך גם מה היה לי בשחרז ומה לפני השחרס ועכשיו אני חושב על זה גם זה כאילו אתה יודע אז זהזה זהזה זה מצווה גוררת מצווה אתה עושה מצווה אחת שולחים לך מצווה, מזמנים לך יהודי מבוגר נראה בן 60 ומעלה, לא יודע יותר הוא נראה יותר יותר מאמצע שנות ה-60 לחייו היה שמה עם איזה כיסא, כיסא משרדי כזה שמסתובב, כן, הוא היה צריך לפרק את המושב מהגלגלים, לא יודע למה, מהחלק התחתון, מהרגליים, כאילו סיף הוא עובר, הוא שואל אותי, תגיד לי, יש לך ידיים חזקות? אמרתי לו, לא. טוב תנסה בכל זאת אולי אתה יכול לפתוח את הבורג הזה אמרתי יואו תודה השם איזה זכות כאילו אתה יודע סתם לעזור ליהודי למה לא עכשיו אני גם מזיע בכף היד תרגיש אתה מכיר זי בכף היד יש להם יש לי מחליקות לוקח את הציצית עם הציצית מחזיק את המברג עד כדי שקב לי כף היד כל כך שמחתי יואו איזה איזה זכות בן אדם ככה עוצר אותך באמצעך בוא תעזור לי בן אדם מבוגר בוא תעזור לי לא כל יום תעזור הצלחתי למתור את הברגים אומר ווא אני לא הייתי מצליח באמת אני אני הייתה לי הרגשה טובה אני אתה אני רואה בזה הזדמנות פשוט הזדמנות אתה הופך את הדבר המורט להיות דבר מלכוס זה מדהים זה כן לפעמים לפעמים דיברנו על זה באחד הבמקאסטים לא מזמן אתה סיפרת לי את הסיפור ש שלעזור ליהודי זה לא רק בוורטי ולבוא להפציץ בו תורה וזה לא לפעמים זה בדברים הקט קטנים קטנים פעמים יותר יש להם ערך מפתח בורג וואי זה זה באמת זה שימח אותי זה שימח לא יכול להסביר את זה אבל זה שימח אותי אז הלכתי בשמחה אבל אתה סיפרת להם את הסיפור שמה לזה יאללה לך תארגן את החבר'ה שאנחנו לקראת ציוטים על העסק משתלטים מצוין לא לברוח אם יש לך איזה אם יש לך איזה אורח שיבוא יגיד פה עוד איזה למה לא אני ככה לשלוף מישהו לשלוף מישהו לכבוד לכבוד רב שימן ש פה אז אתה סיפרת היום על ה על אה נו רב דובד א לייקס רב דובד לייקס איזה סיפור יפה סגור את הדלת שלא יהיה לנו רעש פה איזה סיפור מדהים תספר את זה זה מדהים ממש חיזק אוי זה סיפור זה סיפור שתמיד היה היה גורם לי איזשהו א פחד פנימי כזה הסיפור הזה כי הלכתי עם המחשבה הזאת הרבה זמן האם אפשר פשוט לפספס את הספינה כאילו לפספס את הרכבת אבל אני חושב שבסוף הסיפור הזה שאני תכף אספר זה לא כדי להפחיד אותך שאולי אתה תפספס את הרכבת כמו שזה שזה ללמד אותך לראות הזדמנות בכל דבר בדיוק כן בסוף אוקיי ההזדמנות הזאת על חלפה תמיד יש תמיד אפשר לתקן בדרך אחרת ותמיד זה חוזר עוד הזדמנויות כן שום כאילו שום כל עוד כל עוד כל עוד אתה פה בעולם הזה כנראה שיש לך עוד הזדמנות לתק כל עוד כל עוד שהנר דולק כן ממש ככה כל עוד יש לך כל עוד אתה נמצא פה בעולם הזה מן הסתם יש לך עדיין הזדמנות לתקן כן אם היית מפספס את ההזדמנות האחרונה כבר לא היית פה בעולם הזה מן הסתם אז ספר לנו זה סיפור מדהים אתה יודע ש אוקיי טוב נתחיל בזה נראה לאן זה הולך אבל זה סיפור א וואו סיפור מה בלשם טוב הקדוש ש לבשם טוב הקדוש היה לו תלמיד רבי דוד לייק ורבי דוד לייקס הוא מאוד מאוד אוהב את הבעל שם טוב והוא היה נוסע אליו בימים הנוראים ושנה אחת רב דוד הוא נסע להבעל שם טוב הקדוש אבל הוא קלט שכל מה שהוא עושה הוא לא מצליח פתאום הסוס נהיה חולה והוא היה צריך להיכנס לזה כפר ולהביא סוס חדש ואז הוא המשיך בנסיעה ופתאום התחיל להתפרק לו העגלה ועוד פעם הוא היה צריך להתעכב מניעות ולהביא את זה למוסך של העגלות. ולא משנה מה הוא עשה, הוא פשוט לא הצליח והימים מתחילים להתארך ונהיה פתאום סופוץ והוא למרות שהוא כן הוא היה חוסד אני לא יודע כמה זמן הוא נתן אני לא יודע כמה לא יודע כמה הוא הוא התכונן להיות מוקדם אבל הוא לא התכונן הוא לא תכנן א לאחר ברגע האחרון וכפי איך שזה היה נראה הוא אם הוא לא מתחיל לטוס הוא לא יגר הוא לא הוא לא הוא לא יספיק להגיע לפני ראש השנה והוא רואה שלא משנה מה הוא עושה הוא לא מצליח עד שהוא מתקרב סוף סוף למשבוש והוא מסתכל והוא הוא מתחיל להילחץ כי אם הוא עם הסוסים לא לא יטיסו ממש עם כל האדרנלין ש ש הוא לא הוא לא הוא לא יספיק להגיע והנה ממש הם רצים והם טסים והוא בלחץ וממש רגע לפני שהוא נכנס למשבוש פתאום עוצרים תשע אנשים, תשע יהודים ככה יוצאים מבין העצים ועוצרים אומרים וואו איזה נס איזה נס הצנטר הצנטר הגיע העשירי להשלים לנו מניין לראש השנה הוא מסתכל אומר מה אני סליחה אני הולך לבעל שם טוב הקדוש ואומרים לו לא אבל אתה עשירי והוא אומר לא אתם לא מבינים כמה זה דרש ממני להגיע והוא אמר סליחה אני ממש מתנצל לא יכול והוא המשיך הוא הגיע לב שם טבק הקדוש והיה ראש השנה ממש כל כך גבוה אבל אחרי ראש השנה כשכל החסידים הלכו לבשם טוב לקבל ממנו ברכה אבל שם טוב לא רצה להסתכל עליו הוא פשוט הוא עבר מעליו כאילו שהוא לא היה והוא לא הבין הוא החליט שככה אחרי יום כיפור הוא ישאל את הבעלשם טוב על העניין אבל גם אחרי יום כיפור הבשם טוב פשוט לא רוצה להסתכל על רב דובד וככה עובר עוד יום ועוד יום עד שנה רבא ורב דובד לייקס פשוט לא יכל להתאפק והוא צעק אומר רבי אם עשיתי משהו לא טוב תעזור לי תגיד לי שאני שאני אדע מה הוא לשם מסתכל עליו והוא אמר לו רב דובד אתה יודע שממש הקדוש ברוך הוא שם אותך בעולם כדי שאתה תהיה עשירי לאותו מניין ואתה בגלל כל המחשבות שלך איפה נמצא הריכוז של השכינה אז אתה ויטרת על זה ואתה חושב שאתה מבין ואתה חושב שהכי גבוה זה להיות אצל הבעל שם טוב ולא הבנת שכל התכלית שלך הייתה להיות אצל כל המניות וכל העיכובים הכל היה בשביל שתהיה ב שתהיה עם המניין הזה ואהבת ואהבת לאחורך אני השם אני השם שאלת מקודם מה המקור של הזה הלכתי זה זה בשם הספסמס אה יפה כן ככה כתוב כן כן שהוא הוא אמר את זה והיה פה עוד משהו [מוזיקה] רגע אוי אי לגבש פשי אז אז נוסף על הסיפור הזה אתמול האמתי שמעתי שמעתי סיפור גם שרבי שלמה סיפר ככה לפני שנרדמתי וגם כאילו זה היה סיפור גם די מחריד הוא שמע את זה מיהודי גם הוא גם אומר את השם של של היהודי הזה אמ א רמוטל טורסקי אומר א הוא אומר שהוא שמע את זה ממנו שרמוטל טוורסקי הוא פעם הוא הגיע לאיזה בית כנסת והוא רואה שמה בבית כנסת יהודי שמתפלל הוא אמר זה ה נראה שהוא מתפלל קצת יותר מדי בכזה כאלה בחיות וכזה אז אחרי התפילה הוא חיכה והוא ניגש ליהודי הזה שהוא היה נראה ודי בעל הבית פשוט והוא שאל אותו אתה אמר תגיד מה מה זה מה מי מי אתה? מה עובר עליך? והוא אמר אני לא יכול, אני לא יכול לספר לך, אני לא יודע איפה להתחיל. הוא אומר, נו, אני מבקש ממך, תספר לי מה. אז הוא אומר, תשמע, אני קרדיאולוג. קרדיאולוג זה רופא מומחה לב. לב. כן. ווא אמר, הגיע מישהו יהודי והיה לו התקף לב, והיה לו דום לב, ועשינו להכיאה. האחיה כביכול הצליח שהצלחנו עם מנשם וזה שהוא עדיין כביכול חי הלב שהוא הלב שלו עדיין פועם בעזרת תרופות ובעזרת מנשם אבל הוא מת וברור לי שהוא מתור לכולם שהוא מת אין לו מוח הוא הוא לא הוא לא חיים אז עבר יום עבר יומיים הוא שוכב במחלקה אבל אמרתי הוא כאילו קצת תופס פה מיטה וגם ככה הוא הולך למות אז למה אז באמצע משמרת ככה ניתקתי את המכשיר מה באותו לילה הוא הגיע אליי בחלום והוא צעק עליי הוא אמר אתה יודע מה עשית אתה יודע מה עשית אני הייתי אמור לחיות עוד 15 יום בעולם הזה וואו ובגללך אני אני חייב לבוא לפה להיוולד עוד פעם לעולם הזה עם כל הצרות עם כל הצר שהנשמה עוברת להיוולד לתוך העולם ולחזור לפה והוא ממש צעק עליי ולא ידעתי מה לעשות התחלתי לבכות תוך כדי החלום וצעקתי מה עליי לעשות איך אני יכול לתקן מה אני יכול לעשות והוא אמר לי אתה חייב לספר לאחרים כמה חשוב כל יום. וואו, כמה חשוב כל יום. זה התיקון שלך. הוא אמר הוא זה בדיוק קרה לי אתמול בלילה ואני לא יודע איפה להתחיל ואני לא יודע מה אני לא יודע איך איך לספר את זה לאנשים. אני לא יודע. אני אני רופא פשוט אמר אז פשוט דבר ראשון שעשיתי התקשרתי לבית רפואה איפה שאני עובד ואני אמרתי להם אני חייב איזה חופשה עכשיו אני לא יכול להגיע למשמרות ו וואו וואו. אבל זה ממש כאילו זה מקשר את כל השיחה הזאת של כל יום, כל יום, כל יום, כל יום גם אותו אחד ששכב כביכול בלי מוח וכבר אין לו אפשרות לקיים מצוות, כבר אין לו אפשרות שום דבר לעשות לכאורה להועיל או משהו. מה אנחנו מבינים? מה אנחנו מבינים? תודה רבה צופים יקרים, תודה רבה שאתם איתנו ותודה רבה על התגובות החמות ועל התודות בממון בדמים מה שנקרא שאנחנו מקבלים בדמעות ובעזרת השם נתראה שבוע הבא תודה רבה לדוד נחשון על כל העזרה על כל הצילום על האירוח הצילום העריכה דוד כמה זכויות יש לך דודי זה תוך כדי שהוא אומר התנופו עם המנגל ותוך כדי שהוא מכיל הרבה אנשים היה יום מיוחד היה יום היה דיגר אבל ברוך השם צלחנו את זה צלחנו את זה ב שנזכה שנזכה שהורו של רשבי יאיר עלינו אמן בגשמיות ברוחניות מה שנזכה ככה לקחת ממנו מה זה אחדות מה זה באמת לימוד תורה מסר את כל החיים שלו בשביל זה אנחנו היום לפעמים מתלוננים שזה קשה לנו לקום בזה אנשים לא אכלו לא שתו לא זה בשביל זה חילוק פה רק משהו אחרון בגלל שאתם כבר עדיין איתנו משהו קטן קטן קטן או יהודי אני אקרא לכם את זה יהודי סיפר לרבי הרשב מלובביץ' שיש יהודים הולכים אל קברו של רשבי במרון אבל הם לא מניחים תפילין יהודים שלא מניחים תפילין במיון והולכים לרשבי להתפלל השיב לו הרבי אם רבי לוי יצחק מברדיצ'וב היה חי בימינו היה עושה מזה נברשת מפוארת סליחה פספסתי לא הגיע הגיע איזה איזה יהודי לרבי הרשע ואמר לו שמע היהודים הולכים לרשבי הם לא מניחים תפילין בבוקר מעלה ולזה כאילו מה לא רבי לבי יצחק היה עושה מזה מתמים היה עושה מזה כי זה זה באמת הייחודיות גם של אתה אומר רבי הרשע ואני נזכר ש לא יודע אולי אמרתי את זה לפני פסח אבל אני לא זוכר אבל שמעתי את זה מרמלך בידרמן סביב פסח שזה גם מתקשר אליו ואהבתה לך כמוך אני השם שהבתה לך כמוך חשוב לא פחות מאני השם כן לא פחות מהבן אדם למקום. אז א בחבד שרויה זה אוי ואבוי בטח כן זה ממש בוא ב איזה עניין או קובי אנחנו בדיוק כנס כנס אנחנו נקרא ציום אתה יכול להספיק להגיד איזה אז בקיצור הגיע איזה יהודי הגיע איזה יהודי אחד שלא לא לא חבדני קצת רחוק אולי אפילו והוא ישב וטבל את המצה בתוך הבורשט הבורשט זה המיץ סלק או מרק סלק שזה שזה אדום כן והחסידים הסתכלו מסביב פום בשולחן של האדמור הוא עושה הוא עושה אה הוא עושה גברוקס כאילו שרויה ממש כולם הסתכלו עליו וכל הפרצופים נהיו אדומים והרב רשב מסתכל עליהם אומר להם הרופונז ארגה והרווי תמצא פנים אדומות זה יותר גרוע ממצה אדומה שתבלו אותה. אז זה באמת זה בדיוק הבתה לך כמוך. אני השם. אהבת לך כמוך יותר יותר חשוב מאני השם אפילו. וואו. שנזכה שנזכה ככה בזכות הימים האלה כמו שאתה אומר ללמוד מ כמו שדודי אמר ללמוד מה ממה שקרה על זה שלא כיבדו אחד את השני. זהו מכובד המכבד את הבריות כמו שאמרנו לכבד אחד את השני ו ככה לזכות לגאולה השלמה בעזרת השם ימי רב בימינו אמן לחיים לחיים לחיים ישכו ך