בין יעזוב איש את אביו ואת אמו לבין כבד את אביך ואת אמך • הרב יובל שרלו, ראש ישיבת אורות שאול

שלום לכולם. ארבע מטרות לשיעור הזה. שיעור אחד הוא הנושא. נושא שיעשיק אותכם בעזרת השם. אתם תיפגשו בו. א לא תמיד יעלה בקנה אחד הרצון שלכם עם מי להתחתן ועם רצון ההורים וכדומה. שיעור בהלכה. המטרה השנייה היא להציע הצעה אחרת מאשר דפי מקרות וה לנסות להתרגל לכך שלמד אחת משיטות הלמדנות יש כל מיני שיטות למדנות אחת משיטות הלמדנות זו היכולת להוציא מתוך משפט את כל מה שניתן להוציא ממנו כלומר במקום להביא גם רמבן וגם רשבה וגם וזה וזה אחד שהבדלים הם לא ענקיים הרבה פעמים ניתוח המשפט עצמו הוא אה א משמעותי ביותר ופחות בישיבה מכירים שבדרך כלל שיעורים כלליים שלי מעט מאוד מאוד מקורות אבל איך אני קורא אותם משאלת מפתח המטרה השלישית היא לטעון איזשהיא טענה עקרונית עיקרון על של ההלכה שתמיד כל מי שעוסק בהלכה צריך להיות מודע לו והעיקרון הרביעי הוא להציג את הספר שנראה בעיניי ספר היסוד ביותר במחשבת ישראל אה ממש היסודי ביותר והמשמעותי ביותר אה והוא שולחן ערוך כספר במחשבת ישראל לא רק כספר הלכה אלה הם ארבעה מעטרות ואני מקווה ש אעמוד בהם ואם לא אז שנה לא יודע אוקיי אה הכותרת של השיעור והנושא של השיעור הם מאוד ברורים מצד אחד קראנו זה אתה בחג השבועות את כבד את אביך ואת ימך כחלק מתוך 10ת הדיברות. לא זו בלבד, אלא שיש לנו מצווה נוספת שמופיעה בפרשת קדושים. אישיו ואמו תיראו ואת שבפטותיי תשמרו אני השם. לא זו בלבד, אלא שכדוע לכם יש בחז"ל תמיד א שני קולות. האחד שמבקש מאוד שלא נעשה דירוג במצוות. מצינו שעל המצווה הקשה של בקשות והקלה של בקלות יש אותו שכר למען תבלך והרכתה ימים א שילוח הכן וכיבוד הבהיהם כדי ללמדך שאי אתה יודע מתן סכרן של מצוות ויש מדרשים שונים שמתנגדים לתהליך דירוג בד בבד אותם חז"ל עצמם אמרו על מצוות מסוימות שהם שקולות כנגד כל המצוות כולם ישיבת ארץ ישראל מצוות ציצית או עבירות כמו חילו לול שבת או עבודה זרה ועל כיבוד אבהם גם הרמב"ם מביא את זה בהלכות כיבוד הבהם ישבה הכתוב כבודם של ההורים לכבודו של מקום כמו שכתוב כבד את אביך ואת אמך כתוב כבד את השם מהונך כמו שכתוב איש אבי ואמו תראהו ואת שבתי ישמור כתוב את השם אלוקיך תראה וללמדך שבאמת אנחנו מדברים על משהו שהוא בטופ ואני לא צריך להביא עוד הסברים ועוד מקרות לזה זו כמובן נקודת מוצא. אולם צריך להתרגל וזו הטענה העיקרית שאני מבקש לטעון על הלכה בכלל. לעולם לעולם אין משהו אחד בהלכה לתרק יש דבר אחד בלבד ואני מד אני אסביר מה הוא. אין משהו אחד בהלכה שהוא תמיד נכון. אין מעשה אחד, אין איסור אחד, אין מצווה אחת, אין זה שהוא תמיד נכון. לעולם צריך לבדוק האם על השולחן נמצאים א יסודות אחרים. דוגמה לדבר שבטח נאמרת פה בשיעור אחר. כידוע לכם הדבר החמור ביותר סליחה הדבר היחיד שהתורה אומרת עליו במפורש שצריך להתרחק ממנו הוא השקר. בדבר שקר תרחק. לדעת הרמב"ם גם אריות אבל הרמב"ם יחיד בזה. לא תקרבו לגלות ערבה. לא תקרבו. הכוונה היא תתרחקו. לדעת הרן אולי בא להיראה ובא להימצא זה מצווה שהיא אה התרחקות מי לא יאכל חמץ. אבל בגדול במפורש כתוב זה הדבר היחידי מדבר שקר תרחק. ואף על פי כן פוסקים בית הליל כידוע לכם שכשמגיעים לחתונה והכלה הרי שהייתה חיגרת הסומה כמו שאומרת הגמרא בכתובות יז עמוד אה אומרים שרוקדים בפני הכלה כלה נה וחסודה מה אני לא רוצה לעסוק בדוגמה אלא במבנה המבנה הוא אכן נכון ששקר זה הדבר שממש צריך צריך להיות איש אמת צריך לא לזייף צריך צדק צדק טדוב צריך הכל אבל יש דברים שכדברים האלה עומדים כנגדם הם נידחים אפילו עבירות מאוד מאוד חרורות שוב אני לא הייתי מעיז לומר את זה אבל הגמרא בן אזיר אומרת את זה על גדולה עבירה לשמע ממצווה שלא לשמע אף על פי שאריות זה ירג ואל יעבור יש לנו שתי דמויות שעברו עבירה באריות והם א בסיטואציות מסוימות וזה התפתח גם לספרות יותר מאוחר אני מתכוון כמובן לאסתר ויעל וה וכן הלאה וכן הלאה כל סיקת הלכה צריך להתרגל לזה לא מספיק שאני דן בהלכה הזאת במצב הטהור שלה זה התפקיד של בדרך כלל ספרות ההלכה אלא אני צריך לבדוק מה קורה האם על השולחן מתנגשים דברים אחרים איתה וזה בדרך כלל נעשה בספרות השוט כן בדרך כלל ספרות השוט מאמטת את ההיבטים השונים ואת ההסתכלות ותיות השונות של ואת הנסיבות השונות של ההלכה הזאת והדבר הזה נכון אני אומר עוד פעם ביחס לכל דבר שקיים אין משהו אחד סליחה יש משהו אחד והוא כמובן אנוכי ולא יהיה לך כן שתי הדיברות הראשונות שנאמרו בגוף ראשון על ידי הקדוש ברוך הוא אנוכי השם אלוקיך לא יהיה לך אלוקים אחרים על פניי שאר הדיברות נאמרו בגוף שלישי כן כמובן הכל כפוף לעובדה שהקדוש ברוך הוא אמר שאמנם צריך לעשות ככה אבל כשזה דוכה את זה א וכדומה אני אתן דוגמה אחרונה מעולמו של רב אין יום כיפור שאתה לא מקבל כמה ימים קודם טלפון ו הטלפון אומר סבא א נמצא במצב לא טוב הרופא אמר שאסור לו לצום זה מסכן את חייו וסבא אומר אין מצב שאני לא צם אני צמתי מגיל חמש אני אין מצב שאני לא צם ביום כיפור הרב מה להגיד לו והתשובה מה להגיד לו עכשיו אני מאוד מבקש שלא תוציאו את דברי מהקשרם הרב עונה לו אין מצווה לצום ביום כיפור יש מצווה לעשות את מה שהקדוש ברוך הוא אומר כשהקדוש ברוך הוא אומר לצום אז מי שצם מקיים מצווה ומי שלא צם חייב כרת שהקדוש ברוך הוא אומר לא לצום אז מי שלא צם מקיים מצווה ובנסיבות ומי שכן צם עובר עבירה זה נכון ביחס אה דוגמה אחרונה בישיבה שלנו מאוד מוכרת ארץ ישראל כשהקדוש ברוך הוא אמר לעלות לארץ אזי יהושע וכלב מקיימים מצווה והמרגלים עברו עבירה חמורה דקה אחרי זה שהקדוש ברוך הוא אמר לא לעלות לארץ בנסיבות האלה אזי מי שלא עלה לארץ קיבל את הדין והדבר הזה אלה שעלו לארץ הם המאפילים הם לא מקיימים מצווה אלא בדיוק להפך וצריך מאוד להדגיש את העובדה הזאת כי כל פעם שאתה פוסק הלכה שאתה לומד הלכה אתה צריך לבדוק לא רק את ההלכה הזאת נקרא זה הטהורה אלא גם מה עומד מנגד לה בסיטואציות כאלה ואחרות וזה בדיוק המציאות שבה אנחנו נמצאים מצד אחד העיקרון של כיבוד הבהם החשיבות הגדולה שלו ושקיצרתי במקום שהיה אפשר להעריך עד כמה כיבוד אבהם הוא באמת מהיסודות הכי נהדרים שיש גם כמצווה שבן אדם סליחה לחברו כלפי ההורים אבל גם כמצווה שבן אדם למקום של המשכיות המסורת וכולוב אבל מצד שני מדובר בהיבט אחר שזאת האישה שאיתה אני רוצה להתחתן האם זה האם ההלכה מכירה שמה את זה על השולחן ברצון שלי או לא את בזה אנחנו נעסוק תכף מעבר לדף אבל לפני שנעסוק בזה אבא נקרא ביחד את השולחן ערוך אבל בבקשה מכם הבן נקרא אותו בעיניים של שיעור במחשבת ישראל, בסדר? לא בעיניים של פסיקת הלכה, אלא אני אסביר קודם, אולי קודם נעשה את זה ואחר כך אני אסביר למה אני טוען את הדבר הזה. אז אם כן, אומרת א סעיף יג אומר תלמוד תורה גדול אה א מכיבוד אבהם. שוב, אתם רואים הנה בראש ובראשונה התנגשות. התנש אני לא נכנס כרגע הלכה למעשה. השאלה הזאת עלתה המון מה הכוונה כלומר באיזה סיטואציה תלמוד תורה למשל בתקופת ההתנתקות השאלה הזאת קשה לי למנות את מספר הבני הנוער שאמרו אני רוצה ללמוד בישיבת א גוש כתיף ואמא שלי אומרת על גופתי כן או אני רוצה ללכת לישיבת א הפוך מהקו של אמא שלי כן כלומר כל אחד א זה ואמא שלי או גם אבא שלי אומר על גופתי אה אה א וכדומה אז אני לא נכנס כרגע לשאלה שאלה איך מה זה הכוונה תלמוד תורה גדול מכיבוד אבהם אבל אני כן רוצה שקודם כל נלמד משהו עקרוני במחשבת ישראל אין אין משהו אחד שהוא תמיד נכון אני חוזר עוד פעם לדבר הזה וגם אחרי שדיברנו בחשיבות הגדולה של כיבוד אבהם צריך עכשיו לדבר על החשיבות הדרמטית של תלמוד תורה מה שאנחנו עושים עכשיו וכמובן עכשיו נשאלת השאלה מה עושים כששנת שני הדברים האלה מתנגשים וכשני הדברים האלה מתנגשים אז אני צריך להכריע כלומר עקרונית הייתי רוצה לעשות הסדר כיבוד אבהם חצי כיבוד אבהם כן או ליישב זה אם אני יכול לעשות כנראה שזה טוב גם בעניין כיבוד אבהם ותלמוד תורה אבל אם הדברים מתנגשים אז במערכת הערכים של התורה לכן אני מסתכל על זה כשיעור במרש ישראל תלמוד תורה גובר כמה זה מראה לנו מה החשיבות של תלמוד תורה, מה המרכזיות של תלמוד תורה. ההלכה הזאת בעיניי היא הרבה יותר אפקטיבית מכל שיעור שנדבר על תלמוד תורה ועל למה לומדים תורה ועל מה לומדים תורה. קודם כל בשורה התחתונה וזה מה שמייחד את השולחן ערוך כספר הלכה השולחן ערוך כספר הלכה מנקז לתוכו את כל העולמות הרוחניים שמסתובבים א בעולם שלנו ומגבש אותם לכלת שורה תחתונה או שורה מעשית ולכן אם מי שרוצה קודם כל לשיעור על חשיבות תלמוד תורה כדאי שיתחיל ככה כמה חשוב כיבוד הבאר ואח אחרי שנלמד כמה חשוב כיבוד אבהם אז עכשיו נלמד שתלמוד תורה דוכה אותו מה זה אומר על תלמוד תורה א אתם יכולים להבין עוד דבר אמר לו אביו לעבור על דברי תורה בין מצוות עשה בין מצוות לא תעשה ואפילו מצווה של דבריהם לא ישמע לו שוב אני רוצה לקרוא את זה כשיעור במחשבת ישראל ולחזר למה שאמרתי מקודם ביסודו של דבר התורה שלנו נחלקת לשני חלקים. מצד אחד 611 מצוות ומצד שני שתיים. מי שאומר את זה זה הגמרא בסוף מסכת מכות במעבר מכג עמוד ב לכד עמוד א'. הגמרא אומרת 613 מצוות נצטוונו. 61 שנאמר תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב. לאמור תורה בגימטריה 611 איפה עוד שתיים שתי מצוות לא ציווה לנו משה אלא שמענו מפי הגבוה עכשיו קודם כל זה פשוטו של מקרא אני עוד פעם רוצה לחזור לפני הזה פשוטו של מקרא פשוט שתי הדיברות הראשונות כפי שאמרתי הם כתובות בגוף ראשון ואילו מהדיבר השלישי לא תיסא את שם השם אלוקיך נכון לא לא תיסא את שמי לשם נכון כי ששת ימים עשה השם את השמיים ואת הארץ. לא. כי ששת ימים עשיתי את השמיים ואת הארץ. כן. כלומר הדבר הזה ממש כתוב בפשוטו של מקרא. ההבדל בין תורה ציווה לנו משה לבין מה ששמענו מפי הגבורה. אבל הדבר הזה הוא לא רק היסטורי. זה לא רק עכשיו מתאר לנו איך ניתן מתן תורה. מה שהסברתי מקודם הוא שהדבר הזה הוא מהותני והוא בא ואומר בעצם יש רק שתי מצוות בתורה אנוכי ולא יהיה הם מקור הסמכות 611 המצוות הם ביטוי לאנוכי ולא יהיה כשאני מקיים מצווה אני מקיים שתי מצוות א' אני מקיים מצווה אחת לא תלך אכיל בעמך וב' קיבלתי על מלכות שמיים. כשאני מכבד אבהם אני מקיים שתי מצוות. כשאני לא לובש נזני מקיים שתי מצוות. ושאני כהן גדול מביא מנחת חביתין א הוא מקיים שתי מצוות. אולי שלוש תלוי אם אתה אם אתה מונה את זה כשתי מצוות שונות או לא. וזה א לכן כל הברכות שלנו ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציונו. ועכשיו זה מתחיל להתפצל. אבל קודם כל הדבר הזה. ולכן תמיד אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה ריבונו של עולם ציווה אנחנו מקיימים את זה מכוח מצוות התורה יש לזה המון השלכות אני אומר את זה בקיצור כי זה לא נושא השיעור השלכה נוספת של הדבר הזה זה הוראת שעה של נביא נביא רשאי להקפיא כל אחת מ-611 המצוות ולהגיד לעת אתה לא מקיימים את המצווה הזאת אבל נביא לא רשאי להגיד אפילו לא כהוראת שעה לעבוד עבודה זרה כי מקור הסמכות שצריך לשמוע לנביא הוא הקדוש ברוך הוא ואם הנביא אומר תעבדו עבודה זרה אז אין מקור סמכות שציווה אותו א לעשות את הדבר כן ויש לזה עוד השלכות אני אתן לכם השלכה מעניינת היה שופט בית משפט עליון דתי ב א בתחילת שנות המדינה שהתנגד לחקיקה דתית מאוד למרות שהוא היה יראה שמיים גדול הוא אמר אב נניח שיהיה במדינת מינת ישראל חוק ציצית והבה נניח ההנחה הכי מופרכת שכולם ישמעו לחוק הזה וכולם שו ציצית אבל איזו ברכה הם יברכו ברוך אתה יושב ראש הכנסת אשר קידשתנו במצוותיו וציות וציונו להדליק ללבוש ציצית כן כלומר ברגע שאתה מקיים את המצווה לא בשם ריבונו של עולם אז אין להם משמעות וא אפשר לענות לטענה הזאת אני לא אפשר לענות לה. אבל אני רוצה קודם כל להבהיר דרך הדוגמה הזאת את העיקרון הרוחני העמוק שאת כל המצוות אנחנו עושים בשם שמיים. לכן כאשר כתוב כיבוד אבהם ואבא ואמא אומרים לי אל תעבור על מצוות השם אזי כל החובת כיבוד אבהם נובעת ממצוות השם. אז אם הם אומרים לי לעבור למצוות השם בעצם הם איבדו את הבסיס הרוחני של חובת כיבוד אבהם. כן. כלומר ה ולכן הסעיף הזה מאוד מאוד מסביר את כפי שאמרתי הוא סעיף שסוגר את הדיון שהוא הגיבוש המעשי של הדיון על מה משמעות המצוות איפה הקדוש ברוך הוא במצוות מה החשיבות הגדולה של קיום המצוות מכוח ריבונו של עולם א וכדומה ואשר על כן א יש לנו עוד שיעור במחשבת ישראל בכלל על כל תפיסת המצוות ועל כל עניין שמתגבש בסופו של דבר בסעיף הזה בשולחן ערוך. לעומת זאת, האם שציו את בנו שלא ידבר עם פנוני ושלא ימחול לו עד זמן קצוב והבן היה רוצה להתפייס מיד לולי צבואת אביו, אין לחוש לצבואתו. האמת היא שבמידה רבה זה המשך של הסעיף הקודם. כן? כלומר, יש דברים שבן לא חייב לשמוע לאביו. זה פותח לנו פתח קודם כל למה שאמרנו מקודם, אין משהו שתמיד נכון. אין משהו שהוא תמיד נכון. האמת היא שבכלל צריך לברר מלכתחילה, אם היינו עכשיו באמת עוסקים בשיעור בעיון, מי אמר שבכלל מצוות כיבוד דבהם כוללת ציוט? מי בכלל אמר שהיא כוללת ציוט? איפה כתוב שהיא כוללת ציוט? מי אמר שאנחנו צריכים לצייט להורים שלנו? שההורים שלכם לא התלו אותי אבל אבל זאת באמת שאלה ענקית ועוד נראה מעבר לדף שבכלל לא בטוח אבל הב נניח שילד צריך לצייט לאוריו ובכל זאת אתם רואים שהשולחן ערוך אומר יש חובת ציוות אבל כאשר מדובר לא רק על מצוות השם אלא גם על בן אדם לחברו על יחסים על שלום שבין הבריות ילד לא כפוף לעורב בנושא הזה. אתם מבינים איזה סגב עצום יש פה כשיעור על החשיבות הגדולה של קשרים, על החשיבות הגדולה של שלום פנימי באומה הישראלית וכדומה. עד כדי כך שזה עומד כנגד א כיבוד אבהם. עכשיו שימו לב, אסור לאדם להחפיד ולו על בניו ולדקדק מכבודו עמהם שלא הביאהם לידי מכשול, אלא ימחול ויעלים עיניו מהם שהאב שמכל על כבודו, כבודו מכו. טוב, זה משהו ענק ענק ענק. אני אומר אותו בקיצור כי הוא מחייב הרבה מאוד. התורה נותנת הרבה מאוד כוח לבעלי סמכות. היא נותנת כוח לרב כבוד מורה רב היא נותנת כוח להורים היא נותנת כוח למלך שום תעשם אליך מלך שתהיה אמתו עליך היא נותנת כוח לסנהדרין היא נותנת כוח כל כי ולכוח יש חשיבות גדולה מאוד עם כוח אפשר לעבוד בלי כוח אי אפשר לעבוד מצד שני התורה מאוד מאוד מאוד ארה לעובדה שכוח כוח מסוכן. זה שיעור באתיקה מספר אחד כאן. שני הסעיפים האלה. כוח הוא מסוכן כי כוח עלול להיות מנוצל לרעה. הכי המקום שהתורה כותבת את זה בצורה הכי בולטת זה פרשת מלך. אחרי שהיא אמרה סום תשים עליך מלך כשתה מתו עליך התחילה להגביל. לא ירבה לו סוסים לא ירבה לו נשים לא ירבה לו כסף וזהב. יכתוב ספר תורה והנימוק לבלתי רום לבבו מאחב כל אחד שיש לו כוח לאכול את זה עם קומונרית בבני עקיבא יש לה כוח והיא יכולה לנצל אותו לרעה בהכנסה להדרכה בגלל חנופה או בגלל טובות הנאה או בגלל כל דבר אחר אין אין מישהו כן כל אחד שיש לו כל מ כ שכל מי שפה עם איזשהו רמה תפקיד פיקודי יש לו כוח והוא צריך מצד אחד להשתמש בו ומצד שני מאוד מאוד מאוד להיזהר מאוד להיזהר והתורה א זה זה עיקרון רוחני וכמובן גם אתי מהבסיסיים ביותר כוח עלול להשחיט ולכן בכל מקום אתה תמצא את זה התורה מזהירה את ה איפה אני מכיר את ההלכה הזאת מאוד אנחנו מכירים אותה בפורום תקנה הבת א שאונתה על ידי אביה נוצלה על ידי אביה הסכימה סוף סוף להתלונן והיא מתכוונת ללכת למשטרה ולהתלונן על אבא שלה ואז אמא שלה שואלת אותה תגידי את דוסית את שומרת כיבוד אבהם ככה את עושה לאבא לא כתוב כיבוד אבהם בעשרת הדיברות שלך לומר ניצול הכוח הזה והסמכות הזאת של עשרת הדיברות של עשרת הדיברות ושל כיבוד הבהיהם לרעה והנה יש לנו כאן שיעור מבוא לאתיקה בוא נקרא עוד פעם אחד אל תנצל אסור לאדם להחביד אולו על בניו ולדקדק בכבודו עמהם שלא יביאם לידי מכשול כלומר צריך לדעת שברגע שהוא עושה כזה דבר בדרך כלל כולנו מכירים את התופעה הזאת שהתגובת נגד היא תגובה מי שזוכר משהו משיעורי פיזיקה בכיתה יא כל דבר שאתה כל כוח שאתה מפעיל לכיוון מסוים נכון חוזר אליך בעוצמה שווה אה בכיוון הפוך ובעוצמה שווה לזה כאן המורה לפיזיקה יוסיף בניקוי חיכוך נכון א מי לא למד את זה בכיתה יא מניח שכל היושבים פה למדו את זה ופה כולם למדו ליבה אז א הדבר הזה נכון גם רוכנית הדבר הזה גם נכון רוחנית כן והלכה הייתה ארה למה ניצול הכוח של האבא יכול לגרום א אצל הילדים והיא אומרת לאבא תגביל את ניצול הכוח שלך ולפעמים ימחול ויעלים עיניו מהם מותר לך שהאב שמכל על כבודו כבודו מחול כן מותר לך למחול על הכבוד אה וכמובן עכשיו אנחנו צריכים להתחיל בעצם למה חלק מהכבוד למה מלך שמכל על כבודו אין כבודו מחול ואב שמכל על כבודו כן כבודו מחול ורב זה שתי דעות בגמרא בקידושין אה נעשה ארוך אני לא רוצה כרגע להיכנס לזה אבל הנה יש לנו לנו הלכה בשולחן ערוך שעוסקת ביחסי כוח הן לגבי מפעיל הכוח והן לגבי סופג הכוח כן סופג הכוח ו זה נכון גם בהלכה הבאה המכה לבנו הגדול היו מנדים אותו שהרי עובר עלפני עיוור לא תיתן מכשול זה זה באמת תנסו לחשוב מה אומרת ההלכה הזאת כן ההלכה הזאת אומרת איזה איזה קודם כל איזה מכשול רק שנ נבין את המילים כן איזה מכשול >> מה >> ש בדיוק שהוא ירביץ לו בחזרה כן כן מכשל כיבוד הבהם שהוא ירביץ לו בחזרה כלומר שימו לב שזה דבר הלוואי והיו חושבים את זה גם בפוליטיקה הלאומית שימו לב לעובדה הזאת שההלכה ארה והנה שיעור במרשבת ישראל על כוח בהקשר אחר תדע לך שלפעמים א הפעלת כוח א מוגזם או יודע וכד היא גורמת לפעולה הופכית שעת אחראי לה. עכשיו האמת היא שזה שיעור במחשט ישראל הרבה הרבה יותר גדול. שוב אני אומר אותו בקיצור. בתורה כתוב לפני עיוור לתל תיתן מכשול. זה מה שכתוב בתורה. והנה באה התורה שבעל פה ולקחה את העיקרון הזה והרחיבה אותו ואמרה קודם כל לא מדובר רק על פגם פיזי של עיוור אלא על כל פגם פיזי. אל תיתן מכשול. ולא רק מכשול פיזי אלא גם מכשול עסקי. הספרה אומר, אל תיתן לחברך עצה שינה הוגנת לו. כלומר, מה שנקרא הסכימוסים, שאתה רוצה לצוד כלבי ים שם, אז אתה רוצה שהוא ילך לשם. אתה אומר לו שם יש כלבי ים. זה איסור לפני עיור לא תיתן מכשול. ולא רק מכשול עסקי, אלא גם מכשול רוחני של או שתת יין לנזיר. הגמרא בעבודה זרה בדף ו' כלומר אנחנו פתאום לומדים משהו על התורה גם בסעיף הבא מיד תראו שהתורה בניגוד לתפיסה שלנו שלפעמים אנחנו מדייקים אה א את ה ומבקשים להיות מדויקים בדיוק על המילים של התורה זה שלב א' כך צריך ללמוד אבל אנחנו צריכים להתרגל לכך שתורתינו הקדשה והתורה שבעל פה לימדה אותנו אני פה ברשותכם מניח את המיקרופון כן כלומר התורה זו תנועה שהחבר'ה בישיבה מאוד מכירים אותה שאני תמיד מנסה להסביר מי שכתב עליה המון זה הרמבן אתם מכירים את הרמבן בקדושים טיו אתם מכירים את הרמבן על שבת אתם מכירים את הרמבן ועשית הישר והטוב אתם מכירים את הרמבן ונשמרת מכל דבר רע הרמבן כתב על המושג הזה הרבה מאוד והנה יש לנו בכלל תפיסה של מה זה תורה של בתוך שולחן ערוך כן תפיסה של מה זה שולחן ערוך סליחה של מה זה לפני א עיוור וגם הטלת אחריות לא על הבן שלא סליחה גם הבן שירביץ לאבא שלו בחזרה לא מקיים מצווה אל אל תתבלבלו אבל אם אתה תשימו לב לזה תפיסת אחריות אם אתה גרמת לכך שהתגובה תהיה כך וכך וכך וכך אה א יש עליך אחריות באופן אישי לאחרונה הייתי בכנס בינלאומי על האם יש אתיקה יהודית של בינה מלאכותית והבאתי את הסעיף הזה להראות שאחריות איננה רק אחריות של דברים שאתה עושה אלא גם יש אחריות בתפיסה היהודית שאם אתה עושה משהו וזה גורם לאחרים ליפול במכשול אז זה האחריות שלך למרות שהיה אסור להם להרביץ כן כלומר יש פה עיקרון הרבה הרבה הרבה יותר רחב מהסעיף הזה עוד הרחבה סעיף כד ד חייב אדם לכבד חמיב אה נעצור רגע פה בסדר לא לא נמשיך הלאה חייב אדם איפה זה כתוב שחייב אדם לכבד חמיב אם לא בעיקרון ההרחבה אם לא בעיקרון הזוגיות אם לא כלומר אין איזה מקור ממוקד ושוב אתם רואים את תפיסת היהדות או תפיסת ההלכה איך פשוט הקורא שולחן ערוך לא רק אני מדגיש עוד פעם לא רק שאלה הלכתית אם אני אצטרך לכבד את חמי או לא צריך לכבד את חמי אין שאלה תפיסתית רוחנית על התורה וההלכה האחרונה שהיא אולי הכי שולחן ערוך שמחייב והוא אם האב רוצה לשרד את הבן מותר לקבל ממנו טוב כאן אני שוב א רוצה לפתוח נושא עצום שהוא מחלוקת ענקית בין הפוסקים והוא השאלה ה הנושא שעולה אין ספור דיונים בין רבנים גם בני דורנו בין הלכה פורמליסטית לבין ההלכה מהותנית. הלכה פורמליסטית. אבא בן חייב לחבת את האבא. ולכן חלק מפוסקי הלכה יגידו שגם אם האבא רוצה לשרט את הבן, לבן אסור לקבל כי אבא לא משרט בנים. אוקיי? שתיים, הלכה מהותנית. צריך לראות את הקונטקסט. הדוגמה שאתם מכירים כולכם למשל בין הלכה פורמליסטית הלכה מותנית, זה גילוח בכל המועד. אם אני הולך פורמליסטית אסור להתגלח בכל המועיד. אם אתה הולך מהותנית אז לא רק שמותר להתגלח בחול המועד אלא שחובה להתגלח בחול המועד שלא יהיה מנובל בחג. ואין כמעט נושא שבו השאלה לא עולה. האם אני הולך פה לפי ההלכה הפורמליסטית ואו אני הולך כאן לאור ההלכה המותונית? עכשיו אני מציג את זה א אני מציג את זה קצת בצורה קיצונית. כי גם הפורמליזם הרבה פעמים מתייחס למהות וגם המהותנית אנחנו לא רפורמים ולא קונסרבטיביים אלא גם עוסק בנוסח ההלכה ובשמרנות ובהמשכיות של ההלכה אבל תשימו לב שבעצם הסעיף הזה הוא סיכום של מהלך מאוד גדול לשאלת כיבוד אבהם האם אני בוחן אותה סליחה מהותנית או לא ואני אומר את זה הרבה פעמים דילמה כן כלומר אמר לנו זה דילמה כהורים שמצד אחד אנחנו באמת באמת האמת יש כבר לא דילמה זה די הוכרה שכולם עושים כמו השולחן ערוך תראו כמה פעמים ההורים שלכם משרטים אתכם תראו כמה פעמים הם באים הם באים אליכם הם תראו כלומר בעצם בפועל נוהגים כמו סעיף כה אבל אז האם הצלחתי להסביר שני דברים א' שלא צריך הרבה מקורות כן כלומר לא תקרא אותם כמו שצריך וב' שאפשר לקרוא את השולחן ערוך כספר מחשבת ישראל. זה נכון אגב איפה שלא הייתם שמים אותי. כן? כלומר אם זה שנה שעברה למדנו חושן מי שהיה בשיעור שנה שעברה למדנו א חושן משבט בהלכות מבייש חברו וגם כן קראנו את השולחן ערוך בתור ספר מחשבת ישראל. איך אומרים? תנסו את זה בבית. בסדר כןמר. א אוקיי עכשיו בוא נחזור לנושא שלנו. והנושא של להענות הפכו דף עלה בשוט המאריק. אנחנו מדברים על תשובה מלפני כ600 שנים אמר דמדומי תקופת הראשונים א ו רבו של הברטנורה כן כלומר שתנסו רק לראות אחר כך השולחן ערוך כן כלומר מבחינת סדר הדורות אה בעיקר המאריק ישב באיטליה והמון המון המון איך בודקים חשיבותו של פוסק אחד ה אחד המבחנים לחשיבותו של פוסק זה כמה פסקים שלא נכנסו לשולחן ערוך וביקר לרמה הרימה הרבה פעמים מביא פסקי הלכה מכוח המאריק ואם כן בשוט שלו זאת השאלה שלכבודה התאספנו אשר נסתפקת אם יש כוח ביד האב למחוט ביד בנו ליסה אישה אשר יחפוץ בה הבן כן כלומר אה הנה השאלה שאותה עיצבנו היחס עכשיו אתם מבינים יום את הכותרת של השיעור היחס בין כבד את אביך ואת אמך לבין על כן יעזוב איש את אבי ואת אמו ו דבק באשתו והיו לבשר אחד אני יכול להגיד משהו קטנצ'י ככה שאני עורך חופה אז האינדיאנים לוקחים את החתן ל לכלה ועומדים ככה ב זה ואז החתן עומד ללכת אל ה אל ה א כלה לכסות את פני הבינומה ואני תמיד עוצר בדרך כלל שני אבות ואומר להם על כן יעזוב איש את אבי ואת אמו כלומר שם יחושו שכרגע זהו הוא הלך אליה ואדם עוזב את אבי ואת אמו והיו לבשר אחד ועכשיו נשאלת אני חוזר לשאלה מה הדין בעניין הזה עכשיו שימו לב לאיך המשנה איך המעריק באבמר אני עכשיו עובר חוזר קצת לעולם למדני אה של ניתוח מה שכתוב פה אומר א המערי לניות דעתי נראה שאם היא אישה ההוגנת לו שאין כוח ביד האב למחוט ביד הבן. עכשיו המשפט הזה הוא בעייתי אבל הוא לא בעייתי. אני אסביר למה הוא כן בעייתי ולמה זה טעות מה שאמרתי. לכאורה המשפט הזה אם אתם שמים לב משלב בין קריטריון אובייקטיבי לריטריון סובייקטיבי נכון? כי מבחינה סובייקטיבית הוא אומר מה הסובייקט פה? לא. נכון. מצד שני מה הקריטריון האובייקטיבי שיש פה? הוגנת. זאת אומרת לכאורה התשובה שלו הולכת להיות שצריך קודם כל להעמיד במבחן האם היא בחורה הוגנת או לא בחורה הוגנת ואז הסתבחנו לגמרי. אבל אני חושב שזה בכלל לא נכון לקרוא את ה לקרוא את זה כך. וזה בגלל העובדה שתמיד אתה צריך לבדוק מילולית מה פירוש המילה הוגנת בלשון אני אתן דוגמה קודם כל מאוד מאוד ידועה במקורות הקדומים יותר למשל אנחנו קוראים דרך ארץ קדמה לתורה מה זה דרך ארץ עכשיו הרבה אנשים מסבירים דרך ארץ כמו היום שדרך ארץ הכוונה היא מפיות נימוסים תודה סליחה בקשה וכדומה וכדומה ואז אתה אומר תהיה מנומז קודם ואחר כך תלמד תורה אבל זה לא מה שכתוב הביטוי דרך ארץ אני איך אני יודע שזה לא מה שכתוב למשל והסבת גנך תיראשך ויצרך הנהג בהם מנהג דרך ארץ מה אני צריך לתת מפיות ל דגנך ותרשך ויצרך או בליל הסדר אנחנו אומרים והיה רשם את עוננו זו פרישות דרך ארץ אז האוני שלנו היה שלא היינו יכולים להיות מנומסים המילה דרך ארץ בלשון חז"ל היא אחרת לגמרי היא דרך הארץ כן כלומר מה שנהוג בעולם ואז הנהג בהם דרך מנהג דרך ארץ הכוונה היא תורה ועבודה ה פרישות דרך ארץ זה יחסי אישות כן כלומר דרך ארץ היא גם ביטוי ליחסי אישות ושחז"ל אומרים דרך ארץ קדמה לתורה פירושה של דבר בגדול שספר בראשית וחצי שמות קדמו למתן תורה כן כלומר קודם כל ניתן אה היה דרך ארץ ועכשיו הדרך של הארץ ולאחר מכן ניתנה תורה כן כלומר צריך להיזהר מאוד ממילים הדוגמה עוד יותר מרחיקת לכת זה עם הארץ מי שיקרא תנך יראה שעם הארץ זה תמיד השכבה העליונה של החברה ואילו בשפה שלנו בשפת חז"ל כבר עם הארץ זה השכבה התחתונה של החברה גם שם אפשר להבין מה קרה עם הארץ זה העם שהארץ שייכת לו כלומר בעלי הקרקעות. בתקופת המקרא בעלי הקרקעות הם השכבה העליונה. בתקופת הכיבוש הרומאי בעלי הקרקעות הם הסחת המיסים. אז המינוח הדרך הארץ השתנה. ובכלל צריך להבין שפה של תרבויות. אם מישהו מכם יסא פעם לארצות הברית והיפגש עם איש עסקים או עם תורם לישיבה שהוא יעמוד בראש והתורם יגיד לו I'll think about it. הוא יצא נורא מבסוט. הוא יחשוב וואלה הוא יחשוב עליי יש לי חדשות לכולם שאמריקאי אומר think about it פירושו של הדבר שכחתי מזה דקה אחרי שאתה יוצא כן כלומר אתה צריך לדעת לקרוא א זה עכשיו הוגנת מלשון הראשונים או א סליחה אתם מכירים את זה כל מי שלומד דברי ראשונים מופת מה זה מופת בדברי הראשונים מופת בדברי הראשונים זה הוכחה זה לא מוייפס כן אלא מופת בלשון הראשונים זה הוכחה כלומר צריך לדעת מה אני מינוח הוגנת לו אין אין הכוונה שהיא עומדת באיזה מבחן אובייקטיבי הוגנת לו הכוונה היא שהוא אוהב אותה כן כלומר זו האישה שהוא רוצה כן ולכן יש פה רק קריטריונים במשפט הזה רק קריטריונים סובייקטיביים אבל אני רק רוצה להעיר שאם היה פה קריטריון אובייקטיבי אז באמת כלמדנים היינו צריכים לשאול אוקיי מה קורה כשיש ויכוח בין האבא לבינו האם היא >> הוגנת או לא הוגנת כן כלומר מי השופט תמיד תמיד שיש ויכוח על דבר כזה אתה צריך לשאול את עצמך מי יכריע כן לא רק מה לשים לב למשפט הזה הלאה מימוק ראשון חדה דאפילו לעניין ממון הודילה רבנן לרבי ירמיה כמן דמר משל אב וכן פסקו כל פוסקי הלכות אשר ראיתי כל שכן הך שהוא דבר השייך בצרה דגופה להניח האישה שחפץ בה ויצטרך לקחת אישה אחרת אשר לא תישאר בעיניו כל כך כך זה קל וחומר מקסים מקסים אומר רגע תקשיבו לו וגם מבחינה למדנית מה בטוח לפני הקל וחומר מה שבטוח הוא שהמאריק פוסק הלכה כמו רוב פוסקי הלכה גם נפסק ככה בשולחן ערוך יותר מאוחר שאת כיבוד האב את הכיבוד האב ההם ממנים ההורים לא הילדים משל בן אם אין להם וזה זה סיפור אחר אבל א זה שתי דעות בגמרא בכ ככה במעבר מהשורה האחרונה של עמוד א' לשורה הראשונה של עמוד ב' ולהפך השורה האחרונה של עמוד ב לשורה הראשונה של עמוד א' ואגמרא אומרת בסופו של דבר נפסק על הלכה שכיבוד הבהם משל בן על זה זה בטוח עכשיו מה אה משל אב סליחה סליחה משל אב זה בטוח עכשיו המעריק עושה קל וחומר ומה אם כסף אני לא צריך לוותר אלא זה משל אב על אהבתי אני אצטרך לוותר כן עוד פעם תקראו כל שכן הה שהוא דבר השייך בצרה דגופה להניח האישה אשר חפץ בה ויצרך לקחת אישה אחרת אשר לא תישאר בעיניו כל כך עכשיו זה באמת קל וחומר מאוד מאוד מאוד מקסים שגם פותח הרבה עיניים ואומר כסף כסף יפה מאוד אבל יש דברים שהם נמצאים אצלנו ביותר משאלת הכסף ויותר משאלת התקצית ואשר על כן אתה רואה א זה מחזיר אותנו להתחלת השיעור שגם לכיבוד אבהם יש מגבלות אבל לא רק מגבל עכשיו שימו לב לא רק מגבלות שבאים מ כיוון אחר כלומר כמו שראינו אבא שאומר לחלל שבת או תלמוד תורה או כל הדברים האלה הם אלא פתאום אנחנו מכירים משהו פתאום חדש בהלכה שההלכה מכירה בי כילד. היא מכירה באהבתי, היא מכירה ברצוני, היא מכירה בכספי. אני הייתי מביא ראיה עוד יותר טובה מאשר המאריק פה. המשנה אומרת באב מציע ועודתו ועבדת אביו, עבדתו קודמת. לא זו בלבד, אלא הגמרא אומרת זה לא רק איזשהיא הלכה שנוגעת לעבדה בלבד אלא שלך קודם לשל כל אדם. ככה אומרת הגמרא מנן אמילה אומרת הגמרא אפס כי לא יהיה בך אביון שלך קודם לשל כל אדם הוא זאת אומרת פתאום נפתח לנו כאן בתשובה של המאריק עוד עולם רוחני שלם זה מה שאנחנו מכנים תורת ארץ ישראל לא לשים לב רק לנימוק הטכני אלא עולם רוחני שלם שגם ילך ויתעצם בהמשך התשובה שההלכה כפי שאמרתי זה לא רק שיש הלכות מנוגדות כמו חילול שבת, אל תדבר עם פלוני, תלמוד תורה, כל מה שאמרנו בחלק הראשון של השיעור, אלא יש פה גם א התייחסות לאוטונומיה, למי שאני, לצרכים שלי, לאהבות שלי, לרצונות שלי. הלכה מכירה בהם, שזה באמת פותח פתח עצום. שוב, אני משתמש בהלכה הזאת המון בתחום אחר שאני עוסק בו. לא יודע אם שמעתם על צוהר עד 120. צוער עד 120 זה פרויקט ענק שעושה למשפחות לקבל החלטות בסוף החיים או אם מישהו מהמשפחה יש לו דמנסיה. והשאלה הזאת אחת אחד הדברים המרכזיים שאנחנו מסבירים זה שמשפחה שעכשיו מתחילה מסע ארוך לטפל בהורים עם דמנציה שהולכים ושוקעים זה יכול להיות עשרות שנים צריכה לדעת שמבחינה אני לא נכנס כרגע מבחינה טיפולית אבל מבחינה הלכתית יש להם את כל החשיבות ואת כל הלגיטימציה בעולם לדאוג גם לעצמם גם לצאת לחופש גם לזכור את בין הזוג לזכור שיש להם ילדים וכדומה וההלכה לא מחייבת אותם להשתעב בד לחלוטין לכיבוד אבהם וכומר שוב אתם רואים לקיחת עיקרון הלכתי שהולך ונעשה מיוסם ברוחב הרבה יותר גדול מאשר היותו ממוקד במוקד המיוחד הזה והנה ההלכה מכירה באהבתנו לפי דת המאריק זה נימוק ראשון נימוק שני עוד יותר מרחיק לכת ועוד דקרוב הדבר בר בעיניי להיות כמצווה לעבור על דברי תורה. וואו. כלומר, אם אבא עכשיו הוא מכניס את המקרא הזה שאני רוצה להתחתן עם מישהי ואבא שלי לא מסכים, הוא מכניס את זה להלכות הקודמות שלמדנו. לא רק להכרה בי, אלא לסתירה בין שני עקרונות של התורה. מה הם שני העקרונות של התורה? זה מצד אחד, אתם יודעים, כיבוד אבהם. אבל מה עומד מהצד השני? כשהרי אמרו רבותינו ז"ל אסור לאדם שיקדש את האישה עד שיראנה אלא ש סוגריים אלא שעכשיו הותר פנטקדימנו אחר סגור סוגריים כמו שכתבו התוספות והפוסקים הרי שהקפידו שיקח אישה אשר יחפוץ בה ותנמצא חן בעיניו וכן בכמה מקומות חשו חכמים זהל לכבב האישה על בעלה וואו עכשיו צריך להבין כמה הדבר הזה רחוק כמה כמה מה מה מה נאמר פה? נאמר פה שמצוות זאת אומרת אהבה בין איש לאשתו היא לא רק כמו בפסקה הקודמת צורך שלי רצון שלי זכות שלי משהו שלי אלא זה דבר שהתורה מצווה עליו זה עוד אפשר אבל גם מתירה ייסורים בגללו אני אתן שתי דוגמות לפני שנגיע לפסקה הזאת דוגמה אחת כל מי שלמד פה פרק שמיני של יומא יודע שיש מחלוקת גדולה בין הראשונים האם חמישה עינויים מדאורייתא או רק אכילה ושתייה נכון האם גם רחיצה נעילת הסנדל וכדומה הם גם כן אסורים מדאורייתא אחת הראיות שמביאים אלה שסוברים שחמשת הייסורים הם לא מדאורייתא רק שניים זה המשנה שאומרת המלך והכלה ירחצו את פניהם המלך והכלה ירחצו את פניהם אז אם זה היה איסור למה כמובן הכלה כדי לחבב אותה על בעלה אז אם זה היה איסור דורייתא עם טוענים. לא היה מצב כזה שהתורה תתיר לכלה, לרחוץ את פניה. נו, מה לעשות שיש ראשונים שסוברים שזקן דאורייתא ובכל זאת המשנה הזאת קיימת? פירושו של דבר שהנה יש לנו כאן דוגמה שאנחנו מתכירים את אחד עינוי יום הכיפורים כדי לימים הראשונים שאחרי הנישואים, ימי ההתקרבות, ימי ההכרות האדית א ללחוץ את פניה. זה דוגמה מרחיקת לחת. דוגמה לא פחות מחיקת לכת זה הדוגמה שהוא מביא פה הגמרא בתחילת פרק שני של מסכת קידושין שחז"ל מתירים להתבונן ביופיעה של חברה שלכם כדי לדעת אם אתם רוצים להתחתן איתה למרות האיסור להביט על פני אישה וליההנות ממנו שזה דרמה של ממש מבחינה היוחתית אסור לא רק זה מטילים איסור עכשיו כאן בקרם ביבנה ראש האישי היה אומר זכר צדיק לבחי היה אומר כן אבל לא כתוב אסור לדעת אדם שישא אישה עד שיר וירנה וירנה וירנה וירנה וירנה ורנה הוא תמיד היה חוזר על זה כן אבל הרב גולדביך זכר צדיק לברוחה אבל בסדר אבל אני לא נכנס כרגע לעקיצה הזאת כמו ל א כמו ל פסיקה ההלכתית אני כרגע מדבר על הלכה כן מבחינה הלכתית אתם מוציאים שהתורה אתם אני כבר לא יודע אם זה עכשיו זה הלכה או זה תפיסת עולם או זה מחשבת ישראל או זה הכל ביחד זו המשמעות של תורת ארץ ישראל כן שבעצם הכל חובר פה ביחד לתפיסת עולם של החשיבות הגדולה של התאהבות ושל יחסים טובים בין איש ואשתו שלא לצטתט פה את מצינו שמחר הקדוש ברוך הוא שמו על המים ועוד כנה וכנה אפשר להביא עוד אין ספור דוגמאות וכמובן גם לחובות לעולם יהיה אדם זהיר בעונאת אשתו ועוד כהנה וכהנה ואומר ה עכשיו לוקח את זה המאריק ומשתמש בזה כנימוק הלכתי שאוסר כמעט על הבן כנראה אוסר על הבן לשמור לאבא שלו זה כבר לא שהוא לא חייב שהוא רשאי להילחם על זה אלא לא יהיה מצב כזה שהוא רוצה להתחתן עם מישהי והאבא א כי סביר להניח כן שהאישה הבאה שהוא ירצה להתחתן איתה היא לא היא לא היא לא זאת שהוא רצה בה כן אוקיי אז זה בכלל מהלך שני מהלך שלישי ואחרון שאנחנו אנחנו נראה זה מהלך אני רוצה להסביר שוב קודם כל מבחינה למדנית או משהו מאוד אופיוני לספרות השוט פעמים רבות ספרות השוט המון תשובות יש ככה פעם מנינו עשינו ככה חלוקה בינינו בישיבה אני מדבר לפני 20 שנה מצאנו בקלות 1000 תשובות ככה על ה על ה תוך כמה שעות אה אה דבר א זה מהלך מאוד יפה אז אני רוצה להסביר רגע אותו מבחינה למדנית שמתם לב שעד פה שתי ה אה שני הנימוקים הניחו מבחינת ההנחה שילד חייב לצייט להוריו. הם רק שאלו האם במקרה הזה הוא צריך לצייט? והפסקה הראשונה אמרה לא בגלל ההכרה באוטונומיה שלו והפסקה השנייה אמרה לא בגלל ההכרה בחשיבות ההתאהבות. זה הרבה פעמים ספרות השוט התשובה מתחילה בקבלת ההנחות של השואל. תקשיבו טוב. בקבלת ההנחות של השואל, אבל בעמוד עם דברים אחרים. אבל הרבה פעמים בספרות השוט קורה שלב הבא והשלב הבא אומר רגע רגע רגע רגע רגע בוא נבחן בכלל את נקודת ההנחה הראשונית. אתה הנחת כך וכך. כן בוא נקרא את זה. אני לכם גם דוגמה גם כן מצו עד 120. שימו לב. ועוד דעת כאן לא מפלגה אם משל אב משל בן אלא בדבר דשייך האב בגבא פרנסת האב שצורך גוף האב וקיומו אבל במילתא דלא שייך בגבי כה פשיטא דאין כוח לאב למחוט בבן לא משום כבוד ולא משום מורה דלא שייך כבוד אלא כגון מאכילו משקה ומלבישו מנעילו מורה לא יושב ממקומו ולא סות סותרת דבריו וכן כיוצא בזה דשייך לאב אבל במילתא דלא שייך האב בגב כשיתדין כוח לאב נמכות ביד בנו האם אתם מבינים ש מה הוא עשה פה בכלל כאן בפסקה השלישית אומר בוא נחזור רגע לחקור מלכתחילה אם ההנחה שלך הייתה נכונה והאם מצוות כיבוד אבהם כוללת בתוכה בכלל האם אני צריך להבין נימוקים למה הבן לא צריך לשמוע על העב או אני לא צריך להביא לזה נימוקים כי בכלל זה בכלל לא קיים. כתוב בתורה, בגמרא איזה אומור רע. כתוב בתורה איזה בגמרא איזה כבוד. לא כתוב שהוא צריך לצייט בכלל. בטח שלא בעניינים שנוגעים לו. אבא רוצה שאתם תלמדו פיזיקה ואתם רוצים ללמוד כימיה. אבא רוצה שתלמדו בבא בטרה ואתם רוצים ללמוד בבא קמה. זה לא אימות. זה לא רלוונטי. אני מדבר על הלכה כדאי להיות גם נחמד להורים כן אבל אני אני מדבר כרגע שוב אני פוחד שההורים יטלו אותי אבל אבל קודם כל צריך לבחון את כן >> אי אפשר לומר שהכוונה היא שפשוט יש פולות הציו >> אבל זה לא מה שכתוב פה תקרא את הפסקה לא אני לא אמרתי שאי אפשר לומר אני שואל מה המאריק אומר >> אפשר להבין מה שהוא אומר הרי הוא אומר לא מפלגים משל אב משל כאילו הוא אומר לא מפלגה בגדרים האלה חזל נתנו גדרים גדרים מסוימים אפשר לומר חז"ל נתנו גדרים מסוימים עכשיו יש דברים מסוימים >> לא זה לא מה שהוא אומר הוא אומר חז"ל חיו כיבוד אבהם רק בדברים הנוגעים לאבא הם לא בדברים הנוגעים לי זה מה שכתוב >> אבל ראינו שבשולחן ערוך נגיד >> רגע רגע שנייה אני יש אני כרגע >> הגיע אחרי אבל היה לו הוא היה חייב להסתבך על משהו אה ה יש לי תשובה לזה אבל שנייה אוקיי קודם כל אנחנו אני רוצה שקודם כל נקרא את אמר אני רוצה לתת לכם דוגמה עוד יותר מרחיקת לחם כדי שתבינו מה שזה ב שוב ב לקראת המוות הרבה פעמים עולה השאלה האם לחבר למכונת הנשמה או לא לחבר האם מותר לא לחבר לנשמת שבת כן מותר מחבר לחשמה ויש על זה הרבה תשובות בפוסקים אבל לפעמים אתה מתחיל לשאול את עצמך מלכתחילה איפה בכלל כתוב ש כמה למה אני צריך התר לא לחבר למכונת הנשמה איפה כתוב שאני חייב איפה בכלל כתוב שאני חייב להתרפא הקדוש ברוך הוא בא לקחת את החיים שלי יאללה תחזיר ציוד יותר מזה אם כתוב ורפו וירפא מכאן שניתנה רשות לרופאים לרפות מכאן הוכחה שובה >> שאין בכלל חובה להתרפות כלומר לפעמים אתה צריך לבחון את השאלה הזאת אני מדגיש לא פסקתי הלכה עכשיו בסדר זה יותר מורכב אני רק רוצה להראות את התהליך הלמדני תהליך הלמדני שלפעמים אנחנו מניחים כל מיני הנחות מובנות מעליהם ובעצם אתה צריך לשאול את עצמך מלכתחילה מי אמר שההנחות האלה בכלל נכונות ובספרות השוט זה הרבה פעמים בנוי ככה כלומר בשלב הראשון המשיב מקבל את ההנחות של המקשן של השואל ואז הוא מערר על זה מלח מתי צלסיים רק לפני חמש דקות >> לפני חמש דקות אוקיי אז אה א ברשותכם אני רק חוזר על המשפט הראשון שאמרתי ביקשתי לעסוק בארבעה דברים. אחד, בנושא. א הרי אתם רשמים להתחתן עם מי שאתם רוצים. שתיים ב בכך שלא צריך הרבה מילים, צריך לקרוא ולנתח וזה את מה שכתוב ולא הרבה מאוד מילים והרבה מאוד מקורות. א בכלל אני מציע גם בלימוד ראשונים וגם בלימוד איון א להתרגל, לשאול את עצמך תמיד מה המקסימום שאני יכול להוציא מהתוספות הזה? ואז תגלו הבנניח שהיה רק תוספות ותגלו עולם ומלאו. שלוש עיקרון העל של ההלכה. שני עקרונות על בעצם דיברנו. א' שתמיד משהו עומד מול משהו ודבר שני שתמיד הרבה פעמים לא תמיד צריך לבחון את ההנחות מלכתחילה שללכתחילה. א אני אתן לכם דוגמה שכולכם בעדן נפגשתם. אין ראש ישיבה שמתחיל ללמד בבא קמה שלא שואל מנין שאסור להזיק. נכון? שיעור כללי ראשון בכל הישיבות מאז קום שיעור כללי ועד היום נכון אני לא חושב שיש איזשהי ישיבה בעולם שלומדת בקמה שראש הישיבה אומר אבל איפה כתוב שאסור להזיק בכלל לנסקי א רכוש נזכי גוף כן אבל נזכי רכוש א זה אז הרבה פעמים לחשוב על זה שאתה מאיפה אני מתחיל את הדיון וארבע האם השתכנתם ששולחן ערוך יכול להיות שיעור במחשבת ישראל כל טוב الله