Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
יש דברים שקורעים
רק במשפחה.
>> למנועים חיגור כוכבית 6485.
>> אתן מאזינות למשפחה פודקאסט.
>> באות לעבוד. כל מה שנשים צריכות לדעת כדי
להצליח וגם להנות בעולם העבודה חדש.
מגישה יאל זלץ, יועצת ארגונית ומנחת
קבוצות.
שלום שלום לכל המאזינות שלנו באות לעבוד
כאן יאל זלץ
ורחל מונטג שלום
>> שלום
>> שלום רחל א תמיד אנחנו מביאות לעבודה את
את עצמנו את האנשים את התחושות שלהם ואני
רוצה להביא את החוסר ביטחון היום אוקיי
אני אתחיל ככה אחרי שנתי כותרת חוסר
ביטחון בעבודה א ללכת רגע אחד אחורה
ולומר משהו על ההתנסות שלי כיועצת
ארגונית, כן? שאני עובדת בארגונים ומלווה
מנהלות, מנהלים, הנהלות, צבטים, הרבה
פעמים צבטים בכן איך נקרא לזה? דרגי
ביניים כאלה, כן? לא המנכל עצמו, אבל ראש
מחלקה, ראש צוות וכאלה. יש אמירה מאוד
גורפת של האנשים על העובדים הצעירים
ומדברים הרבה על הדרישות שכר הגבוהות כל
כך
ובעלות עסקים שיש להם עסקים קטנים והם
צריכות לקחת מזכירה ממש לפעמים מרגישות
מתוסכלות מאיפה את יודעת כמה יעלה לי לקחת
מזכירה את יודעת כמה עולה היום להביא זה
את יודעת כמה עולה היום להעסיק כל איש
מקצוע או לא מקצוע שהם רוצות, טלפנית, א
מי שתעשה להם נציגת מכירות, שירות לקוחות,
מוכרת בחנות ויש גם הרבה מקצועות שבהם
המעסיקים מדברים על זה שהם לא מצליחים
למצוא עובדים. הדוגמאות הכי קלאסיות שאני
יכולה להביא זה גננות, מעונות, כאלה,
שהטענה העיקרית היא המשכורת הנמוכה. אין
משכורת ואנשים לא באים. ואז יש איזה הרגשה
של תקשיבי הדור הזה תאב בצע די תאב בצע רק
כסף מעניין אותם ואין וכמה צריך לשלם להם
וזה כל כך יקר ויש את הרמה הבסיסית שבה
אני אומרת משהו כמו יוקר המחיה אולי
>> נכון יקר היום
>> נכון נכון
>> צריך יותר כסף
>> צריך יותר כסף בפר
>> בפר אה יש את האמירה
המזדקנת שלי שבה אני אומרת תקשיבי רמת
החיים היום זה לא מה שהיה ואז אני יכולה
להתחיל לספר איך נסענו לסבא וסבתא בטבריה
ובאפולה ליד ה יש את הקיוס כזה ליד הבית
חולים עד היום הוא קיים ואבא היה רצר והיו
קונים איזה שלוש שקיות ביסלי לכל ששת
הילדים אולי קנו פחות משלוש אני לא יודעת
אה וזה היה כאילו איזשהו נקודת קצת קצת צת
ציפייה של נקודת סי בנסיעה כאילו תחזיקו
מעמד בפורטאוס השחור
>> בלי המזגן
א כן א באותם ימים עליזים שלא היה צריך
לשים חגורת בטיחות מאחורה וישבו שני ילדים
בבגז והנה ותחזיקו מעמד עם המזוודות
והרגליים קופלות כי יגיעה הביסלי
>> א נכון והיום אני לא צריכה לא צריכה
להמשיך את הסיפור נכון אני לא צריכ להמשיך
את הסיפור זה נראה א שאני ישה
>> כן בדיוק זה מה רציתי להגיד אמרת ד מזדקנת
כן אבל כן זהו עניין שזה אני מדברת על כמה
אני מדברת על 40 שנה בסדר על על לפני 40
שנה וזה נשמע 200
>> כן
>> כן זה נשמע 200 את רוצה להגיד שזה מה שהיה
וזה מה שקיבלתם וזה מה שקנו לכם וזה היה
כאילו חיכיתם לזה לא נכון כן נכון ושמחנו
טוב זה זה באמת אמירה זקנה ושמחנו
אה א אז אני אומרת אז את אומרת ככה יוקר
המחיה בפער
>> ורמת החיים הרבה יותר גבוהה בפער
>> כן
>> אין להם כל כך הרבה ברירה
לעובדות עובדים שיוצאים היום לשוק העבודה
הם חייבים לעשות מסע ומתן
>> כן גם אם את מדברת על יוקר המחייה אני
חושבת שסעיף מרכזי בתוכו זה יוקר הדיור
>> אוקיי
>> המשכנתאות שאנשים משלמים היום לא מתחילים
להיות דומים למה שכן אפילו את שילמת אם
שילמת כש מובן שילמתי אבל לא לא מה
שמשלמים היום
>> כן זה זה זה זה אפילו לא באותו סקלה כאילו
>> נכון אבל אני רוצה לדבר רגע אחת על החלק
האנושי לא רק על החלק הכלכלי צריך כסף רמת
חיים ככה חיים היום דיור מה שלא נדבר צריך
את הכסף אני רוצה להגיד גם שיש איזשהוא
פיצוי אני חושבת שעובדת
מפצע את עצמה מראש ולמה אני מתכוונת להגיד
אני מתכוונת לדבר על זה שהיום עובדות
יודעות עובדים יודעים שכשאני מתחילה מקום
עבודה זה לחמש שבע שנים א כן אם אני אהנה
אם יהיה לי טוב אז אני אשאר
אם לא יקרה משהו א
>> או שיהיה קורונה או שתהיה מלחמה או שיהיה
גם מלחמה וגם קורונה ויקראו לזה שם אחר לא
משנה רעידת אדמה מאיזשהו סוג א או שאני
אשתנה ואימאס לי ומצית תי והתקדמתי ועשיתי
את הדבר הבא או שיבוא
ai
>> וישתלט על העבודה שלי ולכן אני לא יכולה
להרשות לעצמי להגיד אני אכנס ואני אתקדם
לאט
>> נכון
בסוף זה מה שגם אנשים אומרים אני אכנס
ואני אתקדם כאילו גם עם הדרישות שכרגעות
ועם ה אלא אם כן את באה עם הרבה ניסיון
כבר את בתחום את כבר אה
בסוף זאת המציאות אבל עצם הדבר דבר הזה
שאנשים רוצים להרוויח הרבה כסף זה גם אני
אגיד לך משהו מצחיק אבל מי שאמר לי אני
ככה אני חייבת דרישת שכר גבוהה כשאני
אחתום הבטלה שההבטלה תהיה מספיק גבוהה
אוקיי כאילו היא כבר רואה שזה יכול להיגמר
באיזשהו א
>> יפה פיטורים לאן ש
>> יפה הנה זאת אומרת שבאמת חוסר הביטחון
וחוסר היציבות התעסוקתית
הוא דבר שמביא אנשים
לפצות את עצמם מראש
>> וגם לחיות מאוד על עכשיו כאילו עכשיו
עכשיו אני יכולה לשים 1000 שק בצד 100 שק
לא משנה עכשיו אני יכולה זה לא כאילו
אוקיי את נכנסת פה ל-30 שנה לאט לאט את
תשימי התחסכי את תעשי את תבני את הדירה
שלך לא זה כל דבר עכשיו צריך לראות את מה
שקורה עכשיו אז עכשיו צריך גם הרבה כסף זה
ביטחון אני פשוט רואה את זה כמו ביטחון
>> תסבירי לי
>> כשאני יודעת שמשהו מאוד יציב והוא לאורך
זמן אני יכולה לחכות זוכרת שהייתי ממש א א
לא יודעת כמה חודשים אחרי החתונה וקיבלתי
ריות מאוד יפה וברוך השם ההורים הבזרו
אותנו מאוד מאוד מפנק אבל מאוד רציתי
שיהיה לי מיטה לארוח אירייזר ואז אני לא
יודעת 2000 ש₪ אז זה היה בשבילי כמו כאילו
משהו בלתי אוויר ואז אה אז חברה אמרה לי
לא בואי 2000 ש₪ זה לא כל כך הרבה הנה את
שמה את עובדת בככה וככה את יכולה להסתדר
עם 50 ש₪ פחות במשכורת את תעשה כל חודש 50
ש₪ ואז תוך לא יודעת כמה זמן אין לי כוח
לחשב תהיה לך מיטת טיירייזר ואמרתי מצוין
נכון והייתי גם שכירה וגם עצמאית ואז
כאילו עצמאית לא יכולתי לדעת אם יהיה לי
לקוחות או לא יהיה לי לקוחות או מה יהיה
אבל השחירה הייתי שכירה הייתי מורה א
ואחרי כמה חודשים שבהם הפרשתי 50 ש₪ כל
חודש א היה בלאגן שם באיפה שעבדתי ועזבתי
אוקיי ואז כאילו אמרתי די אבל יש לי בסך
הכל רק לא יודעת 300 שק בש מתוך 2000 וזה
הרגשה כזאת כאילו יא איזה חבל אולי הייתי
כועסים יותר אולי כאילו אני מסתכלת על זה
כמו דוגמה לזה שאם את יודעת על משהו שאת
הולכת להיות שם לאורך זמן אז את את יותר
בטוחה ואת יכולה יכולה לנהל מהלכים יותר
ארוכים.
אוקיי?
וממילא הכל הרבה יותר רגוע. כשאת לא יודעת
מה יקרה מחר ואיפה תעבדים מחר ואיפה זה.
אז את יודעת מה שאפשר לחטוף עכשיו נחטוף
ציפור אחת ביד.
>> נחטוף. ציפור ביד. זאת אומרת אני אומרת
אני הרי יודעת ש אני צריך לחתום הבטלה
מראש אני אבקש סכום כזה ואני אתעכשיה לי
אותו ושהוא לא יהיה בבונוסים או משהו כדי
שזה יכנס לי לנטו ושזה יהיה בפנים ושאני
אדע שאני הולכת לקבל על זה את הסכום שאני
יכולה בזכויות הסוציאליות שלי ודוגמאות
אחרות זה סתם גם בגלל שאני יודעת שכשאני
אעזוב או יעזיבו אותי והפרויקט יסתיים
ויגמר בעוד חמש שנים וזה יכול להיות גם
פרויקט של תכנות ואני יודעת שזה מה שהולך
לקרות או מיזוג של חברות או איזשהו אקזיט
אחר שיעשו או שפתאום יחליטו להעביר את
החומרים לעבודה
כן במקומות של העולם השלישי או ש או כמו
שאמרתי שai זה אחד האיומים הכי קשים כן
שהוא ממש שמחיד את כולנו אנחנו באמת לא
יודעים מה יהיה זאת אומרת אני יכולה מאוד
להזדהות עם ה אני זוכרת שהמורה שלי סיפרה
על ה על המרד שהיה של ההורגות והתופרות
כשנכנסו הנולים המכנים ושהנה לא היה צריך
לטוות ביד ואיזה ממש מהומות היו ב באנגליה
סביב הדבר הזה ואני ממש זוכרת בתור ילדה
ששמעת את זה שהסתכלתי על זה כמו
פרימיטיביות לשמע כן ממש פרימיטיביות הם
לא קלטו פשוט הם לא קלטו את המהפכה
התיסלית שהולך לקנות הם לא קלטו כאילו הם
מי יכל מי הבין מי ידע זה היה פעם לא ידעו
לא ידעו פעם לא ידעו ובאמת ההרגשה של פעם
לא ידעו הפעם הזה זה היום וזה אנחנו והיום
אני חובה את הדבר הזה לא ידענו עכשיו
באיזה לא יודעים לא יודעים אני לא יודעת
גם באיזשהו מקום אני מרגישה קצת יותר טוב
מכיוון שאני נמצאת עכשיו במרחק של 20 שנה
מלסיים את ה כן את הקריירה אני אקרא לזה
בעזרת השם וזה לא שאני היום נכנסת להתחלה
של עולם העבודה ו
>> נכון ואת גם בתחום חום שאת
>> שאני לא יודעת מה יהיה בו.
>> את לא יודעת מה יהיה בו אבל כאילו הוא לא
הראשון שיפגע. אני לא יודעת אתת אני לא
יודעת בוא אתתת מה אני רוצה להגיד לא
יודעים אני אומרת לא יודעים אומרת לא
יודעים בסך את יכולה לראות אסטרטגיה ייעוץ
דברים שאת באה שואלת א ואת אומרת אז איך
כדאי תן לי הגדרות תפקיד תן לי חלוקת
עבודה תן לי והוא נותן והוא נותן וזה
דברים שאני עשיתי
>> זה דברים שאני עשיתי אני בניתי הגדרות
תפקיד את מי רוצים ראיון איזשהי רשימה של
זה חלוקה של עבודה חלוקה שונה של היה כך
וכך תפקידים והנה עכשיו אפשר לחלק אותם
לשני אנשים או לשלושה או לפצל תפקיד או
משהו את כל הדברים האלה את יכולה לבקש מי
היי שיעשה לך
>> את יכולה לבקש ממנו וגם גם אם א הוא לא
יתן את כל התהליך מה שהוא יתן בפירוש יכול
לעזור למנהל להסתדר בלדיי לגמרי
>> כאילו ויותר מזה גם עליו הוא יכול לסמוך
יותר מאשר עליי כי אני אומרת באיזשהו מקום
מהניסיון שלי או מהדעה שלי או ממה שלמדתי
ו עושה לו סטטיסטיקה מה קורה בכל העולם
בכל הארגונים שדומים לארגון שלו,
>> מה קורה שם? ואז הוא רואה
>> בקיצור, את מלחיצה עכשיו?
>> אני כן, את מה זה מלחיצה? מבטת את התחושות
שלי. כן, כן, כן. אני אני מנסה להגיד אני
לא מדברת עכשיו מ אני יושבת על כן
>> אני חושבת שאולי אפילו כאילו שיקפנו שני
צדדים כאלה שאנחנו כל הזמן שומעים אותם
בזה את אלה ש א זה בסדר זה יהיה בסדר
המקצוע שלי לא יפגע לא יכול להיות שהעולם
יעבור כזאת מהפכה א בסוף יהיה תמיד צריך
אותנו אוקיי כאילו הצד השענן כאילו אוקיי
כמו שלרגע א הייתי מול ה ויש את הצד השני
של החרדה מאוד מאוד גדולה של כאילו משהו
הייתי אומר אפילו רע הולך לקרות לי בסדר
לא רע באופן כללי אנחנו מדברים על גם על
מהפכות שהיו בעולם בסוף ברמה כללית ברור
שזה טוב ברור שהרבה א הורגים חיו חרפת רעב
בתקופה היא כן אין שאלה א מה זה הולך
להיות רע זה פשוט כאילו לחץ מאוד גדול
וחוסר ביטחון מאוד מאוד גדול את חושבת שזה
שני קצוות שהם בסוף שניהם מבטאים את אותו
פחד
>> מבטאים בסוף את אותו פחד כן בשתי צורות זה
נכון וני אומרת החוסר ביטחון הזה גורם
לאנשים להתנהג במקום העבודה בכל מיני
צורות שהדור שחי בעולם תעסוקה יותר יציב
ויותר בטוח לא מבין לא מבין לא מבין את
ההתעקשות את המסע ומתן הקשוח על הכסף לא
מבין לפעמים את הראש הקטן הזה את הצורה יש
הבדל מאוד גדול אם אני נכנסת למקום עבודה
ואני מקווה א לעבוד בו 40 שנה
הצורה שבה אני נאמנה, לואיית, מתחברת,
מקשיבה, מגדילה ראש, באמת משקיעה. זה מאוד
שונה מדבר שכשאני נכנסת אני כבר יודעת
שבעצם המקסימום שאני אהיה פה זה שבע שנים,
במקרה האחר. המקרה הטוב יהיה שאני אצא
מרצוני הטוב ואמצא מקום יותר טוב. במקרה
הפחות טוב יהיה שהמקום יעבור איזשהו תנודה
ואני אמצא את עצמי בחוץ לא כי אני הייתי
לא בסדר אלא כי ככה קרה ככה קרה זה לא אני
הייתי עובדת וזה קורה כל הזמן אני הייתי
מעולה
>> אני הייתי מעולה
>> כן את יודעת מה אפילו אני חושבת יש אה
משהו גם בכמה אנשים מוכנים לספוג כשאת
מדברת על הדבר הזה זה לא רק לואיליות
ונאמנות זה כאילו אם יש משהו שהוא לא הכי
נוח לי א מישהו בתוך המערכת שהיחסים שלי
לי איתו לא הכי אה אני מדברת אליך מהשטח
זה דברים שפגשתי מאוד מאוד הרבה אה מי ש
יכולה להגיד לי תראי בכל מקרה כמה אני עוד
יעבוד שם שלוש שנים אז אני אעזוב עכשיו
יהיה לי יותר כאילו למה אני א צריכה
להתמודד עם הדבר הזה
>> אה זאת אומרת היא גם מגינה על עצמה מהבושה
של הפיתורים
>> א זה לא תמיד פיתורים זה אפילו היא לא
רוצה להגיע למצוקה כאילו זה לא תמיד נגמר
בפיתורים אבל
>> תראי אם אני יודעת שעכשיו יש לי הצעה טובה
והם הולכים להסתגר אז זה הגיוני לעשות אני
לא מדברת עליסגר, אני מדברת על א על כאילו
על איזשהיא א חוסר נוחות שהיא מעבר לחוסר
נוחות שגרתית בעבודה. אם את יודעת שאת
לוכת לעבוד פה 40 שנה, את מאוד מתאמצת
לפתור אותה,
>> נכון?
>> בסדר? ואם את אומרת לעצמך,
>> "אוקיי, אני אז אני אחפש מקום עכשיו במקום
עוד שלוש שנים, אז למה אני צריכה להתמודד
עם זה?"
>> נכון. אה, את אומרת גם מוותרים הרבה יותר
מהר כשאני בקונפליקט,
>> כשיש משהו שאני קשה לי עם איזשהו דבר, אז
אני אומרת כן, נכון, הייתי עושה איזשהו
מאמץ פה, לבוא לקרט, לפתור, לדבר, להידבר,
למצוא איזה כן הייתי משקיעה פה הרבה
אנרגיה בשביל מצב של וין וון, אבל פה אני
לא משקיעה כל כך הרבה, אני מתפשרת, אני
יודעת שזה מעצבן אותי ואני יודעת שיש גבול
כמה זמן אני אוכל לסבול את זה ואני באמת
חתגום העבודה במקום הזה בסדר ז אומרת שאם
אני הייתי יודעת שמי שנכנס לפה מקבל כל
תקופה מסוימת ההלאה במשכורת
ושההלאה הזאתי על בסיס ותק וזה ככה אז
הייתי עושה מסע ומתן מאוד ברור בהתחלה על
לא הייתי מתחילה מאיזשהוא סכום מדי גבוה
אבל כשאני יודעת שאני הולכת להסיק מישהי
וממילא היא לא הולכת להישאר לא כי אני
ארצה לפטר אותה אלא כי להם
כי היא תרצה כי אלה החיים כי כמו שאמרתי
יקרה משהו בעולם ופתאום
את יודעת ככה הכל יחרוג ממסלולו כמו שכבר
קרה לנו יותר מדי פעמים לאחרונה אז מראש
גם אני מוכנה לפעמים א לקחת עובדת סלאש
להעסיק פרילנסרית אבל שתיתן לי משהו במחיר
יותר גבוה ואני אקח אותה פילנסרית ואני
יודעת שהיא תהיה זמן זמנית ואני יודעת
שהיא לא מחוייבת לי ואני יודעת שיש לה עוד
התחייבויות אחרות ואני מראש מתפשרת על כל
הדברים האלה כי הכל זמני כבר ככה זאת
אומרת גם לי כמעסיקה או כעצמאית שצריכה
שירות אין ביטחון בעצמי וביכולות שלי זאת
אומרת הדבר הזה התחושה
שהכל זמני
>> נכון
>> מחלחלת
>> וגורמת לנו להתנהג בכל מיני צורות שלא לא
תמיד הם ברורות כי כמו שאמרנו בהתחלה למה
יש כזה מסע ומתן קשוח על הכסף ברור כי
חייבים היום כסף למה היא ראש קטן כי אין
כי הדור היום זה נורא דור המסכים זה נורא
זה נורא אלה הם אין הם נוראים א למה אנחנו
היינו מאוד לוילים כי פעם היה לאנשים
ערכים פעם היה לאנשים
>> כן
ובאמת המשפטים האלה הם משפטים שהם לא א הם
לא באמת מבטים את המציאות
>> יש לאנשים אנשים מאוד ערחים היום וקודם כל
הערך הזה של להגן על עצמי ולשמור על עצמי
ולהגן על ה ד הדימוי העצמי שלי ולהצליח
בעבודה זה ערך זה דברים חשובים לכולם
כערכים בואי כאילו זה ערך זה דבר חשוב לי
זה לא דבר שאני יכולה להגיד שלא חשוב לי
להצליח ואם חשוב לי להצליח בעבודה ואם
חשוב לי ביטחון של המשפחה אני חייבת לדאוג
לעצמי לפרנסה חייבת לדאוג לעצמי שיהיה לי
משכורת טובה חייבת לדאוג לעצמי שלא יעברו
את הגבולות שלי שאני בטוח בטוח שוב שגם
כאן יש משהו. אני יודעת שאם אני נמצאת
במקום עבודה 40 שנה אז נכון שעכשיו הייתי
בדיוק בתחילת הריון, לא תפקדתי כמו שצריך
אבל תקשיבי שנה שעברה נתתי להם בעוד
שנתיים בעזרת השם אני אתן להם ובעזרת השם
אני אעריך פה עוד ימים בגילאי 40 50 60
ואתן את כל כולי אז הנה אבל היום אני
יודעת שזה לא ככה אני כאילו נמצאת עכשיו
הם לא יבואו לקראתי כי גם אני לא אבוא
לקראתם בעתיד כי כל פעם הכל נידון בתוך
מסגרת זמן
>> מאוד נכון זה מצמצם את הצב נכון
>> נכון
>> והקצב של התחלופה המהיר הזה גורם בסוף
שאני מנסה למקסם את המסע ומתן ואת מה שאני
יכולה לקבל הרגע וזהו
וזהו
>> ציפור ביד זהו
>> ציפור ביד כל השאר הם באוויר על העץ אני
לא יודעת מה
>> באמת אנחנו לא יכולים לדעת כאילו זה אפילו
לא רק הדברים שאני ארצה אולי לעבור עבוד
הזה כי אנחנו לא יודעים מה a תעשה אני לא
ותמקצוע שלי עוד יהיה רלוונטי
אני הרבה דברים לא יודעת. החוסר ביטחון
הוא מאוד גדול. אנחנו אני חושבת שברוב
הזמן פשוט לא מספיק חושבים על זה כדי א
כדי לא לפחד.
>> כדי לא לפחד. זאת אומרת שמה שאנחנו באים
להגיד זה ככה. קודם כל א אני רוצה להציף
את חוסר הביטחון הזה א לתת לו לגיטימציה.
לדעת שכשאני אמרתי חוסר ביטחון בעבודה לא
התכוונתי להגיד שאת חסרת ביטחון באופן
אישי. את השומה את המאזינה שלנו. ותקשיבי
את צריכה לעבוד על הביטחון העצמי שלך ועל
הערך העצמי שלך. לא לא זה מה שאני באה
להגיד אני באה לדבר על מצב שחוסר יציבות
תעסוקתית כדבר זה המצב היום זה המצב היום
זהו זאת אומרת אם אנחנו מדברים על דורות
פעם שהיה אצל היהודים תמיד היה כזה בית
מדרש של העגלונים ושל הסנדלרים וזה הקבוצה
והם היו הילדים שלהם גם היו והילד של הילד
ואנחנו רואים גם שמות משפחה כאלה של חיית
סטנדלר זה היה מורשת א ואם אנחנו מדברים
בעולם הגוי אז היה גיל גילדות כאלה של
סוחרים ושל עצמאים ושל בעלי משלח יד שהם
התאגדו יחד והם היו קליקה כזאתי שבאמת
עוברת בירושה מאב לבן בדיוק כמו
שבאריסטוקרטיה
האדמות עברו בירושה בין האריסטוקרטים
ובעלי האדמות
>> כן גם בצבא אפילו כאילו בין לאיש צבא יהיה
איש צבא בעצמו על התקופה שאת מדברת
>> נכון נכון זאת אומרת מהעולם הזה שהיציבות
הייתה
מקובעת במסמרות אם נלך אפילו גם בתרבויות
של המזרח כן שיש קסטות בעוד כאילו שזה
המקצוע ש אלה המקצועות שהם עוסקים בהם זאת
אומרת משלח היד והגורל שלך איפה נולדת
באיזה משפחה של איזה סוחרים יו סוחרים
מורים יו מורים זהו כאילו נולדת לתוך הדבר
הזה וזהו לדורות
>> הגענו משם למצב שבן אדם בחר לעצמו מקצוע
בלי מחויבות
לאיפה נולדת, באיזה משפחה. אתה יכול לבחור
מה שאתה רוצה ומתאים לך ומתאים לקישורים
שלך, אבל רוב האנשים באמת עשו משהו ונשארו
בו לאורך כל ימי חייהם. והנה הגענו למצב
בוא אני אגיד את המילה המטורף כי כי זה כי
זה המילה מטורף זה מעורב כי זה פירוש
המילה. הגענו למצב הלא ליניארי, הלא שוטף
תהליך 1 2 3 4 אלא קפיצות זינוקים וכמו
שראיתי דימוי א של חוקרת של עולם העבודה
שאמרה זה כבר לא סולם זה קיר טיפוס
>> וואלה
>> כן
>> שזה מעניין נרית כהן מדברת על זה זה לא
סולם זה קיר טיפוס וזאת אמירה נכונה כאילו
באמת יש פה משהו מעורב מטורף מטורף. א
הדבר הזה יש לו השלכות על על איך שאנחנו
מתנהלים במקום העבודה. אז להבין את עצמנו
קודם כל לדעת שזה באמת הגיוני גם כעובדות,
גם כעצמאיות, גם כמעסיקות,
גם כמנהלות להבין את המקום של העובדת הזאת
או הספקית הזאת או הפרילנסרית הזאת שאני
רוצה להצי שהיא חייבת למקסם כאן. אבל גם
אני רוצה גם לומר כאן עוד אמירה שהיא
אמירה
של אל תהיי נעיבית, בסדר?
>> כלומר,
>> כלומר אל תסכימי
א להקטין את הציפיות שלך עכשיו, כי
מבטיחים לך שבעתיד יהיה עוד ויהיה אחר כך,
בסדר? א בעולם שהוא באמת דינמי, בסדר? אני
לא מדברת עכשיו על רועל לב ועל ניצול, אני
מדברת על דינמיות שהיא לא בידיים של
אנשים. כן? א אם עכשיו את תתחילי ואם את
תכניסי רגל ואת תיכנסי לו,
>> זה לא קיים בכלל, כאילו, איפה את רואה את
זה?
אבל אומרים לך כדאי לך את תכניסי רגל, את
תיכנסי, אחר כך יהיה לך ואז ניתן לך או
אפילו יותר מזה לקנות א לשלם על שירות
פרסום, של מודעה, של קורס דיגיטלי, של
מוצר דיגיטלי.
החישוב שלך צריך להיות שכל קורס שאת
לומדת, תוך שנתיים את מחזירה את הכסף. כל
תעודה שאת עושה את צריכה תוך שנתיים
להחזיר את הכסף שהשקעת ולהרוויח כל חפץ
שאת קונה כל מיתוג מוצר בואי זה לא שעכשיו
>> הטווח של השימוש והרווח הוא הרבה יותר קצר
>> הרבה יותר קצר ואין דבר כזה תראי אבל
עכשיו את תעשי משפך שיווקי וזה יהיה לך
לכל החיים זה לא יהיה לכל החיים המשפך
השיווקי הזה אם הוא יחזיק מעמד שנתיים זה
אור חיי מדף מאוד ארוכים
כותרות מיילים גופנים הודעות צבע סגנון של
לוגו של כל דבר שמקובל היום יהיה פסא בעוד
שנתיים תביני את משלמת עכשיו על מיתוג
שאורך החיים שלו הוא לא לנצח הוא לא הוא
לא אז אין דבר כזה הנה אני אשלם ואני
אשקיע קורס דיגיטלי ונעצא ונעשה תקשיבי
הזווית שבה מצלמים אותך היום הזווית שבה
מצלמים אותך היום תראה משונה
בעוד שנתיים
הרקע, הבגדים שאת לובשת עכשיו
זה יראה
>> זה טרפת של תחלופה וש
>> נכון את תסרוקת הכל זה יראה משונה תקשיבי
זה לא זה לא שעכשיו אז בואי נשקיע והנה
אני אעשה מוצר דיגיטלי ועכשיו יש לי הכנסה
פסיבית כי עכשיו
>> יוד איזה קטע זה לא קשור לעולם העבודה אבל
זה כל כך מצחיק אותי ש כשהייתי ילדה אמא
שלי הייתה מאוד משקיעה לנו בתחפוסות היא
הייתה תופרת וקונה וזה וזה וכל מה אני
אמרה אבל אני משקיע כי את יודעת עכשיו אני
משקיע מאוד הרבה הרבה זמן ואחר כך הקטנים
התחפשו וככה היה הקטנים התחפשו וזה
>> כן אז נכון היא תמיד חידשה והיא תמיד זה
וזה תמיד היה מאוד כיף ואז כשהילדים שלי
נולדו וזה התחלתי גם להשקיע בתחפוסות
ואמרתי בסדר אני משקיעה מאוד הרבה כסף וזה
יהיה איזה יהיה כל תחפוסתם השתמשו ב פעם
שנייה אולי בוריאציה אחרת בחלק מהביזרים
תקשיבי
>> זה כבר הנקרא שם ניצו
>> נוצלטום כאילו
>> וזה וכל פעם אני אומרת לעצמי כשמגיע פורים
רגע אז מה יש לי ב אין סיכוי שהילדים
מסכים מקימים רעיון שהיה מהמם וגאוני לפני
שנתיים אין הוא לא רלוונטי זה
>> כאילו זה זה פשוט
>> כן זאת אומרת שהקצב הזה וחוסר היציבות הזה
זה דבר שצריך לעצור אותנו מהשקאות
שהן כאילו אמורות להחזיר את עצמם בטווח
הרחוק הטווח הרחוק היום זה אמרתי שנתיים
אני אומרת הרבה זאת אומרת כשאני למדתי
קורסים ולמדתי קורסים ב אני חושבת שיותר
מ-200,000 שק שאני השקעתי בקורסים בלמידה
של תכנים בשביל המקצוע שלי א אני הייתי
אני הייתי צריכה ממש זאת אומרת שמתי לעצמי
את זה כיד עד סוף הקורס כבר להחזיר את
הכסף של הקורס
>> בכל מיני דרכים יצא
>> את רואה גם הרבה בפרסומים של קורסים
שכאילו עבודת ייסום תוך כדי הקורס א מיד
תוכלי להתחיל מיד א
>> כאילו משהו שמאוד תרי שמבטיחים את זה זה
כדי לבוא ולהגיד כדאי לכם ללמוד כי אתם
תחזירו כי יהיה עבודה מובטחת מאוד מהר
>> מאוד מהר כי זה אמירה ש
נכון אני אני אומרת זה כאילו זה בטח שזה
נכון את יודעת פה בא לי לבוא ולהגיד אל
תאמינו אל תאמינו
זה בשבילך כשיווק את אומרת כבר הם משתמשים
בזה מה שלי היהו
מה שאני אמרתי לעצמי ועשיתי לעצמי תוכנית
עסקית זאת אומרת הקורס היה השקעה שאני
ידעתי איך אני מכסה אותה והיה לי תוכנית
איך אני מתקדמת עם זה והלאה. היום אומרים
את זה בתור הבטחה פרסומית שהרבה פעמים לה
לא תמיד יש כיסו. זאת אומרת כל אחת
שמשקיעה
בכל מוצר שאת הולכת להשקיע בעסק ואת צריכה
להשקיע המחשבה צריכה להיות תוכנית עסקית.
איך הדבר הזה חוזר ומהר ומיד כי את לא
יכולה. זאת אומרת, אי אפשר לדעת א לאן
הדברים האלה ילכו
ולא יודעת ומכסטות הגענו לדיסקטים
ומדיסקטים לדיסקים ומדיסקים לדיסקונקי
ומדיסקונקי להכל באתר ומהכל באתר לפודקאסט
וכאילו אז איפה מה יהיה המוצר הדיגיטלי
הבא ובאיזה צורה הוא יהיה מוכסן ואיך
אנשים יצרכו אותו וכמה הם יהיו מוכנים
לשלם על לצרוך אותו בצורה הזאתי הכל נעלם
>> אין להת נכון אין לה דעת
>> אין לה דעת בתוך האווירה הזאת שלה אין לה
דעת ממש א אני רוצה להגיד באמת תעשו את
הדברים שיהיו נכונים לכם וותיקחו
שיקולים שאני חושבת שזה עוזר לקבל החלטות
כי האי ודאות הזאת גורמת שאנחנו לא נסתכל
באמת אי אפשר לדעת מה יקרה לא יודעת עוד
כמה זמן
תיקחו באמת דברים שאתם יכולים לראות
שהנוכים שטובים וכשעכשיו קשה לך וזה על
חשבון הבית ועל חשבון המשפחה לא לסמוך או
על חשבון בריאותך א לא לסמוך על זה שבעתיד
זה יחזור ויהיה פיצוי לדבר הזה לא לא בסדר
לא לדאוג שיהיה לנו באמת לחיות בכאן
ועכשיו הזה שבמובן הזה זה מובן חיובי אני
חושבת
>> אני רוצה א לסכם בצורת טיפה שונה את מה ש
את כל מה שדיברנו. בסדר? אה לפי מה
שויקטור פרנקל אומר כשהוא מדבר על חוסר
ביטחון אז הוא אומר דבר ראשון קודם כל
תהיה במודעות. אני חושבת שזה דבר ראשון
תמיד בכל בעיה. אה פשוט תבין מה קורה פה.
תבין שאתה לא מבין. תבין את החוסר ביטחון.
א לא להיות בצד השענה. לא להיות בצד הלחוץ
יותר מדי. א תבחר גישה.
אוקיי? באיזה גישה אתה הולך להתמודד עם
החוסר ביטחון הזה? אפשר לדבר על זה הרבה
אבל אני חושבת שזה מובן. הדבר השלישי
שוקויטור פנקל כמובן יגיד זה תמצא את
המשמעות. מה זה בשבילך כל הדבר הזה שאת
יוצאת לעבוד? מה זה בשבילך ביטחון
תעסוקתי? כל המשמעות שאת מפסידה, המשמעות
שיש לך. א ואז הוא אומר, תבדוק את אזורי
הבחירה המוגבלים שלך. אותם תבדוק מה את כן
יכולה לעשות כדי לתת לעצמך ביטחון.
שזה אומר האם זה ללמוד עוד תחום שהוא יותר
מתקדם, האם זה פשוט לפגוש אנשים, האם זה
לדבר עם אנשים על מה שקורה? א יש כל כך
הרבה פעולות במוקדות שהם נמצאות בתוך
הטווח של הבחירה המאוד מוגבלת שלנו בתוך
הבלאגן הזה. א בסוף אין לנו שום שליטה על
התוצאות. הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם,
אבל יש לנו אחריות על הדרך,
נכון?
ומה ש מה שאתה יכול לעשות בכוחך עשה זה זה
הדבר תודה תודה רחל תודה רבה
האזנתן לבאות לעבוד מבית משפחה פודקאסט
אני יאל זלץ תודה לעורכת תהילה סיטון
למנהל את ההפקה עלה גולדשטיין לעורך את
הסאונד הראשית שיראל שרף ולעורך הסאונד
אברי מויזל כל הסדרות והפרקים מחכים לכם
באתר המשפחה בכל אפליקציות הפודקאסטים
ובקו הטלפון 026523
שלוחה 60 להתראות בפרקים הבאים ‏M.
ה