אתה משפיע הרבה יותר ממה שאתה חושב | פרשת קורח, הרב שבתי סלבטיצקי שנת תשפ"ו

לפני כמה שנים מתקשרת משפחה ואומרת שהם רוצים לבוא להיפגש ובאו המשפחה השלמה האבא אמא ובת ואז הם מתחילים לספר הבת לומדת בבית ספר יהודי אבל לא כל כך שומרי תורה ומצוות והיה מסיבת יום הולדת והבנות שמה השתמשו בדברים לא כשרים והמשטרה באה ולקחה אותם לחקירה ומכיוון שהם היו לפני 18 הם זיוגו להם שמירה מסוימת ואז האמא בוכה והאבא בוכה והאמא אומרת מה לא נתנו לך אבא אפילו קנה לך מכונית הזמין מכונית שתהיי בת 18 תקבלי מכונית חדשה זה משפחה ברוך השם משפחה מאוד עשירה ואז הבת מסתכלת על אמא ואומרת נתת לי הכל אבל אמא לא נתת לי. אבא, אתה נתת לי הכל, אבל אבא לא נתת לי. והאמא ואבא היו בשוק. ולאט לאט הם הבינו את המסר. הם נתנו לה כסף, נתנו לה את כל מה שהיא רצתה, אבל הכל דברים גשמיים. היא חיפשה משהו עמוק יותר, פנימי יותר. היא חיפשה דבר שישאר גם אחרי 120 שנה ואמא אמרה לי אני עבדתי עבדתי ותמיד חשבתי שאחרי 120 שנה היא תהיה מסודרת ולא קלטתי שאני לא משאירה לה חיים לא משאירה לה משמעות בחיים אני משאירה לה רק רכוש וכל הבית השתנה הם התחילו להתקרב יהיהדות התחילו לעשות צעודות שבת והזמינו הרבה אורחים הזמינו אנשים לתת שיעורי תורה בבית ואז היא אמרה לי אחרי זמן אני מקווה שהדלקתי לא אור אני מקווה שהשארתי לה משהו ולא רק זה השפיע על הרבה אנשים אחרים באותו מסר, באותו המסר הזה. ופעם שמעתי כמה מילים יפות מאוד שמסבירות את זה. צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר ואין נרו כנר חברו. לכל אחד יש נר וכל אחד זה נר שונה ומשונה. ואין איש שאין לו נר וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים ולהאיר את העולם כולו. המודעות הזאת שאדם צריך להיות מודע שיש לי נר ויש לי שליחות להדליק את הנר של החבר שלי. וכשאני מדליק את הנר של החבר שלי, אוטומטי אני מגלה את הנר שלי. כיוון שרק עם הנר שלי אני יכול למצוא את הנר של השני. ואז שאני מודע ומתעסק ומדליק את הנר שלי, אני משפיע על העולם. וזה הפסוק הנפלא ששלמה המלך אמר נר השם נשמת הדם וחופס כל חדרי ותן נר הוא כל הזמן רוצה לעלות למעלה נר השם נשמת אדם והנר הזה מחפש כל הזמן את כל חדרי ותן הוא מגלה את כל הכוחות שיש לנו עוד יותר הנר הזה מחפש את הבעיות שלנו שיש לנו והוא מאיר אותם הוא מרפא אותם אבל השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם אני באמת מאמין שיש בנשמה בתוך הגוף הזה שאני מרגיש אותו האם אני באמת מרגיש שיש בי נר השם נשמת אדם נר שמיוחד חד לי נר שהשליחות שלי להאיר איתו את הסביבה אבלשם טוב אומר למה הדבר הראשון שהקדוש ברוך הוא ברא ויאמר אלוקים יא אור כיוון שתכלית הבריאה תאיר את העולם תאיר את היהודי שבך תאיר את כל הסביבה שלך והשם תמיד מגלגל לנו בהשגחה פרטית תמיד אפשרויות נפלאות שאנחנו אנחנו הולכים ברחוב שפוגשים משהו שיש לנו הורע שאנחנו נכנסים לבית כנסת יש לנו כל הזמן אפשרויות להעיר אבל המודעות הזאת שיש לי נר ואני יכול להאיר שזה השליחות שלי ואני אספר עוד סיפור שקרה לי לפני הרבה הרבה שנים בשנים הראשונות הראשונות שבאנו לפה היינו חיים בדירה קטנה קטנה קטנה ואז מצלצל אליי איזה בחור, לא מכיר אותו, אומר לי, "אני רוצה להיפגש עם הרב." ואז הוא בא אליי והוא אומר לי, "נכנסתי לבית כנסת של רבי איציקלמי פשו ואמרתי להם שלאבא שלי יש שופר ואני רוצה למכור אותו. אבא שלי אמר לי, "לך תמכור ויהיה לך כסף. ושם בבית כנסת הזה שלחו אותי אליך ואז אני שואל אותו מה אתה רוצה הוא מראה לי את השופר כן נראה שופר עתיק כזה והוא רצה אני כבר לא זוכר כמה אבל סכום מאוד גדול של כסף ששופרות לא עולים ככה ואז בראש שלי בדיוק מה ההשגחה פרטית אומרת לי למה הוא דווקא מגיע אליי ריבונו של עולם הרבי אומר שכל דבר שבא אליך זה השליחות שלך. ואז אני שואל מאיפה אתה בא? הוא אומר לה אני בא מגנט. זה עיר שבמרחק שעתיים בערך מאנטורפן. ואז אני אומר תשמע המחיר שאתה מבקש יקר מאוד. מאיפה השופר? אז זה אומר זה אבא שלי ויש לו את זה במשפחה שלו. ואז אני קולט שהם רחוקים מאוד מיהדות. ואני רוצה את הקשר עם אבא גם. אז אני אומר לו, אולי תקרא לאבא שלך ונשמע, אולי יש לו איזה סיפום אחרי השופר הזה מהמשפחה שלו ואז אולי השופר הזה באמת שווה כמו שאתה אומר. ואבא מגיע ומספר על השואה מה שהוא עבר שהוא ברח ממקום למקום ותפסו אותו והצליח לברוח. סיפור ארוך ארוך ארוך. ואז הוא מספר שהוא קיבל את השופר מסבא שלו וכל הזמן הרזקתי את השופר ביד הוא אומר לי אבל עכשיו הבן שלי כבר מתבגר הוא רוצה כסף ואין לי כל כך הרבה אני גר בגנט אני עובד מאוד קשה אז אמרתי לו תיקח את השופר ותמכור אותו באנטפרמ יש שמה הרבה יהודים טובים ואז אני רוצה איתו עוד קשר אז אני אומר אומר, "אתה יודע מה? תשאיר את השופר הזה אצלי, אני אבדוק." אבל אז אמרתי לו, "בוא נלמד קצת מה זה שופר". והתחלנו לשוכח על ראש השנה, על יום כיפור. ואני מרגיש שהוא מתחיל להתרגש. הוא מתחיל להיזכר את הילדות שלו. ואז הוא השאיר את השופר אצלי. ואחרי כמה ימים הוא מגיע אליי, זה היה די מאוחר בלילה. אומר, "אני יכול לקחת את השופר, אני מחזיר לך." אמרתי לו, "כן, בבקשה. ואתה יכול להביא לי גם את המפתח של בית הכנסת שלכם. אז זה היה שנים הראשונות, התפללנו בבית כנסת בפלנטה, מורטוס ל-49. בית ישן, מלוכלך, לא כל כך היה לנו מניין בקושי בשבת. הבאתי לו את המפתח והוא הלך עובר איזה שעה וזה כבר מאוחר בלילה ואני פתאום מתחיל לחשוב מה אני נותן לו את המפתח מי יודע מה הוא יעשה שמה אולי מי יודע החלטתי אני הולך באתי ולשמחתי הדלת הייתה פתוחה אני נכנס ואני נכנס בהתחלה לעזרת הנשים זה היה בכניסה ואני מציץ ואני רואה אותו עומד מול אהרון קודש, פותח את הארון קודש ומדבר עם הקדוש ברוך הוא ובוכה ובוכה ואז הוא אומר לקדוש ברוך הוא תסלח לי ברחתי ממך מרדתי בך אבל אתה אבא שלי השופר הזה עכשיו שהסבירו לי מה הוא החזיר אותי בחזרה אליך עזבתי בשקט בשקט את הבית כנסת הלכתי הביתה והוא חוזר אליי אחרי איזה שעה ורטוב לגמרי ואומר לי השופר לא למכירה אבל אני קיבלתי הרבה יותר אני קניתי פה הרבה יותר לדעת מי אני והנר שלו נדלק והנר שלו התחיל להאיר וכרי כמה זמן הוא עלה לארץ השבוע בפרשת קורח אומרת לנו התורה ויקח קורח בניצר כולנו מכירים את הפרשה הם באו למשה ואהרון ויאמרו אליהם רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם השם מדוע תתנסו על כהל השם זאת אומרת קורח בא ובאיזשהו מקום רצה לקחת את ההנהגה של עם ישראל ממשה רבנו וכולנו מכירים את הסיפור שמשה אמר בואו נקריב איש מחתתו יתנו עליהם אש ואז הוא פצצה האדמה את פיה ובלאה אותם את כל אשר להם וירדו חיים שעולה ואז התגלה שהקדוש ברוך הוא בחר במשה רבנו כולנו מכירים את הפרשה הזאת הלוך וחזור אבל יש פה שאלה מעניינת מאוד שכל המפרשים שואלים בפרשת השבוע פרשת בהעלותך פרק יא אומרת התורה וישארו שני אנשים במחנה, שם האחד אל דד ושם השני מידד. ותנך עליהם הרוח. הם התחילו להתנבא רוח הקודש. והתנבו במחנה התחילו לגלות דברים שהקדוש ברוך הוא אמר להם להגיד. יהושע התלמיד המובק של משה שומע את זה וירצנר ויגד למשה ויאמר אל דד ומדד מתנבים במחנה מה הוא אומר הם התחילו להשפיע על עם ישראל והוא מרגיש שכביכול זה מרידה בהנהגה של משה רבנו עד אז רק משה קיבל את הנבואות ואת ההוראות ואז פתאום באים באים שתי אנשים והם הולכים להנהיג את עם ישראל ומה אומר יה יהושע ויאמר אדוני משה כלם תכניס אותם בבית האסורים מה זאת אומרת אז כל זמן שעוד לא נפסק הדין שמו בבית סוהר בכדי שהבית דין יחליטו מה עושים איתם ויאמר לו משה המקנה אתה לי אתה מקנה ומי יתן תראו איזה מילים מי יתן כל עם השם נביאים כי יתן השם את רוחו עליהם הלוואי שכולם יהיו נביאים ואז המפרשים שואלים עצומה אצל קורח למדנו שמשה רבנו לא הסכים איתם וכולנו יודעים מה שקרה שמה שהם אמרו כולם קדושים והם נבלאו באדמה ופה לכאורה אותו דבר הם הם גם מתנבים ומשה רבנו אומר מי יתן שכולם יהיו נביאים מה ההבדל בין שתי הסיפורים האלה מה ההבדל בין שתי המאוראות האלה בתורת החסידות מוסבר דבר עמוק אבל יסודי מאוד שנוגע לכל אחד מאיתנו משה רבנו כל החיים שלו היה להדליק את נשמות עם ישראל הוא דיבר לכל יהודי ויהודי הוא השפיע על עם ישראל התקרב לקדוש ברוך הוא. הוא חיזק את עם ישראל במצבים הכי קשים במצרים שהיו בעמקי הקליפות מט שרי טומא. הוא חיזק את האמונה בהשם לכל עם ישראל, התפלל עליהם, חיזק אותם בכל המצבים. ולכן כשיהושע מספר למשה על אלדד ומידד שהם מתנבים, משה לא רואה בנבואה שום איום, הצלחה. כל החיים שלו וכל השאיפה שלו הייתה להרים את עם ישראל, להצמיח, לעשות אנשים גדולים, לעשות אנשים שמחוברים בעצמם למקור הקדושה. אנשים שהם עצמם יהיו מנהיגים שהם ישפיעו. יש מנהיגים שרואים בכל אדם מוכשר איום. יש מנהיגים שמפחדים מכל גילוי של עצמאות שיש לבן אדם, הם מיד נלחמים בו, מנסים להוריד אותו. אבל מנהיג אמיתי מסוג אחר אדרבה זה ההצלחה שלי אני מאושר כאשר אני רואה שאחרים מתעלים ומתרוממים אני רואה שהעבודה שלי השליחות שלי הצליחה אני מאיר את אנשים אחרים אני רואה בצמיכה של התלמידים את הניצחון הכי גדול שלי ושלהם זה משה רבינו וכאשר יהושע אומר יש שתי נביאים שתי נביאים חדשים אומר לו אדרבה מי יתן כל עם השם לביאים ומי יתן את רוחו עליהם זה החלום שלי זה כל ההשקעה שלי להרים אותם לגלות את הנר השם לשמת הדם שיש בהם כל ימי חיי רציתי לתת השראה ליהודים וברוך השם שאני מצליח ואנחנו מתקרבים עוד כמה ימים לג תמוז יום ההילולה של הרבי ומי לנו יותר דוגמה חיה ממה שהרבי עשה? העבודה הקדושה של הרבי מהרגע הראשון מההתוועדות הראשונה שהרבי עשה ש החסידים החטירו אותו לרבי ושהוא הסכים להיות רבי הוא נתן השראה למאות אלפי ומיליונים יהודים בעולם להיות שלוחים להפיץ אור שכל יהודי הוא שליח להפיץ אור היהדות בכל מקום מקום אין מקום שזה לא יהיה זה השליחות של כל יהודי. אנחנו כולנו מכירים והשמענו על הרב יהונתן זקס. הוא היה הרב הראשי של אנגליה, זכה לתואר האצולה הברון זקס. הוא היה חשוב מאוד באנגליה ובכל העולם. אני השתתפתי בכינוס השלוחים העולמי בשנת תשעב. ואז הוא סיפר על ההתקרבות שלו. הוא אומר, זה סיפור ארוך, אבל אני רוצה רק להגיד את הנקודה. הוא זכה להיכנס לרבי ליחידות. היה לו כל מיני שאלות פילוסופיות, אמונה ומדע וידה. הוא לבד לא היה שומר תורה ומצוות. הוא פנה לכמה רבנים באמריקה והם הפנו אותו לרבי. ואז הוא ציפה, הוא שאל את השאלות והרבי ענה לו ואז פתאום הרבי מוביל את השיחה למקום אחר. רבי שואל אותו כמה סטודנטים יהודים יש בקמבריג' באוניברסיטה? כמה מהם מעורבים בחיי היהדות? מה אני הוא שואל אותי מה אני עושה לשתף יהודים סטודנטים לידישקייט? והרי באיזשהו מקום אני מרגיש שהוא רוצה לעשות אותי לשליח ואני בסך הכל באתי לשאול כמה שאלות של א של השקפה מסוימת ואז הרבי שואל והייתי מצב לא נעים אז התחלתי ככה לומר כמה מילים במצב בוא אני מוצא את עצמי מה הוא רצה מה רציתי להגיד רציתי להגיד שמצב שאני מוצא את עצמ שאני לבד לא שומר תורה מצוות ואני לא מרגיש כל כך אז אז מה פתאום אני אשפיע על אחרים ואז קרה דבר שהרבי עשה דבר שככל הידוע לי הוא אומר הוא לא עשה את זה אף פעם הוא הפסיק אותי באמצע המשפט והוא אומר לי אף אחד לא מוצא את עצמו במצב יהודי עושה את המצב משפט שאנחנו צריכים לחזור עליו. אף אחד מאיתנו אין מצב שבן אדם אומר אני מוצא את עצמי במצב זה המצב אני לא יכול לזוז מזה אני לא יכול לצאת מזה יהודי השם נתן לו שהוא יוצר את המצב והרגע הזה הוא אומר שינה לי את החיים ואחרי כמה זמן נכנסתי עוד פעם לרבי ואמרו לי והיה לי כל מיני שאלות מה אני אעשה לאיזה כיוון ללכת בחיים אמרו לי תיתן את האפשרויות שלך והרבי יבחר לך 100אפשרויות שאתה חושב ורוצה לעשות הוא יבחר מה כדאי שאלתי את הרבי שלושה אפשרויות אפשרות אחת להיות פרופסור בקמפריג' אפשרות שנייה ללמוד כלכלה אפשרות שלישית להיות עורך דין והסברתי כל אפשרות אפשרות ופתאום הרבי לא בוחר את אחד מהאפש ערויות. רבי פתאום מדבר איתי שיהיה אנגליה חסר בה רבנים. ואז הרבי אומר לי, אתה צריך ללמוד לעשות שמחה לרבנות להיות רב. ולא רק זה, לא פחות ולא יותר. הרבי אומר לי ואני צריך להקים בית מדרש לרבנים באנגליה. הייתי בשוק. זה נגד כל מה שאמרו לי. הרבי תמיד בוחר ופתאום הוא זורק לי משהו אחר. אני רב ואני הולך להקים בית מדרש לרבנים. מה זה פה? יצאתי מה הייחידות מבולבל לגמרי. לקח לי זמן עד שנרגעתי. אבל הוא אומר לנו אבל מה אני אגיד לכם? כל מה שהרבי אמר נעשה. ואז הרב סקס אומר כזה משפט פגשתי הרבה מנהיגים וגדולי ישראל הם יצרו המון תלמידים הם השפיעו אמרו שיעורים נתנו השראה להמון אנשים אבל הרבי לא יצא תלמידים הוא יצא מנהיגים אלפי שלוחים ורבנים בעולם ממשיכים את מה שהרבי החדיר בהם שליחות שהרבי רואה רואה סטודנט צעיר יונתן רחוק מיהדות הרבי ראה בו את הנר השם נשמת אדם הוא ראה את העוצמה שיש בו שהוא לא ידע ואף אחד לא ידע שיש לו כישרונות להיות רב מרצה גדול מקים בית ספר לרבנות ובסופו של דבר אותו הרב סקס אלפי אנשים שמעו שיעורים שלו עד היום מקשבים לשיעורים שלו והוא אומר תמיד אני מעביר את האור שהרבי נתן לי. זה הרבי המשיך את משה רבנו. איך אומר הזוהר? התפשטות דמשה בכל דור ודור. להשקיע בכל יהודי ויהודי באופן אישי להרים אותו, לרדת ולחדור ללב שלו, לאיחודיות שלו, לגלות את הכוחות המיוחדים שיש בו. וזה משה רבינו עשה. וכשמשה רבינו מבקש הקדוש ברוך הוא למנהיג למנות מנהיג לעם ישראל אחרי 120 שנה שלו, מה הוא אומר להשם? יפקוד השם אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה. מה זה אלוקי הרוחות? מה נכנס פה אלוקי הרוחות? רש"י מסביר המדרשים ולמה דווקא כאן הוא משתמש אלוקי הרוחות. כל אדם הוא עולם בפני עצמו. לכל אדם יש רוח אחרת, אופי אחר, הרגשות אחרות, מחשבות אחרות, צרכים אחרים, אנריות אחרות, פחדים אחרים, חלומות אחרים. אומר משה רבנו, ריבונו של עולם, תימנ אדם לא רק שיודע תורה, תימנה אדם שיודע להביא נשמות. אדם שיודע להכיל בני אדם שונים, אדם שיודע לדבר אל כל אחד ואחד בשפה שלו. אומרים חז"ל איש אשר רוח בו, מה זה אשר רוח בו? שיוכל להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד. זה ההגדרה של מנהיג וזה בשבילנו הוראה שכל אחד מאיתנו יש לו בחינה מסוימת שהוא מנהיג. ואם אני מנהיג אני צריך להדליק את המנורה, להעיר את הסביבה שלי. כל אבא הוא מנהיג וכל אמא היא מנהיגה וכל סבא וסבתא וכל מורה ומורה. אבל לא רק זה. כל אחד מאיתנו בין שנרצה בין שלא נרצה. יש לנו השפעה לאנשים. אנחנו בקשר יומיומי איתם בבית כנסת, בעסק, ברחוב, בשמחות, בכל מיני אירועים, בחנות, בכל מקום. ותמיד יש לנו את את ההשפעה עליהם במילה אחת, במחמאה אחת, בהרגשה טובה אחת, אפילו בבוקר טוב, אפילו בערב טוב, אפילו במה שלומך שאתה שואל באמת, אפילו שאני מספר לו איזה סיפור נחמד ששמעתי באיזה שיעור, באיזה הרצאה, תשמע, אני מוכרח לספר לך משהו. תן השראה העיר לתת חום והרגשה. זה הרבי החדיר בנו בכל אחד. יש בך נר והנר הזה צריך לגלות אותו, לתת השראה לאנשים. וזה הגדלות שלנו וזה השליחות שלנו. וכשאני מאיר אנשים אז אני בעצם מאיר את עצמי. מאיר את עצמי. היה אחד, שמעתי את זה ממנו, יהודבנר. הוא שימש יועץ קרוב מאוד לארבעה ראשי ממשלה בארץ והוא היה הרבה פעמים אצל הרבי בשביל לשאול שאלות בשליחויות מארץ ישראל והוא אומר פעם אחת הייתי ביחידות אצל הרבי ושאלתי אותו עצות שקשורות לארץ אבל היה לי שאלה בראש שתמיד חשבתי אבל לא היה לי את האומץ לשאול את הרבי. תמיד שדיברתי עם הרבי היה לי איזה עירת כבוד מהרבי. ראיתי את הגדלות העצומה שלו. היה לי תמיד את השאלה איך הרבי רואה את עצמו? מה התפקיד שלו בחיים? אבל לא היה לי אומץ, לא היה לי אומץ לשאול את זה. ופעם אחת כאילו הרבי הרגיש ברוח הקודש את המחשבת שלי ואז הוא הרים את היד ומחייך וזה היה ממש בסוף השיחה שכבר נתתי לו את היד להיפרד ממנו ואז הרבי מחזיק לי את היד ואומר לי, הרשה לי לומר לך מה אני מנסה לעשות. תדמיין כאילו אתה מביט עכשיו על נר. מה אתה רואה? אתה רואה שעווה, חומר גלם ובמרכז יש פתילה. מה הופך את השאה והפטיליה הזאת לנהר? שמדליקים אותה. זאת אומרת, מתי בעצם הנר עושה את היעוד של לשמו הוא נוצר. כשאתה מקרב אש ומציט את הלהבה, אז הנר נהפך לנר. הוא עושה את השליחות שלו. רבי אומר, השאוה שלנו היא הגוף. הפטיליה שיש שמה שמן ויש שמה אור, היא הנשמה. אם אנחנו מדליקים את הנשמה באור של תורה, האדם עושה את השליחות שלו, את התכלית שלו, את הייעוד שלו. מה שאני מנסה תמיד להציתן את הנשמות, להאיר את נר השם נשמת אדם, את אור התורה ואת אור המצוות, אני רוצה. היה זמזום בחדר. תמיד שמישהו היה הרבה זמן ועמדו המון אנשים בשורה, המזכיר לפעמים לחץ לסמל לי לצאת. ואז נדתי והעזתי ושאלתי את הרבי, רבי, מה עם הנר שלי? הרבי הדליק אותו ואז הרבי הסתכל עם בעליים ואמר לא והרבי כשהוא מחזיק לי את היד אומר לי אבל נתתי לך גפרור עכשיו זה תלוי בך אתה תוכל להדליק את הנר יש לו כל אחד מאיתנו נר נפלא בתוכנו נר השם נשמת אדם ויש לנו גפרורים ביד יש לנו לנו תורה, יש לנו מצוות, יש לנו כוחות שהשם נתן לנו. אנחנו צריכים להדליק את המנורה, להעיר את הסביבה שלנו. והקשר שלנו והשמעה שלנו צריכים להיות לא רק לאנשים שיש לנו אותם דעות, אנחנו מסכימים איתם. ההשפעה שלנו צריכה גם להיות אנשים שאין להם אותם דעות כמו שלנו, אין להם אותם הרגשות כמו שלנו. ואנחנו מסוגלים להקשיב להם, להבין אותם, לרדת עליהם. ואנחנו מסוגלים לאהוב ולהתקשר גם מי שלא דומה. זה סיפור נפלא. לכל אחד מאיתנו יש נר. נר נפלא. נר קדוש. נר השם נשמת אדם. והשם נתן לכל אחד מאיתנו גפרורים. אנחנו צריכים לקרב את האש לנר, להדליק את המנורה שלנו. הקשר שלנו וההשפעה שלנו צריך להיות כל הזמן לא רק לאנשים שיש לנו ולהיהם אותם דעות שאנחנו מסכימים איתם. אנחנו צריכים להשפיע גם על אנשים שאין להם אותם דעות, אין להם אותם הרגשות. אנחנו צריכים להיות מסוגלים להקשיב ולהבין גם מי שחושב אחרת, לאהוב גם מי שלא דומה לנו. השליחות שלנו לראות את הייחודיות שיש בכל אדם בנו ובכל אחד ואחד. וזה אחד המתנות הכי גדולות שהשם נתן לנו שאנחנו יכולים לאהוב, להתקשר, להבין גם אנשים שלא כמונו, גם אנשים שרואים את העולם אחרת. משה רבנו מבקש מחפש אדם שיש בו רוח שיש לו גדלות נפש לא רק שהוא מבין תורה אלא מבין בני אדם כמו מנצח בתזמורת הגדלות של מנצח הוא מבין ומרגיש ומאמין בגדלות שיש בכל אחד מהמנגנים הוא מכיר כל כלי ויודע מה הכלי הזה יכול להוציא מתוכו? משפיע ומנהיג אמיתי הוא זה שרוצה להבין כל אחד. רוצה להבין מה כואב לו, מה חסר לו ורוצה לעזור לו. כולנו מכירים את המדרש המפורסם. איך השם בחר במשה שהוא היה רואה צום ושא אחד ברח מהעדר והוא רץ אחריו והחזיר אותו לעדר. אבל כשלומדים את המדרש בפנים, רואים איזה עומק נפלא יש. עשה עוזב את העדר. למה משה לא מחזיר אותו בחזרה עם מקל, עם צעקה? הוא רץ אחריו. הוא לא תופס אותו, הוא רץ אחריו. ואז אומר המדרש, הוא רץ, רץ, רץ, הרים ובקאות ועד שהוא מגיע למעיין והוא רואה שהעשה הולך לשתות. ואז אחרי שהוא גמר לשתות, הוא מחכה לו בצד שהוא יגמור לשתות ואז הוא הולך לס, מרים אותו, שם אותו על הכתף ואומר ואני לא ידעתי כי צמע אתה. וואו משה רבנו הלך לרוץ אחרי הסלמה אם אתה עוזב את העדר אתה בורח מהמקום החם שלך הנעים שלך חסר לך משהו ריבונו של עולם אז משה רבנו הולך לראות לא לתפוס את הש לראות מה חסר לו זה כואב לו וכשהוא מוצא אותו הוא לוקח את האשמ עליו אני לא ידעתי כי צמעתה ואז הוא לוקח אותו עם הרבה חום ואהבה ומחזיר אותו לעדר וגם אנחנו אם אנחנו רואים חס ושלום אחד מבני המשפחה או אנשים שאנחנו מכירים אחד מהילדים שלהם פתאום עוזב את העדר הולך קצת הצידה נתחיל לחשוב מה חסר לו ריבונו של עולם למה הוא עוזב את הבית החם את המשפחה החמה ולחפש ולקחת אותו על הכתפיים שלנו לעזור לו לתמוך בו. וזה משה רבנו מלבד שהוא היה אדם גדול, נביא, משפיע, הוא ירד לכל אחד. אבל יש עוד משהו למשה רבינו. הוא מנהיג, הוא מלך. מלך זה מנהיג של כוח, שליטה, של עוצמה, של מנהיגות. משה היה מנהיג, הוא הוביל את עם ישראל, הוא שפט ביניהם, הוא קבע חוקים והנהגות שונות. זה מלבד זה שהוא היה משפיע, מרים אותם ברוחניות, מדריך אותם. כאשר אלד ומידד התנבאו במחנה, משה שמח, או הצלחתי, מי יתן וכל העם נביאים? הם לא רצו לקחת את המלוכה. הם רצו להמשיך ולרומם את עם ישראל, להמשיך את הדרך של משה רבנו. ומשה רבינו נהנה, אוי, הדלקתי עוד נרות, אז הנר שלי מצליח להאיר נשמות. ומי יתן וכל העם יהיו נביאים? זה השמחה הכי גדולה. ההשקעה של משה, הוא הרגיש עושה פירות. הצלחתי לרדת ללב שלהם. קורח סיפור אחר. קורח כתוב שהוא היה אדם גדול מאוד בספר פרי לצדק שאחד מגדולי החסידים ועוד בספרים מוסבר שכל הגדלות של כוח באה מהשפעה של משה רבינו אבל הוא לא הכיר טובה למשה והוא היה לא רק זה הוא השפיע על הרבה יהודים אחרים מה הוא רצה להיות מלך מושל לשלוט על עם ישראל אבל מלך יש רק אחד. אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד כמו אצל השמש והירח. כמו שכתוב אחד ברן שמנהיג את הדור ואין שתיים. אלד ומידד ביקשו להוסיף אור להשפיע על עם ישראל רוח של קדושה וטהרה. קורח בשל קורח רצה לבטל את ההנהגה של משה. אלדד ומדד אמרו גם אחרים יכולים להיות מחוברים לקדוש ברוך הוא כל אחד יכול קורח אמר אם כולם קדושים לא צריך מנהיג אין צורך במשה רבנו אין צורך באהרון זה תנה של קורח קורח לא ניסה להדליק עוד נרות הוא ניסה לשבור את המסגרת את היסוד של עם ישראל גם שאנחנו כולם קדושים צריך הנהגה צריך מלך צריך זה שמנהיג אותנו בוא נראה במשפחה האם כל בני הבית שווים בערכם בוודאי. האבא חשוב יותר מהבן מבחינת ערך נשמתו. ברור שלא. כל אחד יש לו נשמה אלוקית. האמא הקדושה יותר מהבת? לא. כל אחד יש נשמה אינסופית. אבל האם בשביל זה לא צריך הורים? האם בשביל זה ילד בן חמש יכול להחליט בדיוק לאיפה אני הולך? מתי אני הולך? מה לאכול? מתי לישון? מה ללמוד ואיך לנהל את הבית. שוויון בערך לא מבטל את האחריות. קדושה ואהבה לא מבטל את הנהגה. העובדה שכל יהודי קדוש זה לא סיבה שלא יהיה כהן גדול, שלא יהיה מנהיג לעם ישראל. התפשטות דמשה בכל דור ודור, בכל דור ודור יש לנו את המשה רבנו, את המנהיג של עם ישראל. זה שכל יהודי מחובר לקדוש ברוך הוא, אבל זה לא אומר שאתה מנהיג של עם ישראל. בכל תזמורת נפלאה שיש מאות נגנים, כל אחד מהם מוכשר, כל אחד מהם חשוב, אבל בלי מנצח אין שום ניגון, אין יופי. הגדלות של המנצח זה לא שהוא מבטל את הנגנים, להפך הוא מרים אותם. הוא נותן להם ביטוי לכל אחד בייחודיות שלו. דווקא מכיוון שכל מנגן שונה, דווקא מכיוון שכל כלי שונה, דרוש מישהו שיבין כל אחד, שירומם את כל אחד, שיתן לו השראה לכל אחד, שיחבר את כולם ליצירה אחת. וזה בדיוק מה שמשה אמר. כאשר אלדד ומלדד התנבו או הם הוסיפו קולות חדשים לניגון הגדול הזה. קורח רצה לשבור את התזמורת. קורח זה יכולת לשלוט, להנהיג. השפעה זה היכולת לעורר רשע. כוח גורם לאנשים לעשות מה שאתה רוצה. הם מפחדים, הם חייבים. השפעה גורמת לאנשים לעשות ולרצות הם לבד מה שנכון וצריך לעשות וזה הפנימיות מה שהרבי מסבר בהעל אותך למה לא כתוב בהדליקך את הנרות רשי מביא מה שכתוב בחז"ל עד שתהה שלבת עולם אליה צריך להחזיק את האש ליד הפטיליה עד שהשלבת עולה מאליה השלבת צריכה להיות מסוגלת ולהמשיך לבעור בכוחות עצמה בלי שהאש כל הזמן מדליקה אותם. וזה אחד מהעקרונות החשובים ביותר בחינוך. חינוך על פי תורה זה לא שאני גורם לעשות משהו שאני עומד עליו והוא עושה. קל מאוד לגרום לתלמיד להתנהג יפה שהמורה נמצא בכיתה. אבל זה שליטה. חינוך אמיתי יהודי חסידי. שגם שהילד שכח בכלל כל מה שאמרו לו, הוא מתנהג ככה מצד עצמו. חינוך שאדם ממשיך לחיות על פי הערכים שהוא קיבל. וזה הוא כבר זה הוא עושה את זה בשבילו. ולכן משה רבנו אמר ומי יתן כל עם השם נביאים מצד עצמם שיהיו נביאים. הלוואי שכל יהודי עצמו יהיה מחובר לקדוש ברוך הוא ללצינור לאור האלוקי. לכן על פי ההלכה הדלקה של המנורה כשרה בזר. לא צריך להיות כהן או לוי להדליק את הנרות. כל אחד מאיתנו יש לו את הכוח להדליק את הנר של כל האנשים שמסביבו. נר השם נשמת אדם. השליחות הזאת שיש לנו להדליק לכל אחד מישראל זה שליחות קודש השם נתן. וכשאדם חי מתוך שליחות הוא לא שואל מה אני מקבל, הוא שואל מה אני נותן. מה אני מעניק? הוא לא מודד את עצמו לפי גובה הכיסא שהוא יושב, לפי עומק ההשפעה שהוא משאיר בנפשות של אנשים מסביבו. הוא מבין שהחיים זה לא תחרות על מקום בפסגה. החיים הזדמנות להיות חלק ממשהו הרבה יותר גדול מעצמנו. להיות חוליה בשרשרת ארוכה של משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע מסורת שעוברת מדור ודור לגלות את האור האלוקי וכאשר אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שאלות אחד השאלה לשאול לגבי הילדים שלנו הנכדים שלנו התלמידים שלנו האנשים שמסביבנו האם יש לנו השפעה עליהם האם נתתי להם השראה טובה? יש הורים שכמעט אין להם שליטה על ההורים, על הילדים, אבל יש להם השפעה עצומה. הם משפיעים, הם משנים את המהות שלו. הילד נושם את ההשפעה של ההורים. אבל אם כל ההשפעה יהיה רק סמכות, כוח, אם ההורה חושב שזה המטרה של החינוך שאני אשלוט עליו ואיכוון אותו כל רגע, הוא מפספס את כל העניין של חינוך. והילדים גודלים מאוד מהר. ויום אחד אתה מחזיק את הילד ופתאום כבר הוא הולך לגן, הולך לבית ספר ופתאום הוא נהיה אדם בוגר, אישיות שלמה, מחשבות שלמה שלו, רצונות שלו, חיים שלו. באותו זמן רק ההשפעה נשארת. ולכן כל אדם חכם, כל הוריך השם, איך אני ישפיע על הילד? איך אני אשנה את המהות שלו? יש זמנים שצריך משמעת בהחלט, אבל זה רגעים מסוימים שאדם צריך לשים גבולות בבית, אבל הכוח הוא אמצעי, זה לא המטרה. זה רק זמני בשביל להגיע אל המטרה. ויש אנשים ואני מכיר הרבה כאלה שאחרי 20, 30, 40 שנה הם עוד מספרים על מורה שהם למדו אצלו, על רב, על משפט שהוא שמע מאמא, מאבא ושהם לבד כבר לא זוכרים את מה שהוא אמרו, אותו אבא כבר לא קיים בעולם, אבל הם מושבעים ממנו. ואני רוצה לספר סיפור קטן. לפני כמה זמן מתקשר אליי הרב גיגי הוא הרב הראשי של בריסל והוא אומר אני מקשיב לשיעורים קורא אותם ואני רוצה לתרגם כמה וכמהסיפורים שאתה מספר בשיעורים לתרגם אותם לצרפתית להוסיף קצת בצד רקע ואני משלם את הכל מדפיסים ספר בצופתית הוא ישכה בזה הרבה עבודה תודה וברוך השם הספר יצא לאור תראו דבר נפלא בהקדמה הוא כותב למי הוא מקדיש את הספר ואז הוא כותב אני הייתי חי במרוקו בגיל 16 בא איזה ארגון אירופאי ולקח קבוצה של 30 ילדים ממרוקו לארץ ישראל לראות את הארץ זה היה חלום היינו בכל מיני מקומות בשבת פזרו אותנו למשפחות, אותי שמו אני יחידי במשפחה בכפר חבד. לא ידעתי אז עברית טוב. המשפחה הזאת לא ידעו את השפה שלי ואבא דיבר, לא הבנתי הרבה, אבל הוא ניג ניגונים. ניגונים חסידים, עסיסים כאלה. והניגון הזה שלו מנגן אצלי עד היום ואני מקדיש את הספר לאותו בן אדם שאני לא יודע את שמו, לא ידע איפה הוא גר, אני לא יודע אם הוא נמצא בכלל בעולם הזה אבל הניגון שלו מנגן אצלי זה ההשפעה זה נקרא להדליק נר זה נקרא עד שתשלב את עולם אליה והיום אותו הרב רב ראשי של בריסל משפיע כתב הרבה ספרים משפיע עלנשים השפעה של אותו יהודי חיה אצלו הוא לא שלט עליו הוא נגע בנשמתו הילדים לא לומדים כל כך ממה שאנחנו מצווים להם לעשות הם לומדים מהדברים שמרגישים שאנחנו חיים בזה איך אנחנו מגיבים במה אנחנו מתקשרים איך אנחנו אנחנו מתפללים, איך אנחנו מתייחסים לאנשים, איך שאנחנו יכולים לשלוט על עצמנו. השפעה הכי גדולה זה דוגמה אישית. השפעה הכי גדולה שאתה מרגיש את השני, לא רק שאתה שומע את המילים שלו. מישהו אחד נכנס לרבי ואומר לרבי, מספרים שהבן שלי בן שנתיים צדיק גדול. למה? כל המשחקים הוא משחק עם תפילין, הוא לוקח את הלגו, שם על היד, לוקח את החוטים, קושר על הראש, על כל הזמן הוא עסוק בליצר תפילין ממשחקים. אז אומר לו הרבי, "יפה מאוד, אבל אני חושב שהגיע הזמן שתלך להתפלל בבית כנסת." השאלה הגדולה, איזה ניגון הילדים מנגנים בלב שלהם? מה השארנו? איזה אורות הדלקנו בהם, איזה אורות קירבנו את ה את הגפרור שלנו אליהם. ואיזה נרות הדלקנו בעצמנו. ואנשים במשך השנים נפגשים עם המון אנשים, עם המון נרות, עם המון פטיליות ויש לפעמים אנשים שיכולים לשמוע רק מילה טובה, לאמון, להקשבה, לתקווה. ואנחנו ברגע אחד יכולים לתת את זה ואני בטוח שלכל אחד מאיתנו שהוא מתבונן הוא יזכר ברגעים האלה שעד היום הם מאירים לנו בלב ושנזכה להאיר ולגלות את הנר השם נשמת אדם שבנו ונזכה בקרוב ממש לביאת משיח ‏Ja.