Transcript
Auto-generated transcript. Not time-synced to the video.
ברוכים הבאים.
כנס
הישיבה. הישיבה הולכת, הישיבה היא היא
גדולה, ברוך השם.
אז פשוט כל הקהל הקדוש א אנחנו נעסוק היום
באיזשה אחת הסוגיות היותר מאתגרות בדור
שלנו. עניין קצת ככה איך לתפוס את כולם
בתוך הדרך זה יהיה הנושא נתחיל ממעמד הר
סיני מעמד הר סיני כידוע לכולנו הוא המעמד
שהיה לא היה כמוהו ולא יהיה כמוהו עד כדי
שנחלקו הראשונים לגבי מעמד הר סיני על
הפסוק שאומר לנו אישה לך ושמור נפשך מאוד
פשכח את הדברים אשר ראהו עיניך פן יסור
ממך כל ימי חייך יום אשר עמדת לפני השם
אלוקיך ך בכורה נחלקו הראשונים רש"י אומר
תזכור טוב את התורה תחזור תשנן תלמד כדי
שתדע את התורה אומר הרמ"בן אין הכתוב מדבר
על התורה התורה צריך ללמוד אותה ולשנן
אותה ולעמול בה פשוט פה הכתוב מדבר על
משהו אחר לגמרי הוא מדבר על המעמד כמעמד
יום אשר עמדת לפני השם אלוקיך בכור לקרוא
את זה בעברית הגלה המימד
המעמד של האח סיני את זה אתה צריך לזכור
מה היה באותו אותו מעמד מה אנחנו צריכים
לזכור ולהעביר את זה לדורות הבאים תזכור
אותם בניך ובני בניך יום אשר אמרת מה צריך
להעביר לבנים הבאים צריך להעביר לבנים
הבאים נקודה אחת מה את אותו מעמד אומר
הרמבן שבו כלל ישראל נהפך להיות לאומה
היום הזה נהית לעם זה המעמד שאנחנו צריכים
לזכור מה היה באותו מעמד היה קולות וברקים
כל שופר הולך וחזק מאוד כל הדברים מסביב
רק לא תורה. רש"י מדבר על ליבת העניין,
לימודי ליבה, תורה. הרמ"בן דיבר על המעמד
כמעמד. תמיד אני אומר מזל שליטאים לא
ביימו את מעמד הר סיני.
אחרת זה היה הכי יבה שיכול להיות. כי
כשמדברים על תורה מה היו צריכים לעשות?
היו כלל ישראל עומדים בשורה, נותנים לכל
אחד ש"ס. אומרים לו תשמע אז תן גמורה
שתגמור, תזמין אותי לסיום.
אבל הקדוש ברוך הוא אומר הרמבן עשה אחרת
לגמרי הקדוש ברוך הוא היה חסידי כנראה
עזבו רגע את התורה בוא נעסוק רגע אחד
במעמד במופע הגדול וזה היה קולות וברקים
חז"ל אומרים קולות קולי קולות ברקים ברקי
ברקים מתוך כל המעמד הגדול הזה אני רוצה
ברשותכם לקחת נקודה אחת שהיא אולי הנקודה
המרכזית ביותר במעמד הר סיני איך אני יודע
איזה הנקודה המרכזית על הנקודה הזאתי
התורה חוזרת בספר דברים תראו לפניכם במקור
אחד ותקריבדון ותעמדון תחת ההר וההר בוער
באש עד לב השמיים חושך ענן והרפל כשהכתוב
חוזר על מעמד הר סיני מה הוא אומר ההר
בוער באש עד לבשמיים מה הנקודה שההר בוער
באש עד לבשמיים נכון הייתה אש בהר סיני
אין שום ספק הכתוב בשמות פעמיים חוזר על
אותו מעמד שהיה מלווה באש תראו בבקשה מקור
שתיים באים ביום השלישי בות הבוקר והיו
קולות רקים לקבל על כל שבר מחזק מאוד כל
אשר מחנה ויוצא משה את העם לקראת האלוקים
מן המחנה ויתייצבו בתחתית ההר והר סיני
השן כולו מפני השם ירד עליו השם באש ויעל
לשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאוד אז
הכתוב מציין פה שההר ניתן התורה ניתנה באש
הקדוש ברוך הוא ירד עליו באש ויהי כל
השופר הולך לחזק כמו משה ידבר באלוהים
יענין בכל מה העניין עניין שהתורה ניתנה
באש וזה עיקר העניין עד כדי כך תכף נראה
כמה זה עיקר העניין שהתורה חוזרת על זה
שוב פעם בדברים מה יש בות האש כדי להבין
את הנקודה הפנימית הזאתי וההכרחית אולי
הייתי אומר הנקודה הנצחית שהתורה ניתנה
באש נראה סיפור בירושלמי סיפור בירושלמי
מופיע גם בתוספות בחגיגה והסיפור הזה
מופיע תחת אחד ה הייתי אומר הסיפורים
היותר קשים של דתלשים שהיו לנו באמת במשך
הדורות. לצערנו הרב היו לא פעם ולא פעמיים
אנשים שיצאו יצאו מהדרך. זה קרה במשפחות
הכי טובות. גם לאברהם אבינו היה תכשיט כזה
שיצא לגמרי ישמעאל גם ליצחק. רק יעקב
מיתתו הייתה שלמה. זכה למשפחה שכל הילדים
היו גבל. אבל במשפחות הכי טובות כמו אברהם
ושרה או כמו יצחק ורבקה קרה קרה שיצאו
מהדרך. הדבר הזה שנציעה מהדרך דתלה שם איך
שתקראו לזה חוזרים בשאלה כזה או אחר אי
אפשר להבין עד הסוף מה הסיבה הרב יהושע
יכול לתת אולי מספרים אבל אבל עומק העניין
להבין אף אחד לא יכול להגיד שמעו זה אותו
אוכל אכלו אותם ילדים במשפחה אותו אותו
אותו אותה אותה שמחה והכל ולפעמים ככה
ולפעמים ככה אבל ננסה אולי כן להבין נקודה
אחת שיכולה ככה לחבר את כולם לתוך ה הקודש
פנימה. אז הסיפור הזה מספר על דתלש הפעם
תנא. תנא אחר הידוע לכולנו, כל תלמידי
חמישי שיושבים פה מכירים את אלישע בן
אבויה. אחר שיצא
לא רק סתם יצא יצא עד כדי שהדבר מזעזע
שהגמרא שם מספרת בחגיגה שעל הכתוב שובו
בנים שובבים חוץ מאח. כולם יכולים לחזור
בתשובה. מנחה פשוטה לקבל שווים. יש אחד
הקדוש ברוך הוא לא יכול לקבל אותו תשב
אנוש הדקה דכדוכה של נפש אחד לא יכול
לחזור אחר לא לא לא לא יאומן התפיסה הזאתי
איך הגיע לכזאת מדרגה שפלה שהוא לא יכול
לחזור בוא נראה איך זה התחיל והירושלמי
מתחיל הפסוק על הסיפור מתחיל בפסוק טוב
אחריד דבר מראשיתו אותו אלישע בן אבויה
מספר את הסיפור על עצמו זה דמר הכי מבין
הוא מנתח
למה הוא יצא כזה דטלש? למה הוא יצא כזה
אחר? טוב אחרי דבר מראשיתו. בזמן שהוא טוב
מראשיתו הוא טוב. כשדבר הוא טוב הוא צריך
להתחיל גם בטוב. אני זוכר מרן הרב אליהו
זצל אחד הדיבורים של איתו היה על ענייני
חינוך ואז הוא אמר לי
אני זוכר את התנועה שלו אפילו כשגילד גודל
הוא צריך להתחיל גדול ישר כ ישר אם הוא
גודל בהתחלה ישר הוא יוצא ישר אבל אם
בהתחלה הוא עקום אין צקד הוא אומר לי קשה
אחרי זה ליישר את העץ [נחירות בוז] כלומר
גודל ככה לך תיישר אותו אפשר לעקור אותו
אז אז אז טוב אחרי דבר מראשיתו שהדבר הוא
טוב מראשיתו הוא צריך להיות טוב מך אומר
אלישב בן ובי היה המעשה המשפט הזה הכי
מזעזע אותי איך שהוא בעצמו מנתח את הסיפור
חיים של עצמו אבו האבא היה מגדולי ירושלים
והזמין לברית המילה שלו את כל המגדל
ירושלים היה ביום שבא למעונני קרא לכל
גדולי ירושלים והושיבן בבית אחד ולרב ליזר
ולרבי יהושע בבית אחד מנדחון ושתון שרון
מתבחין ומרקדין אמר רבי ליזר לרבי יהושע
אדינון עסקים בדידון נעסוק ענן בדידן
הגיעו לברית המילה הגיעו כל גדולי ירושלים
הגיעו שני תנאים גדולי עולם רואים את
הציבור מה עושים הציבור עד שמגיע המואל
והמואל בדרך כלל מתעכב קצת כי לא הוא
מתעכב אליהו מתעקם הוא מגיע רק עם אליהו
אז הוא אומר מה לעשות אם הוא לא מגיע אני
לא יכול להגיע לפניו אז התעכב אנשים
בינתיים מה עושים אוכלים חרסמים שרים שרין
מטבחין מרקדים ואוכלין אמר רבי לזר לבי
יהושע עד שהם עסוקים בשלהם נעסוק אנו
בדידן ניכנס לחדר ונתחילו ללמוד הכתוב
מתאר פה בירושלמי התחילו ללמוד ישבו
ונתעסקו בדברי תורה מן התורה לנביאים מן
הנביאים לכתובים ירדה אש מן השמיים הקיפה
אותם אמר להם אבויה רבותיי מה באתם נשרוף
את ביתי עליי אמרו לו חס ושלום אלה יושבים
היינו וחוזרים בדברי תורה מן תורה לנביאים
ונביאים לכתובים
והיו הדברים שמחים כנתינתם מסיני והייתה
האש מנחכת אותן כנחתם מסיני ועיקר נתינתם
מסיני לא ניתנו אלא באש שנאמר וההר בוער
באש עד לב שמיים אומר הירושלמי מה עיקר
מעמד הר סיני עיקר המעמד וההר בוער באש עד
לב השמיים אמר להם אבויה אבא רבותיי אם כך
היא כוחה של תורה אם נתקיים לי הבן הזה
לתורה אני מפרישו ולפי שלא הייתה כוונתו
לשם שמיים לפיכרך לא נתקיימו באותו האיש
כל הסיבה שאחר יצא אחר בגלל שאבא שלו ביקש
שאת השו הזה שירד ירדה אש מן השמיים
והקיפה את אותם הגדולי תורה האלה גם אני
רוצה שגם לי יהיה כזה שום וכולם יגידו
וואו תראה איזה תורה יש פה אומר לפי שלא
היה ליבו לשמיים לא היה ליבו לשמיים
לפי כך לא נתקיימו באותו האיש. הוא לא קרא
אפילו לעצמו בי. הוא התחיל. בי היה המעשה
כשהוא גומר מתוך עוגמת נפש. הוא אומר לפי
כך לא נתקיימו באותו האיש. השם ירחם.
אנחנו יודעים מה זה מה זה אותו האיש.
באותו האיש. עד כדי כך. מה מה הסיפור הזה?
שלוש שאלות נוקבות יש בסיפור הזה. שאלה
ראשונה למה זה קרה דווקא בברית המילה? אני
מאמין שכל פעם היה רספtשן כמו שקוראים לזה
קבלת פנים. ואנשים בכל קבלת פנים אוהבים
קצת לחרשם שומע מממים אנשים אוכליםזה
דווקא כאן פתאום היה בברית המילה הזאתי
היה סיפור הם פתאום אכלו והם אמרו רגע אחד
שהם עסוקים בשלהם לעסוק אנחנו בשלנו למה
דוק ברית המילה שאלה הראשונה שאלה שנייה
שהכתוב פה אומר שירדה אש מן השמיים מה מה
כאן האש דווקא מצאה לעצמה לרדת מן השמיים
ולעשות כזה כזה שור מה היה בברית המילה
הזאת שהם פרשו ללמוד והכתוב מציין והיו
הדברים שמחים כנתינתם מסיני מה ביטוי
לשמחה והלא באש ניתנה מה הרעיון שאלה
השלישית שיש פה לשאול נגיד שאבויה היה
משתעל לאור המעמד שהיה בבית שלו אני מבין
ככה זה שירדה אש מן השמיים והקיפה את
הלומדים כל בני ברק הייתה בחוץ זה ירושלים
לא משנה אותו סגנון כולם באים מהחידר אם
יש לך באש כולם הולכים צים רצים אחריו
אמבולנס כולם אחריו כן מה יש מה יש להם
מתעניין רואים משהו אטרקציה כולם מגיעים
אמרו זה אני מי שכל התלמודי תורה עמדו
למטה אמרו וואו וואו וואו הוא ראה שכולם
מתפעלים הוא אמר גם אני רוצה שגם אצלי
יהיה דבר כזה ולפי שלא הייתה כוונתו
לשמיים
מה אומר הזה לכן לא התקיימו בי תגידו לי
כמה פעמים אנחנו עושים [‏צחוק] הכל לשם
שמיים ואם אנחנו לא עושים לשם שמיים מיד
יוצא השם ירחם
אותו אותו מה מה העניין וחוץ מזה גם אם לא
הייתה כוונתו לשמיים כלל גדול נקודות
בידינו מתוך שלא לשמע
>> בא לשמע בסדר אז הוא התחיל גם מה השם אותו
אבויה א סליחה אלישע שאבויה האבא שלו
אבא שלו היה כזה כזה קלוקל בגלל שהאבות
אכלו בוסר ושיני בנים תיקנה מסכן אז אבא
שלו היה חיפש חיפש הצגות בגלל זה הוא נאנש
עד כדי כך שיצא אחר. איך אפשר להבין את
הסיפור המופלא הזה שבנטי ניתן אני חושב
להשגה באופן הפשוט שלו? כדי להבין את
הנקודה הזאתי אנחנו צריכים להבין מה
ההגדרה של אש. מה ההגדרה אולי יותר לעומק
מה ההגדרה של האש שהתורה ניתנה באש בוער
באש עד לב השמיים? כדי להבין את זה יש
גמרא במסכת יומה. גמרה מסכת יומפסוק
שמחוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת
אהבה אני אומרת הגמרא לא נראה את כל הגמרא
כולם הגמרא אומרת תנו רבנן שש סוגי אש יש
אש כזאת ואש כזאתי אני רוצה לגעת בשני
סוגי איש אש אחת אש אוכלת יש אש שכוכל
לכלות כל חלקה טובה הכל היא גומרת כי תצא
אש ותאכל גדיש כשהאש יוצאת היא שורפת מחלה
כל דבר בדרך וכנגדה יש אש שהיא מחברת שהיא
מאחדת היא מבשלת היא מחברת שני דברים שהם
נוגדים הבישול יוצר שני דברים שהם הכי
נוגשים האש שבאה בצורה הנכונה שהיא מחממת
את זה בצורה הנכונה היא יוצרת תבשיל
פילפלוואים כי היא מחממת והיא מרככת ה
מחברת יחד עד שהכל נהיה לאחד אומרת הגמרא
שמחוני באשישות רפדוני בתפוחים
כי חולת אהבה אני כדי להגיע למצב של חולת
אהבה צריך שהאש תהיה מדויקת כי אם האש לא
מדוייקת היא מכלה היא שורפת כל חלקה טובה
על בסיס שני התפיסות באש שמדברת עליה
הגמרא ביומה יש אור החיים הקדוש נפלא
ביותר אור החיים הקדוש אנחנו עוסקים במעמד
הר סיני בשיעור מדבר על שני מהלכים שהיו
במעמד הר סיני אחד אקדם מעמד הר סיני היה
הופעת המל ק בעולם מהיסו מרפידים ויבוא
עמלק ויצא ישראל ילחם בעמלק עמלק הוא תמיד
הקידומת למתן תורה אין מתן תורה בלי שלפני
כן לא מופיע את זה עמלק אם זה כאומה אם זה
כתודעה אומר הנציב אבל המלק תמיד חייב
להופיע אתה לא יכול באמת לקבל תורה אם
לפני כן לא היה לך איזה הקדמה של איזה
עמלק בתוכחה בחבורה באומה אבל הופעת עמלק
חייבת תמיד להופיע. זה הנקודה הראשונה
במאמר הר סיני. לאחר מכן אומר האור החיים
על הפסוק שבחודש השלישי לצאת בני ישראל
מצרים באו מדבר סיני וישו מרפידים ויבואו
מדבר סיני ויחן ישראל כנגד ההר. אומר האור
החיים חוץ מהופעת העמלק שהייתה קודם יש
שלוש תנאים בסיסיים כדי שאדם יקבל תורה
ובלי התנאים האלה אין קבלת תורה. זה מופיע
בפסוק שיסו מרפידים
ויבואו מדבר סיני ויחן ישראל כנגד ההר
התנאי הראשון בייסום מרפידים אומר האור
החיים במקור שבע לפניכם התנאי הראשון הוא
התגברות והתעצמות בעסק התורה כי העצלות
הוא עשב המפסיד השגתה ולזה תמצא כי כל
מקום שיזכיר השם לתורה ידקדק לומר לשון
חוזק ואומץ עד גדר שימית עצמו עליה דכתיב
זאת התורה. אדם כי באוהל. אומר האור החיים
הקדוש, התנאי הראשון לקבלת תורה ויסאו
מרפידים. אם מדברים על עמלק, עמלק זה הכוח
שלקרר אותך. לא צריך לא עכשיו. הביטוי של
המסירת ישרים זה פשטתי את כותנתי. חכך אל
בשנה לבוא לשיעור בערב אחרי שאתה כבר יכול
להגיע הביתה קצת לנוח אחרי יום. פשטתי את
קוטנתי חכ בשנה. לחצתי את רגליי. איךח אתה
נפה? קודם כל את כל הקירורים האלה שמקררים
אותך שים בצד מה המענה כנגד ויסאו מרפידים
אומר האור החיים הקדוש אם האדם לא נוסע
מרפידים לא עושה התגברות הכוחות התעצמות
התעצמות התגברות והתעצמות בעסק התורה אדם
לא יכול באמת לקנות תורה בעומק דברי האור
החיים הקדוש
יש פה מאבק בין שני כוחות של אש הדבר
הבסיסי ביותר לקבלת תורה
זה אש התאווה שמקורה בעמלק שאפשר להרחיב
בזה מאוד לעומת אש הקודש שהתורה נותנת
לנו. ישנם שני כוחות של אש שנמצאים בתוכחי
האדם פנימה. כל אדם באופן הבסיסי ביותר.
אדם לעצמו בפרט. בפרט הכי פרטי שיכול
להיות. יש לאדם מאבק כוחות פנימי אדיר
בכוחות האש שלו. יש אש שיוצאת מהאדם ככוח
של תאווה ויכולה לחלות כל חלקה טובה כי
כשתאוותו של האדם מתפשטת היא לא יודעת
גבולות אי אפשר גם לעצור אותה זה תאוות
נשים ותאוות ממון ותאוות האכילה וכל
התאוות האלה כשאדם חוטף בולמוס של תאווה
אין כמעט כוח שליטה וכנגד אותה תאווה
שמקורה בעמלק כל מה שציינתי קודם זה עומק
הדברים ע עם הגג והמן ועוד מקומות שהופיע
עמלק כל התאוות באה לך התורה ואומרת אתה
חייב לקחת את אותה התאווה הבנתי נשלטת
ולהפוך אותה לאש קודש וזה מאבק איתנים
וכוחות של האדם כל החיים שלו אומר האור
החיים מי שרוצה להיכנס לתורה רוצה לקנות
תורה בקניין תורה ולא נכון להאבוקות כנגד
אותה אש שיכולה לחלות כל חלקה טובה בחיים
שלו ולהפוך את האש הזאתי לאש קודש
אף פעם הוא לא יכול לקנות קדושתה של תורה.
המאבק האיתנים הזה של הפרט הוא מאבק שבא
לידי ביטוי בצורה נפלאה ביותר גם סביב
העניין של הדתלשיות
עם עם מאבק שהיה לרבי יהודה בן בתרע. כדי
שנבין את הדבר הזה בעומק נראה את הסיפור
במקור שמונה לפניכם מסכת ברכות. אומר
אומרת הגמרא תניה רבי יהודה בן בתרה אומר
אין דברי תורה מקבלים טומאה רבי יהודה בן
בתרה מגדולי התנאים היה מסתובב בכל הכנסים
היה כנס בכל לבבך הוא הראשון תמיד הגדול
ביותר אחד זה יהיה בניין שלם אחרי זה ימי
תנך ימי מחשבה ימי אחרי זה גם יהיו בעזרת
השם ימי גמרא ברמתגן בעזרת הכל כל כנס
שהוא הגיע הוא הגיע וברוך השם היו רבים
וטובים שמגיעים ימים באים לא רעב ללכת זה
ברוך השם הדבר הראשון לפני שמתחיל את
השיעור מרבותיי תקשיבו לי טוב לפני שאני
מתחיל את המהלך שני רוצה להגיד לכם דבר
אחד בסיסי אין דברי תורה מקבלים טומאה אדם
נטמם נפל היה בתאומות לא משנה תעסוק בתורה
הטומאה שלך לא מה חציצה בפני התורה הקדוש
ברוך הוא רוצה את תורתך אוהב את תורתך איי
התורה שלך באה עם בוץ ועם לכלוך ועם
תינופת עזוב עזוב הקדוש ברוך הוא אומר לך
הלוואי אותי עזוב תורתי שמ אמר מאור שבא
מחזירה למוותב בוא תלמד תראו לדבר זה מאוד
קל לא יודע בכנסים כאלה גדולים אבל לא קשה
לחלק צ'קים גם מאוד קל הבעיה היא שיהיה
כיסוי לצ'ק זה הבעיה היחידה אתה נותן צ'ק
שיהיה לו כיסוי אמר לי פעם מישהו דיברנדור
אומר אתה רואה כל אלה שנותנים פה צ'ק הצ'ק
שלהם חוזר הוא היחיד שהוא נותן צ'ק הבנק
חוזר
אז אז לתת שק זה לא בעיה אבל צריך כיסוי.
כל מקום היום הגיע אומר לה רבותיי נתמת
התלכלכת נפלת נשקפה לך פסוק בתורה. הפעם
הקדוש ברוך הוא אמר לו בוא נראה אותך מכסה
את הצ'ק. מספרת הגמרא מעשה בתלמיד אחד
[כחכוח]
שהיה מגמגם למעלה מרבי יהודה בן בתרע.
נכנס רבי יהודה בן בתר לשיעור. היה תלמיד
אחד שבדרך כלל לא היה מגמגם, לא רק שלא
היה מגמגם, מדבר בלי סוף, מוציא אותו
מהשיעור מדי פעם, הפעם הוא גמגם למעלה
מרבי יהודה בןדרה, משהו ככה הזוי אותו
תלמיד מגמגם רבי יהודה בן בתרע לא מבין מה
הולך בו אומר התלמיד קרא בקשה את התוספות
כן כן את התוספותפות דיבור המתחיל אמרב
ההוא לא יכול להוציא מהפה מילה מגמגם
אומרת הגמרא מה עושה רבי יהודה בן בתרה
רואה תלמיד מגמגם רגע לעצמו חושב למה הוא
מגמגם? הרי אין לו בעיות תקשורת, אין לא
צריך כלי נאות תקשורת. הוא מדבר, הוא מדבר
טוב. מה קרה הבוקר שהוא מגמגם? מחשבה קלה
של רבי יהודה בן בטר מביאה אותו למסקנה
שהבחורצ'יק מגמגם כי הוא חי בשני עולמות.
אומר המהרל, מגמגם זה גם וגם. יש לו בפנים
שערת רגשות
שלא נותנת לו אפשרות להוציא מילה מהפה.
למה? כי בלילה הסוגיה פה מופיעה סביב
סוגיות טומאת קרי. כן יכול לקרוא קריאת
שמע, לא יכול לקרוא קריאת שמע. כן, ביקת
המזון, בתוך המים, ככה או ככה, כל הסוגיות
של מקרה לילה.
הבחוץ שכזה כנראה היה איפה שהיה בלילה.
היה בלילה, גלש איפה שהוא גלש,
נפל איפה שהוא נפל. בבוקר הוא צריך לקום,
ממשיך להתנדד כבו לולב, מגיע לסדר, פותח
את הגמרא, מגיע לשיעור, לומד איי בלילה
הוא היה
בשיא הטומאה. לא, הוא לא יכול. הוא לא
יכול כי הוא מרגיש שהוא נמצא בבלבול
מוכין. הוא לא נמצא במקום שיכול, יכול
לקרוא בצורה חופשית משהו משהו סוער בתוכו.
הוא מגמגם.
מה עושה מלמד טוב שחושד בתלמיד שעושה
משהו? בסוף הוא תופס אותו על חם.
תופס אותו, חוקר אותו,
מוציא ממנו וידוי,
מאשים אותו, זורק אותו. אין הנאה יותר
גדולה למלמד שהוא גם חוקר, גם בלש, גם
שוטר וגם שופט. רק למלמד יש כל כך הרבה
קישורים. אפילו בבית משפט העליון אין להם
כישרון אחד. לא, אבל כלום. הוא כן הוא גם
תופז גם מאשים אותו גם מודה לו זורק אותו
זה ההזדמנות של רבי יהודה בן בתר להוכיח
את כל הכישרונות שלו בבת אחת אגיד לו בוא
אנה איפה היית בלילה מספר לו בוכה תפסתי
אותך קח את הדברים לך הביתה אה גבלת סוף
סוף אני לא רק מורה יש לי עוד כשרנות לא
מנוצל
מה עושה רבי יהודה בן בתר תופס את המחזה
הזה הבחוץ שמגגם
אפשרות אני אומר שנייה שניה מעבר ללתפוס
אותו, להשים אותו ולזרוק אותו, זה פשוט
להבין בהבנה פשוטה שהתלמיד הזה כנראה
בלילה היה בבית, גלש איפה שהוא גלש להורים
לא אכפת ממנו כי התורה מזהירה אותך אם יש
לך מקום שמישהו יכול ליפול בבית ש ועשית
מעכה לגגך כיפול הנופל ממנו תורה לא מדברת
רק על מקומות פיזיים לא מוגנים בבית על
בורות צריכים ומהורות לשון הרמב"ם שמישהו
יכול ליפול תשים מעקה או תשים מרפסת התורה
מדברת גם מבחינה רוחנית יש לך בבית מקומות
שאפשר ליפול מהם
והאנשים ידרדרו לתאומות תעשה מעכה לגגך על
פי ההלכה לא רק לגגך אפילו בורות צריכים
להראות אבל בעיקר התורה מצווה אותנו לגגך
שהראש לא יתמטם שהראש לא יקשל
ויש הורים שלא אכפת להם משאירים את
המרפסות פתוחות
והחלונות בלי בלי בלי חלונות שיפלו שיפלו
שלוש קומות שייפול מה זה משנה ניקח אותו
לבית חולים אז למה אם הוא נופל ואתה לוקח
אותו לבית חולים אבל אם הוא נופל רוחנית
לא אכפת לך הכל פתוח
אם להורים לא אכפת אומר רבי יהודה בן בתרך
גם אני לא אכפת ההורים שלך נותנים לך
ליפול זרקו אותך הלאה יהודה תקרא אתה
שיפול [צרחות]
הכי פשוט התורה אומרת לך והתעלמת פעמים
שאתה מתעלם הנה ההזדמנות
מתעלם. אפשרות שנייה.
אפשרות שלישית שבוחר ב רבי יהודה בן מטר
וכאן הוא נותן כיסוי לצ'ק שלו זה תראו את
את המשפט שהוא אומר לו אמר לו בני פתח פיך
וירו דבריך שאין דברי תורה מקבלים טומאה
שנאמר על כל דברי כאשום השם מהשנה מקבלת
טומאה דברי תורה מקבלים טומאה הוא יכל
לזרוק אותו בקלות הוא יכל להתעלם ממנו אבל
פה הוא מכסה את מאמרו
קודם כל הוא קורא לו בני והתלמיד הזה מבין
טוב מאוד שהרב קלט את הסיטואציה וממקום
לזרוק אותו אומר לו קודם כל את הבן שלי
אין התניה בקשר ביני לבינך כי בן זה בן
פתח פיך יאירו דבריך עכשיו תראו את את
העוצמה של האהבה שמרעיף רבי יהודה בן מטר
על התלמיד שאין דברי תורה מקבלים טומא עד
כאן זה המאמר שלו אבל כשהתלמיד נמצא בכזה
קרחצ
הוא מרגיש דחוי, פתאום הרב מחבק אותו ב10
אצבעות. רבי יהודה בן בתרע בגאוניות שלו
גם מגבא את מה שהוא אומר בפסוק שנאמר עלו
כדברי כאש נאום השם מהאש אינה מקבלת טומא
אב דברי תורה אינם מקבלים טומאה אומר לו
אתה היית באש התאווה היא שרפה אותך אתה
מגמגם אבל יש אש קודש שיכולה לחבר אותך
אליי לקודשבריך הוא מה דברי תורה אף אש
אינה מקבלת דומה תנאי ראשון לקבלת טומאה
זה להגביר את האש קודש לכלות את התאווה
וממקום האש כי אש התאווה ותפגע בהם אש השם
בעם המתבים כי התאווה מקורה באש בלתי
נשלטת וכשיודעים להכנס את האש הנפלאה הזאת
לתוך תורה לתוך קדושה היא מחבקת היא מחברת
היא בני פתח פיך ויהירו דבריך זה אש של
אור כי התורה היא אור כינר מצווה בתורה
אור יש אש ויש אש וההר בוער באש באש קודש
עד לב השמיים. אומר האור החיים הקדוש, יש
עוד תנאי. התנאי הנוסף זה שפלות. ויבואו
מדבר סיני. שפלות וענווה. כי אין דברי
תורה מתקיימים אלא במי שמשפיל עצמו מהם.
גם כאן זה קשור לאש. עברנו אל היחיד שנמצא
בתוך מאבקים פנימיים של האש התאווה שלו.
עוברים קצת לדבר נוסף. הזוגיות.
אומר הרב חיים ויטל בהקשר לדבריו של האור
החיים הקדוש לא בהקשר רצוף
שעיקר העניין של הענווה והשפלות של האדם
בתוך ביתו של האדם בחיי הזגויות זה שאנשים
בחוץ נחמדים
קצת שפלים והנטנים הצגה ככה אומר רב חיים
מטעל לא אני אומר אנשים בחוץ נחמדים כי
משתלב להיות נחמד מה אתהב בכסף תחיל כל
היום לצעוק לא נעים אבל בבית אדם מרשה
לעצמו
ואדם בבית מרגיש כל יכול ביטים מבצרי יכול
לצעוק יכול לדבר בצורה לא נכונה לא ראויה
לא מכבדת מישהו יגיד לו מה מי יגיד לו מה
תעשה או מיי יגיד לו מה תפעל כי הכל מעשה
ידיו הוא מביא את הפרנוסזה הוא הבא לבית
מה זאת אומרת הוא מרשה לעצמו אומר רב חיים
ויטל כתוב שלעתיד לבוא קירות ביתו של אדם
מעידות עליו מה בדיוק מעלתו אומר למה
קירות ביתו של אדם לך אל הבריות שאל אותם
פלוני מה אתם אומרים עליו מה שהבריות
אומרות אומר רבי חיים מתן עזו הבריות סתם
לא מכירות אותו מי שמכיר אותו הכי טוב
בצורה האינטימית האמיתית שלו הקירות קירות
ביתו של אדם עומדים לפני בית דין של מעלה
אחרי 120 אנחנו מכירים אותו הכי טוב שיכול
להיות כי אצלנו הוא התנהג כמו שהוא באמת
ובלי שאדם בבית יכול קצת להוריד את הראש
קצת שפלות
הוא מכלה את הבית באש או שיוצר אש של אהבה
בינתי רגילה
אומר הרמבן,
במקדש הייתה אש, אש קודש שמחברת בן ישראל
לאביהם שבשמיים ותמצית כל המקדש כולו,
אומר הרמ"בן באיגרת הקודש, הייתה החיבור
בין איש לאישה. אומר, כי הכרובים היו דמות
זכר ונקבה. הם פסגת כל הפסגות שהיו בעולם,
שיא כל הקצה בתוך קודש הקודשים, דמות זכר
ונקבה. אומר, איך יכול להיות דמות זכר
ונקבה? הוא אומר כי האש שמה המחברת היא אש
האישים שמחוני באשישות הקדוש ברוך הוא
נשמח עלי מאיפה הראיה שלי אומר הרמבן כי
אין הכל יוצא אלא מביניהם מאיפה הקדוש
ברוך הוא היה מופיע על עם ישראל מבין
הכרובים על ארון הברית היה יוצא הכל וזה
המקום אומר הרמבן העלה עלוי עליי אדמות מי
שיודע בבית ליצור אש של חום של אהבה של
קדושה
זה המקום שבאמת יש לו אש קודש ומחובר
לסיני. זה מעניין מאוד שהר סיני ניתן באש
וההר בוער באשם השמיים. רוב ענייני החתונה
נלמדו ממעמד הר סיני. כך כותב התשבץ. רוב
מנגר קודם כל הפסוק ביום חתונתו, ביום
שמחת ליבו, יום חתונתו דורשים חז"ל זה מתן
תורה. רוב מנהגי חתונה לימדו מהמעד הסיני.
למשל אשכנזים לוקחים את החתן בהכלה עם
לפידים. בהר סיני היו לפידים עומדים החתן
מתחת לחופה והתייצבו
בתחתית ההר המרוקאים עושים לולו כי בהר
סיני היה קולות וברקים
רוב מנהגי חתונה של העדות נלמדו במעמד הר
סיני היה כתובה בין ישראל לבין אביהם
שבשמיים רוב המנהגים אם מדברים קצת על
ענווה אמרו אמרו להגראה אם רוב הדברים
נלמדו מעמד הר סיני כתוב בגמרא נכות דרגה
היא סיביתתה אתה רוצה לחיות עם אשתך בשלום
ום תורג קצת קומה צריך כל דבר
תוריד קצת את הראש הכל יהיה בסדר אמרו
להגראה איפה זה רמוז במדר סיני אומר פשוט
הגרא מיד אמר אמר מיד מיד הגניות של הגראה
כתוב וירד השם על הר סיני וירד התרגום זה
נכות אתה מתחת לוירד דרגה נכות דרגה ותדע
הכל במעמד הר סיני רוב למה כי מעמד הר
סיני ניתן מתוך ענווה ועיקר העניין של
האדם בביתו זה שפלות ענו ענווה לקבל לשמוע
לכל דרגה אינסביע אני תמיד אומר לבני הזוג
לפני שהם עומדים לחתונה אני מאחל לכם שבב
אתכם כל ששון וכל שמחה כל חתן וכלה לאכן
שיהיה כל שסון וכל שמחה בחוצות ירושלים זה
באמת איכולים לבביים שבעזרת השם כל
ירושלים המערבית והמזרחית כולה יהיה בה כל
שסון וכל שמחה במרה בימינו בעזרת השם
>> אממן
>> אבל מה להחל להם שיהיה להם בביתם כל חתן
וכל כלה זה נגמר אחרי החתונה שבע ברוכס
שים לחיים סופים את הצ'קים נגמר אז מה
מאכלן להם עוד כל חתן וכל כלה וגם זה לא
חזון אחרי את הימים דרך אגב בירושלים כל
יום ברוך השם יש כל חתן וכלה ישמ פה
גודניק
חמש עולמות אף פעם לא יודע עד שאתה שומע
את הכתובה באיזה עולם אתה נמצא יש יש בנוף
ירושלים יש מה זה שמה ב כל חתן וכל כלה
אני אומר לבני הזוג יש קולות מיוחדים של
חתן וכלה כש יוצאים בשידוכים עד החתונה כל
אחד יש לו קולות כאלה מאוד נעימים כד כן
כן כקיצ'י מיצ'י רגע אחרי החתונה פתאום
הקולות משתנים גם זה היה חוזן אחרי הימים
וגר זאב עם כבש
ונמר עם גדיר בץ פתאום היא שומעת יללות
צעקות היא אומרת רגע אומר לה אומרת לו מי
אתה אומר לה הקולות לפני כן זה חתן וקלה
עכשיו זה כבר דין חדש עכשיו אני חוזר
לעצמי ואז הוא שומע את עצמו כן זאב כמו
נמר
עוד ישמע בביתכם כל חתם וכל כלה שימשיך
להיות ביניכם תמיד האהבה הזאתי של אהבה של
כל צון וכל זכ זה המדרגה השנייה המדרגה
השנייה זה שפלות וענווה עכשיו תשמעו טוב
גמרא שמנצחת את כל המהלך הזה גמרא מסכת
סותטה ידועה לכולם מקור 11 דרש רבי עקיבא
איש ואישה זכו שכינה ביניהם אש קודש
ביניהם
לא זכו מה אשכנתם גם זה ממעמד הרס [כחכוח]
או שיש אש בבית של שכינה של קודש שמהירה
או חלילה אש אוכלתם עברנו בפרט של אש
תאווה בתוך הבית פנימה אש אוכלת או אש
מחברת
אומר האור החיים הקדוש הפן השלישי של האש
במעמד הר סיני ויחן ישראל כנגד ההר כאיש
אחד בלב אחד. כי איש אחד בלב אחד זה שכלל
ישראל אוהבים זה את זה ומהירים זה את זה
באהבה גדולה באש מחברת ביניהם ולעומתה אש
המחלוקת.
גם אצל קורח זה מעניין מאוד. התורה מאוד
מדויקת. כשהיה תאוות אש התאווה חינתה. אצל
קורח שהיה מחלוקת האש פעלה. כי בין הבריות
ישנם שני אפשרויות. או שיש אהבה ביניהם,
אהבה וחמה שלום וריאות, או שהאש מחלה
ושורפת. וכשהיא מחלה ושורפת, הגמרא אומרת,
אתה יכול רק להציט את האש. אתה יכול לפתוח
בזה מחלוקת במשפחה, בקהילה, אין בעיה. אתה
חושב שאתה צריך לעשות מחלוקת, אתה צודק,
תציא את האש. אתה יכול רק להתחיל. איפה
תיגמר האש? כי תצא אש ותאכל גדיש. בסוף
הוכלת הכל. והגמרא פוסקת כמו רבי יוחנן,
אישו משום חיצו. אתה הולך ומדליק ומבהיר
ומבהיר ואתה לא יכול לשלוט. אין שליטה כי
זה כוחה של אש המחלוקת. כוח הכל נשרף שם.
הוא בכל אשר לא הוא בריא ממעמם הכל. כי
כשהאש מתפשטת היא לא מרחמת. הגמרא אומרת
אפילו את התמון היא שורפת. אנחנו לא
פוסקים, אנחנו פסקים להלכה שלא לא משלם על
תמון. אבל כשהאש היא אש של אחד מארבע אבות
נזיקין, הכל היא מחלה. זה אש המחלוקת.
וכאן על האש המחלוקת הזאתי בא הכלי יקר
אומר דבר מדהים ביותר אתה רואה אותו אני
אומר וואו הכלי יקר גר בינינו מדבר על
המצב שלנו היום ביטוי להבדיל גלי צהל
מדברים מה השטח זה הכלי יקר מדבר מדבר ממש
על המצב שלנו אומר הכלי יקר איך התחלנו
להיות אומן כאומה המנהיג שלנו משה רבינו
הקדוש ברוך הוא רוצה לשלוח אותו להענהג את
ישראל הדבר הראשון שהוא נתקל בו זה שנא
בוער באש. למה משה רבנו רואה את האש שרפת
והפלא והשנה איננו הוא קל? מצד אחד אש
שמחלה שורפת וגומרת ומצד שני האש איננו
הוא קל. תראו את הכלי יקר במקור 13 בדיבור
המתחיל דבר אחר.
>> [שיעול]
>> אומר הכלי יקר, רמז למה שנאמר אכן נודע
הדבר מפני מה ישראל שרועין בצרה יותר מכל
האומות לפי שיש בהם דין טוירים משמיעים כל
ענות בחירופים וגידופים על שכבה בארץ למה
ישראל כל כך כל הזמן סובלים אין לנו כמעט
יום פה בלי איזה דבר שמתחדש עלינו השם
ירחם באמת את פלא עצום אני אמרתי השבוע
חושבים שבגלל איזה מנהיג הוא התהפך עלינו
זה הבעיה כל זה לא פלא כתוב היה לו עכשיו
יום הולדת אמרו אמרתי להם בבנ זקני
המארצות ככל שמזקנים דעתה מתאפשת עליהם אז
גם גוי וגם זקן
תי פשוט גמורה עוד הוא עושה מזה יום הולדת
לפחות תתבייש
אז אנשים חושבים שבגלל שהוא זקן ודעתו
מתאפשת עליו אז הוא מתהפך עלינו אומר הכלי
יקר לא הבעיה פה בפנים אצלנו [כחכוח]
מה הבעיה אומר עם ישראל סובל בגלל סיבה
אחת יש בהם דין תוירים כל הזמן אנשים
אוהבים פה מחלוקות אין רגע פה בלי מחלוקת
הוא אומר ומדברים על שכבה ואר על אלה שכבר
לא פה ואלה שפה כולם הוא אומר כקוצים הללו
משמיעים קול כשהוא בוער באש כך ישראל
אפילו בז זמן שאש הצרות מתלקחת סביביו מכל
מקום. כל אחד לחברו קוצחוב. אומר לנו הכלי
יקר, הבעיה הגדולה שלנו שיש צרות שבאות
מסביב. אין גבול בלי צרה. הכל. הוא אומר
אם יש צרות מסביב בוא נהיה פה באכדוס ואז
נוכל להתגבר על כל אויבנו אפילו על
סקיינים כאלה. רק מין דבדיחותה.
ני זוקן היה אחד בן 60 הגיע לרב שלו פרץ
בבכרי אומר לו מה קרה אומר הגעתי לגיל 60
אומר לו מצוין יש לך עוד 60 שנה אתה בדיוק
במחצית למה אתה בוכה אומר כתוב במשנה בן
60 לזקנה זקנה הסבתא שלי אמרה לי בראשי
תיבות ביידיש פולניה שזה ראשי תיבות של
זיפט קררצן נרן ארנט
כל המחלות הנוראיות ביידיש לפחות אני מפחד
שזה יקרה
אני מאוד חושב שזה יקרה לי, לכן אני בוכה.
הרב חושב רגע, אומר לו, "אל תדאג, זה ידלג
עליך." אומר, "איך הרב יודע?" אומר, כתוב,
"בן 40 לבינה קיבלת את זה?
[‏צחוק]
נחזור חזרה לעניינינו.
אומר הכלי יקר, אומר הכלי יקר,
אנחנו רואים שיש מסביב כל הצרות." אומר
במקום שישראל יתפסו את עצמם ויגידו בוא
בוא נעשה פה אחדוס אומר מה במקום זה כל
אחד לחברו קוץ מכאוב וסלון ממאיר כמנהג
הדורות הללו משמיעים כל ככל הסיר מבי הוא
אומר יש צרות אנשים לא תופסים את הראשות
ואומרים בוא נעשה אחדוס אהבת ישראל אמיתית
אומר אדרבה מגבירים הוא אומר ככל הסיר כמו
שנאמר כי כל הסירים תחת הסיר כך כל הכסיל
וזה עיקר הסיבה לישראל להיות בגלות מצד
השנאה והכינה שביניהם יותר מכל האומות
ובעלי הלשון השמיעו את כל ישראל אין נקי
כי תצא אש המחלוקת מסלע המחלוקת האבות
מבערים אש והמנים מלקטים עצים הוא אומר
כולם עושים פה על האש הוא אומר ההורים
מנפנפים הילדים מביאים את העצים כולם
מלבים את האש כל הזמן על כן ברש
השם השם ירח לכם אומר כל הזמן שורפים אחד
את השני בוערת בהם אש בהרה בהם אש השם לכך
נאמר והשנה איננו קל אומר אומר הכלי יקר
אף על פי שאש המחלוקת נמצאת בישראל תמיד
לצערנו ולא יודעים לתפוס את האש המחברת
בין הבריות ומחממת אלא שורפים יש מזל אחד
והשנה איננו הוכ הבטחה אלוקית שנהיה אומה
נצחית מה התלאות בכל אבל כי אף על פי שיש
התלאות בר ביעקב מכל מקות מציאות השנה
נשאר קיים בכל דור ואיננו הוא קל כי לא
יכלו הקוצים לא יכלו הקוצים מן הקרם השם
צווקות בית ישראל זה האש השלישית אומר
האור החיים הקדוש כדי לקבל תורה צריך והר
בוער באש הדב בשמיים שלוש עבודות צריך
בשביל קבלן תורה אחד העבודה [כחכוח]
הפנימית של האש קודש נגד התגברות התאוות
שניים בתוך ביתו של האדם פנימה האש המחברת
האוהבת
ולא חלילה איש ואישה לא זכו אש אוכלתם חס
ושלום מפרקת שורפת הכל והאש בתוכחי כלל
ישראל של אהבה ואחווה הערת פנים אהבת
ישראל בלי תנאי אלה שלושת הדברים כדי
לעמוד במעמד הר סיני וזה מה שאומר לנו
הרמבן את זה תזכור יום אשר עמדת לפני השם
אלוקיך בחורב מה והר בוער באש עד לב
השמיים מי שחלילה לא מתקן את עצמו לא עובד
על אחד משלושת האישים האלה ששמחוני בשיש
לא יכול אף פעם לקבל תורה באמת חסר בעצם
הקבלת תורה אם זה כך עכשיו בואו נחזור
חזרה לתחילת השיעור אומר אלישע בן אבויה
בי היה המעשה אצלי האש שרפה אותי ולא יכול
יותר קום מה קרה אומר היה ברית מילה שאלנו
למה זה היה דווקא בברית המילה ודי נכנס
להיות חלק מהאומה הישראלית בן שמונה ימים
בברית המילה. קודם כל חותכים בעצמו משהו.
מי שלא מוכן לוותר על כלום. מי שכל דבר
עומד על קוצו של יוד בחיים האישיים שלו,
בחיים המשפטיים שלו, הכל הכל הוא רוצה
שיהיה לו. לא מוכן לביטורים, הוא לא יכול
להיות אף פעם חלק מכלל ישראל. התנאי לקבלת
אדם להיות חלק מכלל ישראל ושלא יהיה ארל
ושלא יהיה גס, לא יהיה אטום, זה בשמונה
ימים קודם כל חותכים לו משהו. לא שואלים
אותו. קודם כל חותחים. אומר לו אדוני אם
לא תוותר על משהו לא תחייה אף פעם בצורה
נעלת ברית המילה זה היה זמן של ניסיון
להקרבה האם אתה מוכן להקריב משהו מעצמך
מגופך אפילו לא שואלים אותך נכנסו רבי
אליעזר ורבי יהושע אנשים נכנסו לברית
המילה בזמן שאדם צריך לתפוס שהוא מוכן
להקריב משהו הם לא מוותרים על כלום מנדחון
ושטון שרין מתפחין ומרקדים הם עסוקים
משלהם למלא את אהבתם
נכנסים שניים מגדולי עולם פנימה לתוך החט
ואומרים אנחנו מוותרים גם לנו יש חשק תדעו
לכם גם לגדוילים יש בטן גם להם יש קישקה
גם הם אוהבים ההבדל שהם מוכנים לוותר ויש
אנשים שלא מוכנים לוותר על כלום אנחנו
מוותרים ויטרו נכנסו לחדר הוויטור הזה יצר
כאין מעמד הר סיני כי זה בדיוק המאבק באש
בין ויטור בין הדעת לחלות משהו או לדעת
להתרומם מעל זה הם נכנסו פני תוך והתחילו
בדברי תורה והיו הדברים שמחים כשיש ויטור
ואדם מוכן לנכונות לאיזשהיא עבודה והתעלות
פתאום יש שמחה דווקא אדם שרוצה הכל הוא חי
בכוץ אדם שחי בהתרוממות הרוח ומוכן
להתעלות מעל עצמו הוא חי בשמחה והיו
הדברים שמחים כנטינתם מסיני מה הביטוי של
הר סיני אש אוהבת מחברת מחבקת מחברת את כל
העולמות ירדה אש מן השמיים
הגיע הגיעו כל בני ברק מהשעורים אמרו לו
אבויה אבויה הבית נשרף
אמר להם נשרוף את ביתם
אתה מתבלבל יש אש ויש אש יש אש שורפת
כשהיא שורפת היא שורפת היא מכלה הכל ויש
אש שיוצרת רוממות אור גדול לאבה גדולה
אמרו לו אותם חכמים אתה לא מבין את מה אמר
דר סיני ככה הם צעקו עליו אתה לא מבין
שההר בוער באשב שם שמה מישהו נשרף
אור עולם של תורה נהיה מהלך ואבוקה בידו
הגמרא אומרת מה אתה מתבלבל אל תדאג שום
דבר פה לא ישרף אומר וואו שיש כזאתי אש
מהפכנית שיכולה ברגע אחד לשרוף וברגע אחד
להעיר לחמם לחבר אני רוצה אותה בלי עבודה
בלי עבודה הם עבדו כשהם פרשו הם עבדו עבדו
עבודה קשה שמעו להריח את הריח של הבשר שמה
על האש ולשמוע את כולם כן למזוג לך לא
למזוג לך מעורבב לא מעורבב לא יודע מה
אומרים שמה קוקטל לא קוקטל והם יושבים
ועסקים בתורה מתוך שמחה
זה אש שצריכה הקרבה הוא לא רוצה אומר אני
רוצה אוטומט ללחוץ על הכפתור ויהיה לי
שורל חוץ על כפתור ואני אהיה בעל מדרגה
אין מדרגות בלי עבודה אין אש שיכולה להעיר
בלי שאתה מוכן קצת להקרבה
אומר אלישע כל החיים הבית היו ככה
חיצוניות בלי בסיס
ושזה בלי בסיס זה שורף כשזה שורף זה מחלה
את הכל כמעט ואין תקומה מאותו אפר לכן בי
היה המעשה וכיוון שלא היה ליבו לשמיים אין
לב בוער באש ליבו לשמיים אין לב בוער באש
עד לב השמיים
יצאתי אחרה השם ירחם לפי כך לא נתקיימו
באותו האיש אדם יכול לבחור כל החיים שלו
האם הוא מחבר? האם הוא מאיר? האם הוא רוצה
באמת ליצור מצב של ריכוך וחיבור על ידי
האש? או שהוא רוצה כל החיים שלו לשרוף
ולשרוף ולחלות דברים בכל כל אחד עם האחר
שלו על הצדדים האפלים שיש בתוכו. אנחנו
בוחרים להיות במעמד הר סיני ולא לשכוח או
לחלות הכל.
למה יש דתלהש? אנחנו לא יודעים. אבל אם
בבית יש חום אמיתי של תורה, יש אהבה
אמיתית, יש חיבור אמיתי, בדרך כלל זה לא
נותן נשים להתנתק. זה אש שמחברת את כולם
כאיש אחד. בלב אחד. כולם עושים נקודה אחת.
כשהדברים לא באים, יש אש ששורפת, לפעמים
בצעקות, לפעמים בתוך בתוך תוך טרוניות, לא
יודע. כל אחד ע עם העםע עם מה שהוא מכלה.
במו ידינו.
בסוף
תשמעו דבר נפלא שאומרת הגמרא במסכת חולין.
הגמרא מסכת חולין מספרת במקור
14 לפניכם הגמרא מספרת על הניסיון שהיו
עושים במקדש סביב סביב הכהנים. סליחה ברוך
אדוני בני שהכה
הגמרא מספרת שכהנים לא היו יוצאים לפנסיה
אנחנו 67
64 פנסיה אמרנו אנשים רוצים רק כמה שיותר
מהר לצאת לפנסיה כי הם יושבים ללמוד נוכח
פנסיה רק במקדש לא היה דבר כזה אנשים רצו
להמשיך אלא מה אם פיזית כבר לא היה קשיר
לעבודה היו משחררים אותו איך בודקים מי
קשיר לעבודה מו. היו לוקחים כל הכהנים
המבוגרים, שימו אותם בשורה. היה מגיע רופא
תעסוקתי
למקדש, אומר להם לעמוד על רגל אחת לשלוף
את הנעל,
נחלוץ ולנעול את הנעל. אם הוא עושה את זה
על רגל אחת תוך כדי שהוא חולד ונועל ולא
מועד, אומר לו אדוני, אתה עוד קשיר, אתה
יכול עוד לקבל את הקורבנות, את הדם, להריץ
את המזבח, לעזות, אתה בעסק. אם הוא דרד
דלה נופל, אומר לו אדוני זה גיזון סך נחתי
משפח לך הביתה. אני מר טוב אז מה מה מה
כשעשו את זה פעם אחת הגיע שמה בן הכהנים
שעמדו היה רבי חנינא בן 80 הוא היה בן 80
עומד על רגל אחד אני מציע לכם לעשות בדיקת
כושר לא לפני המשפחה אני מדידותי איתכם
הוא בן 80
עומד על רגל אחד לא י בעיות שולף נעלו
עולה מה נעל לו אמרו לו רב חנינאיך אתה
בגיל גן כזה הוא אומר להם מה אתם רוצים
חמין ושמן שסחתני עמי במי ילדותי הם
שימידוני במיזקנותי הפשט הפשוט של הגמרא
חמין המים החמים שאמא שלי חממה אותי
כשהייתי קטן לא לא צ'ונט לא חמין צ'ונט
[‏צחוק]
המים החמים והשמן ששחתני עם ילדותי הם
שימו מזקנותי זה הפשט אדמור ממונקצ' כותב
החמין זה החום מקום שהיה בבית מקור 15
חמין החמימות לתורה ויראת שמיים
ושמן שמרמז על חוכמה שחתן נעמי אם אית
בזוהר הקדוש דהינו תורה שבעל פה על ידי
ההתלהבות ולימוד התורה במי הניורים על ידי
זה אפשר להחזיק מעמד במי הסבה והזקנה שלא
יתקרר חס ושלום אם בבית יש חום אהבה
אמיתית בני פתח פיך יהודו דברים אני אוהב
אותך יש חום יש אהבת קודש אמיתית הם
שימידו לא פורשים לא יוצאים אבל אם יש
קריאות יש איזה אמנקיות יש שריפה ש תביעות
מיתות לא נכונות בין בני הזוג לפעמים זה
אש מחלה אנחנו לא יודעים אבל אולי הוספתי
משהו על אדמור מונקאץ' מה הפשט לעמוד על
רגל אחת אנחנו בחיים אוהבים יציבות לעמוד
על שני רגליים כלכלית
משפחתית רפואיתים שהכל יציב מדי [כחכוח]
פעם הקדוש ברוך הוא מנסה אותנו
פתאום משהו מתערר לנו, לא הכל עובד בדיוק
כמו התוכניות.
כאן יש שאלה גדולה. יש לך עוד כוחות
להמשיך?
אתה אומר, אני חולץ רגע אחד אני מפסיק,
אבל אני יכול להמשיך או חלילה אדם אדם
מועד. רבי חנינא זגן הכהנים פעם אחר פעם
היו לו ניסיונות בחיים כזה וכזה וכזה. כל
פעם הוא עמד על רגל אחת ועוד רגע כמעט הוא
מועד. היו פתוחים זהו נופל יותר הוא לא
יכול להמשיך. וכל פעם מחדש חלצנה לו ונעל
לו. אמרו לו רבי חנינה, איך יש לך כוחות
להמשיך הלאה? אומר, כל הכוחות הגיעו
מהבית.
החום שהיה בבית. אמא שלי שהייתי קטן, היא
אמרה לי, חנינה, יהיה לך ניסיונות בחיים,
יהיה לך קשיים, אני איתך, תזכור אותי.
דמות דוקייני שלי מי עמדה לי כל מה נתנה
לי כוחות? אם אדם בבית מקבל את הכוחות
הנכונים של אהבה הנכונה, של האש לא שורפת,
מחממת אותו, באמת מחברת אותו, גם כי יסכין
לא יסור ממנה.
בן 80 לעמוד על רגל אחת לחלוץ ולהמשיך
בשיא העוצמה כי חמין ושמן שסחתני עמי בימי
ילדותי
הם שמידוני במי זגנותי
ונגד הכוחות של החמימות האש הזאתי שמחממת
כי היא באה מתחת לא שורפת לא מתלהטת לא
מחלה אלא מחממת ומחברת הם שמידו ממיזקנותי
嗯